אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר… (מִפִּיּוּט הַיּוֹצְרוֹת לְיוֹם א' דְּסֻכּוֹת)

הַחַג הַשָּׂמֵחַ הַזֶּה, חֲבֵרָם שֶׁל יְמֵי הַדִּין הָאֲיּוּמִים גּוֹרֵם לָנוּ לְהָרִים גַּבּוֹת.

בְּבַת אַחַת אָנוּ נוֹחֲתִים מִמְּרוֹמֵי הָאֲוִירָה הַסַּגְרִירִית שֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת הַפְּנִימִי אֶל הַמָּחוֹל שֶׁל 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ'…

אֵיךְ אָנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה? כֵּיצַד פּוֹסְעִים מֵהַלֹּבֶן שֶׁל יוֹם כִּפּוּר אֶל הַיָּרוֹק שֶׁל סֻכּוֹת?

הֵיאַךְ פּוֹנִים מִן הַהַכָּאָה עַל חֵטְא אֶל קִשּׁוּטֵי הַסֻּכָּה? לֹא שֶׁזֶּה מֻפְרָךְ לְגַמְרֵי, אֲבָל חַיָּב לִהְיוֹת אֵיזֶה מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף, מַשֶּׁהוּ תּוֹאֵם, מְחַבֵּר, מַשְׁלִים וּמַצְמִיד!

הַמָּסֹרֶת הַחֲסִידִית מְסַפֶּרֶת עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ זי"ע שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ:

– "אֲשֶׁר שְׁלֹשָׁה יָמִים לְאַחַר יוֹם כִּפּוּר אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִין מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה"…

מִיָּד צָפִים וְעוֹלִים עַל צַג הַמַּחֲשָׁבָה אַרְבַּעַת יְמֵי הַקֶּסֶם הַלָּלוּ שֶׁבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, הֵם אַחְרָאִים לַחִבּוּר הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לִכְאוֹרָה.

מַה טִּיבָם שֶׁל הַיָּמִים הַלָּלוּ? מַה תַּפְקִידֵנוּ בָּהֶם?

הַמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא אֱמוֹר כב) מֵבִיא דְּרוּשׁ אוֹדוֹת הַפָּסוּק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן": – וְכִי רִאשׁוֹן הוּא? וַהֲלֹא ט"ו יוֹם הוּא! וְאַתָּה אָמַרְתָּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן? אֶלָּא רִאשׁוֹן הוּא לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת!

וּבְהֶמְשֵׁךְ:

– בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּין וּמְבַקְּשִׁין רַחֲמִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְוַתֵּר לָהֶם אֶת הַכֹּל, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" וְגוֹ'.

מַה יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין? נוֹטְלִין לוּלְבֵיהֶן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג וּמְהַלְלִים וּמְקַלְּסִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְרַצֶּה לָהֶם וּמוֹחֵל לָהֶם, וְאוֹמֵר לָהֶם הֲרֵי וִתַּרְתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנוֹת, אֲבָל מֵעַכְשָׁו הוּא רֹאשׁ חֶשְׁבּוֹן, לְכָךְ כְּתִיב "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" – רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת!

כְּלוֹמַר, בְּיוֹם כִּפּוּר נִמְחַק הַכֹּל… וּמִיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת מַתְחִילִים לִמְנוֹת אֶת הָעֲוֹנוֹת מֵחָדָשׁ…

וּמַה עִם הָאַרְבָּעָה הַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְחַג סֻכּוֹת?

אֵין עֲבֵרוֹת!

כָּכָה, חַד וְחָלָק… יְהוּדִים קָמִים בַּבֹּקֶר, מְכִינִים סֻכָּה, רָצִים לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים, מְשׁוֹטְטִים, תָּרִים, מְחַפְּשִׂים, נוֹבְרִים, מְמַיְּנִים, וּמִתְעַסְּקִים בְּאַהֲבַת ה' וּמִצְווֹתָיו, אֵין עֲוֹנוֹת!

הִנֵּה מָצָאנוּ אֶת הַגֶּשֶׁר הַמּוֹלִיךְ מֵאֵימַת הַדִּין לְשִׂמְחַת הֶחָג – אַרְבָּעָה יָמִים סְטֶרִילִיִּים, שִׁדְרַת הַתֶּפֶר הַלָּבָן שֶׁנִּבְלַעַת אֵיכְשֶׁהוּ בִּגְזֵרַת הַתִּשְׁרֵי הָעֲמוּסָה.

אַרְבַּעַת יְמֵי דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!

אֱמוֹר מֵעַתָּה: מַהִי מַהוּתָם שֶׁל יְמֵי הָאַרְבָּעָה? דְּבֵקוּת!

אִם נָשִׁים לֵב לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, נְגַלֶּה, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת עֲדַיִן קַיָּם בָּסִיס שֶׁל 'מִתְרַצֶּה לָהֶם, מוֹחֵל לָהֶם'… כְּלוֹמַר, מִין גִּמּוּר כָּזֶה שֶׁל סִיֹּמֶת לְכַפָּרַת הֶעָשׂוֹר… עֲדַיִן עוֹסְקִים בַּסְּלִיחָה!

אֲבָל הַסְּלִיחָה הַזּוֹ, מִזַּן אַחֵר הִיא.

זוֹ סְלִיחָה שֶׁל אוֹהֲבִים.

מַכִּירִים אֶת הַמַּבָּטִים הַמְבֻיָּשִׁים שֶׁלְּאַחַר רִיב?

כָּאֵלּוּ עֵינַיִם שֶׁל – 'מֵעוֹלָם לֹא רַבְנוּ, בִּכְלָל'…

לְאַחַר הַהִתְרוֹצְצוּת הַמַּאסִיבִית לְמַעַן קִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם, כְּשֶׁכָּל הַמַּהוּת אוֹמֶרֶת 'קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב', הַמָּרָה מֻחְלֶטֶת שֶׁל 'רִיצַּת רַגְלַיִם לְהָרַע', בְּמַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לְ"פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (מִשְׁלֵי ד, כו).

מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים, בַּעַל הַחֲתַם סוֹפֵר זי"ע, שֶׁלְּצַד גְּאוֹנוּתוֹ הַכַּבִּירָה בְּכָל תְּחוּם אֶפְשָׁרִי, וְצִדְקוּתוֹ שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְתֵאוּר, הָיָה מְשׁוֹרֵר בְּחֶסֶד אֱלוֹקִי, אֲשֶׁר שִׁירָיו הַנִּשְׂגָּבִים כֻּנְסוּּ לַסֵּפֶר הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם: 'שִׁירַת מֹשֶׁה'.

פַּעַם נִשְׁאַל, אֵיךְ יָכַל, הָאִישׁ שֶׁלֹּא בִּטֵּל תּוֹרָה מִיָּמָיו, לָשֶׁבֶת וּלְחַבֵּר שִׁירִים?

וְהֵשִׁיב: "הָיָה זֶה בְּאוֹתָם יְמֵי דְּבֵקוּת נוֹרָאִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, אָז נָחָה עָלַי הָרוּחַ… לֹא יָכֹלְתִּי לְצַמְצֵם אֶת מֹחִי לִכְלוּם, מִלְּבַד לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַלֵּזוּ"! סוֹף סִפּוּר.

בְּאַרְבַּעַת הַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת אָנוּ לוֹמְדִים דְּבֵקוּת מַה הִיא!

וּמַה הִיא?

לְהַרְגִּישׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם, יוֹצֵר וְנוֹפֵחַ נִשְׁמָתִי, בַּהֲוָיָה הָעַצְמִית שֶׁלִּי, בְּחַיָּי, אֲנִי חַי אוֹתוֹ, נוֹשֵׁם אוֹתוֹ, קָם אִתּוֹ, יָשֵׁן אִתּוֹ, אוֹכֵל אֹתוֹ, מִסְתּוֹבֵב אִתּוֹ, אֲנִי נִדְבַּק בּוֹ…

אֲנִי וָהוּא…

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָא!

וְהָיִינוּ לְאֶחָד, כִּבְיָכוֹל!

אֵין מְצִיאוּת אַחֶרֶת מִבִּלְעָדָיו…

הוּא אֲדוֹן כָּל הַמְּצִיאוּת כָּכָה בֶּאֱמֶת, מֻחְלָט לְגַמְרֵי לְלֹא מָקוֹם לִתְפוּנָה נוֹסֶפֶת, זֹאת חֲוָיַת הַחַיִּים הָאַדִּירָה בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל אָדָם לַחֲווֹת אֵי פַּעַם בְּעוֹלָמוֹ. זוֹ הַהַרְגָּשָׁה הָאֲמִתִּית, הַפְּנִימִית, הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר, כִּי אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים עַצְמָם!

"לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים"! זָעַקְנוּ כֹּה רַבּוֹת בִּימֵי הַמָּרוֹם… וְהִנֵּה הִגִּיעוּ הַחַיִּים הַלָּלוּ עַכְשָׁו הֵם שֶׁלָּנוּ… קִבַּלְנוּ אוֹתָם בְּמַתָּנָה בְּיוֹם כִּפּוּר.

"קְחוּ לָכֶם אַרְבָּעָה יָמִים" – אוֹמֵר אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת "תַּרְגְלוּ אוֹתָם, קַבְּלוּ אוֹתָם לְאֹשֶׁר חַיֵּיכֶם".

אִם אָנוּ קוֹרְאִים נָכוֹן אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַמַּפְעִימִים הָאֵלּוּ, אָנוּ נִתְקָלִים כָּאן בְּעוֹד סוּג שֶׁל 'עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר', כְּשֶׁהַפַּעַם מְדֻבָּר בְּלֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה יְמֵי סְלִיחָה שְׁלָמִים שֶׁעִצּוּמָם מְכַפֵּר…

לֹא מְחַשְּׁבִים אָז עֲוֹנוֹת!

אָז אָנוּ טוֹבְלִים בְּיַם הַדְּבֵקוּת בַּה', לוֹמְדִים לִחְיוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל אַהֲבָה אֵיתָנָה לִמְקוֹר כָּל הָאַהֲבוֹת וְאֹשֶׁר הַחַיִּים.

יְמֵי הַהֲכָנָה לְיוֹמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַיְּהוּדִי, יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן…

יוֹם רִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים.

לִמּוּדֵי הָאֱמוּנָה, אַהֲבָה וְיִרְאָה.

חַג שָׂמֵחַ!

הפוסט ארבעה ימי דבקות הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

עָבַר יוֹם הַכִּפּוּרִים…

שֶׁקֶט בָּעוֹלָם. אֵין עֲוֹנוֹת, הַכֹּל נָקִי וּמְטֹהָר. הַמַּלְאָךְ הָרַע נֶאֱלַם דֹּם לְמֶשֶׁךְ יְמָמָה מַכְרִיעָה, הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הִתְנַהֵל שֶׁלֹּא בְּנוֹכְחוּתוֹ, לֹא נִיתְּנָה לוֹ כָּל הִזְדַּמְּנוּת לוֹמַר אֶת דְּבָרוֹ, לִפְנֵי ה', וְרַק לְפָנָיו, בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבִיחִידוּת, הִטַּהַרְנוּ, לֵית לֵיהּ רְשׁוּת לְאַסְטוּנֵי.

קִבַּלְנוּ אֶת מַתְּנַת יוֹם-הַיָּמִים, יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי, נִקְרָא בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל 'שֵׁם הַשֵּׁם' [גָאטְ'ס נָאמֶען], וּלְפִי טַעְמוֹ הַפָּשׁוּט: בִּגְלַל שֶׁאָז חוֹזְרִים לוֹמַר הָאֵ'ל הַקָּדוֹשׁ לְעֻמַּת הַשִּׁנוּי בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁאוֹמְרִים 'הַמֶּלֶךְ' הַקָּדוֹשׁ.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע מְבָאֵר נְקֻדָּה זוֹ עַל פִּי פְּנִימִיּוּת וּמְסַכֵּם: כִּי אַחַר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִגְדָּל שֵׁם ה'… כְּלוֹמַר, הָעֳנָשִׁים הַצְּפוּיִים לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הֵם עַצְמָם, בְּעֶצֶם, כִּפְגִיעָה, כִּבְיָכוֹל, בַּהֲדַר קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַקָּשׁוּר בִּשְׁמֵנוּ, יְהוּדִי שֶׁהוֹלֵךְ רֶוֶורְס בְּחַיָּיו הָרוּחָנִיִּים, מְחַלֵּל בְּעֶצֶם מְצִיאוּת זוֹ אֶת שֵׁם ה' הַנִּקְרָא עָלָיו, יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם-יְהוּדִי זֶה – מֵסִיר אֶת הַחֶרְפָּה.

הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְּיוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הַזֶּה, בּוֹ אֵין חֵלֶק וְנַחֲלָה לְכֹחוֹת הָרַע בִּמְחִצָּתֵנוּ, בָּאָה לְמַעַן הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי…

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁעָבַר קוּרְס מְזֹרָז, טֶרֶם טִיּוּל לְמָקוֹם סַכָּנָה, לִמְדוּ אוֹתוֹ קוּרְס בַּהַחְיָאָה, בְּהִשָּׂרְדוּת, בְּכַמָּה מִינֵי דְּבָרִים שֶׁעֲשׂוּיִים לְהוֹעִיל לוֹ, עֶצֶם הַקּוּרְס הוּא חֲוָיָתִי מְאֹד, נוֹסֵךְ בּוֹ בִּטָּחוֹן וְאֹמֶץ. אַךְ הוּא רַק לְמַעַן הַטִּיּוּל עַצְמוֹ, עָלָיו לִזְכֹּר אֶת הַנִּלְמָד וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ שִׁמּוּשׁ בִּזְמַן אֱמֶת.

מִלְּבַד הֱיוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם קָדוֹשׁ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם… יֵשׁ בּוֹ כְּעֵין פְּתִיחָה לְחַיֵּי דְּבֵקוּת שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים אֲמִתִּית, לֹא קִרְבָה שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק וְנַחֲלָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא עִמָּהּ, וּכְשֵׁם שֶׁבְּיוֹם זֶה אֵין לוֹ רְשׁוּת לְקַטְרֵג וּלְהַשְׂטִין, כָּךְ לְמֵדִים אָנוּ, כַּמָּה עֹנֶג רוּחָנִי וְסִפּוּק נַפְשִׁי נִיתַּן לִשְׁאֹב בַּחַיִּים נְטוּלֵי יֵצֶר מֵסִית. זֶהוּ הַקּוּרְס.

בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי… וְהַיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרָיו, נִבְחָנִים אָנוּ עַל מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בַּקּוּרְס, הַפַּחַד שֶׁזָּנַח אוֹתָנוּ בְּמוֹצְאוֹ שֶׁל יוֹם בַּנְּגִיסָה הָרִאשׁוֹנָה בָּרוֹגַּלֶה, עֲדַיִן מְיֻתָּר, הֲרֵי יָדוּעַ, כִּי אָמְנָם הַדִּין נֶחְתַּם, אַךְ מְסִירַת הַפְּתָקִין הִיא בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, יוֹם הַדִּין הֶעָטוּף בְּהַמְתָּקָה נִפְלָאָה… הַיָּמִים שֶׁבֵּין לְבֵין, הֵם יָמִים לְלֹא עֲוֹנוֹת, לְלֹא עֳנָשִׁים, יָמִים שֶׁל דְּבֵקוּת רְצוּפָה.

שֶׁקֶט! שְׁעַת מִבְחָן, הַאִם נֵדַע לְנַצֵּל אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִסְפַּקְנוּ לִטְעֹם מִמֶּנָּה?

בְּוַדַּאי עוֹד יָבוֹאוּ לְפִתְחֵנוּ יָמִים לֹא 'יוֹם-כִּפּוּרִיִּים', אָנוּ לֹא נִהְיֶה בְּמַצָּב כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ בְּיוֹם הָרַחֲמִים הַגָּדוֹל שֶׁבַּבְּרִיאָה, נִהְיֶה פְּשׁוּטִים וַעֲסוּקִים לְמַעְלָה רֹאשׁ, עִם יֵצֶר נוֹקֵשׁ וּמְנַדְנֵד, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ בּוֹגְרֵי הַקּוּרְס, אָנוּ נִתְבָּעִים לִנְהֹג מְעַט אַחֶרֶת, הַיָּמִים הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אֵינָם סְתָם יְמֵי חוֹל, הֵם יָמִים שֶׁנּוֹשְׁקִים לַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, יוֹם הַכִּפּוּרִים – – – כָּל הַיָּמִים, הֵם הַיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרָיו.

הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, הֵם יְמֵי הַמַּעֲבָר שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה בְּעָצְמָתָהּ הַכַּבִּירָה, שִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁל הַשְּׁלֵמוּת, לְבֵין הַטְמָעָתָהּ בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הָאַפְרוּרִיִּים, חַג הָאָסִיף, בַּמּוּבָן הַפָּשׁוּט שֶׁלּוֹ, הוּא חַג בּוֹ שְׂמֵחִים וּמוֹדִים לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל הַכֹּחַ שֶׁהֶעֱנִיק לָנוּ לַעֲשׂוֹת חַיִל בְּאִסּוּף הַתְּבוּאָה וּבְשִׂגְשׂוּג הַכַּלְכָּלִי. אוֹ אָז אָנוּ שְׂמֵחִים עִם ה' אֱלֹקֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים, לְלַמְּדֵנוּ, כֵּיצַד מַגְדִּילִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם? בְּהַחְדָּרַת נוֹכְחוּתוֹ בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה, הָרְגִילִים וְהַיּוֹמְיוֹמִיִּים.

הַרְבֵּה טוֹעֲנִים, כִּי כָּל הַמַּעֲרֶכֶת הַזּוֹ שֶׁל בְּכִיָּה בִּזְמַן בְּכִיָּה וְהִתְנַעֲרוּת מִמֶּנָּה בַּחֲלֹף הַזְּמַן, נִרְאֵית כְּמַשֶּׁהוּ מְאֹד מְזֻיָּף, כִּי הֲלוֹא, חוֹלֵף הַיּוֹם הַגָּדוֹל – "כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (יְשַׁעְיָה נו, יא).

אָכֵן, זֶה נִרְאָה כָּךְ בְּהַשְׁקָפָה מְאֹד שִׁטְחִית וּרְדוּדָה, אַךְ הַזּוֹכֶה לְהָבִין מְגַמָּתוֹ שֶׁל יוֹם, יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין חַיִּים לְלֹא יוֹם כִּפּוּר וְאֶת מַה שֶּׁהוּא מֵכִיל, לְחַיִּים עִם יוֹם כִּפּוּר… חַיִּים שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, אֵלּוּ הַיָּמִים הָאֵלּוּ, הַדָּבָר תָּלוּי בְּהֶחְלֵט בָּנוּ, אִם נִכָּנֵס לְסֻכּוֹת בַּאֲוִירָה קְדוֹשָׁה זוֹ, שֶׁל הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי שֶּׁהַיּוֹם הַזֶּה, נָטַע בָּנוּ אֶת נְטִיעָתוֹ הַנִּצְחִית.

וְגַם עֵצָה לִתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ יֵשׁ לָנוּ, הַקַּבָּלוֹת הַטּוֹבוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּנוּ מְמַלְּאִים אֶת פִּנְקָסָם בהן – כֹּחָם יָפֶה מְאֹד, אֵין דָּבָר טוֹב מִזֶּה… אַךְ הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית הִיא הַגְדָּלַת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, תּוֹקְפוֹ שֶׁל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי… עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לַחֲרֹט בְּפִנְקַס הַלֵּב שֶׁלּוֹ, אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יָדוֹ, שֶׁלְהַוָּתוֹ, אֵינָם עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד עִם הַגְדָּלַת שֵׁם ה' בְּעוֹלָמוֹ.

יֵשׁ וְאָדָם מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד, וּמְקַיֵּם מַעֲשִׂים טוֹבִים, אַךְ הַמֵּנִיעַ אֵינוֹ "כְּבוֹד הַשֵּׁם", וְיֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מְעַט, אַךְ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה מִתְקָרֵב יוֹתֵר! זֶה חָשׁ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ מִתְמַשֵּׁךְ וְנוֹשֵׁק לִשְׁאָר יָמִים, לֹא בְּחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי בְּאַרְבַּעַת יָמִים אֵלּוּ נִתַּן לִזְכּוֹת לִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּהְיוֹתָם נְקִיִּים וְזַכִּים, וְנִתַּן לְהִתְקָרֵב בָּהֶם יוֹתֵר לְבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

יוֹם כִּפּוּר הוּא יוֹם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ', אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה… אַךְ הַאִם זֶהוּ הַקּוּנְץ? לִחְיוֹת כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה? הֲלוֹא גַּם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה תַּפְקִיד! וְאָבִיתָה תְּהִלָּה מֵגוּשֵׁי עָפָר וּקְרוּצֵי חֹמֶר… זוֹ בְּעֶצֶם, עֲבוֹדַת הַהֶמְשֵׁךְ, לִינוֹק מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לְתוֹךְ חַיֵּינוּ אָנוּ.

הפוסט ביום שלאחרי… הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

לוּ הָיִיתִי בַּשָּׁמַיִם הָיִיתִי קוֹרֵא לְמוּל כִּסֵּא הַכָּבוֹד:

"הַבִּיטָה שׁוֹכֵן שְׁחָקִים"!

"הַאֲזִינָה נָא, לְקוֹל הַפַּטִּישִׁים וְהַדְּפִיקוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר".

יְהוּדִים עוֹשִׂים סֻכָּה! אֵלּוּ הַיְהוּדִים הַמְּעוּנִים שֶׁלִּפְנֵי זְמַן לֹא רַב הִרְעִישׁוּ בִּתְפִלַּת הַנְּעִילָה, וְדָפְקוּ עַל לוּחַ לִבָּם בְּעֹז.

וְכָכָה, חַלָּשִׁים וּלֵאִים מִצּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְאַמְּצִים בָּנֶיךָ לִבְנוֹת אֶת סֻכַּת הֶחָג הַקָּרֵב, לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד, ח): "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל!

אֵיפֹה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב? סַנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל… אֵיפֹה?

הַשֶּׁקֶט שֶׁל עֶרֶב מְיֻחָד זֶה, בּוֹ כֻּלָּם מְשַׁחְרְרִים נְשִׁיפַת רְוָחָה שֶׁל מוֹצָאֵי צוֹם קָשֶׁה, מוּפָר עַל יְדֵי הַלְמוּת הַפַּטִּישִׁים, שֶׁיּוֹצְרִים קוֹלוֹת מְיֻחָדִים… פְּעִימוֹת תִּקְוָה לְשָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר, לְיָמִים מְלֵאֵי מִצְווֹת כָּרִמּוֹן.

לִפְעָמִים, דּוֹמֶה, כִּי הַהַקָּשׁוֹת הַלָּלוּ וְרַעַשׁ הַבְּנִיָּה הַמְנַסְּרִים בַּחֲלַל דּוֹמִים יוֹתֵר לְמַנְגִּינָה עֲרֵבָה שֶׁל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.

מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל הַמְּהַוֶּה הֶמְשֵׁךְ רָצִיף לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁזֶּה עַתָּה 'עָבַר'.

כְּאִלּוּ זוֹ הִיא הַקְּרִיאָה הַשְּׁמִינִית שֶׁל "ה' הוּא הָאֱלֹקִים".

דּוֹפְקֵי הַקְּרָשִׁים וּמוֹתְחֵי הַוִּילוֹנוֹת מְכוֹנְנִים הֲכָנָה מַעֲשִׂית לַמְּגַמָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם".

– לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בָּעוֹלָם!

הֵרָגְעוּ שְׁכֵנִים!

אַתֶּם, אֲשֶׁר מְנוּחַתְכֶם הֻפְרְעָה עַל יְדֵי הַבִּלְתִּי־אַחֲרַאי מִלְּמַטָּה, זֶה שֶׁלֹּא מְרַחֵם עַל יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ עַל זְקֵנִים.

– "לָמָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו, נוּדְנִיק"! אַתֶּם זוֹעֲמִים בַּחֲרוֹן.

הַקְשִׁיבוּ, שְׁכֵנִים, לַדְּפִיקוֹת, הַאֲזִינוּ נָכוֹן לַפְּעִימוֹת הַנֶּהְדָּרוֹת הַלָּלוּ אַל תִּקְרְאוּ לָהֶן דְּפִיקוֹת!

הֵן אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת הַמַּנְגִּינוֹת הַנְּעִימוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁשְּׁמַעְתֶּם אֵי פַּעַם…

אֵלּוּ דְּפִיקוֹת נְדִירוֹת, דְּפִיקוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁל "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ה), שֶׁל "הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִּתְשׁוּבָה"…

כִּי אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה תִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבָה מִזּוֹ?

– תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה!

תְּשׁוּבָה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּשׁוּבָה שֶׁל סֻכּוֹת.

דְּפִיקוֹת שֶׁל סֻכּוֹת…

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, גִּלָּה לְאִישׁ סוֹדוֹ שֶׁהַסִּבָּה לְמַה שֶּׁזָּכָה בְּכָל מַדְרְגוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת הִיא עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ שָׂמֵחַ בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה 'כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא'…

שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, מִסְתַּבֵּר, בְּכֹחָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְקִרְבַת אֱלֹקִים בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁל הַמֻּשָּׂג – – –

הַשָּׂמֵחַ בְּמִצְווֹת ה' מְגַלֶּה טֹהַר לֵב. הוּא מֵעִיד עַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל אֱמוּנָתוֹ הָעֲמֻקָּה בִּקְדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת וּבַעֲרָכֶיהָ הַנִּשְׂגָּבִים.

בְּדַקּוֹת מְיַגְּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַעֲמָדַת סֻכָּה וְקִשׁוּטָהּ, כַּאֲשֶׁר אֶגְלֵי זֵעָה נוֹטְפִים מִן הַמֵּצַח, הַחֻלְצָה דְּבִיקָה, בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, בִּמְיֻחָד הַפָּרָזִיטִים שֶׁבָּהֶם, מַשִּׂיאִים עֵצוֹת שָׁוְא… כְּאִלּוּ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁל 'לֹא לִכְעוֹס'…

אוֹ אָז – – –

… זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן בַּפְּעֻלָּה וְלִיצוֹק לָהּ תֹּכֶן רוּחָנִי קָדוֹשׁ: מְקַיֵּם אָנֹכִי עַכְשָׁו אֶת "מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" (תְּהִלִּים יט, ט), אֲנִי מַעֲמִיד סֻכַּת הֶחָג, הֲכָנָה לְמִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת נַעֲלָה בְּיוֹתֵר לְכָאן, לַחֲצֵרִי, לְמִרְפַּסְתִּי, לְתוֹךְ חַיַּי הָאִישִׁיִּים.

כָּךְ אוֹכַל, כָּאן אֶשְׁתֶּה, כָּאן אִישַׁן, כָּאן אֲשׂוֹחֵחַ עִם מִשְׁפַּחְתִּי כָּאן אֶחְיֶה חַיִּים גַּשְׁמִיִּים וּרְגִילִים שֶׁיַּהַפְכוּ, עִם כָּל הַמִּכְלוֹל שֶׁבָּהֶם, לְחַיֵּי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה!

הַאִם זוֹ לֹא סִבָּה לִשְׂמֹחַ?

הַאִם אֵין זֶה הַזְּמַן לַעֲשׂוֹת הֲסָבָה מִקְצוֹעִית מִסְּתָם-נַגָּר בּוֹנֶה סֻכּוֹת מִקְּרָשִׁים, לְכֹהֵן מְשָׁרֵת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ?!

לְמִצְוַת סֻכָּה יֵשׁ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לְעוֹרֵר זְכֻיּוֹת רְדוּמוֹת, וּבִמְיֻחָד בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר.

הַגְּמָרָא (עֲבוֹדָה זָרָה ג' ע"א) מְסַפֶּרֶת עַל אַחֲרִית הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר יִטְעֲנוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל הַהַפְלָיָה בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי שְׂכַר הַמִּצְווֹת.

– "תֶּן לָנוּ גַּם מִצְווֹת" תּוֹבְעִים בְּנֵי הָאֻמּוֹת.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דִּיּוּן, הִנֵּה הַתֵּאוּר לְמַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ:

– 'מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל, וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה סֻכָּה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַקְדִּיר עֲלֵיהֶם חַמָּה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְבָעֵט בְּסֻכָּתוֹ וְיוֹצֵא'.

כְּלוֹמַר, אִי לָכֶם גּוֹיִם, לֹא תָּבִינוּ מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה… חַם לָכֶם? בְּסֵדֶר, לְכוּ הַבַּיְתָה, חַכּוּ לִזְמַן מַתְאִים יוֹתֵר… אֲבָל 'מְבָעֵט' לָמָּה?

בֶּטַח מְבָעֵט. כִּי הֶחָסֵר בְּשִׂמְחַת קִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם – נִשְׁמַת מִצְוָתוֹ מֵתָה, וְלָמָּה שֶׁלֹּא יִבְעַט? הֲלֹא אֵין אֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּם מִצְוָה כְּתִקּוּנָהּ לְלֹא חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (תְּהִלִּים מ, ט): "לַעֲשׂוֹת 'רְצוֹנְךָ' אֱלֹקַי חָפָצְתִּי"… כִּי עִקַּר קִיּוּם הַמִּצְוָה הוּא גִּלּוּי 'רָצוֹן' הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בּוֹנִים סֻכָּה, מִתְעַסְּקִים עִמָּהּ, מִתְבַּזִּים עָלֶיהָ, נֶאֱנָקִים תַּחַת עֻלָּהּ, מַזִּיעִים בְּגִין הֲקָמָתָהּ, מְקַשְּׁטִים, מְיַפִּים, מְיַעֲלִים וּמְשַׁדְרְגִים אֶת סֻכַּת הַפֶּלֶא הַפְּרָטִית שֶׁלָּנוּ – – –

אָז אֵינֶנּוּ בִּבְחִינַת 'מְבָעֵט', הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שְׁמוֹת טו, ב), אֲיַפֵּהוּ, אֲפָאַרֵהוּ, אֶבְנֶה לוֹ נָוֶה יָפֶה וְאַרְמוֹן מַרְהִיב. כָּאן אָנוּ נוֹגְעִים בְּשֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת.

כָּל דְּפִיקָה, כָּל הַקָּשָׁה, כָּל תְּנוּדָה…

קְשׁוּרָה עִם הַהֶבְדֵּל הַזֶּה שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָנוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה.

"וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן!" (דְּבָרִים כו, יט).

וְיִסְלְחוּ לָנוּ הַשְּׁכֵנִים…

הפוסט דפיקות של סוכות הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מַחֲשָׁבָה 'זְדוֹנִית' הִתְגַּנְּבָה פַּעַם לְתוֹדַעְתִּי.

חָשַׁבְתִּי, אוּלַי אֶכָּנֵס יוֹם אֶחָד לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים כְּמוֹ אֵיזֶה תַּיָּר מִזֶ'נֶבָה…

אוּלַי אוּכַל לְלַקֵּט תּוֹבָנוֹת, חֲדָשׁוֹת, לֹא שִׁגְרָתִיּוֹת, מְקוֹרִיּוֹת יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הַמִּתְרוֹצְצוֹת בְּקִרְבִּי בְּעֶרֶב חַג הָאָסִיף…

אוּלַי…

אָז זֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, הֶחְלַטְתִּי לִפְסֹעַ לְתוֹךְ הַקַּלַּחַת הַגּוֹעֶשֶׁת הַזּוֹ לְלֹא דֵּעָה מֻקְדֶּמֶת, חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כְּלֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם.

כִּי עִם יַד עַל הַלֵּב… אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם!

בֵּין בְּלִיל הַקּוֹלוֹת שֶׁל מַכְרִיזֵי מַרְכֹּלֶת חָרוּצִים:

לוּלְבֵי דֶּרִי, עֲרָבוֹת מוֹצָא, אֶתְרוֹגֵי קוֹרְפּוֹ, קוֹישַׁאלַאךְ, קִשּׁוּטִים, פְּלָקַטִים, שַׁרְשְׁרָאוֹת, הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִׁים, רַעַשׁ, הֲמוּלָּה, אֶקְשֶׁן! ! !

– חִפַּשְׂתִּי הֲבָנָה חֲדָשָׁה…

הַקּוֹלוֹת הָרָמִים "סְחוֹרָה חֲדָשָׁה, טְרִיָּה, הֶכְשֵׁרִים מְהֻדָּרִים" וְכוּ' וְכוּ'…

הִתְבּוֹנַנְתִּי, עִיַּנְתִּי, מְנַסֶּה לְהָבִין, מַה וְלָמָּה?

יְלָדִים מִתְרוֹצְצִים, בַּעֲלֵי בָּתִּים תָּרִים אָנָה וְאָנָה 'אוּלַי יִמְצְאוּ מַשֶּׁהוּ', אַבְרֵכִים בְּקִיאֵי הֲלָכָה מִתְפַּלְפְּלִים עַל חוּדוֹ שֶׁל לוּלָב, הָדוּר הַפָּנִים מְחַטֵּט בְּעִיּוּן בָּאֶתְרוֹג אוּלַי יִמְצָא אוֹתוֹ נָקִי מִפְּגָמִים, מַרְאֶה בְּסֵבֶר פְּנֵי-שָׂמֵחַ לִידִידוֹ הָעוֹמֵד בְּסָמוּךְ לוֹ.

– "אַהּ! אֵיזֶה הָדָר"! מַפְטִיר בְּעֹנֶג.

וְאָנֹכִי, בִּדְמוּת הַתַּיָּר מִזֶ'נֶבָה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי:

– "הַאִם לֹא מְדֻבָּר כָּאן בְּכַמָּה מִינֵי צוֹמֵחַ"?

– "קְנוּ וְהָבִיאוּ הַבָּיְתָה"…

– "מַה כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה"?

אֲנִי נִגַּשׁ לְאֶחָד מֵהָעֲבַדְקָנִים, מְנַסֶּה לְהַעֲמִיד פְּנֵי תָּם, בּוֹלֵעַ רוֹק מְבֻיָּשׁ, וּפוֹנֶה אֵלָיו כַּגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בְּסִגְנוֹן שֶׁל 'מַה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם':

– "מַה הַחֻמְרוֹת הָאֵלּוּ"?

– "לָמָּה הַמְּחִירִים הַלָּלוּ"?

– "מַה הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה"?

לְמַזָּלִי, הָאִישׁ לֹא הָדַף אוֹתִי וְטַרְדְנוּתִי הָלְאָה, "שֶׁמָּא אִישׁ תּוֹהֶה זֶה" חָשַׁב לָבֶטַח בְּלִבּוֹ.

וּבְכֵן, הָאִישׁ מָצָא לוֹ מִצְוָה…

וְכָךְ בְּכָל הַהִתְלַהֲבוּת, הַהִתְלַהֲטוּת, הַמֶּרֶץ וְהַהַסְבָּרָה הֵחֵל לְהַרְצוֹת בְּפָנַי אוֹדוֹת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל 'קִיּוּם רָצוֹן הַשֵּׁם', וְאֶת הַזְּכוּת לְקַיְּימוֹ בְּהִדּוּר רַב וּמֻפְלָג, כְּכָל שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר…

אֶת הָאֱמֶת?

לֹא שָׂבַעְתִּי!

"אֲבָל מַה אִכְפַּת לָכֶם אִם יִהְיֶה אֵיזֶה כֶּתֶם קַטַנְצִ'יק עַל הָאֶתְרוֹג, בְּחַיֵּיכֶם"…

וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי מַסְפִּיק לַדְּמוּת שֶׁל אֲדוֹן זֶ'נֶבָה, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאוֹתוֹ דַּוְקָא הָאַבְרֵךְ הָיָה מַצְלִיחַ לְהַקְסִים.

אֶלָּא שֶׁאוֹתִי הוּא לֹא הִצְלִיחַ!

– "אֲנִי רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ! מַדְהִים! מְרוֹמֵם"…

– "מַשֶּׁהוּ שֶׁאוּכַל לָקַחַת הַבַּיְתָה, אוֹ לְשׁוּק אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁבִּשְׁכוּנָתִי"…

אָז כַּאֲשֶׁר 'אֶשְׁפֹּךְ' סְכוּם הָגוּן עַל הַקְּנִיָּה שֶׁלִּי, יִהְיֶה זֶה מִתּוֹךְ הֲבָנָה וּתְחוּשַׁת צֶדֶק. וְלֹא כְּ"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (יְשַׁעְיָה כט, יג).

וְאָז נִגַּשׁ אֵלַי הַמְמֻשְׁקָף הַהוּא, עִם הַמַּבָּט הַמִּיסְטִי הַכּוֹבֵשׁ, וְרָעַם בְּקוֹל שֶׁהֵבִיכַנִי קְצָת:

"רוֹצֶה לְהָבִין"?

"כֵּן" מִלְמַלְתִּי… וּכְבָר חָשַׁשְׁתִּי שֶׁאוּלַי הִגְזַמְתִּי הַיּוֹם.

הוּא הֵחֵל לָלֶכֶת, אֲנִי פּוֹסֵעַ לְצִדּוֹ שְׁנֵינוּ שׁוֹתְקִים.

זֶה לֹא שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי לְהִתְחָרֵט אֶלֶף פְּעָמִים שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָלֶכֶת אִתּוֹ, אַךְ הַסַּקְרָנוּת, מִסְתַּבֵּר, יֵשׁ לָהּ כֹּחַ מֵנִיעַ.

מִמּוּל הָיְתָה חֲנוּת רָהִיטִים.

הַמִּשְׁקָפוֹפֶר נִכְנַס, אֲנִי אַחֲרָיו.

הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, אֲנִי לְצִדּוֹ.

פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ צְעָקוֹת…

נִכְנְסָה אִשָּׁה, כּוּלָהּ לַבָּה רוֹתַחַת, הִיא קָנְתָה סַפַּת עוֹר מֵאִיטַלְיָה, לַסָּלוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁעִצְּבָה, וְהַכֹּל הָיָה טוֹב וְיָפֶה עַד שֶׁגִּלְּתָה אֶת הַקֶּרַע…

שָׁם לְמַעְלָה, בְּצַד יָמִין, לְפִי טַעֲנָתָהּ, הִתְגַּלָּה חֲתָךְ בְּסַכִּין יַפָּנִי…

לֹא אוּכַל לְהַלְאוֹת אֶתְכֶם בְּבִיב הַשּׁוֹפְכִין שֶׁהִמְטִירָה עַל הַתּוֹרָן הָאֻמְלָל, כְּאִלּוּ הוּא הָיָה הַסַּפָּק הָאִישִׁי, אוֹ אֲפִלּוּ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל רֶשֶׁת הַחֲנֻיוֹת בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

הוּא נִסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּהַרְגָּעָה לֹא-מֻצְלַחַת, הִיא לֹא קָנְתָה שׁוּם תֵּרוּץ…

– אֵין מַה לְּהַגִּיד, הִיא הָיְתָה צוֹדֶקֶת!

לֹא נָעִים…

לְתַדְהֵמָתִי, הַמִּשְׁקָפוֹפֶר קָם וְנִגַּשׁ לְזִירַת הַהֲטָחוֹת הַהֲדָדִיּוֹת.

הוּא רִמֵּז לִי לָבוֹא אִתּוֹ.

תַּדְהֵמָתִי שָׁבְרָה שִׂיאִים, כְּשֶׁבַּר לִוְיָתִי הַמּוּזָר הֵחֵל לְהַרְגִּיעַ אֶת הָאִשָּׁה:

– "נוּ, גְּבֶרֶת! לֹא נוֹרָא, כּוּלָהּ קֶרַע קַטַנְצִ'יק כָּזֶה, מַה? כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסַּפָּה"?

לְרֶגַע, הִשְׁתַּתְּקָה הַקּוֹנָה הַמְיֻסֶּרֶת, תָּמְהָה עַל דִּבְרֵי הַהֶבֶל הָאַיּוּמִים שֶׁשָּׁמְעָה, וְאָז הֵחֵלָּה לִצְרוֹחַ עַל יְדִידִי הֶחָדָשׁ, מְדַמָּה שֶׁהוּא בֶּטַח קָשׁוּר לָעִנְיָן [אִם הוּא מִתְעָרֵב… ].

– "מַה אַתָּה מְדַבֵּר? אַתָּה מְטֻמְטָם? אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הִשְׁקַעְתִּי בַּסַּפָּה הַזֹּאת? וְכִי כָּל יוֹם קוֹנִים סַפָּה"?

מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הַגְּבֶרֶת תִּתְעַלֵּף בְּכַעֲסָהּ, מָשַׁכְתִּי בְּשַׁרְווּלוֹ, הָאִישׁ נַעֲנָה לִי, וּמִהַרְנוּ לָצֵאת.

בַּחוּץ הוּא יִשֵּׁר אֵלַי מַבָּט, כָּזֶה עָמוֹק, שֶׁמְּיַשְּׁרִים לְעֵינַיִם תּוֹהוֹת שֶׁל תַּיָּר מִזֶּ'נֶבָה.

הוּא לָאַט לִי בְּשֶׁקֶט:

"אַתָּה מֵבִין אֶת רוּגְזָהּ שֶׁל הָאוּמְלָלָה"?

הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי לְחִיּוּב.

– "אָז שֶׁתֵּדַע לְךָ, כִּי לוּלָב, אֶתְרוֹג, הֲדַס וַעֲרָבָה"…

הֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסַּפָּה חֲדָשָׁה!

בָּאנוּ לָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם!

אָמַר אֲדוֹן מוּזָר, לְאַט לְאַט, מִלָּה בְּמִלָּה.

"הָאֶתְרוֹג נְטוּל הַכְּתָמִים אֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ כְּאֶתְרוֹג… אֶלָּא כְּמֻשָּׂא אַהֲבָתֵנוּ לְהַשֵּׁם אָבִינוּ, וּבְאַהֲבָה אֵין כְּתָמִים"…

"אֶתְרֹג דּוֹמֶה לְלֵב"! אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּדְרָשׁ, וְאֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אָנוּ מְחַפְּשִׂים שָׁם… בַּשּׁוּק!

הָאֶחָד מִתְרוֹצֵץ בֵּינוֹת לַחֲנֻיּוֹת הָרָהִיטִים הַיֻּקְרָתִיּוֹת לִמְצוֹא אֶת הַמּוֹדֵל הַמַּתְאִים לַחֲזוֹן חֲלוֹמוֹ. זוּלָתוֹ מוֹצֵא אֶת פֻּרְקָן שְׁלֵמוּתוֹ כָּאן בֵּין הַבַּסְטוֹת שֶׁל טְרוּם-חַג.

כִּי כָּאן, בֵּין הַדּוּכָנִים הָעֲמוּסִים מְטַיֶּלֶת שְׁכִינַת עֻזּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם מְחַיֶּכֶת הִיא לְעוֹמְסֵי הָעֲרָבָה הַלָּלוּ, מְבִינָה לְרַחֲשֵׁי לִבָּם הַטָּהוֹר, וְאַף מְנִידָה רֹאשׁ, כִּבְיָכוֹל, לְעֻמָּתָם בִּידִידוּת נֶצַח…

לָכֵן הָעִיּוּן הַמְדֻקְדָּק בְּשִׁדְרָתוֹ שֶׁל לוּלָב וּבְגִדּוּלוֹ הַנָּאֶה שֶׁל הָאֶתְרוֹג.

כִּי הָעִיּוּן לֹא בְּמִינֵי הַצּוֹמֵחַ הוּא כִּי אִם בַּקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִּי שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵין נוֹתֵן הַמִּצְוָה.

הָאִישׁ סִיֵּם אֶת נְאוּמוֹ וְהוֹתִיר לַתַּיָּר, בְּמִקְרֶה זֶה הָיִיתִי אָנֹכִי, לִבְהוֹת בְּיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים בּוֹרְרִים מִצְווֹת לְיַד שֻׁלְחָנוֹת הַמְּכִירָה, וְאָנֹכִי הֵחַשְׁתִּי צְעָדִים, בְּיֹדְעִי, כִּי הַיּוֹם – לָמַדְתִּי שִׁעוּר מוּסָר.

בַּחֲנוּת הָרָהִיטִים!

הפוסט שיחה בחנות רהיטים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.