מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה

הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, הִיא הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. עָלֵינוּ לִלְמֹד אוֹתָהּ כְּהַדְרָכָה אֱלֹקִית לַחַיִּים.

וְהִנֵּה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְהָאָדָם, אָנוּ קוֹרְאִים עַל הַפִּתּוּי הָרִאשׁוֹן בַּהִסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית!

מַשֶּׁהוּ מַפְלִיא בָּעִנְיָן הַזֶּה מַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי. לֹא מוּבָן לִי, לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, אוּלַי כִּי קַטְנוּת דַּעְתִּי אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לְהָכִיל זֹאת…

אָמְנָם, אָנוּ אַלּוּפִים בַּפִּתּוּיִים וּבַנְּפִילָה בָּהֶם! כָּל זֶה לֹא חָדָשׁ לָנוּ, בְּכָל יוֹם אָנוּ נִתְקָלִים בָּזֹאת, יוֹם יוֹם, בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אָנוּ מֻתְקָלִים עַל יְדֵי פִּתּוּיִים.

אֲבָל מַה שֶּׁקָּשֶׁה לַהֲלוֹם, הוּא אֹפִי הַפִּתּוּי.

הַהֶבְדֵּל בֵּין שֶׁלָּנוּ לְשֶׁל פָּרָשָׁתֵנוּ הוּא, שֶׁאָנוּ, לְצַעֲרֵנוּ, לֹא רוֹאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַיִן בְּעַיִן, לֹא שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ בְּחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה הַגַּשְׁמִי, וְלֹא חָשִׁים בְּנוֹכְחוּתוֹ בִּתְחוּשָׁה שֶׁל מַמָּשׁ, וְגַם לֹא זוֹכִים לְהִסְתּוֹבֵב וּלְטַיֵּל בְּבֻסְתָּנוֹ כְּמוֹ הָאִישִׁים הַקַּדְמוֹנִים הַלָּלוּ… אֲשֶׁר נוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקוֹר הֲוָיָתָם, נוֹכְחוּתוֹ מֻרְגֶּשֶׁת בְּחַיֵּיהֶם עַד לְדַקּוּת, וְאֵיךְ, הֵם נוֹגְסִים בְּפֵרוֹתָיו לְלֹא רְשׁוּת? מַה זֶּה וְאֵיךְ זֶה?

לָכֵן קָשֶׁה לְהָכִיל בְּדַעַת אֱנוֹשִׁית אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן הַזֶּה, הוּא נִרְאָה מוּזָר, כְּאִלּוּ זֹאת מִין הִתְעַלְּמוּת מֵהָאֱמֶת הַכֹּה מוּכַחַת, מֵהַמְצִיאוּת הַמַּדְהִימָה שֶׁלִּפְנֵי הָעֵינַיִם – שֶׁאֵין סָפֵק בַּאֲמִתּוּתָהּ.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל.

וְלִפְנֵי עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – הַמֶּלֶךְ – הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, פָּשׁוּט נוֹגְסִים בַּפְּרִי וְנֶהֱנִים…

לֹא מַפְחִיד?

תַּאֲרוּ לָכֶם אוֹתָנוּ, נַנִּיחַ, נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַבּוֹרֵא מֵצִיץ לְעֶבְרֵנוּ, וְאָנוּ מַבִּיטִים בּוֹ בְּחֻצְפָּה, וְאוֹמְרִים לוֹ בְּנִימָה שֶׁל: 'קָרָה מַשֶּׁהוּ'?

מְסַפְּרִים, שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, הָרַבִּי ר' זוּשָׁא מֵהַאנִיפּוֹלִי זי"ע, דִּבֵּר דִּבּוּרִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים אוֹדוֹת הַסּוֹד הַכָּמוּס הַמְּקֻפָּל בְּחֶבְיוֹנֵי עֻזּוֹ שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, "הוּא לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל"… אָמַר. אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בַּדְּבָרִים שֶׁכִּסָּם עַתִּיק יוֹמִין, אַךְ תַּמְצִית דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָיוּ, שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל קָרָה שָׁם גַּם מַשֶּׁהוּ טוֹב… הַשֶּׁקֶר שֶׁל הַשָּׂטָן הִתְפּוֹצֵץ…

כְּלוֹמַר, שֶׁאִם לֹא הָיָה הַחֵטְא הַזֶּה, הָיִינוּ חוֹשְׁבִים לְתֻמֵּנוּ בְּאִוֶּלֶת נָאִיבִית מַשֶּׁהוּ: "מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בּוֹ בְּמַעֲדָן הַחֵטְא"… הָיִינוּ חוֹלְמִים עַל מַה שֶּׁהָיִינוּ מַפְסִידִים…

עַכְשָׁו אָנוּ יוֹדְעִים – אֵין שׁוּם הֶפְסֵד בְּוִתּוּר עַל הַהַצָּעוֹת הַשְּׂטָנִיּוֹת.

הוּא פָּשׁוּט מַצִּיעַ – כְּלוּם, אֶפֶס, רֵקָנוּת, רִקָּבוֹן, חִדָּלוֹן, אִי-אֹשֶׁר מֻחְלָט.

זֶהוּ טַעְמוֹ הַיָּחִיד שֶׁל הַפְּרִי הָאָסוּר!

הוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו טַעַם תָּפֵל, תְּחוּשַׁת הַחְמָצָה, דִּכָּאוֹן חִדְלוֹנִי כָּזֶה, זֶה הַחֵטְא וְזֶה פִּרְיוֹ!

בְּמַעֲשֶׂה הַחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִמְסָרִים סוֹדוֹת כְּמוּסִים שֶׁאֵין דַּעְתֵּנוּ הַמֻּגְבֶּלֶת מְכִילָתָם, אַךְ בַּמְּצִיאוּת, אָנוּ נִמְצָאִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּאוֹתָהּ סִיטוּאַצְיָה מַמָּשׁ, מוּל הַנָּחָשׁ הַמֵּסִית וְהַמְּפַתֶּה.

לְמַעֵט נָתוּן אֶחָד, דֵּי בְּסִיסִי וּמַכְרִיעַ…

אָנוּ לֹא נִמְצָאִים בְּגַן עֵדֶן… אֵינֶנּוּ נִמְצָאִים בְּאֵזוֹר הַהִתְגַּלּוּת, אָנוּ נִמְצָאִים בְּמִתְחַם הַהַסְתָּרָה, נְתוּנִים אָנוּ בְּתוֹךְ הַמַּעֲטֶפֶת הַמַּחְבִּיאָה אֶת הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ שֶׁל הָאֱלֹקִים!

מַשֶּׁהוּ אֶחָד כֵּן מְשֻׁתָּף בֵּינֵינוּ לְבֵין אוֹתָהּ הִתְרַחֲשׁוּת בְּגַנּוֹ הַכָּמוּס שֶׁל 'אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלָךְ':

– כֹּחַ הַבְּחִירָה!

הַכֹּחַ הַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה אִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן קי).

הִנֵּה אָדָם וְחַוָּה, יָדְעוּ בְּבֵרוּר עַל מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, בְּבֵרוּר שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, זֶה הָיָה הַבֵּרוּר הֲכִי מְבֹרָר שֶׁקַּיָּם, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְּנָה כְּאִלּוּ 'רְשׁוּת', לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֵפֶךְ מֵרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם.

נוֹרָא נוֹרָאוֹת!

בְּעוֹלָם הַבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַרְשִׁיעַ עַד אֵין שִׁעוּר. בְּרַם, מִצַּד נוֹסָף, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי נִתֶּנֶת גַּם אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת צַדִּיקִים שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי…

זֹאת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה עַל כֹּחַ הַבְּחִירָה הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

הֲבָנָה זוֹ גּוֹרֶמֶת לִי לְהַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה, כִּי גַּם כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְשֶׁאַף אֶחָד לֹא יְסַפֵּר סִפּוּרִים עַל אַשְׁלָיַת הַכְּפִירָה (מַסֵּכַת הַהִמָּלְטוּת מִקַּבָּלַת הָעֹל), נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא מֻרְגֶּשֶׁת בַּעֲלִיל בְּכָל אֶבֶן וּבְכָל צֶמַח…

רַק מַה?

מַה הַמֵּנִיעַ שֶׁלָּנוּ לִקְטֹף אֶת הַפְּרִי הָאָסוּר?

לֹא חֹסֶר הַמּוּדָעוּת לִמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא! הִיא תּוֹצָאָה שֶׁבָּאָה בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא וְלֹא דַּוְקָא הַגּוֹרֶמֶת לוֹ.

מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּסִבָּה נְכוֹנָה יוֹתֵר, הוּא הַכֹּחַ לִבְחֹר… הַאִם לִשְׁעוֹת אֶל עֵינֵי ה' הַצּוֹפִיּוֹת בָּנוּ, אוֹ שֶׁמָּא לְהִמָּלֵט מֵהֶן וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ [עַד עֵת הַדִּין… ]

מַסְקָנָה: גַּם אָנוּ נִמְצָאִים בְּגַן עֵדֶן!

מְסֹכָכִים בְּצִלּוֹ שֶׁל הַמְּצַוֶּה אֲשֶׁר דְּבָרוֹ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד… אָנוּ עוֹמְדִים בְּכָל רֶגַע – לִפְנֵי קְטִיפַת הַפְּרִי הָאָסוּר, וּלְחִישַׁת שָׂרָף אֵימְתָנִית נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפֵּנוּ: נְגוֹס!

וְאָנוּ, הַלְוַאי וְנִזָּכֵר בַּטְּרַגֶּדְיָה הָרִאשׁוֹנָה הָעוֹלָמִית, שֶׁבְּעֶטְיָהּ רִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם מוֹחִים דִּמְעָה לְאַחַר מוֹת יַקִּירֵיהֶם, כִּי בְּעִקְבוֹת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן: 'נִקְנְסָה מִיתָה נִצְחִית עַל הָאֱנוֹשׁוּת' – – –

וּמֵאָז, כָּל חֵטְא מֵמִית, כָּל עֲבֵרָה הוֹרֶגֶת, כָּל עָוֹן קוֹטֵל… וְכָל פַּעַם הַמִּיתָה מִתְרַחֶשֶׁת בָּרֹבֶד הַמְסֻיָּם.

וְהַבְּחִירָה הִיא בְּרוּרָה: לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה' אוֹ לַחֲזֹר עַל הַחֵטְא הַקַּדְמוֹנִי שׁוּב.

אֲבָל דּוֹמֶה, כִּי בְּלִי שִׂיחָה וּתְפִלָּה אֶל הַשּׁוֹכֵן בַּגַּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל עוֹלָמוֹתָיו, לֹא נוּכַל לוֹ לַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי… הַבְּחִירָה הִיא קָשָׁה וְאֵימְתָנִית כְּמוֹ מִלְחָמָה עֲקֻבָּה מִדָּם!

בְּהַצְלָחָה בַּמַּאֲבָק!

הפוסט פרשת בראשית – נְגִיסוֹת שֶׁל אִסּוּר הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נִשְׂגָּב, מַרְעִיד וּמַרְטִיט, בְּלִמּוּד פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית – הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרַת הַשֵּׁם.

בָּהּ אָנוּ פּוֹגְשִׁים בְּסִפּוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּסַפֵּר לָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עַל הַבְּרִיאָה הַזֹּאת.

מַה שֶּׁמַּדְהִים בָּזֶה הוּא, שֶׁאֶת הַפְּסוּקִים הַנִּשְׂגָּבִים הַלָּלוּ אָנוּ לוֹמְדִים בְּכַמָּה רָמוֹת, הָחֵל כְּדַרְדַּקֵּי פְּעוּטוֹן, מַמְשִׁיכִים לִלְקוֹת עֲלֵיהֶם מֵהַמְּלַמֵּד בַּחֵידֶר, מְעַיְּנִים בָּהֶם בְּבַחֲרוּתֵנוּ, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְגִיל בּוֹ אָנוּ זוֹקְפִים עֵינַיִם קָמוֹת לְמוּל הֶהָדָר הַנּוֹרָא, הַמּוֹתִירֵנוּ כְּלֹא מְבִינִים כְּלוּם. בִּבְחִינַת 'תַּכְלִית הַיְּדִיעָה – שֶׁלֹּא נֵדַע'.

פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית! – "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ"! (תְּהִלִּים קיא, ו)

נִיחוֹחַ מְיֻחָד לָהּ לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, מִתְלַוָּה אֵלֶיהָ אֲוִירָה שֶׁל הַתְחָלָה, שֶׁל הֵעָרְכוּת מֵחָדָשׁ, שֶׁל פְּתִיחַת עוֹנָה נוֹסֶפֶת שֶׁתַּחֲבֹר לְעוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּיוֹמָן חַיֵּינוּ.

זְמַן הַקְּרִיאָה מַתְאִים גַּם הוּא מְאֹד אַחַר הַנִּקָּיוֹן הַכְּלָלִי שֶׁל יְמֵי ו: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַרְבָּעַת יְמֵי הַהֲכָנָה, שָׁבוּעַ שֶׁל סֻכּוֹת וְרִקּוּדִים שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְהִנֵּה: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. גִּלּוּי יְסוֹד אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל!

אַחֲרֵי הַהִתְכַּבְּסוּת הַיְסוֹדִית שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁהֻכְתְּמָה, הֻכְשַׁר הָרֶקַע לְבוֹאָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהַהֲבָנָה כִּי יְצִירָה זוֹ הִיא יְצִירָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם 'בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ'.

לִפְעָמִים בָּא לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן.

לְהַרְגִּישׁ לְבַד, לְבַד, לְבַד בְּתוֹךְ עוֹלָם שָׁלֵם, אֲשֶׁר כָּל רֶגֶב בּוֹ זוֹעֵק עַל מְצִיאוּת יוֹצְרוֹ.

אָמְנָם קַיָּם מֵסִיתָן נִבְזֶה – נָחָשׁ מְפַתֶּה, אֲבָל זֶה מַשֶּׁהוּ חִיצוֹנִי, הָזוּי מְעַט, רַכְלָן מְכֹעָר וּמַגְעִיל… אֲבָל הוּא מַזִּיק רַק כַּאֲשֶׁר הַיְּצִיר שׁוֹכֵחַ אֶת הַיּוֹצֵר – הֶעָנָף נִתַּק מֵהַשֹּׁרֶשׁ.

הָעִקָּר הוּא, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית! יְדִיעָה זוֹ – שֹׁרֶשׁ הַתִּקּוּן.

הַמַּחֲשָׁבָה עָלָיו, הֲלֹא הוּא עָשָׂהוּ, הוּא אָבִיו, הוּא אִמּוֹ, הוּא נָפַח בּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים מְקוֹר חַיָּיו… הוּא הַכֹּל בִּשְׁבִילוֹ!

וְכָכָה הוּא מִתְהַלֵּךְ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, לְרוּחַ הַיּוֹם, מֶשֶׁק כַּנְפֵי הַיְקוּם מְהַדְהֵד בְּשָׂפָה אֱלֹקִית מְיֻחֶדֶת וּנְעִימָה, אַט אַט מִתְרַקֵּם אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּין יְצִיר לְיוֹצְרוֹ, הָעַיִן נִתְלֵית לַמָּרוֹם, הַפֶּה מְמַלְמֵל לְנֹכַח הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה, הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת אֶת הַלְּחִישׁוֹת שֶׁל הַיְקוּם הָאֱלֹקִי הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ.

אֵין סְפֵקוֹת, אֵין תְּהִיּוֹת, אֵין חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ, אֵין בִּלְבּוּלִים מְעַנִּים.

הַכֹּל בָּרוּר כָּל כָּךְ.

הָאָדָם וּבוֹרְאוֹ!

אוּלַי זֶה סוֹדוֹ שֶׁל גַּן הָעֵדֶן?

אֲוִירָה שֶׁל נוֹכְחוּת אֱלֹקִית מַתְמֶדֶת… מִתְמַשֶּׁכֶת… קִיּוּמִית וַאֲמִתִּית?!

כַּאֲשֶׁר קַו הַדִּמְיוֹן מִתְקָרֵב לָאֹפֶק, אֲנִי נִנְעָר מִגִּלוּם הַדְּמוּת הָרִאשׁוֹנִית. לְלֹא רָצוֹן, עוֹזֵב אֲנִי אֶת תַּפְקִיד הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְחוֹזֵר לְזִירַת חַיַּי הָעֲלוּבָה וְהַשִּׁגְרָתִית.

כְּמוֹ כֻּלָּם, אֲנִי.

נוֹחֵת בְּאַחַת אֶל הַמְּצִיאוּת הָעַכְשָׁוִית, בָּהּ אֲנִי מֻקָּף בְּרִבְבוֹת פְּרִיטִים שֶׁדַּוְקָא מַחְרִישִׁים אֶת הָאֹזֶן הָרוּחָנִית מִלְּהַקְשִׁיב לְהֶמְיַת בְּרֵאשִׁית. אֲנִי לֹא לְבַד, הַכֹּל רוֹעֵשׁ וּמַחְרִישׁ, כֹּה חָצוּף וְעוֹיֵן, מִתְנַגֵּד וּמוֹרֵד…

אוּלַי זֶה הַגֵּרוּשׁ מִגַּן הָעֵדֶן?

אוֹ הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת שֶׁמְאַיֶּמֶת עַל הַבִּלְתִּי-שַׁיָּכִים לְמוֹעֲדוֹן הַמִּתְעַנְּגִים עַל זִיו הַשְּׁכִינָה…

כִּי לְמַעַן הָאֱמֶת, שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה מֵאָז, זֶהוּ אוֹתוֹ אֱלֹקִים, וְאוֹתוֹ אָדָם… הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָפַח בְּאַפֵּנוּ נִשְׁמַת חַיִּים, הָעוֹלָם הוּא שֶׁלּוֹ, וְאָנוּ מִתְהַלְּכִים בּוֹ כְּסוּמִים בָּאֲרֻבָּה.

אוּלַי זֶה לֹא הָיָה דִּמְיוֹן?

יִתָּכֵן וַאֲנִי כֵּן הָאָדָם הַהוּא שֶׁעָלָיו מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא נוֹצָר לְתוֹךְ מְצִיאוּת מֻשְׁלֶמֶת שֶׁל גַּן וְעֵדֶן, וּלְאַחַר הַפְּנִיָּה לְעֵבֶר הַפִּתּוּיִים – הֻשְׁלַךְ מִשָּׁם אֶל הַחוּץ הַמִּתְנַכֵּר.

מָצוּי מֵאָז בְּתוֹךְ אֲוִירָה עַרְפִּילִית, בָּהּ אֵין בְּהִירוּת אֱלֹקִית אוֹפֶפֶת, זֶהוּ אֵזוֹר קְרָבוֹת וְלוֹחֲמָה, תּוֹצָאָה שֶׁל "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בְּרֵאשִׁית ג, כד).

אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּלְמַד מֵהַפַּרְשִׁיָּה הָעֲגוּמָה הַזֹּאת (אוֹ הַלֹּא-עֲגוּמָה… הַנִּסְתָּרוֹת לַה') אֶת מַה שֶּׁעֲדַיִן נוֹתַר לָנוּ לְדוֹרוֹת מֵאוֹתָהּ הִתְרַחֲשׁוּת אֲיוּמָה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה בִּשְׁעוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁהִתְגַּלָּה לוֹ הַכֹּחַ הַמַּשְׁמָעוּתִי בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ – כֹּחַ הַבְּחִירָה!

לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה' אוֹ שֶׁ…

וְכָךְ נִהְיֶה עוֹבְדֵי הַשֵּׁם, בַּ'לְבַדִ'יּוּת הַבְּרֵאשִׁיתִית הַזֹּאת, נַצְלִיחַ לְהִתְעַלֵּם מִכָּל הַסּוֹבֵב, שֶׁנּוֹצַר בְּעֶצֶם רַק לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, בִּשְׁבִיל הַהֲטָבָה הָאֱלוֹקִית הָעֲתִידָנִית…

נַעֲצֹם עַיִן, נֶאֱטֹם אֹזֶן, נִסְכֹּר פֶּה וּנְרַכֵּז אֶת הַמּוּדָעוּת הַפְּנִימִית, לַחֲשֹׁב הֵיטֵב וְלָעֹמֶק: "בְּעֶצֶם, גַּם אֲנִי לְבַד כָּאן! מִסְתּוֹבֵב בֵּין הֶהָרִים הַדּוֹמְמִים, הָעֵצִים הַצּוֹמְחִים, הַחַיִּים הַנּוֹהֲמִים, הַמְדַבְּרִים הַמַּטְרִידִים, וּמַקְשִׁיב בְּהַאֲזָנָה מְלֵאָה לְקוֹל הַשִּׁירָה הָאֱלוֹקִית שֶׁבַּבְּרִיאָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת 'בְּכָל רֶגַע' ! ! !"

עִם תּוֹבָנָה עֲמוּקָה זוֹ נִסְתּוֹבֵב בְּגַן הָאֱלֹקִים, עִם הַרְגָּשָׁה זוֹ נְבָרֵךְ אוֹתוֹ, עִם תְּחוּשָׁה זוֹ נִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְכָךְ נְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו.

וְהָעִקָּר, נִזָּהֵר מִלַּחְזֹר שׁוּב עַל הַטָּעוּת הָעוֹלָמִית שֶׁל נְגִיסָה בַּפְּרִי הַמְּסֻמָּן, טְעִימַת מַעֲדָן הַחֵטְא הַמַּחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה.

כִּי מֵאָז, הַקּוֹלוֹת הַבּוֹקְעִים מִגַּן הָעֵדֶן, לֹא נִשְׁמָעִים לָאֹזֶן הַגַּשְׁמִית… הֵם נִלְחָשִׁים וְנִבְלָעִים בְּתוֹךְ הֶמְיַת הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי הַחַיֶּבֶת, הֵם חוֹדְרִים עָמוֹק בְּדֶרֶךְ מִשֶּׁלָּהֶם – – –

לְמִי שֶׁמַּסְכִּים לִשְׁמוֹעַ אוֹתָם!

הפוסט פרשת בראשית – לְחִישׁוֹת שֶׁל גַּן הָעֵדֶן הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.