אמת פשוטה – אמונה פשוטה!

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ! אַשְׁרֵי מִי שֶׁנּוֹלַד לְאֻמָּה קְדוֹשָׁה, שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכְכֵי הַמַּהוּת שֶׁל כָּל אֶחָד מִבָּנֶיהָ, קַיָּם יְסוֹד פְּנִימִי וּמוּאָר שֶׁל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא, אֵין מִצְוַת הָאֱמוּנָה כִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת, אִם בְּכָל מִצְוָה, עַל הָאָדָם לָקוּם וְלִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה כְּמוֹ שֶׁהִצְטַוָּה, הֲרֵי שֶׁבְּמִצְוַת אֱמוּנַת הַשֵּׁם עָלָיו פָּשׁוּט לְהִתְבּוֹנֵן אֶל נַפְשׁוֹ פְּנִימָה, לְהַקְשִׁיב אֶל הֶמְיַת הָאֱמוּנָה הַקַּיֶּמֶת שָׁם בִּפְנִים, הַמִּתְחַנֶנֶת וּמְבַקֶּשֶׁת לָבוֹא לִידֵי הִתְגַּלּוּת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים הֵמָּה, הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, קַיֶּמֶת בְּתוֹכָם, וּבְעָצְמָה אַדִּירָה אֵינְסוֹפִית, אַךְ בְּמִקְרִים רַבִּים – הִיא רְדוּמָה, וְלִפְעָמִים נִמְצֵאת בְּמַצַּב שֶׁל עִלָּפוֹן רוּחָנִי, כַּאֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִים לְשָׁעָה שְׁקֵטָה שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית, אָנוּ זוֹכִים לְהַקְשִׁיב אֶל הַקּוֹל שֶׁל אֱמוּנָה הַמְדַבֵּר מִתּוֹכֵנוּ.

בְּכָךְ אָנוּ מְבִינִים אֵיךְ אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְצַוּוֹת עַל אֱמוּנָה, הֲרֵי מִי שֶׁמַּאֲמִין – מַאֲמִין, וּמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, מִי יְצַוֶּה עָלָיו לְהַאֲמִין? אֶלָּא שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלָּנוּ אֶל הַבּוֹרֵא הִיא דָּבָר מְצִיאוּתִי מֵעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ בְּרוּאָיו, וּמֵעֶצֶם עָמְדֵנוּ לְפָנָיו לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, אַךְ בְּעוֹלָם הַתְּמוּרוֹת, שָׁכַחְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ, הִגַּעְנוּ אֶל שֶׁפֶל רוּחָנִי נָמוּךְ, וְאַף אִם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים אָנוּ, וְאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְווֹת, עֲדַיִן יֵשׁ הֲמוֹן מַה לִפְעֹל בִּתְחוּם זֶה שֶׁל אֱמוּנָה, לְהַחֲיוֹת אֶת הַשָּׁתִיל הַנָּטוּעַ בְּגַן נִשְׁמָתֵנוּ, לְהַפְרִיחַ אֶת הַשְּׁמָמָה שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֵינוּ מִכֹּרַח הַחַיִּים הָעֲמוּסִים, וּפָשׁוּט לְהַקְשִׁיב לְקוֹלָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקּוֹרֵא לָנוּ לָשׁוּב אֵלֶיהָ וּלְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּמֵימֶיהָ הַזַּכִּים.

מוּבָא בְּסֵפֶר שִׂיחוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן לג): אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, וְאֶצְלִי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. וְעִקָּר הָאֱמוּנָה הִיא בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל. רַק בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וְהַהֲמוֹן עַם הַכְּשֵׁרִים מַאֲמִינִים. כַּמָּה עֹמֶק יֵשׁ בְּמִלִּים הַפְּשׁוּטוֹת הַלָּלוּ! הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁמַּרְבִּים לְדַבֵּר אוֹדוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ הִיא שַׁיֶּכֶת לִפְשׁוּטִים וּלְחַסְרֵי עֹמֶק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל – מִצַּד אֶחָד, תֵּדְעוּ כִּי הִיא לֹא דָּבָר קָטָן כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים, הִיא הַדָּבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁקַּיָּם עֲלֵי אֲדָמוֹת, לִרְאוֹת אֶת הָאֱמוּנָה בָּעֵינַיִם, לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, לַחֲווֹת אֶת הָאֱמוּנָה בְּחוּשִׁים מַמָּשׁ – זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל, תֹּאמְרוּ שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ עֹמֶק עִיּוּן נִרְחָב, וְלֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לָזֶה – אוֹמֵר רַבֵּנוּ: לֹא! בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל, רַק בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וַהֲמוֹן הָעָם הַכְּשֵׁרִים מַאֲמִינִים… בְּסוֹף מִי שֶׁפָּשׁוּט – הוּא הַצּוֹדֵק.

הַהֶסְבֵּר בָּזֶה, שֶׁהָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה, הִיא אֱמֶת פְּשׁוּטָה כָּזֹאת, שֶׁאֵין מַה לְעַקֵּם בָּהּ אֶת הַמֹּחַ, וְאֵין מַה לְהִתְפַּלְפֵּל בָּהּ, הִיא אֱמֶת פְּשׁוּטָה הַנִּגְלֵית לָעַיִן, בַּשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר שֶׁנִּתַּן בָּנוּ מִיּוֹם לֵידָתֵנוּ, אָנוּ מְבִינִים דְּבָרִים פְּשׁוּטִים וַאֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ הָאֲוִיר לַנְּשָׁמָה, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים עָלָיו לְלֹא כָּל מֶחְקָר וּלְלֹא כָּל הִתְחַכְּמוּת, הַפָּשׁוּט שֶׁבִּבְנֵי אָדָם יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת סוֹדָם שֶׁל הַחַיִּים הַתְּלוּיִים בִּנְשִׁימַת אַפֵּנוּ, כָּךְ הַזּוֹכֶה לָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה, הוּא מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה, שֶׁאֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּרָא בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים, וְהוּא מַנְהִיגוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וְלַמְרוֹת שֶׁהָיוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים שֶׁחָקְרוּ בֶּאֱמוּנָה וְהִשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַחֲקִירוֹת הַלָּלוּ, לְבַסּוֹף כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ, אָכֵן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהֲמוֹן הָעָם הַכְּשֵׁרִים מַאֲמִינִים, כִּי זֹאת פָּשׁוּט הָאֱמֶת.

לַמְרוֹת פַּשְׁטוּתָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה בְּעֶצֶם, הִיא חֲמַקְמַקָה מִן הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָהּ רַב מְאֹד, וְהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל מִצְווֹת הַיַּהֲדוּת, וּבוֹנָה אֶת כָּל בִּנְיָן הָאָדָם הַשָּׁלֵם, וְהִיא מְקוֹר חִיּוּתוֹ וִינִיקָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּהּ הַסְתָּרוֹת לְאֵין סְפֹר, הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ הִיא לִבְנוֹת אוֹתוֹ בְּבָסִיס אֵיתָן מַמָּשׁ, עָלֵינוּ לְהַקְדִּישׁ חֵלֶק מֵחַיֵּינוּ בַּעֲבוֹדָה יוֹם יוֹמִית – לְהַחְדִּיר בְּתוֹכֵנוּ הֲבָנוֹת שֶׁל אֱמוּנָה, עֹמֶק שֶׁל אֱמוּנָה, וְלִלְמֹד אוֹתָהּ שׁוּב וְשׁוּב, וְאֵין צֹרֶךְ דַּוְקָא בַּחֲקִירוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הַקַּיָּמוֹת לָרֹב בִּסְפָרִים שׁוֹנִים, אֶלָּא פָּשׁוּט לְהַקְשִׁיב לְמַה שֶׁאָנוּ מִמֵּילָא מַאֲמִינִים, וְלִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹר שֶׁל הַדְּבָרִים, לְהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ נַפְשִׁית, שֶׁכָּל הַמַּהוּת שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּבוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים.

מִי שֶׁזָּכָה לְהִוָּלֵד לְבַיִת שֶׁל אַנְשֵׁי אֱמוּנָה, אַף כִּי שָׁפַר חֶלְקוֹ וּמַזָּלוֹ, אַךְ עָלָיו לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מִמִּצְוֹת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, הָאֱמוּנָה הִיא נְקֻדָּה קְטַנָּה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִיחַ אוֹתָהּ – הִיא מִתְעַלֶּמֶת, גַּם אִם הָאֱמוּנָה קַיֶּמֶת, אֲבָל הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת פְּעִילָה וְנֹכָחַת בְּחַיֵּי הָאָדָם, לְהַבְעִיר אֶת לְבָבוֹ אֶל יְדִידוּת נֶפֶשׁ לְאָב הָרַחֲמָן.

נְקֻדּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת:

הָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹל עָלֶיהָ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת וּלְמִידָה.

הָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר שֶׁקַּיָּם בְּתוֹכֵנוּ, וְעָלֵינוּ לְנַסּוֹת לְהַקְשִׁיב לְמַה שֶּׁהַלֵּב הַמַּאֲמִין מְדַבֵּר.

הָאֱמוּנָה נוֹטָה לִהְיוֹת רְדוּמָה, כַּאֲשֶׁר אֵין מְפִיחִים בָּהּ אֶת הַחִיּוּת שֶׁהִיא דּוֹרֶשֶׁת.

הָאֱמוּנָה מְסוֹבֶבֶת בְּהַסְתָּרוֹת לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, בָּעוֹלָם שֶׁהוּא מָלֵא תְּמוּרוֹת.

הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה וְהַתְּמִימָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם נוֹכֵחַ בָּהֶם.

הפוסט שיעור אמונה 001 – האמת הפשוטה של האמונה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַתְּנַת שָׁמַיִם, וְהִיא כְּעֵין הִתְגַּלּוּת שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם לִבְרוּאָיו, הַרְגָּשָׁה דַּקָּה מִסּוֹד הַנְּבוּאָה… מִי שֶׁזָּכָה שֶׁלִּבּוֹ לֵב אֱמוּנָה, הוּא הָאָדָם הַמְּאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת, מִלְּבַד זֹאת שֶׁאֱמוּנָתוֹ הִיא בַּדָּבָר הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת, הֲרֵי שֶׁעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בְּכָךְ הוּא מְחֻבָּר לִמְקוֹר הָעָצְמָה, לִמְחוֹלֵל הַכֹּל וּמַנְהִיג הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הֲיֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה? מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ, צְרִיכוֹת לְלַוּוֹת אֶת הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם תָּמִיד, בְּקוּמוֹ בַּבֹּקֶר וּבְלֶכְתּוֹ לִישׁוֹן, וּבְכָל עֵת מְצֹא, שֶׁזֹּאת הִיא שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה וְהַרְגָּשַׁת הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים עג, כח): "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

בְּרִגְעֵי שֶׁפֶל, כַּאֲשֶׁר הַלֵּב מֵסִית לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹמֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים נִדּוֹן הָאָדָם לְמַעְלָה בְּדִין קָשֶׁה, כִּי נִפְרַם הַקֶּשֶׁר הָאַלְמוּתִּי בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְאַף הִרְהוּר אָסוּר, וְאִם יַעֲמִיק בְּלִבּוֹ פְּנִימָה, יָבִין וְיַשְׂכִּיל כִּי כָּל הִרְהוּר כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה, אֵין מְקוֹרוֹ בְּשֵׂכֶל עָמוֹק וְכוּ', אֶלָּא מְקוֹרוֹ בָּרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי לִפְרִיקַת עֹל בִּכְלָל וּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּפְרָט, שֶׁלְּמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, נִיתַּן בָּאָדָם רָצוֹן לִפְרֹק עֹל, וְהוּא הַמַּעֲלֶה בְּלִבּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הָאֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קַל לִפְרֹק עֹל, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּלִבּוֹ פְּנִימָה – מַאֲמִין הוּא, וְכַאֲשֶׁר יַבְחִין בְּהִרְהוּרִים אֵלּוּ, יֵדַע אֶת מַאֲמָר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַנַּ"ל, וְיִרְתַּת לְבָבוֹ מֵאֵימַת קוֹנוֹ, וְיָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה.

וְכָאָמוּר, הַפִּתְרוֹן הַגָּדוֹל לְכָל בִּלְבּוּלֵי הַחַיִּים הוּא שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, כִּי עַל דָּבָר עָרֵב וּמָתוֹק אֵין מְוַתְּרִים כָּל כָּךְ בְּנָקֵל, וְאַחַר שֶׁהִתְבָּרֵר לָאָדָם, כִּי יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם, וְהוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּמוּרִים, נַפְשׁוֹ מִשְׁתּוֹקֶקֶת אַחֲרָיו בְּכָל עֵת תָּמִיד, וְהוּא רוֹצֶה בְּקִרְבָתוֹ, וְאִם יִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ עַל זֶה שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יַרְאֶה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִפְלָאוֹת, כִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹרָה מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי חֶדְוָה אֲמִתִּית, הַמְמַלֵּאת אֶת כָּל חַדְרֵי הַלֵּב.

וְהִנֵּה מְאֹרָעוֹת הַחַיִּים הֵם מְלֵאֵי תְּלָאוֹת, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ יִסּוּרֵי נֶפֶשׁ, לִפְעָמִים זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מֵרֻבָּם, אַךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ, וְרָצוֹן לְשִׁנּוּי – יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהַבְּרוּאִים, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהָבִין שֶׁלְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלַי יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, וְלֹא סְתָם מַשְׁמָעוּת, אֶלָּא אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם, אֵין טָעוּת בָּעוֹלָם, אֵין סְתָם כָּךְ… כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת, כָּל הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן, הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַזֹּאת מַרְגִּיעָה אֶת סַעֲרַת הַנֶּפֶשׁ, פִּתְאֹם מֵבִין הָאָדָם שֶׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת מֻנְהֶגֶת, וְאֵינוֹ סוֹבֵל סְתָם כָּךְ, וְאָז כְּבָר אֵין סֵבֶל… כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁזּוֹכִים לְמַרְגּוֹעַ הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי יְדִיעַת הַהַשְׁגָּחָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה מַמָּשׁ, לְהַרְגִּישׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּחַיָּיו, וְאָז הַחִיּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה – הִיא חִיּוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, כִּי כָּל הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ הִיא אַחֶרֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים. וְזוֹ הִיא עֵצָה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, בְּכָל עֵת שֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה דָּבָר בִּלְתִּי רָצוּי, שֶׁיַּעֲמִיק בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב, הֲרֵי מִי מַנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָם וִיצוּרָיו – הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאִם כֵּן, מַה לִּי לְהִשָּׁבֵר מִזֶּה… וּבְכָל פַּעַם שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בְּעֵת צָרָתוֹ וְדַחֲקוּתוֹ – בּוֹנֶה עוֹד נִדְבָּךְ בְּבִנְיָן אֱמוּנָתוֹ, וְזוֹכֶה לְחַיִּים שֶׁל דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַטּוֹב הָאֲמִתִּי.

עֵצָה מַעֲשִׂית לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה: מוּבָא שֶׁהָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, כְּכָל שֶׁאָדָם מְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה עִם זוּלָתוֹ, וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְתוֹךְ חַיָּיו, וְהַשָּׂפָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁלּוֹ מְלֵאָה עִם קִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה בָּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, וְרוֹאֶה מַמָּשׁ בְּחוּשׁ, אֵיךְ שֶׁהוּא מֻנְהָג עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְגַם הַבִּטּוּיִים הַשְּׁגוּרִים בְּפֶה הָעָם – בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, צָרִיךְ לְאָמְרָם בֶּאֱמֶת מִתּוֹךְ הַלֵּב – עִם מַחֲשָׁבָה! וְלֹא סְתָם כְּשִׁגְרַת הַשָּׂפָה וְהַלָּשׁוֹן.

עוֹד כְּדַאי לְהִתְרַגֵּל בְּיוֹתֵר לוֹמַר אֶת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם, וְלַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁמּוֹצִיאִים מֵהַפֶּה, וְלִפְעָמִים גַּם כְּדַאי לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וְאִם רוֹצִים אֵיזוֹ יְשׁוּעָה וְכוּ', כִּי הַהִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה הִיא הַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כח, כ): "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", עַד שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים, זוֹכִים שֶׁהָעִקָּרִים הַלָּלוּ קְבוּעִים בְּלִבּוֹ תָּמִיד, וְהוּא זוֹכֶה לְאוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ, הַחַיִּים נִהְיִּים מְאִירִים, וִיתֵירָה מִזֹּאת – אָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵךְ וְלִפְעֹל יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים.

נְקֻדּוֹת לְסִכּוּם:

א. הָאֱמוּנָה מַתְּנַת שָׁמַיִם, וְצָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בָּהּ ב. הִרְהוּרֵי נֶגֶד – מְסֻכָּנִים מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לְדַבֵּר אֱמוּנָה ג. שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה מְרוֹמֶמֶת הָאָדָם מִכָּל הַמַּשְׁבֵּרִים. ג. בֶּאֱמוּנָה אֵין סֵבֶל.

הפוסט שיעור אמונה 002 – הרגשה דקה מסוד הנבואה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יְסוֹד כָּל מַהוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַשָּׁלֵם, הוּא כְּפִי שֶׁמַּשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, כָּל הָעֲרָכִים הַנַּעֲלִים, מְקַבְּלִים אֶת מִשְׁנֶה תָּקְפָּם כְּשֶׁהֵם אֲחוּדִים עִם מִדַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם, שֶׁלֹּא כַּמְּקֻבָּל לַחֲשֹׁב, שֶׁעָדִיף טוֹב פְּנִימִי מִיַשְּׁרוּת הַלֵּב, מֵאֲשֶׁר טוֹב נִרְכַּשׁ עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹצֵא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מְסַפֵּר לְעַצְמוֹ סִפּוּרִים, וּמְסַדֵּר אֶת הָעֲרָכִים שֶׁלּוֹ לְפִי הַשּׁוֹחַד הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ, לֹא כֵן כַּאֲשֶׁר זוֹכֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תָּמִיד, יֵשׁ לוֹ אֶת הַמַּצְפֵּן הַמַּנְחֶה אוֹתוֹ בִּתְמִידוּת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל, בִּבְחִינַת שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד. וְזוֹ עַצְמָהּ סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְהַגְדָּלַת הָאֱמוּנָה, כִּי חַי חַיִּים עִם בִּקֹּרֶת פְּנִימִית, וְזוֹכֵר תָּמִיד שֶׁה' נִצָּב עָלָיו.

לָכֵן כְּדַאי לְהַקְדִּישׁ זְמַן מְסֻיָּם בְּכָל יוֹם, לַחֲשֹׁב לָעֹמֶק מַחֲשָׁבוֹת עַל מְצִיאוּת ה', וְעַל חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ מִתּוֹךְ אַהֲבָה גְּמוּרָה, דַּקּוֹת יְקָרוֹת אֵלּוּ, רָאוּי לְהַקְדִּישׁ בְּכָל בֹּקֶר בְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ, לַחֲשֹׁב עַל מַהוּת חַיָּיו, עַל מַה בָּא אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמַה תַּפְקִידוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְאֵיךְ שֶׁכָּל חַיָּיו מְסוּרִים בְּיָדוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה כָּל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ לְכָאן, לַחֲשֹׁב אֵיךְ הוּא עוֹבֵר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה בְּקִיּוּם רָצוֹן הַשֵּׁם, וַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, וְהִנֵּה לָנוּ עוֹד עִנְיַן מַעֲשִׂי מֻבְהָק, שֶׁמְּסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְהַחְדִּיר אֶת הַמְּשִׁיכָה הַטִּבְעִית שֶׁיֵּשׁ לִנְשָׁמָה יְהוּדִית אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, בָּהּ אָדָם חַי אֶת חַיָּיו בַּאֲוִירָה רוּחָנִית שֶׁל דְּבֵקוּת הַשֵּׁם, אֵינָהּ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תִּמְהוֹנִי וְזָר, מְנֻתָּק מֵהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, עָצוּב וְשׁוֹמֵם, כְּפִי שֶׁנִּדְמֶה לָרַבִּים, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, בְּרֶגַע בּוֹ אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַמַּהוּת הָאֲמִתִּית שֶׁלּוֹ – אַחַר יוֹצְרוֹ וּמְחוֹלְלוֹ, הוּא בְּעֶצֶם נִמְשָׁךְ אֶל הָעֹנֶג הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת אָדָם מְרֻצֶּה, שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד, וַהֲמוֹן תְּכוּנוֹת בְּרִיאוֹת מִתְפַּתְּחוֹת בְּקִרְבּוֹ בְּעִקְבוֹת זֶה, וְאָכֵן, בְּדַקּוֹת הַהִתְיַחֲדוּת הַלָּלוּ עִם הַבּוֹרֵא, הוּא מְקַבֵּל אֶת הָרֹגַע הַדָּרוּשׁ לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה חַיִּים אֵיכוּתִיִּים וְנַעֲלִים, חַיִּים שֶׁל הֲבָנָה עֲמוּקָה – מַה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן בִּכְלָל, וּמַמָּשׁ מַרְגִּישׁ בְּחוּשׁ אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמְּלַוָּה אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם.

מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשִׁבְחָם שֶׁל 'בַּעֲלֵי הַחֶשְׁבּוֹן', שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּשְׁכָּבִים עַל מִטָּתָם בַּלַּיְלָה, וְעוֹצְמִים עַיִן לְהַחֲלִיף כֹּחַ לְיוֹם חָדָשׁ, עוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁעָשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַלֹּא מְדֻיָּקִים שֶׁנִּכְשְׁלוּ בָּהֶם, וּתְשׁוּבָה כָּזֹאת – מְנַקָּה אוֹתָם לְגַמְרֵי וְכָךְ הֵם חַיִּים אֶת הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהֶם רוֹצָה שֶׁיִּחְיוּ. וְכֵיוָן שֶׁעִקַּר הַדִּין שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם הוּא – אֵיךְ וְכַמָּה הִמְלִיךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל עַצְמוֹ, כַּמָּה הָיָה שׁוֹחֶה בְּיַם הָאֱמוּנָה, הַאִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי וְכוּ', בָּרוּר אֵיפֹה, שֶׁעִקַּר חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת סוֹבֵב עַל צִיר זֶה, לִבְדֹּק בְּדִיקָה עַצְמִית, כַּמָּה מֵהַיּוֹם עָבַר עָלָיו בְּזִכְרוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהַאִם אָכֵן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַמָּשׁ נוֹכֵחַ בְּעוֹלָמוֹ הַפְּרָטִי.

עָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֶסֶד אֲמִתִּי, שֶׁהַמִּצְווֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם, גּוֹרְמוֹת לָנוּ לִזְכֹּר אֶת אָבִינוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע מַמָּשׁ, רַק אִם נִמְנֶה אֶת מֵאָה הַבְּרָכוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת עַל מַהֲלַךְ שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְאִם הַבְּרָכוֹת נֶאֱמָרוֹת בֶּאֱמֶת וּבְהַטְעָמָה כָּרָאוּי, הֲרֵי שֶׁמֵּאָה פְּעָמִים זוֹכְרִים אָנוּ אֶת אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל פִּי בַּקָּשָׁתוֹ בְּעַצְמוֹ (בְּיַד נְבִיאָיו וַחֲכָמָיו), וְאֶת זֶה עוֹשֶׂה כָּל יְהוּדִי, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר מִמִּצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא כָּל בְּרָכָה צְרִיכָה לְהֵאָמֵר כִּבְרָכָה מַמָּשׁ, בְּכַוָּנַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּעֵת שֶׁפּוֹנִים אֶל הַבּוֹרֵא – בָּרוּךְ אַתָּה… וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁעוֹבְרִים לְיַד מְזוּזָה, הֲרֵי הַמַּטָּרָה הִיא – לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּמְעַט בְּכָל הַיּוֹם מַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, בּוֹרֵא עוֹלָם, וְרוֹצֶה לִשְׁרוֹת בְּלִבֵּנוּ. כְּשֶׁנִּזְכָּרִים בְּכָךְ, קְצָרָה הַדֶּרֶךְ, וְהוֹפֶכֶת לִנְעִימָה בְּיוֹתֵר, הִנֵּה לָנוּ כֵּלִים מַתְאִימִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֱמוּנָה, וְאֵינָהּ כְּדָבָר תָּלוּשׁ וּבִלְתִּי מְמֻקָּד.

וְעוֹד לֹא דִּבַּרְנוּ עַל עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא הַיְּסוֹד הַגָּדוֹל מִיְּסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבֶאֱמֶת בְּעִנְיַן זֶה שֶׁל תְּפִלָּה צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ מְאֹד, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא הַדְּבֵקוּת שֶׁל הַמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי שֶׁכָּל אֲמִירָה וַאֲמִירָה בִּתְפִלָּה, כְּשֶׁהִיא בְּכַוָּנָה רְצוּיָה בְּתַכְלִית, וְהַמַּחְשָׁבָה דְּבוּקָה אֶל הַמִּלִּים הַנֶּאֱמָרוֹת, בּוֹנָה עוֹד וְעוֹד בְּבִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְעַל זֶה לְבַד צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל – אָנָּא אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם! עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְנֻתָּק מֵהָאוֹר שֶׁלְּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲשֹׁב מִמְּךָ תָּמִיד, וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְגַם לְהוֹדוֹת עַל זֶה בְּעַצְמוֹ – שֶׁאָנוּ זוֹכִים בִּכְלָל לְקַבֵּל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת – לְהִתְפַּלֵּל אֶל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

נְקֻדּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לְסִכּוּם:

א. הַחַי חַיֵּי אֱמוּנָה, זוֹכֶה לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי. ב. לְהַקְדִּישׁ בְּכָל בֹּקֶר דַּקּוֹת מְיֻחָדוֹת לַחֲשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת אֱמוּנָה וְעַל הַתַּכְלִית. ג. חַיֵּי הַדְּבֵקוּת מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לִהְיוֹת מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ בְּחַיָּיו.  ד. גַּם לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ הַאִם הַחַיִּים – הֵם חַיִּים שֶׁנִּדְרְשׁוּ מִמֶּנִּי עַל יְדֵי נוֹתֵן הַחַיִּים. ה. הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת הֵן הַכֵּלִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית.

הפוסט שיעור אמונה 003 – אמונה כמציאות נוכחת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

טָעוּת יֵשׁ בְּלֶב אֲנָשִׁים רַבִּים, הֵם מִתְבּוֹנְנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְרוֹאִים שֶׁאֵינָם עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד עִם הִתְנַהֲגוּת שֶׁל אֱמוּנָה, אֲזַי הֵם בּוֹחֲרִים בְּדֶרֶךְ חַיִּים אֲדִישָׁה, כְּאִלּוּ הַקִּרְבָה הַחֲזָקָה לִמְחוֹלֵל הַכֹּל, תַּכְרִיחַ אוֹתָם כִּבְיָכוֹל, לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת עַצְמָם מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹתוֹ, אָכֵן, צָרִיךְ הָאָדָם לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו עַל פִּי הָאֱמוּנָה, אֲבָל לְצַד זֶה צָרִיךְ לָדַעַת שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד, שֶׁעֶצֶם הָאֱמוּנָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַכֹּל וּמְקַבְּלִים עַל זֶה שָׂכָר לְאֵין עֲרֹךְ. וְהַשֵּׁנִי, שֶׁתְּחִלַּת הַכֹּל הִיא הָאֱמוּנָה, וְאַדְרַבָּה, עַל יְדֵי שֶׁיַּכְנִיסוּ בְּדַעְתָּם מַחֲשֶׁבֶת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת – יִהְיֶה לָהֶם יוֹתֵר קַל לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, כִּי כְּשֶׁאָדָם חָדוּר אֱמוּנָה, לִבּוֹ נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו – לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע אָמַר – 'הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם', הַפֶּשַׁע הַזֶּה אֵינוֹ רַק פְּשָׁעִים חֶבְרָתִיִּים שֶׁאֲנָשִׁים מוּדָעִים שֶׁהֵם פְּשָׁעִים, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹרֵק אֶת הָאָדָם הַחוּצָה, מִחוּץ לְבִנְיָן הָאֱמוּנָה הַנֶּהְדָּר, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה הוּא הֲדָדִי, הַפֶּשַׁע מַכְנִיס כְּפִירָה, וְהַכְּפִירָה מַכְנִיסָה פֶּשַׁע, אֵיךְ עוֹצְרִים אֶת מַעְגַּל הַקְּסָמִים? פָּשׁוּט קוֹפְצִים אֶל תּוֹךְ הָאֱמוּנָה… מְבִינִים שֶׁמַּה שֶּׁקּוֹרֶה הוּא הֶעְדֵּר הִתְבּוֹנְנוּת אֱמוּנִית אֲמִתִּית, אָדָם שׁוֹכֵחַ מִי הוּא וּמַה הוּא, מֵאַיִן הוּא בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ וּמַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּחְיֶה חַיִּים מְנֻתָּקִים מֵאֱמוּנָה.

הַהִתְעוֹרְרוּת הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה לָבוֹא אֵיפֹה, מַה קּוֹרֶה לִי? אֵיךְ אֲנִי, שֶׁהִנְנִי יְהוּדִי מַאֲמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מוּל הַדְרַת כְּבוֹד קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ? הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלּוּ, אִם עוֹלוֹת וְצָפוֹת בְּלִבֵּנוּ, אֲמוּרוֹת לְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ בְּיוֹתֵר, כִּי עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁזֶּה עֲדַיִן מַכְאִיב, סִימָן הוּא שֶׁלֹּא נִכְבָּה הָאוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְזוֹ זְכוּת עֲצוּמָה לָאָדָם, שֶׁיָּכוֹל לְהַרְהֵר הִרְהוּרֵי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים, הַנּוֹבְעִים מִמָּקוֹר קָדוֹשׁ, וְעָלָיו לִזְכֹּר כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאָה אֵלָיו הַמַּחֲשָׁבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזּוֹ שְׂפָתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים וְהַדֶּרֶךְ הַמְּיֻחֶדֶת לִקְרֹא לוֹ בַּחֲזָרָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לָכֵן נָא לֹא לְהַדְחִיק אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלּוּ וְלָתֵת לָהֶן לַעֲבוֹר הָלְאָה, אֶלָּא לַעֲצֹר… לַחֲשֹׁב… לְהִתְבּוֹנֵן… לְהִתְחַבֵּר וּלְהַרְגִּישׁ.

כָּל מַטְּרַת בְּרִיאָתֵנוּ וּבִיאָתֵנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא אַךְ וְרַק בִּשְׁבִיל נְקֻדָּה זוֹ עַצְמָהּ – שֶׁנִּהְיֶה כֵּלִים מֻכְשָׁרִים לְהָכִיל בְּקִרְבֵּנוּ אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי נִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּירָה לְמַעְלָה – כָּךְ תִּהְיֶה לוֹ דִּירָה לְמַטָּה, ה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה חַיֵּי אֱמוּנָה, וְנֵדַע שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא עַל יָדוֹ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאִם אָנוּ חוֹשְׁבִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּדְבֵקִים בּוֹ – יֵשׁ צֶדֶק לְחַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִמֵּילָא, כָּל עוֹד אָנוּ מַצְדִּיקִים אֶת קִיּוּמֵנוּ – הֲרֵי שֶׁאָנוּ גּוֹרְמִים שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְמַעְלָה, וְאָנוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן וְנִפְלָא עַד מְאֹד, וְאָנוּ מְקַבְּלִים כּוֹחוֹת אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, הַיְשׁוּעוֹת וְהַהַרְחָבוֹת – בָּאִים עַל יְדֵי וּבְאֶמְצָעוּת כֹּחַ הָאֱמוּנָה הָאֵיתָנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

הָעִנְיָן הַמֻּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הוּא, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כֻּלָּם, אֵין צֹרֶךְ בְּכִשָּׁרוֹן מְיֻחָד אוֹ בַּהֲבָנָה עֲמוּקָה, אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר אָדָם סָטָה מִן הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנֶסֶת בְּלִבּוֹ עַקְמוּמִיּוּת – יֵשׁ כָּאֵלּוּ הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים עִם כֵּלִים שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקוֹת וְהֶגְיוֹן חַד כְּתַעַר, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת לֵב הַתּוֹהֶה וְתוֹעֶה לְאַרְמוֹן הָאֱמוּנָה, אַךְ כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה וְנוֹחָה עַל הַלֵּב לְהִתְקַבֵּל – כָּל אָדָם בָּעוֹלָם, וְלֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזֶה גִּיל אוֹ מַצָּב הוּא נִמְצָא, מְסֻגָּל בִּרְצוֹתוֹ זֹאת – לְהַרְגִּישׁ וְלָחוּשׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ הָאַדִּירָה שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶהוּ חֶסֶד נִפְלָא מֵאֵת הַבּוֹרֵא, שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּמַדְרֵגוֹת, שֶׁעָלֶיהָ עָמְלוּ רַבִּים וְטוֹבִים, נִתֶּנֶת בְּמַתָּנָה לְכָל הַחֲפֵצִים בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כָּל נִבְרָא לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, וְאֶת זֶה עָלֵינוּ לִזְכֹּר בִּהְיוֹתֵנוּ מְדַבְּרִים וּמְהַפְּכִים בִּנְתִיבוֹת הָאֱמוּנָה הַתַּמָּה.

וַאֲשֶׁר עַל כֵּן, גַּם עִם יֶלֶד קָטָן מַמָּשׁ, שֶׁהֵחֵל זֶה עַתָּה לְדַבֵּר, נִתַּן לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵעֹמֶק הַלֵּב, דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, וְלֹא רַק בְּצוּרָה קַטְנוּנִית וְיַלְדּוּתִית, וְאַדְרַבָּה, שְׂפַת הָאֱמוּנָה הִיא שְׂפַת הַנְּשָׁמָה, יֵשׁ לָהּ מָקוֹם אֵצֶל כָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׁם אֶת הָאֲוִיר שֶׁל הָאֵין סוֹף בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיֶּלֶד לֹא יָכוֹל לְהָבִין הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּחַיָּיו הַצְּעִירִים, אֲבָל אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל הָאֱמוּנָה הוּא מֵבִין עַד לִמְאֹד, וְהַדְּבָרִים מֻפְלָאִים מַמָּשׁ, כִּי אִם נִזְכֶּה לְהַחְדִּיר אֶת הָאֱמוּנָה בַּלֵּב הָרַךְ, לִפְנֵי שֶׁהוּא כְּבָר מְשֻׁחָד בַּתַּאֲווֹת הַחוֹלְפוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה – הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז מֵאֲשֶׁר אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, שֶׁלִּבָּם מָלֵא תְּהִיּוֹת וּבִלְבּוּלֵי נֶפֶשׁ, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַחְדִּיר אֶת הָאֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ וּבְבָנָיו אַחֲרָיו.

נְקֻדּוֹת סִכּוּם

א. צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁעֶצֶם הָאֱמוּנָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהִיא מְבִיאָה לְכָל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים.

ב. חַיֵּי פֶּשַׁע רוּחָנִיִּים מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְחֹסֶר אֱמוּנָה, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ג. הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה הִיא הִתְעוֹרְרוּת אֱמוּנָה, לְהַקְשִׁיב לְקוֹל ה' הַמְדַבֵּר אֵלָיו בְּלִבּוֹ שֶׁלּוֹ.

ד. כָּל בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם הִיא רַק בִּשְׁבִיל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעֲמָלֵנוּ עָלֶיהָ, אָנוּ מַצְדִּיקִים קִיּוּמֵנוּ.

ד. הָאֱמוּנָה הִיא נַחֲלַת הַכֹּל, וְאַף יְלָדִים וּקְטַנִּים מְבִינִים אֶת שְׂפָתָהּ, וְעָלֵינוּ לְחַנְּכָם לֶאֱמוּנָה.

הפוסט שיעור אמונה 004 – הזכות לחיות חיי אמונה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא הַקֶּשֶׁר הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לַנִּבְרָא עִם בּוֹרְאוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּעוֹלָם הַבְּחִירָה, עוֹלָם שֶׁל הַסְתָּרָה, הֲרֵי שֶׁעֶצֶם הָאֱמוּנָה – לַמְרוֹת גֹּדֶל עָמְקָהּ וּפְשִׁיטוּתָהּ, וְאַף עַל שֶׁהִיא גְּלוּיָה לַכֹּל, וְהִיא הַדָּבָר הַוַּדָּאִי בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין יְכֹלֶת לָעוֹלָם בְּלִי בּוֹרֵא וְכוּ', הֲרֵי שֶׁגַּם עַל זֶה צָרִיךְ בְּחִירָה, וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁתִּהְיֶה הַסְתָּרָה בָּעוֹלָם – הִיא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, כְּדֵי שֶׁאוֹר הָאֱמוּנָה לֹא יִהְיֶה גָּלוּי כָּל כָּךְ, שֶׁאִם כֵּן, לֹא תִּהְיֶה בְּחִירָה בִּכְלָל, כִּי אִם יִרְאוּ הַכֹּל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן – מַה שַּׁיָּךְ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה, לַעֲשׂוֹת נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל ה'.

עַל כֵּן עָלֵינוּ לְחַבֵּב אֶת הָעֲרָפֶל הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְלָדַעַת שֶׁזֶּה כָּל עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֱמֶת אוֹדוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְצִיאוּתוֹ, הַנְהָגָתוֹ, הַשְׁגָּחָתוֹ, טוּבוֹ, חַסְדּוֹ וְקִרְבָתוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ – הוּא מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע עָצוּם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ מַטְּרַת הַבְּרִיאָה, וְכָל נְקֻדַּת הַבְּחִירָה בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן אוֹ דּוֹמֶה לוֹ, הִיא עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה, לִפְרֹשׂ מִן הָרַע – כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב – כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי – כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִתְגַּבֵּר עַל דָּבָר הַמַּכְעִיס – כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁמֵּאֵת ה' הָיְתָה זֹאת.

אֶת עִנְיַן הַבְּחִירָה בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה מָצִינוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, אֲשֶׁר כֹּה מִשְׁתַּפֵּךְ נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשִׁירָתוֹ הַנִּפְלָאָה: "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" (תְּהִלִּים קיט, ל). הִנֵּה לָנוּ גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה, קוֹרֵא לָאֱמוּנָה – בְּחִירָה, כִּי כָּךְ יָסַד ה' בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁגַּם עַל דָּבָר הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, הַגָּלוּי לְעֵין כָּל – אֶפְשָׁר לִכְפֹּר וּלְגַחֵךְ, וּלְחַיּוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים לְלֹא אֱמוּנָה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וְזֶה אֶחָד מפלאותיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁיָּצַר עוֹלָם יָפֶה כָּזֶה עִם קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל כָּזֶה, וַעֲדַיִן יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּחִירָה בִּכְלָל, וְעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בְּחִירָה, אָמוּר לְרוֹמֵם אֶת רוּחֵנוּ מְאֹד עַד שֶׁנָּבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן מֵהֲלָךְ מְאֹד עָמֹק, כִּי מְאֹד מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו.

אֵיךְ בּוֹחֲרִים בֶּאֱמוּנָה? אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה? הֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ נוֹכֵחַ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ תָּמִיד, הוּא חַי בְּתוֹכֵנוּ וּמְנַהֵל אוֹתָנוּ, כִּבְיָכוֹל, מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִבְחֹר, הוּא פָּשׁוּט לִבְחֹר לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, לְהַחְלִיט שֶׁאֲנִי מַפְרִיחַ אֶת הַקֶּשֶׁר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, קֶשֶׁר שֶׁל יוֹם יוֹם, שֶׁל רֶגַע רֶגַע, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת מִתּוֹךְ מוּדָעוּת שֶׁל קֶשֶׁר, וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל, חָלִילָה. הַגִּישָׁה הַזֹּאת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים מִכָּל הַלֵּב מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה עֲמוּקָה עַל מִצְוָה, הִיא הַבְּחִירָה בֶּאֱמוּנָה, כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים נִקְרָאִים 'מַאֲמִינִים', אֲבָל לֹא בָּחֲרוּ בֶּאֱמוּנָה, כִּי אֵינָם מְעִירִים אֶת לִבָּם אֶל הָאוֹר שֶׁהָאֱמוּנָה מְבִיאָה אִתָּהּ.

כְּשֶׁלּוֹקְחִים אִתָּנוּ אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה (תְּהִלִּים קיט, ל): "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָּחָרְתִּי", אָנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת אוֹתוֹ כְּמַצְפֵּן לַחַיִּים, בְּכָל דִילֶמָה שֶׁל חַיִּים, בְּכָל הַכְרָעָה קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, לִשְׁאוֹל אֶת עַצְמֵנוּ, הַאִם הָעֲשִׂיָּה הַמְסֻיֶּמֶת הַזֹּאת, זֶה נִקְרָא שֶׁאָנוּ בּוֹחֲרִים בֶּאֱמוּנָה? הָאִם הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת, הִיא עִם מַחֲשָׁבָה שֶׁעֵינֵי ה' הַצּוֹפִיּוֹת מִסְתַּכְּלוֹת עָלַי? אִם יֵשׁ שִׁכְחַת ה', הֲרֵי שֶׁמִּיָּד אָנוּ יוֹדְעִים לְהִתְרַחֵק מֵהַפְּעֻלָּה הַזֹּאת.

כָּךְ חַיִּים אֶת הַחַיִּים עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מִשּׁוּם שֶׁאִם נֵלֵךְ רַק לְפִי מַה שֶּׁכָּתוב, קֹדֶם כָּל, אָנוּ לֹא מְסֻגָּלִים בְּכָל שְׁנוֹתֵנוּ לִזְכֹּר וְלָדַעַת אֶת הַכֹּל בַּכֹּל מִכָּל, וּבְוַדַּאי יִהְיוּ דְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ נֶעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ, בַּהֲלָכָה וּבְהַשְׁקָפָה וְכוּ', וְנִמְצֵינוּ חַיִּים בְּטָעוּת… לֹא כֵּן, אִם לְצַד הַיְדִיעוֹת שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ מוֹרֵי הַדּוֹרוֹת, אָנוּ מַחְדִּירִים יְדִיעָה עֲמֻקָּה בַּלֵּב, שֶׁכָּל תְּנוּעָה, שֶׁאָנוּ לֹא רוֹאִים אוֹתָהּ מַתְאִימָה לְמוּל הַדְרַת קָדְשׁוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, הִיא תְּנוּעָה אֲסוּרָה בְּתַכְלִית הָאִסּוּר – זֶה נִקְרָא לִדְרֹךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁל אֱמוּנָה, כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה הִיא הַמַּצְפֵּן לְכָל פָּרָשַׁת דְּרָכִים בַּחַיִּים.

רַבּוֹת מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בֶּאֱמוּנָה, יֵשׁ עֹמֶק מִלִּפְנִים מֵעֹמֶק, יֵשׁ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזּוֹכִים הַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדֹר, יֵשׁ הֲמוֹן מַתָּנוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לַדְּבֵקִים בּוֹ, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר תָּמִיד, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא נַחֲלַת הַכֹּל מַמָּשׁ (כְּמוֹ שֶׁכְּבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה), הָאָדָם שֶׁרַק מֵעִיר אֶת לְבָבוֹ לַיְּדִיעָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא פֹּה, וְהוּא דּוֹאֵג לוֹ וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַטְרִיד אֶת עַצְמוֹ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בְּגַשְׁמִיּוּת, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִתְרַחֵק מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים בְּרוּחָנִיּוּת, וִיתֵירָה מִזֹּאת, כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל הַהַשָּׂגוֹת סוֹבְבוֹת עַל הַצִּיר הַזֶּה – אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

נְקֻדּוֹת סִכּוּם:

א. הַהַסְתָּרָה שֶׁיֵּשׁ עַל הָאֱמוּנָה הִיא אַחַת מִפִּלְאוֹת ה' בְּעוֹלָמוֹ, לְהַרְבּוֹת שָׂכָר כְּכָל הַמִּצְווֹת.

ב. עָלֵינוּ לְחַבֵּב אֶת הַהַסְתָּרָה, כִּי הִיא עֲבוֹדָתֵנוּ וּמַטְרַת בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה.

ג. כְּמוֹ כָּל הַמִּצְווֹת, יֵשׁ בְּחִירָה עַל מִצְוַת הָאֱמוּנָה, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִבְחֹר תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה.

ד. בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁעוֹשֶׂה – יַחְשֹׁב אִם זֶה מַתְאִים עִם דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָּחָרְתִּי, וְיֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

הפוסט שיעור אמונה 005 – הקשר בין הנברא לבורא הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְהִכָּנֵס אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַתְּפִלָּה, וְאֵין עוֹד דָּבָר הַמְּגַדֵּל אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּמוֹ הַתְּפִלָּה, הֵן הַכַּוָּנָה בַּתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת – שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, חֲצוֹת. וְהֵן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל תְּפִלָּה אֲמִתִּית, מִתְבַּצַעַת הַהִתְחַבְּרוּת הָאֲמִתִּית בֵּין הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית למאצילה וְיֹצְרָהּ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

כּוֹחוֹת רַבִּים צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׁקִיעַ בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה, וּבְחִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעֵת הַהִיא, כִּי כַּאֲשֶׁר אוֹמֵר דְּבָרִים מֻכָּרִים, שֶׁאוֹמְרָם בְּשִׁגְרַת הַלָּשׁוֹן יוֹם יוֹם, אֵין לִבּוֹ נִמְשָׁךְ כָּל כָּךְ אַחַר הַדִּבּוּרִים, הוּא עָלוּל לִמְצֹא אֶת שְׂפָתָיו מְמַלְּלוֹת וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, וַהֲרֵי זֶה הַזְּמַן הֲכִי מֻכְשָׁר לְהַחְדִּיר אֶת נוֹכְחוּת הַשֵּׁם בְּעוֹלָמוֹ, וְעַל כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּה עֲמוּקָה מֵהָרְבָדִים הֲכִי פְּנִימִיִּים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, עַד מִצּוּי דַּם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּכָךְ הָאָדָם מַמָּשׁ מִתְחַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא, וְכַיָּדוּעַ אֲשֶׁר הַתֵּבָה 'תְּפִלָּה' הִיא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת.

רָאוּי לְכָל אָדָם, לְיַחֵד זְמַן בַּיּוֹם לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ לוֹמַר אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ בִּשְׂפָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, כְּמוֹ בֵּן הַמְדַבֵּר אֶל אָבִיו, בְּשִׂיא הַטִּבְעִיּוּת, אָדָם שֶׁלֹּא חֲקוּקָה אֱמוּנַת נוֹכְחוּת ה' בְּלִבּוֹ, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מְדַבֵּר סְתָם. פַּחַד אָיוֹם וְנוֹרָא צָרִיךְ לֶאֱפֹף אֶת הָאָדָם, אִם חָשׁ בִּתְחוּשׁוֹת רֵיקָנִיּוֹת כָּאֵלּוּ, וְכִי נִכְבָּה הָאוֹר הַגָּדוֹל? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד פֹּה, נִמְצָא פֹּה, כִּבְיָכוֹל, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַדִּבּוּר אֵלָיו, זֶהוּ סִימָן עַל תַּרְדֵּמָה רוּחָנִית מֻחְלֶטֶת.

מַה עוֹשִׂים? הֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי בְּעֶצֶם, עִם מַחֲשָׁבָה פְּשׁוּטָה אַחַת, מְבִינִים שֶׁאִם יֵשׁ בּוֹרֵא הַשָּׁרוּי בְּעוֹלָמוֹ כִּבְיָכוֹל, וַהֲרֵי הָרְשׁוּת נְתוּנָה – אֲזַי אֵין זֶה 'סְתָם' דִּבּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא זֶה שִׂיא הָעָצְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ – לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ הַמַּקְשִׁיב וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, צָרִיךְ פָּשׁוּט לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ, גַּם אִם בַּהַתְחָלָה, עַד שֶׁהָאָבָק מֵעַל הַנְּשָׁמָה מִתְנַעֵר, זֶה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, אֲבָל בִּזְמַן לֹא אָרוֹךְ, מִיָּד מַרְגִּישִׁים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְרוֹמֵם מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, וּבוֹנֶה אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּבִנְיָן חָזָק וְאֵיתָן.

זְכוּת עֲצוּמָה לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁכָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו אֲפוּפוֹת בְּאוֹר שֶׁל תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה, הָאֲנָשִׁים הַמְנֻתָּקִים מֵהָאוֹר הַזֶּה, הֵם בֶּאֱמֶת יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שֵׂכֶל יוֹתֵר, אֶלָּא הֵם לֹא מוּדָעִים לָעֻבְדָּה הֲכִי מְצִיאוּתִית הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ פֹּה, וְלֹא אֵיזֶה אֵ'ל בַּשָּׁמַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא מַמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מַמָּשׁ, וְהוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ וּבִתְפִלָּתֵנוּ.

מַה נֶהְדֶּרֶת קִרְבַת אֱלֹקִים, אוֹר נִפְלָא מְאִירָה הָאֱמוּנָה בַּלְּבָבוֹת הַטְּהוֹרִים, הֲרֵי הַמְּצִיאוּת עַצְמָהּ מְעִידָה כְּאַלְפֵי עֵדִים עַל מְצִיאוּת יוֹצְרָהּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבַעֲמֹד הָאָדָם מוּל הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, בְּהִתְבּוֹנְנוּת פְּשׁוּטָה וּבִידִיעָה חֲקוּקָה, כִּי כָּל רֶגֶב אֲדָמָה וְכָל שָׁתִיל עֵץ, הוּא גִּלּוּי מֻפְלָא שֶׁל הָאוֹר הָאֱלֹקִי, מִיָּד נִמְשָׁךְ הַלֵּב אַחֲרֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, פְּקִיחַת עֵינַיִם זוֹ, הִיא הִסְתַּכְּלוּת פְּשׁוּטָה שֶׁל בַּעַל שֵׂכֶל, לְהָבִין הֵיטֵב וְלֹא לִשְׁכֹּחַ לְרֶגַע, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל נְבִיאִים שֶׁהֵם מְדַמִּים הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ'; הַיְנוּ שֶׁבְּכָל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁמִּסְתַּכְּלִים – רוֹאִים אֶת הַבּוֹרֵא.

וְזֹאת הִיא מִצְוַת הַדְּבֵקוּת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלֶיהָ בַּתּוֹרָה, וְהִיא מִצְוָה תְּמִידִית, שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל כָּל אֶחָד וְאַחַת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ רַק לַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם מִכָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּפָרְשׁוּ מֵהֲבָלָיו, אֶלָּא אַף אָדָם הֲכִי פָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל – חַיָּב לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ אֶל הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הִיא כַּנִּרְאֶה מֻשֶּׂגֶת לְכָל אָדָם – אַף זֶה הַנִּרְאֶה וְנִקְרָא פָּשׁוּט. וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא בֶּאֱמֶת פָּשׁוּט, כִּי אִם חוֹזְרִים וּמְשַׁנְּנִים אֶת הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, עַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה, בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת – זוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת!

וְאָכֵן, גַּם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁזָּכוּ לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת אֲמִתִּית, עַד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, זָכוּ לְכָל זֶה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אַף אֶחָד לֹא נוֹלָד צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, כָּל אֶחָד שֶׁרָצָה וְחִנֵּךְ אֶת נַפְשׁוֹ לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַּלָּה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְזָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, אֲבָל הָעִקָּר הִיא הָעֲבוֹדָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁמַּתְאִימָה לְכָל נֶפֶשׁ – לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וּלְבָבִית.

נְקֻדּוֹת לְסִכּוּם:

הַשַּׁעַר לְהִכָּנֵס אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַתְּפִלָּה * כּוֹחוֹת רַבִּים צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה * רָאוּי לְיַחֵד זְמַן בַּיּוֹם לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבּוֹרֵא * הַתְּפִלָּה שִׂיא הָעָצְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ * זְכוּת לְמִי שֶׁחַיָּיו אֲפוּפִים בְּאוֹר תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה * בְּכָל הִסְתַּכְּלוּת רוֹאִים אֶת הַבּוֹרֵא.

הפוסט שיעור אמונה 006 – התפלה היא שער לאמונה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

אוֹר קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, הוּא אוֹר שֶׁל הֶאָרַת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת אָנוּ מְעִידִים בְּכָל מָהוּתֵנוּ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא בּוֹרֵא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, בְּכָךְ שֶׁאָנוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אָנוּ מִתְמַלְּאִים חִיּוּת קְדוֹשָׁה, וְיֵשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הוּא יוֹם שֶׁל אֱמוּנָה, יוֹם שֶׁל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְלָכֵן בְּכָל שַׁבָּת, עָלֵינוּ לְהָאִיר עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ אֶת הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הוּא הַיּוֹם הַמְּסֻגָּל לְכָךְ בִּמְיֻחָד.

אֶת הַשַּׁבָּת עָלֵינוּ לְקַבֵּל כְּבָר מִתְּחִלַּת הַשָּׁבוּעַ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, שֶׁהִנֵּה מַגִּיעָה שַׁבָּת, מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ מְזַכֶּכֶת אֶת הָאָדָם מְאֹד, וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ, מֵבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּנִימִית שֶׁל זִכָּרוֹן זֶה, שֶׁבְּעֶצֶם, אָנוּ נִזְכָּרִים בְּאֵיזֶה עוֹלָם אָנוּ נִמְצָאִים, וְאֵיךְ צְרִיכִים חַיֵּינוּ לְהֵרָאוֹת, בִּבְחִינַת הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בֵּין נֶפֶשׁ לְבוֹרְאָהּ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כָּךְ עָלֵינוּ לִחְיוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֲפִילוּ בִּמְקוֹמוֹת וּבִזְמַנִּים הַפְּשׁוּטִים וְהָאֲפוּרִים בְּיוֹתֵר, כִּי נְקֻדַּת הַשַּׁבָּת הִיא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבַּבְּרִיאָה, שֶׁנִּבְרְאָה לְמַעַן הָאֱמוּנָה סוֹד הַשַּׁבָּת.

וְעַל כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, עָלָיו לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְעָלָיו לִזְכֹּר אֶת הָאֲוִירָה וְהַהֶרְגֵּשׁ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְאָז יִרְאֶה בָּרוּר, אֵיךְ שֶׁאוֹר הַשְּׁכִינָה יָאִיר עָלָיו אוֹר שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים בְּעֹמֶק מְאֹד, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא נְקֻדַּת וְחִיּוּת הַיָּמִים, וְכָךְ צָרִיךְ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.

כִּי הֲרֵי לָמָּה אָנוּ שׁוֹמְרִים שַׁבָּת? כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּיוֹם זֶה – הַחִיּוּת בָּאָה מֵרוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין שְׂכַר שַׁבָּת מֵבִיא פַּרְנָסָה, כִּי אִם הַשְּׁבִיתָה שֶׁל שַׁבָּת, אֵין יְהוּדִי מַאֲמִין עוֹבֵד בְּשַׁבָּת גַּם אִם הוּא צָרִיךְ מְאֹד לְכֶסֶף, אֱמוּנָה זוֹ, הִיא נְקֻדַּת כָּל הָאֱמוּנוֹת, שֶׁאָנוּ מֻנְהָגִים בְּיָדוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה הַכֹּל, וְעָלֵינוּ לִמְסֹר אֶת עַצְמֵנוּ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת – הָאָדָם הוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו וְעָלוּל, חַס וְשָׁלוֹם, לִשְׁכֹּחַ אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבַּלְעֲדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאָז מֵסִיר עָלָיו אֶת אוֹר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל אִם יִזְכֹּר בְּשַׁבָּת – תֻּמְשַׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת.

כִּי זֶה הָעִקָּר – לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִימוֹת הַחוֹל, שֶׁגַּם הֵם יִהְיוּ בִּבְחִינַת שַׁבָּת, וְיִחְיֶה אָדָם בִּדְבֵקוּת הַזֹּאת, דְּבֵקוּת שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כְּלוּם, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה הַכֹּל, וְכֵיוָן שֶׁחַי הָאָדָם בְּצוּרָה כָּזוֹ, הֲרֵי שֶׁכָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו הֵם יְמֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ, יְמֵי אֱמוּנָה, קְדֻשָּׁה וּדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת גּוֹרֶמֶת לְאָדָם לִהְיוֹת 'מְרַחֵף' וּלְהַזְנִיחַ אֶת חוֹבוֹתָיו בְּעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת שׁוֹאֲבִים כֹּחַ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' וְגוֹ', הַכָּתוּב נָקַט לְשׁוֹן תֵּעָשֶׂה, שֶׁאִם אָדָם זוֹכֶה לְאוֹר בְּשַׁבָּת, הוּא מְקַבֵּל סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וּכְאִלּוּ הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, וְהוּא זוֹכֶה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו, וְהַקְּשָׁיִים שֶׁל הַחַיִּים מְקַבְּלִים מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת, וְלִפְעָמִים רוֹאֶה נִסִּים נִגְלִים מַמָּשׁ, וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, וּבִזְכוּת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת.

וְכַמּוּבָן, שֶׁאֵין דּוֹמָה שַׁבָּת שֶׁל זֶה לְשַׁבָּת שֶׁל אַחֵר, וְכָל אֶחָד לְפִי הֲכָנָתוֹ לִקְרַאת שַׁבָּת – זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּלְאוֹר בָּהִיר בַּיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה הוּא הַיּוֹם שֶׁל הַנְּשָׁמָה, וְעָלֶיהָ לְהִשָּׁאֵב לְתָכְנָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, לִקְדֻשָּׁתָהּ וְלַפְּנִימִיּוּת שֶׁלָּהּ, כְּבָר בַּשָּׁעוֹת שֶׁלִּפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כֻּלָּנוּ בִּבְחִינַת שַׁבָּת, וְלֹא לִפּוֹל אֶל שַׁבָּת מִתּוֹךְ הַכַּעַס וְהָרֹגֶז שֶׁל יְמֵי הַחוֹל, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, הַשַּׁבָּת נִקְרֵאת מַתָּנָה בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, מַתָּנָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ… אִם זוֹ מַתָּנָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עָלֵינוּ לָבוֹא לִקְרָאתָהּ, לְהִתְכּוֹנֵן גַּם נַפְשִׁית, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב עוֹד לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת.

מַה הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁל הַשַּׁבָּת? הִיא הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם, וְשֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ, וְשֶׁאָנוּ קְרוֹבִים אֵלָיו בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, וְכָל מַה שֶּׁרוֹאִים בָּעוֹלָם הַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת נִפְעָלִים בְּהֶרְגֵּשׁ הַחוּשׁ מַמָּשׁ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וּבְכָל הַשַּׁבָּת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לִזְכֹּר בְּמַעֲמַקֵּי הַמֹּחַ אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, וּלְהִשָּׁאֵב לְתוֹכָם מִתּוֹךְ אַהֲבָה  וְרָצוֹן. הָחֵל מִתְּפִלַּת קַבָּלַת שַׁבָּת, קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, סְעֻדּוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם, שַׁחֲרִית וְרַעֲוָא דְרַעֲוִין וְכוּ' וְכוּ', כָּל שָׁעָה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ הִיא שָׁעָה קְדוֹשָׁה, שָׁעָה שֶׁל דְּבֵקוּת שֶׁמְּזִינָה אֶת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ שֶׁכְּנֶגְדָהּ, וְעָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד.

סִכּוּם

בְּשַׁבָּת מֵאִיר אוֹר הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, עָלֵינוּ לְהִזָּכֵר בְּאוֹר הַזֶּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, לְהָבִין שֶׁהָאֱמוּנָה וְהַשַּׁבָּת אַחַת הֵן, וּלְהִזָּהֵר לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְשִׂמְחָה, לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה.

הפוסט שיעור אמונה 007 – השבת, הארת אמונה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

יֵשׁ לְאָדָם שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת פְּעִילוֹת, יֵשׁ מַעֲרֶכֶת הַשֵּׂכֶל וְיֵשׁ מַעֲרֶכֶת הָרֶגֶשׁ, לִפְעָמִים קוֹרֶה כִּי בְּמַעֲרֶכֶת הַשֵּׂכֶל, הָאָדָם מֻנָּח בְּתוֹךְ יְדִיעוֹת שֶׁל אֱמוּנָה, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְבִּיר בָּאֵר הֵיטֵב אֶת אֱמוּנָתוֹ הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְמִצְווֹתָיו הַנְּעִימוֹת, אַךְ בִּמְצִיאוּת עוֹלָם הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מֻשְׁפָּע כָּל כָּךְ מֵאֲמִתּוּת יְדִיעוֹתָיו, כִּי בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו מִתְנַהֵג הוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בְּטָעוּת, הוּא מְיַחֵס לְעַצְמוֹ בְּעָיוֹת בֶּאֱמוּנָה, וְהָאֱמֶת הִיא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, הוּא פָּשׁוּט לֹא הֵזִין אֶת מַעֲרֶכֶת הָרֶגֶשׁ בַּיְּדִיעוֹת הָאֱמוּנִיּוֹת, וְעַל כָּךְ הוּא סוֹבֵל נִגּוּדִיּוּת בְּחַיָּיו.

זֶה הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דְּבָרִים ד, לט), כַּאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֶה לָדַעַת אֶת הַיְּדִיעָה הַשְּׁלֵמָה בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לְהָזִין אֶת עוֹלָם הָרֶגֶשׁ, לְהָשִׁיב אֶל הַלֵּב אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא, שֶׁעָלֵינוּ לְהַנְחוֹת אֶת עוֹלָם הָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ לְפִי הָאֱמֶת שֶׁבִּידִיעַת הַמֹּחַ, וּבְכָךְ אָנוּ מְגַיְּסִים אֶת הַלֵּב וְהַמֹּחַ לְאֵל אֱמוּנָה.

כֵּיצַד מִתְבַּצַעַת הַהִתְחַבְּרוּת הַזֹּאת, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה? אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּעוֹלָם שֶׁל נִגּוּדִים, הֲמוֹן פְּעָמִים אָדָם מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ פּוֹעֵל שֶׁלֹּא לְפִי צַו מַצְפּוּנוֹ, הַחֲרָטָה שֶׁלְּאַחַר מַעֲשֶׂה, הִיא כְּלִי חָשׁוּב וּמוֹעִיל לָאֲנָשִׁים מובחנים וּמוּדָעִים שֶׁלֹּא לַחֲזֹר עַל הַמִּשְׁגֶּה שׁוּב, כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בֶּאֱמוּנָה, עָלֵינוּ לְהָשִׁיב אֶל הַלֵּב אֶת הָעֹמֶק הַזֶּה, פָּשׁוּט לְדַבֵּר אֶל הַלֵּב, לְהַסְבִּיר לוֹ כִּבְיָכוֹל, אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא, שֶׁאִם הוּא, הַלֵּב, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ עֲדַיִן בְּעֹמֶק הַלֵּב אֶת הָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה, הֲרֵי שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּדֶרֶךְ הַהַעֲבָרָה וְלֹא בִּמְצִיאוּת הָאֱמוּנָה, כְּלוֹמַר, הוּא כֵּן מַאֲמִין, אֲבָל עֲדַיִן לֹא מָתַח אֶת הַחוּט הַמְּקַשֵּׁר שֶׁבֵּין הַלֵּב לַדַּעַת.

אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי הַדַּעַת עֲדַיִן אֵינָהּ מְלֵאָה הֵיטֵב עִם יְדִיעַת הַמֹּחַ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיק הֵיטֵב, לְהָבִין מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וּמַה מָקוֹם עֲמִידָתוֹ מוּל מַלְכּוֹ וְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אָדָם עָשִׁיר שֶּׁפּוֹנֶה אֶל שׁוּק הָעֲסָקִים, לְבֵין אָדָם שֶׁנִּקְלַע לְשָׁם בְּתוֹךְ שׁוֹטְטוּת וְאֶפֶס מַעַשׂ, שְׁנֵיהֶם נִמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אַךְ זֶה מְחֻבָּר בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ אֶל מַה שֶּׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת, הוּא מֵבִין אֶת מְקוֹמוֹ, הוּא מַכִּיר אֶת דַּרְכֵי הַפְּעֻלָּה בַּשּׁוּק וְכוּ', הַשֵּׁנִי, מַבִּיט פֹּה וּמַבִּיט שָׁם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְחַבֵּר בֶּאֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁמְּצִיאוּת הִמָּצְאוֹ שָׁם אֵינָהּ בְּרוּרָה לוֹ דַּיָּהּ, כָּךְ הוּא בְּעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם שׁוּק וְיָרַד לֶאֱסֹף בּוֹ סְחוֹרָה נִצְחִית, הַמָּקוֹם הַזֶּה – אַלִּיבָּא דֶּאֱמֶת, הוּא מָקוֹם שֶׁל אֶתְגָּר, וְרַק הַמֵּבִין הֵיטֵב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, וּמַה הַמַּשְׁמָעוּת עֲבוּרוֹ, מַהִי הַדְּבֵקוּת בֶּאֱלֹקִים, וּמַה מַטְּרַת בְּרִיאָתוֹ – הוּא רוֹאֶה אֶת מַעֲרֶכֶת מֻשָּׂגָיו כְּכֵלִים לְהָכִיל אֶת הָאוֹר הַזֶּה, הוּא מֵבִין מַדּוּעַ הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ לֹא מִתְחַבֵּר, וּמַכִּיר בַּדֶּרֶךְ שֶׁעַל הַמֹּחַ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַלֵּב.

אֲנָשִׁים מְמַלְּאִים אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁלָּהֶם, מִדָּבָר שֶׁמַּעֲנִיק לָהֶם עֹנֶג, אִם אָדָם יִזְכֶּה לְקִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב, עוֹלָם הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ יִהְיֶה מָלֵא בְּאוֹרוֹת מֵהֵיכַל הָאֱמוּנָה, כָּל נְקֻדַּת שֶׁל אֱמוּנָה, כָּל צָעַד לַעֲבֹר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן יְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּחֵשֶׁק נִפְלָא וְאוֹר גָּדוֹל יְמַלֵּא אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֶת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל מִצְוָה וְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב גָּרַם לָהֶם אֶת הָאֹשֶׁר הַפְּנִימִי, וְהוּא הָיָה אֲמִתִּי, וְלֹא הָיָה נְתִיב רֶגֶשׁ אֶחָד שֶׁהָיָה רֵיקָן מֵאוֹר שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

וּבְכֵן, דִּבַּרְנוּ הַיּוֹם עַל אֶחָד הַיְסוֹדוֹת הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַתַּהֲלִיךְ, שֶׁל חִבּוּר הָאָדָם אֶל אוֹרוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, הוּא הַפְנָמַת כָּל הַיְדִיעוֹת, אֲרִיזָתָם וַהֲבָאָתָם בְּדֶרֶךְ מְסֻדֶּרֶת אֶל עוֹלָמוֹת הָרֶגֶשׁ, עָלַי לְהַכִּיר בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה, כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִי אֶת נְשִׁימַת רוּחַ אַפִּי, הֲרֵי הָעֹנֶג הָאֶפְשָׁרִי שֶׁבָּעוֹלָם קַיָּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים, עִם הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, הוּא יָזִין אֶת הַקֶּשֶׁר הָרִגְשִׁי, לְהִתְרַגֵּשׁ מִמַּה שֶּׁגּוֹרֵם לוֹ עֹנֶג אֲמִתִּי, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא!

הֲמוֹן מְדַבְּרִים עַל קִרְבַת אֱלֹקִים, רִבְבוֹת ווֹארְטִים נִשְׁמָעִים מִפֶּה לָאֹזֶן, הֲמוֹן שִׂיחוֹת מוּסָר וְדִבּוּרֵי חֲסִידוּת וְהִתְחַזְּקוּת, אַךְ רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאֵין אִישׁ רוֹאֵהוּ, וְאֵינוֹ בְּמִסְגֶּרֶת כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא מַקְשִׁיב לְהֶמְיַת הַלֵּב, שָׁם הוּא יָכוֹל לְהָבִין אִם הוּא מִתְרַגֵּשׁ מֵעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה', מְשָׁרֵת אוֹתוֹ וּמְדַבֵּר לְפָנָיו וּמְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ, וְכָל זֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק כְּלָל.

תְּפִלּוֹת רַבּוֹת צָרִיךְ הָעוֹבֵד ה' לְהַשְׁקִיעַ, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁחוּשֵׁי הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ יִהְיוּ מֻנָּחִים עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, יְכוֹלוֹת לַעֲבוֹר עַל הָאָדָם שְׁנוֹת חַיִּים שְׁלֵמוֹת, וְלֹא זָכָה פַּעַם אַחַת לְרֶגֶשׁ אֲמִתִּי אֶל קִרְבַת אֱלֹקִים שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּגֶדֶר דִּמְיוֹן אוֹ אוֹר מַקִּיף בְּיוֹתֵר, הָרֶגֶשׁ הוּא אַחַת מִתְּכוּנוֹת הָאָדָם, אָסוּר לָהּ לִתְכוּנָה חֲשׁוּבָה כָּזֹאת – לְהִשָּׁאֵר מִחוּץ לְאַרְמוֹן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהִתְקָרֵב אֶל אוֹר פְּנֵי מַלְכֵּנוּ, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה בְּיוֹתֵר, וְיִמָּשֵׁךְ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, בִּרְבוֹת הָעִתִּים, עוֹלָם הָרֶגֶשׁ שֶׁלּוֹ יִהְיֶה עוֹלָם שֶׁל אֱמוּנָה, וְעוֹלָם שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים (וְעַיֵּן לְקַמָּן מֵעִנְיַן זֶה בְּשִׁעוּר נ"ג).

לְסִכּוּם: צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְגַיֵּס אֶת עוֹלָם הָרֶגֶשׁ, לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת הַהִתְחַבְּרוּת לֶאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת.

הפוסט שיעור אמונה 008 – והשבות אל לבבך הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַרְפֵּא לָנֶפֶשׁ, בִּשְׁעַת צָרָה וְצוּקָה, וְאֵין לְךָ אָדָם מְאֻשָּׁר כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ מוּנְהָגִים עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי לֹא בְּקַלּוּת זוֹכִים לָזֶה, אֶלָּא רַק אִם זוֹכִים שֶׁהָאֱמוּנָה קְבוּעָה עָמֹק בְּלֵב הָאָדָם, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּא לְכָאן לָעוֹלָם הַזֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעֵינָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת מַמָּשׁ, אֲזַי שׁוּם דָּבָר לֹא שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, וְאֵין לוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְהִנֵּה זֹאת הַבְּדִיקָה הָעֲמֻקָּה שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִבְדּוֹק בְּנַפְשׁוֹ, אֵיפֹה הוּא אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, מַה מַּדְרֵגָתוֹ בַּגִּלּוּי הָאֱלֹקִי שֶׁמְּגַלֶּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, אִם בְּעֵת הַצָּרָה וְהַדֹּחַק שֶׁלּוֹ הוּא חָשׁ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמְּגוֹנֶנֶת עָלָיו וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לְרֹגַע אֲמִתִּי וְלֹא דִּמְיוֹנִי, זֶה סִימָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא פֹּה, וְהוּא חַי חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת אֲמִתִּית, וְהָרֹגַע הַזֶּה אֵינוֹ רֹגַע שֶׁל שִׁכְנוּעַ עַצְמִי וְכוּ', אֶלָּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל בֵּין אֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ עַל גֶּשֶׁר בָּטוּחַ עִם יֶדַע שֶׁהוּא לֹא יִפּוֹל, כִּי יֵשׁ גָּדֵר וְהַכֹּל בְּסֵדֶר, לְבֵין מִי שֶׁהוֹלֵךְ עַל גֶּשֶׁר רָעוּעַ בְּלִי הַגֶּדֶר, וְהוּא עָלוּל לִפּוֹל לַתְּהוֹם, בְּדִיּוּק הָרֹגַע הַזֶּה הוּא הָרֹגַע שֶׁל אִישׁ הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּי, שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּלְבֵּל בֶּאֱמֶת בְּמַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו.

הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, הִיא מְצִיאוּת שֶׁרַבִּים רוֹצִים לִזְכּוֹת בָּהּ, כִּי הַחַיִּים נִהְיִּים חַיִּים שֶׁל גַּן עֵדֶן מַמָּשׁ, אֲבָל לֹא כֻּלָּם יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כִּי גַּם הַמַּאֲמִין בִּכְלָלִיּוּת בִּמְצִיאוּת הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, אֵינוֹ זוֹכֶה תָּמִיד אֶל הָרֹגַע הַנִּצְחִי הַזֶּה, וְזֹאת שָׁמַעְנוּ עַל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, בַּעֲלֵי מוֹפֵת מַמָּשׁ, אֵיךְ שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁיָּכֹל לְבַלְבֵּל אוֹתָם מִדְּבֵקוּתָם בְּחַי הַחַיִּים, וְהָאֱמֶת, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה, אִם הָאֱמוּנָה תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת תְּקוּעָה בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב, וְלֹא מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ.

הֲמוֹן מַחֲשָׁבוֹת אֲמִתִּיּוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּלֵב הָאָדָם, עַל מַה בָּא לָעוֹלָם, וּמַה רוֹצִים מִמֶּנּוּ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, וְהַאִם הַסֵּבֶל שֶׁסּוֹבֵל בְּמַדְוֵי וּבְפִגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ לוֹ מַשְׁמָעוּת אֲמִתִּית, וַהֲלוֹא הַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְצָרִיךְ לְשַׁנֵּן זֹאת אַלְפֵי פְּעָמִים, לְהָשִׁיב אֶל הַלֵּב בְּעֹמֶק וּבִפְנִימִיּוּת, שֶׁהֲלֹא אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, וְזֶה הַכֹּל טוֹב כָּל כָּךְ… וְלֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז בָּזֶה, וְאֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה בִּכְלָל, אֶלָּא יְנַסֶּה שׁוּב לוֹמַר, וְשׁוּב לוֹמַר, וַאֲפִלּוּ אַלְפֵי פְּעָמִים, עַד שֶׁהַלֵּב יַסְכִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁאָכֵן זֶה כָּךְ – שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה, עִם הַהֶפְסֵד הַמְסֻיָּם הַזֶּה, מִלְּבַד שֶׁהוּא הַכְרָזָה מְיֻחֶדֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא עוֹלָם, הוּא גַּם לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וּבְוַדַּאי עוֹד יִרְאֶה טוֹב מֵהַהֶפְסֵד הַזֶּה ומהעגמת נֶפֶשׁ הַזּוֹ, וְעַד שֶׁזּוֹכִים לִרְאוֹת אֵיזֶה אוֹר – טוֹעֵם הַמַּאֲמִין אֶלֶף טַעֲמֵי מִיתוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית, שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת.

וּכְדַאי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּאֶמְצָעוּת תְּפִלָּה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲהָהּ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לָמָּה אֵינִי מַרְגִּישׁ אוֹתְךָ כָּעֵת? אָכֵן אַתָּה אֶל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן, הִגָּלֶה נָא אֵלַי, וּבְכָל צַעַר וְצַעַר שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, צָרִיךְ לְשַׁתֵּף אֶת מְצִיאוּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְזֶה סוֹד מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל – כָּל הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, לְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בַּצַּעַר – זֶה סוֹד הָאֱמוּנָה, לָדַעַת שֶׁהַצַּעַר הַזֶּה הוּא כִּבְיָכוֹל – צַעֲרוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, וְאֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר, אֶלָּא הַכֹּל מֻשְׁגָּח מְאֹד, וּבְוַדַּאי יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל אֵיזֶה כְּאֵב וְצַעַר, עָלָיו לָדַעַת, שֶׁכָּעֵת מְשׂוֹחֲחִים עִמּוֹ מִלְמַעְלָה, כִּי אֵין תְּכוּנָה בַּנֶּפֶשׁ שֶׁאוֹפֶפֶת אֶת כָּל כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּמוֹ תְּכוּנַת הַכְּאֵב, וּבִפְרָט כְּאֵב נַפְשִׁי, כִּי אֵין לוֹ רֶגַע בְּיוֹמוֹ שֶׁאֵינוֹ חָשׁ אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה, וְהוּא נִמְצָא כָּל כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּאֵב, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּתוֹךְ תּוֹכְכֵי הַהֲוָיָה שֶׁל הָאֱלֹקוּת, שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֵלָיו כִּבְיָכוֹל, וְיֵשׁ לוֹ בְּחִירָה אִם לְהִתְעַלֵּם, וְרַק לִבְכּוֹת אֶת כְּאֵבוֹ, אוֹ לְהַקְשִׁיב לְקוֹל ה' הַמְדַבֵּר אֵלָיו מִתּוֹךְ הַכְּאֵב.

זֶהוּ דָּבָר נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד, כִּי בְּכָל כְּאֵב שֶׁיִּהְיֶה – הוּא יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל אֶל הַגִּלּוּי הַגָּדוֹל שֶׁל הָאוֹר הָאֱלֹקִי, כִּי זֶה הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ נִכְתֶּתֶּת וְאֵין לוֹ שׁוּם עַצְמִיּוּת, הוּא יָכוֹל לִשָּׂא עַיִן לַשָּׁמַיִם, וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַיִּרְאָה וְהַדְּבֵקוּת, וְאָז נִפְתָּחִים הַשְּׁעָרִים, שַׁעֲרֵי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, לְהָבִין עִנְיַן אֱלֹקִי, לְהַרְגִּישׁ הֶרְגֵּשׁ אֱלֹקִי, וְיָכוֹל הָאָדָם לְהִתְהַפֵּךְ לְגַמְרֵי, אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁיָּכוֹל לְלַוּוֹת אוֹתוֹ בִּימֵי חַיָּיו, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, אַחַר שֶׁזּוֹכִים אֶל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת הָאֵלּוּ, הָאָדָם נִפְטַר מִצַּעֲרוֹ וְיִסּוּרָיו שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לְהַקְרִיבוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁאֵין אֵלּוּ רַק דִּבְרֵי נִיחוּמִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים אָז מְנַחֲמִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת, שֶׁבְּלִי שׁוּם סָפֵק מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל אִישׁ יְהוּדִי הוּא לְטוֹבָה גְּמוּרָה, לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל הַדְּבֵקוּת, וְנוֹרָאוּת כֹּחַ הַבְּחִירָה הִיא, שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב עָצוּב וּבוֹדֵד וְאֵין לוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל צַעֲרוֹ וְנִסְיוֹנוֹ, וּבִפְרָט אִם הַמְּדֻבָּר בְּנִסָּיוֹן שֶׁל הֵעָלְבוּת, שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מִבְּנֵי אָדָם, זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הפוסט שיעור אמונה 009 – לחוש מציאות אלוקית הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, שֶׁיְּסוֹד גָּדוֹל בְּקִרְבַת אֱלֹקִים וּבְדַרְכֵי הָאֱמוּנָה, לוֹמַר בְּכָל יוֹם אֶת י"ג עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁיִּסֵּד הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, וְשֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ רְגִילִים עַל לְשׁוֹנֵנוּ, מֹחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ, וְשֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת אֶת חַיֵּינוּ הַיּוֹם־יוֹמִיִּים עִם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לָכֵן כְּדַאי לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל עִקַּר וְעִקָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לָלֶכֶת עִם הָעִקָּר הַזֶּה יָמִים רַבִּים, לַהֲפֹךְ בּוֹ שׁוּב וְשׁוּב, לִלְעֹס אוֹתוֹ בְּטוֹחֲנוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְיַשֵּׁב עַל הַלֵּב בְּקִנְיָן שָׁלֵם, כִּי זֶה הָעִקָּר בְּחַיֵּינוּ בָּעוֹלָם, וּלְשֵׁם כָּךְ בָּאנוּ לְכָאן.

וְהִנֵּה הוּא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן, רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לִקְדֻשַּׁת אֱמוּנָתוֹ הַטְּהוֹרָה בְּהַשֵּׁם אֶחָד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. וְכֵיוָן שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן מִכָּל הָעִקָּרִים, הֲרֵי שֶׁחֲשִׁיבוּת נוֹדַעַת לוֹ, וְעָלֵינוּ לַחֲשֹׁב כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַכְּלִי שֶׁל כָּל הַמַּעֲרֶכֶת, שֶׁלְּתוֹכוֹ נִצּוֹק אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת אֲמִתִּית בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה נִתַּן לוֹ שֵׁם לְעִקָּר זֶה וְנִקְרָא לוֹ "אֱמוּנַת הַבְּרִיאָה", לָדַעַת שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְגַם מַנְהִיג אוֹתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם, הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

אַךְ עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ מַכְרִיזִים עָלֶיהָ, אֲמוּרָה לִהְיוֹת אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה, בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, מְבֻסֶּסֶת וּמְחֻזֶּקֶת, בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק כְּלָל, וְאַף שֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק קַל שֶׁבַּקַּלִּים אָסוּר בְּאִסּוּר שֶׁתַּעֲבֹר בְּמַחְשָׁבָה, וְעִם זֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר, מַה שֶּׁכְּבָר אָמַרְנוּ, שֶׁהַלֵּב הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּק בָּעִקָּר הַזֶּה בִּכְלָל, בְּשׁוּם צַד וָאֹפֶן, וְרַק מַעֲשִׂים לֹא מַתְאִימִים עֲלוּלִים, לְשֵׁם פְּרִיקַת עֹל בְּעָלְמָא, לְהַעֲלוֹת סְבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר נֶגֶד הַמְּצִיאוּת הֲכִי בּוֹלֶטֶת לָעַיִן – אִם יֵשׁ עוֹלָם כָּזֶה, בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מַנְהִיגוֹ וְכוּ'.

הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ, קוֹרֵא לִידִיעָה פְּשׁוּטָה זוֹ, יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת… הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶׁחוֹשְׁבִים פְּשׁוּטֵי הָעָם, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר קָטָן בְּעָלְמָא, וְהַחֲכָמִים אֵינָם מִתְעַסְּקִים בָּזֶה, לְפִי הָרַמְבַּ"ם הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה הִיא עַמּוּד הַחָכְמוֹת, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא, וְכָל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ מֵאַיִן מַמָּשׁ, בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.

אֵין הָעִקָּר הַזֶּה דָּבָר שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת נִדְחַק לְפִנַּת הַתּוֹדָעָה בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַחַיִּים, עָלֵינוּ לַהֲגוֹת בּוֹ בְּכָל עֵת מְצֹא, לָשֶׁבֶת עִם עַצְמֵנוּ וְלַחְשֹׁב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ, הוּא בְּרִיאָה נֶהְדֶּרֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבְּכָל עֵת וְרֶגַע מַמָּשׁ מֵפִיחַ חִיּוּת אֱלֹקִית בַּבְּרִיאָה, וְלֹא רַק לִפְנֵי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה וְכוּ', אֶלָּא בְּכָל עֵת וָרֶגַע יֵשׁ הִתְחַדְּשׁוּת הַבְּרִיאָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה – הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.

מַחֲשָׁבָה כָּל שֶׁהִיא אוֹדוֹת הָעִקָּר הַזֶּה, הִיא מַחֲשָׁבָה שֶׁמְּזַכֶּכֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב אוֹדוֹת הָאֱמֶת הַזֹּאת, הוּא מִתְחַבֵּר לִמְקוֹר וְשֹׁרֶשׁ הַהֲוָיָה שֶׁל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הַמַּחֲשָׁבָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁל קְדֻשָּׁה נוֹרָאָה, כָּל מַחֲשָׁבָה בִּדְבֵקוּת אֱלֹקִית, הִיא הַשָּׂגָה… הִיא הִתְאַחֲזוּת וְהִתְאַחֲדוּת עִם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד, הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה – בְּעֵת הַבְּרִיאָה, וְעוֹשֶׂה – בְּכָל עֵת וָרֶגַע, לְכָל הַמַּעֲשִׂים – הוּא סִבַּת הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת.

הַמְּצִיאוּת הַפְּשׁוּטָה הִיא, שֶׁאָדָם שֶׁחוֹשֵׁב בְּאֹפֶן קָבוּעַ, שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלִּפְנֵי עֵינָיו הוּא אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, הוּא גִּלּוּי עָצוּם שֶׁל הַבּוֹרֵא, הַמִּתְלַבֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ, הוּא חַי חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי מִשְּׁאָר בְּנֵי תְּמוּתָה, זֶה כָּל סוֹד הַחַיִּים! לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם, וְשֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר חוּץ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, נִתּוּק הַמַּחֲשָׁבָה הַטִּבְעִי שֶׁיֵּשׁ לְרֹב בְּנֵי אָדָם מֵהַדָּבָר הַזֶּה, הוּא נִתּוּק שֶׁנִּכְפָּה עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, לוּלֵא הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַסְתָּרָה, הָיְתָה עוֹבֶדֶת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ גְּלוּיָה לַכֹּל, כְּפִי שֶׁהִיא כֵּן גְּלוּיָה… וַעֲבוֹדָתֵנוּ לְסַלֵּק אֶת הָאֲדִישׁוּת לְעֻבְדָּה זוֹ.

הָאָדָם חַי בָּעוֹלָם שֶׁל סִבָּה וְתוֹצָאָה, בְּרֶגַע קוּמוֹ בַּבֹּקֶר, הוּא נִשְׁאָב אֶל עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, מְלֹא הַתְּמוּרוֹת וְהַמַּהֲמוּרוֹת, חַי חַיִּים עֲסוּקִים, שֶׁל הִתְחַיְּבוּיוֹת וְשִׁעְבּוּדִים שׁוֹנִים, אִם יַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא בִּלְבָבוֹ, בְּעֹמֶק הַדַּעַת וְהַנֶּפֶשׁ, לְהָבִין שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם – מֻשְׁגַּחַת, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, הוּא פָּשׁוּט מְקַבֵּל חַיִּים אֲחֵרִים, הוּא פִתְאֹם מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, אֶת הָאַפְסִיּוּת שֶׁל עוֹלָם מְנֻתָּק מֵחַי הַחַיִּים, וּבָרוּר לוֹ עַד מְאֹד, אֵיךְ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, הִיא בְּרִיאָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

קָשֶׁה לְהַצְבִּיעַ עַל נְקֻדּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת כְּשֶׁהַמְּדֻבָּר בַּדְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב, כָּאן צָרִיךְ מַחֲשָׁבָה, כָּאן צָרִיךְ דְּבֵקוּת! עִם זֹאת, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אֶפְשָׁר לְדַבֵּר הֲמוֹן עַל הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת, שֶׁהִיא גְּלוּיָה מִצַּד אֶחָד, וְנֶעֱלֶמֶת מִצַּד שֵׁנִי, אוֹדוֹת הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּשְׁקִיעָה בַּחֹמֶר, וְהָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁבְּהִתְנַתְּקוּת, מַחֲשַׁבְתִּית לְפָחוֹת, מֵהַחַיִּים הַסְּתָמִיִּים וְהָאֲדִישִׁים, אַשְׁרֵנוּ!

הפוסט שיעור אמונה 010 – בורא ומנהיג לברואים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה אִישִׁית לָאָדָם, הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הוּא 'נִבְרָא', וְיֵשׁ בּוֹ כֹּחַ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אִם שֶׁמִּצַּד אֶחָד אֵינוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּלָל, אֶלָּא הוּא מֻנְשָׁם וּמֻנְהָג בְּכָל עֵת וָרֶגַע עַל יְדֵי מִי שֶׁמֵּפִיחַ נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הָאֱלוֹקִית שֶׁבְּקִרְבּוֹ, חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, עָלֵינוּ תָּמִיד לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים עִם הַהַרְגָּשָׁה הַפְּנִימִית הָעֲמֻקָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ אֱלֹקוּת, וְכֵן בְּזוּלָתֵנוּ הַבָּאִים עִמָּנוּ בְּקֶשֶׁר, וּבְדֶרֶךְ זוֹ, כָּל הַיַּחַס כְּלַפֵּי עַצְמֵנוּ וּכְלַפֵּי אֲחֵרִים, אָמוּר לִהְיוֹת יַחַס אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר הִכַּרְנוּ עַד כֹּה.

מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא הַחַיָּה וְהַנּוֹשֶׁמֶת בְּנֶפֶשׁ כָּל חַי, הִיא מְצִיאוּת הֲכִי מוּכָחַת לָעַיִן, מִשּׁוּם שֶׁבָּרוּר לָנוּ בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל, שֶׁהַטֶּבַע שֶׁאָנוּ רוֹאִים, הוּא טֶבַע אֱלוֹקִי, שֶׁטֶּבַע הַמַּטְבִּיעַ הַגָּדוֹל, וּמְקַיֵּם אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי, וְכָל אָדָם שֶׁנּוֹשֵׁם אֲוִיר בָּעוֹלָם, הוּא נוֹשֵׁם אֶת אוֹר י', אֶת הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַמְּחַיֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהַדַּעַת נוֹתֶנֶת, לָמָּה בִּכְלָל אֲנִי חַי, וּמַה הַמַּטָּרָה שֶׁלִּי בְּהַאי עָלְמָא, לָמָּה הֵבִיאוּ אוֹתִי לְכָאן, וְלָמָּה אֲנִי נוֹשֵׁם בִּכְלָל, וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ, אֵין לָנוּ נְשִׁימָה אַחַת מְיֻתֶּרֶת, בְּכָל רֶגַע יֵשׁ לָנוּ תַּפְקִיד, נִשְׁמַת רוּחַ אַפֵּינוּ הִיא לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה, לְמַעַן הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה שֶׁקַּיֶּמֶת בָּעוֹלָם.

אִם אָדָם חָדוּר בְּהַכָּרָה עִקְבִית וּמַתְמֶדֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיג אֶת כָּל הַבְּרוּאִים וְעָשָׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, הוּא אָמוּר לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה נְעִימָה וּמְתוּקָה בְּיוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻפְקָד בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, בְּיָדָיו אֱמוּנָה שֶׁל הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה, כַּמָּה כַּעַס יָכֹלְנוּ לַחֲסֹךְ עִם מַחֲשָׁבָה אַחַת אֲמִתִּית אוֹדוֹת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, כַּמָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ… מַה הַסִּבָּה, שֶׁגַּם אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת לֹא יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לַשֶּׁקֶט הַזֶּה? הֲלוֹא הֵם מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת. הַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה: יֵשׁ לְהַאֲמִין בָּזֶה, וְיֵשׁ לִחְיוֹת אֶת זֶה… כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה הִיא רְדוּמָה אֵין לָהּ כֹּחַ לִפְעֹל בַּנֶּפֶשׁ, אֲבָל אִם חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים, מְשַׁנְּנִים אוֹתָם לְלֹא הֶרֶף, נוֹתְנִים לָהֶם מָקוֹם מֶרְכָּזִי בַּחַיִּים, וּמְבִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁזֹּאת הִיא הַמְּצִיאוּת הֲכִי רֵיאָלִית וּנְכוֹנָה – אָז הֵם מַתְחִילִים לִפְעֹל.

אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּשִׁגְרַת הַלָּשׁוֹן גְּרֵידָא, אַף שֶׁזֶּה גַּם טוֹב, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, אוֹדוֹת מַעֲלַת אֲמִירַת בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. אַךְ הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי יֵשׁ בֵּין מִי שֶׁאוֹמֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וּבִשְׁעַת הָאֲמִירָה הוּא מְשֻׁכְנָע בְּיוֹתֵר, כִּי רַק עֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תָּבִיא לוֹ אֶת הַהַצְלָחָה, לְעֻמַּת מִי שֶׁרוֹאֶה הַצְלָחָה בַּעֲשִׂיַּת כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, וְכֵיוָן שֶׁהוּא דָּתִי הוּא מְצָרֵף אֶת הַמִּלִּים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה…

אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, מִי שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּכָל עֵת, גַּם בַּזְּמַנִּים הֲכִי קָשִׁים שֶׁלּוֹ… הוּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגַּלֶּה אֶלָּא לְמִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, זִירַת הַחִפּוּשׂ הִיא בְּמָקוֹם שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים, כָּאן וְעַכְשָׁו, כִּמְעַט בְּכָל רֶגַע בַּחַיִּים, נִקְרָה לִפְנֵי הָאָדָם נִסָּיוֹן בֶּאֱמוּנָה וּבִדְבֵקוּת. הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ נַחֲלַת עַבַדְקָנִים חֲרוּשֵׁי קְמָטִים בַּמֵּצַח בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אָדָם 'נוֹרְמָלִי', שֶׁנָּתוּן בִּסְבָךְ הַבְּעָיוֹת שֶׁל הַחַיִּים – אָמוּר לְהִתְמַסֵּר אֶל הַדְּבֵקוּת הַנְּעִימָה הַזֹּאת בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהָיָה זֶה שְׂכָרוֹ, לִרְאוֹת בְּטוּב הַחַיִּים!

צָרִיךְ לַעֲקֹר מֵהַמַּחֲשָׁבָה אֶת הַהֲבָנָה הַשְּׁגוּיָה, כִּי אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מַרְוִיחִים בַּחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים כְּשֶׁאָנוּ לֹא מְרַחֲפִים בְּמַחְשָׁבוֹת אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, אֶלָּא נִמְצָאִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע רְגִילִים כָּאֵלּוּ וְכוּ', כִּי אֵין זֶה נָכוֹן, הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת בֶּאֱמֶת, שִׂמְחַת וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ בָּאוֹת רַק לְאַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה הַנִּלְבָבִים, וְאֵין זֶה צָרִיךְ לִבְלֹט הַחוּצָה בְּדֶרֶךְ הַרְסָנִית וְלֹא תַּקִּינָה, אֶלָּא בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים הָרְגִילָה, עָלֵינוּ לְאַמֵּץ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֱמוּנָה, תְּשׁוּקָה לְהִכָּלֵל בָּעֶלְיוֹן הַכָּמוּס, כְּשֶׁהַלֵּב מָלֵא מֵאֱמוּנָה, הַחַיִּים נִהְיִּים יוֹתֵר קַלִּים בְּפֵרוּשׁ.

אֶת הָאֱמוּנָה הַזֹּאת אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג, בְּכָל עֵת מְצֹא, בְּכָל בְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים, בְּכָל תְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים, אִם אָכֵן נַשְׂכִּיל לְהַעֲמִיק בַּדְּבָרִים שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים מֵהַפֶּה שֶׁלָּנוּ, אִם בֶּאֱמֶת נַחְשֹׁב עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעֵת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו, אֵין כְּמוֹ זֶה לְהַגְבִּיר אֶת הַכֹּחַ הַמַּאֲמִין שֶׁבָּנוּ, בְּרָכָה אֲמִתִּית שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָהּ מִכָּל הַלֵּב – יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ עָצוּם לְאַחַר כָּךְ גַּם כֵּן, הִיא מוֹתִירָה אוֹתָנוּ נִפְעָמִים מוּל הֲדַר גָּדְלוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַסִּבָּה שֶׁאָנוּ לֹא מַרְגִּישִׁים כָּךְ, הִיא מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מְמַלְמְלִים אוֹתָהּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", אַךְ הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, עִקַּר שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג, הַמַּחֲשָׁבָה אוֹדוֹתָיו – אֲמוּרָה לְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, לְהוֹתִיר בָּנוּ חוֹתָם שֶׁל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, לְטַהֵר אֶת לְבָבֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעַזְרֶנּוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, לְהֵעָשׂוֹת כֵּלִים מֻכְשָׁרִים לַדְּבֵקוּת הַנְּעִימָה הַזֹּאת.

הפוסט שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, מֵפִיחַ בּוֹ אֶת הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית לְמַעַן קִיּוּמוֹ, בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כָּאָמוּר. וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי אֵין הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית נִפְסֶקֶת כְּלָל מִן הָעוֹלָם, אֲפִילוּ לְרֶגַע אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם מֻשְׁגַּחַת בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּדָבָר זֶה הָיִינוּ נִבְהָלִים וְנִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר, כִּי אִם עַל עָלֶה קָטָן יֵשׁ הַשְׁגָּחָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל שֶׁכֵּן עַל נֵזֶר הַבְּרִיאָה, הָאָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלִּשְׁמוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, אֵיךְ צָרִיךְ שֶׁיִּרְעַשׁ לְבָבוֹ מִן הָאֱמֶת הַזֹּאת – שֶׁהוּא מֻשְׁגָּח עַל כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ.

הַהִתְמַסְּרוּת הַמֻּחְלֶטֶת לְהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית – הִיא גּוֹרֶמֶת אוֹתָהּ גַּם כֵּן, וְהָעִנְיָן, כִּי מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה גְּלוּיָה וְיֵשׁ הַשְׁגָּחָה נִסְתֶּרֶת, וּמִי שֶׁמְּחַזֵּק לְבָבוֹ לִזְכֹּר הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַשְׁגִּיחִים עִמּוֹ בְּאֹפֶן פִּלְאִי עַד מְאֹד, עַד שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו תָּמִיד אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא כֵּן מִי שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן, גַּם מִלְמַעְלָה הוּא חוֹוֶה הַסְתָּרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף שֶׁאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁגָּח, אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַהַשְׁגָּחוֹת… וְזֶה שֹׁרֶשׁ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בָּעוֹלָם, כִּי נִתַּקְנוּ עַצְמֵנוּ מִן הַהַשְׁגָּחָה.

וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִרְאוֹת אֶת יַד הַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ – זֶה הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אֵין דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ, וּכְכָל שֶׁיַּרְבֶּה בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ – יִזְכֶּה לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבּוֹ בְּעֹמֶק לְבָבוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יִגְרֹם לוֹ אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מֵחֲמַת חֹסֶר קַבָּלָתֵנוּ הַשֶּׁפַע בְּכֵלִים נְכוֹנִים, אָנוּ מְקַלְקְלִים אֶת הַשֶּׁפַע, וְאֵינֶנּוּ מְקַבְּלִים אֶת מַה שֶּׁרָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם.

וְלֹא רַק בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְהַשְׁרִישׁ הַהַשְׁגָּחָה, אֶלָּא אַף בְּמַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, הָאָדָם בְּטִרְדָּתוֹ אַחַר צְרָכָיו הַחִיּוּנִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָץ אַחַר הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים, מִכָּל הַחוֹבוֹת, הַהַלְוָאוֹת, הַהִצְטָרְכוּת וְכוּ' וְכוּ', וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס, וְהַלְוַאי שֶׁיִּמְצָא כָּרָאוּי, כִּי טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְאָדָם כְּלִי לְפַרְנָסָה כַּיָּדוּעַ, אַךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, כְּאִלּוּ אִם לֹא הַסִּבָּה – לֹא הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה, וְזֶהוּ אֵינוֹ אֱמֶת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אִם הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲמִתִּית וּתְמִימָה, מֵבִין, כִּי אַף אִם לֹא יַעֲשֶׂה כְּלוּם מַמָּשׁ, יִזְכֶּה לְקַבֵּל שֶׁפַע מִן הַשָּׁמַיִם – בִּבְחִינַת מָן, אֶלָּא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בְּטִרְדוֹת הַאי עָלְמָא, הוּא מֵחֲמַת הַתִּקּוּנִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲבוֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמִמֵּילָא, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹד מֵחֲמַת שֶׁזֶּה רָצוֹן הַשֵּׁם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ הַפַּרְנָסָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, אֲבָל לֹא שֶׁהִיא הַגּוֹרֶמֶת לַפַּרְנָסָה.

וּמִמֵּילָא כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלּוֹ – יַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן רָגוּעַ, וְלֹא יִלָּחֵם לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְרַמֶּה בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, וְלֹא יִגְנֹב וְיִגְזֹל בְּרַמָּאוּת וְכוּ', כִּי כָּל פְּרוּטָה שֶׁנִּכְנֶסֶת אֵלָיו, אֲמוּרָה לִהְיוֹת נְקִיָּה לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ מִכְשֹׁל עָוֹן, וְאִם הַשֵּׁם הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת הַפַּרְנָסָה, מַה לוֹ לְהִכָּנֵס לָקַחַת מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁלְּבַסּוֹף יִלָּקַח מִמֶּנּוּ בְּאֹפֶן מַר, וְעוֹד וְהוּא הָעִקָּר, לִפְעָמִים נֶאֱרַע שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁהֵרַע לוֹ, וְזֶה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב עַד מְאֹד, אֲבָל אִם אָדָם מֻנָּח הֵיטֵב בֶּאֱמֶת אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה – יָבִין בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב, כִּי מַמָּשׁ לֹא הָאָדָם הַזֶּה גָּרַם לוֹ אֶת הֶפְסֵד פַּרְנָסָתוֹ, וְאֵין לָזֶה שֶׁמֶץ שֶׁל שַׁיָּכוּת אֵלָיו כְּלָל, כִּי הַכֹּל בֶּאֱמֶת בָּא מִלְמַעְלָה, וְזֶה צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בֶּאֱמֶת עַל הַלֵּב, וְלֹא מִן הַשָּׂפָה אֶל הַחוּץ.

וְהִנֵּה יְדִיעָה זוֹ בְּעַצְמָהּ הִיא סְגֻלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל, וְכֵן לְבִנְיָן הָאֱמוּנָה הַמְחֻדָּשׁ אֵצֶל הָאָדָם, כִּי כְּכָל שֶׁיַּשְׂכִּיל בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס אוֹתוֹ – כֵּן יִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו, וּבֶאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" כְּתִיב, וְכָל זֶה שֶׁרוֹאִים שֶׁאַף בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מְסֻבָּבִים בְּחוֹבוֹת גְּדוֹלִים וְכוּ', בָּרוּר שֶׁעֶצֶם לְקִיחַת הַחוֹבוֹת וְזֶה שֶׁנִּכְנְסוּ לְהוֹצָאוֹת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתָם – אֵין זֶה מִמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, הָאָדָם צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּשַׁלְוָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַצְּרָכִים שֶׁלּוֹ, וְאָז לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל אֲנָשִׁים עוֹשִׂים לְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים אֶת הַחוֹבוֹת אֵינָם חוֹשְׁבִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ הֵם רוֹצִים שֶׁמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן תָּבִיא לָהֶם אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵן אֱמֶת, שֶׁגַּם זֶה טוֹב, וְגַם זֶה אֱמֶת, כִּי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מַמָּשׁ מִדָּה פִּלְאִית, הַמְּבִיאָה שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת, אֲבָל אַחַר שֶׁאָדָם עָקַר אֶת עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָלָיו לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּשְׁקִיף ה' וְיֵרֶא מִשָּׁמַיִם וְכוּ'.

הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, הוּא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָדָם בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹתֵן אֶת כָּל כֻּלּוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה, כג), וְכָל אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בָּזֶה – יָכוֹל לְהָעִיד, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה ה' עִמּוֹ, בְּעֵת הַשְׁלָכָתוֹ עַל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמְּרֻבִּים, שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.

הפוסט שיעור אמונה 012 – הכל בהשגחה פרטית הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, מֵפִיחַ בּוֹ אֶת הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית לְמַעַן קִיּוּמוֹ, בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כָּאָמוּר. וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי אֵין הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית נִפְסֶקֶת כְּלָל מִן הָעוֹלָם, אֲפִילוּ לְרֶגַע אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם מֻשְׁגַּחַת בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּדָבָר זֶה הָיִינוּ נִבְהָלִים וְנִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר, כִּי אִם עַל עָלֶה קָטָן יֵשׁ הַשְׁגָּחָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל שֶׁכֵּן עַל נֵזֶר הַבְּרִיאָה, הָאָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלִּשְׁמוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, אֵיךְ צָרִיךְ שֶׁיִּרְעַשׁ לְבָבוֹ מִן הָאֱמֶת הַזֹּאת – שֶׁהוּא מֻשְׁגָּח עַל כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ.

הַהִתְמַסְּרוּת הַמֻּחְלֶטֶת לְהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית – הִיא גּוֹרֶמֶת אוֹתָהּ גַּם כֵּן, וְהָעִנְיָן, כִּי מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה גְּלוּיָה וְיֵשׁ הַשְׁגָּחָה נִסְתֶּרֶת, וּמִי שֶׁמְּחַזֵּק לְבָבוֹ לִזְכֹּר הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַשְׁגִּיחִים עִמּוֹ בְּאֹפֶן פִּלְאִי עַד מְאֹד, עַד שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו תָּמִיד אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא כֵּן מִי שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן, גַּם מִלְמַעְלָה הוּא חוֹוֶה הַסְתָּרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף שֶׁאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁגָּח, אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַהַשְׁגָּחוֹת… וְזֶה שֹׁרֶשׁ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בָּעוֹלָם, כִּי נִתַּקְנוּ עַצְמֵנוּ מִן הַהַשְׁגָּחָה.

וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִרְאוֹת אֶת יַד הַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ – זֶה הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אֵין דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ, וּכְכָל שֶׁיַּרְבֶּה בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ – יִזְכֶּה לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבּוֹ בְּעֹמֶק לְבָבוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יִגְרֹם לוֹ אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מֵחֲמַת חֹסֶר קַבָּלָתֵנוּ הַשֶּׁפַע בְּכֵלִים נְכוֹנִים, אָנוּ מְקַלְקְלִים אֶת הַשֶּׁפַע, וְאֵינֶנּוּ מְקַבְּלִים אֶת מַה שֶּׁרָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם.

וְלֹא רַק בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְהַשְׁרִישׁ הַהַשְׁגָּחָה, אֶלָּא אַף בְּמַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, הָאָדָם בְּטִרְדָּתוֹ אַחַר צְרָכָיו הַחִיּוּנִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָץ אַחַר הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים, מִכָּל הַחוֹבוֹת, הַהַלְוָאוֹת, הַהִצְטָרְכוּת וְכוּ' וְכוּ', וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס, וְהַלְוַאי שֶׁיִּמְצָא כָּרָאוּי, כִּי טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְאָדָם כְּלִי לְפַרְנָסָה כַּיָּדוּעַ, אַךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, כְּאִלּוּ אִם לֹא הַסִּבָּה – לֹא הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה, וְזֶהוּ אֵינוֹ אֱמֶת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אִם הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲמִתִּית וּתְמִימָה, מֵבִין, כִּי אַף אִם לֹא יַעֲשֶׂה כְּלוּם מַמָּשׁ, יִזְכֶּה לְקַבֵּל שֶׁפַע מִן הַשָּׁמַיִם – בִּבְחִינַת מָן, אֶלָּא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בְּטִרְדוֹת הַאי עָלְמָא, הוּא מֵחֲמַת הַתִּקּוּנִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲבוֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמִמֵּילָא, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹד מֵחֲמַת שֶׁזֶּה רָצוֹן הַשֵּׁם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ הַפַּרְנָסָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, אֲבָל לֹא שֶׁהִיא הַגּוֹרֶמֶת לַפַּרְנָסָה.

וּמִמֵּילָא כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלּוֹ – יַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן רָגוּעַ, וְלֹא יִלָּחֵם לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְרַמֶּה בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, וְלֹא יִגְנֹב וְיִגְזֹל בְּרַמָּאוּת וְכוּ', כִּי כָּל פְּרוּטָה שֶׁנִּכְנֶסֶת אֵלָיו, אֲמוּרָה לִהְיוֹת נְקִיָּה לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ מִכְשֹׁל עָוֹן, וְאִם הַשֵּׁם הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת הַפַּרְנָסָה, מַה לוֹ לְהִכָּנֵס לָקַחַת מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁלְּבַסּוֹף יִלָּקַח מִמֶּנּוּ בְּאֹפֶן מַר, וְעוֹד וְהוּא הָעִקָּר, לִפְעָמִים נֶאֱרַע שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁהֵרַע לוֹ, וְזֶה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב עַד מְאֹד, אֲבָל אִם אָדָם מֻנָּח הֵיטֵב בֶּאֱמֶת אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה – יָבִין בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב, כִּי מַמָּשׁ לֹא הָאָדָם הַזֶּה גָּרַם לוֹ אֶת הֶפְסֵד פַּרְנָסָתוֹ, וְאֵין לָזֶה שֶׁמֶץ שֶׁל שַׁיָּכוּת אֵלָיו כְּלָל, כִּי הַכֹּל בֶּאֱמֶת בָּא מִלְמַעְלָה, וְזֶה צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בֶּאֱמֶת עַל הַלֵּב, וְלֹא מִן הַשָּׂפָה אֶל הַחוּץ.

וְהִנֵּה יְדִיעָה זוֹ בְּעַצְמָהּ הִיא סְגֻלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל, וְכֵן לְבִנְיָן הָאֱמוּנָה הַמְחֻדָּשׁ אֵצֶל הָאָדָם, כִּי כְּכָל שֶׁיַּשְׂכִּיל בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס אוֹתוֹ – כֵּן יִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו, וּבֶאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" כְּתִיב, וְכָל זֶה שֶׁרוֹאִים שֶׁאַף בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מְסֻבָּבִים בְּחוֹבוֹת גְּדוֹלִים וְכוּ', בָּרוּר שֶׁעֶצֶם לְקִיחַת הַחוֹבוֹת וְזֶה שֶׁנִּכְנְסוּ לְהוֹצָאוֹת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתָם – אֵין זֶה מִמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, הָאָדָם צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּשַׁלְוָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַצְּרָכִים שֶׁלּוֹ, וְאָז לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל אֲנָשִׁים עוֹשִׂים לְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים אֶת הַחוֹבוֹת אֵינָם חוֹשְׁבִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ הֵם רוֹצִים שֶׁמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן תָּבִיא לָהֶם אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵן אֱמֶת, שֶׁגַּם זֶה טוֹב, וְגַם זֶה אֱמֶת, כִּי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מַמָּשׁ מִדָּה פִּלְאִית, הַמְּבִיאָה שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת, אֲבָל אַחַר שֶׁאָדָם עָקַר אֶת עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָלָיו לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּשְׁקִיף ה' וְיֵרֶא מִשָּׁמַיִם וְכוּ'.

הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, הוּא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָדָם בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹתֵן אֶת כָּל כֻּלּוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה, כג), וְכָל אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בָּזֶה – יָכוֹל לְהָעִיד, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה ה' עִמּוֹ, בְּעֵת הַשְׁלָכָתוֹ עַל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמְּרֻבִּים, שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.

הפוסט שיעור אמונה 012 – התמסרות מוחלטת לבורא הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּחַיָּיו, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו, בְּמַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמּוֹ, וּמֵבִין בְּעֹמֶק שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱרַע לוֹ אוֹ נִשְׁמַע לְאָזְנָיו אוֹ נִקְרָה לְנֶגֶד עֵינָיו וְכוּ' – הַכֹּל הֵם רְמָזִים עִלָּאִיִּים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כָּךְ, מְדַבֵּר עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְגַלֶּה לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים, אֲזַי לֹא הָיוּ לוֹ שׁוּם סְפֵקוֹת עַל שׁוּם דָּבָר כְּלָל, כִּי עִקַּר חֲלוּקַת הָעֵצָה הוּא רַק כַּאֲשֶׁר מְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהַנּוֹכְחוּת הָאֱלוֹקִית בְּחַיָּיו, וְאָז הוֹלֵךְ מְבֻלְבָּל מְאֹד, וּבְכָל דָּבָר הוּא מִסְתַּפֵּק אִם טוֹב עָשָׂה אִם לָאו, וְכָל חַיָּיו מְרוֹרִים מְאֹד, מֵחֲמַת הַסְּפֵקוֹת הַגְּדוֹלִים הַמְּעִיקִים לְלִבּוֹ.

וְאֵיךְ יוֹדְעִים אִם זֶה לֹא דִּמְיוֹן? וַהֲלֹא גַּם הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכוֹלִים לִתְלוֹת מַעֲשֵׂיהֶם בִּרְמָזִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִן הַשָּׁמַיִם, כַּיָּדוּעַ אֲשֶׁר הַבְּחִירָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, אֲזַי הַתְּשׁוּבָה לָזֶה הוּא זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מְגַלִּים לוֹ רְמָזִים קְדוֹשִׁים שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלָיו לֵילֵךְ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵין זֶה סוֹתֵר כְּלָל אֶת מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמִּתְיַעֲצִים עִם רַבָּנִים וְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר כֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בְּוַדַּאי לֹא כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל, וְגַם אַחֲרֵי הַשְּׁאֵלָה, אִם אֵין מִתְבּוֹנְנִים בָּרְמָזִים, אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וּלְפָרֵשׁ לֹא טוֹב וְכוּ', כַּיָּדוּעַ דָּבָר זֶה.

אֲבָל עִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁצָּרִיךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא שֶׁיִּגַּשׁ לַעֲבוֹדַת הָרְמָזִים עִם אֵיזֶה רָצוֹן וְהַטָּיַת דַּעַת, שֶׁכֵּן אָז יִרְאֶה אֶת כָּל מַה שֶׁמִּתְאַוֶּה בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁמְּדַמֶּה לִרְאוֹת, אֲבָל מִי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמַסְכִּים בְּלִבּוֹ שֶׁרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֶה אוֹתוֹ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק, אֲזַי מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְנוֹתְנִים לוֹ אֶת הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה בְּכָל דָּבָר, וְעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל עֶרֶב לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לִישׁוֹן – וְתַקְנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁזּוֹ הִיא הַתְּפִלָּה הֲכִי חֲשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ.

הַבִּטּוּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם יָכוֹל לִהְיוֹת דִּמְיוֹנִי בְּהֶחְלֵט, כִּי מִי שֶׁלֹּא זִכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ עֲדַיִן מִכָּל הַתַּאֲווֹת הָרָעוֹת וְהַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת, הוּא תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁהוּא בְּסֵדֶר, וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּמַעֲשָׂיו הַ'טּוֹבִים', וְאֵין לוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הָאֲמִתִּית, אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, כִּי גַּם אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים בְּוַדָּאוּת שֶׁהֵם קְרוֹבֵי אֱלֹקִים, אַף שֶׁהֵם תָּעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ בְּשֶׁקֶר הֶבְלֵיהֶם הַיְּדוּעִים, וְגַם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ מִתְּכוּנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁבּוֹ, הֲרֵי שֶׁהָרוּחָנִיּוּת שֶׁלּוֹ מְעֹרֶבֶת עִם פְּסֹלֶת וְכוּ', וְאִם כֵּן, צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַמַּצְפֵּן שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא יְסוֹדוֹת הַהֲלָכָה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לָזוּז זִיז כָּלְשֶׁהוּ מֵהַהֲלָכָה שֶׁנִּמְסְרָה לָנוּ מִסִּינַי, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁכָּל מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם בִּבְחִינַת הֲלָכָה, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ, כָּל סָפֵק שֶׁיִּהְיֶה – צָרִיךְ לְקַשְּׁרוֹ לְרָצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל פַּעַם לְהִתְבּוֹנֵן בָּרֶמֶז שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְכֵיוָן שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, יֵשׁ בָּהּ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כַּנִּזְכָּר, שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת לַעֲשׂוֹת רַע דַּוְקָא עַל יְדֵי הָרְמָזִים, עַל כֵּן, אָסוּר לִהְיוֹת נִשְׁקָע בָּזֶה לְגַמְרֵי, אֶלָּא לָלֶכֶת בָּזֶה בַּעֲדִינוּת, בִּפְסִיעוֹת מְהֻסָסוֹת, וְרַק כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲזַי לְהִתְבּוֹנֵן בָּרְמָזִים שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִלְּבַד זֹאת, אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב הֵיטֵב מַהוּ סֵדֶר יוֹמוֹ הַנִּדְרָשׁ שֶׁל יְהוּדִי, מֵעֵת קִימָתוֹ בַּבֹּקֶר וְעַד שָׁכְבוֹ לִישׁוֹן, וְאֵין לְאָדָם לוֹמַר, קִבַּלְתִּי שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁעָלַי לְהַפְסִיק לִלְמֹד וְכוּ', אֶלָּא מָתַי כֵּן? כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּאֵיזֶה עִנְיָן מִצָּרְכֵי חַיָּיו, אוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, עָלָיו לְהַטּוֹת אֹזֶן לַבְּרִיאָה שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֵלָיו בְּכָל עֵת, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, שֶׁאָז יִלְמַד דְּבָרִים נָאִים מְאֹד, רַק מִמַּה שֶׁהַבְּרִיאָה מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ.

אֲבָל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה, אֶל הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה וְקִרְבַת הָאֱלֹקִים, שֶׁבָּזֶה אֵין לִטְעוֹת כְּלָל, כִּי בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת בְּכָל עֵת וְרֶגַע, בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְרוֹצֶה לְקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מַקְשִׁיב בִּכְלָל אֶל הַקְּרִיאָה הַמְהַדְהֶדֶת הַזֹּאת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהָעוֹלָם שָׁקֵט, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֶׁיֵּשׁ קוֹלוֹת נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, הַמְדַבְּרִים אֵלָיו מִכָּל צַד וּפִנָּה, כִּי בְּכָל סִפּוּרֵי הָעוֹלָם, בְּכָל הַחֲדָשׁוֹת, וּבְכָל הַפּוֹלִיטִיקוֹת הַמְקוֹמִיּוֹת וְהַצִּבּוּרִיּוֹת, בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּבֵיתוֹ, וּבְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ בְּעַצְמוֹ – יֵשׁ דִּבּוּרִים מְפֹרָשִׁים, הַמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ אֵיךְ יִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ יַעֲזֹב אֶת הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלּוֹ, וְאִם הָיָה מַקְשִׁיב – הָיָה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

הֶעָרָה צְדָדִית צָרִיךְ לְהָעִיר, שֶׁאֵין כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ יְכוֹלִים לִשְׁכּוֹן בְּלֵב שֶׁל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֵיצָנוּת, שֶׁאוֹטֵם אָזְנוֹ מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁקּוֹרֵאת וּמְרַמֶּזֶת לוֹ אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה, אֲבָל יֵשׁ בְּלִבָּם אֶת מִדַּת הַלֵּיצָנוּת, שֶׁהִיא עוֹשָׂה צֵל מֵהָאוֹר הָאֱלֹקִי, וְלֹא הַכַּוָּנָה לַאֲמִירַת בְּדִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, אֶלָּא אַף מִי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתָנוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת, בְּאָמְרוֹ, שֶׁהַיּוֹם לֹא שַׁיָּכִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה, זֶה הוּא לֵיצָן גָּמוּר, שֶׁחוֹשֵׁב, כִּי הָעוֹלָם הָרוּחָנִי פָּסַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא לֹא זָכָה אֵלָיו… וְאַדְרַבָּה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, בַּדּוֹר הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה, הַהֶאָרָה מִתְגַּלָּה בְּיוֹתֵר, כִּי כְּפִי עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ כֵּן הָאוֹר.

הפוסט שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

עִנְיַן הָאֱמוּנָה רָחָב וְעָמֹק מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַרְבֵּה לְבָאֲרוֹ הֵיטֵב, הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִים בְּכָל כֹּחָם לְרַפּוֹת אֶת יְדֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ וְלֹא יַשִּׂיגוּ אֶת מַהוּת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, עַד שֶׁקָּמוּ בִּימִינוֹ כִּתּוֹת שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִסִּים בְּדוֹרֵנוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן שׁוּב וְשׁוּב אֶת הָרִאשׁוֹן מִי"ג עִקָּרִים: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים; לְהָבִין הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת צְרִיכִים טָהֳרַת הַלֵּב וַהֲכָנָה גְּדוֹלָה בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, וְאֵין לְאוֹמְרוֹ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ כְּמִצְווֹת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, עַל הָאָדָם לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהוּא מֵזִיז אֶת יָדוֹ וּמֵנִיעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ – זֶה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כָּל יְצִיאָה מֵהַבַּיִת הוּא בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם יָסִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, יִתְבַּטֵּל כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא, גַּם כְּשֶׁאֲחָזַתּוּ צִנָּה אוֹ שֶׁסּוֹבֵל מִכְּאֵב קַל, יֵדַע שֶׁזֶּה בְּהַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת, בְּדִיּוּק כְּשֵׁם שֶׁהֲסָרַת הַמַּחֲלָה מִמֶּנּוּ הוּא בְּהַשְׁגָּחָה מִלְּעֵילָא. גַּם נְשִׁיבַת הָרוּחַ לְצַד מְסֻיָּם וְהַמָּטָר שֶׁיּוֹרֵד עַל הָאָרֶץ הוּא מַעֲשֶׂה אֱלֹקֵינוּ וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם.

עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים נִלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַב (עַיֵּן בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ נְתִיב מִצְווֹתֶיךָ נְתִיב הַיִּחוּד, שְׁבִיל ג, אוֹת א) שֶׁאֵרַע עִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, פַּעַם נָסַע עִם אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וּבְדַרְכָּם נִקְלְעוּ לְמִדְבַּר שָׁמֵם [כַּנּוֹדָע דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ] מֵחֲמַת חֹם הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט, וְטֹרַח הַנְּסִיעָה הָיָה הַתַּלְמִיד צָמֵא מְאֹד לְמַיִם וְהִגִּיעַ לְסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה אָחוּז בְּשַׂרְעַפָּיו, וְהַתַּלְמִיד הִתְיָרֵא לְהַפְסִיקוֹ מִדְּבֵקוּתוֹ.

כְּשֶׁעָבְרוּ עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, הֵבִין הַתַּלְמִיד שֶׁלֹּא יַחֲזִיק מַעֲמָד בַּחַיִּים בְּלִי שְׁתִיָּה, וּבַחֲשָׁשׁוֹ שֶׁמָּא יִשָּׁאֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְבַדּוֹ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, הִרְהִיב עוֹז וְאָמַר שֶׁהוּא בְּמַצַּב מְסֻכָּן מְאֹד מֵחֲמַת צִמְאוֹנוֹ, אוּלָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא עָנָהוּ דָּבָר. לְאַחַר שָׁעָה מוּעֶטֶת, כַּאֲשֶׁר הַצָּמָא גָּבַר עָלָיו מְאֹד עַד שֶׁרֹאשׁוֹ נַעֲשֶׂה סְחַרְחַר וּרְאִיָּתוֹ נֶחְלְשָׁה, חָזַר וּפָנָה אֶל רַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת עוֹד יוֹתֵר מִזְּמַן מוּעָט.

שָׁאַל אוֹתוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב: אֱמוֹר נָא, אַתָּה מַאֲמִין שֶׁכְּבָר בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם צָפָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, וְיֹאחַז אוֹתְךָ צִמָּאוֹן עַד שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לְמִיתָה, וּמֵאָז הֵכִין עֲבוּרְךָ מַיִם לִשְׁתּוֹת. הַתַּלְמִיד הִרְהֵר זְמַן מוּעָט עַד שֶׁאָמַר שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יָעִידוּ עָלָיו שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכְּבָר בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הֵכִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ מַיִם לִשְׁתּוֹת, אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁאִם הוּא אָכֵן מַאֲמִין בָּזֶה – יִמְצָא תֵּכֶף מַיִם לִשְׁתּוֹת.

כַּעֲבוֹר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת רָאוּ לְפֶתַע גּוֹי בָּא לִקְרָאתָם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא שְׁנֵי דְּלָיֵי מַיִם מְלֵאִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם, יָרַד הַתַּלְמִיד מִן הָעֲגָלָה, נָתַן לַגּוֹי מַטְבֵּעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת. הַגּוֹי הִסְכִּים, וְנָתַן לוֹ מַיִם כָּל צָרְכּוֹ. שָׁאַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת הַגּוֹי עַל מַעֲשָׂיו בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר, וְלָמָּה בָּא הֵנָּה עִם דְּלָיֵי מַיִם. הֱשִׁיבוֹ הַגּוֹי, שֶׁהַפָּרִיץ שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶצְלוֹ יָצָא מִדַּעְתּוֹ, וְצִוָּהוּ לְהָבִיא בִּשְׁבִילוֹ מַיִם דַּוְקָא מִבְּאֵר מְסֻיָּם שֶׁבַּמִּדְבָּר, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאֵר מַיִם בַּחֲצֵרוֹ, בְּאוֹמְרוֹ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁבְּאוֹתוֹ בְּאֵר יֵשׁ מַיִם טוֹבִים לִשְׁתִיָּה. הַגּוֹי הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, שֶׁמִּתְחִלָּה לֹא רָצָה לָלֶכֶת כִּי פָּחַד מֵהַחַיּוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר, אֶלָּא שֶׁחֲזָקָה עָלָיו פְּקֻדַּת הַפָּרִיץ לָלֶכֶת לַמִּדְבָּר לְהָבִיא מִשָּׁם מַיִם. נַעֲנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידוֹ: עַתָּה נוֹכַחְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְמִין מַיִם עֲבוּרְךָ, וְתֵדַע, שֶׁלֹּא בְּיוֹם זֶה הֵכִין עֲבוּרְךָ מַיִם, אֶלָּא כְּבָר בְּרֶגַע הַבְּרִיאָה צָפָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיּוֹדֵעַ עֲתִידוֹת וְצוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְכָל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁיֶּאֶרְעוּ לְכָל נִבְרָא וְנִבְרָא, וּמֵאָז הֵכִין לְכָל יְצִיר נוֹצָר אֶת כָּל צְרָכָיו.

עִם אֱמוּנָה אֲמִתִּית זוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְהַלֵּךְ, לָדַעַת, שֶׁכְּבָר בְּרֵאשִׁית הַיְּצִירָה, הֵכִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ אֶת כָּל צְרָכָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. חוֹבַת הָאָדָם לְסַגֵּל לְעַצְמוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם הִתְחַכְּמוּת, לָדַעַת נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל הַקּוֹרֶה הוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַכֹּל, כָּל הַנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִלְּעֵילָא וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה כְּלָל. כָּל מְאֹרָע בָּעוֹלָם מְחֻשָּׁב מֵרֹאשׁ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא רְשָׁעִים שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ רְצוּעָה לְהַלְקוֹת הַבְּרִיּוֹת, וּמֵאִידָךְ בָּרָא צַדִּיקִים וְאֶת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם יַצִּילוּ מִיַּד הָרְשָׁעִים – הַכֹּל מְחֻשָּׁב מִתְּחִלָּה, כִּי הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְבִירָה בְּלֹא מַנְהִיג.

בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, מִתְרַבִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּדַמִּים שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בַּה' וְאַף אוֹמְרִים בְּקוֹל גָּדוֹל – אֲנִי מַאֲמִין וְכוּ', אֲבָל הֵם לֹא מְבִינִים וּמִתְעַמְּקִים בְּמַה שֶּׁאוֹמְרִים, הֵם אֵינָם מַשְׂכִּילִים לְהָבִין אֶת מַהוּת הָאֱמוּנָה, לָדַעַת בְּבֵרוּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהֵחָשֵׁב בְּתוֹךְ כְּלָל יִשְׂרָאֵל בְּלִי אֱמוּנָה תַּמָּה.

עָלֵינוּ לַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן אֶת הַפָּסוּק (חֲבַקּוּק ב, ד): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", לָדַעַת, שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הִיא אַךְ וְרַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הוּא בְּהַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת, גַּם זְבוּב שֶׁמַּטְרִיד – לֹא בָּא מֵאֵלָיו אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחָה וּבִשְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר לְרֶגַע, כֵּן כְּשֶׁעוֹבֵר בָּרְחוֹב וְכֶלֶב נוֹבֵחַ – יַאֲמִין שֶׁזֶּה בְּהַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת.

מתוך ספר 'שפע חיים' שנת תשמ"ב (עמודים שמג-שמד)

הפוסט שיעור אמונה 014 – מהות האמונה האמיתית הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, אֵיךְ שֶׁאֲפִלּוּ עֲגָלָה נוֹסַעַת מְלֵאָה קַשׁ, וְהָאֲוִיר מַפְרִיחַ קַשׁ אֶחָד, וְנוֹחֵת עַל הָאֲדָמָה, הֲרֵי שֶׁמְּקוֹם הַנָּחָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גִּבְעוֹל קַשׁ, מְדֻיָּק וּמֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, מֵאֵיזֶה צַד לְאֵיזֶה צַד, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם בְּדִיּוּק יָנוּחַ, וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים וּמְסַמְּרִים שְׂעָרוֹת רֹאשׁ, אֵיךְ כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם מֻשְׁגָּח בְּיוֹתֵר. וְאֵין דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל בָּעוֹלָם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ, וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה צָרִיךְ לִתְקֹעַ הֵיטֵב בְּמוֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן הוּא כְּדֵי לְהַסִּיחַ דַּעַת הָאָדָם מִן הָאֱמֶת הַזֹּאת, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה וְרוֹאֶה אֶת יַד ה' בְּכָל פְּרָט וְעִנְיָן, זוֹכֶה אֶל הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו בְּהַאי עָלְמָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

מַה גָּדְלָה הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית עַל הָאָדָם, בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ עִם מִי שֶׁאָנוּ נִפְגָּשִׁים בַּיּוֹם יוֹם, אֲפִלּוּ לְמִפְגָּשׁ אַקְרַאי בְּעָלְמָא, הַכֹּל מִסּוֹד סִתְרֵי הַנְּשָׁמוֹת וְהַגִּלְגּוּלִים, וּלְכָל דָּבָר מַמָּשׁ יֵשׁ סִבָּה וְעִילָּה מֵעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת, וְאֵין מַשֶּׁהוּ אֶחָד קָטָן בַּבְּרִיאָה שֶׁאֵין לוֹ תַּפְקִיד מְיֻחָד בְּגִלּוּי הַיִּחוּד, וְדָבָר זֶה לֹא יְכִילֵהוּ הָרַעְיוֹן, וְעָלֵינוּ לְהַכְנִיס אֶת עַצְמֵנוּ לְתוֹךְ זֶה, וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל יוֹם אֵיךְ לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת קְדֻשַּׁת תַּפְקִידֵנוּ מַה שֶּׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.

מַה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּכָל עֵת וְרֶגַע? בָּרִאשׁוֹנָה, כְּדַאי לִרְשֹׁם בִּכְתָב מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁקּוֹרִים לְאָדָם, וְאַחַר כָּךְ לְסַכֵּם וְלִכְתֹּב אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה בְּדָבָר פְּלוֹנִי הַזֶּה וְהַזֶּה, כִּי כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו – יִרְאֶה הֲמוֹן אוֹר שֶׁל הַשְׁגָּחָה, וּבַהַתְחָלָה כְּשֶׁנֶּעֱלַם מִן הָאָדָם כְּדַאי שֶׁיִּכְתֹּב סִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁמֵּאֵלָיו רַעְיוֹן הַמֹּחַ יָשׁוּט מִיָּד אֶל אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, וּבְצוּרָה כָּזֹאת, כָּל הַחַיִּים נִרְאִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, כִּי כֵּיוָן שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח לְטוֹבָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – לֹא מִתְבַּלְבְּלִים כְּלָל.

לִפְעָמִים אָדָם מַגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם אַחַר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת עֲצוּמוֹת, וְאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל מַדּוּעַ בָּא לְכָאן, וְנִרְאָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָעוּת בִּכְלָל שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה, עָלָיו לִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, יְהוּדִי לֹא הוֹלֵךְ – מוֹלִיכִים אוֹתוֹ! וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּבֵּב מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּהֲלָךְ הַזֶּה, הֲרֵי שֶׁזֶּה בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ מִמַּה לְהִתְבַּלְבֵּל וּלְהִצְטַעֵר, כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הַנִּפְלָאָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְכַאֲשֶׁר יִזְכֹּר דָּבָר זֶה בְּעֵת אַכְזָבָה מִנְּסִיעָה לֹא מְתֻכְנֶנֶת אוֹ טָעוּת יַחְשֹׁב הֵיטֵב עַל מַה וְלָמָּה רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַזֶּה וְהַזֶּה, אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לוֹ נַחַת רוּחַ דַּוְקָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבֶאֱמֶת הוּא כָּךְ, שֶׁכַּוָּנַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה בְּדִיּוּק כָּךְ, רַק רֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם, וְהוֹלְכִים הַבַּיְתָה מִשָּׁם בַּחֹשֶׁךְ עַצְּבוֹתָם, וְלוּ חָכְמָה הָיוּ מַשְׂכִּילִים הָיוּ זוֹכִים לְדַבֵּק אֶת עַצְמָם בַּה' אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וְנִמְצָאִים, וַהֲלֹא דָּבָר נִפְלָא הוּא, שֶׁאֵין טָעוּת בָּעוֹלָם כְּלָל.

הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה שֶׁאָדָם יֵרֵד לָעוֹלָם הַזֶּה, וּבְתוֹךְ כָּל הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל שֶׁסְּבִיבוֹ יִמְצָא אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְגַלּוֹת אוֹר אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה מַפְגִּישִׁים אוֹתוֹ עִם כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים וּבָא בְּמַגָּע עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַכָּרִים, הַכֹּל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיוּ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְכָךְ נִשְׁלַח וְנִתְגַּלְגֵּל מִכָּאן לְשָׁם, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת, הָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּקְלַע לְאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר שָׁם אֵלּוּ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל אֱמוּנָה אוֹ תְּפִלּוֹת וּדְבֵקוּת וְיִחוּדִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָל מָקוֹם וְתַלְמוּד אֱמוּנָתוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁאָז לְרַב טוּב הַצָּפוּן יִזְכֶּה.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע גִּלָּה, שֶׁהַדְּבֵקוּת הִיא הָאֱמוּנָה, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַדְּבֵקוּת, הָאֱמוּנָה שֶׁל הָאָדָם צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה כָּל כָּךְ, כְּמוֹ דָּבָר הַדָּבוּק לְדָבָר שֵׁנִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָזִיזָם כְּלָל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְהַפְרִידָם, בִּהְיוֹתָם דְּבוּקִים מַמָּשׁ, וְאִם יְצֻיַּר שֶׁמַּפְרִידִים, הֲרֵי שֶׁכָּל חֵלֶק יִמְשׁוֹךְ מֵחֵלֶק זוּלָתוֹ, כָּךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עָלֶיהָ לִהְיוֹת קְבוּעָה בַּלֵּב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁתִּהְיֶה דְּבוּקָה בְּלִבּוֹ מַמָּשׁ, וְלִבּוֹ יִהְיֶה מָלֵא מֵאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאִם עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יִקְרְעוּ אוֹתוֹ מֵהַדְּבֵקוּת הַשְּׁלֵוָה – יָבִיא עִמּוֹ מֵהָאוֹר הָאֱלֹקִי לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם, וְזֶה דָּבָר שֶׁרָאוּ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁאַף שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַד מְאֹד, לֹא עָזְבוּ אֶת נְקֻדַּת אֱמוּנָתָם לְעוֹלָם, וְאַדְרַבָּה, כְּכָל שֶׁכִּתְּתוּ אוֹתָם מִלְמַעְלָה הוֹסִיפוּ עוֹד וְעוֹד קְדֻשָּׁה וּדְבֵקוּת, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת הַלְּבָבוֹת' (שַׁעַר אַהֲבַת ה' – פֶּרֶק א): 'נֶאֱמַר עַל אֶחָד מִן הַחֲסִידִים, שֶׁהָיָה קָם בַּלַּיְלָה וְאָמַר: אֱלֹהַי! הִרְעַבְתַּנִי, וְעֵרוֹם עֲזַבְתָּנִי, וּבְמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה הוֹשַׁבְתַּנִי, וְעֻזְּךָ וְגָדְלְךָ הוֹרֵתָנִי, וּבְעָזְּךָ וְגָדְלְךָ נִשְׁבַּעְתִּי – אִם תִּשְׂרְפֵנִי בְּאֵשׁ – לֹא אוֹסִיף כִּי אִם אַהֲבָה אוֹתְךָ וְשִׂמְחָה בְּךָ, דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאָמַר (אִיּוֹב יג טו): הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל'; וְאַף שֶׁזּוֹ מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּמִדַּת אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַךְ עִקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הִיא אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, לָדַעַת, שֶׁכָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה ה' – הַכֹּל לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וְאִם כֵּן, אֵין מִמַּה לְהִתְרַחֵק מִיָּדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן.

הפוסט שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

הָאֱמוּנָה בְּהַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ שֶׁכָּל דָּבָר בָּעוֹלָם זֶה הוּא, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, לֹא רַק בִּבְחִינַת אֱלֹהוּת הוּא לְבַדּוֹ הוּא וְאֵין עוֹד אִתּוֹ, אֶלָּא בֶּאֱמֶת אֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאָנוּ רַק שְׁלוּחִים שֶׁלּוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וְהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ לְבַד, אֱמוּנָה זוֹ הִיא תַּכְלִית בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם, וּבְכָל תְּנוּעָה שֶׁבָּעוֹלָם עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵיךְ כָּעֵת עָשִׂינוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת אֱמוּנַת הַיִּחוּד, וְלֹא רַק בִּשְׁעַת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה וְדִבּוּרֵי אֱמוּנָה וְכוּ', אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּדְבָרִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, בְּכָל תְּנוּעָה מַמָּשׁ יֵשׁ גִּלּוּי הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים עַל הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, שֶׁהוּא מְחַיֶּה מְקַיֵּם וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמַמָּשׁ אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע זָכִינוּ לְשִׂיא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ גִּלּוּי הַיִּחוּד הַזֶּה.

מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עָלָיו לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי הַלִּמּוּד מְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַכְּפִירוּת, קְדֻשַּׁת יִחוּד ה' מֻנַּחַת וּמְקֻפֶּלֶת כל הפוסטיםבְּתוֹךְ כָּל פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְכָל מַאֲמָרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה הוּא זוֹכֶה לִבְחִינַת "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ", הוּא זוֹכֶה לְשִׂיא הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּתָּכֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְדָבָר זֶה יְכוֹלוֹת גַּם נָשִׁים לְקַיֵּם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבִתְנַאי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִגַּשׁ לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יַכְנִיס הַבּוֹרֵא בִּלְבָבוֹ, וְיֵדַע כִּי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו – הֵם דְּבַר ה' מַמָּשׁ, אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מַאֲמִין שָׁלֵם וּבָרוּר בְּלִי הַסִּיּוּעַ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁבָּהּ גָּנוּז כָּל הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה לִמְתִיקוּת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּמַרְגִּישׁ דְּבֵקוּת בַּה' אֶחָד תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּדוֹ, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּרְתָה בְּרִית עִמּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא לֹא מתגליא אֶלָּא לְמַאן דְּרָחִים לָהּ, אֵין הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ, תּוֹרַת אֱמֶת מְזִינָה אֶת הָאָדָם אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת אֲמִתִּיּוֹת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

אָסוּר לַחֲשֹׁב לְרֶגַע כִּי תּוֹרַת אֱמֶת הִיא חָכְמָה כִּשְׁאָר חָכְמוֹת, אַף אִם אָדָם יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר כִּי הִיא חָכְמָה קְדוֹשָׁה הַבָּאָה מֵהַשָּׁמַיִם, אֵין דַּי בָּזֶה, כִּי אֵינָהּ סְתָם חָכְמָה, כָּל סוֹד הַבְּרִיאָה וְהִתְהַוּוּת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַבּוֹרֵא לַנִּבְרָאִים מֻנָּח בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לֹא בְּחִנָּם שֶׁצִּוּוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ לִקְרֹא בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה אֶת כָּל פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, וְהוּא חִיּוּב לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, כִּי כָּל פָּסוּק וּפָסוּק הוּא כְּלִי לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מֵי הָאֱמוּנָה מֵהַנַּחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, מִקְּדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים נָתַן ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וְעַל כֵּן אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה פָּסוּק אֶחָד שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ, עָלָיו לַחֲזֹר שׁוּב וְשׁוּב עַל כָּל פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיָּאִירוּ לוֹ בְּסוֹד פַּרְדֵּ"ס, וְיָבִין שֶׁיֵּשׁ עֹמֶק מִלִּפְנִים מֵעֹמֶק בְּכָל פָּסוּק וּפָסוּק, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לַחֲזֹר עַל פָּסוּק אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁיִּפְעַל הַפְּעֻלָּה הַקְּדוֹשָׁה כִּי מֵחֲמַת הִתְגַּשְּׁמוּת הָאָדָם, אֵין פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ כָּרָאוּי, וְצָרִיךְ לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל זֶה, אֵיךְ הִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ מִלִּפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ אֵינָן עֲרֵבוֹת עָלַי, וְעָלַי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמִי לָזֶה.

וְכֵן יְסוֹד גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה, הוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא סוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים, עָלֵינוּ לְהַכְנִיס בְּדַעְתֵּנוּ כִּי אֵין שׁוּם חִלּוּק כְּלָל בֵּין מְסִירַת הַתּוֹרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְבֵין דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים וִיסוֹד כִּנּוּן הַהֲלָכָה, שֶׁנּוֹבַעַת מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, גַּם תּוֹרָה זוֹ נִיתְּנָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהוּא רָצוֹן הַשֵּׁם מַמָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּהֲלָכָה, הוּא דְּבַר ה' מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁבִּכְלָלִיּוּת הַכֹּל מַאֲמִינִים לָזֶה, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹרְדִים בִּפְרָטִיּוּת – אֶפְשָׁר לְדַבֵּר לְשׁוֹן הָרַע, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת וְכוּ', וְכָל זֶה מוֹרֶה עַל מִעוּט אֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, בְּסוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, אֵין אָדָם מְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרַע עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר, כִּי חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת גּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת אָדָם מְשֻׁחְרָר לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, אֲבָל בְּהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּית בֶּאֱמוּנָה – הָאָדָם נַעֲשֶׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ אֶת הַיִּרְאָה הַטְּהוֹרָה עַל פָּנָיו, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד רָצוֹן הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם.

מַה יַעֲשֶׂה אָדָם וְלֹא לָמַד? וּמַה יַּעֲשֶׂה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְרָדוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ לִלְמֹד כָּרָאוּי בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְכוּ'? בְּוַדַּאי אֵין יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְשִׂיא הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם אָמַרְנוּ שֶׁהַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית הִיא רַק בַּתּוֹרָה וּבַהֲלָכָה, יָכוֹל כָּל אָדָם, בְּאֵיזֶה עֵת מְצֹא שֶׁיִּמְצָא, לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, וְלֹא צָרִיךְ לְהַמְתִּין שֶׁיֵּשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מַמָּשׁ וְיִלְמַד, אֶלָּא אַף אִם מוֹצֵא דַּקָּה פְּנוּיָה (וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַדַּקָּה הַזֹּאת) וּבְאוֹתָהּ דַּקָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, יְשַׁנֵּן עוֹד וְעוֹד דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ אֱמוּנָה יוֹקֶדֶת כִּי כָּעֵת הוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' אֶחָד, וְכֵן אִשָּׁה הַטְּרוּדָה לְגַדֵּל עוֹלָלֶיהָ וִילָדֶיהָ וְצָרְכֵי הַבַּיִת וּפְטוּרָה מִכָּל מִצְווֹת שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, אֲבָל מִמִּצְוַת הַדְּבֵקוּת אֵינָהּ פְּטוּרָה, וְעָלֶיהָ לִקְבֹּעַ זְמַן לְהִדָּבֵק בַּה' אֶחָד עַל יְדֵי הַפְּסוּקִים וְהָעִנְיָנִים שֶׁיְּכוֹלָה לְהוֹצִיא מִפִּיהָ בְּאוֹתָהּ זְמַן. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

הפוסט שיעור אמונה 016 – הדרך לאמונה – לימוד התורה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה כְּמוֹ מִגְבָּלוֹת וּמַטָּלוֹת בִּלְתִּי נִסְבָּלוֹת, כִּי אִם מַרְגִּישׁ הָאָדָם כָּךְ – עָלָיו לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן בְּנַפְשׁוֹ, כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת אֵצֶל הַמַּאֲמִין בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה מַמָּשׁ, בְּהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְגַמְרֵי, וּכְדַאי לִקְרֹא מָשָׁל נִפְלָא שֶׁכּוֹתֵב רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב ז"ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, מַתָּנָה הֲלָכָה ד, אוֹת ו), וְזוֹ לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ הַנְּעִימָה וְהַמְתוּקָה בְּיוֹתֵר:

בֶּאֱמֶת כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת קַלִּים וּנְעִימִים לַעֲשׂוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" וְכוּ', וּמִן הַדִּין אֵין רָאוּי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר, וְכָל הַשָּׂכָר־טוֹב שֶׁיִּתֵּן הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סב, יג): "וּלְךָ ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ", וְכָל הַמִּצְוֹת הֵם רַק בְּחִינַת הֲכָנוֹת לְקַבֵּל עַל יָדָם מַתְּנַת חִנָּם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַשָּׂכָר שֶׁל אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, כְּגוֹן לְמָשָׁל, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁין צִיצִית עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּאוֹר הַצִּיצִית וְלִזְכּוֹת לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וְכוּ', וְכֵן עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין אָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִתְעַטֵּר בְּכִתְרֵי דְּמַלְכָּא שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַתְּפִלִּין בְּשָׁרְשָׁם. כִּי בְּוַדַּאי עַל־פִּי דִּין אֵין מַגִּיעַ לְהָאָדָם שָׂכָר נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה בִּשְׁבִיל צִיצִית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם קַלִּים וּנְעִימִים לַעֲשׂוֹתָם, וְכָל הַשָּׂכָר שֶׁיְּקַבֵּל עֲבוּרָם הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, רַק שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵלּוּ הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֵּלִים וְכֹחַ לְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָּם שֶׁלּוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָרֵי הַמִּצְוֹת.

וְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת לֹא־תַעֲשֶׂה הִזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִלּוּלָא דְּמַלְכָּא, וְהוּא כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁמַּזְהִיר וּמוֹדִיעַ מִקֹּדֶם לְאוֹהֲבָיו שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן לָהֶם מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וּסְגֻלּוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַן פְּלוֹנִי, וּמֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ הוּא מוֹדִיעָם תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לָזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם, בְּטִיט וְצוֹאָה לִסְעֻדַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַמֶּלֶךְ וְסִיעָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל מַתְּנוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים, חַס וְשָׁלוֹם. גַּם צְרִיכִים לְהָכִין לְעַצְמָם מַלְבּוּשִׁים נָאִים וִיקָרִים, וְכַמָּה מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְכוּ', וְכַמָּה מִינֵי קִשּׁוּטִים יָפִים וְנָאִים שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִכְנֹס בָּהֶם בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בֵּין גְּדוֹלָיו וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, וְאָז יוּכְלוּ לְקַבֵּל מַתְּנַת יָדוֹ הַטּוֹבָה.

וּבְחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה הֵכִין לָהֶם מִקֹּדֶם כָּל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן מֵהֶם מַלְבּוּשִׁים וּכְתָרִים כָּאֵלּוּ – שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִכְנֹס בָּהֶם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים וְרֵיחוֹת טוֹבוֹת שֶׁיִּתְבַּשְּׂמוּ בָּהֶם מִקֹּדֶם. וְצִוָּה לָהֶם וְהִזְהִיר לָהֶם שֶׁבְּכָל הַזְּמַן שֶׁנָּתַן לָהֶם מִקֹּדֶם לְהָכִין עַצְמָן לַסְּעֻדָּה, שֶׁבְּכָל הַזְּמַן הַזֶּה יַעַסְקוּ לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן אֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים הַיְקָרִים וְכָל אֵלּוּ הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְשָׁלַח לָהֶם שְׁלוּחָיו הַנֶּאֱמָנִים לְלַמְּדָם וּלְהוֹדִיעָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹתָם, וּלְתַקְּנָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְשָׁם בִּלְבוּשִׁים וּכְתָרִים וְתִקּוּנִים הַנְּהוּגִים שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ בֵּין כָּל הַקְּרוּאִים לְשָׁם, וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר צִוָּה לָהֶם וְהוֹדִיעָם עַל־יְדֵי שְׁלוּחָיו מִמַּה לְּהִתְרַחֵק. וְהִזְהִירָם מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ וְלֹא יְלַכְלְכוּ עַצְמָן, חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַדְּבָרִים הַמְתֹעָבִים שָׁם, וּמֵרֹב חֶמְלָתוֹ הוֹדִיעָם גַּם כֵּן עַל־יְדֵי נֶאֱמָנָיו בְּמַה יִּרְחֲצוּ וִיטַהֲרוּ עַצְמָן מִלִּכְלוּכִים אֵלּוּ אִם יִכָּשְׁלוּ לִפְעָמִים, וְלֹא יִהְיוּ נִזְהָרִין מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם.

וְתִקֵּן לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַעְיָנוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכַמָּה עֵצוֹת וְתִקּוּנִים לִרְחֹץ וּלְנַקּוֹת עַצְמוֹ מִכָּל זֶה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ מְאֹד, וּמְטֻבָּל בְּשַׁחַת וּמְטֻבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם הוּא יָכוֹל לְנַקּוֹת עַצְמוֹ וְלִרְחֹץ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בְּאֵלּוּ הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן, וְכָל מִינֵי רֵיחוֹת נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי רֵיחוֹת רָעִים לְרֵיחוֹת טוֹבִים וִיקָרִים, וְהוֹדִיעָם שֶׁבְּכָל הַזְּמַן שֶׁנָּתַן לָהֶם יֵשׁ בְּיָדָם לִקַּח מִכָּל הַחֲפָצִים וְהַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּרְצוּ, וְלִטְבֹּל וּלְטַהֵר עַצְמָם בְּכָל הַמַּעְיָנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלֶּה שֶׁמְּטַהֲרִין וּמְנַקִּין אוֹתָם מִכָּל הַלִּכְלוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא נְקִיִּים וּטְהוֹרִים לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ מְקֻטָּרִים מֹר וּלְבוֹנָה, מְלֻבָּשִׁים בִּלְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים וּנְקִיִּים הַנְּהוּגִים שָׁם מֻכְתָּרִים בְּכִתְרֵי דְּמַלְכָּא. וְאָז יוּכְלוּ לְקַבֵּל כָּל הָאוֹצְרוֹת מַתְּנַת חִנָּם אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ', אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהֶם. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא. עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַנִּמְשָׁל הַזֶּה שֶׁעָלָיו הוּא מְדַבֵּר, הוּא כָּל סוֹד חַיֵּי הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְחִי וְהָאֲמִתִּי שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַמָּשׁ מַתָּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל הִתְגַּבְּרוּת, כָּל וִתּוּר, כָּל עֲמִידָה בְּעֶקְרוֹנוֹת הַיַּהֲדוּת, כָּל הִתְמוֹדְדוּת עִם עֶרְכֵי הָאֱמוּנָה, וְלֹא לַחֲשֹׁב לְרֶגַע כָּאֵלּוּ אָנוּ מַפְסִידִים וּלְקַנְּאוֹת בְּעוֹשֵׂי חֲטָאָה, כִּי הַבְּעָיָה אֵינָהּ בַּקֹּשִׁי שֶׁל הַדְּבָרִים אֶלָּא בָּרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הַחֲסֵרָה מֵאִתָּנוּ, אִם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, כִּי יָפִים וּנְעִימִים חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, נִזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ הֲנָאָה וְשִׂמְחָה.

וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָנוּ מְחַנְּכִים לְמִצְווֹת, אָסוּר שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִם כַּעַס וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, אַף כִּי הַיֵּצֶר מְגָרֶה לָזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הָעִקָּר בְּהַעֲבָרַת הַמֶּסֶר לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲנָאָה וְשִׂמְחָה אַדִּירָה.

הפוסט שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.