אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז יֹאמַר הַפְּסוּקִים שֶׁל הָעֲבֵרָה הַהִיא בִּטְעָמִים וּבִנְקֻדּוֹת, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאָז תֵּלֵךְ מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה.

*

אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם – הַיְנוּ בְּדֶרֶךְ אַקְרַאי, וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ נִסָּיוֹן וְכוּ', אֶלָּא לִפְעָמִים מְנַסִּים אֶת הָאָדָם וְעוֹלָה לוֹ אֵיזוֹ תַּאֲוָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אָז יֹאמַר הַפְּסוּקִים – הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הַמְּיֻחָדִים לְאַזְהָרָה שֶׁל הָעֲבֵרָה הַהִיא – שֶׁאוֹסֶרֶת אֶת הַתַּאֲוָה שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו עַתָּה, בִּטְעָמִים וּבִנְקֻדּוֹת, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה. וְאָז תֵּלֵךְ מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה. צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי אִישׁ יְהוּדִי קָשׁוּר אֶל קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְכָל אוֹת מִן הַתּוֹרָה הִיא אוֹר רוּחָנִי נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָהּ לְהָאִיר עַל הָאָדָם מֵעֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר דָּרְשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵ"ל רָאשֵׁי תֵּבוֹת, יֵ'שׁ שִׁ'שִּׁים א'וֹתִיּוֹת לַ'תּוֹרָה. [וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (קְרִיאַת־שְׁמַע־שֶׁעַל־הַמִּטָּה, הֲלָכָה א'): 'וְזֶה בְּחִינַת שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה – כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְצַיֵּר אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ'; [וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'שְׂפַת אֱמֶת' (דְּבָרִים תרמ"ז): 'מַמָּשׁ נִמְצָא בְּכָל אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֵיזֶה חֵלֶק בִּנְיָן מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁשַּׁיָּךְ אֵלָיו' (עַיֵּן זֹהַר יִתְרוֹ עג ע"ב; פְּקוּדֵי רמט ע"א; וְעַיֵּן שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הַקְדָּמָה יז)]. וּכְשֶׁנּוֹפֵל לְאֵיזוֹ תַּאֲוָה שֶׁל עֲבֵרָה, זֶה סִימָן שֶׁנִּכְבָּה מִמֶּנּוּ אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עָלָיו לְהַגְדִּיל אֶת הֶאָרַת הָאוֹר הַזֶּה, עַל־יְדֵי הָאֲמִירָה שֶׁל פָּסוּק הַתּוֹרָה הַמְסֻיָּם בְּפֶה מָלֵא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת כֻּלָּן הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר – שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹר רוּחָנִי עַל הָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי תּוֹרָה, [תְּפִלָּה, אֱמוּנָה, הִתְחַזְּקוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְכוּ'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן יג – אִם מִתְאַוֶּה לְאֵיזֶה עֲבֵרָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.