שְׁלֹשֶׁת שָׁבוּעוֹת הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת מְחֻדָּשׁוֹת אוֹדוֹת מַעֲמָדֵנוּ כִּיהוּדִים הָאֱמוּנִים עָלַי תּוֹרָה. הַכְּלָלִים הַבְּרוּרִים כֵּיצַד לְנַהֵל אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ בְּסוּר וַעֲשֵׂה, נוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם אֵיזֶה מֶסֶר כָּלְשֶׁהוּ. לְדַאֲבוֹן-לֵב, אָנוּ מְזַהִים הִתְרַחֲקוּת מֵהַמָּקוֹר. וְזֶה רֶקַע לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ.

אוּלַי כְּדַאי לְבָרֵר אֵצֶל עַצְמֵנוּ, בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת נוֹקֶבֶת:

הַאִם חָסֵר לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ? הַאִם אָנוּ חָשִׁים בְּהֵעָדְרוֹ? וְכִי אָנוּ בֶּאֱמֶת אֲבֵלִים בְּיוֹם חֻרְבָּנוֹ? וְאִם לֹא… הֲרֵי שֶׁחָסֵר לָנוּ קֶטַע עֶקְרוֹנִי מְאֹד בַּיַּהֲדוּת, וְזֶה לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל.

יָכוֹל אָדָם לְהִתְנַזֵּר מִשְּׁמִיעַת נְגִינָה וְתִסְפֹּרֶת וְכוּ' בִּשְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת, וְכֵן מֵרַחֲצָה וּבְגָדִים מְכֻבָּסִים, לָצוּם בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. וְהָעִקָּר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר… בָּרוּר, שֶׁאֶת הַמַּקְסִימוּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה טוֹב לְנִשְׁמָתוֹ. אַךְ כְּלוּם אֵין זֶה חֲבָל שֶׁהָאִישׁ צָם וְהוּא חָסֵר מוּדָעוּת לְסִבַּת צוֹמוֹ?

הַהֶפְסֵד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְנֹכַח הָעֻבְדָּה כִּי אֵין הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בֵּין הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים לְזֵכֶר הָאֲבֵלוּת עַד לַמַּחְשָׁבוֹת הַנְּכוֹנוֹת. צָרִיךְ פָּשׁוּט לַחֲשֹׁב נָכוֹן – לְהַתְחִיל לְהַכְנִיס אֶת הַכְּאֵב וְהָעֶצֶב שֶׁל הַיָּמִים הַלָּלוּ לְתוֹךְ הַלֵּב, וְהָיָה זֶה שְׂכָרֵנוּ.

לָמָּה שְׂכָרֵנוּ? כִּי סוֹף כָּל סוֹף אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ אַחֲרוֹנִים בָּעִנְיַן הַזֶּה, זָכִינוּ, וְאָנוּ נוֹתַרְנוּ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא. אִם אָנוּ נַעֲשֶׂה שֶׁקֶר בְּנֶפֶשׁ הַהִיסְטוֹרְיָה וּנְקַיֵּם מִנְהֲגֵי אֲבֵלוּת לְלֹא הִזְדַּהוּת מִינִימָאלִית עִם הָעִנְיָן אֵלּוּ שְׂרִידִים אֲנַחְנוּ?

טָעוּת רוֹוַחַת בְּצִבּוּרִים שׁוֹנִים הַמְזַהִים גָּלוּת עִם חֻרְבָּן וּכְאֵב מִתְמַשֵּׁךְ, הָעָם הַגּוֹלֶה נִרְדָּף וְנוּגָשׂ עַל יְדֵי עָרִיצִים. זֶה נָכוֹן שֶׁכָּכָה מַתְחִילָה גָּלוּת, וְאוּלַי גַּם רֹב יָמֶיהָ שֶׁל גָּלוּתֵנוּ הָיִינוּ חוֹסִים בְּצִלָּהּ שֶׁל הַגְדָּרָה זוֹ אַךְ הִיא לֹא כָּל הַסִּפּוּר.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיַּקִּירוֹ הָאָהוּב מֻטָּל מֵת לְפָנָיו, וְכָל עוֹלָמוֹ חָרֵב עָלָיו, מוֹחוֹ וְדַעְתּוֹ שְׁקוּעִים בְּיָגוֹן הָאֵינְסוֹפִי שֶׁפָּקַד אוֹתוֹ, הַאִם נִתַּן לְנַחֲמוֹ בְּכָךְ שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הַחַיִּים דֵּי מִתְקַדְּמִים, וּבְעֶצֶם לֹא קָרָה לוֹ כְּלוּם? לֹא נָכוֹן. קָרָה לוֹ הֲמוֹן… הַכֹּל נֶהֱרַס, הַכֹּל חָרֵב. זֶה שֶׁאֵין לָזֶה בִּטּוּי בַּסְּבִיבַתִּיּוּת שֶׁלּוֹ לֹא רֶלֶוַנְטִי לְעֶצֶם הַצַּעַר הֶעָמֹק וְהַנּוֹרָא.

צַעַר הֶעְדֵּר בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֵינוֹ צַעַר שֶׁל זִכָּרוֹן. אֵין הַמְּדֻבָּר כָּאן בְּמַסַּע בְּמַשָּׁק כַּנְפֵי הַהִיסְטוֹרְיָה. מְדֻבָּר כָּאן בְּהִתְחַבְּרוּת לְצַעֲרוֹ שֶׁל ה'.

כִּי חֻרְבָּן הַבַּיִת הוּא חֻרְבָּן הַקְּדֻשָּׁה.

אֵין מָקוֹם מִשְׁכַּן לַה'.

וְזֶה מְאֹד קְרִיטִי לְגַבֵּי כָּל יְסוֹדוֹת הַיַּהֲדוּת. כֵּן, רַבּוֹתַי, הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ, גַּם הַשְּׁלֵמָה בְּיוֹתֵר חֲסֵרָה לְגַמְרֵי כְּשֶׁאֵין מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצֵנוּ וּכְשֶׁאֵין הֵיכָל עַל מְכוֹנוֹ.

הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבִיאָה אוֹתָנוּ לְהַחְשִׁיב אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ, כַּיָּמִים הַמְּכוֹנָנִים בְּיוֹתֵר לִקְרַאת הִתְקָרְבוּת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

יָדוּעַ מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ – רַבֵּנוּ דֹּב בֶּער מִמֶּעזְרִיטְשׁ זי"ע עַל הַפָּסוּק (אֵיכָה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ – הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" – 'שֶׁמִּי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַקְּדֻשָּׁה מַשִּׂיג אוֹתָהּ בֵּין הַמְּצָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר'. הַהִזְדַּהוּת עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. זֶה פָּשׁוּט לְהִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם…

מְלַמְּדִים חֲכָמֵינוּ זַ"ל "כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ". לֹא כָּתוּב 'יִזְכֶּה וְיִרְאֶה' בְּשִׂמְחָתָהּ, אֶלָּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה… כְּלוֹמַר, הוּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה עַכְשָׁו, מַמָּשׁ עַכְשָׁו! כִּי הַתִּקְוָה מְקֻפֶּלֶת בְּנִבְכֵי הַכְּאֵב. כִּי כְּאֵב שֶׁל דּוֹרוֹת אָמוּר לִהְיוֹת קֵהֶה לְלֹא אֱמֶת פְּנִימִית אִם אֵין יְדִיעָה עַל סוֹף טוֹב בָּאֹפֶק.

אֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם, כִּי הַסּוֹף הַטּוֹב אֵינוֹ בָּאֹפֶק הוּא נִמְצָא כָּאן וְעַכְשָׁו, אִתָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ… הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּבַפֻרְקָן הָעֲתִידִי אֵינָם רִגְשׁוֹת אוֹפְּטִימִיִּים אֶלָּא אֱמוּנָה מְבֻסֶּסֶת וּמוּבְנֵית עַל יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ בְּבוֹרֵא עוֹלָם. הוּא הִבְטִיחַ וְהוּא יְקַיֵּם.

מְסַפְּרִים, שֶׁפַּעַם הַקֵּיסָר הַצָּרְפַתִּי הָאַגָּדִי נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנְפֶרְטָה עָבַר לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. וְנִדְהָם לִרְאוֹת קְהִלָּה שְׁלֵמָה יוֹשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ וּמְמָרֶרֶת בִּבְכִי, כְּשֶׁבֵּרֵר וְשָׁמַע שֶׁהַמְּדֻבָּר עַל הֵיכַל שֶׁנִּשְׂרַף, רָצָה לְהוֹצִיא הַמְחָאָה כַּסְפִּית וּלְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן בְּקַלּוּת.

מַה הִשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ הֶחָזָק לִשְׁמֹעַ – כַּמָּה שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז הַחֻרְבָּן, וְשֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא בָּאֵזוֹר… הוּא הִכְרִיז וְאָמַר בְּאָזְנֵי נְתִינָיו הַיְהוּדִים: גַּם אֲנִי מַאֲמִין בְּקִבּוּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּבְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ! כִּי אִם עַם יָכוֹל לִשְׁמֹר זִכָּרוֹן, זְמַן אָרוֹךְ כָּל כָּךְ יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

הַיָּמִים הָעֲצוּבִים הָאֵלּוּ מְכַסִּים עַל שִׂמְחָה מְאֹד גְּדוֹלָה וְנֶחְבֵּאת אֶל הַכֵּלִים מְאֹד. שִׂמְחַת עַם בַּעֲתִידוֹ הַטּוֹב. עֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, הָאֵיתָנָה, בִּגְדֻלַּת הַיָּמִים הַלָּלוּ, וּבְחוֹבָתֵנוּ בָּהֶם, לָצוּם, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַבֵּל כַּאֲבוֹתֵינוּ וּכַאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ עַד דּוֹר הַחֻרְבָּן – הִיא מְעוֹרֶרֶת בָּנוּ אֶת זְקִיפַת הַקּוֹמָה שֶׁקְּרוֹבָה מְאֹד מְאֹד אֶל הַרְגָּשָׁה שֶׁל שִׂמְחָה וְחֶדְוָה כִּי הִיא אָמְנָם יְשֵׁנָה גְּנוּזָה אֵי שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַתּוֹדָעָה הַיְּהוּדִית.

בְּעֶצֶם אֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי הַנָּבִיא: – שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ (יְשַׁעְיָה סו, י).

הפוסט ימים עצובים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב.

לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד יוֹם מַר וְנִמְהָר כָּזֶה, מִצְטָרֵף לְאַלְפֵי חֲבֵרָיו בִּשְׁנוֹת הַגָּלוּת הָאֲרֻכּוֹת. עַד מָתַי?

הָאוֹהֲבִים הָאֲמִתִּיִּים נִבְחָנִים בְּעֵת צָרָה, אָז כְּשֶׁלֹּא כָּל כָּךְ נָעִים לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, הֵם תּוֹפְסִים פִּקּוּד, הֵם נִמְצָאִים קְרוֹבִים כְּכָל שֶׁיִּתָּכֵן, כִּי הַצַּעַר שֶׁל אֲהוּבָם – צַעֲרָם. לֹא תָּמִיד נִתֶּנֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהוֹכִיחַ זֹאת, אֲבָל בְּזֹאת יִבָּחֵן הָאוֹהֵב – לְהָכִין אֶת הַכְּלִי לְקַבָּלַת הַדְּמָעוֹת.

הַיּוֹם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קוֹרֵא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וְלַחֲגֹר שָׂק! נוֹרָא וְאָיוֹם! בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם יוֹשֵׁב בִּבְכִי כַּיּוֹם הַזֶּה. מִי לֹא מִשְׁתַּתֵּף? וְהַמִּשְׁתַּתֵּף, וּבֶאֱמֶת נִמְצָא בְּמָקוֹם הֲכִי קָרוֹב אֵלָיו, בְּבָתֵּי גַּוָאֵי, בְּאַהֲבָה הַמֻּסְתֶּרֶת הַחֲבוּיָה בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ.

אֵין זֶה פָּשׁוּט לְהָכִיל אֶת הַמֻּשָּׂג שֶׁנִּקְרָא 'בֵּית הַמִּקְדָּשׁ', הַהֵיכָל וְהַדְּבִיר, הַחַיִל וְהָעֲזָרוֹת… כֻּלָּם נִבְנוּ לְצוֹרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי אֵין בּוֹרְאוֹ חָסֵר כְּלוּם. הַכֹּל פֶּלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא, אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, זֶהוּ בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַמְּצִיאוּת הַמָּרָה וְהַכּוֹאֶבֶת הִיא, שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרוּב וְנֶחְרַב עַד הַיְּסוֹד בּוֹ. יְסוֹד הַיַּהֲדוּת אֵינֶנּוּ!

הַמִּתְבּוֹנֵן הֶעָמֹק, שֶׁבַּשֶּׁקֶט הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ מְסֻגָּל לְהִתְחַבֵּר לִנְקֻדַּת הַחֻרְבָּן שֶׁל הָעוֹלָם, מֵבִין שֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב הוּא יוֹם נוֹרָא וְאָיוֹם, בְּעֶצֶם, בַּיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ מְצַיְּנִים אֶת הֶעְדֵּרוֹ שֶׁל מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. פַּחַד פְּחָדִים! אֵין בַּיִת לַה', כָּךְ מַמָּשׁ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ.

הַצַּעַר שֶׁלָּנוּ, בִּפְנִימִיּוּת, אֵינוֹ עַל הַחֻרְבָּן, עַל אֲשֶׁר וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ (אֵיכָה ד, יא). לֹא! פָּשׁוּט שֶׁלֹּא! אֵין זֶה הֶגְיוֹנִי לִתְבֹּעַ הִשְׁתַּתְּפוּת מַקִּיפָה כָּל כָּךְ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵרַע בֶּעָבָר כֹּה רָחוֹק. עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה… עַל הַהֶעְדֵּר שֶׁל שְׁנַת … יוֹם יוֹם לְלֹא מִקְדָּשׁ הַשֵּׁם כּוֹנֲנוּ יָדָיו.

הַבְּהִירוּת שֶׁל 'הָרֶגֶשׁ הַחֻרְבָּן' מִתְעַצֶּמֶת בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים שֶׁאֵין בְּעָיָה אֲמִתִּית חַס וְשָׁלוֹם לְבוֹרֵא עוֹלָם הַכֹּל-יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶת כִּתְרוֹ לְרֹאשׁוֹ, כִּבְיָכוֹל. וְגַם אִם שֻׁלְּחָה אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי, אֵינָהּ פּוֹגַעַת כְּהוּא זֶה בִּכְבוֹד גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. אֵין כָּל חֹשֶׁךְ יָכוֹל לְהַחֲשִׁיךְ אֶת אוֹרוֹ. אֵין הַחֻרְבָּן סִבָּה לַצַּעַר.

הַבְּכִיָּה הָאֲמִתִּית הִיא עַל הַדּוֹר הַזֶּה. עַל הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא מוּלָא בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הֵד לְדִבְרֵי חֲזַ"ל: כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחְרַב בְּיָמָיו. הַחֻרְבָּן הַזֶּה מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנֵי מִישׁוֹרִים: הֵן בְּתִקּוּן הַסִּבָּה לַחֵטְא שֶׁגָּרַם חֻרְבָּן, שֶׁלֹּא בָּא עַל תִּקּוּנוֹ כְּלָל. וְהֵן בַּמְּקֻבָּעוּת שֶׁלָּנוּ לִנְקֻדָּה שֶׁל גָּלוּת. עַם שָׁלֵם בָּטוּחַ בַּמַּעְגָּל הַשָּׁנָה הַפָּשׁוּט שֶׁלּוֹ, הַכּוֹלֵל יְמֵי אֵבֶל עַל הַחֻרְבָּן, לְלֹא זַעֲזוּעַ וְחִלְחוּל, עוֹד פַּעַם? שׁוּב? מַה יִּהְיֶה? הַגָּלוּת כֹּה תּוֹפֶסֶת מָקוֹם מֶרְכָּזִי בְּחַיֵּינוּ, שֶׁכָּל הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ נָעָה עַל צִירָהּ, אֵין אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, הַתְּפִלּוֹת לְזֵכֶר הַחֻרְבָּן פְּשׁוּטוֹת אֶצְלֵנוּ, וְאֵינָן גּוֹרְמוֹת זַעֲזוּעַ עוֹד.

אֲבָל אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אֵין אָנוּ מְגַלִּים הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַךְ בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד לְכָךְ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים יוֹתֵר… פָּשׁוּט כָּךְ, כִּי הַהֶרְגֵּשׁ הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר הַחֻרְבָּן, הוּא הָרֶגֶשׁ יְהוּדִי מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, הַנֶּעְדָּר מִמֶּנּוּ, חָסֵר לוֹ בְּיַהֲדוּתוֹ, וַדַּאי.

הָרַב שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל הִגְדִּיר זֹאת יָפֶה מְאֹד. נַנִּיחַ, אָמַר, שֶׁאִם הָיָה הֶעְדֵּר קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ, שֶׁל יוֹם אֶחָד – מְעוֹרֵר סְעָרָה שְׁלֵמָה בָּעוֹלָם הַיְּהוּדִי הַמַּאֲמִין, וְהָיוּ מַכְרִיזִים לְאוֹת אֵבֶל בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, הַפָּרֹכֶת הָיְתָה מֻסֶּטֶת לַצְּדָדִים וְנֵר עָלוּב הָיָה מַבְלִיחַ אֶת אַפְלוּלִית מִנְיָן הַמְקוֹנְנִים הַיְּשּׁוּבִים יְחֵפִים עַל הָאָרֶץ… הַאִם, יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁיֶּחְוֶּה זֹאת, יִהְיֶה מְסֻגָּל לְפַסְפֵּס מֵעַכְשָׁו זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע?!

הַתְּגוּבָה שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים לַמַּעֲשֶׂה, מְבִיאָה אוֹתָנוּ לַחֲשֹׁב עַל עֹמֶק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה מְחוֹלֵל.

אִם מָצָאנוּ לְנָכוֹן לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד, כֹּה מִתְמַשֵּׁךְ, כְּשֶׁאֵלָיו נִלְווֹת הֲלָכוֹת אֲבֵלוּת נֻקְשׁוֹת וּמַחְמִירוֹת – סִימָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַיַּהֲדוּת עַל רֶגֶל אַחַת. וְהֶעְדֵּרוֹ אוֹ חֻרְבָּנוֹ פּוֹלְחִים אֶת לֵב הָאֻמָּה וּמְנַקְּבִים אוֹתָהּ כִּכְבָרָה. הַיַּהֲדוּת מְחֻלֶּלֶת בְּחֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

נִמְצָא אֵיפֹה, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא יְסוֹד הַיַּהֲדוּת. וְתִשְׁעָה בְּאָב הוּא יוֹמָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת! מִכָּאן אָנוּ מַגִּיעִים לְהִתְבּוֹנְנוּת מְחֻדֶּשֶׁת עַל מַהוּתוֹ שֶׁל יוֹם מַשְׁמָעוּתִי זֶה, הַצַּעַר שֶׁלָּנוּ, הַמִּשְׁתַּתֵּף וְהַמֵּכִיל לְצַעֲרָהּ הָאָיוֹם שֶׁל שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, מְגַלֶּה אֶת מָהוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, אָנוּ מִתְגַּלִּים אָז כִּקְרוֹבִים מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶת תַּפְקִיד הַתּוֹמֵךְ וְהַמִּתְאַבֵּל בַּחֻרְבָּן הַקָּרוֹב, הֲכִי קָרוֹב.

בְּיוֹם זֶה, לְצַד אֲוִירַת הַנְּכָאִים הַשּׂוֹרֶרֶת בְּמַחֲנֶה הָעִבְרִים, מִתְפַּשֶּׁטֶת לָהּ אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת נוֹסֶפֶת בַּעֲלַת נִיחוֹחַ שֶׁל קִרְבָה זַכָּה וּמְזֻקֶּקֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם. הֲלוֹא כָּל סוֹדוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא לְחַבֵּר בֵּין אַנְשֵׁי הַחֹמֶר לְעוֹלָם הָרוּחַ. הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת הֵבִיאָה אֶת הַמַּקְרִיב לְהִתְאַחֲדוּת מֻחְלֶטֶת עִם יוֹצֵר הַנְּשָׁמוֹת.

כְּשֶׁאָנוּ חֲסֵרִים כָּל זֹאת, אָנוּ מְמַצִּים אֶת הַקִּרְבָה הַגְּלוּמָה בִּשְׁעוֹתָיו שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. כְּשֶׁאָנוּ נִקְרָאִים אֶל דֶּגֶל הַהֶסְפֵּד, הַבְּכִי, וַחֲגִירַת הַשַּׂק – אָנוּ בְּעֶצֶם מֻזְמָנִים לַחֲווֹת אֶת אֶחָד מִסּוֹדוֹת הַבְּרִיאָה הֲכִי כְּמוּסִים! הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָרוֹב אֵלֵינוּ אָז, יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם, וְאָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ קִרְבָה, בַּצּוֹם, בַּקִּינוֹת, בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

הפוסט לילה של בכי הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הפוסט פירוש על מגילת איכה (1) הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַם יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, כַּאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ, בְּיָדָם סִפְרוֹן הַקִּינוֹת הַמְסוֹרָתִי, כָּל עֵדָה אוֹחֶזֶת בְּשֶׁלָּהּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים מְקוֹנְנִים עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל עַם הַשֵּׁם אֲשֶׁר הָלְכוּ בֶּחָרֶב.

לֹא פָּשׁוּט לוֹמַר קִינוֹת. זוֹ אֵינָהּ סְתָם אֲמִירָה בְּעָלְמָא, אוֹמֵר הַקִּינוֹת הוּא הֲרֵי 'מְקוֹנֵן', וְאִי אֶפְשָׁר לְקוֹנֵן בְּלִי שֶׁזֶּה יִהְיֶה מִכָּל הַלֵּב, וּבְכָל זֹאת הַנֻּסָּח הָאָחִיד, שֶׁהִתְוַסֵּף בְּמַהֲלַךְ דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי, מַה פֵּשֶׁר הַקִּינוֹת הַלָּלוּ, וּמַה הֵן אוֹמְרוֹת מִבְּחִינַת הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם בּוֹרֵא עוֹלָם.

כִּי הֲלֹא זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאֵין פְּרָט כָּלְשֶׁהוּ בַּיַּהֲדוּת שֶׁהִנּוֹ נֹהַג פוֹלְקְלוֹרִי וַעֲמָמִי, כָּל הַדְּבָרִים, מֵהַקְּטַנִּים עַד הַגְּדוֹלִים – כֻּלָּם בָּאוּ לְשֵׁם הִתְקָרְבוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲרֵי זֶה כָּל עִנְיָנֵנוּ בָּעוֹלָם.

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִגְרְמָה הַבְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, אָנוּ מְנַצְּלִים אֶת שְׁעוֹת הַיְמָמָה הַכְּאוּבָה הַזֹּאת לְהַצִּיב אֶת מַצָּבֵנוּ בַּגָּלוּת הַמִּתְמַשֶּׁכֶת, הָחֵל מִצֵּאת יִשְׂרָאֵל לְגָלוּת בָּבֶל, וְכַלֵּה בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה אֲשֶׁר חָתְכָה בַּבָּשָׂר הַחַי שֶׁל עַמֵּנוּ הַדָּוֶה בַּגּוֹלָה הָאַחֲרוֹנָה.

דַּם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם בְּמַהֲלַךְ הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת לֹא הָיָה סְתָם, מִנִּפְלָאוֹת תְּמִים דֵּעִים הָיְתָה לוֹ סִבָּה אֱלֹקִית נֶעֱלֶמֶת, אַךְ גִּלּוּ לָנוּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְהַמָּקוֹר לַכֹּל הוּא חֻרְבָּן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.

גַּם אָז, בִּהְיוֹת הַהֵיכָל עַל מְכוֹנוֹ, וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה כְּבָר לִמְשִׁיסָה בְּיַד אוֹיֵב וְצַר, הַצַּד שֶׁלָּהֶם סָפַג אֲבֵדוֹת כְּבֵדוֹת וְנוֹרָאוֹת, כַּמְּסֻפָּר בְּקוֹרוֹת הָעִתִּים. יָדְעוּ גַּם הֵם, שֶׁאִם אֻמְנָם יְרוּשָׁלַיִם גּוּלְחָה מִבָּתֶיהָ וְתוֹשָׁבֶיהָ, וּנְהַר הַדָּם זוֹרֵם בְּעֹז, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהַבַּיִת הַהוּא מִזְדַּקֵּר לְגוֹבְהוֹ – לֹא יוּכְלוּ לָנוּ. כִּי ה' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן.

מִנִּי אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנִּשְׁלְחָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם לִשְׂרֹף אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּסְרָה הַהֲגָנָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁהָיְתָה בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעִנְיָנָיו, הַקִּינָה שֶׁאָנוּ עוֹרְכִים כַּיּוֹם הַזֶּה עַל הַבַּיִת הֶחָרֵב, הִיא הַקִּינָה עַל הָעָם הַסּוֹבֵל בַּגָּלוּת, הֵן סֵבֶל פִיזִי מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁלּוֹ קַבָּלוֹת רַבּוֹת מוּכְתָּמוֹת בְּדָם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן, וְהֵן סֵבֶל שֶׁל הַשּׁוֹאָה הָרוּחָנִית הַמִּתְחוֹלֶלֶת בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.

נְבִיאֵנוּ אֲשֶׁר חָזוּ לָנוּ עַל פִּי דְּבַר ה' אֶת הַחֻרְבָּן, יָדְעוּ לְנַבֵּא גַּם אוֹדוֹת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּשֵׁם שֶׁמִּנְּבוּאוֹת הַזַּעַם דָּבָר לֹא נָפַל אָרְצָה, כָּךְ מִבְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ נִשְׁבַּע לָנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

נִמְצָא לְפִי זֶה, כִּי אֲמִירַת הַקִּינוֹת וְסִבָּתָהּ מִתְבַּסֶּסֶת עַל הַתִּקְוָה שֶׁלָּנוּ בְּקִבּוּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲסִיפָתָם לִמְקוֹר חִיּוּתָם אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. אִם לֹא הָיִינוּ כֹּה מֻבְטָחִים וּבְטוּחִים בְּכָךְ לֹא הָיִינוּ מְשַׁמְּרִים אֶת זֵכֶר הַחֻרְבָּן בְּאַדִּיקוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, דַּוְקָא הַקִּינוֹת רוֹמְזוֹת עַל הַתִּקּוּן, וְלֹא בְּחִנָּם הַתֵּבוֹת נוֹצָרוֹת מֵאוֹתָן אוֹתִיּוֹת בְּחִלּוּף הַסֵּדֶר.

יֵשׁ הַמִּתְקַשִּׁים לָשֶׁבֶת וְלִבְכּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִלִּבָּם, כָּל סֵדֶר תִּשְׁעָה בְּאָב עֲלֵיהֶם לְזָרָא, הַשִּׁנוּי בִּתְפִישַׂת עוֹלָמֵנוּ מוּל הַמַּעֲרֶכֶת שֶׁל גָּלוּת-וּגְאֻלָּה מְסֻגֶּלֶת לְחוֹלֵל שִׁנּוּי שֶׁל מַמָּשׁ בְּכָל הַהַנְהָגָה שֶׁלָּנוּ בְּיוֹם זֶה בִּפְרָט וּבִשְׁאָר הַיָּמִים בִּכְלָל בְּסֻגְּיָה זוֹ שֶׁל חֻרְבָּן, קִינָה, תִּקְוָה וּגְאֻלָּה.

הָעֻבְדָּה כִּי גְּדוֹלֵי עַמֵּנוּ חִבְּרוּ קִינוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קֶשֶׁר יָשִׁיר עִם הַחֻרְבָּן בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי אִם מְתָאֲרִים אֶת חוּרְבָּנוֹת הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בִּתְקוּפוֹת אֲפֵלוֹת שׁוֹנוֹת, מַסְעֵי הַצְּלָב וּשְׂרֵפוֹת הַתַּלְמוּד בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים, מַבִּיעָה מֶסֶר, כִּי הַכֹּל יוֹנֵק מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד: חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ! כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, גַּם הַתַּהֲלִיכִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁעוֹבֵר כָּל יְהוּדִי בְּקִרְבָתוֹ אֶל בּוֹרְאוֹ, וְהִתְרַחֲקוּתוֹ מִמֶּנּוּ דּוֹמִים לְגַמְרֵי לְתַרְחִישֵׁי גָּלוּת וּגְאֻלָּה כְּלָל יְהוּדִיִּים.

עִקַּר אֲמִירַת מְגִלַּת אֵיכָה וְהַקִּינוֹת הוּא עַל נִשְׁמָתֵנוּ הַגּוֹלָה, עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמּוֹחִין הָאִישִׁיִּים שֶׁל כָּל אֶחָד. בִּבְדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת אוֹדוֹת מַצָּבֵנוּ הָרוּחָנִי אָנוּ נִדְהָמִים לְהִוָּכַח בְּעֹמֶק הָרִחוּק הַנּוֹרָא שֶׁלָּנוּ מֵהָעַצְמוּת הַיְּהוּדִית, מַמָּשׁ חֻרְבָּן.

מַה הָיִינוּ עוֹשִׂים בְּמַצַּב כָּזֶה, בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ? הָיִינוּ פָּשׁוּט קָמִים וְנוֹסְעִים אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה, אֲשֶׁר אִוָּהּ ה' לְמוֹשָׁב לוֹ, הָיִינוּ שׁוֹהִים מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, וְשׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הִתְקָרְבוּת מְחֻדֶּשֶׁת לְבוֹרֵא עוֹלָם.

וּמַה עַכְשָׁו? אֶפֶס. גַּם אִם יֵשׁ הֲמוֹן עֵצוֹת שֶׁל הִתְקָרְבוּת, יֵשׁ צַדִּיקִים, יֵשׁ תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בָּאָה עִמָּנוּ בְּגָלוּתֵנוּ וְכוּ', אֲבָל עִקַּר הָעִקָּרִים יְנִיקַת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת: "בֵּית הַמִּקְדָּשׁ"… אֵין! וְהַדָּבָר הַזֶּה גּוֹרֵם לָנוּ לְהוֹרִיד אֶת דִּגְלֵנוּ לַחֲצִי הַתֹּרֶן וּלְמָרֵר בִּבְכִי תַּמְרוּרִים.

הַנֶּחָמָה שֶׁלָּנוּ הִיא בְּעֶצֶם אֲמִירַת קִינוֹת, אוֹ אָז אָנוּ מוּדָעִים שֶׁבָּהּ מְקֻפָּל הַתִּקּוּן, כַּיּוֹם, בַּזְּמַן הַמּוֹדֶרְנִי כְּבָר בָּרוּר, כִּי לֹא מְנִיעָה מְצִיאוּתִית מְעַכֶּבֶת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יֵשׁ גַּם כָּאֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן חוֹשְׁבִים שֶׁנִּתַּן לְהִלָּחֵם וּלְנַצֵּחַ, וְלִיצוֹר מֵחָדָשׁ אֶת קוֹמְמִיּוּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, מַה הַבְּעָיָה?

אֶלָּא שֶׁהַהַמְתָּנָה הַמְמֻשֶּׁכֶת שֶׁלָּנוּ לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, אֵינָהּ לְעֶזְרָה בַּבְּנִיָּה, הֲגַם שֶׁהִיא חֵלֶק מַרְכִּיב. הַצִּפִּיָּה שֶׁלָּנוּ הִיא לְהִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם, שֶׁיַּהֲפֹךְ אֶת קַעֲרַת הַהִיסְטוֹרְיָה עַל פִּיהָ, "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (יְשַׁעְיָה מ, ה), לְכָזוֹ גְּאֻלָּה אָנוּ מַמְתִּינִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹחֲזִים בְּסֵפֶר הַקִּינוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ…

הפוסט קינות אותיות תיקון הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.