צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲבוֹדָה תַּמָּה. ועִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים. וְעִקָּר לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר מוּסָר הֵן רַב וְהֵן מְעַט.וְלִרְאוֹת תָּמִיד לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה, וְסִימָנָךְ הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה (אבות ב, א), פֵּרוּשׁ זָהִיר מִלְּשׁוֹן וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ (דניאל יב, ג), רוֹצֶה לוֹמַר הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, כִּי רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו, ב).

*

צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב, עָלָיו הַשָּׁלוֹם – הַיְנוּ שֶׁהַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן הֵם הַתַּמְצִית הַיּוֹצֵאת מִמַּה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְקָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה', הֲגַם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָהּ צַוָּאָתוֹ וְלֹא צִוָּה כְּלָל לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, רַק הֵם לִקּוּטֵי אִמְרוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת שֶׁלִּקְּטוֹ לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי – לְכַוֵּן הַלָּשׁוֹן עַל מַתְכֻּנְתּוֹ (לְשׁוֹן סֵפֶר הַתַּנְיָא, אִגֶּרֶת־הַקֹּדֶשׁ, פֶּרֶק כה). וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה' [וּפָשׁוּט, שֶׁבַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַלִּקּוּט שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּסִימָן זֶה וְתֵבוֹת אֵלּוּ, כְּבָר נִקְרָא כָּל הַסֵּפֶר עַל שֵׁם זֶה: 'צַוָּאַת הָרִיבָ"ש' (הֶעָרוֹת וְצִיּוּנִים, הוֹצָאַת קה"ת)], כֵּיוָן שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אַף שֶׁלָּאו בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְלָלָא, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד וּמְצַוֶּה לְכָל אֶחָד לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן 'צַוָּאָה', וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקַט הוּא – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לִהְיוֹת תָּמִים וְשָׁלֵם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת, כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֲבָל לִבּוֹ אֵינוֹ שָׁלֵם עִם הָעֲבוֹדָה, וְיֵשׁ לוֹ סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּלִבּוֹ, הַאִם כָּךְ צָרִיךְ לְבַלּוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אוֹ לָאו, וְאַף אִם נֶחְקַק בּוֹ חִיּוּב עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן כְּלָלִי, עֲדַיִן אֵינוֹ שָׁלֵם לִפְעָמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּקְבִיעוּת וּבְהִתְמַסְּרוּת לְכָל שְׁעוֹת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בִּנְפִילַת הַמּוֹחִין, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, אֵיךְ שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקְטוּ מֵרַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע הוּא "לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ" שֶׁזֶּהוּ שֹׁרֶשׁ הַחֲסִידוּת. כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קֹהֶלֶת ז, כט), וְנָטַע בּוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ אֶת מִדַּת הַתְּמִימוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּאֶמְצָעוּתָהּ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כִּי 'תְּמִימוּת' פֵּרוּשָׁהּ 'שְׁלֵמוּת', אֶלָּא שֶׁ"הֵמָּה בִּקְּשׁוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים" (שָׁם), כְּדֵי לַהֲגוֹת אֶת הָאִישׁ יִשְׂרָאֵלִי מִמְּסִלַּת עֲבוֹדַת מַלְכּוֹ, וְעַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּתו מֵהָעֲבוֹדָה עַל יְדֵי מַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְצוּיִים, מְאַבֵּד אֶת הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ [פַּעַם אָמַר הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זי"ע לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ זי"ע, שֶׁהָיָה מֻחְזָק לְחָכָם גָּדוֹל, כַּיָּדוּעַ, שֶׁלֹּא כָּתוּב בְּתוֹרָה "חָכָם" תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶלָּא תָּמִים תִּהְיֶה, וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ שֶׁצָּרִיךְ חָכְמָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת תָמִים עִם ה' (צִדְקַת יוֹסֵף, פִּיטְסְבּוּרְג, פָּרָשַׁת נֹחַ)]. וְעַל הָאָדָם לְהַחְזִיר לְעַצְמוֹ אֶת הַתְּמִימוּת הַיְנוּ שְׁלֵמוּת, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲבוֹדָה תַּמָּה – [שְׁלֵמָה] בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו וְעִם עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה 'שְׁלֵמָה', כִּי עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לַעֲבוֹד לַאֲדוֹנוֹ בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁיַּטִּיל עָלָיו – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִקָרְאוֹת בְּשֵׁם עֶבֶד נֶאֱמָן [כִּי אִם הַהֵפֶךְ מִזֶּה], כי אֵין עֲבוֹדָתוֹ תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָדַעַת, שֶׁבְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב – יָכוֹל וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – עוֹבֵד הוּא אֶת קוֹנוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁנּוֹפֵל אֶל מְקוֹמוֹת וּמַצָּבִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאָבַד שָׁם אֶת דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לָדַעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן, וּבְכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי בּוֹ – יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּצָּב הֶחָשׁוּךְ שֶׁאוֹפֵף אוֹתוֹ. וְלָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּמִים וְשָׁלֵם, אֲשֶׁר לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו. וּמוּבָא בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן קכג):  וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מְלָכִים־א ה, יא): "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם", אָמַר (מִשְׁלֵי ל, ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי". וְכֵן אָמַר אָסָף (תְּהִלִּים עג, כב): "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". וְכֵן כְּתִיב (מִשְׁלֵי כא, ל): "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְעִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד 'פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים' אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְגוֹ'; כִּי לִפְעָמִים אָדָם מְמַלֵּא אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וְדַעַת, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְמַעֲשֶׂה, הוּא שׁוֹכֵחַ וּמִתְנַהֵג לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁלָּמַד וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר אִישׁ הָאֱלֹקִים, הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מֵלִיזֶענְסְק זי"ע (הַנְהָגוֹת הָאָדָם): 'לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּבֹא עַל הָאֱמֶת כִּי חַטַּאת נְעוּרִים שֶׁל הָאָדָם־הָרִאשׁוֹן מְסַמִּין עֵינָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה, אַף שֶׁיָּכוֹל לְפַלְפֵּל וּלְהַגִּיד לַאֲחֵרִים דִּינוֹ, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ וְלֹא מְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ – שֶׁהָעִקָּר לֹא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים, רַק יִהְיוּ קְבוּעִים בְּלִבּוֹ תָּמִיד, וְשֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים עַל פִּיהֶם, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו (אָבוֹת ג, ט), וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד, שֶׁהַכַּוָּנָה, שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַדְּבָרִים, כִּי אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת נִזְקָן וְנִשְׁכַּח בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם גַּם־כֵּן, וְהַפְּנִימִיּוּת נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ, כִּי שָׁכַח אֶת עֹמֶק הַדְּבָרִים וְאֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ רְגִילוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִימִיּוּת, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁמִּתְאוֹנֵן הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה כט, יג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". וְעִקָּר – דָּבָר נָחוּץ הוּא לְעוֹבֵד ה', שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר־מוּסָר – וְשִׁעוּר־הַמּוּסָר הַזֶּה שֶׁיִּלְמַד יְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁלּוֹמֵד אֶל פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ יִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה, וְאֵיךְ יִזְכֶּה לְהִזָּכֵר תָּמִיד בַּתַּכְלִית הַנִּצְחִית, שֶׁאֵין עוֹד דָּבָר נֶחְשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. הֵן רַב אוֹ מְעַט – הַדִּיּוּק בָּזֶה, כִּי הָעִקָּר הוּא הַפְּנִימִיּוּת, וְלָכֵן גַּם אִם לוֹמֵד מְעַט הוּא טוֹב, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א, יז), וְלִפְעָמִים אָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵין פְּנַאי כָּרָאוּי לִלְמֹד הַשִּׁעוּר מוּסָר, וּמַמְתִּין לְיוֹם אַחֵר שֶׁיִּלְמַד בַּאֲרִיכוּת וְכוּ', וְטָעוּת הִיא זוֹ, כִּי גַּם מְעַט הוּא טוֹב מְאֹד, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה 'בְּכָל יוֹם', כִּי בְּכָךְ מַרְגִּיל אֶת חַיָּיו לִחְיוֹת חַיִּים רוּחָנִיִּים הַצְּמוּדִים אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית; וְעַל כְּגוֹן דָּא נֶאֱמַר (מְנָחוֹת קי ע"א): 'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם'. וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד – הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, הַאִם הַלִּמּוּד מֵבִיא אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְשִׁנּוּי אֲמִתִּי שֶׁל דַּרְכֵי הַחַיִּים הַלֹּא מְתֻקָּנוֹת, וּלְהַחֲלִיפָן בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית [וּרְאֵה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (תִּנְיָנָא סִימָן סז): 'וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ'] – לִדְרֹךְ אֶת עַצְמוֹ – לִבְחֹן וְלִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ בִּתְמִידוּת הַאִם הוּא אָכֵן דּוֹרֵךְ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ, שֶׁהוּא אָכֵן מִתְנַהֵג, לְאוֹר לִמּוּדוֹ בְּשִׁעוּר מוּסָר שֶׁלּוֹ – בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת – אֵלּוּ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת הֵן הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ וַתְּרָנוּת, סַבְלָנוּת, אַהֲבָה, שָׁלוֹם וְכוּ', וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, הֵן הַנְהָגוֹת שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, וּבִיאָה מֻקְדָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְדִקְדּוּק בְּמִצְווֹת, וְעוֹד שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקֵי־אֱמֶת, וּמוּבָאִים בְּסִפְרֵי מוּסָר וְיִרְאָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּבְחֹן אֶת עַצְמוֹ, אִם בְּפֹעַל־מַמָּשׁ הוּא מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן אַחֵר מִמַּה שֶׁהִתְנַהֵג עַד הֵנָּה, וְעוֹלֶה מִדַּרְגָּה אֶל דַּרְגָּה, וְזֶה יִהְיֶה סִימָן בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הוּא לִמּוּד פְּנִימִי וְלֹא לִמּוּד שֶׁל אֵיזֶה סֵפֶר לִידִיעָה בְּעָלְמָא. וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה, הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה – וּפָשׁוּט, שֶׁהַכַּוָּנָה לְהַזְהִיר אֶת הָאָדָם לְהַכְנִיס חִיּוּת וּמוֹחִין בַּמִּצְווֹת, וְנוֹתֵן דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בָּזֶה, שֶׁבְּכָל יוֹם יִבְדֹּק אֵיךְ יָכוֹל לְהָאִיר מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, הַיְנוּ לִשְׂמֹחַ עִם קִיּוּם הַמִּצְוָה וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ קָטָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ מְזוּזָה וְצִיצִית, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מִפְּאַת רְגִילוּתָם, אֲבָל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת הַמּוֹחִין, שֶׁנֵּלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל (תְּהִלִּים פד, ח), בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת חֲדָשָׁה. וְסִימָנְךָ: 'הָוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה' (אָבוֹת ב, א), וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, וְכִי זוֹ הִיא רְבוּתָא לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמוֹ בַּחֲמוּרָה, וְכִי מִי גִּלָּה לָנוּ אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה חֲמוּרָה אוֹ קַלָּה? וְעוֹד, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי, שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְזַלְזֵל בְּמִצְוָה כָּלְשֶׁהִי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא 'קַלָּה', עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר עַל זֶה?! וְלָכֵן מְחַדֵּשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב פֵּרוּשׁ – חָדָשׁ וְנִפְלָא – זָהִיר מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל יב, ג): "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" – רוֹצֶה לוֹמַר, הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה – שֶׁהוּא לְשׁוֹן אוֹר וְחִיּוּת, וּבָזֶה מְתֹרָצוֹת שְׁתֵּי הַתְּמִיהוֹת, מִצְוָה קַלָּה הִיא מִצְוָה שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו (עַיֵּן רַשִׁ"י דְּבָרִים ז, יב), וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ חִיּוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, אַף שֶׁמְּקַיְּמָהּ בְּהִדּוּר וְכָרָאוּי, אֲבָל הַנְּשָׁמָה חֲסֵרָה בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' – כָּל רָצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הוּא בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כג, כו): "תְּנָה בְּנִי לִבְּךָ לִי", שֶׁהָאָדָם יְקַשֵּׁר לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְלָכֵן 'הֱוֵי זָהִיר' – תָּאִיר וְתַזְהִיר הַמִּצְוָה, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה נְדִירָה – הַבָּאָה מִפַּעַם לְפַעַם, כְּמוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹ נְטִילַת לוּלָב וַאֲכִילַת מַצָּה, הוּא מָלֵא רֶגֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְכָךְ, כָּךְ מַמָּשׁ יַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם עִם אֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁיִּבְחַר, אַף הַקַּלָּה בְּעֵינָיו וְהָרְגִילָה אֶצְלוֹ בְּכָל יוֹם, וְלֹא יָנִיחַ יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי אֵיזוֹ מִצְוָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חֲדָשָׁה דַּיְקָא, שֶׁבְּכָךְ יִהְיֶה לִבּוֹ מְקֻשָּׁר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל. וּרְאֵה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (עֲבוֹדָה־זָרָה יח ע"א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: 'מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים מט, ו): "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" – עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסֻבִּין לוֹ לְיוֹם הַדִּין'. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּעֵת קִיּוּם מִצְווֹת אֵלּוּ, לַעֲשׂוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן): לִבָּא בָּעֵי רַחֲמָנָא, שֶׁהַלֵּב צָרִיךְ לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְגַם יֵשׁ לוֹמַר הַכַּוָּנָה, שֶׁצָּרִיךְ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד, ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. [וּלְגַבֵּי הַהֶדְגֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם מִצְוָה בְּכָל יוֹם דַּיְקָא, עַיֵּן בְּ'בֵאוּרִים וְהֶעָרוֹת' מֵהָרַבִּי מִלִּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע (שֶׁבְּסוֹף צַוָּאַת־הָרִיבָ"ש, מַהֲדוּרַת קְהָ"ת; סִימָן א'), וְזוֹ תַּמְצִית הַדְּבָרִים: 'הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לִלְבוּשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כִּי לִהְיוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נִבְרָא, וְאִי־אֶפְשָׁר לַנִּבְרָא לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה בְּאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, לָכֵן בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא הֶאָרָה מֵאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, וּבִפְרָט לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲוָיָ"ה (תְּהִלִּים כז), צְרִיכָה הִיא לִלְבוּשִׁים, וְכִמְשַׁל אוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּחִינַת (שָׁם פד, יב): "שֶׁמֶשׁ הֲוָיָ"ה" שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַבִּיט בּוֹ, וְעַל־יְדֵי הַמָּסָךְ שֶׁהוּא כְּמוֹ לְבוּשׁ – יְכוֹלִים לְקַבֵּל וְלִקְלֹט אֶת הָאוֹר… וְתַכְלִית דְּתוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא לִפְעֹל בֵּרוּר וְזִכּוּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי… וְזֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת יוֹמִין שְׁלֵּמִין דַּוְקָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת קִיּוּם מִצְוָה, כִּי מִכֵּיוָן שֶׁגֶּדֶר הָעוֹלָם הוּא מָקוֹם וּזְמַן, הֲרֵי מוּבָן שֶׁתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁתַּכְלִיתָן לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם – צְרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן. וְלָכֵן מֻכְרָח שֶׁבְּכָל יוֹם תִּהְיֶה עֲשִׂיַּת מִצְוָה [הֲגַם שֶׁגַּם כְּשֶׁחָסֵר לוֹ יוֹמָא חֲדָא – יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַלְּבוּשׁ עַל יְדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מָחָר שְׁתֵּי מִצְווֹת], כִּי בִּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת הַיָּמִים – הַזְּמַן גּוּפָא צָרִיךְ לִהְיוֹת: "כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא עָבֵיד עֲבִידְתֵּיהּ"' (זֹהַר ח"ג צד ע"ב)].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן א' – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהלים טז, ח), שִׁוִּיתִי לְשׁוֹן הִשְׁתַּוּוּת, בְּכָל דָּבָר הַמְּאוֹרָע הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ, בֵּין בְּעִנְיָן שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם אוֹ מְבַזִּין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּכָל שְׁאָר דְּבָרִים, וְכֵן בְּכָל הָאֲכִילוֹת, בֵּין שֶׁאוֹכֵל מַעֲדַנִּים בֵּין שֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים, הַכֹּל יִשְׁוֶה בְּעֵינָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּסַר בָּזֶה הַיֵּצֶר הָרַע מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל. וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ יֹאמַר הֲלֹא זֶה הוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינָיו הָגוּן וְכוּ', וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל מִצַּד עַצְמוֹ אֵין חִלּוּק, וְזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

*

שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד – רַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה לְנֶגְדּוֹ תָּמִיד, הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד תָּמִיד מוּל אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד עִמּוֹ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תְּהִלִּים קג, יט), וּכְמוֹ־כֵן, אֵין מַצָּב בָּעוֹלָם, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב בּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי שִׁוִּיתִי – אַף שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט הוּא 'לְהַשְׁווֹת' וּלְהָשִׂים אֶת מְצִיאוּת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ גַּם לְשׁוֹן הִשְׁתַּוּוּת – וּבֶאֱמֶת זוֹהִי הָעֵצָה לָבוֹא לְמַדְרֵגַת הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁוֶה אֶת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה לְנֶגֶד עֵינָיו בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, כִּי הֲרֵי הָאָדָם 'עָלוּל' הוּא, וְכָל דָּבָר קָטָן כְּגָדוֹל יָכוֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה בַּעֲבוּר זֶה, וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה? לָכֵן נוֹתֵן לָנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עֵצָה נִפְלָאָה, שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּמִּלָּה 'שִׁוִּיתִי', וְנִרְאֶה אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן, וְאַף כְּשֶׁבָּאוֹת הַפְרָעוֹת לָאָדָם וּמַדִּיחוֹת אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בְּ'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב' (תְּהִלִּים לד, טו) לְפִי בְּחִינָתוֹ. בְּכָל דָּבָר הַמְּאֹרָע – בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמּוֹ בְּחַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, עָלָיו לִפְעֹל בְּעַצְמוֹ, שהַכֹּל יהיה שָׁוֶה אֶצְלוֹ – וּמִמֵּילָא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר תָּמִיד, כִּי לֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלוּם. בֵּין בְּעִנְיַן שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ בְּנֵי־אָדָם אוֹ מְבַזִּין אוֹתוֹ – זֶהוּ סִימָן נִפְלָא לֵידַע אִם לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו, כִּי טֶבַע הָאָדָם שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְחוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים [וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּאֲמִין לְכָל מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתוֹ וְכוּ'], אֲבָל הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא – שֶׁאֵינוֹ מִתְגָּאֶה כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל הִתְפַּעֲלוּת מִשִּׁבְחָם וּכְבוֹדָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ נִכְנַע וְשָׁפֵל לִפְנֵי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, וְיוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשָׂיו 'בֶּאֱמֶת'; וְלָכֵן אֵין דִּבְרֵי הַשֶּׁבַח שֶׁל הַבְּרִיּוֹת אוֹדוֹתָיו נִכְנָסִים בְּלִבּוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵהֶם – לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְנַשְּׂאוֹת בְּלִבּוֹ וְכוּ', וּכְמוֹ־כֵן, לִפְעָמִים יֵשׁ לַאֲנָשִׁים חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר בְּנֵי־אָדָם מְחָרְפִים וּמְבַזִּים אוֹתָם, וּבְיוֹתֵר מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹבֵד ה', עָלָיו לָדַעַת שֶׁיִּהְיֶה נָתוּן לְחֶרְפָּה וְלִמְשִׁסָּה בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וְיַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ כָּל־מִינֵי לֵיצָנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל" (יְשַׁעְיָה נט, טו). וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים נִשְׁבָּרִים מִזֶּה לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ הַמַּסְתִּירִים בְּגִין־כָּךְ אֶת עֲבוֹדָתָם מִן הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא מֵחֲמַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַלְעִיגוּ עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים לְגַמְרֵי מִכָּל עִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת רֶצֶף הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲבָל אִם הָיוּ יוֹדְעִים, שֶׁדַּיְקָא אָז, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר בְּלִבּוֹ, וְרוּחוֹ נְמוּכָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי שׁוֹרֶה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בּוֹ – לֹא הָיוּ נִשְׁבָּרִים כְּלָל, וְכֵן לֹא הָיוּ מִתְפַּעֲלִים מִשִּׁבְחָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, וְרַק בְּדֶרֶךְ זוֹ נִתַּן לְקַיֵּם גַּם כִּפְשׁוּטוֹ אֶת הַפָּסוּק: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", [בִּהְיוֹתוֹ מוּדָע לְכָךְ בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ, "כִּי אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), וּכְפֵרוּשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: 'שֶׁאֵין עוֹד מַמָּשׁ אֲפִלּוּ בַּנִּבְרָאִים וְרָצָה לוֹמַר שֶׁעַל פִּי הָאֱמֶת אֵין הַנִּבְרָאִים בְּחִינַת יֵשׁ וְדָבָר כְּמוֹ שֶׁנִּרְאִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינֵינוּ כִּי זֶהוּ אֶצְלֵנוּ לְפִי שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים חִיּוּת הָאֱלֹקוּת, אֲבָל לְגַבֵּי חִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְּחַיֶּה אוֹתָנוּ אֲנַחְנוּ בְּטֵלִים מִמְּצִיאוּת', וְאֵין אָדָם אַחֵר בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם כְּלֹא קַמֵּיהּ נֶחְשְׁבוּ; וְכַמְּבֹאָר בְּתַנְיָא (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה): שֶׁהָאֱמוּנָה בְּאַחְדוּת ה' אֵין פֵּרוּשָׁהּ רַק שְׁלִילַת אֱלוֹ'הַּ נוֹסָף מִבַּלְעֲדֵי ה' אוֹ שְׁלִילַת מְמֻצָּעִים גַּשְׁמִיִּם וְרוּחָנִיִּים בֵּין הָאָדָם לֵאלוֹקָיו, אֶלָּא הָאֱמוּנָה הִיא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הוּא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית הַיְּחִידָה, וְחוּץ מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת – "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", וְכָל מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא חוּץ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ מְצִיאוּת אֲמִתִּית. הַסִּבָּה לְכָךְ נְעוּצָה בְּכָךְ שֶׁקִּיּוּם מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים הִיא מִכֹּחַ מַאֲמָר ה' הַמְּחַיֶּה אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע, וְלוּלֵי הָיָה ה' מְהַוֶּה אוֹתָם – הָיוּ חוֹזְרִים לְאַיִן וְאֶפֶס כְּמוֹ לִפְנֵי הַבְּרִיאָה], וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, מַה לוֹ לְהִתְפַּעֵל מֵהַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָן מְצִיאוּת כְּלָל?… [וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה, פֶּרֶק ה): 'אָמְרוּ עַל אֶחָד מֵהַחֲסִידִים: הֲנִּשְׁתַּוֵיתָ? נִשְׁתַּוָה בְּעֵינֶיךָ הַשֶּׁבַח וְהַגְּנוּת? הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, הִיא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּמַדְרֵגוֹת הַחֲסִידִים וְתַכְלִית הַחֲמוּדוֹת']. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר דְּבָרִים – כִּי יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס בָּאָדָם מַחֲשָׁבָה מֻטְעֵית, שֶׁמָּא בַּמַּצָּב הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵלּוּ רַבּוּ מִסְּפֹר, וְלָכֵן כְּלָלָם בִּכְלָלָא חֲדָא – 'וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים'. וְלִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁאֵין אֶחָד מְשַׁבֵּחַ אוֹ מְבַזֶּה אוֹתוֹ, אֲבָל הַהַרְגָּשׁוֹת הָאֵלֶּה עוֹבְרוֹת עָלָיו מֵעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹפֵל בְּכָל פַּעַם, וְאַחַר הַנְּפִילָה הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת אִישׁ־כָּשֵׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּב נוֹפֵל וְחוֹזֵר לְסוּרוֹ, וְסוֹבֵל מִזֶּה, בִּלְבָבוֹ פְּנִימָה, בִּזְיוֹנוֹת עַצְמִיִּים עֲצוּמִים, וְנוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה מְאֹד, אֲבָל אִם הוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ – לֹא יִסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בִּכְלָל. אֶלָּא פָּשׁוּט יִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו אִם הוּא צַדִּיק אוֹ רָשָׁע בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ אֶלָּא לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה וּבְחִיּוּת חֲדָשׁוֹת כָּרָאוּי. וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה לְעִנְיְנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת – וְכֵן בְּכָל הָאֲכִילוֹת שֶׁל הָאָדָם, גַּם־כֵּן צָרִיךְ אֶת מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, בֵּין כְּשֶׁאוֹכֵל מַעֲדַנִּים וּבֵין כְּשֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים – הַכֹּל יִשְׁוֶה בְּעֵינָיו – שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִלּוּק אֶצְלוֹ אִם אוּכַל דְּבָרִים טְעִימִים אוֹ סְתָם אֹכֶל פָּשׁוּט, כֵּיוָן שֶׁהוּסַר הַיֵּצֶר־הָרַע מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל – [וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִם יֵצֶר הָרַע – הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ]. סֵדֶר הַדְּבָרִים לְפִי הַמּוּבָן הוּא, שֶׁעַל הָאָדָם לְהָסִיר אֶת הַיֵּצֶר־הָרַע מִלִּבּוֹ בְּעֵת אֲכִילָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יְדַקְדֵּק עַל אֲכִילָה בִּטְעָמִים טוֹבִים דַּיְקָא, אֶלָּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", וְיִשְׁתַּדֵּל לֶאֱכֹל תָּמִיד אֲכִילָה פְּשׁוּטָה וּבְרִיאָה לְלֹא מוֹתָרוֹת כְּלָל, וְאַף אִם בִּמְצִיאוּת יַרְגִּישׁ טַעַם בַּמַּאֲכָל – לֹא יָשִׂים יִצְרוֹ בָּזֶה לְהִתְעַנֵּג עַל עֶצֶם הַטַּעַם וְכוּ', וּבְחִינָה שֶׁל מַדְרֵגַת הַ'שִּׁוִיתִי' הַזֹּאת שֶׁמְּגַלֶּה מָרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, הִיא, שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הִשְׁתַּוּוּת כָּזֹאת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לוֹ אִם אוֹכֵל מַעֲדַנִּים [שֶׁאָז דֶּרֶךְ הָאָדָם לִשְׂמֹחַ וְכוּ'] לְבֵין שֶׁאוֹכֵל שְׁאָר דְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו, וְיִשְׂמַח שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְכוּ', וְלֹא כְּמוֹ קַלֵּי הָעוֹלָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין לָהֶם אֶת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם – מַרְגִּישִׁים נְפוּלִים וּשְׁבוּרִים בְּעֵינֵי עַצְמָם. וְאַף שֶׁלִּכְאוֹרָה, מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ מַבְחִינִים כְּלָל בְּטַעַם הַמַּאֲכָל, הִיא מַדְרֵגָה שֶׁלָּאו כָּל מוֹחָא סָבִיל דָּא, אֲבָל מִקְצָת דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה הַזֹּאת – יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבִּמְצִיאוּת הַחַיִּים – לֹא בְּכָל־פַּעַם יֵשׁ לְכָל אָדָם מַעֲדַנִּים, וְעָלָיו לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ בְּמַאֲכָלוֹ, וְשֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוֹ הַהֶעְדֵּר שֶׁל הַמַּעֲדַנִּים מֵעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּמִשִּׂמְחַת חַיֵּי הַדְּבֵקוּת שֶׁלּוֹ, כִּי הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי הַפָּשׁוּט 'כֵּן' מְרֻצֶּה עַל זֶה – לֶאֱכֹל דְּבָרִים פְּשׁוּטִים הַמַּשְׂבִּיעִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קֹהֶלֶת ז, כט), וְיֵשׁ בְּכֹחַ כָּל אִישׁ לֶאֱכֹל בְּלִי יֵצֶר־הָרַע, וּמִמֵּילָא לִזְכּוֹת לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת [מִלְּבַד אֲשֶׁר גּוּף הָאָדָם מְתֻכְנָן כָּךְ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁדַּיְקָא מַאֲכָלִים הַמְזִינִים אֶת הַגּוּף וְהֵם נִצְרָכִים לוֹ – הַגּוּף מְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה, לֹא־כֵן שְׁאָר עִנְיָנִים שֶׁבָּאִים לְתַעֲנוּג, בְּרֻבָּם הֵם גַּם מַזִּיקִים לַגּוּף, כַּיָּדוּעַ דָּבָר זֶה לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים]. וּבְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, יֹאמַר: "הֲלֹא זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינֶיךָ הָגוּן, הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן" – הַיְנוּ שֶׁאִם יֶאֱרַע לְאָדָם אֵיזֶה מַשְׁבֵּר אוֹ דָּבָר בִּלְתִּי־רָצוּי לִכְאוֹרָה, יַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֹאמַר: "אֲהָהּ! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבַּלְעָדֶיךָ תִּתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאִם בְּעֵינֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הָגוּן שֶׁכָּךְ יִקְרֶה לִי, וּבְוַדַּאי אַתָּה הַטּוֹב הָאֲמִתִּי מְקוֹר כָּל הַטּוֹבוֹת וְהָרַחֲמִים שֶׁבָּעוֹלָם – בְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן", וּבָזֶה יִבְטַח וְיִשְׂמַח לְבָבוֹ, וְלֹא יִשָּׁבֵר כְּלָל, וְיִזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר – "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יוֹנָה ב, ד). [וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָנִים ד, פד, קלח] וְזֶה שֶׁאוֹמֵר וְכָל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם – שֶׁאִם מִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל מְאֹרָעוֹת בִּלְתִּי רְצוּיִים אוֹ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, כַּוָּנָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הִיא רַק לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד – שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבִמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, וְרַק עַל קֹטֶב זֶה מִתְמַרְמֵר וּמִתְחַנֵּן, אֲבָל מִצַּד עַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם חִלּוּק – כִּי אַחַת הִיא לוֹ, אִם מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ כָּךְ אוֹ כָּךְ. כִּי בְּכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְשׁוּם בִּטּוּל לֹא מְבַטֵּל מֵעֶצֶם הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד – וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְדָבָר פָּשׁוּט שֶׁל מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הַמְבֹאֶרֶת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', אֲבָל פְּשִׁיטָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה יְגִיעוֹת עֲצוּמוֹת לְאֵין שִׁעוּר, וּלְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ בְּרִבּוּי נִסְיוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ זֹאת בְּלִבּוֹ בְּתוֹכִיּוּת וּבִפְנִימִיּוּת בְּעַמְקוּת גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאָדָם, שֶׁבְּכָךְ שֶׁמְּדַבֵּר וְלוֹמֵד עַל זֶה – זוֹ בְּחִינָה שֶׁל זְכִיָּה בְּמַדְרֵגָה זוֹ, וְהוּא כְּבָר שַׁיָּךְ לָזֶה וְכוּ', וְזוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי אֵין הַדְּבָרִים נִבְחָנִים אֶלָּא בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת עוֹבְרִים עַל הָאָדָם עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתָּאִיר עָלָיו מַדְרֵגָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת אוֹרָהּ הַנִּכְסָף, וְאַף עַל הָאָדָם 'שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ' שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל זֹאת מְנַסִּים אוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, לִרְאוֹת אִם לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו, וּמִי שֶׁזָּכָה לָזֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלִבּוֹ שָׁלֵו וְשָׁקֵט עָלָיו, וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו – זֶה זָכָה אֶל מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, וְהִיא מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, וְהוּא זֶה שֶׁעוֹלָמוֹ רוֹאֶה בְחַיָּיו, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחַת הַחַיִּים, בַּאֲשֶׁר הוּא דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים אֲשֶׁר "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז).

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ב' – שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְכֵן הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁהַכֹּל הוּא צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, מִפְּנֵי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל הָאוֹפַנִּים. וְהַכַּוָּנָה כִּי לִפְעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְיַחֵד יִחוּדִים, וְכֵן כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד כְּדַרְכּוֹ, וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בְּאוֹפַנִּים אֲחֵרִים. וְאַל יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּהוּ בְּכָל הָאוֹפַנִּים, פְּעָמִים בְּאֹפֶן זֶה וּפְעָמִים בְּאֹפֶן זֶה, לְכָךְ הִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם בִּכְדֵי לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי.

*

וְכָל הָאָדָם – כָּל כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָדָם, צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – לֹא רַק בְּחֵלֶק קָטָן מֵהָאָדָם שֶׁבּוֹ, אֶלָּא שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל כֹּחוֹ הַיְנוּ בְּחִינָתוֹ (כְּפִי הַגִּרְסָה הַנּוֹסֶפֶת כָּאן) – הַיְנוּ שֶׁבְּכָל פַּעַם, אָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ? כִּי רֹב בְּנֵי־אָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ וּמֹחַ – הֵם לוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים וְעוֹסְקִים בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם עֲיֵפִים אוֹ שְׁבוּרִים – הֵם מַרְגִּישִׁים בְּעַצְמָם נְפִילַת הַמּוֹחִין, וְכָבָה נֵר חֶשְׁקָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים כָּעֵת לַעֲבוֹדָה, וּמְצַפִּים לְעֵת אַחֶרֶת אֲשֶׁר בּוֹא תָבֹא, שֶׁאָז, מְקַוִּים הֵם – יַחֲלִיפוּ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּבֵינְתַיִם נָחִים הֵם מֵעֹל הָעֲבוֹדָה בְּתוֹאֲנָה זוֹ, וְזֹאת טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי צָרִיךְ 'תָּמִיד' לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לְךָ רֶגַע וּמַצָּב שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'בְּכָל כּוֹחוֹ', אִם הוּא חָלוּשׁ וַחֲסַר־כֹּחַ בְּאֵיזֶה זְמַן, עָלָיו לִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ מַהִי דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה הַמְסֻיֶּמֶת, שֶׁהוּא בְּכָל זֹאת מְסֻגָּל אֵלֶיהָ כָּעֵת, אוֹ אִם הוּא בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵהַבְּחִינָה הָרְגִילָה בְּשִׁגְרַת חַיָּיו, עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה שֶׁבִּבְחִינָה שֶׁל עַכְשָׁו. [וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן לד): כְּתִיב (תְּהִלִּים סט, כא): "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי", הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ], שֶׁהַכֹּל הוּא צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ – הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה בְּכָל עֵת הִיא, הֲרֵי כָּל מַצָּב שֶׁבָּעוֹלָם – מֵאֵת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא, וְלָמָּה עָשָׂה ה' כָּכָה? אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה עֲבוֹדָה בְּאֹפֶן הַזֶּה דַּיְקָא, וְאִם אָדָם אֵינוֹ מְרֻצֶּה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן כָּזֶה – הֲרֵי הוּא חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' (עַיֵּן לְעֵיל בְּבֵאוּרֵינוּ, סִימָן א'; וּבְדִבְרֵי הַצַּוָּאָה סִימָן פה), וְעַל כָּל אִישׁ־יְהוּדִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' עַתָּה, אַף בְּעֵת הַנְּפִילָה הַזּוֹ דַּיְקָא, הִיא 'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ' מַמָּשׁ, וְשֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִזּוֹנִים מֵעֲבוֹדַת קָדְשׁוֹ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ דַּיְקָא מִמֶּנּוּ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ בְּעֵת מַצָּבוֹ זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַדִּינִים מֵעַל כָּל הָעוֹלָם וְנִמְשָׁכוֹת הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וְרַחֲמִים וַחֲסָדִים לְאֵין קֵץ, [וְנִמְצָא, שֶׁזּוֹ בְּחִינָה שֶׁכִּבְיָכוֹל, עֲבוֹדָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת 'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ', שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְכַנּוֹת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּשֵׁם 'צֹרֶךְ', כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, לְהוֹרוֹת לָנוּ, עַד כַּמָּה רָצָה בָּנוּ ה'; וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ' לְמַהֲרַ"ם גַּבַּאי זי"ע (ב, ב): "הֱיוֹת הָעֲבוֹדָה  'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ' יְסוֹד גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה"]. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל הָאוֹפַנִּים – וְנִמְצָא, שֶׁאֵין אֹפֶן שֶׁהוּא 'הֵפֶךְ' עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! הָאֹפֶן הַזֶּה נוֹצָר בִּמְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ מְיֻחֶדֶת מֵהָאֹפֶן הַזֶּה דַּיְקָא. וְהוֹלֵךְ וּמְפָרֵט בִּפְרָטִיּוּת. וְהַכַּוָּנָה – אֵיךְ מִתְנַהֲגִים כָּךְ לְעוּבְדָא וּלְמַעֲשֶׂה? כִּי לִפְעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד – וְהָאָדָם הַלַּמְדָּן וְהַמַּתְמִיד, מַרְגִּישׁ, לְצַעֲרוֹ, שֶׁכָּעֵת הוּא מְבַטֵּל מִתּוֹרָתוֹ, וְאָז מִתְנַהֵג בִּשְׁנֵי פָּנִים, אוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִבְּנֵי־אָדָם לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁאִם אֵינוֹ יָכוֹל – מַרְגִּישׁ טַעַם מַר בָּזֶה שֶׁבְּנֵי־אָדָם אֵלּוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ מֵהָעֲבוֹדָה, וְהַנַּפְקָא־מִינָּהּ, שֶׁנִּשְׁבַּר לְגַמְרֵי, וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהָרְאָיָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר גַּם עִם בְּנֵי־אָדָם וְכוּ', וּמַה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ, שֶׁרֹב בְּנֵי־אָדָם נִתְקָלִים בָּהּ? מְגַלֶּה לָנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ – וְצָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ – הַיְנוּ שֶׁבְּפִיו הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם, אֲבָל חוֹשֵׁב עַל מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא בְּעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה [בְּכָל פַּעַם לְפִי דַּרְגַּת הָעֹמֶק שֶׁהוּא יָכוֹל לְרַכֵּז עַצְמוֹ, אֲבָל בְּעֶצֶם, אַף מַחֲשָׁבָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת מֵעֶצֶם אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִיא קְדֻשָּׁה נִשְׂגָּבָה מְאֹד וּמַמְשֶׁכֶת עַל הַחוֹשֵׁב דְּבֵקוּת אוֹר עֶלְיוֹן וְגָדוֹל מְאֹד בְּנִשְׁמָתוֹ, כִּי 'בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב שָׁם הָאָדָם – שָׁם כָּל הָאָדָם', וְאִם חוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ הֲרֵי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא פֶּלֶא; וְכָתַב בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת זי"ע (צָפְנַת פַּעְנֵחַ, פָּרָשַׁת יִתְרוֹ): שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי [הַבַּעַל שֵׁם טוֹב] זלה"ה, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדִים בְּדִבּוּר, בֵּין בְּדִבּוּר תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּבֵין בְּדִבּוּר עִם חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק, וְיוּכַל לְחַבְּרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, יֵשׁ עַל יְדֵי דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, וְיֵשׁ עַל יְדֵי דִּבּוּר חֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ"ב אוֹתִיּוֹת וְכוּ'. וְגַם שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ זלה"ה, שֶׁאִם אָדָם מֻכְרָח לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ אוֹ לִשְׁמֹעַ מֵחֲבֵרוֹ דְּבָרִים בְּעָלְמָא, יוּכַל לְהַעֲלוֹתוֹ גַּם כֵּן, עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ כִּי הַשְּׁמִיעָה הִיא עַל יְדֵי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, וִיכַוֵּן לְחַבְּרָהּ וּלְיַּחֲדָהּ], וְאֶת כָּל זֶה יַעֲשֶׂה תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר עִם בְּנֵי אָדָם בָּרְגִילוּת הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר, כִּי דְבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה הִיא הַדְּבֵקוּת בַּמְּצִיאוּת, וּכְשֶׁאָדָם חַי בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַמָּשׁ רוֹאֶה בְּכָל רֶגַע אֶת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה, וּמְכַוֵּן מַחְשַׁבְתּוֹ תּוֹךְ כְּדֵי חַיָּיו הָרְגִילִים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מַמָּשׁ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ וְכוּ', הֲרֵי שֶׁהוּא מַעֲלֶה אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ אֶל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וּמֵעַתָּה שׁוּם דָּבָר לֹא יְבַלְבְּלוֹ מִן הַדְּבֵקוּת, כִּי בְּעֵינָיו הַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר [וְכָתַב הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מֵלִיזֶענְסְק זי"ע (נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ, פָּרָשַׁת בָּלָק): 'הַדְּבֵקוּת הוּא דְּבַר הִתְבּוֹנְנוּת וְעִיּוּנִי בַּשֵּׂכֶל, לְהָסִיר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו, רַק שֶׁיְּהֵא חוּשָׁיו וּמַחְשַׁבְתּוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה']. וּמִמֵּילָא מְקַיֵּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַדְּבֵקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י, כ): "וּבוֹ תִדְבָּק"  וְכוּ', וְיוֹתֵר מִזֶּה, אִם הוּא זוֹכֶה – מְקַשֵּׁר אֶת כָּל הַדִּבּוּר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, "הָאָדָם הַזֶּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל לִבְּךָ לַשָּׁמַיִם וְאַתָּה מַלְבִּישׁ בְּדִבּוּרְךָ תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ", וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּזֶה כְּלָל, וְזוֹ הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ, כִּמו שכתוב (מִשְׁלֵי כה, ב): "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר" ['הַצַּדִּיק הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ לְהַסְתִּיר דְּבָרָיו בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבִין הַמְּקַטְרֵג לְקַטְרֵג חָלִילָה, וְאִלּוּלֵי הַקִּטְרוּג הָיָה הַצַּדִּיק יָכוֹל לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כָּל דְּבָרָיו שֶׁיִּרְצֶה, רַק מֵחֲמַת הַקִּטְרוּג צָרִיךְ לְכַחֵד דְּבָרָיו תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וּשְׂפָתָיו' (נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ, פָּרָשַׁת וַיְחִי)]. וּלְיַחֵד יִחוּדִים – הוּא צִיּוּר שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּכַמָּה מִינֵי צֵרוּפִים שׁוֹנִים, וְיָכוֹל לְטַיֵּל בָּזֶה כִּמְטַיֵּל בְּגַן נֶהְדָּר, וּלְהַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי נְעִימוּת וּדְבֵקוּת, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר מָשִׁיחַ לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בְּעֵת עֲלִיַּת נְשָׁמָה, אֵימָתַי קָאָתֵי מַר? וְהֵשִׁיב לוֹ הַמָּשִׁיחַ: כַּאֲשֶׁר יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה וְיוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת עֲלִיּוֹת 'וְיִחוּדִים' כָּמוֹךָ וְכוּ' (כַּמְּבֹאָר בַּמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַח לְגִיסוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִקִּיטוֹב, בְּסוֹף סֵפֶר 'בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף'), וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רָצָה לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְמַדְרֵגַת דְּבֵקוּת נוֹרָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁהַמֹּחַ יְשׁוֹטֵט בְּיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים, בְּהַשְׁקֵט וּבַחֲשַׁאי וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּזֹאת. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ – וְנִסְיוֹנוֹת רַבִּים פּוֹקְדִים אֶת הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ בַּדְּרָכִים, כִּי כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה , וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד בַּדֶּרֶךְ כְּדַרְכּוֹ בַּבַּיִת, וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אָז בְּאוֹפַנִּים אֲחֵרִים – הַיְנוּ שֶׁבְּכָל זֹאת יִתְפַּלֵּל וְיִלְמַד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְאַל יְצַעֵר עַצְמוֹ בָּזֶה – שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ צַעַר שֶׁיֵּשׁ 'יְרִידָה' לַעֲבוֹדָתוֹ עִם קוֹנוֹ. [כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְלוֹמֵד אֶת שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְעַצְמוֹ אוֹ עִם חַבְרוּתָא – בְּהַתְמָדָה וּבְרֶצֶף, וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ הֵן כְּסִדְרָן, בְּכַוָּנָה וּבַזְּמַן וּבְמִנְיַן עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ', וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת – זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת [כִּי עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּמָקוֹם קְבִיעוּת, כַּמּוּבָא]. וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד כִּמְעַט יֵשׁ עִתִּים שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת מְטֻּלְטָל בַּדְּרָכִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מִזֶּה, וְזֶה מֵסֵב לוֹ יְרִידָה בִּמְצִיאוּת, אוֹ אָז עָלָיו לָדַעַת, שֶׁגַּם כָּעֵת בְּעֵת הַבִּטּוּל הָאֲמִתִּי, יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם מְיֻחֶדֶת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹתָהּ בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם וּבְקַבָּלַת עֹל הַדִּין בְּאַהֲבָה, וְלָכֵן אַל יִצְטַעֵר שֶׁאֵינוֹ בְּבֵיתוֹ וּבְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ, כִּי 'אַבֵּית תְּהִלָּה מִקְּרוּצֵי עָפָר וְגוּשֵׁי חֹמֶר', וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹתֵר חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ? וְיַעֲשֶׂה קְבִיעוּת מִמְּקוֹם הִמָּצְאוֹ שֶׁגַּם פֹּה תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה, וְאֶפְשָׁר, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל לְמָקוֹם וְדֶרֶךְ פְּלוֹנִי] – כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּהוּ בְּכָל הָאוֹפַנִּים – כֵּיוָן שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, הֲרֵי שֶׁגַּם עֲבוֹדָתוֹ הִיא בְּכָל מָקוֹם וְעִנְיָן, וְזֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל הָאוֹפַנִּים יַעֲלוּ לְפָנָיו נַחַת רוּחַ, פְּעָמִים בְּאֹפֶן זֶה – שֶׁל קְבִיעוּת מָקוֹם וְיִשּׁוּב הַדַּעַת וְכוּ', וּפְעָמִים בְּאֹפֶן זֶה – שֶׁל טִרְדַּת הַדְּרָכִים וּבִלְבּוּל הַמּוֹחִין. [לִפְעָמִים רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְלִפְעָמִים מִתּוֹךְ טִרְדַּת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת], לְכָךְ הִזְדַּמֵּן לְפָנָיו מְכֻוָּן מִן הַשָּׁמַיִם דַּיְקָא לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ זוֹ שֶׁמַּטְרִידָה אוֹתוֹ, אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם שֶׁמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי – הַשּׁוֹנֶה מֵהָאֹפֶן הָרָגִיל כְּשֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ. וְהָעִקָּר הוּא, שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שָׁלַח אוֹתוֹ לַמָּקוֹם הַזֶּה דַּיְקָא, וְלֹא יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ, וְאִם מְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ, מַרְאֶה, שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה בָּזֶה, וּפוֹגֵם בִּשְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ. וְאַחֲרֵי שֶׁיֵּדַע כָּל זֹאת, יִשְׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַשֵּׁם, כִּי הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי־פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְשָׁם, אוֹ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ, יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וְרָזִין עִלָּאִין לָמָּה הוּצְרָךְ לְכָךְ, וְהַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא דַּיְקָא שֶׁתַּעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּמְּצִיאוּת הַזֹּאת וּבָאוֹפַנִּים הַלָּלוּ, וְאִם אָדָם מִתְעַצֵּב – פּוֹגֵם בַּהִתְמַסְּרוּת שֶׁלּוֹ אֶל הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן עָלָיו לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁמַּעֲלֶה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ בָּאֹפֶן הַזֶּה גַּם־כֵּן. [וּרְאֵה דְּבָרִים נִפְלָאִים מְאֹד בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' (סִימָן פה): אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיַן נְסִיעָה לְאֵיזֶה מָקוֹם, אִם יִסַּע לְשָׁם? הֵשִׁיב לוֹ: כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם נְסִיעָה לְפָנָיו – אֵין לוֹ לְהִתְעַקֵּשׁ לִמְנֹעַ מִזֶּה, לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ דַּוְקָא, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְשָׁם – הוּא מְתַקֵּן שָׁם אֵיזֶה דָּבָר, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לִהְיוֹת שָׁמוּר מִן הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רַק שָׁמוּר מִן הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כָּל אָדָם מְתַקֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְשָׁם, אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם בָּא לְשָׁם – הוּא עוֹשֶׂה שָׁם בְּוַדַּאי אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל־כָּל־פָּנִים, כִּי מִתְפַּלֵּל שָׁם, וְאוֹכֵל שָׁם וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי בְּוַדַּאי אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הָאָדָם מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם דַּוְקָא, כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן שָׁם מַה שֶּׁהוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְתַקֵּן שָׁם. עַל־כֵּן הוּא טוֹבָה לְפָנָיו מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ נְסִיעָה לְשָׁם, כִּי אוּלַי יִהְיֶה מֻכְרָח לָבוֹא לְשָׁם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל יַעֲקב אָבִינוּ: רָאוּי הָיָה יַעֲקב לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אֶלָּא וְכוּ', כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁהוּא טוֹבָה לְפָנָיו מַה שֶּׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ נְסִיעָה לְשָׁם, כִּי בְּלֹא זֶה אוּלַי הָיָה מֻכְרָח לֵירֵד לְשָׁם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְכוּ', חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְכָל זֶה דִּבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי אֲפִילּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי מִיִּשְׂרָאֵל – מְתַקֵּן גַּם־כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר וְכוּ'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ג' – צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

כְּלָל גָּדוֹל, גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (משלי טז, ג), שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִרְאֶה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ תָּמִיד מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִבְנֵי אָדָם טוֹבָה עַל פִּי שִׂכְלוֹ, כִּי אֶפְשָׁר מַה שֶּׁבְּעֵינָיו טוֹב הוּא רַע לוֹ, רַק יַשְׁלִיךְ הַכֹּל כָּל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ.

*

סִימָן ד

כְּלָל גָּדוֹל – מִן הַלָּשׁוֹן הַזּוֹ מַשְׁמַע, שֶׁדָּבָר זֶה כּוֹלֵל כָּל עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָבוֹא אֵלֶיהָ בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא, לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא־יִתְבָּרַךְ בִּלְבָבוֹ וּבְעִנְיָנָיו, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים, וְהַצָּרָה הַמָּרָה שֶׁאָדָם נָתוּן בָּהּ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמַכְנִיסָה אוֹתוֹ לְסַכָּנָה רוּחָנִית אֲיוּמָה – שֶׁמַּפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמָרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מַלְבִּישׁ זֹאת בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי טז, ג): "גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" – וְהִנֵּה רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן – 'גַּלְגֵּל וְהַשְׁלֵךְ עָלָיו צְרָכֶיךָ וְיִכּוֹנוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ'. הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי – 'גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל כָּל צְרָכֶיךָ. וְיִכּוֹנוּ – יִתְבַּסְּסוּ וְיִתְקַיְּמוּ' – וְרַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מְצָרֵף אֶת שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים בַּחֲדָא מַחֲתָא, וּמְבָאֵר וְהוֹלֵךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל רַשִׁ"י מְלַמֵּד – שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ – וְהַיְנוּ לְגַלְגֵּל עָלָיו יִתְבָּרַךְ אֶת סִבַּת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ תִּהְיֶינָה שְׁקֵטוֹת וּמְיֻשָּׁבוֹת וְלֹא בְּבֶהָלָה וּבְעִצָּבוֹן, עַל מַה עָשָׂה ה' לִי כָּכָה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ לְדָבָר כָּזֶה וְכוּ'?! אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֲרֵי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת תַּשְׁקִיט אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי מִי שׁוֹטֶה וְיִכְעַס וְיִתְעַצֵּב עַל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? [וְהַשְׁוֵּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְעֵיל (אוֹת ב): וּבְכָל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, יֹאמַר: "הֲלֹא זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם בְּעֵינֶיךָ הָגוּן, הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּעֵינַי הָגוּן"]. וְכָעֵת יֵשׁ לִמּוּד נִפְלָא גַּם בַּפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁל רַשִׁ"י, אֵיךְ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת צְרָכָיו, וּמְלַמֵּד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: וְיִרְאֶה – וְיִשְׁתַּדֵּל. שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּזְמִין לוֹ תָּמִיד, רַק אֶת מַה שֶּׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִבְנֵי־אָדָם טוֹבָה עַל פִּי שִׂכְלוֹ – גַּם מַה שֶּׁאָדָם מְבַקֵּשׁ עַל צְרָכָיו – צָרִיךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא לְבַקֵּשׁ מַה שֶׁ'לּוֹ' נִרְאֶה שֶׁזֶּה טוֹב, כִּי מִי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, לָדַעַת אִם זֶה טוֹב, אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם [וְכַמָּה פְּעָמִים יָכוֹל אָדָם לְהִזָּכֵר, עַד כַּמָּה רָצָה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלְּבַסּוֹף הוּבְרַר שֶׁזֶּה הָיָה אָסוֹן שֶׁלּוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן], אֶלָּא יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה הַנִּרְאֵית וְהַנִּגְלֵית, וִיפָרֵשׂ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הִנֵּה עוֹבֵר עָלַי אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, וְצַר וָמָר לִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם, מַה טּוֹב לִי וּמַה לְּהֵפֶךְ וְכוּ', וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּטּוּל הָעִנְיָן? וְשֶׁמָּא הוּא לְטוֹבָתִי, עַל־כֵּן עֲשֵׂה מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה הַנִּרְאֵית וְהַנִּגְלֵית, שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בְּטוּב ה'" וְכוּ' וְכוּ', וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיְּבַטְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַגְּזֵרָה וְכוּ', בְּאֹפֶן שֶׁל עִקְּשׁוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַהֵפֶךְ וְכוּ', כִּי אֶפְשָׁר מַה שֶּׁבְּעֵינָיו טוֹב – הוּא רַע לוֹ – וְלִפְעָמִים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי "יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל" (קֹהֶלֶת ו, יא), וְיֵשׁ "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (שָׁם ה, יב) וְעוֹד הַרְבֵּה, וְכָל הַבְּכִיּוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּנֵי־הָעוֹלָם עַל צָרָתָם, הִיא בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים אֶת חַסְדֵי הַבּוֹרֵא שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְעִנְיָן, לֹא הָיוּ מְרִימִים פְּנֵיהֶם לְהִתְלוֹנֵן כְּלָל, וְכָל עִנְיַן הַתְּפִלָּה הוּא הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִם יֵשׁ לְאָדָם צַעַר, רַשַּׁאי וְצָרִיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, אֲבָל לֹא בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה [וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצו): 'וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשֶֹה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים' וְכוּ' (אָבוֹת פֶּרֶק ב'), כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶֹה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה. רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; וְכֵן הוּא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'קְדֻשַּׁת לֵוִי' (פָּרָשַׁת נִצָּבִים, וּבַדְּרוּשִׁים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה): 'כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם וּמְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה', יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה, רַק כָּךְ יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל יִהְיֶה רַק כְּפִי חַסְדְּךָ, וּכְפִי רַחֲמֶךָ, וּכְפִי דַּעְתְּךָ וּרְצוֹנְךָ, כָּךְ תִּתֵּן לָנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם' וְכוּ']. רַק יַשְׁלִיךְ אֶת הַכֹּל, הַיְנוּ אֶת כָּל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו, עָלָיו יִתְבָּרַךְ – תֵּכֶף בְּבוֹאוֹ לְהִתְפַּלֵּל, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה הֲכִי טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵין יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְטוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְכוּ' (תְּהִלִּים קמה, ט), וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִיךְ עַל ה' הַכֹּל, הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ" – וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל־וָכֹל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מַמְתִּיק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַדִּינִים וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חֲסָדִים אֲמִתִּיִּים, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, הָיָה בְּכַוָּנָה מְיֻחֶדֶת לְקָרְבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר מִתְקָרֵב – מֵסִיר הַמְּחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל וּמָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כִּבְיָכוֹל, בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְנוֹשָׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ד' – גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה, וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא יְעַנֵּג עַצְמוֹ רַק לְהַבְרִיא עַצְמוֹ. וְלֹא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, רַק שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל עִנְיָנִים כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מְגַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאָמְרוּ רַזַ"ל (מנחות מג, ב – סוטה ח, א) רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה וְלִידֵי תַּאֲוָה, וּכְתִיב בְּעֵץ הַדַּעַת (בראשית ב, ט) נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, שֶׁמֵּחֲמַת הָרְאִיָּה הוּא נֶחְמָד.

*

יְדַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה – בְּבוֹאוֹ לְדַבֵּר עַל הַפְּרִישׁוּת מִתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, מַקְדִּים תְּנַאי קֹדֶם לָזֶה, וְגַם מְלַמֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁתְּחִלַּת הַפְּרִישׁוּת הָאֲמִתִּית [וְאֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עַל הַמְּחֻיָּבוּת הַפְּשׁוּטָה לְדִינֵי הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל], הִיא בִּדְבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עַל־יְדֵי פְּעֻלּוֹת גַּשְׁמִיּוֹת וְכָל מִינֵי תָּכְנִיּוֹת, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כָּךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ – יִצְלַח בְּיָדוֹ לִהְיוֹת עוֹבֵד הֲוָיָ"ה כָּרָאוּי, וְלֹא זֹאת הַדֶּרֶךְ תִּשְׁכּוֹן אוֹר, אֶלָּא מִקֹּדֶם יַצְמִיד מַחְשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ תֶּהֱמֶה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִכֹּחַ זֶה יִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי, לֹא־כֵן אִם יִפְרֹשׂ בְּדֶרֶךְ גַּשְׁמִיּוּת בְּלִי דְּבֵקוּת – יִפֹּל לְגַמְרֵי, וְעוֹד יוֹסִיף תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, [וְנִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת פְּרִישׁוּת, חֵלֶק שֵׁנִי, סִימָן א): 'אָדָם הַמִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר מִפְּרִישׁוּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוָה נוֹסֶפֶת מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם פְּרִישׁוּתוֹ'], כִּי הַרְבֵּה עָשׂוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִשְּׁרוּ מַחֲשַׁבְתָּם בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְלֹא הָיְתָה בִּפְרִישׁוּתָם שׁוּם קְדֻשָּׁה כְּלָל, וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹ שְׁתִיָּה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. אֶלָּא צַדִּיק אֹכֵל [וְשׁוֹתֶה] לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (מִשְׁלֵי יג, כה) וְלִכְדֵי קִיּוּמוֹ, וְאַף אִם לְצֹרֶךְ זֶה אוֹכֵל כַּמּוּת רְגִילָה כִּשְׁאָר כָּל הָאֲנָשִׁים – לֹא יִתְבַּלְבֵּל מִזֶּה, כִּי אֵינוֹ נִקְרָא 'יוֹתֵר מִדַּאי' בַּעֲבוּר זֶה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַחֵק מִמַּה שֶּׁרוֹאִים אֲנָשִׁים כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר 'רַוְחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחַ' (עֵרוּבִין פב ע"א), וְאוֹכְלִים סְתָם כְּדֵי לְעַנֵּג אֶת עַצְמָם, וְזֶה מַזִּיק גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, כַּיָּדוּעַ (רְאֵה לְעֵיל סוֹף אוֹת ב). וְלֹא יְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ – וְגַם כְּשֶׁאוֹכֵל אֶת הַמַּאֲכָלִים הַנִּצְרָכִים לוֹ, לֹא יִנְהַג בָּהֶם מִנְהָג עִדּוּנִים, הֵן בַּהֲכָנַת הַמַּאֲכָל, וְהֵן בְּהַצְמָדַת הַתַּאֲוָה לַאֲכִילָה. רַק כְּדֵי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ – יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי עִנְיָנִים, עִנְיַן אֶחָד, שֶׁלֹּא יֹאכַל כִּי־אִם כְּדֵי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ, עִנְיַן שֵׁנִי, שֶׁאִם יֵשׁ אֵיזֶה מַאֲכָל שֶׁרַבָּה תַּאֲוָתוֹ בּוֹ, אֲבָל בָּרוּר לוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּרִיא לַגּוּף, שֶׁיִּזָּהֵר לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ מִצַּד רָצוֹן ה' הַמֻּחְלָט בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם הִיא הוֹדָעָה נְחוּצָה, וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ, וְדַי לַמֵּבִין. וְלֹא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַחֲשֹׁב בָּהֶם כְּלָל – כָּאן מְבֹאֶרֶת דֶּרֶךְ עֲמוּקָה בְּיוֹתֵר, כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם מִסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִמָּשֵׁךְ אֲלֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ בָּז לָהֶם בְּלִבּוֹ וּבְדִבּוּרוֹ, אֲבָל עֶצֶם הַהִתְעַסְּקוּת בָּזֶה, הִיא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּךְ טִבְעוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עָלוּל לִמְשֹׁךְ אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי אֵלָיו, וְלִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנַס אֶל עִנְיְנֵי עוֹלָם־הַזֶּה עַל־יְדֵי עַסְקָנוּת לְשֵׁם־שָׁמַיִם, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל רוּחָנִיּוּת וְקִרְבַת אֱלֹקִים, וְהִנֵּה פִּתְאֹם הוּא שַׁיָּךְ לְעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מַחְשַׁבְתּוֹ מִכָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁל עוֹלָם עוֹבֵר, וְתָמִיד כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר לוֹ מַחֲשָׁבָה עַל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, יַחֲשֹׁב, אֵיךְ אֲנִי חוֹשֵׁב עַל דָּבָר שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וְכוּ', כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וַהֲלוֹא אָנוּ חַיִּים כָּאן רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית. רַק יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָעִנְיָנִים – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּצָרְכֵי חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים, שֶׁאַף אִם הוּא מְבַצֵּעַ אוֹתָם עַל צַד הַהֶכְרֵחַ, יִזָּהֵר לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר, שֶׁתִּהְיֶה עֲשִׂיָּתוֹ נְקִיָּה, וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַגַּשְׁמִיּוּת – הַיְנוּ שֶׁגַּם אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמְּצִיאוּת הַגַּשְׁמִית שֶׁסְּבִיבוֹ, לֹא תִּכָּנֵס עַצְמִיּוּתוֹ בָּזֶה, וְתֹאבַד שָׁם בְּיַם הַתַּאֲוָה, אֶלָּא יַקְפִּיד לִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ מִחוּצָה לָהּ. וּבְכָל זֶה יֵשׁ לִמּוּדִים עֲמוּקִים מְאֹד, כִּי מִצַּד אֶחָד, הֲרֵי הָאָדָם צָרִיךְ לִחְיוֹת 'כָּרָאוּי' בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל צְרָכָיו בִּשְׁלֵמוּת וְלִהְיוֹת כְּכָל אָדָם מִן הַשּׁוּרָה בְּכָל עִנְיָנָיו וְאָרְחוֹת חַיָּיו, כִּי לֹא סַגִּי בְּלָאו הָכֵי, וְגַם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לֹא תִכּוֹן אִם יֶחֱטָא בְּהֶפְקֵרוּת גְּמוּרָה מֵאִשָּׁה וּבָנִים וְכוּ', [וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן נא): 'הֶפְקֵרוּת אֵין צְרִיכִין כְּלָל'], וּמִצַּד שֵׁנִי, לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, עַד שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם יִהְיוּ אֶצְלוֹ כְּמוֹ עֲרַאי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עִנְיָן כְּדֵי לִפְטֹר אֶת חוֹבוֹ, וְיֵשׁ חִלּוּק עָצוּם בֵּין עֲשִׂיָּה 'כְּדֵי לִפְטֹר חוֹבוֹ' לְבֵין עֲשִׂיָּה שֶׁהִיא 'אוֹפֶפֶת אֶת כָּל כֻּלּוֹ', וְלָכֵן בְּכָל עִנְיָן שֶׁעוֹשֶׂה, צָרִיךְ לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מִן הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁבָּעִנְיָן, שֶׁלֹּא יָשִׂים אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּרְכָּז, אֶלָּא יַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּשְׁמִיּוּת – יִבְרַח מִמֶּנּוּ, וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו בָּאֲצִילוּת הָרוּחָנִית הַפְּנִימִית שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ. כִּי בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה – מְגַשֵּׁם עַצְמוֹ – צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי הָאָדָם הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְהוּא נִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף הַגַּשְׁמִי כְּדֵי לְהַעֲלוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ, אֲבָל יֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁיְּגַשֵּׁם אֶת עַצְמוֹ בְּהַאי עָלְמָא, וְלָכֵן כָּל נְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מְגַשֶּׁמֶת אֶת הָאָדָם, וּמַרְחִיקָה מִמֶּנּוּ אֶת הַרְגָּשַׁת הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית, שֶׁמְּחַיָּה אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַסַּכָּנָה כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁאֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת, אוֹ הִסְתַּכְּלוּת שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת – יְכוֹלָה לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם. וְאַל יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם זָרִים לְגַמְרֵי מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְיַרְחִיקוּ אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם הַמְצִיאוּתִי, אֶלָּא עָלָיו לֵידַע, אֲשֶׁר אַדְּרַבָּה, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן לְגַמְרֵי, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם דִּמְיוֹן, עוֹלָם עוֹבֵר, עוֹלָם שֶׁאֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת, וְכָל מִי שֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לַפְּנִימִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית הַשּׁוֹרָה בְּכָל הַבְּרִיאָה – זוֹכֶה לְאֹשֶׁר הַנִּצְחִי וְלִדְבֵקוּת בִּמְקוֹר הַתַּעֲנוּג, וְעִקָּר קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בָּא עַל־יְדֵי זִכּוּךְ רְאוּת הָעַיִן, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת מג ע"ב): 'רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה' – כִּי כָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם – יֵשׁ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵיוָן שֶׁרְאִיַּת הָעַיִן בְּצִיצִית מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, הֲרֵי שֶׁטָּבַע הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ, כִּי רְאִיַּת הָעַיִן יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁוּת מַמָּשׁ, וְהִיא הַמַּזְכֶּרֶת לְאָדָם מַה שֶּׁרָאָה, שֶׁנֶּחְקַק בְּמוֹחוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה, כֵּן הוּא בְּ'זֶה לְעֻמַּת זֶה', שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וְאִם יִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִרְאוֹת, הֲרֵי שֶּׁהִפְסִיד מְאֹד בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָכֵן הָרְאִיָּה, הִיא אֲשֶׁר מְבִיאָתוֹ גַּם כֵּן לִידֵי תַּאֲוָה – כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק (בַּמִּדְבָּר טוּ, לט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – כְּמוֹ (שָׁם יג, כה): "מִתּוּר הָאָרֶץ", הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם מְרַגְּלִים לַגּוּף וּמְסַרְסְרִים לוֹ אֶת הָעֲבֵרוֹת, הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד וְהַגּוּף עוֹשֶׂה אֶת הָעֲבֵרוֹת; רַחֲמָנָא־לִיצְלָן. וּכְתִיב בַּחֵטְא שֶׁל עֵץ הַדַּעַת, כַּאֲשֶׁר חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאָכַל מֵהָעֵץ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל, כְּתִיב קֹדֶם אֶת עִנְיַן הָרְאִיָּה, שֶׁרָאָה אֶת הָעֵץ, אֵיךְ שֶׁהוּא (בְּרֵאשִׁית ב, ט): "נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל" – שֶׁמֵּחֲמַת הָרְאִיָּה – שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, דַּיְקָא, לָכֵן הוּא נֶחְמָד – כִּי אָז מִיָּד הַלֵּב חוֹמֵד וְחוֹשֵׁק, אֲבָל אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לִקְרֹא עַל דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ: 'נֶחְמָד', מֵחֲמַת שֶׁאֵין עַיִן שֶׁרוֹאָה וּמִמֵּילָא אֵין לֵב שֶׁחוֹמֵד. וְזֶה חִזּוּק גָּדוֹל לָאָדָם, שֶׁאִם יֹאמַר, הֲרֵי מָה אֶעֱשֶׂה? וַהֲלֹא אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים נֶחְמָדִים עָלַי! וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ: כָּל זֶה בָּא לְךָ מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אֲבָל אִם הָיִיתָ מַפְנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל – הָיִיתָ נִמְשָׁךְ אֶל תַּעֲנוּגִים אֲחֵרִים וַאֲמִתִּיִּים, כִּי רַק הָרְאִיָּה גּוֹרֶמֶת לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא טוֹב לְמַאֲכָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל, אִם הוּא מַפְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָרוּחָנִיּוּת, וְאִם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי,  וְאִם נִשְׁקַע בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְיָדוּעַ מַה שֶׁאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע: 'עוֹלָם עוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּךָ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהָיָה בְּךָ וְלֹא הִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ', וְהַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְפִי עֶרְכֵּנוּ. אֲבָל עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים נָטְעוּ בָּעוֹלָם דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל יָדָם יָכוֹל כָּל אִישׁ לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה בְּכֹחַ הַדְּבָרִים – מְבִיאָה אֶת הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית, כִּי מֵרֹב אֱמוּנָה נִמְשָׁךְ רָצוֹן מֻפְלָג לִזְכּוֹת אֶל הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית אֲשֶׁר בּוֹ תָּבוֹא וְתִתְגַּלֶּה לְכָל דּוֹרְשֶׁיהָ [וְאִם אָמוֹר יֹאמַר אָדָם, הֵן אֱמֶת שֶׁהָרְאִיָּה מְבִיאָה לִי אֶת הַנֶּחְמָדוּת לַדָּבָר, אֲבָל דָּא עָקָא, כִּי עֶצֶם הָרְאִיָּה נֶחְמֶדֶת עָלַי – יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם נַפְשׁוֹ, אִם אָכֵן הַתּוֹצָאָה שֶׁל הָרְאִיָּה הַלָּז הָיְתָה נֶחְמֶדֶת לוֹ גַּם לְאַחַר תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַמָּרוֹת, וְדִי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ה – יְדַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְלֹא יִהְיוּ חֲשׁוּבִין בְּעֵינָיו כָּל בְּנֵי אָדָם הַדָּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְיִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו אִם יֹאהֲבוּהוּ אוֹ יִשְׂנָאוּהוּ כִּי אַהֲבָתָם וְשִׂנְאָתָם אֵין כְּלוּם. וְכֵן לֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל תַּאֲוַת גּוּפוֹ הַמְטֻנָּף שֶׁהוּא צָרַעַת מִשְׁכָא דְּחִוְּיָא.

*

וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן – כִּי בֶּאֱמֶת, הָאָדָם הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי לֹא בְּחִנָּם הֶאֱצִילוּ נְשָׁמָה מֵרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים אֶל מָקוֹם נָמוּךְ, אִם לֹא שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא תִּהְיֶה שַׁיָּכוּת אֲמִתִּית אֶל הַאי עָלְמָא, וְכָל הַשַּׁיָּכוּת הוּא רַק בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה מִלְמַעְלָה, לַעֲשׂוֹת רָצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ לִחְיוֹת חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלֹא לִהְיוֹת נִשְׁקַע בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, וְכֵיוָן שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בְּעִנְיַן זֶה בְּיוֹתֵר, עַל־כֵּן צָרִיךְ תָּמִיד לַחֲשֹׁב 'שֶׁהוּא מִבְּנֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן', וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו: "לָמָּה לִי לְהִשָּׁבֵר מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה? הֲרֵי אֵינִי שַׁיָּךְ לְכָאן כְּלָל!", וּמָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? כְּמוֹ הַיּוֹם, שֶׁנּוֹהֲגִין לִשְׁלֹחַ שַׁגְרִיר שֶׁל מְדִינָה לִמְדִינָה אַחֶרֶת, וְעִנְיָנוֹ שֶׁל הַשַּׁגְרִיר הוּא, לְמַלֵּא רְצוֹן שׁוֹלְחָיו, וְאַף שֶׁדָּר בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, הוּא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב כָּל הַזְּמַן, שֶׁבְּעֶצֶם אֵינוֹ שַׁיָּךְ לְפֹה, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ מִתְעָרֶה לְגַמְרֵי בַּמָּקוֹם שֶׁדָּר שָׁם עַתָּה, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, הוּא בְּמַחְשָׁבָה לְטוֹבַת מְדִינָתוֹ וְלֹא זוּלַת. כֵּן הָאָדָם בְּהַאי עָלְמָא, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב תָּמִיד עַל הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא וַאֲשֶׁר לְשָׁם הוּא שַׁיָּךְ וְחוֹזֵר בְּבוֹא יוֹמוֹ, וְשֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ בְּחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלִיחוּת נֶעֱלָמָה מֵחַי־הַחַיִּים – הבורא־יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בָּחַר בִּמְצִיאוּתוֹ וּבְהִמָּצְאוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּטּוֹל חֵלֶק בְּגִלּוּי הַמַּלְכוּת, וּלְשָׁם צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן כָּל מַעְיָנָיו בְּעוֹלָמוֹ. וְלֹא יִהְיוּ חֲשׁוּבִין בְּעֵינָיו כָּל בְּנֵי־אָדָם הַדָּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה – זֶהוּ דָּבָר עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי רֹב הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹ נִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹתָם, הוּא בִּגְלַל שֶׁמַּחְשִׁיב אֶת דַּעְתָּם וּמַחְשַׁבְתָּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת הַסּוֹבְבוֹת אוֹתוֹ, וְלָעוֹבֵד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִצְרֶכֶת בְּיוֹתֵר הַקְדָּמָה זֹאת. וְאֵין כַּוָּנַת הַצַּוָּאָה הַזֹּאת, שֶׁאָדָם יְזַלְזֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְנֵי־אָדָם, וְיַמְעִיט בְּעֶרְכָּם וּבִכְבוֹדָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהַחְשִׁיב אֶת מְצִיאוּת בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁסְּבִיבוֹ, וְאֶת דֶּרֶךְ חֲשִׁיבָתָם, כְּקוֹבְעוֹת אֶת צִבְיוֹן חַיָּיו, וְשֶׁלֹּא יַשְׁפִּיעַ עָלָיו אֹרַח־חַיֵּיהֶם וּתְפִישַׂת עוֹלָמָם כְּלָל. וְהַהֶדְגֵּשׁ שֶׁבָּא עִם הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם דָּרִים 'בָּעוֹלָם הַזֶּה', אֵין לְעִנְיָנָם שׁוּם חֲשִׁיבוּת כַּאֲשֶׁר זֶה נוֹגֵעַ לְעוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי בִּדְבֵקוּתוֹ עִם אֱלֹקָיו, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת – עָלָיו לִחְיוֹת בְּעוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי – בָּעוֹלָם הָאֲמִתִּי, וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם; כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (הַשְׁמָטָה לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב), עַל הַפָּסוּק (יְחֶזְקֵאל לג, כד): "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", שֶׁאַבְרָהָם עָבַד הַשֵּׁם רַק עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אֶחָד, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁסָּרִים מֵאַחֲרֵי ה' וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ, וְלֹא עַל אָבִיו וּשְׁאָר הַמּוֹנְעִים, רַק כְּאִלּוּ הוּא אֶחָד בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם". וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לִכָּנֵס כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא, אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְיִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ: כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן – הֲרֵי לָמָּה שֶׁיַּחְשִׁיב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הוּא כְּלֹא נֶחְשָׁב כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וְלָמָּה יִתְעַסֵּק עִם מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם?. וְיִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו, אִם יֹאהֲבוּהוּ אוֹ יִשְׂנָאוּהוּ – וְאִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, יִרְאֶה, שֶׁרֹב הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הֵם מֵחֲמַת אַהֲבָה וְשִׂנְאָה שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁרוֹצֶה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶן אוֹ מַרְגִּישׁ מֻכְרָח לְרַצּוֹתָן בְּכָל עֵת, וְלָכֵן פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע בַּעֲבוּר כָּךְ, מִלַּעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל אִם יִהְיֶה שָׁוֶה בְּעֵינָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לוֹ אִם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ אוֹ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה תָּמִיד אֶת הַדְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם, לְשֵׁם עֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵב שָׁלֵם בִּלְבַד. וְאֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה? עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּדַעְתּוֹ – כִּי אַהֲבָתָם וְשִׂנְאָתָם אֵין כְּלוּם – כִּי מַה יִּתֵּן לוֹ אִם אֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אוֹהֵב אוֹתוֹ, וְכִי יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ? הֲלֹא הַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְאִם יִשְׂנָא אוֹתוֹ אֵיזֶה אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תְּהִלִּים לד, כב): "וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ", וְכִי מַה יָּכוֹל אָדָם לְהַזִּיק לוֹ? אִם ה' לֹא יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת. וְכֵן לֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל תַּאֲוַת גּוּפוֹ הַמְטֻנָּף – כִּי אָדָם שֶׁמַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הוּא רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶּׁהַגּוּף יִהְיֶה נַרְתִּיק לַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעוֹד הַנַּרְתִּיק הַזֶּה מְטֻנָּף מִנְּעוּרָיו בִּרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, עַל־כֵּן מַה לוֹ לְהַשְׁגִּיחַ עַל תַּאֲווֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו, שֶׁאֵינָן נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל – שֶׁהוּא צָרָעַת מָשְׁכָא דְּחִוְּיָא – רְאֵה בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (דַּף מח ע"ב): 'גּוּפָא דְּבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא אִיהוּ צָרָעַת מִמָּשְׁכָא דְּחִוְּיָא' [הַגּוּף שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא צָרָעַת מֵעוֹר הַנָּחָשׁ (עַיֵּן תַּנְיָא, אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ, סִימָן ו'), וּבְהִתְיַחֲסוּת כָּזוֹ אֶל הַגּוּף – יוּכַל בְּעֶזְרַת ה' לְנַצֵּחַ אֶת רְצוֹנוֹתָיו תָּמִיד.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ו – וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְאִיתָא בַּזֹּהַר (ח"ג קצה, א) דְּעָבַד רְעוּתָא כְּמִסְכְּנָא, וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא עָנִי וִידַבֵּר תָּמִיד בִּדְבָרִים רַכִּים וְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ עָנִי.

*

וְאִיתָא בַּזֹּהַר – זֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בָּלָק קצה ע"א): אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, לְמֶעְבַּד גַּרְמֵיהּ עָנִי, בְּגִין דְּתֵיעוּל צְלוֹתֵיהּ בִּכְלָלָא דְּכָל עֲנִיִּים. דְּהָא כָּל נְטוּרֵי תַּרְעִין, לָא שַׁבְקִין הָכִי לְמֵיעָאל, כְּמָה דְּשָׁבְקִין לְמִסְכְּנִין, דְּהָא בְּלָא רְשׁוּתָא עָאלִין. וְאִי עָבִיד בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ, וְשַׁוִּי רְעוּתֵיהּ תָּדִיר כְּמִסְכְּנָא, צְלוֹתֵיהּ סַלְּקָא, וְאִעְרָעְת בְּאִינּוּן צְלוֹתִין דְּמִסְכְּנִין, וְאִתְחֲבָּרַת בְּהוּ, וְסַלְקַת בַּהֲדַיְיהוּ, וּבִכְלָלָא דִּלְהוֹן עָאלַת, וְאִתְקַבְּלַת בִּרְעוּתָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא [תַּרְגּוּם: צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ – לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ עָנִי, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ בִּכְלָל כָּל הָעֲנִיִּים, כִּי כָּל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, לֹא מַרְשִׁים כָּכָה לְהִכָּנֵס, כְּמוֹ שֶׁמַּרְשִׁים לָעֲנִיִּים, שֶׁהֲרֵי הֵם נִכְנָסִים בְּלִי רְשׁוּת, וְאִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ, וְשָׂם אֶת רְצוֹנוֹ תָּמִיד כְּעָנִי, תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה, וּפוֹגֶשֶׁת בַּתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הָעֲנִיִּים, וּמִתְחַבֶּרֶת עִמָּן, וְעוֹלָה בְּיַחַד אִתָּן, וּבִכְלָל שֶׁלָּהֶן נִכְנֶסֶת, וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ]. וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁם: 'דְּעָבַד רְעוּתָא כְּמִסְכֵּנָא' – שֶׁעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל עָנִי; הַיְנוּ עָנִי אֵין לוֹ רָצוֹן שֶׁל עַקְשָׁנוּת כְּאִלּוּ חַיָּבִים לוֹ מַשֶּׁהוּ וְכוּ', אֶלָּא "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ" (מִשְׁלֵי יח, כג), וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים; אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כ), וְלֹא רַק שֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה עָנִי, אֶלָּא יִהְיֶה לוֹ רָצוֹן פְּנִימִי אֲמִתִּי שֶׁל עָנִי וְנִכְנָע. וְאֵיךְ יַגִּיעַ לָזֶה? הֲלוֹא הָאָדָם הַמְגֻשָּׁם הוּא מָלֵא יֵשׁוּת וְגַסּוּת, וְרַק רוֹצֶה בִּמְצִיאוּתוֹ הַגַּשְׁמִית! לָזֶה מוֹסִיף וְאוֹמֵר: וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עָנִי – כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לְאָדָם שׁוּם דָּבָר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ עָנִי שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ בְּחִנָּם, הֲרֵי לֹא עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁהִתְיַגֵּעַ וְעָבַד לָכֵן יֵשׁ לוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְכוּ', אֶלָּא לוֹקֵחַ מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ בִּשְׁתִיקָה וּבְבוּשָׁה, כָּךְ הָאָדָם, אַף שֶׁעוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ, אֵיךְ יַחְשֹׁב שֶׁמֵּאִתּוֹ בָּאוּ הַדְּבָרִים?! הֲלֹא אַף נְשִׁימַת אַפּוֹ בְּכָל רֶגַע הִיא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ! אֲזַי כְּדֵי לִזְכּוֹת בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ כְּרָצוֹן שֶׁל עָנִי, עָלָיו לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה עַל עֲנִיּוּתוֹ הָאֲמִתִּית מוּל הַדְרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וִידַבֵּר תָּמִיד – גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד, בִּדְבָרִים רַכִּים וְתַחֲנוּנִים – הַיְנוּ לֹא בְּקֹשִׁי וּבְחָזְקָה שֶׁל טַעֲנָה, וְגַם תְּפִלּוֹתָיו לֹא תִּהְיֶינָה 'תְּבִיעוֹת', אֶלָּא תַּחֲנוּנִים, כְּמוֹ שֶׁעָנִי רָגִיל לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָעוֹזְרִים לוֹ אֶת צְרָכָיו. [וְזֶהוּ הֵן לְעֵילָא וְהֵן לְתַתָּא, לֹא מִבַּעֲיָא מוּל הַדְרַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ – יְדַבֵּר בְּרַכּוּת וּבְתַחֲנוּנִים, וְלֹא יִתְבַּע רְצוֹנוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ גַּסּוּת וְגַאֲוָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן עִיּוּן תְּפִלָּה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ, אֶלָּא אַף בְּדַבְּרוֹ עִם בְּנֵי־אָדָם, וְאַף עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ, בָּנָיו, בְּנוֹתָיו, מְשָׁרְתָיו וְתַלְמִידָיו, עָלָיו לְדַבֵּר בְּרַכּוּת וּבְתַחֲנוּנִים, וְלֹא בְּדֶרֶךְ פְּקוּדָה וּשְׂרָרוּת, כִּי הֲלֹא מִי הוּא? אֵינוֹ אֶלָּא עָנִי לְגַמְרֵי, וְכָךְ הָיְתָה דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ שְׁפֵלִים וְנִדְכָּאִים בְּעֵינֵי עַצְמָם עַד לְאַחַת, וְלֹא רָאוּ בְּעַצְמָם שׁוּם שְׂרָרוּת בְּהַאי עָלְמָא, וְאַף שֶׁמִּבַּחוּץ הָיָה נִדְמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזוֹ יֵשׁוּת כְּדֻגְמַת מַנְהִיגוּת וּמַלְכוּת – זֶהוּ רַק לְעֵינֵי אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי יֵשׁוּת, אֲבָל זַכֵּי הָרְאוּת הָיוּ רוֹאִים אֶת שִׁפְלוּתָם הָעֲצוּמָה וְהִתְבַּטְּלוּתָם הַמֻּחְלֶטֶת מוּל הַדְרַת גְּאוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים וְאַשְׁרֵי דְבֵקֵיהֶם].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ז – יַחְשֹׁב שֶׁהוּא עָנִי הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְיִתְבּוֹדֵד תָּמִיד מַחֲשַׁבְתּוֹ עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב רַק בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ תָּמִיד שֶׁהִיא תִּדְבַּק בּוֹ, וְיֹאמַר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מָתַי אֶזְכֶּה שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמִּי אוֹר הַשְּׁכִינָה.

*

וְיִתְבּוֹדֵד תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ עִם הַשְּׁכִינָה – הִתְבּוֹדְדוּת בְּמַחְשָׁבָה הִיא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ תָּמִיד מַמָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הִיא בַּת־חוֹרִין, וְהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁרוּי בֵּין בְּנֵי־אָדָם וּלְהִתְעַסֵּק עִמָּהֶם לְצָרְכוֹ כְּמַעֲשֵׂיהֶם מַמָּשׁ, אֲבָל לִבּוֹ לְמַעְלָה לְאֵל־אֱמוּנָה, בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת. וְעִנְיָן שְׁכִינָה, יָדוּעַ, שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְהַיְנוּ שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיִּרְאֶה בָּעוֹלָם, אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה וְיִשְׁמַע וְכוּ', אוֹ מְאֹרָעוֹת הַחַיִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁפָּקְדוּ אוֹתוֹ, מִיָּד יַצְמִיד אֶל זֶה אֶת מַחֲשֶׁבֶת מְצִיאוּת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיַחְשֹׁב בְּכָל עֵת וָרֶגַע אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן בְּעוֹלָמוֹ וּמַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטוּת עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, וּמַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, שֶׁזּוֹ בְּחִינַת שְׁכִינָה, [פֵּרֵשׁ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַאן זי"ע, אֶת הַפָּסוּק: "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֵךְ מֹשֶׁה" וְגוֹ' (דְּבָרִים לג, א), שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ נִתְבָּרֵךְ, וּבַמֶּה נִתְבָּרֵךְ? אִישׁ אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה בֵּין אֲלָפִים יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּהִתְבּוֹדְדוּת עִם קוֹנוֹ. וְזֶה אִישׁ אלקים  אֶ"ת  בְּנֵ"י יִשְׂרָאֵ"ל  שֶׁהָיָה לוֹ דְּבֵקוּת אֱלֹקִית – אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל], שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה, רַק בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ תָּמִיד – כֵּיוָן שֶׁשְּׁכוּנַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ נִפְלֵאת הִיא בְּעֵינָיו, אֵיךְ שֶׁמַּמָּשׁ אֵין שׁוּם מְצִיאוּת, וְהַכֹּל מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, מִיָּד תֶּהֱמֶה נַפְשׁוֹ לְאַהֲבָה גְּדוֹלָה לַשְּׁכִינָה, וְכָל רְצוֹנוֹ וְכִסּוּפָיו הֵם שֶׁהִיא – הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה תִּדְבַּק בּוֹ – וְיַכְנִיס בִּלְבָבוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עַד שֶׁמֵּרֹב הַמַּחְשָׁבוֹת אוֹדוֹת אַהֲבַת הַשֵּׁם וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה תִּדְבַּק בּוֹ וּתְבַטֵּל מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הָאַהֲבוֹת הָאֲחֵרוֹת, וּבִפְרָט אֶת אֵלּוּ הַנּוֹגְדוֹת וְחוֹסְמוֹת אֶת הִתְפַּשְּׁטוּת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְדָבָר גָּדוֹל דִּבֵּר הַנָּבִיא: 'שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב רַק בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ תָּמִיד', הַיְנוּ שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה כָּל מַחְשַׁבְתּוֹ! וְלִכְאוֹרָה, יֹאמַר הָאָדָם, וְאֵיךְ אָדָם מְגֻשָּׁם כָּמוֹנִי לֹא תִּהְיֶה לִי שׁוּם מַחֲשָׁבָה, אֶלָּא מַחֲשֶׁבֶת אַהֲבָה אֶל הַשְּׁכִינָה? וְהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵם תֵּרוּץ וְחִזּוּק לָזֶה, כִּי יֵשׁ עֵצָה – וְיֹאמַר תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ: 'מָתַי אֶזְכֶּה שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמִּי אוֹר הַשְּׁכִינָה' – וְעֶצֶם הַכִּסּוּפִים וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת הַתְּמִידִית לְהִכָּלֵל בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָרָצוֹן הַפְּנִימִי הַמְקַנֵּן בִּפְנִימִיּוּת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה – מֵבִיא אוֹתוֹ אֶל עֹמֶק פְּנִימִיּוּת מַחֲשֶׁבֶת אַהֲבַת הַשְּׁכִינָה, וְכָל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁחוֹשֵׁב בָּהֶם לְצָרְכֵי גּוּפוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, הֵם טְפֵלִים אֶל עֹמֶק הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהַכֹּל בְּעֶצֶם הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ אֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד: "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים" (תְּהִלִּים מב, ג), מָתַי אֶזְכֶּה לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וְזִכְרוֹן תְּפִלָּה חֲרִישִׁית זֹאת לֹא יָזוּעַ מִמַּדָּעָיו.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ח – יִתְבּוֹדֵד תָּמִיד מַחֲשַׁבְתּוֹ עִם הַשְּׁכִינָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְאִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה יַרְחִיק מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וִיבַזֶּה הַתַּאֲוָה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׂנְאוּי וּמָאוּס אֶצְלוֹ, וְיַרְגִּיז יֵצֶר הַטּוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרַע וְתַאֲוָתוֹ, וּבָזֶה יַכְנִיעֵם. וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עַצְבוּת כְּלָל כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, יִשְׂמַח מְאֹד בַּמֶּה שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ תַּאֲוָתוֹ לְשֵׁם כְּבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שבת פח, ב) וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים.וּבָזֶה, כַּאֲשֶׁר לֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ אֲפִילוּ בְּמַחֲשָׁבָה וִיבַזֶּה אוֹתָהּ, יַכְנִיעַ מְאֹד הַקְּלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר (ח"א ק, ב) וּבַר לֵבָב (תהלים כד, ד) דְּלָא אַמְשִׁיךְ רְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא.

*

וְאִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה – יַרְחִיק מִמַּחְשַׁבְתּוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רלג): 'הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. עַל כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּ'שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה', דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹרָה אוֹ עֲבוֹדָה אוֹ אֲפִלּוּ מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכָאן מְחַדֵּשׁ לָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁגַּם מַחֲשֶׁבֶת הִרְהוּר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה לְאֵלּוּ תַּעֲנוּגִים גַּשְׁמִיִּים, צָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאֹד מִמַּחְשַׁבְתּוֹ, כִּי הַהִתְגַּשְּׁמוּת שֶׁל הָרְדִיפָה אַחַר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְכָל רָעוֹת וְצָרוֹת רַבּוֹת. וִיבַזֶּה הַתַּאֲוָה – כִּי בֶּאֱמֶת הַתַּאֲוָה לְדָבָר חוֹלֵף וְעוֹבֵר הוּא בָּזוּי מְאֹד, וּבְכֹחַ הַשֵּׂכֶל אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הֶבֶל הַתַּאֲוָה. עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׂנְאוּי וּמָאוּס אֶצְלוֹ – שָׂנְאוּי מִצַּד שֶׁהַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית הִיא נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמָאוּס מֵחֲמַת פְּחִיתוּת הַתַּאֲוָה מִצַּד עַצְמָהּ, שֶׁהִיא נִפְסֶדֶת וְאֵין לָהּ שׁוּם עֵרֶךְ, וְאַדְרַבָּה וְכוּ'. וְיַרְגִּיז יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע וְתַאֲוָתוֹ (עַיֵּן בְּרָכוֹת ה' ע"א) – בְּפַשְׁטוּת, לֹא רַק לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אֵלָיו, וְלַחְשֹׁב שֶׁהוּא מַפְסִיד אֵיזֶה עִנְיָן עָרֵב וּמוֹעִיל, אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה לָצֵאת לְמִלְחָמָה עֲקֻבָּה מִדַּם נֶגֶד הַיֵּצֶר, וְלַעֲשׂוֹת דַּיְקָא עִנְיָנִים וּמַעֲשִׂים שֶׁמַּכְנִיעִים אֶת הַיֵּצֶר עַד חָרְמָה, כִּי הַלָּשׁוֹן שֶׁל חֲזַ"ל הוּא רַק 'לְהַרְגִּיז יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע', אֲבָל כָּאן מוֹסִיף 'וְתַאֲוָתוֹ', שֶׁגַּם עֶצֶם הַהִתְאַוּוּת אֶל הַיִּצְרִין רָעִים הוּא לֹא־טוֹב וּמְגַשֵּׁם מְאֹד, גַּם אִם לֹא נִכְשָׁל, חָלִילָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן וְכוּ' וְכוּ', וְלָכֵן צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְמָאֲסוֹ בְּכָל מִינֵי מִאוּס, וּבָזֶה יַכְנִיעֵם – אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַמּוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ אֶל זֻהֲמַת הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בְּעֶצֶם הַפְּרִישׁוּת מֵהֶן אֵינוֹ מֻבְטָח שֶׁהִכְנִיעָם, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְנַסֶּה בָּהֶן, וְרוֹצוֹת לְהַכְרִיתוֹ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, אֲבָל אִם יִשְׂנָא אוֹתָן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, יִפְרֹם אֶת כָּל הַהִתְקַשְּׁרוּת הַטִּבְעִית שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲלֵיהֶן. וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עַצְבוּת כְּלָל כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה – זֶה הַסִּימָן אִם זָכָה לְהִתְנַתֵּק לְגַמְרֵי גַּם בְּלִבּוֹ פְּנִימָה מֵהַהִתְקַשְּׁרוּת אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ עַל בּוּרְיוֹ, וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָסֵר אֵיזֶה עִנְיָן בְּעוֹלָמוֹ הַגַּשְׁמִי, וְדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לְהִצְטַעֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁאֵין לָהֶם אֶת תַּאֲוָתָם, וְעוֹד מְקַנְּאִים בְּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, אֲבָל מִי שֶׁלֹּא רוֹאֶה תַּכְלִית בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ מִצְטַעֵר כְּלָל עַל אֵלּוּ הַחֶסְרוֹנוֹת. אֶלָּא אַדְּרַבָּא! יִשְׂמַח מְאֹד בַּמֶּה שֶּׁהוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ תַּאֲוָתוֹ לְשֵׁם כְּבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ – כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ אוּלַי הָיָה מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אַחַר תַּאֲוָתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהִזְדַּמֵּן לוֹ כָּךְ מִן הַשָּׁמַיִם, בְּוַדַּאי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִצִּילוֹ מִן הַתַּאֲוָה, וּמַרְגִּישׁ זְכוּת שֶׁל מַמָּשׁ שֶׁזָּכָה לְהַכְנִיעַ אֶת הַתַּאֲוָה לְשֵׁם כְּבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי שְׁלַבִּים, הַשָּׁלָב הָאֶחָד, לֹא לְהִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר הַתַּאֲוָה נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ. וְאַחַר כָּךְ בַּשָּׁלָב הַשֵּׁנִי – יְקַשֵּׁר מַחְשַׁבְתּוֹ, שֶׁהַפְּרִישׁוּת הַזּוֹ הִיא לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁאֵין לוֹ תַּאֲוָה, נִמְצָא, שֶׁכָּעֵת בּוֹחֵר בִּבְחִירָתוֹ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמַיִם, וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת פח ע"ב): 'וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים', בָּזֶה – כִּי אִם יִסְּרוּ אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא שָׂמֵחַ עַל זֶה, עָלָיו נֶאֱמַר מַה שֶּׁאָמְרוּ שָׁם (שׁוֹפְטִים ה, לא): "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", שֶׁהוּא נֶחְשָׁב לְאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹף לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּחַיָּיו בְּעָלְמָא הָדֵין – לִזְכּוֹת אֶל אַהֲבַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּתַכְלִית הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁכָּל הָאַהֲבוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה תִּהְיֶינָה בְּטֵלוֹת לְמוּל הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה. וּמִכָּתְלֵי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אַתָּה לָמֵד, כִּי מִדָּה זוֹ שַׁיֶּכֶת בְּכָל אָדָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק הַמֻּפְלָג אֵינוֹ מַרְגִּישׁ יִסּוּרִים כְּלָל בִּמְנִיעַת הַתַּאֲווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בָּא לְדַבֵּר אֶל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט, שֶׁאַף אִם הַמְּנִיעָה הַלֵּזוּ הִיא יִסּוּרִים מַמָּשׁ אֶצְלוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמַּדְרֵגַת צַדִּיק, אֲבָל יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אִם הוּא שָׂמֵחַ שֶׁהִקְרָה ה' לוֹ אֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת, אֲזַי נֶחְשָׁב גַּם הוּא 'שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִים', כַּנַּ"ל; וְזֶה חִזּוּק גָּדוֹל לָנוּ, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה זוֹ, לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, כִּי אֵלֵינוּ דִּבֵּר הַנָּבִיא. כַּאֲשֶׁר לֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ – לֹא מִבַּעֲיָא בְּמַעֲשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים בְּכֹחַ הַתַּאֲוָה הָרָעָה, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה יִהְיֶה רָחוֹק מִן הַתַּאֲוָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, וִיבַזֶּה אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ, וּבְכָךְ יַכְנִיעַ 'מְאֹד' אֶת הַקְּלִפּוֹת – צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי הָעִקָּר הוּא קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, וְיֵשׁ הַרְבֵּה טוֹעִים בְּיוֹתֵר, בְּחָשְׁבָם כִּי כַּאֲשֶׁר פּוֹרְשִׁים בִּמְצִיאוּת מִן הַתַּאֲווֹת, 'קָדוֹשׁ יֵאָמַר לָהֶם', וְאַף שֶׁאַשְׁרֵי חֶלְקָם עַל מַה שֶּׁזָכוּ לִחְיוֹת חַיֵּי טֹהַר לְלֹא הִתְגַּשְּׁמוּת בְּפֹעַל, עִם כָּל זֹאת, הֲלֹא 'כּוּלָּא בְּמַחְשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ' (זֹהַר פְּקוּדֵי רנד ע"ב), שֶׁאִם אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ בְּמַחְשָׁבָה – מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט), וְלֹא רַק שֶׁאֵין לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲוָה בְּמַחֲשָׁבָה, אֶלָּא צָרִיךְ כָּל־כָּךְ לְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיַּרְגִּיל אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ לְבַזּוֹת תֵּכֶף־וּמִיָּד בְּלִבּוֹ אֶת הַתַּאֲוָה, עַד שֶׁכִּמְעַט יָקִיא אֶת נַפְשׁוֹ לְמוּל הַתַּאֲוָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ עַל הַבְּרִיאָה קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְנִשְׂגָּבָה, וְכַמָּה חֵילוֹת שֶׁל קְלִפּוֹת נִכְרָתִין וְנִכְלִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה [בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת], וּמִזֶּה יוּכַל כָּל אָדָם לִקַּח מוּסָר לְעַצְמוֹ וְחִזּוּק גָּדוֹל בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה, כִּי הֲלֹא אִם אֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַמְשָׁכַת הַתַּאֲוָה, הֲרֵי אֲנִי מַכְנִיעַ אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִי גֶּבֶר לֹא יִרְצֶה בָּזֹאת?! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וַיֵּרָא ק' ע"ב): עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים כד, ד): "וּבַר לֵבָב" –  [וְלִבּוֹ בָּרוּר בְּיִרְאַת ה' וְלֹא מִפַּחַד אָדָם (מְצוּדוֹת)], מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ 'לֵב בָּרוּר' וְזַךְ, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? זֶהוּ אוֹתוֹ אָדָם דְּלֹא אַמְשִׁיךְ רְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ בָּתַר סִטְרָא אַחֲרָא – אֶלָּא לְאִתְמַשְׁכָא בָּתַר פּוּלְחָנָא דְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא [שֶׁלֹּא מַמְשִׁיךְ אֶת רְצוֹנוֹ וְלִבּוֹ אַחַר הַצַּד הָאַחֵר – הַמִּתְנַגֵּד לַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא לְהַמְשִׁיכוֹ רַק אַחַר עֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]. וּמִן דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַלָּלוּ לְמֵדִים אָנוּ, כִּי לֹא רַק קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים שְׁפֵלִים – מְזַכָּה אֶת הָאָדָם בְּתֹאַר 'בַּר לֵבָב', אֶלָּא בְּעִקַּר מִי שֶׁאֵין לוֹ מְשִׁיכַת הָרָצוֹן וְהַלֵּב אַחַר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, מֵחֲמַת שֶׁלִּבּוֹ הַטִּבְעִי – שֶׁזִּכֵּךְ וּבֵרַר אוֹתוֹ כָּרָאוּי – מִתְרַחֵק מֵהֶם, וּבָז לָהֶם בְּלִי שׁוּם נִסָּיוֹן וּמַאֲבָק, אָז זֶהוּ סִימָן שֶׁזָּכָה לִבְרִירוּת הַלֵּב כָּרָאוּי, וְ"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד" (תְּהִלִּים לב, ו) וְכוּ', אַשְׁרֵי לוֹ. [וְצָרִיךְ לְהָבִין, כִּי כָּאן מְדַבֵּר בְּאֶחָד שֶׁמָּנְעוּ אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מִלְּהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲוָה, וְהוּא בִּזְכוּתוֹ – אֵינוֹ מִצְטַעֵר עַל אִבּוּד הַתַּאֲוָה, כִּי אִם שָׂמֵחַ בְּזֶה, וְשִׂמְחָה זוֹ הִיא הַסִּימָן שֶׁהוּא מִתְנַקֶּה מֵהַתַּאֲוָה, וְאֶפְשָׁר, שֶׁהַשִּׂמְחָה הַזּוֹ גּוֹרֶמֶת לְהִתְנַתֵּק, כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֶת הַשִּׂמְחָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הִתְרַחֲקוּת מֵהַתַּאֲוָה, אֲזַי הוּא צוֹעֵד בְּבִטְחָה בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ט – הִרְהוּר תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

קֹדֶם כֹּל יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי פְּנִיָּה, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָזֶה צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת גָּדוֹל, עָמוֹק עָמוֹק מִי יִמְצָאֶנָּה, אִם כֵּן, אֵין בְּרֵירָה רַק לִהְיוֹת דָּבָר זֶה לְזִכָּרוֹן תָּמִיד, אַל יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וְהוּא דָּבָר הַפּוֹסֵל בְּהֶסַּח הַדַּעַת. זֹאת וְעוֹד שֵׁנִית, לִיזָּהֵר בִּטְבִילָה בְּכָל עֵת, וּלְכַוֵּן בַּמִּקְוֶה הַכַּוָּנָה הַשַּׁיָּכָה לַמִּקְוֶה. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק, לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת, וְיִהְיֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ בַּה'.

*

רַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, מְגַלֶּה לָנוּ בִּסְעִיף זֶה שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת עִקָּרִיּוֹת בִּקְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם תְּנָאִים מַקְדִּימִים לְכָל הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְזוּלָתָם אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, קֹדֶם כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת הַהַקְדָּמָה הַנְּחוּצָה בְּיוֹתֵר שֶׁמְּאֹד יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ – שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי פְּנִיָּה, חַס וְשָׁלוֹם – וְלֹא רַק שֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה לְשֵׁם־שָׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תְּנוּעָה אַחַת עִם פְּנִיָּה [כְּמוֹ שֶׁבָּא הֶדְגֵּשׁ הַלָּשׁוֹן "בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה"], וּלְשׁוֹן 'פְּנִיָּה' הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזוֹ תְּנוּעָה כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד אוֹ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי זוּלָתוֹ, הוּא פּוֹנֶה בִּלְבָבוֹ מֵאֵת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹד אֶת זוּלָתוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, וּמַזְהִיר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי לֹא דָּבָר קַל הוּא לִזְכּוֹת לָזֶה, וְלָזֶה צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת גָּדוֹל – כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מְעַוֵּר עֵינֵי הָאָדָם בָּזֶה מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים הוּא בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְשֵׁם־שָׁמַיִם מַמָּשׁ, וְגַם הַתְּנוּעוֹת וְהָעִנְיָנִים הַנִּלְוִים אֶל הָעֲבוֹדָה – הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמַיִם אֶצְלוֹ, אֲבָל בְּעֶצֶם, כָּל־כֻּלּוֹ נִמְצָא בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר־הרע, שֶׁמְּרַמֶּה אוֹתוֹ וּמִתְחַכֵּם עָלָיו, וְשׂוֹחֵק מִכָּל הַטְּעָיּוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַמְּנִיעִים שֶׁלּוֹ הֵם לְמַעַן כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אוֹ שְׁאָר עִנְיָנִים חוֹמְרִיִּים, וְלָכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן עָמֹק, לִבְדֹּק הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הוּא "עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנָּה", אִם כֵּן – שֶׁגַּם כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַתֵּק מִן הַפְּנִיּוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לָהֶן כְּלָל, כִּי בְּכָל צַד שֶׁחוֹשֵׁב לְשֵׁם־שָׁמַיִם, בַּסּוֹף רוֹאֶה אֵיךְ הַבַּעַל־דָּבָר תָּפַס אוֹתוֹ לְהַפִּילוֹ אֶל 'שֶׁלֹּא־לִשְׁמָהּ', וּמַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְיִנָּצֵל? נוֹתֵן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עֵצָה לָזֶה: אֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, הַיְנוּ אֵין יְכֹלֶת לְנַצְּחוֹ בְּפַעַם אַחַת, רַק לִהְיוֹת דָּבָר זֶה לְזִכָּרוֹן תָּמִיד – כִּי אִם יִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַבַּעַל־דָּבָר רוֹצֶה לְנַצְּחוֹ בְּרִשְׁתּוֹ זֹאת שֶׁל פְּנִיּוֹת, יוּכַל לָקוּם כְּנֶגְדּוֹ, כִּי עִקַּר נִצָּחוֹן צַד הַטֻּמְאָה בָּזֶה, הוּא, כַּאֲשֶׁר שׁוֹכֵחַ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל שֶׁאַל יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד – כִּי בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁיָּסִיחַ דַּעְתּוֹ – יִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲבֹד אֱלוֹהִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר יִחוּד־הַמַּעֲשֶׂה, פֶּרֶק ד) שֶׁהַפְּנִיּוֹת הֵן עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ; וְכָזֶה פֵּרֵשׁ הָרְמַ"ע מִפַּאנוֹ זַ"ל (עֲשָׂרָה־מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר 'חִקּוּר־דִּין', חֵלֶק א', פֶּרֶק יב) הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת ז, כ): "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא בְּהַטּוֹב אֲשֶׁר עוֹשֶׂה, דְּכֵיוָן שֶׁעוֹשֶׂה הַטּוֹב לְשֵׁם אֵיזֶה פְּנִיָּה הֲרֵי הוּא חוֹטֵא… וְהוּא דָּבָר הַפּוֹסֵל בְּהֶסַּח הַדַּעַת – כִּי אֵין הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם אֶלָּא רַק בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת, וְעַל הָרֶגַע הַהוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר. וְזֹאת הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד מַדְרֵגָה שֵׁנִית – לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּטָהֳרָה, וְסוֹמֵךְ אוֹתָהּ אֶל הַקּוֹדֶמֶת, כִּי בַּתְּחִלָּה דִּבֵּר עַל טָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ הַפְּנִימִית, שֶׁיִּטְבֹּל לְגַמְרֵי בְּמֵי הַדַּעַת, בְּלִי שֶׁיִּשָּׁאֵר שִׁיּוּר לְעוֹד דְּבָרִים, הַיְנוּ פְּנִיּוֹת צְדָדִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְכָעֵת מְדַבֵּר עַל טָהֳרַת הַגּוּף הַגַּשְׁמִי, שֶׁהוּא מִשְׁכָּן לַנְּשָׁמָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה שֶׁמְּעוֹרֵר לִיזָּהֵר בִּטְבִילָה בְּכָל עֵת – לִטְבֹּל בְּכָל יוֹם בְּמִקְוֶה טָהֳרָה ['בְּהִכָּנְסוֹ לַמִּקְוֶה יְכַוֵּן שֶׁנִּכְנַס לְעָלְמָא דְחֵרוּת, שֶׁאֵין שְׁבִירָה שׁוֹלֵט שָׁם, וַיַּפְשֵׁט מֵעָלָיו הַבְּגָדִים שֶׁל חוֹל, שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְחוֹל, כִּי כְּשֶׁבָּאִים לְעָלְמָא דְחֵרוּת, אֲפִלּוּ עֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת וְהַכֹּל מִתְבַּטְּלִין' ('יִשְׂמַח לֵב', פְּתִיחָה, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל: 'בְּהִכָּנְסוֹ')]. וְזֶה הָיָה יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַחֲסִידוּת, שֶׁמִּלְּבַד טְבִילַת עֶזְרָא, שֶׁהָיְתָה מַמָּשׁ חוֹבָה קְדוֹשָׁה אֵצֶל כָּל הַחֲסִידִים, הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּאֲרִיכוּת בִּלְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב שֶׁל הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ' (פָּרָשַׁת אֱמוֹר) וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים: 'בַּזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים, שֶׁהָיָה דְּבַר ה' יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִיִּרְאַת הָרוֹמֵמוּת כְּלָל, זֹאת הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה וְלֹא נִזְהֲרוּ בִּטְבִילָה זוֹ, וְהַכַּת שַׁבְּתַי־צְבִי, יִמַּח שְׁמָם, שֶׁהָיוּ אָז בַּיָּמִים הָהֵם, וּמִזֶּה נַעֲשׂוּ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁלָּמְדוּ סִפְרֵי קַבָּלָה בְּטֻמְאַת הַגּוּף, וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים לָעוֹלָם, הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְאַדְמוֹ"ר הָרַב רַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ, נִשְׁמָתָם בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, וְהֵם פָּתְחוּ שַׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ – שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם שׁוּם הִרְהוּר תּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל עַצְמוֹ לְקִרְיוֹ, שֶׁחַכְמֵי הַגְּמָרָא לֹא בִּטְּלוּהוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְהַשִּׂיג גּוּפֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת – צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מְאֹד בִּטְבִילָה זוֹ; וְעוֹד זֹאת אָנוּ לְמֵידִין מִסְּמִיכַת הַכְּתוּבִים "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דְּבָרִים ד, ט), וּסְמִיךְ לֵיהּ (פָּסוּק י): "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ" וְגוֹ', שֶׁזֹּאת גַּם־כֵּן בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִלְמֹד לְתַלְמִידִים וּלְהַכְנִיס בְּלִבָּם יִרְאַת ה' אִם אֵינוֹ נִזְהָר בִּטְבִילָה זוֹ; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ. הִנֵּה לֹא רַק בִּטְבִילָה זוֹ הָיוּ הַחֲסִידִים נִזְהָרִים, אֶלָּא אַף גַּם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, לִטְבֹּל גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה וּבִשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת טְבִילָה זוֹ בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁפּוֹנֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי הִיא אֵם כָּל הָעֲבוֹדוֹת, וּמַמְשֶׁכֶת טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה עַל הָאָדָם. וּלְכַוֵּן בְּמִקְוֶה הַכַּוָּנָה הַשַּׁיָּכָה לַמִּקְוֶה – הִיא כַּוָּנַת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַנִּדְפֶּסֶת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (רְאֵה לְהַלָּן). וְגִלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, שֶׁזָּכָה לְכָל מַדְרְגוֹתָיו עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זָהִיר בְּכָל עֵת בִּטְבִילָה [רְאֵה הַלָּשׁוֹן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אוֹר תּוֹרָה' (רִמְזֵי תְּהִלִּים), וּבְסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ 'לִקּוּטֵי יְקָרִים' (דַּף יב ע"ב): אָמְרוּ עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב זלה"ה, שֶׁזָּכָה לְכָל הֶאָרָה שֶׁהָיָה לוֹ, הַכֹּל מֵחֲמַת הַמִּקְוָאוֹת, שֶׁהָיָה תָּמִיד בִּטְבִילוֹת, וּמִקְוָאוֹת יוֹתֵר בִּתְמִידוּת – טוֹב יוֹתֵר מֵהַתַּעֲנִית, כִּי הַתַּעֲנִית מַחְלִישׁ הַגּוּף בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעוֹד יוֹתֵר טוֹב, שֶׁהַכֹּחַ שֶׁהוּא מֵנִיחַ בְּתַעֲנִית – יִתֵּן הַכֹּחַ הַהוּא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ, וּבָזֶה יָבוֹא לְמַדְרֵגָה]. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו): 'הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לו, כה): "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וְכוּ'. כִּי 'אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן' וְכוּ' (שַׁבָּת נה ע"א), וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים, הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קֹהֶלֶת ד, יב), כָּעֵת לִפְנֵי בּוֹאוֹ לְדַבֵּר עַל הַדַּרְגָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁמּוֹנֶה מִן הַדַּרְגּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת, מֵבִיא הַפָּסוּק הַזֶּה, לְהוֹרוֹת, כִּי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ הִיא זוֹ שֶׁמְּבִיאָהּ אֶת הָאָדָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם־שָׁמַיִם וּלְטָהֳרָה, וְזֶה שֶׁמַּזְהִיר – לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת – כִּי הָעַצְבוּת הִיא הַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וּמִי שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת – דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ מִן הַקְּדֻשָּׁה, וְעָלוּל לָבוֹא לְכָל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי רְצוּיִים, וְלֹא רַק שֶׁיַּרְחִיק מִן הָעַצְבוּת בְּ'סוּר מֵרָע' (וְעַיֵּן לְקַמָּן סְעִיף מד), אֶלָּא אַף גַּם – וְיִהְיֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ בַּה' – כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהָאֲרִיזַ"ל גִּלָּה לְאִישׁ סוֹדוֹ (עַיֵּן בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר הַחֲרֵדִים), כִּי זָכָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא. וּרְאֵה בְּ'נֹעַם־אֱלִימֶלֶךְ' (פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר): 'עַצְבוּת הִיא מְנִיעָה גְּדוֹלָה מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ'.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן טו – יִזָּהֵר בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וּכְגוֹן דָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, לְהַרְגִּיל בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִזָּהֵר לִהְיוֹת הַתְּפִלָּה, בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף, קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רוֹב הַתְּפִלָּה עַד קָרוֹב לִקְרִיאַת שְׁמַע קֹדֶם הַנֵּץ. וְהַחִלּוּק בֵּין קֹדֶם הַנֵּץ וּבֵין לְאַחַר הַנֵּץ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, כִּי אָז עֲדַיִן יְכוֹלִין לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, כִּי כְּשֶׁהַחַמָּה יוֹצֵאת אֲזַי כָּל הַכְּרוּזִים יוֹצְאִים, הֵן לְטַב הֵן לְבִישׁ, וְקֹדֶם שֶׁהַכָּרוֹז יוֹצֵא יְכוֹלִים לְבַטֵּל. וְסִימָנָךְ: "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר וְכוּ' וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (תהלים יט, ו־ז), 'אַל תִּקְרֵי מֵחַמָּתוֹ אֶלָּא מֵחֵמָתוֹ', כְּלוֹמַר כְּשֶׁכְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ אֲזַי אֵין נִסְתָּר מֵהַדִּינִים הַבָּאִים מִמַּלְאֲכֵי חֵמָה. עַל כֵּן אַל יְהֵא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר זֶה קָטָן, כִּי גָּדוֹל הוּא. וּבַעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל הָיָה מְדַקְדֵק גָּדוֹל עַל זֶה, וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהָיָה עֵת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִנְיָן – הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד.

*

וּכְגוֹן דָּא – וּכְמוֹ זֶה, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ – הַיְנוּ הַדָּבָר שֶׁיִּכְתֹּב לְהַלָּן, הוּא מִן הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם, וּכְגוֹן דָּא, הַיְנוּ אֵלּוּ מִסּוּג הַדְּבָרִים שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם, וְעָלֵינוּ לְהוֹדִיעַ אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתָם וַחֲשִׁיבוּתָם הַנְּחוּצָה עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה – לוֹמַר 'סֵדֶר תִּקּוּן־חֲצוֹת', וְלִהְיוֹת נֵעוֹר עַד סוֹף הַלַּיְלָה [לָאו דַּוְקָא, לְמִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּהְיֶה בַּעֲיֵפוּת, עָרוּם יַעֲשֶׂה בְּדַעַת לְהָנִיחַ עַצְמוֹ לִישֹׁן אִם נִצְרָךְ לְכָךְ] וְלַעֲסֹק אָז בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְאֹד מְאֹד בְּמַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְשֶׁהִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִכְנַס אָז לְגַן־עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּגְדוֹלָה מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת עַד מְאֹד, וּרְאֵה לְקַמָּן (בְּסִימָן עט), אֶת הָאַזְהָרָה הַנּוֹרָאָה בְּעִנְיַן קִימַת חֲצוֹת, וְגֹדֶל הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁמְּבַטֵּל עִנְיַן נִשְׂגָּב זֶה שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס. [אִם הָיָה מִתְנוֹצֵץ בַּלֵּב, אֲפִלּוּ בְּהִתְנוֹצְצוּת קַלָּה, מְעַט דִּמְעַט מִשֶׂגֶּב מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה – לֹא הָיָה בְּנִמְצָא מִי שֶׁיָּנוּם עַל מִטָּתוֹ בְּשָׁעָה נַעֲלֵית זוֹ. אִם הָיָה נֶחֱשַׂף מִקְצָת מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוֹלֵךְ וְנִשְׁפָּע עַל אוֹתָם הַמְנַדְּדִים שֵׁינָה מֵעֵינֵיהֶם, וּמִתְגַּבְּרִים כָּאֲרִי לְעוֹרֵר הַשַּׁחַר בַּחֲצוֹת לַיְלָה, הָיוּ הַכֹּל מִשְׁתּוֹקְקִים אֶל עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ זֹאת, נוֹשְׂאִים עַיִן אֵלֶיהָ, מְצַפִּים לָהּ וּמִזְדָּרְזִים לְקַיְּמָהּ. "לֵילוֹת זָהָב" – כָּךְ שִׁעֵר וְתֵאֵר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זיע"א אֶת לֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים, בָּהֶם אֶפְשָׁר לִדְלוֹת בְּחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּיְלָה אוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת, הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּדְבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד בְּלִי דַּי. כִּי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְהַשְׁווֹת כְּלָל אֶת רִגְעֵי חֲצוֹת לַיְלָה וּשְׁעוֹת אַשְׁמוּרוֹת הַבֹּקֶר לִשְׁאָר שְׁעוֹת הַיְמָמָה. סוֹד קִימַת חֲצוֹת, כַּמָּה שֶׁהִרְבּוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, לְהַפְלִיג וּלְהַפְלִיא בְּרוֹמְמוּת הַזּוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר וְלָקוּם בַּשָּׁעוֹת הַנַּעֲלוֹת הַלָּלוּ, עֲדַיִן הוּא כָּמוּס וְחָתוּם נֶעְלָם וְנִסְתָּר, וּזְעִירִין אִינוּן שֶׁזָּכוּ לָבוֹא וּלְהִכָּנֵס בְּפִתְחֵי שְׁעָרָיו וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלָיו. זֶה הַזְּמַן שֶׁשַּׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לִרְוָחָה וּמְאִירִים בְּאוֹר חֶבְיוֹן, זֶה הָעֵת בָּהּ קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא יוֹרֵד לְגַנּוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים וְיַחַד עִם פָּמַלְיָא דִּילֵיהּ – מַבִּיט וּמַאֲזִין לְקוֹל הַחֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים דִּי בְּהַאי עָלְמָא, הַמִּתְחַבְּרִים לַעֲסֹק בְּאוֹרַיְתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי שַׁעְתָּא. הָעֵצָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל קִימַת חֲצוֹת, כַּמָּה שֶׁהִיא נִשְׂגֶּבֶת מִכָּל, וְלֹא יְכִילֶנָה הָרַעְיוֹן, וְעוֹמֶדֶת וּמִתְנַשֵּׂאת בְּרוּם הַמַּעֲלָה, הֲרֵי שֶׁאוֹרָהּ יוֹרֵד וּמֵאִיר עַד לְתַחְתִּית הַמַּדְרֵגָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהַמַּתָּנָה הַזֹּאת נִתְּנָה לְאַנְשֵׁי סְגֻלָּה, הִיא מְיֹעֶדֶת וְנִצְרֶכֶת לְדָרֵי מַטָּה, לְשׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר, הַמְבַקְשִׁים לְהִתְדַּבֵּק בְּיוֹצְרָם בִּרְעוּתָא שְׁלִים. עֲצַת חֲצוֹת הִיא עֲצַת פֶּלֶא, שֶׁל הָאִישׁ פֶּלֶא, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פֶּלֶא גָּדוֹל, וְרַק בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת חֲצוֹת מַפְצִיעַ אוֹרוֹ הַבָּהִיר, אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בַּשְּׁחָקִים וְזוֹרֵחַ בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וּכְפִי הַמְשָׁכַת אוֹרוֹ לְמַטָּה, כָּךְ נִשְׁפַּעים תִּקּוּנָיו הַנּוֹרָאִים לְהַחֲיוֹת וּלְתַקֵּן נֶפֶשׁ כָּל חַי. כְּכָל שֶׁגָּדוֹל וְנִשְׂגָּב מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת כָּךְ עֲצוּמִים הֵם הַקְּשָׁיִים לְקַיְּמָהּ, וּכְדֵי לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ אָנוּ זְקוּקִים לְכֹחוֹת אַדִּירִים שֶׁל תְּשׁוּקָה וְרָצוֹן. אָכֵן, אִם נוֹאִיל לְיַקֵּר כָּל לַיְלָה שֶׁל קִימַת חֲצוֹת, וְנֵדַע לְהַעֲרִיךְ כָּל רֶגַע שֶׁל תִּקּוּן־חֲצוֹת, שֶׁהֵם אוֹצָר שֶׁלֹּא יְסֻלָּא בְּפָז, הֲרֵי שֶׁבְּרֹב הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת – יִתְקַבְּצוּ יַחַד, וְיַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לֹא לְהַפְסִיד שׁוּם לַיְלָה מִקִּימַת חֲצוֹת. וּכְבָר מֻבְטָחִים אָנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּהְיֶה עַקְשָׁן בְּעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן הָעֵר וְהַתְּשׁוּקָה לְמַעְלָה עֶלְיוֹנָה זוֹ לְעוֹלָם – יְנַצֵּחַ בְּוַדַּאי אֶת הַמִּלְחָמָה, וְיִמְצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד וּמִסְתּוֹפֵף בְּבֵית ה’ בַּלֵּילוֹת (עַלּוֹן 'אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי')]. וּלְכָל הַפָּחוֹת – גַּם אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לָקוּם בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ – יָקוּם לִפְנוֹת בֹּקֶר, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת מְאֹד, כִּי־כֵן הָיְתָה שִׁיטָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל מָרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, לְכַתְּחִלָּה, לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִתְפִלָּה, עוֹד קֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה עַל־פִּי דִּין, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה – יִזָּהֵר, לִהְיוֹת מַקְפִּיד עַל זְמַן תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, בֵּין בַּקַּיִץ – שֶׁזְּמַן הַזְּרִיחָה מֻקְדָּם, בֵּין בַּחֹרֶף, שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֹב הַתְּפִלָּה עַד קָרוֹב לִקְרִיאַת־שְׁמַע קֹדֶם הַנֵּץ – וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁדַּיְקָא נָקַט שֶׁיִּהְיֶה 'רֹב הַתְּפִלָּה', הַיְנוּ כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכוּ', וְשֶׁלֹּא לִהְיוֹת 'בַּייזֶער לַמְדָּן' [לַמְדָּן עַצְבָּנִי], שֶׁמַּגִּיעַ מְאֻחָר וְהוּא רָדוּף לְהַסְפִּיק הַזְּמַן, כְּשֶׁפִּיו מְמַלֵּל רַבְרְבָן בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה, וּרְצוּצָה, וּפְסוּקִים עָפִים מִתּוֹךְ פִּיו הַמְמַהֵר לְהַסְפִּיק שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בַּנֵּץ הַחַמָּה, וְאָטוּ בְּשׁוּפְטְנֵי עָסְקִינַן?. אֶלָּא שִׁיטַת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הָיְתָה, שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ יְהוּדִי כְּבָר מוּכָן וְעוֹמֵד וּמְצַפֶּה לִקְרַאת תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין, שֶׁמְּסַיְּמִים בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת אֶת קְרִיאַת־שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עַד הָנֵץ הַחַמָּה, וְעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת וּבִמְתִינוּת אֶת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְכוּ', וְדַיְקָא נָקַט עִנְיַן נִשְׂגָּב זֶה סָמוּךְ לְאַזְהָרָתוֹ אוֹדוֹת קִימַת חֲצוֹת, כִּי אִם לֹא זָכָה בַּחֲצוֹת, לְכָל הַפָּחוֹת יִזָּהֵר לָקוּם קֹדֶם הַתְּפִלָּה זְמַן מַסְפִּיק לַהֲכָנָה לַתְּפִלָּה, כַּמּוּבָן. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא קֹדֶם הַנֵּץ לְבֵין מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא לְאַחַר הַנֵּץ הִיא שֶׁלֹּא בְּעֵרֶךְ כְּלָל, מַמָּשׁ כִּרְחוֹק צַד מִזְרַח מִצַּד מַעֲרָב – הַיְנוּ כְּשֵׁם שֶׁצַּד מִזְרַח בָּעוֹלָם אֵינוֹ בְּעֵרֶךְ כְּלָל צַד מַעֲרָב, וְאֵינוֹ לְיָדוֹ וְאֵינוֹ כְּמוֹתוֹ, כִּי־אִם רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד אֵין שִׁעוּר, וְהוּא הַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, כָּךְ הַתְּפִלָּה לְאַחַר הַנֵּץ, אַף אִם הִיא בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, אֵינָהּ רַק 'קְצָת פָּחוֹת' מִן הַתְּפִלָּה בַּנֵּץ, אֶלָּא אֵינָהּ בְּעֶרְכָּהּ כְּלָל, וּמֻפְלֶגֶת מִמֶּנָּה הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי גְּדוֹלָה וְשָׂגְבָה מַעֲלַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּוָתִיקִין בְּאֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ לִתְפִלָּה אַחֶרֶת, וּמְבָאֵר הַטַּעַם: כִּי אָז עֲדַיִן יְכוֹלִין לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים – כִּי כְּאוֹר בֹּקֶר, נִמְשָׁכִים חֲסָדִים וְרַחֲמִים בָּעוֹלָם, וְהַזּוֹכֶה לִשְׁטֹחַ תְּפִלָּתוֹ אָז לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים – מַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים הַמִּתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁהַחַמָּה יוֹצֵאת לְהָאִיר בָּעוֹלָם, אֲזַי כָּל הַכְּרוּזִים הָעֶלְיוֹנִים יוֹצְאִים לְהַכְרִיז אֶת אֲשֶׁר נכרז לְעֵילָא, הֵן לְטָב – כְּרוּזִים עַל גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וְהֵן כְּרוּזִים לְבִישׁ – שֶׁמַּכְרִיזִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים לְתַקֵּן אוֹתָן וּלְהַמְתִּיקָן בִּתְפִלָּתָם הַזַּכָּה לִפְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה, וְעִקַּר זְכוּת הַתְּפִלָּה הִיא בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם נָקִי מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ז' ע"א): 'תַּנָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וְכָל מַלְכֵי מִזְרַח וּמַעֲרָב מַנִּיחִים כִּתְרֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה, מִיָּד כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא'; וּמִזֶּה נִמְשָׁכִים דִּינֵי־דִּינִים קָשִׁים, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, וְקֹדֶם שֶׁהַכָּרוֹז יוֹצֵא – יְכוֹלִים עֲדַיִן לְבַטֵּל, וְסִימָנְךָ לֵידַע אֵיפֹה רָמוּז דָּבָר זֶה, הוּא בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים יט, ו־ז): "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר" וְכוּ' וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ". וּמְפָרֵשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: 'אַל תִּקְרֵי מֵחַמָּתוֹ – כְּפִי הַפְּשָׁט, שֶׁהוּא הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא מֵחֵמָתוֹ' – לְשׁוֹן חֵימָה וְדִינִים, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁכְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ – וּכְבָר יָצָא קוֹל הַכָּרוֹז בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָז אֵין בְּרִיָּה שֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת נִסְתָּר מֵהַדִּינִים הַבָּאִים מִמַּלְאֲכֵי הַחֵמָה – וּמְצָרֵף אֶת שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים יַחַד, מֵחַמָּתוֹ – שִׁמְשׁוֹ, מֵחֵמָתוֹ – חֵימָה, הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אוֹר הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת אֲזַי מַלְאֲכֵי הַחֵמָה וְכוּ', עַל־כֵּן אַל יְהֵא דָּבָר זֶה – שֶׁל תְּפִלַּת וָתִיקִין בַּשָּׁעָה הַהִיא, דָּבָר קָטָן בְּעֵינֶיךָ – דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֶלָּא כִּי גָּדוֹל הוּא הַדָּבָר הַזֶּה. וּמַשְׁמַע מִזֶּה, שֶׁכָּל אָדָם בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ מַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים, וְהַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לְמַתֵּק אוֹתָם, לִפְנֵי שֶׁהַדִּינִים הִתְעוֹרְרוּ לָצֵאת וּלְהַכְרִיז אֶת עַצְמָם בָּעוֹלָם, וְכַאֲשֶׁר הַמִּתְפַּלֵּל מַעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים וְנַחַת־רוּחַ עֶלְיוֹנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ שִׂמְחָה רַבָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְשׁוּם דִּינִים לֹא יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי תְּפִלַּת הַיְהוּדִים הַמַּקְדִּימִים אֶת תְּפִלָּתָם בַּשָּׁעָה הַהִיא, וּבַעַל־שֵׁם־טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְדַקְדֵּק גָּדוֹל – מַקְפִּיד מְאֹד, עַל זֶה – לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁל תְּפִלָּה מֻקְדֶּמֶת, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין, בֵּין בְּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וְכָךְ הָיוּ נוֹהֲגִים רֹב תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְרַק בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּאַחַר זֶה, הָיוּ צַדִּיקִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ אֶת הֲכָנָתָם דְּרַבָּה לִתְפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְהִתְפַּלְלוּ בְּאִחוּר קְצָת, עַד שֶׁנִּשְׁרַשׁ עִנְיַן זְמַן הַתְּפִלָּה הַמְּאֻחֶרֶת בֵּין הַחֲסִידִים, וְיֹאחֲזוּ צַדִּיקִים דַּרְכָּם הַטְּהוֹרָה. אֲבָל צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁמָּרָן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, 'הָיָה מְדַקְדֵּק גָּדוֹל עַל זֶה', וּמִי שֶׁמִּמֵּילָא אֵין הֲכָנָתוֹ מַצְדִּיקָה אֶת הָאִחוּר, עָלָיו לָשׁוּב וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְהִתְפַּלֵּל אָז, כְּדֵי שֶׁיִּמָּתְקוּ הַדִּינִים מִמֶּנּוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ (וְעַיֵּן חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תפז). וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהָיָה עֵת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִנְיָן – שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עִמּוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּוָתִיקִין, אֶלָּא הָיָה רַק מִנְיָן שֶׁמִּתְפַּלְּלִים יוֹתֵר מְאֻחָר, לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם בְּמִנְיָן, אֶלָּא הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין בְּיָחִיד – וּמִזֶּה רוֹאִים גֹּדֶל הַדִּקְדּוּק הַנּוֹרָא שֶׁל תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין עִם הָנֵץ הַחַמָּה, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִיּוּב גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, אַךְ כֹּה גָּדְלָה מַעֲלַת הַוָּתִיקִין, שֶׁאַף יוֹתֵר חֲשׁוּבָה הִיא מִתְּפִלָּה בְּמִנְיָן עֲשָׂרָה. [וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' (סִימָן לא):  'רָאוּי לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה, שֶׁיְּקָרָה מַעֲלָתָהּ מְאֹד מְאֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל, עַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַקְדִּים עַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְזָרֵז מְאֹד וּלְהַקְדִּים'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן טז – לְהַרְגִּיל בַּחֲצוֹת לַיְלָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

כְּלָל גָּדוֹל מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה הִשְׁתַּוּוּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה אוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר, שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדוֹת הַדְּבֵקוּת אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

*

כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת – זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁכּוֹלֵל הַרְבֵּה פְּרָטִים, וְרֶמֶז לָזֶה קְצָת, שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ הִתְחִיל הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ אֶת סִפְרוֹ, לְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה כּוֹלֵל אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ, אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי־אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ – וּכְמוֹ שֶׁאִם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאָדָם – לִבּוֹ רָחָב מִסִּפּוּק וְשִׂמְחָה, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ מִתְעַצֵּב, כָּךְ בְּדִיּוּק יַרְגִּישׁ כַּאֲשֶׁר יְגַנּוּ אוֹתוֹ. וְגַם אִם זָכָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מִן הַגְּנוּת, עֲדַיִן אֵינוֹ בְּמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שׁוּם הִתְפַּעֲלוּת כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ – הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד – כִּי בָּזֶה מַרְאֶה לָדַעַת, שֶׁאֵין עִנְיְנֵי הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁפִּיעִים עָלָיו וְהוּא נִתֵּק אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת [הַחוֹסֶמֶת אוֹתוֹ] אֲלֵיהֶם וְאֶל דַּעְתָּם. וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ – יַחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה – שֶׁחֲסֵרוֹת לוֹ יְדִיעוֹת בְּתוֹרָה, אוֹ לְהֵפֶךְ שֶׁיַּחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אַחַת הִיא לוֹ, וּמוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (אוֹת תְּשׁוּבָה סִימָן עז): 'בָּזֶה יוֹדֵעַ הָאָדָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רוֹצֶה לַעֲבוֹד, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּפִרְסוּמוֹ', אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מִזֶּה – הוּא הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְשֵׁם אֵל־עֶלְיוֹן וְלֹא לְשֵׁם הִתְפָּאֲרוּת, וְהַסִּימָן מָסוּר בְּיָדוֹ, אִם מַמָּשׁ לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ צַעַר בְּלִבּוֹ עַל כָּךְ – הֲרֵי זֶה סִימָן בָּרוּר וּמֻבְהָק שֶׁלּוֹמֵד אֶת תּוֹרָתוֹ לְשֵׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאִם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה – עֲדַיִן צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת. וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה – לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת הַנַּ"ל, הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר – וְאַגַּב אוֹרְחָא קָא מַשְׁמַע לָן, אֵיזֶה דֶּרֶךְ יִשְׁכֹּן אוֹר הַדְּבֵקוּת, כִּי רַבִּים טוֹעִים בַּדָּבָר, לַחֲשֹׁב, שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם – הֵם דְּבֵקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית – הִיא דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָדָם דָּבוּק בְּחַיָּיו – שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק רֶגַע מֵחִיּוּתוֹ כְּלָל, וְהַחַיִּים טוֹרְדִים אוֹתוֹ, שֶׁדּוֹאֵג בְּכָל רֶגַע לְחִיּוּתוֹ וּלְנוֹחוּתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ כֵּן 'וְיוֹתֵר מִכֵּן' צָרִיךְ שֶׁהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּטְרִיד אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בָּהּ לְגַמְרֵי רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, וְכָל מוֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ יְשׁוֹטְטוּ בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְיַחְשֹׁב תָּמִיד אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְיִתְגַּעְגֵּעַ וְיִכְסֹף מְאֹד אֵיךְ יִזְכֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם זֶה סִימָן מֻבְהָק לֵידַע אִם הוּא 'בֶּאֱמֶת' דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם הַטְּרָדוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת עֲדַיִן יְכוֹלוֹת לְהַפְסִיק אוֹתוֹ מִטִּרְדַּת הַדְּבֵקוּת, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדּוֹת הַדְּבֵקוּת – שֶׁהוּא כָּל הַזְּמַן עָסוּק בְּעֵצוֹת וּדְרָכִים לִדְבֵקוּת, וּבְעֶצֶם הַדְּבֵקוּת וְכוּ', וּמִפְּנֵי עִסּוּקוֹ זֶה, אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ – מִי שֶׁחוֹשֵׁב תָּמִיד בָּעֶלְיוֹנִים – אֵין מַחְשַׁבְתּוֹ פְּנוּיָה לַחֲשֹׁב אִם אֲנָשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם אוֹחֲזִים מִמֶּנּוּ אוֹ לָאו, וְלֹא רַק מֵחֲמַת עֲנָוָה, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ זְמַן לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת כָּאֵלּוּ, כְּמוֹ עֶבֶד הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּרֹב הָאַחֲרָיוּת שֶׁעָלָיו, כָּל עִנְיְנֵי הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הָעוֹלָם אֵינָם תּוֹפְסִים אֶצְלוֹ מָקוֹם – שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה, בּוֹ יִתְבָּרַךְ – וְעִנְיָן הַטִּרְדָּה הַלָּז, צָרִיךְ לְהָבִין, כִּי בֶּאֱמֶת הַנְּשָׁמָה דְּבוּקָה מֵעַצְמָהּ וּבְטֵלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת מִקְרֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו הוּא נִמְשָׁךְ לְהִפָּרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן טִבְעִי, וְעָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת אֶל הַחִיּוּת הָרוּחָנִית, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל פַּעַם יֵשׁ נִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וּמְחֻדָּשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מִקֹּדֶם, כִּי אֵין לָנוּחַ אַף רֶגַע אֶחָד מִן הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, נֶגֶד מִי שֶׁקָּם עָלָיו לְהַפְרִידוֹ מִן הַדְּבֵקוּת, וַאֲזַי יִשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ מִמֵּילָא: "וְכִי בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ, יֵשׁ לִי בִּכְלָל אֶת הַזְּמַן לְבָרֵר, מִי אוֹחֵז מִמֶּנִּי, אוֹ מִי יוֹדֵעַ מִגַּדְלוּת תּוֹרָתִי"?, אֶתְמְהָה! הֲלוֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי לְמַעְלָה! [וְאוֹדוֹת הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל הַדְּבֵקוּת לַעֲנָוָה, רְאֵה מַה שֶּׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה): 'אֵין אָדָם יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ לְדַבֵּר אֶת עַצְמוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ־הוּא וּבָרוּךְ־שְׁמוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה, וְאָז "אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", וְנַעֲשֶׂה לְבָבוֹ מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, וְאָז אֵין חִסָּרוֹן בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אָז שָׁלֵם בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן י – כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וּבְכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה – יַחְשֹׁב בָּזֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְבוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ אֲפִילוּ מְעַט, אֲפִילוּ אִם עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדָתוֹ זֶהוּ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ. וּבְכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה – יַחְשֹׁב שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ בָּזֶה לְהַשְּׁכִינָה, וְלֹא יַחְשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲפִילוּ מְעַט לְצֹרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כִּי הֶבֶל וָרִיק, וְלָמָּה יַעֲשֶׂה לַהֲנָאָתוֹ? וְגַם אִם עוֹשֶׂה כַּמָּה דְּבָרִים וַהֲכָנוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבוֹד בִּדְבֵקוּת וְיִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדָה זוֹ, גַּם זֶה עוֹבֵד לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, רַק עִקָּר שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ לְצֹרֶךְ הַשְּׁכִינָה, אֲפִלּוּ מְעַט לֹא יִהְיֶה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ.

*

וּבְכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה – יַחְשֹׁב בָּזֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְבוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ – אֵין הַמְּכֻוָּן רַק כְּשֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֶלָּא 'בְּכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה', אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי גּוּפוֹ וּפַרְנָסָתוֹ אוֹ בְּעִסְקֵי הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁיַּחְשֹׁב הֵיטֵב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוֹעִיד אוֹתִי כָּעֵת לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְעַל־כֵּן אֲנִי מְדַבֵּק אֶת עַצְמִי בּוֹ יִתְבָּרַךְ תּוֹךְ כְּדֵי עֲשִׂיַּת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי מְכַוֵּן בָּזֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ וּלְהַעֲלוֹת לְפָנָיו שַׁעֲשׁוּעִים אֲשֶׁר מִיְּמוֹת עוֹלָם לֹא עָלוּ, כִּי אֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם אוֹ מִצְוָה אוֹ עֲבֵרָה, וְאִם עוֹשִׂים אֵיזֶה דָּבָר, הֲרֵי שֶׁעוֹשִׂים זֹאת לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלֹא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ אֲפִלּוּ מְעַט – וְצָרִיךְ לְהִלָּחֵם בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי זֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁלֹּא לְעָרֵב אֶת מַחֲשֶׁבֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁעוֹשֶׂה, וְיַתְחִיל בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁיִּלְמַד רַק בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיִתְפַּלֵּל רַק בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ מְעַט מַחֲשָׁבָה לְעַצְמוֹ פּוֹגֶמֶת מְאֹד, וְאַל יִבָּהֵל הָאָדָם אִם עוֹלוֹת לוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְכוּ', אֶלָּא מִיָּד יְסִירֵן מִלִּבּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְאֵין שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם דָּבָר אַחֵר, בְּעֵת שֶׁעוֹבֵד לֶאֱלוֹהַּ שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ יִזְכֶּה גַּם לִחְיוֹת כָּךְ בָּאֲכִילָה, שְׁתִיָּה וְשֵׁנָה וְכוּ' [וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְבַשֵּׂר צֶדֶק' (פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב) וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: בְּשֵׁם הָרַב הַמַּגִּיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל (מִזְּלָאטְשׁוֹב) זַ"ל עַל פָּסוּק: "אָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם", רוֹצֶה לוֹמַר, מַה שֶּׁכַּוָּנַת הָאָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמַּצּוֹת אוֹ בְּעָסְקוֹ בְּתוֹרָה בִּשְׁבִילוֹ וְלֹא לְמַעַן כְּבוֹד ה' לְבַדּוֹ. וְזֶהוּ אָנֹכִי – פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַעֲנוֹ – עוֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם, עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ (שֶׁל הַמַּגִּיד). וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בְּכָל עֲשִׂיּוֹתָיו לְדַקְדֵּק הֵיטֵב שֶׁיִּהְיֶה רַק לְמַעַן כְּבוֹד ה'; עַד כָּאן]. אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדָתוֹ – זֶהוּ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ – הַיְנוּ לֹא רַק כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל פְּנִיּוֹת לְגַאֲוָה וְכָבוֹד אוֹ מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֶלָּא אַף אִם חוֹשֵׁב לְהִתְעַנֵּג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה מְאֹד מֵעַצְמוֹ שֶׁהוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת עוֹבֵד ה', וְיֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁמַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּרוּחָנִיּוּת, צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בְּעֵת שֶׁעוֹבֵד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא לִזְכּוֹת לְבִטּוּל גָּמוּר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וּבְכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה – לֹא מִבַּעֲיָא בְּעִנְיְנֵי רוּחַ שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא אַף כְּשֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים, שֶׁהֵם כֻּלָּם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כְּדִלְעֵיל, יַחֲשֹׁב קֹדֶם עֲשִׂיָּתוֹ וּבְעֵת עֲשִׂיָּתוֹ, שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת־רוּחַ בְּמַעֲשֵׂה זֶה לְהַשְּׁכִינָה, וְלֹא יַחְשֹׁב בְּמַחְשַׁבְתּוֹ – וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּכְנֹס בּוֹ מַחֲשָׁבָה, אֲפִלּוּ מְעַט – אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה כָּלְשֶׁהִי, לְצֹרֶךְ הֲנָאָתוֹ – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ [וְהַיְנוּ גַּם אִם בְּפֹעַל נֶהֱנָה, יֵדַע שֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּתוֹ הוּא בִּשְׁבִיל הַפְּנִימִיּוּת וְלֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַהֲנָאָה דִמִמֵילָא קָאָתֵי, וְלֹא זֶה יִהְיֶה הָרֶוַח שֶׁלּוֹ מֵעֲשִׂיָּתוֹ], כִּי הַהֲנָאָה הִיא הֲרֵי רַק הֶבֶל וָרִיק מֵחֲמַת שֶׁחוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת וְאֵינָהּ אֶלָּא דִּמְיוֹן גָּמוּר, וְלָמָּה יַעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים לַהֲנָאָתוֹ? – חוֹזֵר עַל מַה שֶּׁאָמַר קֹדֶם וּבְלָשׁוֹן חָדָשׁ – 'נַחַת רוּחַ לְהַשְּׁכִינָה'! כִּי הִנֵּה כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּהַאי עָלְמָא הִיא, לְהוֹרִיד אֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ בָּעוֹלָם, וּלְגַלּוֹת אֶת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְהֵיכָן שֶׁיֵּשׁ אִישׁ יְהוּדִי הַמִּתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּכָךְ הוּא מַשְׁרֶה אֶת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, אֵיךְ יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטֻיּוֹת וְהַבְלֵי הֲבָלִים, שֶׁל הֲנָאוֹת גּוּף וְנֶפֶשׁ? כְּשֶׁהוּא אַחֲרַאי עַל יְסוֹד קִיּוּם הַבְּרִיאָה וְתַכְלִיתָהּ מַמָּשׁ?! וְזֶה שֶׁמְּדַבֵּר עַל לֵב הָאָדָם, מַה כְּבָר יֵשׁ מֵהֲנָאָה רִגְעִית חוֹלֶפֶת? וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף אֶת יְסוֹד הָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה וְהַיְשָׁרָה – לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עִם דָּבָר שֶׁהוּא מַמָּשׁ הֶבֶל וָרִיק?!. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּשׁ וְלַחֲווֹת אֶת אֲמִתַּת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עָלָיו לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ צִיּוּר עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ, עַל הֶבֶל וָרִיק מַמָּשׁ – לֹא בִּלְשׁוֹן גֻּזְמָא, וְיַשְׁוֶה אֶת הַהֶבֶל וְהָרִיק הַזֶּה, אֶל יִקְרַת וּמַעֲלַת הָעֲבוֹדָה הַנִּשְׂגָּבָה – לְהַכְנִיס אֱלֹקוּת שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם' בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְלִגְרֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם יִמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמַאן דְרָדִיף בָּתַר חֲיוֹהִי, וּבְמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ – יָסֻרוּ מִלְּבָבוֹ הָרַעְיוֹנִים הַפְּחוּתִים, וְיִזְכֶּה לִמְעַט דְּבֵקוּת לְפִי עֶרְכּוֹ [וְאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אוֹר הַגָּנוּז' (פָּרָשַׁת בָּלָק), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: 'בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, דְּאִם הִתְפַּלֵּל אָדָם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְכוּ', הַבְּחִינָה שֶׁיַּבְחִין הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אִם הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְשֵׁם שָׁמַיִם, אִם נִשְׁאַר שָׁפֵל בְּדַעְתּוֹ גַּם אַחַר הָעוּבְדָא, וְלֹא יַעֲלֶה בְּלִבּוֹ שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֵיזֶה שָׂכָר עַל זֶה, כִּי אוֹמֵר לְפִי גֹּדֶל גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא וְטוֹבוֹתָיו עָלָיו – אֵין שׁוּם עֻבְדָּה מַסְפֶּקֶת עַל אֶחָד מִנִּי אָלֶף, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲזַי הוּא טוֹב בֶּאֱמֶת]. וְגַם אִם עוֹשֶׂה כַּמָּה דְּבָרִים וַהֲכָנוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבוֹד בִּדְבֵקוּת – וְנִרְאֶה שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁעוֹשֶׂה הֵם עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם בַּדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה, כִּי גַּם הַהֲכָנָה הִיא מִצְוָה וְלִמּוּד כָּלְשֶׁהוּ, וְיִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדָה זוֹ – כִּי בָּרוּר שֶׁאִם מְכִינִים אֶת עַצְמָם אֶל הָעֲבוֹדָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל רְגִילִים לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ דָּבָר טוֹב, הִנֵּה יְהוּדִי כָּשֵׁר וְצַדִּיק שֶׁמֵּכִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי כָּל מִצְוָה וְתוֹרָה, וְעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, שֶׁאִם אֵינוֹ מְכַוֵּן בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַבּוֹרֵא־כָּל־עוֹלָמִים, נָאר 'עֶר זָאל הָאִבְּן אַ גֶעשְׁמַאקֶע דַאוֶוענֶען' וְכַיּוֹצֵא, הֲרֵי שֶׁגַּם זֶה עוֹבֵד לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ – כִּי עוֹשֶׂה זֹאת רַק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג, רַק הָעִקָּר מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל, שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ לְצֹרֶךְ הַשְּׁכִינָה – וְכֵן הַהֲכָנָה, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה לִפְנֵי הָעֲבוֹדָה, בְּעֵת הָעֲבוֹדָה וְאַחַר הָעֲבוֹדָה, יְכַוֵּן בְּהֶדְיָא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת כָּל זֹאת, אַךְ וְרַק לְהָרִים אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מֵעֲפָרָהּ, וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, [וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן קנט): 'מִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד־הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁפַע, הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת'], וְכֵן אִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ' (פָּרָשַׁת תְּרוּמָה): 'הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי עָסְקוֹ בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּמְנַדֵּב אֶת לִבּוֹ לַמָּקוֹם־בָּרוּךְ־הוּא, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵרִים וּמַעֲלֶה אֶת הַדִּינִים לְשָׁרְשָׁם וּמַמְתִּיקָם שָׁם, וּמִמֵּילָא פּוֹעֵל רַחֲמִים וַחֲסָדִים'. וַאֲפִלּוּ 'מְעַט' מִן הָעֲבוֹדָה לֹא יִהְיֶה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ – לְהַרְוִיחַ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ לְעַצְמוֹ כְּמוֹ כָּבוֹד וּמָמוֹן מִזֶּה שֶׁהוּא עוֹבֵד ה'; הַיְנוּ לֹא רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁכְּלָלִיּוּת הָעֲבוֹדָה וְרֻבָּהּ תִּהְיֶה לְשֵׁם־שָׁמַיִם, אֶלָּא אַף דְּבָרִים צְדָדִיִּים הַשַּׁיָּכִים לַעֲבוֹדָה, שֶׁיִּהְיוּ רַק לְשֵׁם־שָׁמַיִם מַמָּשׁ. וְזֶהוּ נָפְקָא מִינָהּ לְמַעֲשֶׂה בְּכַמָּה עִנְיָנִים, כִּי הָאָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים וְלֹא לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי אִם אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהוּא מִתְעַנֵּג מְאֹד מֵעִנְיַן הַדְּבֵקוּת, וְזֶה מְחַיֶּה אוֹתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ [וּבְעֵינֵי אֲחֵרִים] אִישׁ נַעֲלֶה וְרוּחָנִי וְכוּ', וְלֹא רַק כְּשֶׁמִּתְגָּאֶה, שֶׁזֶּה אֵין־צָרִיךְ־לוֹמַר שֶׁהִיא טֻמְאָה עֲצוּמָה, אֶלָּא אַף אִם הוּא בֶּאֱמֶת מִתְעַנֵּג לְהִתְבַּטֵּל אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה בַּהֲכָנָה לִתְפִלָּה הוּא לְמַעַן שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר בְּדַעְתּוֹ וְשָׁקֵט בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא תַּעֲנוּג נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד, כַּיָּדוּעַ, שֶׁאֵין עוֹד תַּעֲנוּג כָּזֶה כְּלָל. אַף־עַל־פִּי־כֵן, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהִתְעַנֵּג בְּכָךְ 'בִּשְׁבִילוֹ', וְכַמָּה פְּעָמִים הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הֲכָנָה, אוֹ מִתְפַּלֵּל בִּזְמַן וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ תַּעֲנוּג, אֲזַי נוֹפֵל מִכָּל מַדְרְגוֹתָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי כְּלָל, וּמַמְתִּין לְאֵיזֶה זְמַן שֶׁל עֵת־רָצוֹן, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ לַמַּכִּירִים בְּטִיב הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל הָעוֹבֵד הֲוָיָ"ה הָאֲמִתִּי הוּא בָּטֵל בְּעֶצֶם, וְאֵין לוֹ שׁוּם הֶרְגֵּשׁ כְּלָל כַּאֲשֶׁר בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, כִּי מִי הוּא? הֲלוֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל! (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נה). וְאֵין לוֹ אֶלָּא רַק מַחֲשֶׁבֶת הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יא – יַחְשֹׁב שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְהַשְּׁכִינָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְאַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּדְבֵקוּת יוֹתֵר. שֶׁהוּא כִּשְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁנִּבְרְאוּ לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֹא נָתַן לַחֲבֵרוֹ שֵׂכֶל כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ שֵׂכֶל, וּבַמֶּה הוּא חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַתּוֹלַעַת, שֶׁהַתּוֹלַעַת עוֹבֵד לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל שִׂכְלוֹ וְכֹחוֹ, וְהָאָדָם גַּם כֵּן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, ז): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", וְאִם לֹא נָתַן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֵׂכֶל לֹא הָיָה יָכוֹל לְעָבְדוֹ רַק כְּמוֹ תּוֹלַעַת, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ מִתּוֹלַעַת אֵינוֹ חָשׁוּב בְּמַעֲלָה כָּל שֶׁכֵּן מִבְּנֵי אָדָם. וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא וְתוֹלַעַת וּשְׁאָרֵי בְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת הֵם חֲשׁוּבִים כְּמוֹ חֲבֵרִים בָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִבְרָאִים וְאֵין לָהֶם יְכֹלֶת רַק מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ.

*

וְאַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – כִּי מַחֲשֶׁבֶת גֵּאוּת, אַף כְּשֶׁהִיא בַּחֲשַׁאי הַלֵּב – פּוֹגֶמֶת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי טז, ה): "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב", וְדֶרֶךְ הָאָדָם מִתּוֹלַדְתּוֹ, לִרְאוֹת אֶת מַעֲלָתוֹ עַל פְּנֵי זוּלָתוֹ, וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּדְבֵקוּת יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ – וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעְלָה בְּגִין כָּךְ, שֶׁהוּא זוֹכֶה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְאַף כִּי מִי שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה אֵין בּוֹ מִן הָעֲבוֹדָה הָאֲמִתִּית, אֲבָל נִסָּיוֹן זֶה יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַף אִם אָדָם זָכָה עַל יְדֵי בִּטּוּל־הַיֵּשׁ לְתַכְלִית הַדְּבֵקוּת בֶּאֱמֶת, אָז מַכְנִיס בּוֹ הַבַּעַל־דָּבָר מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת, שֶׁמָּא הוּא 'גָּדוֹל' בֶּאֱמֶת, וְהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְטוֹעֶה לְהִתְיַחֵס אֶל מַחֲשָׁבָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁאֵינָהּ מַחֲשֶׁבֶת גַּאֲוָה, וּמְתָרֵץ לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ בַּעַל גַּאֲוָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רַק מַעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא [אֲבָל יִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה יֵשׁוּת וְגַסּוּת וְהַקְפָּדָה עַל כְּבוֹדוֹ יֵשׁ לוֹ, וְאַף אִם הוּא בְּדַקּוּת וּבְהַכְחָשָׁה, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת], אֲבָל אוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, שֶׁאֵין זוֹ אֱמֶת כְּלָל וּכְלָל, וְאֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאַף אֶחָד, הֲגַם שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' בִּדְבֵקוּת, וְזֹאת מִשְּׁנֵי טְעָמִים, הַטַּעַם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא עוֹבֵד בִּדְבֵקוּת עוֹשָׂה אוֹתוֹ לְשֵׁם 'אָדָם גָּדוֹל', כִּי אֵין זוֹ מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי הוּא בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּשְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמְמִים, צוֹמְחִים, חַיִּים וּמְדַבְּרִים, שֶׁנִּבְרְאוּ בָּעוֹלָם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – [וְכֻלָּם עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנָם אוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם (וּלְהָעִיר מִסּוֹף מְנָחוֹת), וְאִם הֵם מוּדָעִים לִמְצִיאוּת תַּפְקִידָם בָּעוֹלָם, הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי עוֹבְדִים לְפִי דַּרְגָּתָם, כְּדִלְקַמָּן]. הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא הוּא בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְלוּלֵא הָעֲבוֹדָה – הוּא מְיֻתָּר לְגַמְרֵי בְּהַאי עָלְמָא, וּמַה גַּדְלוּתוֹ בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה אַךְ אֶת תַּפְקִידוֹ וְסֶלַע מְצִיאוּתוֹ? וַהֲלֹא עוֹשֶׂה לְמַעַן קִיּוּמוֹ! וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ גָּדוֹל כְּלָל, כִּי לְכָל נִבְרָא וְנִבְרָא נִתַּן כֹּחַ וִיכֹלֶת מִן הַשָּׁמַיִם לְפִי הַנַּחַת־רוּחַ שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם בַּמְּרוֹמִים, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת מִכָּל מַה שֶּׁבָּרָא לִכְבוֹדוֹ, וְיָדַע יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לְךָ שֶׁבְּגִינוֹ הִנְּךָ עוֹבֵד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת, הוּא הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ לְהַעֲלוֹת לְפָנָיו נַחַת־רוּחַ, וְאִלּוּ לַחֲבֵרְךָ אֵינוֹ נִצְרָךְ הַשֵּׂכֶל הַזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֹא נָתַן לַחֲבֵרוֹ שֵׂכֶל כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ שֵׂכֶל – וּבְוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתְנוּ לְךָ – הָיָה עוֹבֵד בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ, וְשֶׁמָּא אַף יוֹתֵר בִּשְׁלֵמוּת מִמְּךָ, וּכְמוֹ שֶׁאֶחָד אֵינוֹ מִתְגָּאֶה בְּכָךְ שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ לָקַחַת אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁמֻּנָּח בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ מִקּוֹמַת חֲבֵרוֹ הַנָּמוּךְ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחֲמַת קֹטֶן גּוּפוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּרוּחָנִיּוּת, וְהָבֵן. וּבַמֶּה הוּא חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַתּוֹלַעַת, אֲשֶׁר הִיא עוֹבֶדֶת לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעוֹד הִיא עוֹבֶדֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד טִבְעָהּ, וְאֵין לָהּ שׁוּם פְּנִיּוֹת, וּכְמוֹ־כֵן כָּל יַתּוּשׁ וּבַעַל־חַי עוֹבֵד ה' בְּכָל שִׂכְלוֹ וְכֹחוֹ? שֶׁהֲלֹא גַּם הָאָדָם שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל וְעָמֹק מְאֹד, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הֶעֱנִיק לוֹ בְּחַסְדּוֹ, וּכְמַאֲמַר: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" וְכוּ' (אִיּוֹב מא, ג), וְאַף שֶׁבִּבְחִירָתוֹ הַטּוֹבָה נִצֵּל מַתְּנַת שָׁמַיִם אֶל הַדְּבֵקוּת, אֲבָל גַּם זוּלָתוֹ בִּבְחִירָתוֹ הַטּוֹבָה נִצֵּל לְפִי הַכֹּחַ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ וְכוּ' [וּמִי יָפִיס וְכוּ'?], וּבְאִגֶּרֶת הָרַמְבַּ"ן רָמַז לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא חָכָם מִזּוּלָתוֹ אֲזַי – 'חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד' [וְהַשְׁוֵּה אֶל דִּבְרֵי בַּעַל הַתַּנְיָא הַקָּדוֹשׁ (לִקּוּטֵי אֲמָרִים תַּנְיָא, פֶּרֶק ג): וַהֲרֵי אַתָּה פּוֹגֵם גָּדוֹל מְאֹד מִמֶּנּוּ, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ אוֹ אִם נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁמְּטַנֵּף כְּלִי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל לִמְטַנֵּף כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב שֶׁל מֶלֶךְ וְכוּ']. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי שֶׁהַתּוֹלַעַת, שֶׁנִּבְרְאָה לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ, עוֹשָׂה בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ. וְאֵין לְאָדָם שׁוּם מַעְלָה עָלֶיהָ, כִּי הוּא בְּרִיאָה כָּמוֹהָ [וְכָל־שֶׁכֵּן בְּנֵי־אָדָם אֲחֵרִים, הַנְּחוּתִים לִכְאוֹרָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, אֲשֶׁר יִתָּכֵן, שֶׁמַּעֲלָתָם גְּבוֹהָה מִמֶּנּוּ אֵין־קֵץ, לַמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת זֹאת, [וּבְעִקַּר מֵחֲמַת אַהֲבַת עַצְמִיּוּתוֹ וְטִבְעוֹ לְהִתְנַשֵּׂא עַל שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם], וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: וְהָאָדָם – לַמְרוֹת שֶׁמִּצַּד אֲשֶׁר בָּחַר ה' בּוֹ, הוּא נֵזֶר הַבְּרִיאָה וְכוּ', אַךְ מִצַּד טִבְעוֹ הַחָמְרִי, וּמְצִיאוּתוֹ הַגַּשְׁמִית הַמַּסְתֶּרֶת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, הוא גַּם־כֵּן רִמָּה וְתוֹלֵעָה – וְאִם־כֵּן הוּא גַּם כֵּן תּוֹלַעַת כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת הַמְרַחֶשֶׁת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁעוֹשָׂה כָּמוֹהוּ רְצוֹן קוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כב, ז): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" – כִּי הוּא יָדַע אֶת אַפְסִיּוּת הָאָדָם לַאֲשׁוּרָהּ, וּפָסַק וְאָמַר זֹאת עַל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ הֲבָנָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי־אָדָם וְכָל עֲלִילוֹתֵיהֶם. וּפָסוּק זֶה אָמַר דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא, שֶׁהָיָה שִׂכְלוֹ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ בִּדְבֵקוּת עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְכוּ', וְאָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא 'תּוֹלַעַת, וְאֵינוֹ אִישׁ', הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יֵשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמִצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ אַחֶרֶת מֵהַתּוֹלַעַת הַמַּרְחֶשֶׁת עַל הָאָרֶץ, כַּנַּ"ל, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אָדָם שָׁפָל וּבָזוּי [כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ מַה שֶּׁעָבַרְנוּ, וּכְבָר הִתְרַחַקְנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ], וְנָדְבָה אוֹתוֹ רוּחוֹ לְהַבִּיט אֶל עֵבֶר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, וּלְפִי דַּרְגַּת יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ הִתְחִיל לְהַשִּׂיג מִקְצָת מֵהַדְּבֵקוּת לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֵיךְ לֹא יִלְמַד מִמַּדְרֵגַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה שָׁפֵל בְּעֵינָיו מְאֹד, אַף כִּי הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַדְחָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה (זֹהַר מִשְׁפָּטִים קז ע"ב). וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי דָּבָר זֶה לֹא אָמַר רַק מֵחֲמַת עֲנָוָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא אָמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לִפְנֵי הָאֵל הָאֲמִתִּי שֶׁאֵין הַצַּדִּיקִים מַחְנִיפִים לוֹ (יְרוּשַׁלְמִי יוֹמָא), אֶלָּא שֶׁזֹּאת הִיא הָאֱמֶת לְאֻמָּתָהּ בְּעֵינָיו הַבְּדוֹלַחוֹת, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הַנִּלְבָּב מַשִּׂיג אֶת הַהַשָּׂגָה הָאֲמִתִּית, הַפְּשׁוּטָה וְהַבְּהִירָה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, וְכָל הַגַּשְׁמִיּוּת כָּלָה הִיא כִּסֵּא לְאֱלֹקוּת גָּמוּר – זוֹכֶה לִרְאוֹת מַמָּשׁ בְּחוּשׁ, אֵיךְ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר מַמָּשׁ, וְהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּבְמַה שַּׁיָּךְ לְהִתְגָּאוֹת?! וְזוֹ הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ שֶׁל דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא, שֶׁהָיָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְגַמְרֵי אֶל הָאֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, עַד שֶׁהוּא יָתֵד וּפִנָּה לְכָל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הַמְּשַׁבְּרִים לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ הִתְבַּטְּלוּת וְהִתְמַסְּרוּת שֶׁל דְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם לֹא נָתַן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֵׂכֶל – לֹא הָיָה יָכוֹל לְעָבְדוֹ רַק כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת – הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַחְשֹׁב תָּמִיד הוּא, שֶׁבְּעֶצֶם הוּא עוֹבֵד אֶת הַבּוֹרֵא כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת, שֶׁכָּמוֹהָ, גַּם הוּא, עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בַּשֵּׂכֶל הַמֻּגְבָּל שֶׁנָּתַן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בְּטֶבַע תּוֹלַדְתּוֹ, וְלֹא מֵעֵבֶר לְכָךְ. וְאִם כֵּן – שֶׁהִשְׁתַּוָּה בְּעֵינֵינוּ עִנְיַן עֲבוֹדַת כָּל נִבְרָא בְּהַשְׁוָאָה אַחַת, נִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ מִתּוֹלַעַת אֵינוֹ חָשׁוּב בְּמַעֲלָה, וכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב יוֹתֵר מִבְּנֵי־אָדָם אֲחֵרִים שֶׁהֵם מִתַּחַת לְעֶרְכּוֹ, [וְאִם מִתּוֹלַעַת אֵינוֹ יוֹתֵר חָשׁוּב, אֵיךְ יִהְיֶה חָשׁוּב מִבְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי שֵׂכֶל? שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁאַף כִּי שִׂכְלָם קָטָן, אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֵׂכֶל שֶׁנָּתַן לָהֶם הַבּוֹרֵא־יִתְבָּרַךְ, הֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹתוֹ, אוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְהֵם בַּעֲלֵי־בְּחִירָה, וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת בִּבְחִירָתָם לִדְבָרִים גְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, וַאֲשֶׁר אֵין נִמְדֶּדֶת אֵיכוּת וְכַמּוּת עֲבוֹדָה כִּי אִם בְּשִׁקּוּל דַּעְתּוֹ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת]. וְיַחְשֹׁב – בְּמַחְשֶׁבֶת הִתְבּוֹנְנוּת, שֶׁהוּא – הָאָדָם הַחוֹשֵׁב, וְתוֹלַעַת פְּשׁוּטָה הַמְרַחֶשֶׁת עַל הָאָרֶץ, וּשְׁאָרֵי בְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת – שֶׁאֵינָן נֶחְשָׁבוֹת אַף בְּעֵרֶךְ חַיּוֹת וּבְרִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן נוֹכְחוּת יוֹתֵר מֵהֶן, גַּם הֵם כֻּלָּן יוֹצְרוֹת אֶת הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁכֻּלָּן עוֹשִׂין אֲגוּדָה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּלְפִיכָךְ הֵם חֲשׁוּבִים כְּמוֹ חֲבֵרִים בָּעוֹלָם – נִרְאֶה, שֶׁפִּסְקָה זוֹ בָּאָה לְחַזֵּק, גַּם כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁמְּקַנֵּא בִּבְנֵי־גִּילוֹ וּמַעֲמָדוֹ שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָכוּ בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְהוּא אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְלוּם לְפִי הִתְבּוֹנְנוּתוֹ בִּפְנִימִיּוּת עַצְמוֹ – עָלָיו לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נָפוּל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֲחֵרִים עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְהוּא בְּשֵׂכֶל קָטָן, כִּי כֻלָּם חֲבֵרִים, וְאֵינָם עוֹבְדִים כִּי אִם לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁהֶעֱנִיק לָהֶם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק 'נִבְרָאִים' – וְלָכֵן אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת מִצַּד עַצְמָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם יְכֹלֶת מִצַּד עַצְמָם, רַק מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ – שֶׁאֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאַף בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ – הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד, וְלֹא לְהִתְגָּאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִצַּד שֵׁנִי, לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מֵעֲבוֹדַת גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ [בְּשֶׁגַּם אֵין הוּא יָכוֹל לָדַעַת מִי גָּדוֹל מִמִּי, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אֶלָּא יְגִיעָה, טִרְחָה וְרָצוֹן אֲמִתִּי, וְלֹא כִּשְׁרוֹנוֹת וּתְכוּנוֹת נֶפֶשׁ מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מַתְּנַת שָׁמַיִם וְכֵלִים קַלִּים לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָאָדָם הַמְגֻשָּׁם, שֶׁחוֹטֵף אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ סַעֲרַת חַיָּיו הַקָּשִׁים וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ מִשָּׁם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת, בִּבְחִינָה מְסֻיֶּמֶת גָּדוֹל הַרְבֵּה מֵאַחֵר וְכוּ', וְאֵין יוֹדֵעַ זֹאת אֶלָּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת], אֶלָּא עָלָיו לָדַעַת, שֶׁנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רַק לְפִי טִבְעוֹ וִיכָלְתּוֹ, כִּי כָּךְ רָצָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ [וְכַמּוּבָן שֶׁאוֹר עֲבוֹדָתוֹ לְפִי טִבְעוֹ יָאִיר בּוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁטִּבְעוֹ יִזְדַּכֵּךְ, וְיוּכַל לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְעוֹד, שֶׁאָז יוּכַל לְהִתְעַלּוֹת לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִטִּבְעוֹ וּבִשְׁבִירַת טִבְעוֹ לִמְזֻכָּךְ יוֹתֵר, וְיֵשׁ בָּזֶה דַּרְגוֹת עַל גַּבֵּי דַּרְגוֹת, "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ'; אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁבִּצְעָדָיו בַּעֲבוֹדָה, עָלָיו לִשְׂמֹחַ עִם מַה שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת לְפִי עֶרְכּוֹ כָּעֵת, כִּי הִיא שְׁלֵמוּתוֹ לִפְנֵי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יב – אַל יֹאמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז יֹאמַר הַפְּסוּקִים שֶׁל הָעֲבֵרָה הַהִיא בִּטְעָמִים וּבִנְקֻדּוֹת, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאָז תֵּלֵךְ מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה.

*

אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם – הַיְנוּ בְּדֶרֶךְ אַקְרַאי, וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ נִסָּיוֹן וְכוּ', אֶלָּא לִפְעָמִים מְנַסִּים אֶת הָאָדָם וְעוֹלָה לוֹ אֵיזוֹ תַּאֲוָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אָז יֹאמַר הַפְּסוּקִים – הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הַמְּיֻחָדִים לְאַזְהָרָה שֶׁל הָעֲבֵרָה הַהִיא – שֶׁאוֹסֶרֶת אֶת הַתַּאֲוָה שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו עַתָּה, בִּטְעָמִים וּבִנְקֻדּוֹת, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה. וְאָז תֵּלֵךְ מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה. צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי אִישׁ יְהוּדִי קָשׁוּר אֶל קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְכָל אוֹת מִן הַתּוֹרָה הִיא אוֹר רוּחָנִי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָהּ לְהָאִיר עַל הָאָדָם מֵעֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר דָּרְשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵ"ל רָאשֵׁי תֵּבוֹת, יֵ'שׁ שִׁ'שִּׁים א'וֹתִיּוֹת לַ'תּוֹרָה. [וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (קְרִיאַת־שְׁמַע־שֶׁעַל־הַמִּטָּה, הֲלָכָה א'): 'וְזֶה בְּחִינַת שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה – כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְצַיֵּר אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ'; [וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'שְׂפַת אֱמֶת' (דְּבָרִים תרמ"ז): 'מַמָּשׁ נִמְצָא בְּכָל אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֵיזֶה חֵלֶק בִּנְיָן מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁשַּׁיָּךְ אֵלָיו' (עַיֵּן זֹהַר יִתְרוֹ עג ע"ב; פְּקוּדֵי רמט ע"א; וְעַיֵּן שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הַקְדָּמָה יז)]. וּכְשֶׁנּוֹפֵל לְאֵיזוֹ תַּאֲוָה שֶׁל עֲבֵרָה, זֶה סִימָן שֶׁנִּכְבָּה מִמֶּנּוּ אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עָלָיו לְהַגְדִּיל אֶת הֶאָרַת הָאוֹר הַזֶּה, עַל־יְדֵי הָאֲמִירָה שֶׁל פָּסוּק הַתּוֹרָה הַמְסֻיָּם בְּפֶה מָלֵא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת כֻּלָּן הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר – שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹר רוּחָנִי עַל הָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי תּוֹרָה, [תְּפִלָּה, אֱמוּנָה, הִתְחַזְּקוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְכוּ'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יג – אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

וְאִם לְאֵיזֶה מִדָּה רָעָה מִתְאַוֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֹאמַר הַשִּׁשָּׁה עַמִּים הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', בְּכָל כֹּחוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּמִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. וְיִקְשֹׁר הַמִּדָּה הַזֹּאת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּגוֹן אִם יֵשׁ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אַהֲבָה רָעָה, לֹא יֹאהַב רַק אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל מְגַמָּתוֹ יְהֵא לָזֶה. וְאִם בְּכַעַס, שֶׁהוּא יִרְאָה רָעָה – נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה, יִגְבּוֹר עַל יִצְרוֹ וְיַעֲשֶׂה מֵהַמִּדָּה הַזֹּאת מֶרְכָּבָה לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶחָד דּוֹרֵשׁ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אֲזַי יַדְבִּיק לְדִבּוּרוֹ מְאֹד וִיהֵא אַחְדוּת עִמּוֹ, עִם הַמּוֹכִיחַ, כִּי דִּבּוּרוֹ נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה וּבָזֶה תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

*

וְאִם לְאֵיזֶה מִדָּה רָעָה מִתְאַוֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֹאמַר אֶת סֵדֶר הַשִּׁשָּׁה עַמִּים שֶׁשָּׁכְנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִיָּדָן נִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ בִּידֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: "הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי הָאֱמוֹרִי, הַחִוִּי, הַפְּרָזִי, הַיְבוּסִי, וְהַגִּרְגָּשִׁי", בְּכָל כֹּחוֹ – הַיְנוּ בְּהִתְרַכְּזוּת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַלֵּב, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ [ – בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה], וְאָז מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַמִּדָּה הָרָעָה – מִקֹּדֶם דִּבֵּר אוֹדוֹת מִצְווֹת־עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא־תַעֲשֶׂה, אִם מִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו וְכוּ', אֲבָל כָּאן מְדַבֵּר מֵהַמִּדּוֹת וּמֵהַתְּכוּנוֹת הָרָעוֹת, שֶׁהַיֵּצֶר מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן בְּכָל עֵת, וְעִקָּר הַנִּצָּחוֹן בָּהֶן הוּא – לְהַכְרִיז מִלְחָמָה עֲלֵיהֶן, וּלְהַגְבִּיר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עֲלֵיהֶן (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'), כְּשֵׁם שֶׁגָּבְרָה יַד יִשְׂרָאֵל עַל הַשִּׁשָּׁה עַמִּים. וְלָכֵן צָרִיךְ לוֹמַר בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְשִׁשָּׁה עַמִּים אֵלּוּ הֵם שָׁרְשֵׁי הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁלְּכָל אֻמָּה יֵשׁ תַּאֲוָה וּמִדָּה רָעָה אַחֶרֶת, וּבָזֶה שֶׁמַּזְכִּיר אֶת שְׁמָן בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה – מְבַטֵּל אֶת הַקְּלִפָּה הָרוֹצָה לְהַחְטִיאוֹ. וְאַחַר שֶׁבִּטֵּל אֶת הַתַּאֲוָה שֶׁל הַמִּדָּה הָרָעָה, יָכוֹל לַעֲבוֹד עִמָּהּ אֶת הַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ־הוּא, וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר: וְיִקְשֹׁר אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ" (מִשְׁלֵי טז, ד), וְכָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ הוּא לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִכְלָל זֶה כָּל הַתְּכוּנוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת שֶׁנּוֹלַד עִמָּהֶן הָאָדָם, הֵן אֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁבְרָן לִפְנֵי הַבּוֹרֵא־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל רֶמֶז רָמְזוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵיךְ יַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאֵלּוּ הַתְּכוּנוֹת דַּיְקָא. וּמָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִמְלָכִים, שֶׁהָיוּ לָהֶם חַיּוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין לִפְנֵיהֶם, וְאִם הַחַיָּה חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא דְּרוֹר, וִיכוֹלָה לֵילֵךְ לְאָן שֶׁהִיא רוֹצָה, אֵין לַמֶּלֶךְ שׁוּם תַּעֲנוּג וְתוֹעֶלֶת מִמֶּנָּה, וְעִקָּר הָעֵצָה לִקְשֹׁר אוֹתָהּ לְמֶרְכֶּבֶת הַמֶּלֶךְ, וְאָז הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַמֶּלֶךְ, וְאֵינָהּ סְתָם חַיָּה רָעָה הַפּוֹעֶלֶת נֶגְדּוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמֵר, כְּגוֹן אִם יֵשׁ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אַהֲבָה רָעָה, עִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא, שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַמִּדָּה הַזּוֹ דַּוְקָא, וְהַיְנוּ שֶׁבְּהִשְׁתַּמְשׁוֹ בְּמִדַּת הָאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יֹאהַב שׁוּם אַהֲבָה חִיצוֹנָה, אֶלָּא רַק אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – אִם מַבְחִין הָאָדָם שֶׁמִּדַּת הָאַהֲבָה מְנִיעָה אוֹתוֹ לְכָל דְּבַר חַטָּאת וָפֶשַׁע, שֶׁאוֹהֵב דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לֶאֱהֹב וְכוּ', אֲזַי אִם יַכְחִישׁ וְיֹאמַר אֶלֶף פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב יוֹתֵר – הַשֶּׁקֶר הַזֶּה יִתְפּוֹצֵץ אֶצְלוֹ, כִּי מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל אִם יוֹדֶה בְּמִדַּת תְּכוּנָתוֹ זֹאת, וְיֵדַע, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ הָאַהֲבָה לִדְבָרִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וְכוּ', לְאַהֲבַת צַדִּיקִים וְאַהֲבַת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְיִרְאָתוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֲזַי יִתְחַזֵּק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדָּה זוֹ בְּעַצְמָהּ, וְיֹאהַב בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים" (קֹהֶלֶת ז, יד), וְאוֹתוֹ תַּעֲנוּג עָב וּמְגֻשָּׁם שֶׁמַּרְגִּישׁ בָּאַהֲבָה הַלֹּא־טוֹבָה – יַרְגִּישׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה, כַּאֲשֶׁר יְעִידוּן וְיַגִּידוּן אֵלּוּ מָארֵי דִתְיוּבְתָּא שֶׁאוֹר קָדוֹשׁ נָגַהּ עֲלֵיהֶם וְדִבְקוּ נַפְשָׁם בִּדְבֵקוּת הַחִיּוּת הָרוּחָנִי, שֶׁמַּרְגִּישִׁים תַּעֲנוּג כָּל הַתַּעֲנוּגִים, שֶׁאֵין תַּעֲנוּג כָּזֶה בְּדַרְגַּת עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה כְּלָל. וְכָל מְגַמָּתוֹ בְּתַכְלִית חַיָּיו יְהֵא מְכַוֵּן תָּמִיד לָזֶה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחְלִישׁ אֶת כֹּחַ הַמִּלְחָמָה בָּזֶה, אֶלָּא תָּמִיד יַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, כִּי מִדָּתוֹ הִיא מִדַּת הַחֶסֶד, וּבִסְפִירָה זוֹ הוּא מֻשְׁרָשׁ בִּקְדֻשָּׁה, וְיִזָּהֵר תָּמִיד שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאַהֲבָה הַנְּפוּלָה, כִּי הוּא עָלוּל לָזֶה בְּיוֹתֵר. וְאַחַר שֶׁהֵבִיא דֻּגְמָא מִמִּדַּת הַחֶסֶד, מֵבִיא דֻּגְמָא מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה – וְאִם הוּא נוֹפֵל בְּכַעַס, שֶׁהוּא עָנָף שֶׁל מִדַּת הַיִּרְאָה הָרָעָה – וְזֶה נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה – אֲזַי צָרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הַגְּבוּרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּגְבֹּר עַל יִצְרוֹ וְיַעֲשֶׂה מֵהַמִּדָּה הַזֹּאת – מִדַּת הַגְּבוּרָה, מֶרְכָּבָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַכַּעַס הִיא מִדָּה מְגֻנָּה מְאֹד, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר הַפָּסוּק (אִיּוֹב יח, ד): "טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ", וְכָל עַבְדוּתוֹ לָרִיק מַמָּשׁ, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הַכֹּל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְיַחֲזִיר הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלּוֹ, וְלִפְעָמִים רוֹאֶה מַמָּשׁ שֶׁמִּדָּתוֹ הִיא כָּכָה, שֶׁמִּתְקַצֵּף עַל כָּל דָּבָר, וּמַמָּשׁ חָשׁ בְּרִתְחָה גְּדוֹלָה עַל כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן. וְכֵן מִדַּת הַיִּרְאָה הָרָעָה, שֶׁמְּפַחֵד מִכָּל דָּבָר קָטָן, וְחוֹשֵׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הֶבֶל – מַה יִּהְיֶה וְאֵיךְ יִהְיֶה, וְזֶה עַצְמוֹ מֵבִיא אוֹתוֹ לְכַעַס, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאֵי מִי יוּכַל לְהָרַע לוֹ, וּמֵרֹב שֶׁמִּתְפַּחֵד מִכָּל זֶה – נִכְנַס בְּכַעַס גָּדוֹל. צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע בְּנַפְשׁוֹ, כִּי מִדָּתוֹ הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְעָלָיו לְהִתְאַזֵּר בְּמִדָּה זוֹ דַּיְקָא בִּקְדֻשָּׁה, לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר, כְּדֶרֶךְ הַכּוֹעֲסִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְוַתֵּר כְּהוּא זֶה בִּשְׁעַת כַּעֲסָם, וְכָךְ תִּהְיֶה מִדָּתוֹ, בְּכָל עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יִהְיֶה כְּמִי שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ כְּלָל, כִּי גַּם הַכַּעְסָן אֵינוֹ כּוֹעֵס עַל דָּבָר שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ וְאֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ, אַךְ כְּשֶׁיָּבוֹא לְעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – יִכְעֹס עַל יִצְרוֹ, וְרַק עַל יִצְרוֹ 'שֶׁלּוֹ', וְיִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל דַּיְקָא בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר, שֶׁמִּדָּה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, לֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁכּוֹעֵס – נַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה לַעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִמְסָאֲבוּתָא, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, וְשׁוֹרָה בּוֹ הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה הִשְׁרִישׁוּ נַפְשׁוֹ בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה, וְכֵן יִזָּהֵר מִיִּרְאוֹת נְפוּלוֹת, אֶלָּא יְקַשֵּׁר הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לְפַחֵד מֵהֲדַר זִיו אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לוֹ כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, מִשַּׂר וְגַנָּבִים, וְכַיּוֹצֵא (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן טו). וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶחָד דּוֹרֵשׁ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – לִכְאוֹרָה, הוּא שַׁיָּךְ לְעֵיל, לְעִנְיָן בִּטּוּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, וַעֲצָתוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ לְאֵיזֶה צַדִּיק הַדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, שֶׁמְּדַבֵּר בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו – אֲזַי יַדְבִּיק לְדִבּוּרוֹ מְאֹד – הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לַדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ, כִּי דֶּרֶךְ הַבַּעַל־דָּבָר, לִמְצֹא לְעַצְמוֹ צִדּוּקִים כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מוּסָר וְתוֹכֵחָה, וְכָל פַּעַם שֶׁמַּקְשִׁיב אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, אַף שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ לִפְעָמִים לְיִרְאָה וּתְשׁוּבָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ גָּרוּעַ, כְּמוֹ שֶׁהַדַּרְשָׁן דִּקְדֻשָּׁה אוֹמֵר, וּמְלַמֵּד זְכוּת עַל עַצְמוֹ בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כֹּה נוֹרָאִים כְּפִי שֶׁהֵם נִשְׁמָעִים וְכוּ' וְכוּ', וּבְכָךְ מַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מִן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו מֵרֶדֶת שַׁחַת. אֲבָל אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת לְבַטֵּל אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁלּוֹ – לֹא יַחֲשֹׁב מֵעַצְמוֹ כְּלָל, אֶלָּא יַדְבִּיק לְדִבּוּרוֹ מְאֹד, בְּכָל לְבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ, יִהְיֶה חוֹשֵׁב וּמִתְרַכֵּז עַל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכָל זֶה יִהְיֶה אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ – לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְרַק לָזֶה תִּהְיֶה כָּל מְגַמָּתוֹ בִּדְבֵקוּת בְּדִבּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. וִיהֵא אַחְדוּת עִמּוֹ, עִם הַמּוֹכִיחַ – לְהִתְאַחֵד עִם הַמּוֹכִיחַ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, אַף שֶׁהַמּוֹכִיחַ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וְעֶלְיוֹנָה עַד מְאֹד, וּמְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הָרָמָה, וְלִכְאוֹרָה הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, וְאֵיךְ יִתְרַחֵשׁ הַעֲבָרַת הַמֶּסֶר הַקָּדוֹשׁ מֵהַמּוֹכִיחַ לַמּוּכָח? אֶלָּא שֶׁאִם מַכְנִיס אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמּוֹכִיחַ הַקָּדוֹשׁ בְּתוֹךְ מַחְשַׁבְתּוֹ, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ מְקַשֵּׁר אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל הַמּוֹכִיחַ לְמַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה אַחְדוּת עִמּוֹ [וְזֶה פֶּלֶא עָצוּם וְנוֹרָא, פִּלְאֵי פְּלָאִים אֵין דֻּגְמָתוֹ], וְזֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמְבָאֵר – כִּי דִּבּוּרוֹ – שֶׁל הַמּוֹכִיחַ, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ – אֵצֶל הַשּׁוֹמֵעַ, מַחֲשָׁבָה – וּמַחֲשָׁבָה גְּבוֹהָה מְאֹד, וּבִמְקוֹם שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁל מִדָּה רָעָה – נִכְנְסָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה חֲדָשָׁה מְאֹד, שֶׁל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, וּבָזֶה תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ – הַמִּדָּה הָרָעָה שֶׁרוֹצֶה לַעֲקוֹר אוֹתָהּ עַל יְדֵי הַקְשָׁבָה לְדִבְרֵי הַמּוֹכִיחַ הַצַּדִּיק:

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יד – וְאִם לְאֵיזֶה מִדָּה רָעָה מִתְאַוֶּה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לֹא לְהָנִיחַ שׁוּם יוֹם בְּלֹא מִצְוָה, הֵן מִצְוָה קַלָּה אוֹ חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (אבות ב, א) הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, זָהִיר לָשׁוֹן "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ" כוּ' (דניאל יב, ג), דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה תָּאִיר וְתַזְהִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, כִּי רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו, ב). וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אָז יֵדַע שֶׁעָשָׂה פְּעֻלָּה בְּיוֹם זֶה, שֶׁבָּרָא מַלְאָךְ אֶחָד, "וְאִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד" וְגוֹ' (איוב לג, כג). וְסִימָנָךְ: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קהלת ח, ה), הַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דָּבָר זֶה, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ מֵהַבֹּקֶר עַד עָרֶב אוּלַי יִזְדַּמֵּן לוֹ מִצְוָה, וְזֶהוּ שׁוֹמֵר, מִלָּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז, יא), אֲזַי הַסְּגֻלָּה שֶׁלֹּא יֵדַע דָּבָר רָע, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קֶרִי הַנִּקְרָא רַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְסִימָנָךְ "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" (תהלים נב, ג), הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לָאֵל יִתְבָּרַךְ.

*

[כְּבָר נִזְכָּר דָּבָר זֶה בְּרֵישׁ דְּבָרָיו, אַךְ תּוֹרָה הִיא, וְנִלְמְדֶנָּה שׁוּב]. צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה, וְהִיא מַתָּנָה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל יוֹם מַמְתִּין שֶׁנֶּפֶשׁ הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תִּתֵּן לוֹ מָזוֹן וּתְחַיֶּה אוֹתוֹ עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בַּיּוֹם הַזֶּה, וְהַטּוֹב הַזֶּה הוּא עֲשִׂיַּת וְקִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה בְחַיָּיו, בִּבְחִינַת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֹא לְהָנִיחַ – שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר עָלָיו שׁוּם יוֹם בְּלֹא מִצְוָה – שֶׁבְּכָל יוֹם יִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה בְּתַכְלִית הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחִיּוּת, כִּי הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בַּמִּצְוָה – הִיא הַחִיּוּת שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה, וַהֲרֵי כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּכָל יוֹם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס חִיּוּת נַפְשִׁית בְּמִצְווֹת, וּלְקַיְּמָן מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּכָל מִצְוָה שֶׁהִיא, הֵן מִצְוָה שֶׁאֲנָשִׁים מַחְשִׁיבִים אוֹתָהּ לְמִצְוָה קַלָּה אוֹ מִצְוָה שֶׁאֲנָשִׁים מוֹדִים בָּהּ שֶׁהִיא חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ב, א): 'הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה' – וּפֵרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט, לִהְיוֹת נִזְהָר לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל חֻמְרָתָהּ וְקוּלָתָהּ, אַךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ מְפָרֵשׁ, שֶׁהַמְּדֻבָּר גַּם בְּמִי שֶׁמְּדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת כָּרָאוּי, וְנִזְהַר לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, אַךְ עֲדַיִן צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן זֹהַר וְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל יב, ג): "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" כוּ' – עִנְיַן הֶאָרָה וּזְרִיחָה (מְצוּדוֹת צִיּוֹן), דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה תָּאִיר וְתַזְהִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה – וְזֶה מַה שֶּׁמַּזְהִיר בְּרֵישׁ דְּבָרָיו, שֶׁלֹּא יָנִיחַ יוֹם מִלְּקַיֵּם בּוֹ מִצְוָה, הַיְנוּ מִלְּהָאִיר עַל נִשְׁמָתוֹ אֶת אוֹר וְזֹהַר הַמִּצְוָה, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּאֹפֶן יָבֵשׁ לְגַמְרֵי, וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, לְמִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק וּבוֹעֵר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּהִתְלַהֲבוּת רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְכָךְ מַכְנִיס אוֹר גָּדוֹל בְּנִשְׁמָתוֹ, וּמִמֵּילָא מֵאִיר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לָנֶצַח. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קו ע"א): 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא כְּשֶׁמְּשַׁעְבְּדִים אֶת הַלֵּב לִמְצַוֶּה הַמִּצְוָה, וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד – לִחְיוֹת אֶת הַיָּמִים בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, כִּי אָז יֵדַע שֶׁעָשָׂה פְּעֻלָּה בַּיּוֹם זֶה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם שֶׁיִּבְרָא בְּרִיּוֹת כְּמוֹתוֹ, בְּסוֹד (תְּהִלִּים פב, ו): "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם", שֶׁמֵּרֹב הַהִתְכַּלְלוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הָאָדָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא זוֹכֶה לִבְרֹא בְּרִיאָה בָּעוֹלָם, וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁבָּרָא מַלְאָךְ אֶחָד – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת (ד, יא): 'הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד', וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא: כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְוָה נִבְרָא מַלְאָךְ וְהוּא מֵלִיץ יֹשֶׁר בַּעֲדוֹ, וְכָתוּב (אִיּוֹב לג, כג): "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ". מֵבִיא רְאָיָה בָּזֶה, שֶׁהַמַּלְאָךְ מֵלִיץ טוֹב עַל הָאָדָם, וְהַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִבְרָא מֵהַמִּצְוָה שֶׁל הָאָדָם, וְסִימָנְךָ: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קֹהֶלֶת ח, ה) – מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, מִסְּתָמָא עָסוּק הוּא בְּמִצְווֹת, וְלֹא מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר רַע, הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דָּבָר זֶה – לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹת, בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְכֵיצַד יְקַיֵּם הַמִּצְוָה? וְאֵיךְ יְקַיֵּם אוֹתָהּ? וּבְאֵיזֶה אֹפֶן וְכוּ'?, וְהוּא מָלֵא חִיּוּת, שִׂמְחָה וְנַחַת מִזֶּה, שֶׁהוּא בִּכְלָל מַאֲמִין וְדָבֵק בְּמִצְווֹת ה', וְרוֹצֶה לְקַיְּמָן וְכוּ', אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ מֵהַבֹּקֶר עַד עֶרֶב, אוּלַי יִזְדַּמֵּן לוֹ מִצְוָה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא רַק שֶׁבְּרֶגַע שֶׁצָּרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ, הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּמוֹ חַיָּל הַנִּצָּב דָּרוּךְ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לִקְרַאת הַמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה [וְהַנְּחוּצָה לְחַיָּיו מַמָּשׁ] הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָבוֹא לְיָדוֹ דָּבָר מִצְוָה וִיקַיְמֶנָּה. וְזֶהוּ "שׁוֹמֵר" – זֶה שֶׁאָמַר "שׁוֹמֵר מִצְוָה", אֵינוֹ רַק מִלְּשׁוֹן 'שְׁמִירָה', לִשְׁמֹר עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה בִּפְשִׁיטוּת, אֶלָּא הוּא מִלְּשׁוֹן חִכּוּי וְצִפִּיָּה, מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בְּרֵאשִׁית לז, יא), אֲזַי הַסְּגֻלָּה – מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַכּוֹת לִקְרַאת הַמִּצְוָה, וּמְצַפֶּה לְקַיֵּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְכוּ', יֵשׁ בַּדָּבָר זֶה סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, שֶׁזֶּה מְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ – שֶׁלֹּא יֵדַע דָּבָר רַע – שֶׁזֶּהוּ סִיּוּם הַפָּסוּק, וְהַבֵּאוּר בָּזֶה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי קֶרִי הַנִּקְרָא רַע, חַס וְשָׁלוֹם – כִּי הַמִּצְוָה הִיא סוֹד דְּבֵקוּת הָאָדָם עִם קוֹנוֹ, כִּי מ"צ בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ הוּא י"ה, וְנִמְצָא שֶׁהַמִּצְוָה הִיא סוֹד שֵׁם הֲוָיָ"ה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, הַיְנוּ הִתְכַּלְלוּת וּדְבֵקוּת עֲצוּמָה בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִדַּת הַיְּסוֹד דִּקְדֻשָּׁה נִקְרֵאת בְּפִי הַמְּקֻבָּלִים – מִדַּת הַהִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁאָדָם מְקֻשָּׁר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בְּפֹעַל מַמָּשׁ, עַד שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם זוּלַת הַהִתְקַשְּׁרוּת הַלָּז, וְאָז הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בִּהְיוֹתוֹ 'מְקֻשָּׁר' תָּמִיד, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף כְּשֶׁמֵּסִיחַ דַּעְתּוֹ, כְּבָר נִפְרַם הַקֶּשֶׁר, וְהוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, אֲבָל אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר וּלְחַכּוֹת לְמִצְווֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, [מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנָּה בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה אֵין קֵץ אֲשֶׁר בָּחַר בִּי ה' לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לְמִי שֶׁמּוֹצֵא אוֹצָר נַפְשִׁי כָּזֶה בְּתוֹכְכֵי פְּנִימִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת], הֲרֵי שֶׁהוּא מְסֻבָּב בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהִנֵּה צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ – מוֹסִיף כֹּחַ בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, בְּסוֹד "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים" (תְּהִלִּים סח, לה), וְזֶה שֶׁאוֹמֵר לְהַלָּן, שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וְסִימָנְךָ: "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" (תְּהִלִּים נב, ג) [לְפִי פְּשׁוּטוֹ (עַיֵּן בַּמְּצוּדוֹת): 'חֶסֶד אֵל הוּא בְּכָל עֵת וְיִמָּצְאוּ לִי מְרַחֲמִים']. וּמְפָרֵשׁ עַל פִּי פְּנִימִיּוּת, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם – שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, צָרִיךְ 'הָאָדָם' לַעֲשׂוֹת חֶסֶד – בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת לָאֵל יִתְבָּרַךְ – וְאַף כִּי לֹא בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר – מִכְלָלָא אִתְּמַר, שֶׁהָעִקָּר הוּא עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַזּוּלַת, כִּי כְּשֶׁעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים לִבְרוּאֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹחֲזִים בְּמִדָּתוֹ, וּכְאִלּוּ, כִּבְיָכוֹל, עוֹשִׂים חֶסֶד עִמּוֹ, וְיָדוּעַ, כִּי סְתָם 'מִצְוָה' בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל [וּבִפְרָט בַּיְּרוּשַׁלְמִי] הִיא מִצְוַת צְדָקָה, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יז – לֹא לְהָנִיחַ שׁוּם יוֹם בְּלֹא מִצְוָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לִשְׁמוֹר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ בְּכָל דִּקְדּוּקֶיהָ וּפְרָטֶיהָ, וְסִימָנָךְ "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" (תהלים צ, ג), 'תָּשֵׁב' אוֹתִיּוֹת 'שַׁבָּת', אֱנוֹשׁ הַיְנוּ אֲפִילוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ (שבת קיח, ב).

*

דַּע, כִּי שְׁמִירַת שַׁבָּת הִיא בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת. בִּכְלָלוּת הִיא לִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת הַשַּׁבָּת, כְּפִי הַמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה – בַּגְּמָרָא וְשֻׁלְחָן־עָרוּךְ עַל־פִּי דִּקְדּוּקֵי הַהֲלָכָה כִּפְשׁוּטָהּ. וּבִפְרָטִיּוּת – הִיא לִהְיוֹת דָּבוּק בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְלִהְיוֹת בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ אֶל אוֹר הַקְּדֻשָּׁה הַשּׁוֹפֵעַ בְּשַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִשְׁמֹר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ – כִּי רַבִּים הַפְּרָטִים בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בָּהֶם וּלְזָכְרָם תָּמִיד, כִּי שְׁמִירַת שַׁבָּת צְרִיכָה לְהִשָּׁמֵר, בְּכָל דִּקְדּוּקֶיהָ וּפְרָטֶיהָ – וְלִשְׂמֹחַ בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, בְּשִׂמְחַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַאֲרִיךְ וּלְכַוֵּן בִּתְפִלּוֹת הַשַּׁבָּת וּבִשְׁלֹשֶׁת הַסְּעֻדּוֹת הַמְּחֻיָּבוֹת לָנוּ מִצַּד הַדִּין, לֵישֵׁב בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ וּדְבֵקוּת גְּדוֹלָה, וְלִנְהֹג קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּשַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסִימָנָךְ: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" (תְּהִלִּים צ, ג), וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה טז, ז) – 'עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ', הַיְנוּ גַּם אִם אָדָם נָפַל לַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר, וְנַפְשׁוֹ מִתְעַנָּה בַּחֲבָלֶיהָ וּבְצִירֶיהָ, תַּחַת מַאֲסַר הַיֵּצֶר הַצַּר הַצּוֹרֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, זוֹכִים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר זֶהוּ 'תָּשֵׁב' – אוֹתִיּוֹת 'שַׁבָּת'; וְעַל מִי סוֹבֶבֶת וְהוֹלֶכֶת הַתְּשׁוּבָה? אֲפִלּוּ עַל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא בַּדַּרְגָּה הֲכִי נְמוּכָה, כְּמוֹ דּוֹר 'אֱנוֹשׁ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּפֵרוּשׁ (שַׁבָּת קיח ע"ב) הַיְנוּ 'אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ', וְדַיְקָא הֵבִיאוּ לָשׁוֹן כָּזֶה, שֶׁל דּוֹר אֱנוֹשׁ, כִּי תַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא עֲבוֹדָה־זָרָה, הַיְנוּ שֶׁאָדָם נוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים אַחַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמִתְרַחֵק מֵאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, אֲבָל בְּשַׁבָּת־קֹדֶשׁ – יֵשׁ עֲלִיָּה לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וּבִפְרָט לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אוֹדוֹת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַנִּמְשָׁךְ לְאִישׁ יְהוּדִי בְּעֵת 'קִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת' (וַיַּקְהֵל רז ע"ב): 'וּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמִסְהַד סָהֲדוּתָא דָּא, בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, לְאַסְהָדָא קַמֵּי מָארֵיהּ דִּמְהֵימָנוּתָא, וְכָל מַאן דְּיַסְהִיד דָּא, וְיִשְׁוִי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְדָא, מְכַפֵּר עַל כָּל חוֹבוֹי' [תַּרְגּוּם: 'וְצָרִיךְ אָדָם לְהָעִיד עֵדוּת זוֹ, בְּשִׂמְחָה וּבְרָצוֹן הַלֵּב, לְהָעִיד לִפְנֵי אֲדוֹן הָאֱמוּנָה, וְכָל מִי שֶׁיָּעִיד זֹאת, וִיכַוֵּן אֶת לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְכָךְ, מְכַפֵּר עַל כָּל  עֲוֹנוֹתָיו']. וְהוּא מֵחֲמַת אוֹר הַשַּׁבָּת הַמֵּאִיר עַל נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵר־שַׁבָּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְלִשְׂמֹחַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. וּרְאֵה לָשׁוֹן נִפְלָאָה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אַהֲבַת שָׁלוֹם' לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדִיל מִקָּאסוֹב זי"ע: אָמְרוּ חֲזַ"ל (בֵּיצָה ב' ע"ב): 'חוֹל מֵכִין לְשַׁבָּת'. חוֹל מִלְּשׁוֹן חֹלִי. מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלִי הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ מִצַּד הַפְּגָמִים בִּימוֹת הַחוֹל, וְהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְיוֹם הָרְפוּאָה – יוֹם שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, אִישׁ זֶה מֵכִין לְשַׁבָּת, פֵּרוּשׁ, מִתְכַּשֵּׁר בְּכָל־מִינֵי הֲכָנוֹת שֶׁל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לִקְרַאת שַׁבָּת, שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵייבּ מִסָּאסוֹב זי"ע, עַל הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" – לֹא־יֵשׁ בָּעוֹלָם שׁוּם עֹנֶג – רַק שַׁבָּת. [מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'נְתִיבוֹת שָׁלוֹם' (חֵלֶק ב', עַמּוּד סא, טוּר ב'): מָרָן הַקָּדוֹשׁ [רַבִּי מֹשֶׁה] מִקּוֹבְרִין זי"ע אָמַר עַל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם־מֶענְדְל מֵוִויטֶעבְּסְק זי"ע בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'דֶער לִיכְטִיגֶער אוּן דֶּער הֵיילִיגֶער צַדִּיק (הַצַּדִּיק הַמֵּאִיר וְהַקָּדוֹשׁ) ר' מֶענְדֶלֶי, כָּל שַׁבָּת הָיְתָה אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הָיְתָה שַׁבָּת, וּלְעוֹלָם שׁוּב לֹא הָיְתָה שַׁבָּת, וּלְעוֹלָם שׁוּב לֹא תִּהְיֶה שַׁבָּת'. וּמָרָן אַדְמוֹ"ר בַּעַל 'בֵּית־אַבְרָהָם' [מִסְּלוֹנִים] זי"ע הוֹסִיף וְסִיֵּם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הֲרֵי הָאֱמֶת הִיא אָכֵן כָּךְ, וְהוּא כְּדִבְרֵי הָ'אוֹר־הַחַיִּים' הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בַּבְּרִיאָה לְּהִתְקַיֵּם שִׁשָּׁה־יָמִים בִּלְבַד, וְכָל שַׁבָּת הוּא בְּרִיאָה מְיֻחֶדֶת].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יח – תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.