בָּרִאשׁוֹן מִסִּפּוּרָיו הַמַּפְעִימִים וּכְמוּסֵי הָרַעְיוֹן מַקְרִיא לָנוּ רַבִּי נַחְמָן – – –

"וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ? וְאָמְרָה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי, כִּי אִם כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם, וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת, וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי, תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה וְלֹא תִישַׁן כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן"…

לֹא נוּכַל לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַחֲשִׁיבָה, כִּי כָּאן אָנוּ עוֹמְדִים מוּל מַסָּע הַחִפּוּשׂ הַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַנְּשָׁמָה אַחַר עַצְמָהּ, בּוֹ נִתְקֶלֶת בְּמִפְגַּשׁ שָׁרָשִׁים הַקּוֹרְאִים לָהּ לָשׁוּב אֶל מְקוֹרָהּ הַטָּהוֹר.

וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה…

– "מָתַי תַעֲלֶה, בִּתְּךָ מִבּוֹר. וּמִבֵּית כֶּלֶא, עֻלָּהּ תִשְׁבֹּר" (מִפִּיּוּט 'אָחוֹת קְטַנָּה').

מַה יֵּשׁ בּוֹ, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה, הַמְּעוֹרֵר גַּעְגּוּעִים רְדוּמִים בְּלִבֵּנוּ?

הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן – עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה…

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הַסִּכּוּם שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה עָלֵינוּ לְהַבְחִין בַּעֲרֵמַת הַיָּמִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ לִכְדֵי גֹּבַהּ מַרְשִׁים, הַגֹּבַהּ הַזֶּה לֹא כָּל כָּךְ מְעוֹדֵד מִבְּחִינַת תָּכְנָם וּמַהוּתָם שֶׁל הַיָּמִים, כִּי הָיוּ גַּם הָיוּ 'פַאשְׁלוֹת', וְהַרְבֵּה…

הַיָּמִים נִמְצָאִים אִתָּנוּ כָּאן?

אֵיזוֹ בּוּשָׁה!

"הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ", וְעָלֵינוּ – "לְהַחְזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה"

אֲהָהּ, כָּל הַחַיִּים הֵם 'לִקּוּטֵי גַּעְגּוּעִים'!

– 'כָּל הַשָּׁנָה תִּתְגַעְגֵעַ אַחֲרֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי' – אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ…

הֲרֵי הָרְדִיפָה אַחַר הַסִּפּוּק וְהָעֹנֶג הַמְּאֻשָּׁר הַבִּלְתִּי מֻשָּׂגִים, מְקוֹרָהּ בַּגַּעְגּוּעַ הֶעָמֹק בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית הַמִּתְגַּעַגַּעַת, אֲבָל רֻבָּן שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת אֵינוֹ מַכִּיר אֶת נְשׂוּא הַגַּעְגּוּעַ הָאֲמִתִּי, וּמְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל אַשְׁפָּה אֶפְשָׁרִית… וְעִם כָּל אֲסִיפַת הַגַּעֲגוּעִים הַזֹּאת אָנוּ בָּאִים לַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה.

אוּלַי יָבוֹא יוֹם אֶחָד, בּוֹ נָבִין, כִּי אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ מְאֹד מְסֻיָּם, נֶעְלָם, מְכֻסֶּה, נִסְתָּר וְחָבוּי שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ לְעֵץ הַשְּׁאִיפוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁלָּנוּ… לָכֵן אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים כָּל הַשָּׁנָה, מַמָּשׁ כָּךְ.

וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּאֲשֶׁר 'אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה' – כְּשֶׁשָּׁעוֹן הַחוֹל הָאוֹזֵל מִתְקָרֵב לִקְרַאת סִיּוּמוֹ, וּפַעֲמֵי חַג הַהַכְתָּרָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, קוֹל פַּעֲמוֹנָם מְקַשְׁקֵשׁ בִּישִׁימוֹן הַלְּבָבוֹת, מַכָּה בָּנוּ הַהַכָּרָה הַחַדָּה וְהַחוֹתֶכֶת:

לְמַה הִתְגַעַגַּעְנוּ?

מַה רָצִינוּ?

"וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים"…

קוֹל הַגַּעְגּוּעַ הַמִּצְטַעֵר הַזֶּה מְהַדְהֵד בְּרַחֲבֵי מִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ, לֹא נוֹתֵן מָנוֹחַ.

הֵד זַעֲקַת הָאָב הַמְחַפֵּשׂ אֶת בִּתּוֹ הָאֹבֶדֶת מְפַלֵחַ כְּלָיוֹת וָלֵב. כַּמָּה זְמַן מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵינוּ? וְאָנוּ, בְּשַׁאֲנַנּוּת יַלְדּוּתִית אֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְכָךְ, אֵינֶנּוּ מִתְעַנְיְנִים כְּלָל בַּשֹּׁרֶשׁ, בַּיְּסוֹד וּבַמָּקוֹר… הַכֹּל כְּאִלּוּ סְתָם כָּךְ. בּוּשָׁה!

וְהִנֵּה שֶׁקֶט… דְּמָמָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה!

הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אֵין עוֹד יוֹם, הֵם אָזְלוּ מִסַּל הַיָּמִים וְעַד אַרְגִּיעָה – תִּכְלֶה שָׁנָה.

וּכְמִתּוֹךְ חֲלוֹם שֶׁפָּג, מִתְעוֹרֶרֶת הַנֶּפֶשׁ מעלפונה.

הַקּוֹל הַבּוֹקֵעַ מֵהֵיכָלוֹת טְמִירִים אוֹפֵף אֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר הַיּוֹם יַעֲמוֹד לְמִשְׁפָּט וְדִין, הָאֹזֶן הָרוּחָנִית מַתְחִילָה לְהַקְשִׁיב… מְדַבְּרִים אֵלִי קוֹרְאִים לִי…

הַאִם הַלֵּב הָאָטוּם הַזֶּה, סוֹף סוֹף יַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ?

הַאִם יָבִין מַדּוּעַ אָנוּ מַכִּים עָלָיו הַכֵּה וָשׁוֹב בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת?

הַאִם יִרְעֲדוּ נִימָיו הַחֲבוּיִים מֵאֵימַת הַדִּין?

וְכִי מִי לֹא יִלָפֵת מֵעֹמֶק הַחֶרְפָּה לִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּיַם הַגַּעֲגוּעִים הַלֹּא-נָכוֹן?

גַּעְגּוּעִים כֵּן!

הַשְּׁאֵלָה הִיא לְמַה?

אוּלַי הַיּוֹם הַזֶּה צָרִיךְ מֻקְדָּשׁ בִּכְלָל לְאַוְרֵר אֶת 'תְּכוּנַת הַגַּעְגּוּעַ' הָאֱנוֹשִׁית, זוֹ שֶׁחַיֶּבֶת לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְלֹא מְשַׁנֶּה לְמַה. כְּאִישׁ רָעֵב שֶׁיֹּאכַל כָּל דָּבָר, אִם לֹא יַצִּיעוּ לוֹ אֹכֶל בָּרִיא וּמֵזִין.

הָבוּ אֹכֶל לַנְּשָׁמָה הָרְעֵבָה! תְּנוּ מָזוֹן לְחֵלֶק אֱלוֹ'הַּ מִמַּעַל! הַיּוֹם זֶה הוּא הַיּוֹם שֶׁלָּהּ, הִיא לֹא תֹאכַל וְתִשְׁתֶּה הַיּוֹם מֵהַתְּזוּנָה הַחָמְרִית, הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנָּכוֹן וְהָאֲמִתִּי, הִיא תִּמְצָא עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת וְהַחֲבוּיָה, הַמְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם לִשְׁכּוֹן אֵצֶל הַמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ.

חִשְּׁבוּ עַל 'עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה' מַתְאִים לְכָךְ, הַיּוֹם הַמְסַכֵּם שֶׁל 'אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה'.

הפוסט געגועי היום האחרון הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

בָּרִאשׁוֹן מִסִּפּוּרָיו הַמַּפְעִימִים וּכְמוּסֵי הָרַעְיוֹן מַקְרִיא לָנוּ רַבִּי נַחְמָן – – –

"וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ? וְאָמְרָה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי, כִּי אִם כְּשֶׁתִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם, וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת, וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְּנַאי, תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה וְלֹא תִישַׁן כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן"…

לֹא נוּכַל לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַחֲשִׁיבָה, כִּי כָּאן אָנוּ עוֹמְדִים מוּל מַסָּע הַחִפּוּשׂ הַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַנְּשָׁמָה אַחַר עַצְמָהּ, בּוֹ נִתְקֶלֶת בְּמִפְגַּשׁ שָׁרָשִׁים הַקּוֹרְאִים לָהּ לָשׁוּב אֶל מְקוֹרָהּ הַטָּהוֹר.

וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה…

– "מָתַי תַעֲלֶה, בִּתְּךָ מִבּוֹר. וּמִבֵּית כֶּלֶא, עֻלָּהּ תִשְׁבֹּר" (מִפִּיּוּט 'אָחוֹת קְטַנָּה').

מַה יֵּשׁ בּוֹ, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה, הַמְּעוֹרֵר גַּעְגּוּעִים רְדוּמִים בְּלִבֵּנוּ?

הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן – עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה…

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הַסִּכּוּם שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה עָלֵינוּ לְהַבְחִין בַּעֲרֵמַת הַיָּמִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ לִכְדֵי גֹּבַהּ מַרְשִׁים, הַגֹּבַהּ הַזֶּה לֹא כָּל כָּךְ מְעוֹדֵד מִבְּחִינַת תָּכְנָם וּמַהוּתָם שֶׁל הַיָּמִים, כִּי הָיוּ גַּם הָיוּ 'פַאשְׁלוֹת', וְהַרְבֵּה…

הַיָּמִים נִמְצָאִים אִתָּנוּ כָּאן?

אֵיזוֹ בּוּשָׁה!

"הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ", וְעָלֵינוּ – "לְהַחְזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה"

אֲהָהּ, כָּל הַחַיִּים הֵם 'לִקּוּטֵי גַּעְגּוּעִים'!

– 'כָּל הַשָּׁנָה תִּתְגַעְגֵעַ אַחֲרֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי' – אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ…

הֲרֵי הָרְדִיפָה אַחַר הַסִּפּוּק וְהָעֹנֶג הַמְּאֻשָּׁר הַבִּלְתִּי מֻשָּׂגִים, מְקוֹרָהּ בַּגַּעְגּוּעַ הֶעָמֹק בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית הַמִּתְגַּעַגַּעַת, אֲבָל רֻבָּן שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת אֵינוֹ מַכִּיר אֶת נְשׂוּא הַגַּעְגּוּעַ הָאֲמִתִּי, וּמְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל אַשְׁפָּה אֶפְשָׁרִית… וְעִם כָּל אֲסִיפַת הַגַּעֲגוּעִים הַזֹּאת אָנוּ בָּאִים לַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה.

אוּלַי יָבוֹא יוֹם אֶחָד, בּוֹ נָבִין, כִּי אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ מְאֹד מְסֻיָּם, נֶעְלָם, מְכֻסֶּה, נִסְתָּר וְחָבוּי שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ לְעֵץ הַשְּׁאִיפוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁלָּנוּ… לָכֵן אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים כָּל הַשָּׁנָה, מַמָּשׁ כָּךְ.

וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּאֲשֶׁר 'אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה' – כְּשֶׁשָּׁעוֹן הַחוֹל הָאוֹזֵל מִתְקָרֵב לִקְרַאת סִיּוּמוֹ, וּפַעֲמֵי חַג הַהַכְתָּרָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, קוֹל פַּעֲמוֹנָם מְקַשְׁקֵשׁ בִּישִׁימוֹן הַלְּבָבוֹת, מַכָּה בָּנוּ הַהַכָּרָה הַחַדָּה וְהַחוֹתֶכֶת:

לְמַה הִתְגַעַגַּעְנוּ?

מַה רָצִינוּ?

"וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים"…

קוֹל הַגַּעְגּוּעַ הַמִּצְטַעֵר הַזֶּה מְהַדְהֵד בְּרַחֲבֵי מִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ, לֹא נוֹתֵן מָנוֹחַ.

הֵד זַעֲקַת הָאָב הַמְחַפֵּשׂ אֶת בִּתּוֹ הָאֹבֶדֶת מְפַלֵחַ כְּלָיוֹת וָלֵב. כַּמָּה זְמַן מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵינוּ? וְאָנוּ, בְּשַׁאֲנַנּוּת יַלְדּוּתִית אֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְכָךְ, אֵינֶנּוּ מִתְעַנְיְנִים כְּלָל בַּשֹּׁרֶשׁ, בַּיְּסוֹד וּבַמָּקוֹר… הַכֹּל כְּאִלּוּ סְתָם כָּךְ. בּוּשָׁה!

וְהִנֵּה שֶׁקֶט… דְּמָמָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה!

הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אֵין עוֹד יוֹם, הֵם אָזְלוּ מִסַּל הַיָּמִים וְעַד אַרְגִּיעָה – תִּכְלֶה שָׁנָה.

וּכְמִתּוֹךְ חֲלוֹם שֶׁפָּג, מִתְעוֹרֶרֶת הַנֶּפֶשׁ מעלפונה.

הַקּוֹל הַבּוֹקֵעַ מֵהֵיכָלוֹת טְמִירִים אוֹפֵף אֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר הַיּוֹם יַעֲמוֹד לְמִשְׁפָּט וְדִין, הָאֹזֶן הָרוּחָנִית מַתְחִילָה לְהַקְשִׁיב… מְדַבְּרִים אֵלִי קוֹרְאִים לִי…

הַאִם הַלֵּב הָאָטוּם הַזֶּה, סוֹף סוֹף יַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ?

הַאִם יָבִין מַדּוּעַ אָנוּ מַכִּים עָלָיו הַכֵּה וָשׁוֹב בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת?

הַאִם יִרְעֲדוּ נִימָיו הַחֲבוּיִים מֵאֵימַת הַדִּין?

וְכִי מִי לֹא יִלָפֵת מֵעֹמֶק הַחֶרְפָּה לִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּיַם הַגַּעֲגוּעִים הַלֹּא-נָכוֹן?

גַּעְגּוּעִים כֵּן!

הַשְּׁאֵלָה הִיא לְמַה?

אוּלַי הַיּוֹם הַזֶּה צָרִיךְ מֻקְדָּשׁ בִּכְלָל לְאַוְרֵר אֶת 'תְּכוּנַת הַגַּעְגּוּעַ' הָאֱנוֹשִׁית, זוֹ שֶׁחַיֶּבֶת לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְלֹא מְשַׁנֶּה לְמַה. כְּאִישׁ רָעֵב שֶׁיֹּאכַל כָּל דָּבָר, אִם לֹא יַצִּיעוּ לוֹ אֹכֶל בָּרִיא וּמֵזִין.

הָבוּ אֹכֶל לַנְּשָׁמָה הָרְעֵבָה! תְּנוּ מָזוֹן לְחֵלֶק אֱלוֹ'הַּ מִמַּעַל! הַיּוֹם זֶה הוּא הַיּוֹם שֶׁלָּהּ, הִיא לֹא תֹאכַל וְתִשְׁתֶּה הַיּוֹם מֵהַתְּזוּנָה הַחָמְרִית, הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנָּכוֹן וְהָאֲמִתִּי, הִיא תִּמְצָא עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת וְהַחֲבוּיָה, הַמְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם לִשְׁכּוֹן אֵצֶל הַמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ.

חִשְּׁבוּ עַל 'עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה' מַתְאִים לְכָךְ, הַיּוֹם הַמְסַכֵּם שֶׁל 'אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה'.

הפוסט געגועי היום האחרון… הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָיִיתִי שָׁם…

זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הַשּׁוֹאֶפֶת לְחֹמֶר אָטוּם.

אֵינִי מַצְלִיחַ לְהֵרָגַע…

חֲוָיָה רוּחָנִית שֶׁכָּזוֹ!

זוֹ לֹא הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי בְּאוּמַן, אַךְ הַפַּעַם חָוִיתִי אֶת זֶה, מַמָּשׁ בְּפֹעַל, בְּגוּפִי, בְּאֵבָרַי, בְּעַצְמוֹתַי, בְּעֵינַי הַדּוֹמְעוֹת!

הַמְדֻבָּר בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁל "אֲמִירַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי הָעוֹלָמִי".

שָׁנָה אַחַת הִצִּיעַ מִישֶׁהוּ הַצָּעָה, שֶׁהָפְכָה לְמִנְהַג קָבוּעַ וְנִצְחִי – "הֲרֵי אִם כָּל אֶחָד קוֹרֵא אֶת עֲשֶׂרֶת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים הַנִּקְרָאִים 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הָבָה וְנֹאמַר כֻּלָּנוּ בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא".

כַּנִּרְאֶה, סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּזְכוּת עֲצוּמָה עָמְדוּ לוֹ לִמְכוֹנֵן הָאֵרוּעַ הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה לְמִנְהָג אֲשֶׁר קָרַם עוֹר וְגִידִים, וְהָפַךְ לְחֵלֶק מֵהַנְּסִיעָה לְאוּמַן 'עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה'…

חֲבֵרִים אָמְרוּ לִי: אַל תְּוַתֵּר עַל הַדַּקּוֹת הַלָּלוּ – "זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ", שָׁבוּ וְטָעֲנוּ בְּאָזְנַי.

הָיִיתִי כְּבָר בַּצִּיּוּן מֵהַבֹּקֶר… אַךְ שַׁבְתִּי לְשָׁם לְמַעַן הִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

הִתְקַדַּמְתִּי לְכִוּוּן הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, הַרְחֵק מְאֹד מֵהַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ, כָּל הָאֵזוֹר הָיָה כְּבָר צָפוּף, הוֹמֶה מֵאָדָם, אֲנָשִׁים רַבִּים מִסְתּוֹפְפִים, עוֹמְדִים עֲמִידָה נִכְנַעַת תַּחַת שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת, תּוֹלִים עַיִן נוֹצֶצֶת לַשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, הֲמוֹן מַמָּשׁ!

וְכָךְ עָמַדְתִּי אָנֹכִי, בְּתוֹכְכֵי הַיָּם הָאֱנוֹשִׁי בֶּן עַשְׂרוֹת אַלְפֵי הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר קוֹלוֹ הַלּוֹהֵט שֶׁל רַבִּי נַחְמָן פָּגְשָׁם אֵי שָׁם בְּצֹמֶת חַיֵּיהֶם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה הוֹלֵךְ כָּאן בִּכְלָל?…

הִנֵּה הַכָּרוֹז הִתְחִיל, הָרַמְקוֹל הִסִּיעַ אֶת הָרַעַם לַחֲלָלָהּ שֶׁל אוּמַן, "מִכְתָּם לְדָוִד"… הֵחֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים נִלְאָטִים בָּזֶה אַחַר זֶה, מִלָּה בְּמִלָּה, כְּאִלּוּ הֵן מִתְפָּרְשׁוֹת לַצִּבּוּר, בְּהַטְעָמָה, בְּהַדְגָּשָׁה, בְּמִקּוּד הַכַּוָּנָה…

הַצִּבּוּר נַעֲנָה, הַקּוֹלוֹת גּוֹבְרִים וְהוֹלְכִים, עַשְׂרוֹת אֲלָפִים אוֹמְרִים בְּיַחַד, בְּקוֹל רָם, כִּמְעַט בִּצְעָקָה אֶת מִזְמוֹרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּבְחֲרוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַשּׁוֹכֵן כָּאן לְמַעַן תִּקּוּן הַנְּפָשׁוֹת…

כָּל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר, וַאֲנִי חָשׁ נִשְׁאָב פְּנִימָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הָרֶטֶט שֶׁאָחַז בִּי בַּתְּחִלָּה דֵּי בְּנִימוּס, הֵחֵל לִתְקֹף, רְעָדָה מִטַּלְטֶלֶת אֶת גּוּפִי, בְּשָׂרִי נַעֲשֶׂה חִדּוּדִים חִדּוּדִים, אֲנִי קָרוֹב לְהִתְעַלְפוּת, וְלֹא מֵחֻלְשָׁה…

אוּלַי הַצַּדִּיק הֵחֵל לַעֲרֹךְ בִּי אֶת תִּקּוּנָיו הַקְּדוֹשִׁים?

מִי יוֹדֵעַ?

וְהִנֵּה זֶה הִגִּיעַ…

הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי הִסְתַּיֵּם, וְהִגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁל הַתַּחֲנוּנִים.

אֲנִי מַבִּיט סְבִיבִי, רוֹאֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ מְיֻּצָג כָּאן בִּשְׁלַל גְּוָנִים, כֻּלָּם זוֹעֲקִים וּבוֹכִים, וְסֶכֶר דִּמְעוֹתַי נִפְרָץ, זֶהוּ, אִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה, אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ… עַם יִשְׂרָאֵל מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם…

נִסִּיתִי אֶת כֹּחִי בְּהִתְבּוֹנְנוּת, 'קְצָת מִלְמַעְלָה': "מַה יֵשׁ כָּאן בְּאַרְבַּע הָאַמּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכֹּה תּוֹבֵעַ מֵאֲנָשִׁים שִׁנּוּי? אֲשֶׁר מַצְלִיחַ לְעוֹרֵר נְקֻדּוֹת כְּמִיהָה, שֶׁהָיוּ רְדוּמוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ"?

לְלֹא כַּוָּנָה חוֹלֶפֶת בִּי מַחֲשָׁבָה מַבְעִיתָה.

הֲלֹא כָּאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בִּשְׁנַת ת"ח, נִטְמְנוּ בְּקֶבֶר אַחִים שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים, שֶׁבִּכְּרוּ לָמוּת עַל פְּנֵי חַיִּים בְּצֵל הַצְּלָב הַמָּאוּס אֲשֶׁר הָעֳמַד תַּחַת חֻפָּה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת.

הַטְרַגֶדְיָה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר גָּבְתָה מִסְפַּר כֹּה רַב שֶׁל קְדוֹשִׁים, הֻנְצְחָה בְּקִבְרָם הַמְּשֻׁתָּף כָּאן בְּבֵית הָעַלְמִין הָעַתִּיק הַזֶּה.

לְיָמִים, הִתְאַוָּה רַבֵּנוּ לְהָנִיחַ אֶת גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ בַּאֲתַר הַמֵּעִיד עַל יִחוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

כִּי שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים זָעֲקוּ כָּאן: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"!

הַמִּסְפָּר הַזֶּה מְעוֹרֵר בִּי אֲסוֹצִיאַצְיוֹת, אוֹמְרִים, שֶׁגַּם עַכְשָׁו לְרֶגֶל יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, בָּא מִסְפַּר זֵהֶה לְאוּמַן. וְאָז הִכְּתָה בִּי הַהַקָּשָׁה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת: "אוּלַי זֶה אֲנַחְנוּ, אוּלַי הָיִינוּ שָׁם, וּבָאנוּ שׁוּב בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, לִזְעֹק מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ אֶת פְּסוּקֵי הַיִּחוּד"?!

בַּהֲדֵי כָּבְשָׁא דְּרַחֲמָנָא… שׁ…. שׁ…. שֶׁקֶט… לֹא לַחֲשֹׁב יוֹתֵר!

בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִבְלַע דָּמָם שֶׁל מְקַדְּשֵׁי הַשֵּׁם, הָעֵצִים הַדּוֹמְמִים שֶׁל אוּמַן אִלְּמִים מִכְּדֵי לְסַפֵּר לָעוֹלָם עַל שֶׁהִתְחוֹלֵל כָּאן לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אַךְ דּוֹמֶה, שֶׁהָאֲוִירָה כָּאן עֲדַיִן סְפוּגָה בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.

– "הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנַחְנוּ מַמְלִיכִים אוֹתְךָ"! הִכְרִיז כָּל יָחִיד בְּקוֹל נִחַר בְּתוֹךְ קְהַל הַהֲמוֹנִים…

כָּל פְּסִיעָה שֶׁל כָּל אֶחָד לְעֵבֶר הַפְּסִיפַס הַמַּדְהִים הַזֶּה זָעֲקָה יִחוּד!

קָלַטְתִּי אוֹתָם…

מַה שֶּׁבָּלַט, זֶה, שֶׁהַמְכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם הָיָה, שֶׁהֵם הָיוּ 'צְמֵאֵי יִחוּד', לֹא הַבְּגָדִים הַפְּשׁוּטִים, הַמַּרְאֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי הָרָגִיל, אוֹ הַלְּבוּשׁ הַחֲסִידִי הָעֲבַדְקָנִי.

– הַיִּחוּד!

זֶה מַה שֶּׁרָעַם שָׁם!

הַזְּעָקָה לֹא נִזְעֲקָה מֵהַגּוּף, הִיא הָיְתָה נֶטוֹ נְשָׁמָה!

"כָּכָה יִהְיֶה בְּבוֹא הַמָּשִׁיחַ", הִתְרוֹנֵן קוֹלוֹ שֶׁל הָעוֹמֵד לְיָדִי, טְרוּט עֵינַיִם לַחוֹת: – "כֻּלָּם יִהְיוּ שָׁם, מִכָּל הָעֵדוֹת, הַזְּרָמִים, הַחוּגִים, הַקְּהִלּוֹת וּרְבָדֵי הָעָם, אִישׁ לֹא יֶחְסָר… כֻּלָּם יִבְכּוּ בְּשִׂמְחָה אֶת בֶּכִי הַגְּאוּלָה, יִתְאַסְּפוּ תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַגּוֹאֵל לְהַמְלִיךְ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם"…

נָכוֹן, כָּךְ זֶה גַּם כָּאן, בְּלִיל שֶׁל הֲגָיוֹת, נֻסְחָאוֹת, מִבְטָאִים, קוֹלוֹת שׁוֹנִים שֶׁל 'דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת' רַק כָּאן יִזְעַק אֶת יִחוּד ה' תּוֹשָׁב קִרְיַת-יוֹאֵל לְצַד מְגֹרָשׁ גּוּשׁ קָטִיף, תּוֹשָׁב קִבּוּץ בַּגּוֹלָן לְיַד מַגִּיד שִׁעוּר מִמַּנְצֶ'סְטֶר, רַק כָּאן 'בַּגַּן הַנָּאֶה הַזֶּה' – – – כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַטָּמוּן פֹּה.

וַאֲנִי טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה הַזֶּה – מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל ה' – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָפְעָתָהּ… אֲנִי חָשׁ כְּאִלּוּ שׁוֹטְפִים אֶת הָרְעָלִים שֶׁלִּי, מַפְשִׁיטִים מִמֶּנִּי בְּגָדִים צוֹאִים וּמְזֹהָמִים, הַקֵּץ לַחֹשֶׁךְ! אוֹר הַטָּהֳרָה מוֹפִיעַ…

אֲהָהּ!

"שֶׁהַתַּעֲנוּג הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"!!! – אֲנִי מְהַרְהֵר בִּתְחִנָּה אִלֶּמֶת.

"הַהַכְתָּרָה הִיא בְּאוּמַן"!!!

אֶת הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל רַבִּי נָתָן, אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ בְּמַבַּט חוֹלְמָנִי שֶׁל כִּסּוּפִים, אוּלַי עֹמֶק הַדִּבּוּר בָּא לִידֵי בִּטּוּי בָּרְגָעִים הַלָּלוּ, בָּהֶם הַשֹּׁנִי בֵּין בְּנֵי אָדָם מִתְמַזֵּג לְהַרְמוֹנְיָה אַחַת מַרְהִיבָה שֶׁל מַלְכוּתִיּוּת:

"מֵחֲמַת שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וּכְשֶׁהֵם מַסְכִּימִים יַחַד לְדַעַת אֶחָד, נִמְצָא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תְּנֵינָא חֵלֶק ב' סִימָן ב).

כָּאן זֶה קוֹרֶה!

בַּעֲלֵי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת מַסְכִּימִים לְדַעַת אַחַת!

לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים!

וְהַהַכְרָזָה הַנַּפְשִׁית הַזֹּאת לֹא נִשְׁמַעַת סְתָם… אֶלָּא בְּקוֹל גָּדוֹל נוֹרָא וְאָיוֹם כָּזֶה, אֲשֶׁר נִשְׁאָג מִפִּיּוֹת הַכֹּל, וְנִשָּׂא הַרְחֵק הַרְחֵק, גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ אֶל הַהֵיכָלוֹת הַגְּבוֹהִים, הַטְּמִירִים וְהַנֶּעֱלָמִים.

זֶה לֹא פָּשׁוּט! זֶה נִרְאָה מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם הָרָז הַכָּמוּס, אֵינִי מִתְיַמֵּר לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַתַּעֲלוּמָה הַבִּלְתִּי פְּתוּרָה הַזּוֹ.

אֵיךְ מָקוֹם 'כָּזֶה', בִּכְלָל… יָכוֹל לִמְשׁוֹךְ הֲמוֹנִים כֹּה רַבִּים?

בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהַמּוֹטִיב הַבּוֹלֵט בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל רַבִּים שֶׁבָּאוּ הֵנָּה, הוּא לֹא קְדֻשָּׁה דַּוְקָא…

כַּנִּרְאֶה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא כֹּה בָּרוּר בְּעוֹלָמֵנוּ, בְּכָל עִנְיַן דְּרוּשָׁה הֲבָנָה נוֹסֶפֶת עֲמוּקָה יוֹתֵר…

מִי יַשִּׂיג הֲבָנָה שֶׁכָּזֹאת?!

לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לַחֲשֹׁב, הַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים הֵחֵלּוּ לִשְׁבֹּר כְּלַפֵּי מַעְלָה…

– "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"… נִשָּׂא בָּרָמָה קוֹלוֹ שֶׁל הָאוֹחֵז בַּמִּיקְרוֹפוֹן וְהַקָּהָל הִתְמוֹגֵג בִּבְכִיּוֹת שׁוֹאֲגוֹת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ… בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁלַל הַהֲבָרוֹת הַקַּיָּמוֹת בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.

כָּךְ נָח לוֹ רַבִּי נַחְמָן עַל מִשְׁכָּבוֹ, כְּשֶׁעֶצֶם קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַקְּדוֹשִׁים מִפְּרָעוֹת אוּמַן – מְשַׁמֵּשׁ לְפִנָּה שֶׁל גִּלּוּי הַיִּחוּד בְּעֵת הַכְתָּרַת מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא.

"אֲחֵרִים הָיוּ מְאַחֲלִים לְעַצְמָם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה"… אָמַר רַבֵּנוּ.

הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, כְּבָר בָּאִים הַיּוֹם אוּמַנָה, מִי פַּעַם בְּחַיָּיו, וּמִי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה… לַחֲווֹת אֶת חֲוָיַת 'עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה', לִטְבֹּל לִכְבוֹד הֶחָג בִּנְהַר דִּינוּר שֶׁל אַהֲבָה, יִרְאָה וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ.

תּוֹדָה אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי לִהְיוֹת נִכְלָל בַּקּוֹמָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת… הַקּוֹמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל!

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ!

הפוסט זעקות של קידוש השם הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָיִיתִי שָׁם…

זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הַשּׁוֹאֶפֶת לְחֹמֶר אָטוּם.

אֵינִי מַצְלִיחַ לְהֵרָגַע…

חֲוָיָה רוּחָנִית שֶׁכָּזוֹ!

זוֹ לֹא הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי בְּאוּמַן, אַךְ הַפַּעַם חָוִיתִי אֶת זֶה, מַמָּשׁ בְּפֹעַל, בְּגוּפִי, בְּאֵבָרַי, בְּעַצְמוֹתַי, בְּעֵינַי הַדּוֹמְעוֹת!

הַמְדֻבָּר בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁל "אֲמִירַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי הָעוֹלָמִי".

שָׁנָה אַחַת הִצִּיעַ מִישֶׁהוּ הַצָּעָה, שֶׁהָפְכָה לְמִנְהַג קָבוּעַ וְנִצְחִי – "הֲרֵי אִם כָּל אֶחָד קוֹרֵא אֶת עֲשֶׂרֶת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים הַנִּקְרָאִים 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הָבָה וְנֹאמַר כֻּלָּנוּ בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא".

כַּנִּרְאֶה, סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּזְכוּת עֲצוּמָה עָמְדוּ לוֹ לִמְכוֹנֵן הָאֵרוּעַ הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה לְמִנְהָג אֲשֶׁר קָרַם עוֹר וְגִידִים, וְהָפַךְ לְחֵלֶק מֵהַנְּסִיעָה לְאוּמַן 'עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה'…

חֲבֵרִים אָמְרוּ לִי: אַל תְּוַתֵּר עַל הַדַּקּוֹת הַלָּלוּ – "זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ", שָׁבוּ וְטָעֲנוּ בְּאָזְנַי.

הָיִיתִי כְּבָר בַּצִּיּוּן מֵהַבֹּקֶר… אַךְ שַׁבְתִּי לְשָׁם לְמַעַן הִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

הִתְקַדַּמְתִּי לְכִוּוּן הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, הַרְחֵק מְאֹד מֵהַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ, כָּל הָאֵזוֹר הָיָה כְּבָר צָפוּף, הוֹמֶה מֵאָדָם, אֲנָשִׁים רַבִּים מִסְתּוֹפְפִים, עוֹמְדִים עֲמִידָה נִכְנַעַת תַּחַת שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת, תּוֹלִים עַיִן נוֹצֶצֶת לַשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, הֲמוֹן מַמָּשׁ!

וְכָךְ עָמַדְתִּי אָנֹכִי, בְּתוֹכְכֵי הַיָּם הָאֱנוֹשִׁי בֶּן עַשְׂרוֹת אַלְפֵי הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר קוֹלוֹ הַלּוֹהֵט שֶׁל רַבִּי נַחְמָן פָּגְשָׁם אֵי שָׁם בְּצֹמֶת חַיֵּיהֶם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה הוֹלֵךְ כָּאן בִּכְלָל?…

הִנֵּה הַכָּרוֹז הִתְחִיל, הָרַמְקוֹל הִסִּיעַ אֶת הָרַעַם לַחֲלָלָהּ שֶׁל אוּמַן, "מִכְתָּם לְדָוִד"… הֵחֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים נִלְאָטִים בָּזֶה אַחַר זֶה, מִלָּה בְּמִלָּה, כְּאִלּוּ הֵן מִתְפָּרְשׁוֹת לַצִּבּוּר, בְּהַטְעָמָה, בְּהַדְגָּשָׁה, בְּמִקּוּד הַכַּוָּנָה…

הַצִּבּוּר נַעֲנָה, הַקּוֹלוֹת גּוֹבְרִים וְהוֹלְכִים, עַשְׂרוֹת אֲלָפִים אוֹמְרִים בְּיַחַד, בְּקוֹל רָם, כִּמְעַט בִּצְעָקָה אֶת מִזְמוֹרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּבְחֲרוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַשּׁוֹכֵן כָּאן לְמַעַן תִּקּוּן הַנְּפָשׁוֹת…

כָּל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר, וַאֲנִי חָשׁ נִשְׁאָב פְּנִימָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הָרֶטֶט שֶׁאָחַז בִּי בַּתְּחִלָּה דֵּי בְּנִימוּס, הֵחֵל לִתְקֹף, רְעָדָה מִטַּלְטֶלֶת אֶת גּוּפִי, בְּשָׂרִי נַעֲשֶׂה חִדּוּדִים חִדּוּדִים, אֲנִי קָרוֹב לְהִתְעַלְפוּת, וְלֹא מֵחֻלְשָׁה…

אוּלַי הַצַּדִּיק הֵחֵל לַעֲרֹךְ בִּי אֶת תִּקּוּנָיו הַקְּדוֹשִׁים?

מִי יוֹדֵעַ?

וְהִנֵּה זֶה הִגִּיעַ…

הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי הִסְתַּיֵּם, וְהִגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁל הַתַּחֲנוּנִים.

אֲנִי מַבִּיט סְבִיבִי, רוֹאֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ מְיֻּצָג כָּאן בִּשְׁלַל גְּוָנִים, כֻּלָּם זוֹעֲקִים וּבוֹכִים, וְסֶכֶר דִּמְעוֹתַי נִפְרָץ, זֶהוּ, אִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה, אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ… עַם יִשְׂרָאֵל מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם…

נִסִּיתִי אֶת כֹּחִי בְּהִתְבּוֹנְנוּת, 'קְצָת מִלְמַעְלָה': "מַה יֵשׁ כָּאן בְּאַרְבַּע הָאַמּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכֹּה תּוֹבֵעַ מֵאֲנָשִׁים שִׁנּוּי? אֲשֶׁר מַצְלִיחַ לְעוֹרֵר נְקֻדּוֹת כְּמִיהָה, שֶׁהָיוּ רְדוּמוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ"?

לְלֹא כַּוָּנָה חוֹלֶפֶת בִּי מַחֲשָׁבָה מַבְעִיתָה.

הֲלֹא כָּאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בִּשְׁנַת ת"ח, נִטְמְנוּ בְּקֶבֶר אַחִים שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים, שֶׁבִּכְּרוּ לָמוּת עַל פְּנֵי חַיִּים בְּצֵל הַצְּלָב הַמָּאוּס אֲשֶׁר הָעֳמַד תַּחַת חֻפָּה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת.

הַטְרַגֶדְיָה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר גָּבְתָה מִסְפַּר כֹּה רַב שֶׁל קְדוֹשִׁים, הֻנְצְחָה בְּקִבְרָם הַמְּשֻׁתָּף כָּאן בְּבֵית הָעַלְמִין הָעַתִּיק הַזֶּה.

לְיָמִים, הִתְאַוָּה רַבֵּנוּ לְהָנִיחַ אֶת גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ בַּאֲתַר הַמֵּעִיד עַל יִחוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

כִּי שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים זָעֲקוּ כָּאן: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"!

הַמִּסְפָּר הַזֶּה מְעוֹרֵר בִּי אֲסוֹצִיאַצְיוֹת, אוֹמְרִים, שֶׁגַּם עַכְשָׁו לְרֶגֶל יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, בָּא מִסְפַּר זֵהֶה לְאוּמַן. וְאָז הִכְּתָה בִּי הַהַקָּשָׁה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת: "אוּלַי זֶה אֲנַחְנוּ, אוּלַי הָיִינוּ שָׁם, וּבָאנוּ שׁוּב בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, לִזְעֹק מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ אֶת פְּסוּקֵי הַיִּחוּד"?!

בַּהֲדֵי כָּבְשָׁא דְּרַחֲמָנָא… שׁ…. שׁ…. שֶׁקֶט… לֹא לַחֲשֹׁב יוֹתֵר!

בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִבְלַע דָּמָם שֶׁל מְקַדְּשֵׁי הַשֵּׁם, הָעֵצִים הַדּוֹמְמִים שֶׁל אוּמַן אִלְּמִים מִכְּדֵי לְסַפֵּר לָעוֹלָם עַל שֶׁהִתְחוֹלֵל כָּאן לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אַךְ דּוֹמֶה, שֶׁהָאֲוִירָה כָּאן עֲדַיִן סְפוּגָה בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.

– "הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנַחְנוּ מַמְלִיכִים אוֹתְךָ"! הִכְרִיז כָּל יָחִיד בְּקוֹל נִחַר בְּתוֹךְ קְהַל הַהֲמוֹנִים…

כָּל פְּסִיעָה שֶׁל כָּל אֶחָד לְעֵבֶר הַפְּסִיפַס הַמַּדְהִים הַזֶּה זָעֲקָה יִחוּד!

קָלַטְתִּי אוֹתָם…

מַה שֶּׁבָּלַט, זֶה, שֶׁהַמְכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם הָיָה, שֶׁהֵם הָיוּ 'צְמֵאֵי יִחוּד', לֹא הַבְּגָדִים הַפְּשׁוּטִים, הַמַּרְאֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי הָרָגִיל, אוֹ הַלְּבוּשׁ הַחֲסִידִי הָעֲבַדְקָנִי.

– הַיִּחוּד!

זֶה מַה שֶּׁרָעַם שָׁם!

הַזְּעָקָה לֹא נִזְעֲקָה מֵהַגּוּף, הִיא הָיְתָה נֶטוֹ נְשָׁמָה!

"כָּכָה יִהְיֶה בְּבוֹא הַמָּשִׁיחַ", הִתְרוֹנֵן קוֹלוֹ שֶׁל הָעוֹמֵד לְיָדִי, טְרוּט עֵינַיִם לַחוֹת: – "כֻּלָּם יִהְיוּ שָׁם, מִכָּל הָעֵדוֹת, הַזְּרָמִים, הַחוּגִים, הַקְּהִלּוֹת וּרְבָדֵי הָעָם, אִישׁ לֹא יֶחְסָר… כֻּלָּם יִבְכּוּ בְּשִׂמְחָה אֶת בֶּכִי הַגְּאוּלָה, יִתְאַסְּפוּ תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַגּוֹאֵל לְהַמְלִיךְ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם"…

נָכוֹן, כָּךְ זֶה גַּם כָּאן, בְּלִיל שֶׁל הֲגָיוֹת, נֻסְחָאוֹת, מִבְטָאִים, קוֹלוֹת שׁוֹנִים שֶׁל 'דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת' רַק כָּאן יִזְעַק אֶת יִחוּד ה' תּוֹשָׁב קִרְיַת-יוֹאֵל לְצַד מְגֹרָשׁ גּוּשׁ קָטִיף, תּוֹשָׁב קִבּוּץ בַּגּוֹלָן לְיַד מַגִּיד שִׁעוּר מִמַּנְצֶ'סְטֶר, רַק כָּאן 'בַּגַּן הַנָּאֶה הַזֶּה' – – – כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַטָּמוּן פֹּה.

וַאֲנִי טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה הַזֶּה – מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל ה' – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָפְעָתָהּ… אֲנִי חָשׁ כְּאִלּוּ שׁוֹטְפִים אֶת הָרְעָלִים שֶׁלִּי, מַפְשִׁיטִים מִמֶּנִּי בְּגָדִים צוֹאִים וּמְזֹהָמִים, הַקֵּץ לַחֹשֶׁךְ! אוֹר הַטָּהֳרָה מוֹפִיעַ…

אֲהָהּ!

"שֶׁהַתַּעֲנוּג הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"!!! – אֲנִי מְהַרְהֵר בִּתְחִנָּה אִלֶּמֶת.

"הַהַכְתָּרָה הִיא בְּאוּמַן"!!!

אֶת הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל רַבִּי נָתָן, אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ בְּמַבַּט חוֹלְמָנִי שֶׁל כִּסּוּפִים, אוּלַי עֹמֶק הַדִּבּוּר בָּא לִידֵי בִּטּוּי בָּרְגָעִים הַלָּלוּ, בָּהֶם הַשֹּׁנִי בֵּין בְּנֵי אָדָם מִתְמַזֵּג לְהַרְמוֹנְיָה אַחַת מַרְהִיבָה שֶׁל מַלְכוּתִיּוּת:

"מֵחֲמַת שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וּכְשֶׁהֵם מַסְכִּימִים יַחַד לְדַעַת אֶחָד, נִמְצָא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תְּנֵינָא חֵלֶק ב' סִימָן ב).

כָּאן זֶה קוֹרֶה!

בַּעֲלֵי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת מַסְכִּימִים לְדַעַת אַחַת!

לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים!

וְהַהַכְרָזָה הַנַּפְשִׁית הַזֹּאת לֹא נִשְׁמַעַת סְתָם… אֶלָּא בְּקוֹל גָּדוֹל נוֹרָא וְאָיוֹם כָּזֶה, אֲשֶׁר נִשְׁאָג מִפִּיּוֹת הַכֹּל, וְנִשָּׂא הַרְחֵק הַרְחֵק, גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ אֶל הַהֵיכָלוֹת הַגְּבוֹהִים, הַטְּמִירִים וְהַנֶּעֱלָמִים.

זֶה לֹא פָּשׁוּט! זֶה נִרְאָה מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם הָרָז הַכָּמוּס, אֵינִי מִתְיַמֵּר לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַתַּעֲלוּמָה הַבִּלְתִּי פְּתוּרָה הַזּוֹ.

אֵיךְ מָקוֹם 'כָּזֶה', בִּכְלָל… יָכוֹל לִמְשׁוֹךְ הֲמוֹנִים כֹּה רַבִּים?

בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהַמּוֹטִיב הַבּוֹלֵט בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל רַבִּים שֶׁבָּאוּ הֵנָּה, הוּא לֹא קְדֻשָּׁה דַּוְקָא…

כַּנִּרְאֶה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא כֹּה בָּרוּר בְּעוֹלָמֵנוּ, בְּכָל עִנְיַן דְּרוּשָׁה הֲבָנָה נוֹסֶפֶת עֲמוּקָה יוֹתֵר…

מִי יַשִּׂיג הֲבָנָה שֶׁכָּזֹאת?!

לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לַחֲשֹׁב, הַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים הֵחֵלּוּ לִשְׁבֹּר כְּלַפֵּי מַעְלָה…

– "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"… נִשָּׂא בָּרָמָה קוֹלוֹ שֶׁל הָאוֹחֵז בַּמִּיקְרוֹפוֹן וְהַקָּהָל הִתְמוֹגֵג בִּבְכִיּוֹת שׁוֹאֲגוֹת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ… בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁלַל הַהֲבָרוֹת הַקַּיָּמוֹת בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.

כָּךְ נָח לוֹ רַבִּי נַחְמָן עַל מִשְׁכָּבוֹ, כְּשֶׁעֶצֶם קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַקְּדוֹשִׁים מִפְּרָעוֹת אוּמַן – מְשַׁמֵּשׁ לְפִנָּה שֶׁל גִּלּוּי הַיִּחוּד בְּעֵת הַכְתָּרַת מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא.

"אֲחֵרִים הָיוּ מְאַחֲלִים לְעַצְמָם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה"… אָמַר רַבֵּנוּ.

הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, כְּבָר בָּאִים הַיּוֹם אוּמַנָה, מִי פַּעַם בְּחַיָּיו, וּמִי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה… לַחֲווֹת אֶת חֲוָיַת 'עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה', לִטְבֹּל לִכְבוֹד הֶחָג בִּנְהַר דִּינוּר שֶׁל אַהֲבָה, יִרְאָה וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ.

תּוֹדָה אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי לִהְיוֹת נִכְלָל בַּקּוֹמָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת… הַקּוֹמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל!

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ!

הפוסט זעקות של קידוש השם… הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.