וְעוֹד, לָשׁוֹן הָאֱמוּנָה מוֹרֶה עַל גִּדּוּל וּצְמִיחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי אֹמֶן אֶת הֲדַסָּה", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מְגַדֵּל וּמַצְמִיחַ, וּכְמוֹ כֵן הִיא מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֵׂכֶל מִי שֶׁנִּכְנַס אֶל אַרְמוֹנוֹתֶיהָ הַמַּרְהִיבִים, זוֹכֶה שֶׁכֹּחוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים מִתְגַּדְּלִים, וְאֵין לְךָ עָצְמָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר הָאָדָם מַעֲצִים אֶת כֹּחַ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא כֹּחַ אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וּמִמֵּילָא הַכֹּחַ הַזֶּה הוּא כּוֹחַ אֵינְסוֹפִי שֶׁאֵין לוֹ מְדִידָה וּגְבוּל, וְהָאָדָם הַזּוֹכֶה לִדְבֵקוּת אֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זוֹכֶה שֶׁהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ כֹּחַ אֱנוֹשִׁי, כִּי אִם כֹּחַ עֶלְיוֹן מִמְּרוֹמִים, וְכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, יָכוֹל לִפְעֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַדְּבֵקוּת שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, כַּנַּ"ל.

יז.

וְאִם נִתְבּוֹנֵן, נִרְאֶה דָּבָר נִפְלָא בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר כָּל הַקֶּשֶׁר שֶׁל אָדָם עִם בּוֹרְאוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי בֶּאֱמֶת אַף שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַהַסְתָּרָה הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, הֲרֵי שֶׁאָדָם לֹא יָכוֹל בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ בִּלְבַד – לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

[הַיְנוּ אַף שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְעוֹלָם – לִפְרֹשׂ מִן הַחֵטְא וְכוּ', כִּי אִם צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ הַנְּשָׁמָה הַנִּדְבֶּקֶת לְגַמְרֵי בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמֵהָה אֵלָיו בְּכָל הֲוָיָתָהּ, כִּי אָז לֹא רַק שֶׁהוּא יָרֵא לַחֲטֹא מוּל הַדְרַת גָּדְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם אֵינָהּ חֲפֵצָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַמַּרְחִיקִים אוֹתָהּ מֵעֲרֵבוּת יְדִידוּת נֹעַם זִיו הַדְּבֵקוּת הַנִּפְלָאָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזּוֹ בְּחִינַת הָאַהֲבָה הַבָּאָה אַחַר יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, וְאַחֲרֶיהָ בָּאָה יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת, בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִיקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין].

וְהַקֶּשֶׁר הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל אָדָם לְהִתְקַשֵּׁר עַל יָדוֹ לְבוֹרְאוֹ – הוּא אֱמוּנָה! שֶּׁבְּכֹחַ הַמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁהִיא מִדַּת הַמַּלְכוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּלֶּה בְּעוֹלָמוֹ, וּמִשָּׁם אִשְׁתָּמוֹדָעִין לֵיהּ, וּדְבֵקִים וַחֲפֵצִים בְּקִרְבָתוֹ. נִמְצָא, שֶׁאֵין יְכוֹלָה לִהְיוֹת קִרְבַת אֱלֹקִים, כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל סוֹד הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, הַכֹּל הוּא סוֹד הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

יח.

נִמְצָא, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲמִיס בְּלָשׁוֹן 'אֱמוּנָה', שֶׁהִיא כָּאָמוּר, מִלְּשׁוֹן צְמִיחָה וְגִדּוּל, עוֹד נְקֻדַּת הֲבָנָה, שֶׁהַצְּמִיחָה הַזֹּאת, הָאוֹמְנָה הַזֹּאת, הִיא הַגִּדּוּל וְהָאוֹמְנָה שֶׁמְּגַדֵּל וְאוֹמֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ אֶת הַבְּרוּאִים, כִּי אַף שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְכָל יְצִיר נוֹצָר מוּזָן וּמֻנְשָׁם בְּכָל רֶגַע עַל יְדֵי חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מִמְּבַקְּשֵׁי פָּנָיו יִתְבָּרַךְ, וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל עֵת, הֲרֵי שֶׁדְּבֵקוּתוֹ וֶאֶמוּנָתוֹ זֹאת, מַמְשֶּׁכֶת עָלָיו חִיּוּת אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, וְחַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים אֵינָם חַיִּים פְּשׁוּטִים, כִּי אִם חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת וְקִרְבַת אֱלֹקִים, וּמִמֵּילָא כָּל נְשִׁימָה שֶׁנּוֹשֵׁם הוּא חַי וּמַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל גִּדּוּלוֹ הוּא מֵחַיּוּת רוּחָנִית קְדוֹשָׁה וְזַכָּה עַד מְאֹד. וְיֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל מְאֹד, בֵּין חַיִּים כָּאֵלּוּ לְחַיִּים שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת. כִּי חַיֵּי הַגַּשְׁמִיּוּת אֵינָם יְכוֹלִים לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם 'חַיִּים', כִּי עֶצֶם שֵׁם חַיִּים, הוּא מוֹחִין קַדִּישִׁין, רוּחָנִיּוּת בָּרָה וְזַכָּה, אוֹר הַנְּשָׁמָה הַחַיָּה כְּחֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְחַיֵּי הַגּוּף הֵם כְּעֶצֶם דּוֹמֵם לְלֹא רוּחַ כְּלָל.

הפוסט 004 ספר 'אור הדבקות' (טז-יח) הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.