ג' בתשרי תשפ"ב

הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, מִלְּבַד שֶׁהוּא צִיּוּן וְזֵכֶר לְאֵבֶל עַל הֲרִיגָתוֹ, יֵשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת שֶׁל תְּשׁוּבָה מִמַּחְלֹקֶת. יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה שֶׁקִּנֵּא בּוֹ עַל מַעֲמָדוֹ וַהֲרָגוֹ, לָמַד אוֹתָנוּ מַה רָעָה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת, וְכַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִמֶּנָּה ומתוצאותיה הַמַּחְרִידוֹת. לְמַחֲלֹקֶת אֵין שׁוּם רֶוַח, לַהֲרִיגַת נְשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל וּמַנְהִיג הָאֻמָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲמוֹן תֵּרוּצִים וְהִצְטַדְּקוּיוֹת.

זוֹ מַתְּנָתָהּ שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁאֵין לְאָדָם הַחוֹלֵק מַמָּשׁ צֹרֶךְ בְּהֶסְבֵּר, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻתַּר דָּמוֹ שֶׁל הַזּוּלַת – כְּבָר אֵין נִזְקָקִים לַמַּצְפּוּן. תַּעֲנִית זוֹ חָלָה בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, הִיא פּוֹתַחַת אֶת הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם יְמֵי חוֹל אֲבָל הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה וְאוֹר. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה לָדַעַת, כִּי הָעֵסֶק בְּמַחֲלֹקֶת וּבְהַשְׁפָּלַת הַזּוּלַת אֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם בִּקְדֻשָּׁה. וּלְעֻמַּת זֹאת, אֵין כָּמוֹהוּ מִתְלַבֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה.

יְכוֹלִים אֲנָשִׁים לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים וּלְהִתְעַנּוֹת בְּצוֹם גְּדַלְיָה, אַךְ הוּא עַצְמוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיא לַהֲרִיגָתוֹ שֶׁל גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. מַשְׁמָעוּת שֶׁל מָוֶת שֶׁל אִישׁ אֶחָד שֶׁהוֹרֵס עַם שָׁלֵם לְדוֹרוֹת רַבִּים, וְלֹא בִּגְלַל הַתַּעֲנִית אֶלָּא בִּגְלַל הַצָּרָה שֶׁגָּרְמָה לְתַעֲנִית, שֶׁנִּדְּחוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם וְכוּ', וְהַרְבָּה צָרוֹת סוֹבְלִים בִּגְלַל זֶה.

הָרַעְיוֹן שֶׁמִּתְאַזְרֵחַ בַּלֵּב, שֶׁחֵטְא אֶחָד הוּא דָּבָר נוֹרָא, חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין לוֹ כִּמְעַט תַּקָּנָה, אֶלָּא אִם כֵּן מַפְסִיק לְהִתְאַוּוֹת לְמַעֲמַד בָּעוֹלָם, לְהִקָּשֵׁר לְעוֹלָם חָמְרִי, עַד כְּדֵי אִבּוּד זֶהוּת הוּא קֶשֶׁר נוֹרָאִי, קֶשֶׁר שֶׁלֹּא מְתַגְּמֵל, אֶלָּא רַק תּוֹבֵעַ וּמַרְדִּים, כְּשֶׁהָאָדָם נָתוּן בְּתוֹךְ יָעַד מִתְפּוֹגֵג שֶׁאֵינֶנּוּ בִּכְלָל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עֶבֶד ה' כְּשֶׁהַחַיּוּת מְתוֹעֶלֶת לְמַשֶּׁהוּ זָר וְאַחֵר לְגַמְרֵי, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כְּשֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ אֶת הֶעָוֹן שֶׁדּוֹמֶה לַהֲרִיגַת גְּדַלְיָה.

יְתֵרָה מִזֹּאת, יוֹם הֲרִיגָתוֹ הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גּוּפָא, וְהַתַּעֲנִית הִיא תַּעֲנִית נִדְּחֵית בְּאֹפֶן קָבוּעַ, זֶהוּ רֶמֶז עַל חוֹבָתֵינוּ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל הֶעָבָר, וּלְתַקֵּן זֹאת בְּאֶמְצָעוּת חַיֵּי תְּשׁוּבָה בַּהֹוֶה, גַּם אִם חָטָאנוּ בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל, וְלֹא נִקִּינוּ אוֹתוֹ כְּלָל, אַךְ יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְנַקּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּצוֹם גְּדַלְיָה, שֶׁאָנוּ מְצַיְּנִים אֵרוּעַ מֵהֶעָבָר שֶׁהָיָה אֶתְמוֹל, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁאָנוּ מַזְרִימִים כֹּחַ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וּמְחֻדָּשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁזֶּה שִׁעוּר קָבוּעַ לְכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי הַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

מִלְּבַד הַחֵטְא שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת וְהָרְצִיחָה, יֵשׁ לָנוּ הִתְעוֹרְרוּת לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, הֲרֵי גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם צַדִּיק הָיָה, וְקִבֵּל הִתְנַשְּׂאוּת מִן הַשָּׁמַיִם, וְכַאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם לֹא הִסְכִּימוּ עִם הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁלּוֹ – נַעֲשֶׂה חֻרְבָּן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁזֶּה מַשְׁפִּיעַ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, לָכֵן בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה אָנוּ עוֹסְקִים בְּזִכּוּךְ עַל יְדֵי תַּעֲנִית עַל הַדָּבָר הַזֶּה גּוּפוֹ, וְלָכֵן כְּדַאי לְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְעַנִּים בְּצוֹם גְּדַלְיָה עָלֵינוּ לְשַׁבֵּר לְבָבֵנוּ מִמַּעֲשֵׂי הָרֶצַח שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּדַּקּוּת, וְנָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאָנוּ מְצַעֲרִים אֶת הַבְּרוּאִים שֶׁלּוֹ וְאֶת הַצַּדִּיקִים הַכְּשֵׁרִים, וְזוֹ תִּהְיֶה תַּעֲנִית מוֹעִילָה בְּוַדַּאי.

הפוסט 003 צום גדליה – שיעור לתמיד הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יוֹם תִּשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי, הוּא יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא עַד מְאֹד, הִנֵּה יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַנּוֹרָאִים מִתְקָרְבִים לְסִיּוּמָם, סִפְרֵי הַסְּלִיחוֹת הֻכְתְּמוּ בִּדְמָעוֹת תְּשׁוּבָה חַמּוֹת, יְהוּדִים דָּפְקוּ עַל לִבָּם בְּעֹז, לֵאמֹר, אֲהָהּ! לִבִּי וּבְשָׂרִי, אֵיךְ לֹא תְּרַנֵּן לְאֵ'ל חָי, וְהִנֵּה מַמָּשׁ לִפְנֵי הַסִּיּוּם, עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָנוּ פּוֹתְחִים שֻׁלְחָן, מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.

אֵין זֶה סוֹד, שֶׁהָאָדָם, זֶה הַמְּצֻוֶּה לְהַגִּיעַ לְשִׂיא שְׁלֵמוּת יְכָלְתּוֹ בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, מֻרְכָּב מֵעוֹר, בָּשָׂר, גִּידִין וַעֲצָמוֹת, אֵלּוּ נִזּוֹנִים מֵהַנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית, מֵהַכֹּחַ הַגַּשְׁמִי, הַחָמְרִי וְהַנָּחוּת שֶׁבִּרְבָדֵי הַבְּרִיאָה. עִמּוֹ אָנוּ עֲמֵלִים, וְעִם כָּל הַמִּטְעָן הַזֶּה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים, לוֹמְדִים וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת, הוּא חֵלֶק מַכְרִיעַ בְּכָל הִתְקַדְּמוּתֵנוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה, הַחַיִּים הַמֻּזָּנִים מֵהַגַּשְׁמִיּוּת, הֵם הַגּוֹרְמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנַּפְשֵׁנוּ קָצָה בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, לַמְרוֹת הֱיוֹתֵנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, חָשִׁים אָנוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אֵיךְ שֶׁדַּוְקָא הַצָּד הַמִּתְנַגֵּד לַקְּדֻשָּׁה הוּא הַדּוֹמִינַנְטִי בְּחַיֵּינוּ, לְחֶרְדָתֵנוּ, אָנוּ נוֹתָרִים מְבֻלְבָּלִים וְתוֹהִים, מִי אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם? רוּחָנִיִּים אוֹ גַּשְׁמִיִּים? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: שֶׁאָנוּ מֻרְכָּבִים מִן הַשְּׁנַיִם.

מִלְּבַד הַמְשִׂימָה הָעֶלְיוֹנָה, הַפְּשׁוּטָה, הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הַצַּר הַצּוֹרֵר, לַהֲדֹף אֶת נִסְיוֹנוֹת פִּתּוּיָיו הַנּוֹרָאִים, לַעֲמֹד כְּעַמּוּד תַּקִיף נֶגֶד כָּל מִשְׁבָּרָיו וְגַלָּיו, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְגַיֵּס אַף אוֹתוֹ אֶל הַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי הַקְּרִיטִי בְּהַגְבָּרַת הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ, לֹא רַק כְּפִיַּת הָרַע תַּחַת הַטּוֹב, אֶלָּא אַף הֲפִיכַת הָרַע שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה 'כִּסֵּא לַטּוֹב', וּמְשָׁרֵת נֶאֱמָן שֶׁל הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא.

הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת, הִיא בַּהֲבָנָה הָעֲמֻקָּה, כִּי גַּם הַחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁלָּנוּ נוֹעָדוּ לְשָׁרֵת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וְשֵׁינָה וּשְׁאָר צְרָכִים אֲמוּרִים לְהִתְבַּצֵּעַ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת בָּרוֹת וְזַכּוֹת, שֶׁהִנְנוּ עוֹבְדִים, בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, לֶאֱלֹקֵי מָרוֹם, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הָאֲכִילָה וְכוּ' נֶהֱפָכוֹת לְדַרְגּוֹת עִילָאִיּוֹת כְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְדוֹמֵיהֶן.

זוֹ לֹא עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְכַנֶּה אֶת שְׁעַת הָאֹכֶל 'עִידָּן קְרָבָא', זְמַן מִלְחָמָה, בּוֹ הָאָדָם נָתוּן בְּיַד יִצְרוֹ, וּמֹחוֹ נִלְחָם לֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַטֶּבַע הַחָמְרִי, אֶלָּא לְהִתְעַלּוֹת מֵעָלָיו וְלִשְׁלֹט בּוֹ, זֶה לֹא פָּשׁוּט. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַלֵּךְ בַּשְּׁבִיל הַזֶּה, כָּל חַיָּיו הָרוּחָנִיִּים מְקַבְּלִים צִבְיוֹן אַחֵר, חָדָשׁ, נָקִי וּמְתֻקָּן, שׁוּב אֵינוֹ מוֹצֵא אֶת הַמְּשִׁיכָה הַמַּבְעִיתָה הַזֹּאת לַחֲטֹא.

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אָנוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, לְלֹא רְבָב, לְבוּשִׁים לְבָנִים וּמְנוּעִים מִפְּעֻלּוֹת גַּשְׁמִיּוֹת, יְשׁוּבִים אָנוּ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְהוֹגִים בַּדְּבָרִים שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בָּהֶם, זוֹ עֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת, לְהָזִין אֶת הַנְּשָׁמָה בַּמָּזוֹן שֶׁלָּהּ נֶטוֹ, לְזַכֵּךְ אֶת הַמֹּחַ וְהַלֵּב, וּלְהַכְנִיעָם תַּחַת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

עִם זֹאת, יָדוּעַ לָנוּ, כִּי בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִיל מֵהַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי.

לָמָּה הִתְעַנָּה? מִשּׁוּם שֶׁהָאֲכִילָה שֶׁל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, רוּחָנִית הִיא, מְזֻכֶּכֶת וּמְזַכֶּכֶת, וּמְעַנָּה אֶת הַכֹּחַ הַחָמְרִי, דַּוְקָא בִּהְיוֹתֵנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ עַצְמוֹ, הַגִּיּוּס הַזֶּה שֶׁל הַחֹמֶר לְמַעַן הָרוּחַ הִנּוֹ כֹּה קָדוֹשׁ וְזַךְ, עַד שֶׁבְּעֶצֶם הַהַכְנָעָה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּבְסִיסָהּ שֶׁל הַתַּעֲנִית, מִתְבַּצַעַת גַּם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, בָּהֶם כָּל יְהוּדִי מַאֲמִין חָפֵץ בְּקִרְבַת אֱלֹקִים וְלִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב וְנָקִי, הֵם לֹא רַק לִשְׁעָתָם וְלִזְמַנָּם, אֶלָּא שֶׁהֵם מַנְחִים אוֹתָנוּ הַנְחָיָה מְחֻדֶּשֶׁת לְכָל חַיֵּינוּ, הֱיֵה כָּךְ וְאַל תִּהְיֶה כָּךְ, הַתּוֹבָנוֹת שֶׁאָנוּ לְמֵדִים בְּיָמִים הָאֵלּוּ, כֹּחָם יָפֶה לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּלְכָל הַחַיִּים.

בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, בּוֹ חִיּוּב הָאֲכִילָה הִיא מִדְּאוֹרַיְתָא, אָנוּ מְתַקְּנִים אֶת כָּל הָאֲכִילוֹת הַלֹּא טוֹבוֹת, הָאֲסוּרוֹת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג וּבֵין בְּמֵזִיד, הַהֲנָאוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת הַמֻּפְרָזוֹת שֶׁכֹּה מַרְחִיקוֹת אוֹתָנוּ מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אֲמוּרוֹת לְהִזְדַּכֵּךְ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, דַּוְקָא בַּפְּעֻלּוֹת הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלָּנוּ, הַנְּקִיּוֹת הַמְּזֻכָּכוֹת, הַמְּכִינוֹת אֶת גּוּפֵנוּ הַגַּשְׁמִי לְקַבָּלַת הָאוֹר הָרוּחָנִי שֶׁל קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים.

כֵּיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ מֵחֲזַ"ל כִּי יוֹם זֶה הוּא שַׁיָּךְ לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא חֵלֶק מִמֶּנּוּ, הוּא מַשְׁלִים אוֹתוֹ, הֲרֵי שֶׁגַּם יוֹם זֶה הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, בַּעַל גִּוּוּן נוֹסָף לַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, יֵשׁ בּוֹ גַּם אֶת שִׂמְחַת הַחַגִּים וְיָמִים טוֹבִים עִם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ', וְיֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַוִּדּוּי קֹדֶם סְעֻדַּת הַמַּפְסֶקֶת, מַשֶּׁהוּ שֶׁשַּׁיָּךְ גַּם לִימֵי הַחוֹל וְגַם לַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ.

בְּיוֹם זֶה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת פָּחוֹת שַׁיָּכִים לָאַרְצִיּוּת הַקַּטְנוּנִית, לַחָמְרִיּוּת צָרַת הָאֹפֶק וְהַמְגֻשֶּׁמֶת, בְּיוֹם זֶה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת חַיָּלִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵנוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵנוּ גַּם בַּזְּמַנִּים בָּהֶם לֹא הָרוּחָנִיּוּת הִיא הַשַּׁלֶּטֶת אֶלָּא דַּוְקָא כּוֹחוֹת הַגֶּשֶׁם הַנִּצְרָכִים לְקִיּוּמֵנוּ, אוֹתָם נַעֲנִיק כְּמַתָּנָה לְבוֹרֵא עוֹלָם, מַה שֶּׁמְּכֻנֶּה בְּפִי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים: קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ – לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים גַּם כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת, לָדַעַת שֶׁגַּם הֵם אֵינָם אֶלָּא מִצְוָה גְּמוּרָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וּמֵאֵל נוֹרָא עֲלִילָה נְבַקֵּשׁ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשָּׁתָם שֶׁל הַיָּמִים הָאֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי ה', הַמּוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

הפוסט יום זיכוך הגשמיות הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא (ירמיה לא, ח)

מְשָׁלִים רַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהַמְחִישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין אָדָם לְבוֹרְאוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְעִתִּים בְּאַנַלוֹגְיָה מֵעוֹלָם הַמְּלָכִים וּנְתִינֵיהֶם, וּפְעָמִים בַּהַקְבָּלָה שֶׁבֵּין אָב לִבְנוֹ.

כַּיּוֹם, כְּשֶׁהַמֻּשָּׂג 'מַלְכוּת' אֵינוֹ מֻכָּר לָנוּ וּמָצוּי לְדִידֵנוּ רַק בְּאַגָּדוֹת עֲמָמִיּוֹת, אָנוּ נִדְרָשִׁים לְחַפֵּשׂ דִּמּוּיִם שׁוֹנִים מֵעוֹלָמֵנוּ, הָעַדְכָּנִי יוֹתֵר, לְפָחוֹת כְּשֶׁהַמְּדֻבָּר בְּהֶקְשֵׁר שֶׁל מֶלֶךְ וּנְתִינִים.

אַךְ בְּנוֹגֵעַ לְדִמּוּיִים בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל אָב כְּלַפֵּי בְּנוֹ, כְּכָל שֶׁמְּדֻבָּר בִּתְשׁוּבָה, עֲדַיִן הַהַקְבָּלוֹת הָעַתִּיקוֹת תְּקֵפוֹת, יָפוֹת לְעִיּוּן וְנָאוֹת לְהַשְׁוָאָה.

כִּי לַיַּחַס שֶׁבֵּין אִישׁ לֶאֱלֹקִים אַחֲרֵי סִרְחוֹן הַחֵטְא אֵין הַקְבָּלָה אַחֶרֶת מִלְּבַד לְקַשֵּׁר שֶׁבֵּין אָב לִבְנוֹ. אַבָּא מִתְגַּעְגֵּעַ לִבְנוֹ הַשָּׁב אֵלָיו, זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה.

אִם הָיִינוּ חָשִׁים בְּאַבְהוּתוֹ הָעוֹטֶפֶת שֶׁל אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהָבִין, אֲפִלּוּ בַּהֲבָנָה מוּעֶטֶת סוֹדָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, רָז הָרָזִים הַכְּמוּסִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּבְּרִיאָה.

כִּי אֵין לָהּ פֵּרוּשׁ עַל פִּי פְּשָׁט!

כִּי הַדָּבָר הֲכִי מַפְלִיא, לֹא מוּבָן, לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, לֹא הֶגְיוֹנִי הוּא דְּבַר הַתְּשׁוּבָה!

לַמִּילָה 'תְּשׁוּבָה' בְּעַצְמָהּ – אֵין מַשְׁמָעוּת מוּבֶנֶת.

זוֹ לֹא חֲרָטָה, לֹא תִּקּוּן דֶּרֶךְ וְגַם לֹא נִקּוּי עָבָר, רַק שִׁיבָה לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ כְּבָר הָיִינוּ. כְּשֶׁאָנוּ שָׂחִים אוֹדוֹת הַמֻּשָּׂג תְּשׁוּבָה, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהָיִינוּ פַּעַם טוֹבִים, וּמַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת הוּא רַק לָשׁוּב לְשָׁם… .

כְּדַאי לְהַעֲמִיק קְצָת בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין אָב לַבֵּן. בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהַקֶּשֶׁר הַזֶּה עוֹלֶה עַל שִׂרְטוֹן.

הִנֵּה הַמָּשָׁל. הַבֵּן בָּרַח מֵהַבַּיִת, בַּהַתְחָלָה זֶה הָיָה קוֹסֵם וְקוֹרֵץ, הוּא נִתֵּק אֶת הַכֶּבֶל הָאוֹזֵק אוֹתוֹ אֶל מִשְׁמַעַת, נִחוֹחַ הַחֹפֶשׁ הַמְּשַׁכֵּר מַכֶּה בְּאַפּוֹ, הָעוֹלָם פָּתוּחַ! אֹשֶׁר מְיֻחָד אוֹפֵף אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ הָאוֹמֶרֶת: 'עַצְמָאִי אָנֹכִי, לַחֹפֶשׁ נוֹלַדְתִּי'.

אַחַר זְמַן לֹא רַב, הַבָּרָק פָּג, הַבֵּן הֵחֵל לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר הַמְּעֻלֶּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת – קְשָׁיֵי הַחַיִּים, מֵבִין שֶׁלְּכָל מֵמִיר יֵשׁ מְחִיר, אֵין בְּלִי עֹל, אֵין חֹפֵשׂ אֲמִתִּי בָּעוֹלָם יֵשׁ רַק הַחְלָפַת בַּעֲלוּת, אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר…

הַתְּהִיּוֹת מְכַרְסְמוֹת בְּכָל פֶּה, הַזִּכְרוֹנוֹת הַכּוֹאֲבִים מֵהַבַּיִת הַחַמִּים וְהַנָּעִים מַכִּים בְּעֹז, בְּכָל תְּנוּחָה וּפְנִיָּה בָּאָה הַהַשְׁוָאָה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת בֵּין הַשָּׁהוּת בְּבֵית הָאָב הַמְגוֹנֵן לְבֵין הָעַצְמָאוּת הַמְּדֻמָּה, עֲלוּבַת הַתֹּכֶן.

הַקֶּשֶׁר נֻתַּק כָּלִיל. הַזִּכְרוֹנוֹת מִתְעַמְּמִים וּמַרַתּוֹן הַחַיִּים מַמְשִׁיךְ בִּתְעֻזַת מְרוּצוֹ, דּוֹמֶה שֶׁהַבֵּן כְּבָר מַתְחִיל לְהַשְׁלִים עִם הַשִּׁגְרָה שֶׁנִּכְפְּתָה עָלָיו בְּאוֹתָהּ דַּקָּה שֶׁל רוּחַ שְׁטוּת.

וְהִנֵּה בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד… הָאָב הַנּוֹאָשׁ מְשַׁדֵּר מֶסֶר אוֹהֵב וּמְקַבֵּל לַבֵּן הַמִּתְרַחֵק.

הַשִּׁגּוּר תָּפַס אֶת הַבֵּן מֻפְתָּע עַד אֵימָה, לֹא מוּכָן, לֹא יוֹדֵעַ מַה עוֹשִׂים… הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה? הַאִם זֶה לֹא חֲלוֹם?

כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ שְׁלַב הַהִתְעַשְׁתּוּת, הַבֵּן מַחְלִיט לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אַף כִּי עֲדַיִן שְׁבִילֶיהָ לֹא נְהִירִים לוֹ, אַךְ הַגַּעֲגוּעִים גּוֹבְרִים, הַבֵּן כְּבָר לֹא מְסֻגָּל לְהִתְאַפֵּק.

וְכָךְ הַמֶּרְחָק מִתְקַצֵּר, הַחֲלוֹם הַכָּמוּס מִתְגַּשֵּׁם, עוֹד מְעַט תִּתְרַחֵשׁ הַפְּגִישָׁה, הַחִבּוּק הַמְיֻחָל הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי עַד עַכְשָׁו.

מַה הֵם הָרְגָשׁוֹת הַהוֹמִים בְּלֶב הַבֵּן? מַה הוּא חָשׁ? הַאִם פַּחַד? עֶצֶב? בִּלְבּוּל?

'חֶדְוָה תְּקִיעָא בְּלִבָּאֵי בְּסִטְרָא דָּא וּבְכִיָּה בְּסִטְרָא דָּא' שִׂמְחָה תְּקוּעָה בְּלִבִּי מִצַּד אֶחָד, וּבְכִי מִצַּד נוֹסַף.

הַבֶּכִי הוּא עַל שָׁנִים לְלֹא-אָב שֶׁחָלְפוּ לְלֹא סִבָּה, עַל מְשׁוּבַת נְעוּרִים שֶׁהֵסֵבָה צַעַר כֹּה רַב לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, עַל רִחוּק אֵימְתָנִי מֵהָאָב שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב…

בֶּכִי שֶׁל חֲרָטָה, בֶּכִי שֶׁל תּוֹבָנָה, בֶּכִי שֶׁל הַכָּרָה בַּטָּעוּת, בֶּכִי נוֹרָא וְאָיוֹם!

עִם הַדֶּרֶךְ, הַבֶּכִי מְשַׁנֶּה צִבְיוֹן, הַכִּוּוּן מַצְבִּיעַ עַל בֶּכִי מִתְגַּעְגֵּעַ, בֶּכִי מְנַקֶּה, בֶּכִי מְטַהֵר, בֶּכִי מְחַטֵּא… בֶּכִי שֶׁל הִתְקָרְבוּת, בֶּכִי מִתְפַּיֵּס וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה!

כָּל יְגוֹן הַהִתְרַחֲקוּת הָאֲיֻּמָה מֵאוֹר פְּנֵי הָאָב מִתְנַקֵּז לְנָהָר שֶׁל גַּעְגּוּעִים וּכְמִיהַת הִתְפַּיְסוּת.

הַנָּהָר הַזֶּה הוּא מֵי הַדַּעַת הַפְּנִימִית, שֶׁלְּפֶתַע הַבֵּן מַכִּיר בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל קֶשֶׁר-אָב, וּמַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת לִבּוֹ מֵהָרְעָלִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָרַב הַזֶּה.

אֱלֹקִים הוּא אַבָּא שֶׁלָּנוּ! יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן! אֲבַק הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי הִצְטַבֵּר וְעִמְעֵם אֶת יָפְעָתָהּ שֶׁל נִשְׁמַת שַׁדַּי שֶׁבָּנוּ, אָנוּ הָיִינוּ נְזוּפִים וּכְעוּסִים. הִתְרַחֲקוּת גָּרְרָה הִתְרַחֲקוּת, סִכְסוּךְ וְקֶרַע בֵּינֵינוּ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ!

לְשָׁם אָנוּ שָׁבִים!

שָׁם מְקוֹרֵנוּ, שָׁם הָיִינוּ, וְעַתָּה שָׁבִים אָנוּ לְצוּר מַחֲצַבְתֵּנוּ, לָשֶׁבֶת בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ, בַּבַּיִת הַחַמִּים וְהַנָּעִים שֶׁל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ.

כִּבְסֶרֶט נָע חוֹלְפִים בִּיעָף 'הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ', לְבַד, לְלֹא אָב, מְנֻתָּקִים מִמְּקוֹר הָעָצְמָה הָאֱלוֹקִית.

טִפְּשִׁים שֶׁכָּאֵלּוּ… לְוַתֵּר עַל בַּיִת שֶׁל אַבָּא?!

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַמֶּסֶר הַשְּׁמֵימִי: דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵימָתַי הוּא קָרוֹב? אֵלּוּ יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

אֵיזוֹ הוֹדָעָה מַרְעִישָׁה!

הָאַבָּא עוֹבֵר כָּאן, לְיַד הַבַּיִת, כָּל כָּךְ קָרוֹב…

צָרִיךְ רַק לִדְרוֹשׁ אוֹתוֹ, לְחַפְּשׂוֹ, לְבַקְשׁוֹ וּלְהַגִּיעַ עַד אֵלָיו, לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לְפָנָיו, לְהוֹשִׁיט זְרוֹעוֹת מִתְחַנְנוֹת – אָנָּא אַבָּא! הוֹבִילֵנִי לְבֵיתְךָ, 'בְּתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם'… הֲרֵי שָׁם מְקוֹמִי הַטִּבְעִי, שָׁם הָיִיתִי מֵאָז וּמִתָּמִיד, וּלְשָׁם אֲנִי שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ.

– "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים".

זֶה סוֹד הַתְּשׁוּבָה, הַבִּלְתִּי מוּבָן כָּל כָּךְ, אַחֲרֵי מְרִידָה שֶׁכָּזוֹ, בְּמֵזִיד, בְּמֶרֶד וּבְמַעַל.

אַהֲבָה שֶׁכָּזוֹ, קִרְבָה מֻחְלֶטֶת לְגַמְרֵי…

לָמָּה? מַה קָּרָה פִּתְאוֹם?

זֶהוּ רַק מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי – קֶשֶׁר בֵּין אָב לְבֵן.

– בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָאַבָּא, מַמְתִּין לָנוּ, אָנוּ בָּאִים אֵלָיו בִּבְכִי מְטַהֵר וּמְנַקֶּה, וְהוּא מוֹבִיל אוֹתָנוּ בְּקַבָּלַת הַתַּחֲנוּנִים אֶל הַמַּיִם הַמְּזַכִּים שֶׁיַּרְווּ אֶת הַנְּשָׁמָה הַמְּעֻלֶּפֶת.

וְלָמָּה?

כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב!

כִּי הַקֶּשֶׁר הַפְּנִימִי שֶׁל יְהוּדִי לַה', הוּא קֶשֶׁר שֶׁבֵּין אָב לַבֵּן. אָנוּ שָׁבִים אֵלָיו וְהוּא מְחַכֶּה לָנוּ.

הַהֲבָנָה הַזֹּאת, הִיא נְקֻדַּת עֹמֶק נִפְלָאָה בְּמִצְווֹת הַתְּשׁוּבָה, לָדַעַת שֶׁאָנוּ בָּנָיו וְהוּא אָבִינוּ, לְהָבִין שֶׁלֹּא טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, לִזְכֹּר שֶׁזֶּה מַצָּב לֹא טִבְעִי, שֶׁזֶּה לֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁבְּעֶצֶם, בִּפְנִים, אֵינֶנּוּ מְסֻכְסָכִים עִמּוֹ, שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים אֵלָיו וְהוּא קָרוֹב אֵלֵינוּ.

אָנוּ הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ!

בְּלִי זֶה אֵין לַתְּשׁוּבָה שׁוּם פֵּרוּשׁ בָּהִיר.

הפוסט כי הייתי לישראל לאב! הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַתְּפִישָׂה רוֹוַחַת, כִּי אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הִיא לֹא יוֹתֵר מֵהֲכָנָה לְהָקֵל עַל הַצּוֹם הַקָּרֵב, כְּאִלּוּ, אִם נִהְיֶה שְׂבֵעִים זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר קַל לָצוּם…

לֹא נָכוֹן!

אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, מֵהָאֲכִילוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לָנוּ שֶׁהֵן 'מִדְּאוֹרַיְתָא' (מִן הַתּוֹרָה), וְרָאוּי לָנוּ לְהַקְשִׁיב לִפְעִימוֹת הַמִּצְוָה הַזּוֹ.

אִישׁ הָאֱלֹקִים, רַבִּי יְשַׁעְיָה הַלֵּוִי הוֹרְבִיץ זי"ע (הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ) בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ 'שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית', מִתְיַחֵס לַאֲכִילָה זוֹ לֹא רַק בַּמּוּבָן הַמְצֻמְצָם שֶׁלָּהּ אֲכִילָה בִּלְבַד, לְקַיֵּם 'כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי', הוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַרְחִיב את גְּבוּלוֹת הַמִּצְוָה לְהִתְעַנְגוּת שֶׁל מַמָּשׁ, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּמוּבָן שֶׁל עֹנֶג יוֹם טוֹב, שִׂמְחַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר…

"מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר" – אוֹמֵר הַשְּׁלָ"ה – "הִיא מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת! וּמִצְוָה זוֹ אֲמוּרִים אָנוּ לְקַיֵּם בְּשִׂמְחָה מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, עַל כֵּן אָנוּ מַקְדִּימִים לְקַיֵּם אֶת שִׂמְחַת הַתְּשׁוּבָה בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, כִּי בְּיוֹם כִּפּוּר עַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְקַיְּמָהּ.

הִנֵּה לָנוּ דֶּרֶךְ מְחֻדֶּשֶׁת בַּאֲכִילַת עֶרֶב־יוֹם־כִּפּוּר, אֲכִילָה לְשֵׁם מִצְוָה, מִתּוֹךְ שִׂמְחָה בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר!

שְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ הַתְּשִׁיעִי וְהָעֲשִׂירִי, אַחִים תְּאוֹמִים הֵם, שְׁנֵיהֶם נוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם בְּשׂוֹרַת עִנּוּי נֶפֶשׁ נַעֲנָה, זִכּוּךְ פְּנִימִי יְסוֹדִי!

אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר 'הַשְּׂמֵחָה' גּוֹרֶמֶת לָנוּ תַּעֲנִית נֶפֶשׁ לֹא פָּחוֹת מֵאִי-הָאֲכִילָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ עַצְמוֹ. אֵיךְ אָנוּ, בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, נֵשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, בִּמְסִבָּה שֶׁל מַמָּשׁ נֹאכַל, נִּשְׁתֶּה וְנִשְׁבַּע וְ… נִתְעַנֵּג!

בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה!

כַּאֲשֶׁר הַקּוֹלָר שֶׁל הַחֲתִימָה (הַטּוֹבָה) עֲדַיִן תָּלוּי לְמוּלֵנוּ?!

מִמַּה בְּדִיּוּק נִתְעַנֵּג? וְאֵיךְ נִפְעַל זֹאת בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה?

הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ כְּבָר הֵשִׁיב אֶת דְּבָרוֹ, כֵּן, הָעֹנֶג בָּרוּר מְאֹד, אָנוּ מִתְעַנְּגִים מֵהַתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ…

מִישֶׁהוּ שָׁמַע עַל עֹנֶג כָּזֶה?

לֹא?

הִגִּיעַ הַזְּמַן!

מְסִבַּת הַהִתְפַּיְּסוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת מִתְקַיֶּמֶת בְּלֵב חָרֵד, הוֹמֶה, רוֹעֵד וְחוֹשֵׁשׁ, אֲבָל בְּהֶחְלֵט שָׂמֵחַ…

מְאֹד קָשֶׁה לְצָרֵף אֶת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ וּלְאַגְדָן לְדֶרֶךְ אַחַת מֶרְכָּזִית, מִצַּד אֶחָד לָמוּל אֶת עָרְלַת הַלֵּב וּלְיַשֵּׁר אֶת קְשָׁיֵי הָעֹרֶף וּבְאוֹתוֹ זְמַן עַצְמוֹ לִהְיוֹת אוֹהֵב, שָׂמֵחַ, מְרֻצֶּה וּמִתְעַנֵּג.

אוּלַי יַעַזְרוּ לָנוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע, אֲשֶׁר הַקְדָּמָתוֹ מְבַשֶּׂרֶת עַל שְׁלָב מְאֹד חִיּוּנִי בְּהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – שְׁלָב הַמְּנִיעָה!

פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹצְאִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ תּוֹהִים בְּבִלְבּוּל לֹא פָּתוּר, מַה קוֹרֶה לָנוּ? לָמָּה זֶה לֹא הוֹלֵךְ? הֲרֵי אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת שׁוֹנִים! טוֹבִים יוֹתֵר… מְנַסִּים וּמְנַסִּים אַךְ רַק נוֹפְלִים.

הַהִתְלַהֲבוּת לְהִסְתָּעֵר עַל מִבְצָר הַקֹּדֶשׁ שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים פָּגָה דֵּי מַהֵר כַּאֲשֶׁר אֵינָהּ מְנִיבָה תּוֹצָאוֹת צְפוּיוֹת, וּבְעֵינַיִם קְרוּעוֹת אָנוּ צוֹפִים לְהַוָּתֵנוּ בְּהִתְרַחֲשׁוּת הֲפוּכָה לְגַמְרֵי: עַד מְהֵרָה אָנוּ מֻשְׁלָכִים בְּבוּז עַל סַלְעֵי הַמִּדְבָּר הָאוֹפֵף אֶת אִרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַחוּצָה!

"לֹא לְהִבָּהֵל" מַרְגִּיעַ רַבִּי נָתָן! "אֵין זוֹ הַשְׁלָכָה, זוֹ הִתְמוֹדְדוּת עִם הַשָּׁלָב הַלֹּא־נָעִים שֶׁל 'הַמְתָּנָה'"…

הַמְּנִיעָה הַזֹּאת, הָאִי יְכֹלֶת לִתְפֹּס אֶת הַכֹּל בְּפַעַם אַחַת, חוֹבַת הַדִּשְׁדּוּשׁ הַמֻּקְדָּם בְּמֵי הַמַּדְמֵנָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ שֶׁמִּבַּחוּץ, מַרְתִּיעָה אוֹתָנוּ… אָנוּ מְפֻחָדִים, הַמַּחֲשָׁבָה בִּלְתִּי נִמְנַעַת: שֶׁמָּא אֵין רוֹצִים בָּנוּ?

שֶׁקֶט! נָא לְהֵרָגַע! כָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ, כָּךְ עוֹבְדִים אֶת ה', לְאַט, לְאַט, לְאַט מִתּוֹךְ מְנִיעָה וְהַמְתָּנָה.

הִנֵּה יוֹם כִּפּוּר כְּדֻגְמָה.

שִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא יוֹם כִּפּוּר… לוּ רַק הָיָה מֵבִין מַהוּתוֹ שֶׁל יוֹם-הַיָּמִים הַלָּזֶה… הֲרֵי בַּהֲבָנָה כָּלְשֶׁהִי בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, הָיִינוּ נִכְנָסִים אֵלָיו מִתּוֹךְ לָשׁוֹן נִבְלַעַת, תַּעֲנִית מֻקְדֶּמֶת, בְּשַׂק וָאֵפֶר אוֹ מִי יוֹדֵעַ עוֹד מַה?

לֹא! אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא…

אֵלַי נִכְנָסִים בִּכְנִיעָה, בִּמְנִיעָה, בְּהַרְכָּנָה, מִתּוֹךְ הַמְתָּנָה וְחִכּוּי…

הִנֵּה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ:

"הָאֲכִילָה שֶׁמְּחֻיָּבִים לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הוּא בְּחִינַת מְנִיעָה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת הַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּבְחִינַת "הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ" 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן'"…

לָמָּה מְנִיעָה? וּמִמַּה מוֹנְעִים אוֹתָנוּ?

קִרְאוּ עוֹד:

"כִּי לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִקְדֻשָּׁה כָּזוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּוַדַּאי הָיוּ רֹב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַפְרִישִׁים עַצְמָם בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבִפְרִישׁוּת גְּדוֹלָה סָמוּךְ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה"!

"סָמוּךְ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים" – זֶה עַכְשָׁו! בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַתְּשִׁיעִי הַגָּדוֹל! שֶׁהוּא יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ… אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעַרְבוֹ שֶׁל יוֹם כָּזֶה? נִקַּח לְדֻגְמָה אֶת עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵיךְ אָנוּ מִתְנַהֲגִים אָז? הֲלֹא מֻקְדָּמִים אָנוּ אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתַעֲנִית, בִּבְכִי, בִּסְלִיחוֹת וּבִתְחִנּוֹת!

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הַיּוֹם!

"וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִתְעַנֵּג בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר מִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין לִקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים".

וְנָא לְהַדְגִּישׁ – אֵין זֶה מִתּוֹךְ צַעַר וְיָגוֹן!

אֶלָּא "מִגֹּדֶל הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין"!

אֵלּוּ מִלִּים!…

אָנוּ מְזֻמָּנִים לְקַבֵּל מָחָר אֶת מַתְּנַת הַחַיִּים אֶת הַמְּחִילָה הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם! מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהַכְנִיס מַשֶּׁהוּ לַפֶּה עַכְשָׁו? וְהִנֵּה, רְאוּ זֶה פֶּלֶא – מְצֻוִּים אוֹתָנוּ לִפְתֹּחַ שֻׁלְחָן, וְלֹא רַק…

אֶלָּא "לְהִתְעַנֵּג"!

"אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָנַע אוֹתָנוּ מִזֶּה וְגָזַר לֶאֱכֹל דַּיְקָא בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, בִּבְחִינַת 'הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ – אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', בְּחִינַת מְנִיעָה".

"אַל תְּדַלְגוּ עַל שׁוּם שָׁלָב", אוֹמְרִים לָנוּ…

לִפְנֵי שָׁלָב הַהִזְדַּכְּכוּת הַמֻּחְלֶטֶת בָּא שְׁלַב הַמְּנִיעָה, הִיא נִבְרְאָה כֻּלָּהּ מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, הוּא יָצַר אֶת תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַזֹּאת דַּוְקָא – לְהָמִירָם בַּתַּעֲנוּג הָאֱלֹקִי מִתּוֹךְ הֲלִיכָה וְצַעַד מִשָּׁלָב אֶל שָׁלָב.

מִשָּׁלָב הַמְּנִיעָה אֶל שָׁלָב הַנְּעִימָה!

"כִּי גַּם בְּהַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת מְנִיעָה, שֶׁגַּם הַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ הוּא קֹדֶשׁ, אַךְ הַמְּנִיעָה הוּא בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָאָדָם שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי".

וּבְשׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן…

קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, רַבֵּנוּ מֹשֶׁה חַיִּים לוּצָאטוֹ זי"ע מְדַבֵּר בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ 'מְסִלַּת יְשָׁרִים' אוֹדוֹת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא "לְהִתְעַנֵּג עַל ה'" וְאִם אָנוּ מַזְכִּירִים אֶת 'לְהִתְעַנֵּג' מוּבָן שֶׁזֶּה גַּם עִם הַגּוּף… בְּיוֹם כִּפּוּר אָנוּ מַזְנִיחִים אוֹתוֹ מְעַט, לִכְאוֹרָה. בְּרַם, בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, כְּהַשְׁלָמָה, אָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל ה' מִתּוֹךְ שִׁתּוּף הַתַּעֲנוּגִים הַמֻּכָּרִים לוֹ לַגּוּף!

סוֹדָהּ שֶׁל הַמְּנִיעָה…

גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה!

הפוסט מניעות של יום כיפור הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מִנְהַג הַכַּפָּרוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל יְסוֹדוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, בִּיסוֹדוֹת טְמִירִים וְנֶעֱלָמִים מֵעוֹלָם הָרָז וְהַסּוֹד. דִּבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ מְלַמְּדִים אוֹדוֹת מִתּוּק הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַמִּתְחוֹלֵל אָז, וּמַצְבִּיעִים עַל הַהַקְבָּלָה שֶׁבֵּין הַכַּפָּרָה בִּדְמוּת הַתַּרְנְגוֹל הַנִּשְׁחָט לַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם.

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן קְצָת בַּדֶּרֶךְ 'בַּעַלַבַּתִּית' כָּלְשֶׁהִי, עַל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל לֵיל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁשָּׁעוֹן הַחוֹל שֶׁל יְמֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹתְרוּ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר אוֹזֵל לְסִיּוּם…

הַמַּחֲשָׁבָה אוֹדוֹת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לַתַּרְנְגוֹל בְּגִינֵנוּ הִנָּהּ מַרְטִיטָה, הֲרֵי בָּרוּר לָנוּ שֶׁעִקַּר הַכַּפָּרָה אֵינוֹ הָאַקְט שֶׁל סִבּוּב מֵעַל הָרֹאשׁ וַאֲמִירַת הַהַצְהָרָה וְהַפְּסוּקִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם, הַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ הוּא הָעִקָּר!

הַלֵּב שֶׁרוֹעֵד מִפַּחַד יוֹצְרוֹ הוּא הַמִּתְכַּפֵּר…

'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ' אָנוּ לוֹחֲשִׁים רֶגַע לִפְנֵי…

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּשַׂר הָעוֹף מְיֹעָד לְצִדְקַת הַאֲכָלַת פִּיּוֹת רְעֵבִים, וְתוֹהִים הַאִם דַּוְקָא הַצְּדָקָה הִיא הָעִקָּרִית בַּכַּפָּרָה? אֲבָל נִזְכָּרִים גַּם שֶׁהַתַּרְנְגוֹל נִקְרָא 'גֶּבֶר'… וְגַם אֲנַחְנוּ… וּמַרְגִּישִׁים שֶׁשּׁוּם דָּבָר כָּאן לֹא פָּשׁוּט.

נָכוֹן, זֶה לֹא פָּשׁוּט לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים בְּמַעֲשִׂים רָעִים כָּל הַשָּׁנָה, וּלְסוֹבֵב מֵעַל הָרֹאשׁ אֶת הַתַּרְנְגוֹל חֲסַר הַיֶּשַׁע וְלַחְשֹׁב שֶׁבְּכָךְ הִתְכַּפַּרְנוּ…

אָמְנָם בָּרוּר שֶׁבְּכָךְ קִיַּמְנוּ מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אֲבָל בְּוַדַּאי זֶה לֹא הַכֹּל!

עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה וְלִיצוֹר בְּעַצְמֵנוּ אֶת הַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים!

אִמְרוּ מֵעַתָּה לֹא 'מִנְהָג' כַּפָּרוֹת… אֶלָּא מַעֲשֶׂה הַכַּפָּרוֹת!

אוּלַי בֶּאֱמֶת כְּדַאי שֶׁנַּכְנִיס אֶת עַצְמֵנוּ בִּמְקוֹם הַתַּרְנְגוֹל…

לֹא בְּפֹעַל! כַּמּוּבָן…

כִּי אִם בְּמֹחֵנוּ.

אוּלַי נִהְיֶה בִּמְקוֹמוֹ לִרְגָעִים קַלִּים, וְנָבִין, כִּי אֵין קִיּוּם לְמַכְעִיסֵי בּוֹרֵא וּמַרְגִּיזֵי אֵ'ל, כִּבְיָכוֹל. אֵין מְצִיאוּתֵנוּ מֻצְדֶּקֶת כִּי אִם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה 'דָּא אֲנָא זָמִין לְמֶהֱוֵי' [מֵעַכְשָׁו אֲנִי אֶהְיֶה מְזֻמָּן לִהְיוֹת… ]

הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְדַבְּרִים אוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עוֹרֵךְ בְּנַפְשׁוֹ מֵבִיא קָרְבָּן הַחַטָּאת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַלֵּוִי הָיָה פּוֹצֵחַ בִּנְעִימָה נוּגָה וּבִילְלַת רֶגֶשׁ, שֶׁהָיְתָה מוֹלִיכָה אֶת הַמִּתְכַּפֵּר לִמְחוֹזוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעֵי קֹדֶשׁ לִידִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן, הוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב עָגְמָה עַל הֶפְסֵד שֶׁכָּזֶה.

גַּם הַכֹּהֵן הָיָה מַבִּיט עֲמֻקוֹת בְּתוֹךְ עֵינָיו.

כְּאוֹמֵר לוֹ: – "הַאֻמְנָם?! וְכִי נִתַּן לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מֵרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא"?

"הַגֵּד, אַתָּה נוֹרְמָלִי"?

הַקָּרְבָּן הָיָה נִשְׁחַט, אֲבָל מְבִיאוֹ הָיָה מִתְלַעֲלֵעַ בִּבְכִי לְלֹא הֲפוּגוֹת, תְּחוּשַׁת הַהִתְחַבְּרוּת מֵחָדָשׁ אֶל מְחוֹלְלוֹ הָיְתָה מַרְטִיטָה נִימִים חֲבוּיִים בְּנַפְשׁוֹ.

"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"…

הוּא לֹא הָיָה רַק מִתְחָרֵט…

הוּא הָיָה נִשְׁחַט!

מְצִיאוּתוֹ הָיְתָה נָמוֹגָה לְגַמְרֵי. תַּחְתָּיו הִגִּיעַ מִישֶׁהוּ אַחֵר, חָדָשׁ לְגַמְרֵי, נָקִי יוֹתֵר, מְזֻכָּךְ, מְזֻקָּק, מְכֻפָּר, מְחֻטֵּא, מְטֹהָר, מְרֻחָץ, מְכֻבָּס – – –

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם כִּפּוּר הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַכָּרוֹז קוֹרֵא: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ"! כָּךְ הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל פְּרִישׁוּת מֵחֵטְא.

– אִם אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַלְקֵל – אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהִטָּהֵר, לְהִתְנַקּוֹת, לְהִתְכַּפֵּר.

לִהְיוֹת חֲדָשִׁים, אֲחֵרִים לְגַמְרֵי.

"בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת" זֶה הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן מִקְּבוּצַת הַפְּסוּקִים הַנֶּאֱמָרִים עוֹבֵר לְקִיּוּם הַמִּנְהָג, זֶה מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ, יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ וּבְצֵל הַמָּוֶת.

חַיֵּינוּ שְׁאוּלִים הֵמָּה לָנוּ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל, לֹא מִי יוֹדֵעַ מַה… חֲזָקִים וְנִצְחִיִּים. אָנוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הַצְּלָלִים שֶׁל חַיִּים חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים. וּמִשּׁוּם מַה, שׁוֹכְחִים זֹאת תָּמִיד, מְנַסִּים לְהַדְחִיק אֱמֶת שֶׁכָּזוֹ, וּלְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ אֵין מָחָר…

לֹא עוֹד!

אָנוּ מַבִּיטִים בַּתַּרְנְגּוֹל וְרוֹאִים אֶת עֵינָיו הַמְּפֻחָדוֹת, תּוֹהִים הַאִם הוּא יוֹדֵעַ מַה מְצַפֶּה לוֹ, אוֹ שֶׁמָּא הוּא חָשׁ בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ, מְדֻשָּׁן-עֹנֶג וְחָצוּף?

אֲבָל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הַיּוֹם, יוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ מְגַלִּים אֶת הַ'יְּחִידָה' שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ, אָנוּ מִתְגַּלִּים בִּימָמָה זֹאת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צַחִים וּלְבָנִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, אָז אוּלַי כְּבָר הִגִּיעַ תּוֹרָן שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת הַנְּכוֹנוֹת שֶׁל מִקּוּד הַהִגָּיוֹן הַצֵּרוּף.

כֵּן, הָעֵינַיִם הַמְּפֻחָדוֹת הַלָּלוּ, הַגּוּף הַמְקַרְטֵעַ, הַחַי בִּזְמַן שָׁאוּל, קָצוּב וְחוֹלֵף, מוּל שְׁעוֹן חוֹל אֵימְתָנִי – זֶה בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ.

נִשְׁמָתֵנוּ הַמַּרְגִּישָׁה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּפַעֶמֶת בָּנוּ בְּעֵת רָצוֹן, הִיא יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת הַחַדָּה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ.

דּוֹמַנִי, שֶׁזּוֹ הַכַּפָּרָה בְּמַהוּתָהּ הַפְּנִימִית וְהָעֲמֻקָּה, עִם תּוֹבָנָה שֶׁכָּזוֹ, נוּכַל לוֹמַר בְּפָנִים מְאִירוֹת מֵהֲבָנָה אֶת הַנֻּסָּח "זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה" לֹא בִּגְלָלֵנוּ דַּוְקָא, הוּא מִמֵּילָא נִדּוֹן לְכָךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ… בְּיוֹדְעֵנוּ, שֶׁגַּם אָנוּ נִהְיָה מְזֻמָּנִים בְּבוֹא הַיּוֹם לַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבְמַחְשָׁבָה זוֹ "נֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים, נִצְחִיִּים, אֲמִתִּיִּים, כֵּנִים, אֲמִתִּיִּים וִישָׁרִים"…

כִּי לָמַדְנוּ מֵהַתַּרְנְגוֹל אֶת סוֹד הַקָּרְבָּן!

רָז הַכַּפָּרוֹת!

הפוסט מצאתי כופר… הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַמִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּמַהוּת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַקְּדוֹשִׁים, הַמַּתְחִילִים מִיּוֹם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמִסְתַּיְּמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, כְּשֶבַּתָּוֶּךְ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים הַכּוֹלְלִים שַׁבָּת קְדוֹשָׁה, מֵבִין, כִּי בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְגַלֶּה אַהֲבָה עֲצוּמָה לְלֹא גְּבוּל לְבָנָיו הַנִּשְׁפָּטִים דַּוְקָא בְּיָמִים הַמְכֻנִּים 'נוֹרָאִים'.

בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְבֹאָר כִּי בְּיָמִים אֵלּוּ מִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים רַבִּים לְלֹא גְּבוּל, וּמְאִירִים בָּהֶם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, הַזּוֹכֶה לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּקַרְנוֹת מִזְבֵּחַ הָאַהֲבָה הַזֹּאת, זוֹכֶה לִטְעֹם מִיַּיִן הָרֶקַח שֶׁמִּתְבַּשְּׂמִים בּוֹ אוֹהֲבֵי ה' וְחֶפְצֵי קִרְבָתוֹ.

"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". חֲזַ"ל לִמְדוּ כִּי הַהִמָּצְאוּת וְהַקִּרְבָה הַזֹּאת הֵן בַּעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. הַקְּרִיאָה אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיָמִים אֵלּוּ אֵינָהּ בָּאָה מִמְּקוֹם שִׁטְחִי, עָלֶיהָ לָבוֹא מִמָּקוֹם שֶׁל דְּרִישָׁה, שֶׁל עֹמֶק דְעֹמֶק, בִּבְחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה', מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, מֵהַשְּׁטָחִים הַחֲבוּיִים שֶׁבַּנֶּפֶשׁ.

נָתְנוּ לָנוּ עֵצָה, הֶעֱנִיקוּ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתּוֹבֵב, כִּבְיָכוֹל, בֵּינֵינוּ, עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת מַעֲמָדֵנוּ הַמְּיֻחָד אָז, וְלִזְעֹק אֶל אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ, מֵעֹמֶק הַבּוֹר בּוֹ אָנוּ מְצוּיִים, בִּמְיֻחָד, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ הָרֶגַע הַזֶּה, בּוֹ הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ עוֹבֵר לְיַד הַבּוֹר שֶׁלָּנוּ, וְעָשׂוּי, כִּבְיָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלֵנוּ הַמְרֻסָּק מֵעֹמֶק הַגָּלוּת.

הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הִיא מְיֻחֶדֶת בְּכָךְ, שֶׁהִיא מֻבְטַחַת לָנוּ מֵרֹאשׁ כִּי הִיא תִּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, כִּי הַיָּמִים הָאֵלּוּ יְמֵי רָצוֹן, יָמִים שֶׁהָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה בְּעַצְמוֹ חָפֵץ בִּתְשׁוּבָתֵנוּ הָעֲמֻקָּה, אִם נָבוֹא שְׁעָרָיו בִּתְשׁוּבָה הִיא תִּתְקַבֵּל.

מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ), כִּי בַּיָּמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, הַתְּשׁוּבָה גַּם מִתְקַבֶּלֶת בְּאֵיכוּת הָעֲבֵרוֹת, כְּלוֹמַר, גַּם חֲטָאִים קָשִׁים, שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה הֵם מַכְבִּידִים עַל תְּשׁוּבָה, אֲזַי בַּיָּמִים בָּהֶם אָנוּ כִּבְיָכוֹל מִתְבַּקְּשִׁים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּבוּ אֵלַי… הַתְּשׁוּבָה 'קַלָּה' יוֹתֵר, הַזְּמַן גְּרָמָא.

תּוֹרַת הַתְּשׁוּבָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, הַרְבֵּה פְּרָטִים לְאֵין סְפֹר כְּלוּלִים בָּהּ, אַךְ עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ יָמִים מְיֻחָדִים לְמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, הוּא סוֹד נִפְלָא מְאֹד, הַמְּגַלֶּה לָנוּ, כִּי יֵשׁ יְנִיקָה לְאוֹר הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּמַהֲלַךְ כָּל הַשָּׁנָה מֵהַיָּמִים הָאֵלּוּ, בָּהֶם אָנוּ נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים… מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָה, מְקָרְבִים אוֹתָנוּ, נוֹתְנִים לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁל אַהֲבָה וְרַחֲמִים, עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁל גִּלּוּי קִרְבַת אֱלֹקִים. אַשְׁרֵנוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ. הָרוֹצֶה לַחֲגֹר מָתְנָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לְהִתְאַזֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, עִם כָּל מֶחְדָּלָיו, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק לָבוֹא פְּנִימָה אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שַׂק, עִם בִּטָּחוֹן שֶׁהָאָב יִמְחַל לִבְנוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, כָּאן אֵין מָקוֹם לְשִׁפְלוּת שֶׁל שָׁוְא, כָּאן אֲנִי הֲכִי נִכְבָּד בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עָלַי.

בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ בְּקִיאוּת, מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ, לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה טוֹב, מְקוֹר הַתְּשׁוּבָה הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ" (דְּבָרִים ד, ל), לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, לְהַגִּיעַ קָרוֹב קָרוֹב לְמַדְרֵגַת הַבִּטּוּל הַגָּמוּר מוּל הַדְרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ.

הַחֵטְא הָיָה כִּתְעוּזָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁרִבּוֹן הָעוֹלָם הִזְהִיר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם, אֵיךְ מְתַקְּנִים זֹאת?

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַפְּנִימִי שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁל עֹמֶק דְעֹמֶק הַבּוּשָׁה מֵחֲמַת שֶׁהִמְרָה אֶת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל "בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹקַי פָּנַי אֵלֶיךָ"…

וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת, הֲלוֹא יְכוֹלָה לְהַרְפּוֹת יָדַיִם, אֵיךְ נְתַקֵּן אֶת הֶעָבָר, אֵיךְ נִמְחַק אֶת מַה שֶּׁהָיָה? וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ מִתְגַּבֶּרֶת מִדַּת הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם, כָּל מִי שֶׁבָּא לְהֵיכָלוֹת הַתְּשׁוּבָה בְּיָמִים אֵלּוּ, זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל נַפְשׁוֹ קְדֻשָּׁה שֶׁל סְלִיחַת עֲוֹנוֹת, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מֵהָעֲוֹנוֹת, לֹא רַק מוֹחֵל וּמְכַפֵּר, אֶלָּא גַּם הַסֵּרָחוֹן שֶׁלְּאַחַר הַחֵטְא, נַעֲשֵׂית רְחִיצָה יְסוֹדִית –לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.

"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (תְּהִלִּים קל, א), מִכָּזֶה מָקוֹם עָמֹק שֶׁבּוֹ נָפַלְנוּ, אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶל הַשֵּׁם, הַקְּרִיאָה שֶׁבָּאָה 'מִשָּׁם', הִיא קִדּוּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בּוֹ נִמְצָאִים הַחוֹטְאִים, הוּא מָקוֹם בּוֹ אֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מִתְגַּלֶּה, כִּבְיָכוֹל, שֶׁזֶּה סוֹד 'חִלּוּל' הַשֵּׁם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל בִּשְׁמוֹ שֶׁל ה', רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

אַךְ כְּשֶׁבָּא יְהוּדִי, וּמִתְקָרֵב אֶל ה', וְקוֹרֵא לוֹ מִמַּעֲמַקִּים, וּמְבַקֵּשׁ: "אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי" (תְּהִלִּים קל, ב) – הֲרֵי שֶׁבָּזֶה מִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר. זוֹ סִבָּה לְשִׂמְחַת הֶחָג, שִׂמְחַת סְלִיחַת הָעֲוֹנוֹת, שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה.

בַּשֵּׁם 'תְּשׁוּבָה' מְרֻמֶּזֶת בְּחִינָה מֻפְלָאָה, הֲלוֹא הִיא מִלְּשׁוֹן שִׁיבָה, כְּבֶן הָאוֹבֵד הַשָּׁב אֶל אָבִיו, הוּא בּוֹכֶה עַל הָרִחוּק, אַךְ שָׂמֵחַ עַל הַפְּסִיעוֹת הַמִתְקָרְבוֹת, עוֹד מְעַט אֶהְיֶה שָׁם קָרוֹב אֶל אָבִי, וְאָז הַכֹּל יַפְסִיק, הָרִחוּק יִתְאַיֵּד, אָנוּ נִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּיַחַד. לָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ אָנוּ שְׂמֵחִים וּבוֹכִים כְּאֶחָד.

גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה, לִשְׁנַת קִרְבַת אֱלֹקִים, לְיָמִים שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה, אָמֵן.

הפוסט עשרת ימי רחמים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

ה' בתשרי תשפ"ד

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי אֱמוּנָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹּחוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת מְשָׁרְתִים אֶל גִּלּוּי הַמַּלְכוּת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַמְלִיכִים אֶת מַלְכוּת ה' בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, אָנוּ עוֹסְקִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם יְעִידוּן וְיַגִּידוּן כִּי יֵשׁ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁלִּפְעָמִים אֵינָהּ מְזֻכֶּכֶת דַּיָּהּ, אֵינוֹ קוֹלֵט שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַמַּלְכוּת, וְשֶׁהַכֹּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ, הַכֹּחוֹת הַשִּׂכְלִיִּים וְהַכֹּחוֹת הַגַּשְׁמִיִּים, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, נוֹעָד רַק כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְאָכֵן אָמְנָם בְּכָל חֵטְא יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁאֵינוֹ שָׂם אֶל לִבּוֹ שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁצּוֹפֶה וּמַבִּיט בְּכָל הַנִּסְתָּרוֹת, וְלָכֵן גַּם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם, הוּא הַתִּקּוּן בִּבְחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁמַּחְזִיר לְעַצְמוֹ אֶת הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁכָּבָה הֵימֶנּוּ בִּשְׁעַת הַחֵטְא, וְאַדְרַבָּה, אוֹר הַשֵּׁנִי גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי בִּבְחִירָתוֹ הָבִין, כִּי אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעַתָּה, וְאָז אוֹר הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים מֵאִיר בְּיוֹתֵר אֵצֶל הָאָדָם הַזּוֹכֶה לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאוֹ עַל נְקֻדַּת גִּלּוּי הָאֱמוּנָה וְתֹקֶף הִתְבַּהֲרוּת הַמַּלְכוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְעַל כָּל פְּנִימִיּוּתוֹ.

הָאִישׁ הַיְּהוּדִי הָעוֹסֵק בְּהַכְוָנָה שֶׁל הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ מוּל הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה, וּבְכָל עֵת מַרְגִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר הֶעָצוּם שֶׁלּוֹ עִם הָאוֹר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַמֵּאִיר בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל, שֶׁבְּכָל חַיָּיו לֹא יִהְיֶה הוּא הַמַּסְתִּיר אֶת הָאוֹר הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, וְשֶׁעַל כֵּן בָּא אֶל זֶה הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ, הוּא זוֹכֶה לְתַעֲנוּג עָרֵב מְאֹד, כִּי יוֹדֵעַ מַה הִיא מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים שֶׁאָנוּ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם דָּבוּק וְאָדוּק בְּחַיָּיו, וְאוֹהֵב אוֹתָם, כָּךְ יָבִין וְיַשְׂכִּיל כִּי הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים הִיא הַתַּעֲנוּג הַנֶּעֱרָב שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.

כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לִבְהִירוּת אֱמוּנָה, מַסָּע הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְתַעֲנוּגִים, כִּי הִיא רֵישׁ כָּל דַּרְגִין וְסוֹף כָּל דַּרְגִין, וְהִיא רֵאשִׁית הַכֹּל, יְסוֹדָהּ בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, הֶמְשֵׁכָהּ בְּהַפְרָחַת שִׁמָּמוֹן הַנֶּפֶשׁ, וְהַכָּרָה שֶׁבְּכָל רֶגַע כִּי הִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, לְתָמְכוֹ וּלְסַעֲדוֹ, לְכַוְּנוֹ ולייעדו, וְכָל מַה שֶׁעוֹשֶׂה – עוֹשֶׂה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בִּלְבַד, בְּלֹא שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת לְאֵיזֶה עִנְיַן אוֹ לְשֵׁם לְרַצּוֹת חֶבְרַת אֲנָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, כִּי אִם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה, אָדָם כָּזֶה, רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁחֲטָאָיו הוֹפְכִים לְמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה, אֵיךְ מִתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה נוֹצַרְתָּ הַכָּרָה בְּהִירָה כְּלָלִית וּפְרָטִית הַמְּשִׁיבָה דְּבָרִים אֶל שָׁרְשָׁם וּמְתַקֶּנֶת נִיצוֹצוֹת שֶׁהִתְפַּזְּרוּ. וּבִשְׁבִיל יָחִיד שֶׁשָּׁב יִמְחֲלוּ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עִנְיַן הַיָּחִיד שֶׁשָּׁב, אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהַיָּחִיד הַזֶּה הוּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁעָלֶיהָ לָשׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ, לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁבָּנוּ, הַתּוֹבַעַת אֶת תַּפְקִידָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק לִפְתֹּחַ לוֹ אֶת שַׁעֲרֵי לִבֵּנוּ לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת אֲמִיצָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַשִּׁיבָה הַזּוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁעִנְיָנָהּ בָּעוֹלָם הוּא לְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִיא לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה אַף כִּי הוּא הוּפְסַק… אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁשָּׁב, מְעוֹרֵר זַעֲזוּעַ כֹּה גָּדוֹל בָּעוֹלָם, שֶׁמּוֹחֲלִין לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַיִּתָּכְנוּ רַחֲמִים עֲצוּמִים כָּאֵלּוּ כְּמוֹ שֶׁל בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ, וְאוֹתוֹ יָחִיד, הוּא כָּל יָחִיד וְיָחִיד, שֶׁמְּכַוֵּן אֶת פְּנִימִיּוּת עִנְיָנוֹ לָעִנְיָן הָאֱלֹקִי, וְרוֹצֶה לָשׁוּב אֶל חֵיק בּוֹרְאוֹ בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה, זֶהוּ סוֹד הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה.

יֵשׁ תְּשׁוּבָה גְּבוֹהָה, שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה אָדָם אַחֵר לְגַמְרֵי, לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים וְהִתְרַחֲקוּתוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא נֵס וְנֵס לְעֵבֶר יַעַד שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר, לִבְרֹחַ מְאֹד מְאֹד מִכָּל סְרַךְ וְעִנְיָן שֶׁל הֵפֶךְ דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ, הִיא אֵינָהּ תְּשׁוּבָה אַחַת, אֶלָּא הִיא לִקּוּטֵי תְּשׁוּבוֹת, תְּשׁוּבָה אַחַר תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, מֵחֲמַת שֶׁגִּשֵּׁם בִּתְשׁוּבָתוֹ אֶת אוֹר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשָׁב עַל הַתְּשׁוּבָה וְחוֹזֵר חָלִילָה, וְזֶהוּ מַסָּע שֶׁל אוֹהֵב הַמְּחַזֵּר אַחַר אֲהוּבָתוֹ, בִּתְשׁוּקָה וּבְחֵשֶׁק נִפְלָא, כָּךְ כָּל רֶגַע וְרֶגַע, הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְהַשִּׂיג עוֹד וְעוֹד, גִּלּוּי אֱלֹקוּת וּנְעִימוּת עֲרֵבוּת הַהֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקִי הַפְּנִימִי, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

כֵּיוָן שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל, גַּם הַתְּשׁוּבָה הַגְּבוֹהָה הַנַּ"ל, הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַכִּסּוּפִים וְהַגַּעְגּוּעִים הָאֵין סוֹפִיִּים, שֶׁאֵינָם מֻשָּׂגִים וְרוֹדְפִים תָּמִיד בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי, לִרְאוֹת הֶסְתֵּר וְלִלְמֹד גִּלּוּי, לְהַרְגִּישׁ אֶת יַד הַהַשְׁגָּחָה גַּם כְּשֶׁהִיא מִסְתַּתֶּרֶת, לְהַעֲמִיק בָּאֱמוּנָה הַקְּדֵשָׁה גַּם כְּשֶׁהִיא בַּלֵּילוֹת מַמָּשׁ, כְּשֶׁהַכְּאֵב עַל הַהֶסְתֵּר מְכַסֶּה עַל כָּל רֶגֶשׁ וְכָל שֶׁכֵּן עַל מַחֲשָׁבָה שֶׁל שֵׂכֶל, וְאָז מִתְגַּלֶּה ה' בַּהֲדָרוֹ, וְרוֹאִים שֶׁאֵין בֶּאֱמֶת שׁוּם רַע כְּלָל, כִּי אִם הַכֹּל אוֹר ה' הַמִּתְגַּלֶּה פַּעַם בְּאֹפֶן זֶה וּפַעַם בְּאֹפֶן זֶה, אֲבָל אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַף שֶׁלֹּא תָּמִיד הַשֵּׂכֶל מַסְכִּים לָזֶה, וָבֶטַח לֹא הָרֶגֶשׁ הַיַּלְדּוּתִי, אֲבָל בַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְהֶעָמֹק, מְבִינִים אֶת הֱיוֹתֵנוּ בָּרֵי חֲלֹף הַנִּמְצְאִים בְּיַד הַנֶּצַח, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֵלָיו נִכְסֹף וְנִשְׁתֹּקֵק וְנִרְאֶה טוֹב, וּבְהַסְתָּרַת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, בֶּהָלָה וּפַלָּצוּת תאחזנו, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָכֵן גַּם מִי שֶׁעוֹלֶה מַעְלָה אֶל תְּשׁוּבָה עִלָּאָה מְאֹד, וּמַרְגִּישׁ אַהֲבָה עֲמֻקָּה לְבוֹרְאוֹ, וּבֹטֵחַ עֲווֹנֹתָיו נִמְחָלִים, הוּא גַּם מִתְנַסֶּה בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים בֶּאֱמוּנָה גּוּפָא, כִּי בִּנְיָן הָאֱמוּנָה הוּא בִּנְיָן הַתְּשׁוּבָה, נִדְבָּךְ אַחַר נִדְבָּךְ.

, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹּחוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת מְשָׁרְתִים אֶל גִּלּוּי הַמַּלְכוּת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַמְלִיכִים אֶת מַלְכוּת ה' בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, אָנוּ עוֹסְקִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם יְעִידוּן וְיַגִּידוּן כִּי יֵשׁ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁלִּפְעָמִים אֵינָהּ מְזֻכֶּכֶת דַּיָּהּ, אֵינוֹ קוֹלֵט שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַמַּלְכוּת, וְשֶׁהַכֹּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ, הַכֹּחוֹת הַשִּׂכְלִיִּים וְהַכֹּחוֹת הַגַּשְׁמִיִּים, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, נוֹעָד רַק כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְאָכֵן אָמְנָם בְּכָל חֵטְא יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁאֵינוֹ שָׂם אֶל לִבּוֹ שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁצּוֹפֶה וּמַבִּיט בְּכָל הַנִּסְתָּרוֹת, וְלָכֵן גַּם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם, הוּא הַתִּקּוּן בִּבְחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁמַּחְזִיר לְעַצְמוֹ אֶת הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁכָּבָה הֵימֶנּוּ בִּשְׁעַת הַחֵטְא, וְאַדְרַבָּה, אוֹר הַשֵּׁנִי גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי בִּבְחִירָתוֹ הָבִין, כִּי אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעַתָּה, וְאָז אוֹר הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים מֵאִיר בְּיוֹתֵר אֵצֶל הָאָדָם הַזּוֹכֶה לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאוֹ עַל נְקֻדַּת גִּלּוּי הָאֱמוּנָה וְתֹקֶף הִתְבַּהֲרוּת הַמַּלְכוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְעַל כָּל פְּנִימִיּוּתוֹ.

הָאִישׁ הַיְּהוּדִי הָעוֹסֵק בְּהַכְוָנָה שֶׁל הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ מוּל הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה, וּבְכָל עֵת מַרְגִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר הֶעָצוּם שֶׁלּוֹ עִם הָאוֹר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַמֵּאִיר בְּתוֹכוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל, שֶׁבְּכָל חַיָּיו לֹא יִהְיֶה הוּא הַמַּסְתִּיר אֶת הָאוֹר הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, וְשֶׁעַל כֵּן בָּא אֶל זֶה הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ, הוּא זוֹכֶה לְתַעֲנוּג עָרֵב מְאֹד, כִּי יוֹדֵעַ מַה הִיא מַשְׁמָעוּת הַחַיִּים שֶׁאָנוּ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים, וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם דָּבוּק וְאָדוּק בְּחַיָּיו, וְאוֹהֵב אוֹתָם, כָּךְ יָבִין וְיַשְׂכִּיל כִּי הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים הִיא הַתַּעֲנוּג הַנֶּעֱרָב שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.

כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לִבְהִירוּת אֱמוּנָה, מַסָּע הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְתַעֲנוּגִים, כִּי הִיא רֵישׁ כָּל דַּרְגִין וְסוֹף כָּל דַּרְגִין, וְהִיא רֵאשִׁית הַכֹּל, יְסוֹדָהּ בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, הֶמְשֵׁכָהּ בְּהַפְרָחַת שִׁמָּמוֹן הַנֶּפֶשׁ, וְהַכָּרָה שֶׁבְּכָל רֶגַע כִּי הִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, לְתָמְכוֹ וּלְסַעֲדוֹ, לְכַוְּנוֹ ולייעדו, וְכָל מַה שֶׁעוֹשֶׂה – עוֹשֶׂה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בִּלְבַד, בְּלֹא שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת לְאֵיזֶה עִנְיַן אוֹ לְשֵׁם לְרַצּוֹת חֶבְרַת אֲנָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, כִּי אִם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה, אָדָם כָּזֶה, רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁחֲטָאָיו הוֹפְכִים לְמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה, אֵיךְ מִתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה נוֹצַרְתָּ הַכָּרָה בְּהִירָה כְּלָלִית וּפְרָטִית הַמְּשִׁיבָה דְּבָרִים אֶל שָׁרְשָׁם וּמְתַקֶּנֶת נִיצוֹצוֹת שֶׁהִתְפַּזְּרוּ. וּבִשְׁבִיל יָחִיד שֶׁשָּׁב יִמְחֲלוּ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עִנְיַן הַיָּחִיד שֶׁשָּׁב, אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהַיָּחִיד הַזֶּה הוּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁעָלֶיהָ לָשׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ, לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁבָּנוּ, הַתּוֹבַעַת אֶת תַּפְקִידָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק לִפְתֹּחַ לוֹ אֶת שַׁעֲרֵי לִבֵּנוּ לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת אֲמִיצָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַשִּׁיבָה הַזּוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁעִנְיָנָהּ בָּעוֹלָם הוּא לְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִיא לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה אַף כִּי הוּא הוּפְסַק… אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁשָּׁב, מְעוֹרֵר זַעֲזוּעַ כֹּה גָּדוֹל בָּעוֹלָם, שֶׁמּוֹחֲלִין לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַיִּתָּכְנוּ רַחֲמִים עֲצוּמִים כָּאֵלּוּ כְּמוֹ שֶׁל בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ, וְאוֹתוֹ יָחִיד, הוּא כָּל יָחִיד וְיָחִיד, שֶׁמְּכַוֵּן אֶת פְּנִימִיּוּת עִנְיָנוֹ לָעִנְיָן הָאֱלֹקִי, וְרוֹצֶה לָשׁוּב אֶל חֵיק בּוֹרְאוֹ בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה, זֶהוּ סוֹד הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה.

יֵשׁ תְּשׁוּבָה גְּבוֹהָה, שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה אָדָם אַחֵר לְגַמְרֵי, לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים וְהִתְרַחֲקוּתוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא נֵס וְנֵס לְעֵבֶר יַעַד שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר, לִבְרֹחַ מְאֹד מְאֹד מִכָּל סְרַךְ וְעִנְיָן שֶׁל הֵפֶךְ דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ, הִיא אֵינָהּ תְּשׁוּבָה אַחַת, אֶלָּא הִיא לִקּוּטֵי תְּשׁוּבוֹת, תְּשׁוּבָה אַחַר תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, מֵחֲמַת שֶׁגִּשֵּׁם בִּתְשׁוּבָתוֹ אֶת אוֹר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשָׁב עַל הַתְּשׁוּבָה וְחוֹזֵר חָלִילָה, וְזֶהוּ מַסָּע שֶׁל אוֹהֵב הַמְּחַזֵּר אַחַר אֲהוּבָתוֹ, בִּתְשׁוּקָה וּבְחֵשֶׁק נִפְלָא, כָּךְ כָּל רֶגַע וְרֶגַע, הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְהַשִּׂיג עוֹד וְעוֹד, גִּלּוּי אֱלֹקוּת וּנְעִימוּת עֲרֵבוּת הַהֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקִי הַפְּנִימִי, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

כֵּיוָן שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל, גַּם הַתְּשׁוּבָה הַגְּבוֹהָה הַנַּ"ל, הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַכִּסּוּפִים וְהַגַּעְגּוּעִים הָאֵין סוֹפִיִּים, שֶׁאֵינָם מֻשָּׂגִים וְרוֹדְפִים תָּמִיד בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי, לִרְאוֹת הֶסְתֵּר וְלִלְמֹד גִּלּוּי, לְהַרְגִּישׁ אֶת יַד הַהַשְׁגָּחָה גַּם כְּשֶׁהִיא מִסְתַּתֶּרֶת, לְהַעֲמִיק בָּאֱמוּנָה הַקְּדֵשָׁה גַּם כְּשֶׁהִיא בַּלֵּילוֹת מַמָּשׁ, כְּשֶׁהַכְּאֵב עַל הַהֶסְתֵּר מְכַסֶּה עַל כָּל רֶגֶשׁ וְכָל שֶׁכֵּן עַל מַחֲשָׁבָה שֶׁל שֵׂכֶל, וְאָז מִתְגַּלֶּה ה' בַּהֲדָרוֹ, וְרוֹאִים שֶׁאֵין בֶּאֱמֶת שׁוּם רַע כְּלָל, כִּי אִם הַכֹּל אוֹר ה' הַמִּתְגַּלֶּה פַּעַם בְּאֹפֶן זֶה וּפַעַם בְּאֹפֶן זֶה, אֲבָל אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַף שֶׁלֹּא תָּמִיד הַשֵּׂכֶל מַסְכִּים לָזֶה, וָבֶטַח לֹא הָרֶגֶשׁ הַיַּלְדּוּתִי, אֲבָל בַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְהֶעָמֹק, מְבִינִים אֶת הֱיוֹתֵנוּ בָּרֵי חֲלֹף הַנִּמְצְאִים בְּיַד הַנֶּצַח, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֵלָיו נִכְסֹף וְנִשְׁתֹּקֵק וְנִרְאֶה טוֹב, וּבְהַסְתָּרַת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, בֶּהָלָה וּפַלָּצוּת תאחזנו, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָכֵן גַּם מִי שֶׁעוֹלֶה מַעְלָה אֶל תְּשׁוּבָה עִלָּאָה מְאֹד, וּמַרְגִּישׁ אַהֲבָה עֲמֻקָּה לְבוֹרְאוֹ, וּבֹטֵחַ עֲווֹנֹתָיו נִמְחָלִים, הוּא גַּם מִתְנַסֶּה בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים בֶּאֱמוּנָה גּוּפָא, כִּי בִּנְיָן הָאֱמוּנָה הוּא בִּנְיָן הַתְּשׁוּבָה, נִדְבָּךְ אַחַר נִדְבָּךְ.

הפוסט שיעור אמונה 059 – עֲשֶׂרֶת יְמֵי אֱמוּנָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

שַׁבָּת שׁוּבָה אוֹ שַׁבָּת תְּשׁוּבָה הִיא שַׁבָּת שֶׁל תְּשׁוּבָה! יֵשׁ תְּשׁוּבָה וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה. יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל הַכּוֹלֶלֶת מְעִידוֹת וּנְפִילוֹת אֵין קֵץ. וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִתְאַחֲדוּת מֻחְלֶטֶת עִם ה', בִּבְחִינַת וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ…

תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּשׁוּבָה מֵעוֹלָם אַחֵר. עוֹלָם נֶאֱצָל וְנִשְׂגָּב! תְּשׁוּבָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁיבָה לְאָחוֹר, תְּשׁוּבָה קַיֶּמֶת וּשְׁרִירָה.

אִם בְּכָל מֶשֶׁךְ יְמֵי הַשָּׁנָה, כְּשֶׁאֵין אֶת הַפְּרִיבִילֶגְיָה שֶׁל 'בְּהִמָּצְאוֹ', הַיְּהוּדִי נִפְגָּשׁ עִם הַמֶּלֶךְ בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה, מַרְגִּישׁ טוֹב בְּבֵית אָבִיו רוֹאֶה אֶת שְׁמֵי חַיָּיו בְּהִירִים וְזַכִּים, שִׂמְחַת הֶאָרַת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ!

מַה קּוֹרֶה בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשָּׁנָה.

אֵיזוֹ קִרְבָה אֵיתָנָה בֵּינֵינוּ לְבֵין ה' קַיֶּמֶת בְּשַׁבָּת תְּשׁוּבָה?!

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָחוּשׁ בְּקִרְבָה נִשְׂגָּבָה זוֹ! הֲלֹא הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת שִׂיא הַשִּׂיאִים.

הַשַּׁבָּת שֶׁל כָּל הַשַּׁבָּתוֹת…

תְּשׁוּבַת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת…

אַהֲבַת כָּל הָאַהֲבוֹת…

עֲוֹנוֹת נַעֲשִׂים כִּזְכֻיּוֹת!

סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זי"ע מַסְבִּיר (קְדֻשַּׁת לֵוִי פָּרָשַׁת בֹּא) אֶת הַסְּתִירָה שֶׁנִּמְצֵאת לִכְאוֹרָה בְּדִבְרֵי חֲכָמִים פַּעַם מוּבֵאת לָשׁוֹן "אִלְמָלֵא מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד נִגְאָלִים", וּפַעַם נִמְצָא אִזְכּוּר שׁוֹנֶה בִּמְעַט: – "אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה" וְכוּ'.

… "וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁשַּׁבָּת מְרַמֶּזֶת עַל הַתְּשׁוּבָה, כִּי 'שַׁבָּת' אוֹתִיּוֹת 'תָּשֵׁב', נִמְצָא בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה, וְיוֹדְעִים שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימֵי הַחוֹל הָיָה מִדָּבָר מָאוּס, וּמְצַעֲרִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יְמֵי הַחוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד הַתַּעֲנוּג כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם בַּחוֹל מִקֹּדֶם".

[כָּאן עוֹבֵר הַצַּדִּיק לְפָרֵשׁ אֶת מַאֲמָר חֲכָמֵינוּ: – 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ'! ]

"וְזֶה הוּא כֵּיוָן שֶׁבָּא שַׁבָּת נוֹתֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נְשָׁמָה יְתֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַתַּעֲנוּג מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּפוֹחֲדִים"…

[וּמִמַּה הַפַּחַד?]

"כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וְיֵשׁ לָהֶם אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה".

[אָז מַה יִּהְיֶה מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה?]

"וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ בַּחוֹל! כְּשֶׁיָּבוֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם מִקֹּדֶם".

[זֶה הַפַּחַד הַגָּדוֹל! ].

"נִמְצָא צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת!

שַׁבָּת אַחַת: כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָבִין שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם תַּעֲנוּג מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת.

וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי".

שַׁבָּת הִיא תְּשׁוּבָה, שַׁבָּת תְּשׁוּבָה הִיא הַתְּשׁוּבָה בְּשִׂיאָהּ.

רַבֵּנוּ לֵוִי יִצְחָק מְלַמְּדֵנוּ, כִּי הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְמַעַן נִלְמַד מִמַּה לְהִגָּעֵל, לְתַעֵב, לִסְלוֹד וְלִבְחֹל. אֶת מַה עָלֵינוּ לִשְׂנֹא, מֵהֵיכָן לְהִתְרַחֵק, וְלִבְרֹחַ וְלָנוּס מִמִּנְהֶרֶת הַחֹשֶׁךְ הָעֲמֻקָּה אֶל הָאוֹרָה הַגְּדוֹלָה הַמְחַמֶּמֶת וְעוֹטֶפֶת.

"וְיוֹדְעִים שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימֵי הַחוֹל הָיָה מִדָּבָר מָאוּס"!

וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ אָנוּ מַכִּירִים בָּרָע הָאוֹרֵב לָנוּ בְרִשְׁתּוֹ, סוֹנְטִים בּוֹ וְלוֹעֲגִים לְנִסְיוֹנוֹת הַנֵּפֶל שֶׁלּוֹ לְהָמִיר לְנִשְׁמָתֵנוּ הָעֲנֻגָּה אֶת מְזוֹנָהּ הַטִּבְעִי בְּאֹכֶל מְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ…

"לֹא עוֹד" תִּזְעַק הַנְּשָׁמָה שֶׁל שַׁבָּת, לֹא עוֹד סִגְנוֹן בָּזוּי שֶׁל הִתְבַּהֲמוּת, לֹא! אֶלָּא מַשֶּׁהוּ אֲצִילִי יוֹתֵר, מַתְאִים לַמָּקוֹר, דּוֹמֶה לַשֹּׁרֶשׁ, מְחֻבָּר לַיְּנִיקָה הַטִּבְעִית כִּי הֲלֹא אָנוּ "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ"! זוֹ הִיא הַשַּׁבָּת וְזוֹ הִיא תְּשׁוּבָתָהּ…

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כְּאוֹתוֹ נַעַר מְשֻׁלְהָב בַּהַקָּפוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ צִינִי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו אֶת הַיָּדוּעַ לוֹ הֵיטֵב: 'מָחָר פּוֹקְדִים שׁוּב אֶת הַחֵידֶר תַּחַת מַגְלְבוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד'… וְגוֹרֵם לְשִׂמְחָתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּק בְּאַחַת… כָּךְ אָנוּ, נִזְכָּרִים לְפֶתַע בָּאַפְרוּרִיּוּת הַיּוֹם-יוֹמִית, וּמוּדָעִים לְכָךְ שֶׁעוֹד נִפָּגֵשׁ עִם יְמֵי הַחוֹל הַמַּשְׁמִימִים, הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּתְמוּרוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת…

"וּמְצַעֲרִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יְמֵי הַחוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד הַתַּעֲנוּג כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם בְּחוֹל מִקֹּדֶם"…

מַה יִּהְיֶה?

הִנֵּה לָנוּ תַּפְקִידָהּ שֶׁל 'שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה'… הִיא תִּהְיֶה הַמַּנְחָה וְהַמּוֹרָה אֶת דֶּרֶךְ חַיֵּי הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – – –

וּכְדִבְרֵי הַקְּדֻשַּׁת לֵוִי: "נִמְצָא צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת! שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָבִין שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם תַּעֲנוּג מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג אֲמִתִּי".

נַשְׁאִיל מֵהַקֶּטַע הַזֶּה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין הַשְּׁתַּיִם, שֶׁל הַשַּׁבָּת הַמַּנְחָה וְהַמְלַמֶּדֶת…

נָבִיא אוֹתָהּ אֵלֵינוּ לְ'שַׁבָּת תְּשׁוּבָה', שֶׁהִיא גַּם הָרִאשׁוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּן, הִיא, הַמְצוּיָה בְּמִסְגֶּרֶת הַהִמָּצְאוּת שֶׁל ה' אֵלֵינוּ, בִּימֵי רָצוֹן אַדִּירֵי מַשְׁמָעוּת.

שַׁבָּת שֶׁכָּזוֹ תִּהְיֶה מְסֻגֶּלֶת לְהַפְלִיט מִמַּאֲגַר מַאֲוָיֵנוּ אֶת הַבִּלְתִּי טְהוֹרִים, לְנַקּוֹת אֶת מִדְבָּר חַיֵּינוּ מֵעִשְׂבֵי בַּר שׁוֹטִים וּלְהַצְמִיחַ בִּמְקוֹמָם אֶת אִילָנוֹת הַתְּשׁוּקָה לְאֱלֹקוּת רַבֵּי הַפְּאֵרוֹת.

נָבִין הֵיטֵב, שֶׁהִתְנַהֲגוּתֵנוּ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת תִּקְבַּע אֶת חַבְרוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ!

וְאָז בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם הַתַּעֲנוּג אֲמִתִּי.

זְהִירוּת!

הפוסט תשובה של שבת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.