בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁעָבַר עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, קָרָאנוּ אֶת הַהַפְטָרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל 'מַפְטִיר יוֹנָה', סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה נְבִיא הַשֵּׁם, אֲשֶׁר הִצְטַוָּה לְהַעֲבִיר אֶת דְּבַר הַשֵּׁם אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וְכַאֲשֶׁר סֵרֵב, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא רָצָה לְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל בָּרַח.
אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהַּ בָּעוֹלָם מֵאֲשֶׁר בְּרִיחָה זוֹ, מֵילָא אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, בּוֹרְחִים, מֵחֹסֶר יֶדַע וַהֲבָנָה בָּעִנְיָן הָאֱלֹקִי, אֲבָל נְבִיא ה'? הָאָדָם, שֶׁיּוֹתֵר מִכֻּלָּם מַכִּיר אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל ה', לְאָן יִבְרַח? וּמִמִּי יִבְרַח?
בְּעֶצֶם, סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה, הוּא הַסִּפּוּר שֶׁל כֻּלָּנוּ, אָנוּ בּוֹרְחִים כָּל הַזְּמַן, מִבְּלִי מַחֲשָׁבָה וְהִתְבּוֹנְנוּת, הַאִם יֵשׁ טַעַם לִבְרִיחָה מֵהַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה. דַּוְקָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בּוֹ אָנוּ עוֹצְרִים קִמְעָה אֶת הַמֵּרוֹץ הַמְטֹרָף שֶׁל הַבְּרִיחָה, אָנוּ נִדְרָשִׁים לְהִתְבּוֹנֵן בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה.
מִסְתַּבֵּר, בְּעֵינַיִם פְּשׁוּטוֹת, וְרַק בִּשְׁבִיל לְהִתְעוֹרֵר… כִּי עִנְיַן הַבְּרִיחָה מֵהָאֱמֶת הוּא טֶבַע אֱנוֹשִׁי, שֶׁעִמּוֹ נֶאֱלָץ כָּל אָדָם לְהִתְמוֹדֵד, לִבְרֹחַ אוֹ שֶׁלֹּא לִבְרֹחַ, גַּם אִם כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, אֵין הוּא יָכוֹל לִבְרֹחַ מֵהַמַּטָּלָה שֶׁהִטִּילָה עָלָיו הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, אוֹתָהּ יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, לְלֹא יְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּט.
כַּמָּה עִנְיְנֵי מַחֲשָׁבָה נִפְלָאִים לְמֵדִים אָנוּ מִסֵּפֶר יוֹנָה, שֶׁהוּא, כָּאָמוּר, סִפּוּר שֶׁל חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ, שְׁלַב הַהִתְמָרְדוּת, הַפִּתּוּי לְהֵעָלֵם מֵהַזִּירָה שֶׁל הַהִתְמוֹדְדוּת, וּבְכָךְ לְהַשְׁקִיט אֶת הַמַּצְפּוּן, שְׁלָב זֶה מְבֻטָּא יָפֶה כַּאֲשֶׁר קָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, שָׁם, כְּמוֹ אוֹתָנוּ, פָּקַד אוֹתוֹ סַעַר גָּדוֹל, אֲשֶׁר אִיֵּם לְהַכְחִיד אֶת נוֹכְחוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְגַם לְרַבּוֹת אֶת חֲבֵרָיו לַמַּסָּע.
גַּם אֲנַחְנוּ בּוֹרְחִים, וְגַם אוֹתָנוּ פּוֹקֶדֶת סְעָרָה עוֹלָמִית, הַחַיִּים נְטוּלֵי עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, הֵם כאניה הַשָּׁטָה בְּעֹז לִקְרַאת צוּקֵי קֶרַח מְסֻכָּנִים, הַנִּרְאִים כְּהָרִים תְּמִימִים וְהֵם הָרֵי סַכָּנָה קִיּוּמִית, אָנוּ פִּתְאֹם מֻצָּבִים מוּל יַד ה' הַמְּנַעֲנַעַת אֶת סְפִינַת חַיֵּינוּ, וְלֹא מוֹתִירָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.
אַחַר כָּךְ בָּא שְׁלַב הַקְּדַם עִרְעוּר, בּוֹ אָנוּ מַסִּיקִים שֶׁהַסַּעַר בָּא בְּשֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, אוֹ לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל. וּלְ'לִהְיוֹת' יֵשׁ רַק פֵּרוּשׁ אֶחָד – לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ בְּלִי תֵּרוּצִים. אָנוּ גַּם מְשַׁתְּפִים אֶת הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹבָנָה זֹאת כִּי רַע וָמָר עָזְבֵנוּ אֶת ה', וְכִי עַל כִּי אֵין אֱלוֹקַ בְּקִרְבֵּנוּ מְצָאוּנוּ הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה.
שְׁלָב זֶה הוּא חִיּוּנִי מְאֹד, הוּא שְׁלָב הַחֲרָטָה… שְׁלָב, שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְקַבֵּל אֶת אוֹר קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֲרָטוֹת אֲיֻמּוֹת עַל הַמְּרִידָה הַגְּדוֹלָה בַּמֶּלֶךְ ה', אוֹתוֹ אָנוּ מְאַמְּצִים לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְלֹא רַק לְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ. הוּא הַיּוֹם שֶׁל הַהַתְחָלָה, וְאַחֲרָיו, אֲמוּרִים לָבוֹא יָמִים שֶׁמַּנְחִילִים אֶת מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בַּחֲבָטוֹת שֶׁחָבַטְנוּ עַל הַלֵּב, מוּל הַמַּחֲזוֹר מְשֻׁפָּע הַפִּיּוּטִים וְהַתְּפִלּוֹת הַיּוֹקְדוֹת.
אַחַר שָׁלָב הַתְּהִיָּה, בָּא הַשָּׁלָב שֶׁהַנָּבִיא יוֹנָה מֵבִין שֶׁעָלָיו לִצְלוֹל לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם. בַּמּוּבָן הָרַעְיוֹנִי, זֶה אִבּוּד תִּקְוָה בָּהִתְנַגְּדוּיוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, בַּמְּנִיעִים הַשּׁוֹנִים מֵרְצוֹן הַשֵּׁם, מֵעַכְשָׁו, אוֹמֵר יוֹנָה, אֲנִי נָתוּן בִּידֵי מַנְהִיג הָעוֹלָם, וְאַחַת הִיא לוֹ אִם אֲנִי שׁוֹכֵן עַל עֲצֵי סְפִינָה אוֹ מוּטָל בְּקַרְקָעִית הַיָּמָּה.
הַזְּעָקוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁנִּזְעֲקוּ מִבִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג, מְעוֹרְרִים אַף לֵב אָטוּם לִתְשׁוּבָה – נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ (יוֹנָה ב, ה). כַּאֲשֶׁר יוֹנָה קוֹלֵט שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת, אַף רוּחָנִית, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהִנּוֹ מְנֻתָּק מֵהָרָצוֹן הַיָּשִׁיר שֶׁל הַבּוֹרֵא, הוּא הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, מֵעַכְשָׁו, אֵין מַבָּטוֹ מֻפְנֶה לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ.
בִּזְמַן הַשְּׁקִיעָה בְּמַדְמֵנַת הַחֵטְא, אֵין הָאָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת מוּדָע לַאֲבַק הַחָמְרִיּוּת שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עַל רוּחָנִיּוּתוֹ, בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר, רַק מֵהַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁל פֵּרוּק הָאֲחִיזָה בַּמּוּצָבִים שֶׁל הַטֻּמְאָה, נִשְׁמַעַת הַזְּעָקָה הַיְּהוּדִית כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ (יוֹנָה ב, ד).
יְהוּדִים טוֹבִים מִתְמוֹדְדִים עַל מִכְרָז צָמוּד עַל קְנִיַּת 'מַפְטִיר יוֹנָה', וְלֹא בִּכְדִי… הַלֵּב הַיְּהוּדִי הָרָגִישׁ מַבְחִין שֶׁכָּאן מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָיו, אִם אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת נְבִיא הָאֱמֶת יוֹנָה, אֲבָל הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ מְסַפְּרִים אֶת סִפּוּרֵנוּ הַפְּרָטִי, אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם, וְגַם אֲנַחְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ דְּגַת הֶחָמְרִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְצוּיִם בְּאוֹתָהּ סַכָּנָה.
יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ אֵינוֹ חוֹלֵף, אָנוּ לוֹקְחִים עִמּוֹ כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ אוֹר גָּדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה וְזִכּוּךְ, אוּלַי גַּם אֶת עִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא נַעֲמִיס בַּחֲבִילָה שֶׁלָּנוּ לְיָמִים קָשִׁים וּפְשׁוּטִים יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה נִדְמֶה לָנוּ, כִּי בְּכֹחֵנוּ לִפְעֹל אֵיזוֹ פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת טוֹבָה אוֹ פָּחוֹת טוֹבָה, מִיָּד נִרְאֶה אֶת עֲנָנֵי הַסַּעַר שׁוֹעֲטִים לְעֶבְרֵנוּ, וְנֵדַע בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת (יוֹנָה א, ז)…
דַּוְקָא אַחַר כִּמְעַט יוֹם שָׁלֵם שֶׁל וִדּוּיִים וּנְגִינוֹת גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָנוּ מְסֻגָּלִים לְהָבִין אֶת הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ, אֶת נוֹרָאוֹת הַכֶּתֶם הַמַּבְחִיל שֶׁל הַחֵטְא, וְלִזְעֹק זְעָקוֹת דּוֹמוֹת לְשֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא, הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, שֶׁהָיָה הַיְּחִידִי שֶׁנִּבְחַר לְהַצִּיל עַם רַב מִכְּלָיָה, גַּם אָנוּ, כָּל פְּרָט מֵאִתָּנוּ, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְחוֹלֵל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה מַמְתִּינָה לְבִצּוּעַ, לְלֹא בְּרִיחוֹת וְהִתְחַמְּקוּיוֹת.
וְשֶׁנִּזְכֶּה לְפִיתְקָא טָבָא, וּתְפִלּוֹתֵינוּ תְּעַטֵּרְנָה רֹאשׁ צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הפוסט מלפני ה' הוא בורח הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

"אִם לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יָבִינוּ זֹאת, הָיִיתִי מְאַרְגֵּן רִקּוּדִים בְּיוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה", כָּךְ הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן וַוייכְטְפוֹיגֶל זַצַ"ל – הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק שֶׁל יְשִׁיבַת לֵייקְוּוּד בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.

אֲנִי דַּוְקָא כֵּן מֵבִין אוֹתוֹ, הֲלֹא לִרְקֹד בְּיוֹם כִּפּוּר זֶהוּ הַדָּבָר הֲכִי מוּבָן, וְאִם כִּי לֹא בְּפֹעַל מַמָּשׁ, הַלֵּב וַדַּאי רוֹקֵד.

אַהּ! רִקּוּדִים שֶׁל יוֹם כִּפּוּר!

מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה?

הֲלֹא אֵין יוֹם שֶׁמְּסֻגָּל לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וּפְנִימִית כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם סְלִיחָה וְכַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ יוֹצְאִים נְקִיִּים וְזַכִּים, טְהוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת!

אֲנִי שׁוֹאֵל: הָאִם יֵשׁ אֵיזֶה רֶוַח בְּעוֹלָמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזוֹ מִדַּת-מַה שֶׁל דִּמְיוֹן לָרֶוַח הַגָּדוֹל הַזֶּה?

אֵיזֶה רֶוַח נִפְלָא!

מְחִילַת עֲוֹנוֹת כְּלָלִית, מֻחְלֶטֶת, גּוֹרֶפֶת, שְׁלֵמָה, גְּדוֹלָה, עֲצוּמָה, עֲנָקִית וְאַדִּירָה.

אֵין שׁוּם חֵטְא יוֹתֵר… . אֵין… הוּא לֹא קַיָּם, הִתְאַדָּה כַּעֲנַן בֹּקֶר.

חוּט הַשָּׁנִי הָאָדֹם וְהַמַּתְרִיס הוּמַר בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד לָבָן וְטָהוֹר.

עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר! עָבַר יוֹם כִּפּוּר – עָבְרוּ הַחַטָּאִים! הַאֲמִינוּ בָּזֶה יְהוּדִים, הֶאֱמִינוּ וְשִׂמְחוּ!

כְּדַאי שֶׁלְּפָחוֹת פַּעַם אַחַת נִתְרַכֵּז בַּמִּלִּים הָאֵלּוּ שֶׁל הַפָּסוּק:

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (וַיִּקְרָא טז, ל).

אֵלּוּ הֵן מִלִּים מְפֹרָשׁוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא הָעוֹלָם וְיוֹצֵר הָאָדָם, הוּא אֲשֶׁר מוֹדִיעַ לְעַמּוֹ אֲשֶׁר בְּתַעֲנִית שֶׁל הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הוּא מְכַפֵּר עָלֵינוּ וְהוּא מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֲטָאוֹתֵינוּ, וּמְטַהֵר אוֹתָנוּ לְפָנָיו.

לְשֵׁם הַעֲמָקָה נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ, נַנִּיחַ שֶׁאָנוּ יוֹם אֶחָד מְקַבְּלִים כָּרוֹז אִישִׁי וּפְרָטִי מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, הַקּוֹרֵא לְעֶבְרֵנוּ: "אֲנִי מוֹחֵל לְךָ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֶיךָ"! כָּכָה חַד וְחָלָק! הַאִם לֹא הָיִינוּ פּוֹתְחִים בְּרִקּוּד סוֹעֵר?

קִרְבָה שֶׁכָּזֹאת? אַהֲבָה נוֹרָאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָנָיו!

הִנֵּה הַכָּרוֹז, הוּא כָּתוּב בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה, יוֹם כִּפּוּר יוֹם הָאַהֲבָה הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵינוּ לְבֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמוֹ יַם שֶׁל אַהֲבָה, מָלֵא גַּלִּים מִתְרוֹמְמִים, אוֹפְפִים, עוֹטְפִים, מְכַסִּים אֶת הַכֹּל – – – כָּךְ הָאַהֲבָה הָעֲנָקִית הַמִּתְגַּלֵּית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְמַלֵּאת אֶת כָּל הַיְּקוּם, כֻּלָּם בִּפְנִים, אֵין מִי שֶׁלֹּא נִרְטַב, אֵין מִי שֶׁלֹּא מִתְנַקֶּה מִמֵּי הָאַהֲבָה הַמְּזַכְּכִים הַלָּלוּ.

אַהּ! רִקּוּדִין שֶׁל יוֹם כִּפּוּר! אֵין טוֹב מִזֶּה…

נִדְמֶה לִי קְצָת שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר הִיא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה,

וְזֶה פָּשׁוּט מְאֹד… "כִּי עַל מַה אָנוּ בְּעֶצֶם שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים"? "עַל חֲטָאִים"! נָכוֹן?

וַהֲלֹא בִּכְדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אָנוּ מֻכְרָחִים לְהַכִּיר בְּעָצְמַת הָרַע שֶׁל הַחֵטְא, לָדַעַת שֶׁחֵטְא הוּא מְאֹד לֹא טוֹב, לְגַמְרֵי רַע… הוּא הֶפְסֵד, אֲבַדּוֹן, שְׁאוֹל, תְּהוֹם… כְּכָל שֶׁהַכָּרָתֵנוּ בְּרֹעַ הַחֵטְא עֲמוּקָה יוֹתֵר, כָּךְ תְּשׁוּבָתֵנוּ אֲמִתִּית יוֹתֵר.

אִם אָנוּ שְׂמֵחִים בֶּאֱמֶת שֶׁנִּפְטַרְנוּ מִן הַחֵטְא, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁהַהִתְנַתְּקוּת מִן הַחֵטְא הָיְתָה לָנוּ הָרֶוַח שֶׁל הַחַיִּים. הֲלֹא אֵין אָדָם שָׂמֵחַ סְתָם!

וְלָכֵן, זוֹ סִבָּה לִשְׂמֹחַ! כִּי אָנוּ יוֹצְאִים הַיּוֹם מֵהַחֹשֶׁךְ הַמֵּעִיק בְּיוֹתֵר, נֵטֶל הַחֵטְא הַחוֹנֵק וּפוֹצֵעַ הוּסַר – הִגִּיעַ הַשִּׁחְרוּר, בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת הַמֵּסִית.

זֶה קוֹרֶה בְּיוֹם כִּפּוּר! יוֹם הַשִּׂמְחָה הֲכִי פְּנִימִית!

נָכוֹן שֶׁאָנוּ בּוֹכִים בְּיוֹם כִּפּוּר, נֻסָּח הַקֶּטַע שֶׁל 'עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ' הַמְמַצֶּה כָּל רֹעַ אֶפְשָׁרִי שֶׁבָּנוּ לֹא בְּדִיּוּק גּוֹרֵם לָנוּ אֹשֶׁר חִיצוֹנִי מֵהַזָּן הַמֻּכָּר לָנוּ… הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת, מַרְטִיבוֹת אֶת הַמַּחֲזוֹר, מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הָרְאִיָּה, הַלֵּב שָׁבוּר, הַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה מֵהָאָב הָאוֹהֵב מְאַיְּמִים לְהַכְרִיעַ…

אֲבָל בַּתַּכְלִית – – –

נִיחוֹחַ חָרִיף שֶׁל קִרְבָה מְחַבֶּקֶת מֻרְגֶּשֶׁת בָּאֲוִיר, הַכֹּל קָדוֹשׁ כָּל כָּךְ, הָאַבָּא הִפְסִיק לְהִתְחַבֵּא, הַמֶּלֶךְ פָּשַׁט אֶת לְבוּשׁ הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁלּוֹ, הַכֹּל כֹּה גָּלוּי וּמֵאִיר.

אוֹר הָאַהֲבָה הָעֲנָקִית! יוֹם הַקָּדוֹשׁ! יוֹם ה' יִתְבָּרַךְ! הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַקִּרְבָה בְּהִמָּצְאוֹ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

אִם יֵשׁ בִּטּוּי מְמַצֶּה לַפָּסוּק "וְגִלּוּ בִּרְעָדָה" הוּא עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַגִּילָה שֶׁאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ כְּשֶׁאָנוּ מוּדָעִים לְעֹמֶק הָעִנְיָן שֶׁל 'הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ', רִבּוּי סְלִיחָה שֶׁכָּזֶה לְעֻמַּת רִבּוּי עֲוֹנוֹת קָשִׁים! הִיא גִּילָה שֶׁל רְעָדָה – הֵם הָרִקּוּדִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.

בְּיוֹם כִּפּוּר ה' מְחַבֵּק אוֹתָנוּ, אָנוּ מִתְיַחֲדִים עִמּוֹ לְבַד, בְּאוֹתוֹ יוֹם קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב אֵין רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהַשְׂטִין, הַכֹּל שָׁקֵט, "לְכוּ מִפֹּה כֻּלָּם"! הָאָב נִמְצָא בִּיחִידוּת עִם בָּנָיו.

מִי שֶׁנִּגַּשׁ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּתּוֹבָנָה זֹאת, כְּשֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה לְאָבִיו – הַשֵּׁם אֶחָד הַמְּגַלֶּה אֶת עַצְמוֹ לִבְרוּאָיו בְּיוֹם זֶה הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ שֶׁל יוֹם הַיָּמִים הַזֶּה "יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" (תְּהִלִּים קלט, טז) – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים לְיִשְׂרָאֵל!

בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'כֶּתֶר שֵׁם טוֹב' (לִקּוּט דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע) מוּבָא הֶסְבֵּר עַל הִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה שֶׁל יְהוּדִים בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

הַשָּׂטָן מֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל סַכָּנָה לְקִיּוּמוֹ (אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׂטִין כְּבָר אָמַרְנוּ?). הוּא מִתְאַמֵּץ לְהִתְגַּבֵּר בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה.

וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, בְּנֵי הַמַּזָּל הָעֵר וְהַמַּרְגִּישׁ חָשִׁים בַּחוּשׁ הַנִּסְתָּר שֶׁבָּהֶם, וּמוֹזִילִים דְּמָעוֹת כַּמַּיִם… גַּם אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵן דְּמָעוֹת נִצָּחוֹן עַל הַשָּׂטָן…

"הָלְאָה, לֵךְ מִכָּאן"! נִלְחַשׁ לְעֻמָּתוֹ, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּבָּלַע לְתוֹךְ פֶּתַח אַרְמוֹן אָבִינוּ, לְהִטָּהֵר בְּטָהֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים.

הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה!

הַיּוֹם שֶׁל הָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם!

הַיּוֹם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ!

הפוסט ריקודים של יום כיפור הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.