בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת אֱמוֹר תשע"ו.

לַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים וְלַהוֹרִים הַנִּכְבָּדִים.

שָׁלוֹם רָב!

יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא וְיִתְעַלֶּה שֶׁזָּכִינוּ לִפְתֹּחַ שׁוּב אֶת שַׁעֲרֵי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ בְּכָל מִינֵי קְדוֹשׁוֹת וּמַעֲלוֹת מֻפְלָגוֹת עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, הַפְּתִיחָה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת, לֹא הָיְתָה פְּתִיחָה מַמָּשׁ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִסְגְּרָה אַף לְיוֹם אֶחָד, בַּאֲשֶׁר הַבַּחוּרִים הַחֲשׁוּבִים קִבְּלוּ כֵּלִים נִפְלָאִים לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּהִתְמַסְּרוּת מֻפְלָאָה בֵּין אִם שְׁעָרֶיהָ שֶׁל הַיְּשִׁיבָה פְּתוּחִים בְּפֹעַל וּבֵין אִם רַק רוּחָהּ שֶׁל הַיְּשִׁיבָה מְנַשֶּׁבֶת עַל נַפְשָׁם הַכְּמֵהָה וְהַכּוֹסֶפֶת לְהִתְקָרֵב אֶל דִּי בְּרָא כּוּלָּא לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא שָׁלִים.

מַעֲלַת יְשִׁיבָתֵנוּ, יְשִׁיבַת הַצַּדִּיק מִתְאַפְיֶנֶת בְּכָךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁעָרֶיהָ בִּרְצִינוּת, יִזְכֶּה שֶׁשָּׁנִים אֵלּוּ תָּבֹאנָה לִידֵי בִּטּוּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו, כָּאן קוֹנִים אֶת הַהוֹד וְהֶהָדָר שֶׁל "הֶרְגֵל הַלִּמּוּד", שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל, מִבְּלִי לְהַזְנִיחַ אַף פְּרָט קָטָן בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, הֵן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעִיּוּן וְהֵן בְּלִמּוּד הַגְּמָרָא בִּבְקִיאוּת, וְהֵן גִּרְסָה לְתַאֲבָה בְּכָל חֶלְקֵי וּמִקְצוֹעוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפָּר.

הַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, הִנּוֹ נֵס הָעוֹלֶה עַל כָּל הַנִּסִּים, שֶׁלַּבַּחוּרִים צְעִירִים יִהְיֶה חֵשֶׁק הַתּוֹרָה בְּאֹפֶן מַרְהִיב שֶׁכָּזֶה, נַעַר הָיִיתִי וְגַם הִתְבַּגַרְתִּי קְצָת, וְלֹא רָאִיתִי דָּבָר זֶה מִיָּמַי, אֶלָּא בַּחֲלוֹמוֹת וּבִשְׁאִיפוֹת הַוְּרֻדּוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁמָּא נוּכַל אֵי פַּעַם לִרְאוֹת יְשִׁיבָה עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוֹת כִּרְצוֹנוֹ וּכְהַדְרָכָתוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ מְאוֹרֵנוּ חִיּוּת נַפְשֵׁנוּ מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וְהִנֵּה קָמָה הָאֲלוּמָה וְגַם נִצָּבָה, הַמִּפְעָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה עוֹמֵד לְנֵס, לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה בָּעוֹלָם.

אַךְ עִם כָּל הַיֹּפִי, הַפְּאֵר וְהַחֵן הַנִּפְלָא וְהַהִדּוּר הַזֶּה, שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ מַמָּשׁ, עֲדַיִן אָסוּר לְהִשָּׁאֵר שַׁאֲנָנִים, עָלֵינוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ, הֵן הַהוֹרִים וְהֵן הַתַּלְמִידִים עַצְמָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ הָעוֹמְדִים עַל הַמְּלָאכָה, לְהַחְדִּיר בַּחֲדִירָה הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר בְּעֹמֶק פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם חָשׁוּב כְּמוֹ תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֵין דָּבָר מְעַנְיֵן כְּמוֹ הַטִּיּוּל בְּחַדְרֵי תּוֹרָה, וְאֵין שׁוּם דָּבָר נִכְבָּד בְּעוֹלָמֵנוּ כְּמוֹ עוֹד יְדִיעָה בְּמִשְׁפָּטַי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָנוּ פַּחַד נוֹרָא מֵרֶגַע אֶחָד שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה, מֵרֶגַע אֶחָד… הֲרֵי שֶׁלֹּא טָעַמְנוּ כְּלָל טַעַם כָּלְשֶׁהוּ בַּתּוֹרָה, וְזוֹ אֱמֶת גְּמוּרָה.

מִי שֶׁקּוֹרֵא שׁוּרוֹת אֵלּוּ, וְהוּא שֻׁתָּף לַחֲלוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לַשְּׁאִיפָה הַטְּהוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁיָּקוּמוּ כָּאן בַּחוּרִים צְעִירִים שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא, וְכָאן בְּיַבְנְאֵל – הַדָּבָר הַזֶּה אֶפְשָׁרִי בְּיוֹתֵר, כִּי הַמָּקוֹם הַזֶּה הִתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי הכיסופים וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זֶה כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים, וְהַדִּבּוּר הַנִּפְלָא שֶׁנִּשְׁמָע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּאן הַמָּקוֹם הַזֶּה יִהְיֶה מָקוֹם תּוֹרָה! וְהִנֵּה הַכֵּלִים יֶשְׁנָם, הֵם נִמְצָאִים לְפָנֵינוּ, הַמָּקוֹם הַנִּפְלָא, הַדְּרָכִים הַנְּאוֹתוֹת, מַה שֶּׁעָלֵינוּ לְהַשְׁלִים הוּא רַק לְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים – רַק תּוֹרָה, רַק תּוֹרָה, רַק תּוֹרָה… וְחוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים, אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת תְּשַׂגְשֵׂג וְתַצְלִיחַ.

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁשָּׂם חֶלְקֵנוּ בְּמָקוֹם כָּזֶה, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא כְּכֶתֶר מַרְהִיב, עוֹלָה וּמִתְנַשֵּׂא בַּהֲדָרוֹ בְּרֹאשׁ כָּל הַמִּדּוֹת וְהַתְּכוּנוֹת, כֶּתֶר הַתּוֹרָה הוּא הַכֶּתֶר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֶּתֶר הַתּוֹרָה הוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הַיַּהֲדוּת, וְהִנֵּה הוּא מֻנָּח בְּמָקוֹם קֶרֶן זָוִית, וְכָל בָּחוּר וְאַבְרֵךְ שֶׁיָּרִים אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ הֵיטֵב, יוּכַל מַמָּשׁ לָגַעַת בַּכֶּתֶר הַנִּפְלָא הזה, וְלַעֲנֹד אוֹתוֹ לְרֹאשׁוֹ, הַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, הֶפְקֵר הִיא לַכֹּל, כֻּלָּם מְסֻגָּלִים, כֻּלָּם יְכוֹלִים, אֵין אֶחָד שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁאֵר, חָלִילָה, בַּחוּץ, הַתּוֹרָה הִיא שֶׁל כֻּלָּנוּ!

צְאוּ וּרְאוּ מַה שֶּׁאִיתָא בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן קיא): אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצִוָּה לוֹ לִלְמֹד וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הֲלֹא אֵינִי יָכוֹל לִלְמֹד. הֵשִׁיב לוֹ: עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכֹּל, לְכָל טוּב, לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְרוֹאִים מִזֶּה, שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרַבֵּנוּ יְיַעֵץ לָאִישׁ שֶׁרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְלַמֵּד! לְלַמֵּד! לְלַמֵּד! וְאִם אַתָּה לֹא יָכוֹל לְלַמֵּד…. תִּתְפַּלֵּל עַל זֶה, וְתַשִּׂיג אֶת זֶה, כִּי אַתָּה יָכוֹל. נִמְצָא, שֶׁאַף שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַתְּפִלָּה, הַהִתְבּוֹדְדוּת, הַשִּׂמְחָה וְכוּ' וְכוּ', הַכֹּל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְתוֹרָה, כִּי עַל מַה מִּתְפַּלְּלִים אִם לֹא לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם וְלִלְמֹד אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה. אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ.

בְּמִלִּים אֵלּוּ מֻנָּח כָּל הַסּוֹד שֶׁל הַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵינָהּ רַק מִסְגֶּרֶת לִמּוּדִית רְגִילָה, וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ בְּנֵי תּוֹרָה, אָנוּ מְלַמְּדִים תּוֹרָה, אֶלָּא זֶהוּ בֵּית הַיּוֹצֵר לְקִרְבַת אֱלֹקִים, בַּיִת שֶׁמְּגַדְּלִים בּוֹ תּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַדָּבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כָּאן… אֶת זֶה, וְרַק אֶת זֶה אָנוּ רוֹצִים וּצְרִיכִים לְהַחְדִּיר הֵיטֵב בְּלֶב הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים שֶׁלָּנוּ, הֵם הַדּוֹר הֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ, הֵם יָאִירוּ אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר הַצַּדִּיק, הֵם וְתוֹרָתָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם יְתַקְּנוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁמַּמְתִּין לְפֵרוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁכְּבָר יִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ.

הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ, בְּכָל רֶגֶב אֲדָמָה שֶׁלּוֹ סָפוּג בְּרִחוּק נוֹרָא מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אֵין אֲוִיר נָקִי אֶחָד בְּכָל הַחוּצָה הַגָּדוֹל הַזֶּה, כָּל מִי שֶׁיּוֹצֵא לַחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא בְּכוֹנְנוּת סְפִיגָה שֶׁל הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל כָּל הַזְּמַנִּים, בְּכָל מִינֵי כְּלֵי מַשְׁחִית נִצָּב וְעוֹמֵד הַבַּעַל דָּבָר הָרָשָׁע לְהַכְרִית נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִשָּׁרְשָׁן, אֵין תְּרוּפָה בִּכְלָל לְכָךְ, גַּם אִם מִתְנַזְּרִים וְנִשְׁמָרִים, אֵין, וְלֹא קַיֶּמֶת עֵצָה אַחֶרֶת, כִּי אִם לִבְרֹחַ אֶל הֵיכַל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁבּוֹ מַסְפִּיגִים אֶת הַדַּעַת, בְּדַעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, רַק אֲמָרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת תּוּכַלְנָה לַעֲמֹד לְמוּל הֲפָרַת הַטָּהֳרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּלְהָקִים בָּתִּים נֶאֱמָנִים לַה' וְתוֹרָתוֹ.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.

שֶׁלָּכֶם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 001 – חשק התורה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לִכְבוֹד הַתַּלְמִידִים הָאֲהוּבִים וְהוֹרֵיהֶם הַיְּקָרִים.

שָׁלוֹם רַב.

הִנֵּה זָכִינוּ שׁוּב לְהָרִים אֶת דֶּגֶל הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, בְּעִיר בְּרֶסְלֶב, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא תִּהְיֶה עִיר שֶׁל תּוֹרָה, הַבַּחוּרִים שָׁבוּ לַחֲבֹשׁ אֶת סַפְסַלֵּי הַלִּמּוּדִים, כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, בִּשְׁקִידָה כָּזֹאת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֲרָהּ כְּלָל. וְאֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהָעִיד עַל בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת, שֶּׁמְּקַיְּמִים רְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל – שֶׁנִּכְסַף לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם אֶל עֲשִׂיָּה, הַבִּטּוּי הֶעָשִׁיר הַזֶּה, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל מְגַלֶּה אֶת כִּסּוּפוֹ (!) לְהַמְשִׁיךְ אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם אֶל עֲשִׂיָּה שֶׁל לִמּוּד קָבוּעַ יוֹם יוֹמִי, בָּא לִידֵי בְּהִירוּת כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים אֶת הַתַּלְמִידִים שׁוֹקְדִים עַל לִמּוּדָם וְגִרְסָתָם בֵּין בְּעֵת שֶׁיֵּשׁ יְשִׁיבָה וּבֵין בְּעֵת שֶׁאֵין יְשִׁיבָה עִם מִסְגֶּרֶת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּאִים מִכָּאן וְתַלְמוּדָם בְּיָדָם, וְאֵינָם פּוֹסְקִין מִן הַלִּמּוּד לְעוֹלָם.

וְאַתֶּם, הַמְּבֻגָּרִים שֶׁבֵּינֵינוּ, יְדַעְתֶּם הֵיטֵב עַד כַּמָּה הָיָה רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מְכוֹנֵן בֵּית חַיֵּינוּ – מָרָן מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע, לְהָקִים דּוֹר נָאֶה כָּזֶה, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁיַּעַסְקוּ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וְיַכְנִיסוּ עַצְמָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְדַּל דּוֹר שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בְּכָל חַדְרֵי הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי שֶׁלָּכֶם לִפְנֵיכֶם.

*

הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ, דּוֹמֶה לְמַה שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל לִמֵּד אוֹתָנוּ אוֹדוֹת עִנְיַן הַתְּפִלָּה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן צט), שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בֵּין בִּדְבֵקוּת וּבֵין שֶׁלֹּא בִּדְבֵקוּת… כְּמוֹ כֵּן עִנְיַן הַלִּמּוּד, בְּכָל מַצָּב שֶׁהוּא, בְּכָל אֶפְשָׁרוּת שֶׁרַק תִּהְיֶה – אָנוּ לוֹמְדִים וְלוֹמְדִים וְלוֹמְדִים.

מוּבָא בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר 'אֹרַח לַחַיִּים' פָּרָשַׁת בְּהַר (בַּקֶּטַע הָאַחֲרוֹן) וְזוֹ לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ: 'הִנֵּה הָרַב בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא מֹהַ"ר דֹּב בֶּער זללה"ה (הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ) אָמַר, שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פח.) שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא כָּפָה עַל יִשְׂרָאֵל הַר כְּגִיגִית. וְאָמַר, אִם תְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מֻטָּב, וְאִם לָאו – שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לְכָךְ? הֲלֹא יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וּמֵרְצוֹנָם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה! אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אָז בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ, בְּמוֹחִין גְּדוֹלִים, וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – מִי גִּלָּה לְבָנַי רָז זֶה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכוּ' (שַׁבָּת שָׁם), הֶרְאָה לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ יִפְּלוּ מִמַּדְרֵגָתָם, וְיִפְּלוּ הַמּוֹחִין שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ עַצְמָן חָפְשִׁי מִן הָעֲבוֹדָה וְהַמַּצּוֹת, וְכָפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, לוֹמַר שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּעֲבוֹדָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נֶהֱנִין מִן הָעֲבוֹדָה – שֶׁאֵין לָהֶם מוֹחִין, צְרִיכִים לַעֲבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּפִי יְכָלְתָּם וּמַדְרֵגָתָם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, עַד כָּאן דְּבָרָיו, וְדִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן'; עַד כָּאן לָשׁוֹן סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פָּרָשַׁת בְּהַר, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד"; וְאִיתָא בְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַזְהִירָה אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּזָּהֵר מִלִּהְיוֹת 'עֶבֶד', כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְחֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שַׁבָּת סז ע"א) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנֶּחְלְפוּ, וּבֶן הַמֶּלֶךְ חָשַׁב שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה, וְלָכֵן לֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ בֶּן שִׁפְחָה… שֶׁזֶּה סוֹד שֶׁל כָּל יְהוּדִי שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וּמַזְהִירִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד, כְּאִלּוּ הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. דָּבָר זֶה עָלֵינוּ לִנְטֹעַ בַּתַּלְמִידִים מִיַּלְדּוּתָם, וְהַתַּלְמִידִים גַּם עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת בִּתְחוּשָׁה כָּזֹאת, אֲנַחְנוּ בְּנֵי מְלָכִים! אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבִים מֵאֵין כָּמוֹנוּ! אֵין לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵאַף אֶחָד שֶׁבָּעוֹלָם… הַכָּבוֹד הָעַצְמִי הַזֶּה הַמַּגִּיעַ לִבְנֵי תּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מֵבִיא אוֹתָם לִהְיוֹת חֲדוּרִים בְּהַכָּרָה שֶׁאֵינָם בְּחִינַת 'עֲבָדִים', סוֹד הָעַצְלוּת וְהָעַצְבוּת, אֶלָּא הֵם בְּנֵי מְלָכִים – הַשְּׁלֵמִים בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת.

הַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ מֻשְׁתֶּתֶת עַל כְּבוֹד הַתַּלְמִיד, כָּל הַחֲשִׁיבָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת הַבְּרוּכִים שֶׁיִּחְיוּ הִיא כְּדֵי שֶׁהַתַּלְמִידִים יִהְיוּ מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי עַצְמָם וּבְעֵינֵי אֲחֵרִים, הַכָּבוֹד הַזֶּה, שֶׁהוּא אֵם כָּל חַי, הוּא כְּבוֹד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁתּוֹמֵךְ בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ.

וּלְסִיּוּם, אֲבַקֵּשׁ מִמִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עַל הַצְלָחַת הַיְּשִׁיבָה – שֶׁיַּרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְבּוֹת פְּעָלִים לְתוֹרָה, כִּי הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.

אוֹהֲבְכֶם בֶּאֱמֶת

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 002 – גם כשאין חשק הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לִכְבוֹד הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים וְהַהוֹרִים הַחֲשׁוּבִים

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.

הִנֵּה יָצָאנוּ כָּעֵת מֵאוֹר הָאוֹרוֹת שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה בְּקָדְקָדוֹ נִצֵּל אֶת הַיְמָמָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת לֶאֱסֹף הוֹן אֲמִתִּי וְנִצְחִי, אֲשֶׁר לֹא יְסֻלֶּא בְּפָז, וְחַג זֶה הוּא יוֹם הַיָּמִים אֶצְלֵנוּ, כִּי בּוֹ מַשְׁפִּיעִים לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם אוֹצָרוֹת יְקָרִים מְאֹד שֶׁל שֶׁפַע חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת.

וְהִנֵּה פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, מַכְנִיסָה בְּלֵב כָּל יְהוּדִי רֶגֶשׁ עָצוּם, אֶל קְדֻשַּׁת הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֵיךְ שֶׁמִּשָּׁם הָיְתָה יוֹצֵאת הָאוֹרָה לְכָל הָעוֹלָם, כִּי מִשָּׁם הָיוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֲנָשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם יַתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְיַתְחִילוּ לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו בְּחֵשֶׁק עָצוּם, וּמִתְבַּטְּלִים כָּל החשקים שֶׁקַּיָּמִים בָּעוֹלָם, וְרַק לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ, וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר אַחֵר, רַק לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

וְאֶת כָּל זֶה מְקַבְּלִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאוֹר הָאֱמוּנָה לֹא יִהְיֶה כְּדָבָר רָחוֹק וְכוּ', אֶלָּא קָרוֹב אֵלֵינוּ מְאֹד, שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת נְדַבֵּר וְנָשִׂיחַ אַךְ וְרַק מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַחְשֹׁב עָלָיו, נְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, נְדַבֵּר אֵלָיו, וְזֶה יִפְעַל בָּנוּ אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא.

וְהִנֵּה מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת סְעֻדָּה, הֲלָכָה ה', אוֹת כה): בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת – הַיְנוּ שֶׁהִזְהִיר אֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא שׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב יִשְרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְכוּ' וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. וְזֶהוּ, 'בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת' – כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהַעֲלוֹת וּלְהָאִיר אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְרָאֵל, 'אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה' שֶׁהִוא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי הַמְּנוֹרָה פְּנֵי הַתּוֹרָה, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים הַפָּנִים לַתּוֹרָה וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְהָאִיר כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְרָאֵל. וְעַל כֵּן הִזְהִירוֹ, 'אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת', שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת כֻּלָּם, יָאִירוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם יְכַוְּנוּ דַּעְתָּם אֶל הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר נִשְׁמוֹתֵיהֶם.

שִׂימוּ לֵב לַמִּלִּים…

שֶׁכֻּלָּם יְכַוְּנוּ דַּעְתָּם אֶל הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת! זֹאת הַנְּקֻדָּה… וּמַהִי הַהֶאָרָה הַזֹּאת? אֵין אוֹר אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, שֶׁהוּא יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, כָּל מִי שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו לְיַד הַר סִינַי, יֵשׁ לוֹ אֶת הַכֹּחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַשִּׁפְלוּת וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְזֹאת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, יְשִׁיבָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלִּים שָׁם אֶת הָאֱמֶת הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת – כָּל אֶחָד יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת, כָּל אֶחָד יָכוֹל לִגְדֹּל תַּלְמִיד חָכָם, וְלֹא סְתָם תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא בַּעַל שִׁעוּר קוּמָה רוּחָנִית גְּבוֹהָה מְאֹד, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּרָצוֹן וּבְצִיּוּת אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים.

כָּל תַּלְמִידֵי מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל זוֹכְרִים הֵיטֵב, עַד כַּמָּה הָיָה מַחְדִּיר בָּעוֹלָם אֶת הָעִנְיָן שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכָל יוֹם, וְכָל לַיְלָה, וּבְכָל מַצָּב. תָּמִיד… תָּמִיד, תָּמִיד, צָרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה לְלֹא הֶרֶף, בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים, בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים, הָעִקָּר לִלְמֹד תּוֹרָה, וְלֹא לֵישֵׁב בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה – אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד.

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה הַזֹּאת, אֶל מוּל הֲדָרוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶל מוּל הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁהוּא הַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שָׁם יָאִירוּ הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים, שֶׁחֲפֵצִים בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לִלְמֹד תּוֹרָה, לְהִתְעַלּוֹת בַּתּוֹרָה, לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה, לְהִתְקַשֵּׁר קֶשֶׁר עַז וְנִצְחִי עִם קְדֻשַּׁת תּוֹרָתֵנוּ הַטְּהוֹרָה.

עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בְּעַצְמֵנוּ וּבְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עָלָיו לְגַלּוֹת שְׁאִיפוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַכְנִיס בְּקִרְבּוֹ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל כָּל חֲלָקֶיהָ, וְשֶׁלֹּא נַעֲזֹב אֶת זֶה הָעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁנּוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל מַה שֶּׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵין הַלִּמּוּד, וְהַשִּׁעוּרִים כְּסִדְרָם, וְלִמּוּד הָעִיּוּן, וְלִמּוּד הַבְּקִיאוּת, וְלִמּוּד הַהֲלָכָה – דְּבָרִים שֶׁהֵם מַטָּלָה שֶׁעָלֵינוּ לִפְטוּר אוֹתָהּ, סִיַּמְנוּ, זֶהוּ, אָנוּ פְּטוּרִים הַיּוֹם הַזֶּה. עָלֵינוּ לְאַמֵּץ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל 'שְׁמִירַת הַזְּמַן', שֶׁעַל יָדָהּ אָנוּ מַקְדִּישִׁים אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ אַךְ וְרַק לְדָבָר אֶחָד: לִלְמֹד, לִלְמֹד וְלִלְמֹד. וְכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים חוּץ מִזֶּה – הַכֹּל בְּדִיעֲבַד שֶׁבְּדִיעֲבַד, כִּי אֵין יוֹתֵר חָשׁוּב מִתּוֹרָה, אֵין מַשֶּׁהוּ אַחֵר שֶׁיָּכוֹל לְהַחְלִיף אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת.

זֹאת הִיא הַהֶאָרָה שֶׁמְּקַבְּלִים מִן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְאוֹתָהּ חֲפֵצִים אָנוּ לְהָאִיר בַּנְּפָשׁוֹת הָרַכּוֹת, אַשְׁרֵנוּ!

וְהַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁחֵפֶץ ה' יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ, וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

הֲרֵי כָּאֵלּוּ דִּבְרֵי יְדִידְכֶם, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם וְטוֹבַתְכֶם בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 003 – הארת הצדיק האמת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי, תשע"ו.

לִכְבוֹד הַהוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים, שָׁלוֹם רַב!

הִנֵּה עַכְשָׁו אָנוּ נִמְצָאִים בְּשַׁבָּת קְדוֹשָׁה מְאֹד, שַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר הַהִלּוּלָא רַבָּה שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, שֶׁהוּא יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, בִּהְיוֹת כִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה אֶת הֲדַר תִּפְאֶרֶת הַהִתְגַּלּוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי הַזֶּה, וַאֲשֶׁר עַל עִנְיַן לִמּוּדוֹ הַנָּעִים מֻשְׁתָּת כָּל דֶּרֶךְ הִתְגַּלּוּת תּוֹרַת רַבֵּנוּ זַ"ל, אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ.

וְהִנֵּה כָּל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מָלֵא מִזָּן אֶל זָן מֵהֲדַר יְקַר תִּפְאֶרֶת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, עַד שֶׁגָּמַר אֹמֶר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק לְכָל מִינֵי לִמּוּדִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵינוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי – לְגַלּוֹת נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֵנוּ, וּלְהַחְדִּיר בַּלְּבָבוֹת אֶת  הָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי הַמְחַכֶּה בָּזֶה וּבַבָּא לְמִי שֶׁעָמֵל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁחַי אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר אַחֵר בָּעוֹלָם כִּי אִם לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהּ כְּלוּלִים כָּל הַתִּקּוּנִים, וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר בְּתוֹרָה א', שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּדָהּ בִּישִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – וְכָל פַּעַם שֶׁאָדָם מַזְכִּיר אֵיזוֹ מִלָּה מִתּוֹרָה, הוּא קוֹשֵׁר עַצְמוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל שְׁמוֹתָיו שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְאֵין קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ.

רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מֵבִיא עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, לִהְיוֹת עָמֵל בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמִּי שֶׁעָמֵל עַל פַּרְנָסָתוֹ וְעַל כְּדֵי חַיָּיו, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִם אֵינוֹ עָמֵל – אֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, כָּךְ הוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אִם הָאָדָם חָדוּר בְּעֹמֶק לִבּוֹ, שֶׁבְּלִי תּוֹרָה אֵין חַיִּים, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, הוּא לֹא מְסֻגָּל לִפְרֹשׂ מִן הַתּוֹרָה אַף רֶגַע אֶחָד, וְכָל הַזְּמַן הוּא דָּבוּק בַּתּוֹרָה, וּמִתְעַנְיֵן עַל עוֹד יְדִיעָה בַּתּוֹרָה, עַל עוֹד לִמּוּד,  עַל עוֹד שִׁעוּר… אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה.

עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה הוּקְמָה הַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ לָנוּ אֱמוּנָה עֲמוּקָה, שֶׁכָּל יְהוּדִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב אֵלּוּ כִּשְׁרוֹנוֹת הוּא קִבֵּל בְּלֵדָתוֹ, כָּל אֶחָד יָכוֹל, וּבִפְרָט צְעִירֵי הַצֹּאן, אִם הֵם מְדַרְבְּנִים אֶת עַצְמָם בַּגִּיל הַיָּפֶה הַזֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה, גַּם כִּי יַזְקִּינוּ לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנָּה כְּלָל. וְהַהוֹרִים הַיְּקָרִים, עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר רַק מִזֶּה, וּלְעוֹרֵר רַק לָזֶה, לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל שָׁעָה בִּישִׁיבָה כְּמוֹ עַל שָׁעָה שֶׁל חַיִּים, כְּמוֹ עַל שָׁעָה שֶׁל בְּרִיאוּת, וְלֹא כְּמוֹ "מִסְגֶּרֶת חִנּוּכִית", שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַיֶּלֶד מָתַי שֶׁרוֹצִים וְלָמָּה שֶׁרוֹצִים. מְדֻבָּר כָּאן עַל חַיֵּי תּוֹרָה! עַל חַיֵּי אֱלֹקוּת! עַל קִרְבַת הַבּוֹרֵא! כָּל שָׁעָה עַכְשָׁו הִיא מָזוֹן לְחַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הַדְּבָרִים לֹא פְּשׁוּטִים בִּכְלָל.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁשִּׂמְחָתוֹ בַּתּוֹרָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁחַיָּיו בַּתּוֹרָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵי לוֹ בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּילָה וְהַמַּשְׁמָעוּת, לֹא רַק לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. עַל זֶה אָנוּ דּוֹאֲגִים יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּחוּר אֶחָד שֶׁיּוֹצֵא מֵהַיְשִׁיבָה, שֶׁאֵין מוּקְנֶה לוֹ הָעֵרֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל תּוֹרָה בְּעֹמֶק עֹמֶק הַדַּעַת וְהַלֵּב.

וְכָתַב מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה הֲלָכָה ג): 'צָרִיךְ לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. עַל מְנָת שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, 'עֲמֵלִים' דַּיְקָא. וְעִקַּר הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְבָרֵר עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה הַלִּמּוּד לִשְׁמָהּ – לַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ'.

עָלֵינוּ לַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן אֶת הַיְּדִיעָה הַמֻּחְלֶטֶת הַזֹּאת, יְהוּדִי שֶׁלֹּא לוֹמֵד תּוֹרָה, לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא חָסֵר לוֹ הֲמוֹן בְּיַהֲדוּתוֹ, הוּא מָלֵא הַשְׁקָפוֹת רָעוֹת וְחִיצוֹנוֹת, כִּי אִם לֹא מְקַבְּלִים אֶת הַהַשְׁקָפָה מִן הַתּוֹרָה, מְקַבְּלִים אוֹתָהּ מִמְּקוֹרוֹת זָרִים וְזֶה בָּרוּר, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא אֶת דִּבְרֵי מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָיָה כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק שֶׁכָּל הַמְּקַבְּלִים דְּבָרָיו יִהְיוּ אַנְשֵׁי תּוֹרָה, בְּנֵי תּוֹרָה, גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְכוּ' וְכוּ', כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁהָיָה מַקְשִׁיב לַשִּׂיחוֹת, לַדִּבּוּרִים, לַדְּרָשׁוֹת וּלְכָל הָעֵצוֹת, שֶׁהַכֹּל נָע עַל צִיר אֶחָד וְיָחִיד – מִקְרָא, מִשְׁנָה גְּמָרָא, מִדְרָשׁ. וְכָל מִינֵי עֵצוֹת וְסִבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד, תָּמִיד תָּמִיד.

אַחִים יְקָרִים, תַּלְמִידִים אֲהוּבִים, זֹאת הַמַּטָּרָה הַיְּחִידָה שֶׁלָּנוּ בְּכִנּוּן וּבִסּוּס יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּפְלָאָה, שֶׁחוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים וְאֵין בּוֹ מַמָּשׁ.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נוֹתֵן הַתּוֹרָה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁכֹּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יָשִׂים אֶת חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתוֹ בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, וְנִזְכֶּה לְגַדֵּל יְלָדִים לְתוֹרָה וּלְאַהֲבַת הַשֵּׁם.

וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים. הַכּוֹתֵב בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 003 – עמל התורה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לְכָל תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה 'תִּפְאֶרֶת מוֹהֲרָא"שׁ' יַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, וְהוֹרֵיהֶם הַיְּקָרִים, הַשֵּׁם עֲלֵיכֶם יִחְיוּ.

הִנֵּה אָנוּ אוֹחֲזִים כָּעֵת בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַזְּמַן, חֹדֶשׁ תַּמּוּז, אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת שֶׁשָּׁם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הוּא זְ'מַנֵּי תְּ'שׁוּבָה מְ'מַשְׁמְשִׁים וּ'בָאִים. כִּי הִגִּיעוּ הַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ בָּהֶם חֵפֶץ, הַהֲכָנָה לִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְיָדוּעַ אֵיךְ שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים קַדְמוֹנִים מְכִינִים אֶת עַצְמָם לִקְרַאת הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה, יוֹם מַלְכֵּנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, לָבוֹא טְהוֹרִים לְהַהוּא יוֹמָא, וּבִפְרָט אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, שֶׁשָּׂם חֶלְקֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵלֶק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָנוּ מִסְתּוֹפְפִים בְּצֵל צִלּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא, בְּוַדַּאי זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ לִקְרַאת יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. וְהִנֵּה עִקַּר הַהֲכָנָה הוּא לִמּוּד וְהַתְמָדַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר כְּלָל עַל בִּטּוּל תּוֹרָה, וְאַף עַל בִּטּוּל תּוֹרָה בְּאֵיכוּת עֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין, מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, כִּי בָּזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ כָּל הַיָּמִים, וְלֹא לְהַשְׁאִיר יוֹם אֶחָד בְּלִי תּוֹרָה, כִּי יוֹם כָּזֶה הוּא יוֹם מֵת,  וְיוֹם שֶׁל בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה לֶעָתִיד לָבוֹא.

וְהִנֵּה תִרְאוּ, אֲהוּבִים יְקָרִים, תַּלְמִידִים וְגַם הוֹרִים וּמוֹרִים, כִּי הָעֵת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָנוּ בָּהּ עַתָּה, הִיא כְתוּבָה בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל אֵשׁ בְּקוֹרוֹת יְמֵי עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כִּדְאִיתָא בַּפּוֹסְקִים (מָגֵן אַבְרָהָם עַל אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקפ) כָּתַב הַתַּנְיָא בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרָשַׁת חֻקַּת נָהֲגוּ יְחִידִים לְהִתְעַנּוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׂרְפוּ עֶשְׂרִים קְרוֹנוֹת מְלֵאִים סְפָרִים בְּצָרְפַת וְלֹא קָבְעוּ אוֹתוֹ בִּימֵי הַחֹדֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁמִּתּוֹךְ שְׁאֵלַת חֲלוֹם נוֹדַע לָהֶם שֶׁיּוֹם הַפָּרָשָׁה גּוֹרֵם גְּזֵרַת הַתּוֹרָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה מְתַּרְגְּמִינַן דָּא גְּזֵרַת אוֹרַיְתָא. וְגַם בִּשְׁנַת ת"ח נֶחֶרְבוּ שְׁנֵי קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּסְלִיחוֹת שֶׁחִבֵּר בַּעַל הַשִּׂפְתֵי כֹּהֵן; עַד כָּאן. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה עוֹד וְעוֹד, כִּי מַה יּוֹתֵר גָּרוּעַ, אִם גּוֹיִם רְשָׁעִים אֲרוּרִים, טְמֵאִים וּמְטֻמָּאִים שׂוֹרְפִים גְּוִילִין נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, אוֹ שֶׁמָּא יוֹתֵר גָּרוּעַ, אִם אָנוּ, חָלִילָה, שׂוֹרְפִים אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי בִּטּוּלָהּ והתרפות מִלִּלְמֹד אוֹתָהּ, וּבְוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לְהַתְמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְהִנֵּה בְּפָרָשַׁת זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, עָלֵינוּ לַחְקוֹק אֶת אֲמִתָּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ, חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, שֶׁאִם אָנוּ מַקְשִׁיבִים לְקוֹל הַתּוֹרָה, אָנוּ מְבִינִים שֶׁסּוֹד נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּנוּ, חָקוּק בָּהּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל נְשָׁמָה יְהוּדִית חֲקוּקָה הַתּוֹרָה, וּגְזֵרָה גָּזַרְתִּי, הוּא רֶמֶז עַל שֶׁנִּשְׁמָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה גְּזוּרָה וַאֲצוּלָה מִתּוֹכְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּכְנִיסָהּ טָהֳרָה בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאֵין כְּמוֹ תּוֹרָה, אֵין שׁוּם חֲשִׁיבוּת לְשׁוּם דָּבָר, רַק לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ זי"ע (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן קיא): 'אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצִוָּה לוֹ לִלְמֹד וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הֲלֹא אֵינִי יָכוֹל לִלְמֹד. הֵשִׁיב לוֹ: עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכֹּל, לְכָל טוּב, לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת'. וְרוֹאִים מִזֶּה, שֶׁהַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיךְ מִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? לוֹמְדִים! לוֹמְדִים! לוֹמְדִים! וְאִם לֹא יְכוֹלִים – מִתְפַּלְּלִים עַל זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד! וְכָל הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָנוּ מִתְחַנְּנִים בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל מַה עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ בְּעִקָּר? עַל תּוֹרָה! וְעַל תּוֹרָה, וְשׁוּב עַל הַתּוֹרָה.

וְגַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זי"ע בְּעֵת יַלְדּוּתוֹ, שֶׁכַּיָּדוּעַ לָנוּ, רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעֵת יַלְדּוּתוֹ הִתְנַהֵג בְּמַדְרֵגָה שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי כְּמוֹ מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לָדַעַת עוֹד דַּף גְּמָרָא וְעוֹד דַּף גְּמָרָא, וְשִׁלֵּם, בְּתוֹר יֶלֶד, לִמְלַמֵּד הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ, מִדְּמֵי הַכִּיס שֶׁהֶעֱנִיקוּ לוֹ, שְׂכַר לִמּוּד פְּרָטִי לַמְּלַמֵּד שֶׁלּוֹ, שֶׁיַּכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְלָמְדוֹ עוֹד דַּף וְעוֹד דַּף, וְאֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאֶת זֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בְּנוֹ, וְלָזֹאת מָסַר נַפְשׁוֹ כָּל יָמָיו מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל לְהַכְנִיס בְּלֶב אֶת הַחִיּוּב הֶחָזָק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִגִּיל בַּחֲרוּת וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה.

וְהִנֵּה מוּבָא בְּתוֹךְ הַנַּחַל שֶׁל הַשָּׁבוּעַ (שְׁנַת תשס"ה): וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹׁב שֶׁלֹּא הָיוּ מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים לִגְדוֹלֵי תּוֹרָה וְלִגְאוֹנִים וּלְצַדִּיקִים לִלְמֹד תּוֹרָה, רַק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּא לוֹ הַלִּמּוּד בְּכֹחַ וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, וְרַק עַל יְדֵי מְסִירַת נַפְשָׁם זָכוּ לִקְנוֹת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְכֵן הוּא אֵצֶל כָּל אָדָם, מִבַּחוּרִים צְעִירִים עַד זְקֵנִים מֻפְלָגִים, צְרִיכִים לָקַחַת אֶת גּוּפוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל, וּלְהַעֲמִיד אוֹתוֹ אֵצֶל הַתּוֹרָה, בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִקְנוֹת הַתּוֹרָה בְּנַפְשׁוֹ, וּלְהָקִים מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

וַעֲלֵיכֶם לָדַעַת תַּלְמִידִים יְקָרִים! כָּל הַהַצְלָחָה שֶׁל כָּל הַלּוֹמְדִים הַמֻּפְלָגִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּאָה מֵחֲמַת תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת שַׁיָּכִים לְתוֹרָה, וּכְמוֹ כֵּן הֵם הֶאֱמִינוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיוּ נִדָּחִים מִמְּחִצָּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת, וְלָכֵן הִתְעַקְּשׁוּ וְנִשְׁאֲרוּ קַיָּמִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּהֶם, אַשְׁרֵי לָהֶם חֶלְקָם בַּחַיִּים!

וְכָעֵת הִנְנוּ שְׂמֵחִים לְבַשֵּׂר, כִּי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה פּוֹתַחַת אֶת שְׁעָרֶיהָ לַתַּלְמִידִים הַחֳדָשִׁים שֶׁיַּעֲלוּ לְשִׁעוּר א' בִּזְמַן אֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּמַה שֶּׁצָּרִיךְ, הוּא רַק אֶת תְּפִלּוֹת שֶׁל כֻּלָּנוּ, שֶׁלֹּא נִטְעֶה בַּעֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ הַקְּדוֹשָׁה, וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

הַכּוֹתֵב בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 004 – זאת חוקת התורה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, שֶׁגָּמְרָה אֹמֶר לְהָנִיף אֶת דֶּגֶל הַתּוֹרָה וְאַהֲבָתָהּ לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה, מְנִיבָה אֶת הַפֵּרוֹת הָרְצוּיִים, יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּחוּרֵי חֶמֶד נִשְׁאָבִים לְמַעְגַּל הַחֶדְוָה הַזֶּה, שֶׁל לִלְמֹד עַל מְנָת לְלַמֵּד, לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לִלְמֹד בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לַתּוֹרָה, כְּדֵי לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

נְעָרִים צְעִירִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁמַּחְדִּירִים אַהֲבַת הַתּוֹרָה – זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לָהֶם, כִּי חַיִּים לְלֹא אַהֲבַת הַתּוֹרָה – אֵינָם חַיִּים בִּכְלָל. גַּם אִם אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, וְיֵשׁ לוֹ שִׁעוּרִים פֹּה וְשָׁם, אֲבָל אִם אֵינוֹ חוֹרֵט עַל לִבּוֹ, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ, וּכְשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק אֶת מְקוֹר הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָאָדָם, מְקוֹר חִיּוּתוֹ, כְּמוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד. כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. הַאִם מִישֶׁהוּ מְשַׂחֵק עִם הָאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים שֶׁלּוֹ? הַאִם מִישֶׁהוּ בֶּאֱמֶת זוֹכֶה לְהַשְׁווֹת אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לַחַיִּים שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ?

זֹאת יְשִׁיבָתֵנוּ, זֹאת תִּפְאַרְתֵּנוּ, תִּפְאֶרֶת הַתּוֹרָה, תִּפְאֶרֶת הַצַּדִּיק, תִּפְאֶרֶת מוֹהֲרָא"שׁ. אָנוּ חוֹזְרִים וּמְשַׁנְּנִים לְלֹא הֶרֶף, כִּי אָדָם לְלֹא תּוֹרָה אֵינוֹ אָדָם בִּכְלָל, מִי שֶׁלֹּא מֵבִין אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה, אוֹ חוֹלֵק עָלָיו, זֶהוּ סִימָן שֶׁלֹּא בָּא בְּשַׁעֲרֵי תּוֹרָה מֵעוֹלָם. כִּי הַתּוֹרָה מְתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ. זֹאת הַגְדָּרָה מְאֹד קוֹלַעַת. מִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה – זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, יֵשׁ לוֹ לְמַּה לָקוּם בַּבֹּקֶר, יֵשׁ לוֹ אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁכָּל נֶפֶשׁ כֹּה מְבַקֶּשֶׁת בְּעוֹלָמָהּ, וְאֵינָהּ מוֹצֵאת מָנוֹחַ.

בִּלְעָם הָרָשָׁע, בִּרְצוֹתוֹ לְקַלֵּל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהִתְהַפֵּךְ לוֹ לִבְרָכָה, עָנָה וְאָמַר – מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, לְמֵדִים אָנוּ שֶׁצָּרָה עֵינוֹ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֹהֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְקוֹם שֶׁמְּגַדְּלִים בּוֹ תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. וְאַךְ אוֹסִיף בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר, אֹהֶל – הוּא מְקוֹם מְגוּרִים אֲרָעִי, מִשְׁכַּן הוּא מְקוֹם מְגוּרִים קָבוּעַ. כְּשֶׁבִּלְעָם רָצָה לְדַבֵּר עַל הָאֹהֶל – הָאַרְעִי, עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּרִפְרוּף, בְּדֶרֶךְ אֲרָעִי, הַיּוֹם כֵּן מָחָר אוּלַי, מָחֳרָתַיִם אִם יִהְיֶה חֵשֶׁק… זֹאת בְּחִינַת יַעֲקֹב, הַבְּחִינָה הַנְּמוּכָה יוֹתֵר. אֲבָל מִשְׁכַּן הוּא מָקוֹם קָבוּעַ יוֹתֵר מֵאֹהֶל, שָׁם שׁוֹכֶנֶת הַתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת עֲצוּמָה, שָׁם זֶה כְּבָר הַשֵּׁם הַמְּרוֹמָם 'יִשְׂרָאֵל'.

זֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה – לְהָרִים אֶת הָעִנְיָן שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּלְהַצִּיבוֹ בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּסֻלָּם הָעֲדִיפוּיוֹת שֶׁלָּנוּ. אָדָם יָכוֹל לְוַתֵּר עַל הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּחַיָּיו, אֲבָל עַל אֲוִיר וּמַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְוַתֵּר – גַּם אִם יְנַסֶּה. הֵם הַחַיִּים שֶׁלּוֹ. עַל כָּל הַדְּבָרִים אֶפְשָׁר אוּלַי לְוַתֵּר, אֲבָל עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, עַל יְדִיעַת הַתּוֹרָה – אִי אֶפְשָׁר לְוַתֵּר כְּלָל, כִּי הִיא הַמַּיִם, הִיא הָאֲוִיר, כָּךְ כִּפְשׁוּטוֹ.

וּבְכָךְ נָבִין אֶת הַקֶּטַע הַנִּפְלָא שֶׁכָּתַב מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ 'אֲשֶׁר בַּנַּחַל' (חֵלֶק פג עַמּוּד רג): 'רְאֵה לִקְבֹּעַ לְעַצְמְךָ שִׁעוּר עִיּוּן בִּגְמָרָא, שֶׁהַשִּׁעוּר הַזֶּה הוּא מַה שֶׁתִּלְמַד בַּיְּשִׁיבָה, וְתַחְזֹר עַל הַשִּׁיעוּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר עִם מְפָרְשִׁים בְּאֹפֶן שֶׁתָּבִין אֶת עֹמֶק הַגְּמָרָא, וְזֶה יִפְתַּח אֶת מֹחֲךָ לַהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי אֵין לְךָ עוֹד דָּבָר הַפּוֹתֵחַ אֶת הַמֹּחַ בַּהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כְּמוֹ לִמּוּד גְּמָרָא בְּעִיּוּן'.

שִׂימוּ לֵב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ כָּאן בִּטּוּי נִשְׂגָּב, חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים, אֵיךְ מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ קוֹשֵׁר אֶת עִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה עִם גִּלּוּי אֱלֹקוּת. הַאִם מְצָאתֶם בְּסֵפֶר כָּלְשֶׁהוּ בִּטּוּי כָּזֶה? אֵלּוּ הַמִּלִּים שֶׁמַּנְחוֹת אוֹתָנוּ לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַחְדִּיר בִּילָדֵינוּ אֶת הַקְּדוֹשָׁה הַנִּשְׂגָּבָה הַזֹּאת.

עַל גֹּדֶל הַתִּקּוּן הַנּוֹרָא שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם עַל יְדֵי יְגִיעַת הַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ יְשִׁיבָתֵנוּ, לְמֵדִים אָנוּ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל: כְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לב): "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת סג:): עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר יט): "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ', דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָֹּגַת הַתּוֹרָה.

וְאֵין זוֹ סְתִירָה כְּלָל לְ'סֵדֶר דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד' שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁחוֹזֵר וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ מוֹהֲרָא"שׁ בְּלִי הֶרֶף, לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ סְתִירָה, אֶלָּא הִיא הַשְׁלָמָה שֶׁלָּהּ, הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ חוֹזְרִים וּמְשַׁנְּנִים, וְכִלְשׁוֹן שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ – פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, יִגְרֹם לַשֵּׂכֶל הַזֶּה לִגְרֹס וּלְהַפְנִים תּוֹךְ כְּדֵי… אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ.

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִדְבַּק בְּהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּנוּ, לִגְרֹם לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לִהְיוֹת מְקוֹם תּוֹרָה, כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל צַדִּיק.

אוֹהֲבְכֶם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

הפוסט מכתב 005 – אהבת התורה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת מַטּוֹת תשע"ו.

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ, וְחַיִּים מְאִירִים וּמְתוּקִים, לְכָל הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים שֶׁל הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה 'תִּפְאֶרֶת מוֹהֲרָא"שׁ' בְּיַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, וְהוֹרֵיהֶם הַחֲשׁוּבִים וְהַיְּקָרִים, יִחְיוּ נֵצַח.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְשַׁבָּת קְדוֹשָׁה מְאֹד, שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁעָלֶיהָ וְעַל שֶׁכְּמוֹתָהּ דָּרְשׁוּ צַדִּיקֵי קַמָּאֵי – רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא, רַב לָךְ שַׁבָּת בְּעֵמֶק הַבָּכָא, שֶׁבְּשַׁבָּת זוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לִהְיוֹת דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, כִּי דַּוְקָא בְּעֵת הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה – הַשַּׁבָּתוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מְרוֹמְמוֹת בְּיוֹתֵר, וְאֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל יָדָן הַרְבֵּה טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי.

מַה נִכְבָּדִים הַיָּמִים הַלָּלוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ עִמּוֹ בְּצָרָה, מִתְאַבְּלִים בְּיַחַד עִם אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, וְיוֹדְעִים שֶׁבְּכָךְ יֵשׁ לָנוּ שַׁיָּכוּת בְּשִׂמְחַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא, וּבִפְרָט אָנוּ, שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם הָאֲמִתִּי, בַּהֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא וְרוֹחֲצִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּיַם הַתַּלְמוּד, וּמַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ עֲרֵבוּת יְדִידוּת נְעִימוּת זִיו הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמָּה נָאָה וְיָפָה לָנוּ הַתְּשׁוּקָה הָאֲמִתִּית לְהִכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים עַל יְדֵי הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

וְשׁוּב עָלֵינוּ לַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה סָפֵק סְפֵקָא בְּלִבֵּנוּ כְּלָל, אֵין קְדֻשָּׁה כַּתּוֹרָה, וְאֵין דְּבֵקוּת כַּתּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ לְעֶרֶב אֶחָד, וַאֲפִלּוּ לְשָׁעָה אַחַת, כִּי כָּל רֶגַע שֶׁאָדָם בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה, הוּא הֶפְסֵד נִצְחִי שֶׁאֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר, וְאַף שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּפֹעַל לִלְמֹד כָּל רֶגַע מַמָּשׁ, כִּי בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא יְסוֹדָהּ (מְנָחוֹת צט ע"א), אַף עַל פִּי כֵן עֶצֶם הַיְּדִיעָה, שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּכָל רֶגַע הוֹן עָשִׁיר נִצְחִי כָּזֶה, יְמַהֵר אֶת שִׁיבָתֵנוּ אֶל הַתּוֹרָה כְּכָל הַאֶפְשָׁר, כִּי אֵין לָנוּ עוֹד טוֹב מִזֶּה.

וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים כָּעֵת בְּשַׁבָּת שֶׁל גְּאֻלָּה, קָרוֹב לְאוֹתוֹ יוֹם מַר וְנִמְהָר, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בְּכָךְ שנניף אֶת דֶּגֶל הַתּוֹרָה לְרוֹמְמוּת שֶׁלֹּא יָדָעְנוּ עַד עַתָּה, וּלְהַחֲשִׁיב רַק אֶת הַתּוֹרָה, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּטְפֵלִים וּתְפֵלִים מוּל הדרתה שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁאֵין דָּבָר הַשָּׁוֶה לָהּ בַּחֲשִׁיבוּתָהּ, וַאֲפִילוּ מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה לֹא שָׁוִים לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן אִיתָא בְּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת כז, כ), לָשׁוֹן נוֹרָאָה בְּיוֹתֵר, וְזוֹהִי – וְלָזֶה נִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כִּי כָּל עוֹד שֶׁאֵין עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת אֵין מֹשֶׁה חָפֵץ לִגְאוֹל עַם בַּטְלָנִים מִן הַתּוֹרָה; עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים, שהחלישות בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה גּוֹרֶמֶת אֲרִיכוּת הַגָּלוּת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהָעִקָּר לִלְמֹד תּוֹרָה עוֹד וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ מִבְּנֵי הֵיכְלָא דְּמַלְכָּא, מֵאֵלּוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ ה' אוֹהֵב אוֹתָם, כִּי הֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.

וּמִי לֹא יִרְעַד בְּזוֹכְרוֹ מַה שֶּׁכָּתַב  מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת נְדָרִים הֲלָכָה ב): 'בֶּאֱמֶת עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְרָאֵל, שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְהַחִיּוּת לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם', וְנִמְצָא, שֶׁכָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ חֲלִישׁוּת בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה מִן הַתּוֹרָה, אָנוּ מְמַעֲטִים אֶת סוֹד קִיּוּם הָעוֹלָם, וַהֲרֵי נוֹרָא נוֹרָאוֹת הַדָּבָר הַזֶּה.

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ לָשֶׁבֶת בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת, וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שֶׁקּוֹרְאִים אֶת הַדְּבָרִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ סְתָם הִשְׁתַּבְּחוּת עַצְמִית, וְעַד שֶׁבָּאִים בְּעַצְמָם לְתוֹךְ הֵיכַל הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַלֵּב גּוֹאֶה עַל גְּדוֹתָיו לִרְאוֹת בַּחוּרִים יְקָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁכָּל שְׁאִיפָתָם הִיא לִהְיוֹת בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָה, וְהַקּוֹל עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה וְסוֹחֵף אַחֲרָיו בְּאַהֲבַת הַתּוֹרָה אֶת כֻּלָּם, וְאָז מְבִינִים שֶׁלֹּא הִגְזַמְתִּי כְּלָל… אַשְׁרֵנוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ מִכָּל מִינֵי נְעִימוּת שֶׁבָּעוֹלָם.

וְכֵן פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּעַצְמָהּ הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: עִנְיַן נְדָרִים הוּא שֶׁמְּקַשֵּׁר הַדָּבָר לְהַחִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁנֶּעְלָם בְּכָל דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁמְּגַלֶּה מַה דַּהֲוֵי סְתִים שֶׁמְּגַלֶּה שֶׁגַּם שָׁם נֶעְלָם אוֹר גָּדוֹל בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וַאֲזַי נַעֲשֶה מִזֶּה הַדָּבָר בְּחִינַת תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִצְוָה וַעֲבֵרָה כִּי הוּא מְחֻיָּב לְקַיֵּם הַדָּבָר וְאָסוּר לוֹ לַעֲבֹר עַל הַדָּבָר שֶׁנָּדַר עָלָיו. נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶה תּוֹרָה וּמִצְוָה מִזֶּה הַדָּבָר, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם מִצְוָה וַעֲבֵרָה, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶה מִזֶּה הַדָּבָר בְּחִינַת תּוֹרָה עַל יְדֵי הַנֶּדֶר שֶׁהוֹצִיא בְּפִיו שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלֶּה מַה דַּהֲוֵי סְתִים שֶׁמְּגַלֶּה הַעֲלָמַת הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה נֶעְלֶמֶת שָׁם.

נוֹתְרוּ כַּמָּה יָמִים לְסִיּוּם שְׁנַת הַלִּמּוּדִים הָרִאשׁוֹנָה בַּיְּשִׁיבָה הָרִאשׁוֹנָה מִסּוּגָהּ, וְלִבֵּנוּ רָגַשׁ, אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַשְׁבֵּרִים וְגָלִים, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, זָכִינוּ לְהַעֲמִיד אֶת הַחֲלוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה עַל תִּלּוֹ, וּמֵאִתָּנוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, רִבְבוֹת חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב בְּכָל מְקוֹם שֶׁהֵם, לְהָקִים יְשִׁיבוֹת עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, וּכְמוֹ הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁכָּל כֻּלָּהּ הֻשְׁתְתָה עַל הָעֵצוֹת הַנִפְלָאוֹת שֶׁלָּמַדְנוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַל, כָּךְ יוּכַל כָּל אֶחָד לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי הַסְּפָרִים מֻנָּחִים פְּתוּחִים לְפָנֵינוּ, וְעָלִינוּ רַק לְהִזְדָּרֵז לְחַנֵּךְ אֶת צְעִירֵי הַצֹּאן וְאֶת עַצְמֵנוּ לְפִי הַהַדְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאָז נִרְאֶה עוֹלָם מָתוֹק בְּיוֹתֵר.

וַאֲסַיֵּם בִּבְרָכָה שֶׁנִּשְׁמַעַת לְלֹא הֶרֶף בֵּין כָּתְלֵי הַיְּשִׁיבָה – שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת!!! כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכִרְצוֹן צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, אָמֵן.

אוֹהֲבְכֶם בְּלֵב וְנֶפֶשׁ

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 006 – תורה וגאולה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים וּלְהוֹרֵיהֶם הַחֲשׁוּבִים

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

הִנֵּה אָנוּ מִתְקָרְבִים לִקְרַאת סִיּוּמָהּ שֶׁל שָׁנָה מִתְּחִלַּת פְּתִיחַת הַיְּשִׁיבָה, וְאִם נַתְחִיל לְתָאֵר אֶת קְדֻשַּׁת הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת, וְכַמָּה תּוֹרָה וַחֲסִידוּת לָמְדוּ בָּהּ, וְכַמָּה בַּחוּרִים הִשְׁתַּנּוּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה בִּזְכוּת הַיְּשִׁיבָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁבָּהּ לוֹמְדִים אֱמוּנָה. יִכְלֶה הַדַּף וְהֵם לֹא יִכְלוּ, וְכָל מִי שֶׁעוֹמֵד מִן הַצַּד וְרוֹאֶה בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיְּשִׁיבָה, וְאֶת הֶעָמָל שֶׁמֻּשְׁקָע בְּכָל בָּחוּר וּבָחוּר – מִתְרוֹנֵן לִבּוֹ עַל הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁזָּכִינוּ לִישִׁיבָה קְדוֹשָׁה וְנִפְלָאָה כָּזֹאת.

הַחִדּוּשׁ הָאֲמִתִּי שֶׁל יְשִׁיבַת 'תִּפְאֶרֶת מוֹהֲרָא"שׁ', וַאֲנִי מַרְגִּישׁ חוֹבָה נְעִימָה לְיַדֵּעַ אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לִשְׁמֹעַ, שֶׁהַיְשִׁיבָה לֹא נוֹעֲדָה רַק לְבַעֲלֵי כִּשָּׁרוֹן אוֹ לְבַחוּרִים מְיֻחָדִים בְּשׁוּם תְּחוּם, אֶלָּא הַמְּיֻחָדוּת שֶׁלָּהּ, שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לְגַדֵּל אֶת הַשְּׁאִיפוֹת וְאֶת הָרְצוֹנוֹת לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֶת הַכְּמִיהָה שֶׁל בָּחוּר נָקִי וְקָדוֹשׁ לִצְמֹחַ לְתַלְמִיד חָכָם, זֶה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ מַעֲיָנֵינוּ, לָכֵן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה – יָכוֹל. כָּל מִי שֶׁמַּצְהִיר שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁתַּכְלִית הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ הִיא לִגְדֹּל בַּתּוֹרָה – מְקוֹמוֹ אִתָּנוּ.

לָכֵן אָנוּ רוֹאִים אֶצְלֵנוּ תַּלְמִידִים, שֶׁמִּצַּד טִבְעָם אוֹ יְכָלְתָּם הַשִּׂכְלִית וְהַטִּבְעִית, אִם הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, הָיוּ חָלִילָה מִתְרַחֲקִים מֵהַתְמָדַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאִלּוּ תַּחַת צִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא שֶׁל אוֹצַר כְּלִי חֶמְדָּה – יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, הֵם מַתְמִידִים נוֹרָאִים, עַד שֶׁלְּמַרְאֵיהֶם זוֹלְגוֹת הָעֵינַיִם דְּמָעוֹת שֶׁל גִּיל מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת עַל צַדִּיקִים צְעִירִים שֶׁכָּאֵלּוּ, שֶׁאָנוּ מְגַדְּלִים בַּעֲרוּגַת יְשִׁיבָתֵנוּ.

אֵין אָנוּ מִתְגָּאִים חָלִילָה בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְגַם אֵינֶנּוּ מְרוּצִים עֲדַיִן לְגַמְרֵי. הַשְּׁאִיפָה שֶׁלָּנוּ הָאֲמִתִּית, זֹאת שֶׁמְּקַנֶּנֶת בְּתוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַלֵּב, שֶׁהַיְּלָדִים הַלָּלוּ, יִצְמְחוּ לִמְאוֹרֵי תּוֹרָה וַחֲסִידוּת, שֶׁכָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה שֶׁנִּכְנֶסֶת תַּחַת כַּנְפֵי הַיְּשִׁיבָה, תְּקַבֵּל אֶת הַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים לָהּ, כְּדֵי לְהַעְפִּיל מַעְלָה מַעְלָה בַּסֻּלָּם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל בְּרֶסְלֶבֶר חֲסִידִים, הָאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. זֹאת תִקְוָתֵנוּ וְזֹאת תִּפְאַרְתֵּנוּ.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת קֹרַח, אָנוּ קוֹרְאִים עַל מַטֶּה אַהֲרֹן שֶׁפָּרַח, כִּי כַּאֲשֶׁר בּוֹחֵר ה' בְּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא מְקַבֵּל כְּלֵי עֲבוֹדָה עִם פְּרִיחָה, הַיְנוּ לְהַצְמִיחַ הָלְאָה וָהָלְאָה, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, תִּהְיֶה פָּרָה וְרָבָה.

וְגִלָּה לָנוּ מְאוֹר עֵינֵינוּ חִיּוּת נַפְשֵׁנוּ, מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ זי"ע (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הוֹדָאָה הֲלָכָה ה') עַל כֵּן צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל אֶחָד יַכְנִיס מַטֶּה שֶׁלּוֹ לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח, לְהוֹרוֹת שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רַב הָאֱמֶת שֶׁהוּא מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת שֶׁכּוֹלֵל וּמְיַחֵד לַמְדָן וְצַדִּיק, וַאֲזַי הוּא בְּוַדַּאי עוֹשֶה פֵּרוֹת דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ מְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְדֵּ"ס. כִּי רַק מַטֶּה שֶׁלּוֹ פָּרַח וְגָדַל וְעָשָה פֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֶּה – הוּא לְבַדּוֹ הִצְלִיחַ וְעָשָה פְּרִי, כִּי הוּא מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת שֶׁמְּקַשֵּׁר לַמְדָן לְצַדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְדֵּ"ס. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי לוֹ מַגִּיעַ הַכְּהֻנָּה, כִּי הוּא זָכָה לְכִסּוּפִין וְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה.

נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, שֶׁהַלִּמּוּד שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת, הוּא לִמּוּד נִפְלָא כָּזֶה שֶׁמְּאַחֵד בְּקִרְבּוֹ לַמְדָנוּת וְצִדְקוּת בְּיַחַד, הַלִּמּוּד הַזֶּה מַחְדִּיר בַּלּוֹמֵד, כִּי כָּל מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה, הִיא מִלָּה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לְאֵל חַי, כָּל מַה שֶּׁלּוֹמְדִים בְּרַחֲבֵי הַתּוֹרָה הָעֲנָקִית הַזֹּאת – מְקָרֵב אוֹתִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל מוּל פְּנֵי הֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, וְהַכְּהוּנָה שֶׁהִגִּיעָה לְאַהֲרֹן, הִגִּיעָה לוֹ בִּגְלַל הכיסופים וְהָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. הַכְּהוּנָה הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה, וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, לְשָׁרֵת וּלְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה' בְּדוֹרֵנוּ אֶפְשָׁרִי רַק בְּאֶמְצָעוּת לִמּוּד מַתְמִיד בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְשֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר בּוֹ יִהְיֶה כְּאֶפֶס וּכְאַיִן מוּל מִלָּה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת מַטֶּה, זֶהוּ הַמֵּקֵל שֶׁרַבֵּנוּ כּוֹתֵב עָלָיו בְּתוֹרָה א', כְּמוֹ שֶׁעוֹמְדִים נֶגֶד רוֹצֵחַ שֶׁרוֹצֶה לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִן הַחַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, כָּךְ הַלִּמּוּד הַזֶּה, אִם הוּא בְּשִׂיא הַכֹּחוֹת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְנַצֵּחַ אֶת כָּל הָאוֹיְבִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְהָעִקָּר בְּרוּחָנִיּוּת – שֶׁבָּא לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם, לַהֲגוֹתוֹ מִן הַמְּסִלָּה. רַק תּוֹרָה, וְרַק תּוֹרָה, וְרַק תּוֹרָה – יְכוֹלָה לְנַצֵּחַ  אֶת הַמִּלְחָמָה.

הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, נִכְפֵּית עַל כָּל בָּחוּר צָעִיר מֵהָרֶגַע שֶּׁפּוֹסֵעַ בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים, אִם לֹא נְצַיֵּד אֶת הַנֶּפֶשׁ הָרַכָּה בְּרִבּוּי תּוֹרָה, בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת – לֹא יִהְיֶה לָהּ אֶת הַכְּלִי לַעֲמֹד בְּנַפְתּוּלֵי הַחַיִּים, לַמְרוֹת כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב. וּמֵאִידָךְ, אִם זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרָה, לְלֹא הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים אֵצֶל הַצַּדִּיק – לֹא תִּהְיֶה לָהּ קִיּוּם, רַק הַיִּחוּד בֵּין צַדִּיק לְלַמְדָן, מְנִיבָה אֶת הַפְּרָחִים מִן הַמַּקֵּל.

טַלְטֵלָה עֲנָקִית חָוִיתִי, כְּשֶׁבְּאַקְרַאי גָּמוּר, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – נָפְלוּ לְיָדִי שָׁלֹשׁ מַסֶּכְתּוֹת עֲטוּפוֹת נַיְלוֹן שֶׁל אֶחָד מִבְּחִירֵי יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, מַסֶּכְתּוֹת בְּרָכוֹת, תַּעֲנִית וַחֲגִיגָה. לֹא הָיָה קָשֶׁה לְזַהוֹת אֶת הַכְּתָב הַיָּפֶה וְהַנָּעִים הַמְבַשֵּׂר אֶת הַמּוֹעֲדִים שֶׁל מֵאָה וְאַחַת סִיּוּמֵי הַמַּסֶכְתּוֹת הַלָּלוּ, אַחַת לְאַחַת, שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה. הִתְחַלְתִּי בְּ… וְסִיַּמְתִּי בְּ… אִם הָיִיתִי צָרִיךְ סֵפֶר מוּסָר אֲמִתִּי וְנוֹקֵב, הָיוּ הָרְגָעִים הַקְּסוּמִים הַלָּלוּ, בָּהֶם הִתְרַגַשְׁתִּי עַד עֹמֶק נַפְשִׁי, כַּאֲשֶׁר אָחַזְתִּי אֶת הַגְּמָרוֹת הַלָּלוּ בַּיָּד, וְלִבִּי הוֹמֶה אֶל אַהֲבַת הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים הַלָּלוּ, וְעֵינַי נוֹטְפוֹת דְּמָעוֹת שֶׁל הִשְׁתּוֹקְקוּת, וְכֻלִּי אֵשׁ לֶהָבָה שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת, מִמַּה שֶּׁמּוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ חוֹלֵל בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל הַיְלָדִים הַיְּקָרִים הַלָּלוּ – יַלְדֵי רוּחוֹ וּפֵרוֹת טִפּוּחָיו.

וְרַק נִשְׁאַר לִי לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִיבַשׁ הַמַּעְיָן וְלֹא יִקָּצֵץ הָאִילָן

וְשֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ

אוֹהֲבְכֶם בֶּאֱמֶת

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בְּלוֹי

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה

הפוסט מכתב 007 – להיות צדיק ולמדן הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.