מאמרים בנושא צוואת הריב"ש | פשוט עמוק

צוואת הריב"ש סימן י – כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת

שלמה ברוך בלוי — Sun, 05 Jul 2020 13:49:45 +0000

סימן י

כְּלָל גָּדוֹל מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה הִשְׁתַּוּוּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה אוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר, שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדוֹת הַדְּבֵקוּת אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

*

כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת – זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁכּוֹלֵל הַרְבֵּה פְּרָטִים, וְרֶמֶז לָזֶה קְצָת, שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ הִתְחִיל הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ אֶת סִפְרוֹ, לְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה כּוֹלֵל אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ, אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי־אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ – וּכְמוֹ שֶׁאִם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאָדָם – לִבּוֹ רָחָב מִסִּפּוּק וְשִׂמְחָה, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ מִתְעַצֵּב, כָּךְ בְּדִיּוּק יַרְגִּישׁ כַּאֲשֶׁר יְגַנּוּ אוֹתוֹ. וְגַם אִם זָכָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מִן הַגְּנוּת, עֲדַיִן אֵינוֹ בְּמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שׁוּם הִתְפַּעֲלוּת כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ – הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד – כִּי בָּזֶה מַרְאֶה לָדַעַת, שֶׁאֵין עִנְיְנֵי הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁפִּיעִים עָלָיו וְהוּא נִתֵּק אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת [הַחוֹסֶמֶת אוֹתוֹ] אֲלֵיהֶם וְאֶל דַּעְתָּם. וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ – יַחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה – שֶׁחֲסֵרוֹת לוֹ יְדִיעוֹת בְּתוֹרָה, אוֹ לְהֵפֶךְ שֶׁיַּחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אַחַת הִיא לוֹ, וּמוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (אוֹת תְּשׁוּבָה סִימָן עז): 'בָּזֶה יוֹדֵעַ הָאָדָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רוֹצֶה לַעֲבוֹד, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּפִרְסוּמוֹ', אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מִזֶּה – הוּא הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְשֵׁם אֵל־עֶלְיוֹן וְלֹא לְשֵׁם הִתְפָּאֲרוּת, וְהַסִּימָן מָסוּר בְּיָדוֹ, אִם מַמָּשׁ לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ צַעַר בְּלִבּוֹ עַל כָּךְ – הֲרֵי זֶה סִימָן בָּרוּר וּמֻבְהָק שֶׁלּוֹמֵד אֶת תּוֹרָתוֹ לְשֵׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאִם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה – עֲדַיִן צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת. וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה – לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת הַנַּ"ל, הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר – וְאַגַּב אוֹרְחָא קָא מַשְׁמַע לָן, אֵיזֶה דֶּרֶךְ יִשְׁכֹּן אוֹר הַדְּבֵקוּת, כִּי רַבִּים טוֹעִים בַּדָּבָר, לַחֲשֹׁב, שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם – הֵם דְּבֵקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית – הִיא דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָדָם דָּבוּק בְּחַיָּיו – שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק רֶגַע מֵחִיּוּתוֹ כְּלָל, וְהַחַיִּים טוֹרְדִים אוֹתוֹ, שֶׁדּוֹאֵג בְּכָל רֶגַע לְחִיּוּתוֹ וּלְנוֹחוּתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ כֵּן 'וְיוֹתֵר מִכֵּן' צָרִיךְ שֶׁהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּטְרִיד אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בָּהּ לְגַמְרֵי רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, וְכָל מוֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ יְשׁוֹטְטוּ בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְיַחְשֹׁב תָּמִיד אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְיִתְגַּעְגֵּעַ וְיִכְסֹף מְאֹד אֵיךְ יִזְכֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם זֶה סִימָן מֻבְהָק לֵידַע אִם הוּא 'בֶּאֱמֶת' דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם הַטְּרָדוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת עֲדַיִן יְכוֹלוֹת לְהַפְסִיק אוֹתוֹ מִטִּרְדַּת הַדְּבֵקוּת, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדּוֹת הַדְּבֵקוּת – שֶׁהוּא כָּל הַזְּמַן עָסוּק בְּעֵצוֹת וּדְרָכִים לִדְבֵקוּת, וּבְעֶצֶם הַדְּבֵקוּת וְכוּ', וּמִפְּנֵי עִסּוּקוֹ זֶה, אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ – מִי שֶׁחוֹשֵׁב תָּמִיד בָּעֶלְיוֹנִים – אֵין מַחְשַׁבְתּוֹ פְּנוּיָה לַחֲשֹׁב אִם אֲנָשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם אוֹחֲזִים מִמֶּנּוּ אוֹ לָאו, וְלֹא רַק מֵחֲמַת עֲנָוָה, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ זְמַן לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת כָּאֵלּוּ, כְּמוֹ עֶבֶד הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּרֹב הָאַחֲרָיוּת שֶׁעָלָיו, כָּל עִנְיְנֵי הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הָעוֹלָם אֵינָם תּוֹפְסִים אֶצְלוֹ מָקוֹם – שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה, בּוֹ יִתְבָּרַךְ – וְעִנְיָן הַטִּרְדָּה הַלָּז, צָרִיךְ לְהָבִין, כִּי בֶּאֱמֶת הַנְּשָׁמָה דְּבוּקָה מֵעַצְמָהּ וּבְטֵלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת מִקְרֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו הוּא נִמְשָׁךְ לְהִפָּרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן טִבְעִי, וְעָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת אֶל הַחִיּוּת הָרוּחָנִית, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל פַּעַם יֵשׁ נִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וּמְחֻדָּשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מִקֹּדֶם, כִּי אֵין לָנוּחַ אַף רֶגַע אֶחָד מִן הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, נֶגֶד מִי שֶׁקָּם עָלָיו לְהַפְרִידוֹ מִן הַדְּבֵקוּת, וַאֲזַי יִשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ מִמֵּילָא: "וְכִי בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ, יֵשׁ לִי בִּכְלָל אֶת הַזְּמַן לְבָרֵר, מִי אוֹחֵז מִמֶּנִּי, אוֹ מִי יוֹדֵעַ מִגַּדְלוּת תּוֹרָתִי"?, אֶתְמְהָה! הֲלוֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי לְמַעְלָה! [וְאוֹדוֹת הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל הַדְּבֵקוּת לַעֲנָוָה, רְאֵה מַה שֶּׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה): 'אֵין אָדָם יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ לְדַבֵּר אֶת עַצְמוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ־הוּא וּבָרוּךְ־שְׁמוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה, וְאָז "אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", וְנַעֲשֶׂה לְבָבוֹ מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, וְאָז אֵין חִסָּרוֹן בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אָז שָׁלֵם בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן י – כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

צוואת הריב"ש סימן ה – יְדַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה

שלמה ברוך בלוי — Sat, 20 Jun 2020 22:22:55 +0000

סִימָן ה

יְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה, וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא יְעַנֵּג עַצְמוֹ רַק לְהַבְרִיא עַצְמוֹ. וְלֹא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, רַק שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל עִנְיָנִים כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה מְגַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאָמְרוּ רַזַ"ל (מנחות מג, ב – סוטה ח, א) רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה וְלִידֵי תַּאֲוָה, וּכְתִיב בְּעֵץ הַדַּעַת (בראשית ב, ט) נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, שֶׁמֵּחֲמַת הָרְאִיָּה הוּא נֶחְמָד.

*

יְדַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה – בְּבוֹאוֹ לְדַבֵּר עַל הַפְּרִישׁוּת מִתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, מַקְדִּים תְּנַאי קֹדֶם לָזֶה, וְגַם מְלַמֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁתְּחִלַּת הַפְּרִישׁוּת הָאֲמִתִּית [וְאֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עַל הַמְּחֻיָּבוּת הַפְּשׁוּטָה לְדִינֵי הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל], הִיא בִּדְבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עַל־יְדֵי פְּעֻלּוֹת גַּשְׁמִיּוֹת וְכָל מִינֵי תָּכְנִיּוֹת, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כָּךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ – יִצְלַח בְּיָדוֹ לִהְיוֹת עוֹבֵד הֲוָיָ"ה כָּרָאוּי, וְלֹא זֹאת הַדֶּרֶךְ תִּשְׁכּוֹן אוֹר, אֶלָּא מִקֹּדֶם יַצְמִיד מַחְשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ תֶּהֱמֶה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִכֹּחַ זֶה יִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי, לֹא־כֵן אִם יִפְרֹשׂ בְּדֶרֶךְ גַּשְׁמִיּוּת בְּלִי דְּבֵקוּת – יִפֹּל לְגַמְרֵי, וְעוֹד יוֹסִיף תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, [וְנִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת פְּרִישׁוּת, חֵלֶק שֵׁנִי, סִימָן א): 'אָדָם הַמִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר מִפְּרִישׁוּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוָה נוֹסֶפֶת מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם פְּרִישׁוּתוֹ'], כִּי הַרְבֵּה עָשׂוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִשְּׁרוּ מַחֲשַׁבְתָּם בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְלֹא הָיְתָה בִּפְרִישׁוּתָם שׁוּם קְדֻשָּׁה כְּלָל, וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מִדַּאי – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹ שְׁתִיָּה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. אֶלָּא צַדִּיק אֹכֵל [וְשׁוֹתֶה] לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (מִשְׁלֵי יג, כה) וְלִכְדֵי קִיּוּמוֹ, וְאַף אִם לְצֹרֶךְ זֶה אוֹכֵל כַּמּוּת רְגִילָה כִּשְׁאָר כָּל הָאֲנָשִׁים – לֹא יִתְבַּלְבֵּל מִזֶּה, כִּי אֵינוֹ נִקְרָא 'יוֹתֵר מִדַּאי' בַּעֲבוּר זֶה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַחֵק מִמַּה שֶּׁרוֹאִים אֲנָשִׁים כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר 'רַוְחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחַ' (עֵרוּבִין פב ע"א), וְאוֹכְלִים סְתָם כְּדֵי לְעַנֵּג אֶת עַצְמָם, וְזֶה מַזִּיק גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, כַּיָּדוּעַ (רְאֵה לְעֵיל סוֹף אוֹת ב). וְלֹא יְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ – וְגַם כְּשֶׁאוֹכֵל אֶת הַמַּאֲכָלִים הַנִּצְרָכִים לוֹ, לֹא יִנְהַג בָּהֶם מִנְהָג עִדּוּנִים, הֵן בַּהֲכָנַת הַמַּאֲכָל, וְהֵן בְּהַצְמָדַת הַתַּאֲוָה לַאֲכִילָה. רַק כְּדֵי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ – יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי עִנְיָנִים, עִנְיַן אֶחָד, שֶׁלֹּא יֹאכַל כִּי־אִם כְּדֵי לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ, עִנְיַן שֵׁנִי, שֶׁאִם יֵשׁ אֵיזֶה מַאֲכָל שֶׁרַבָּה תַּאֲוָתוֹ בּוֹ, אֲבָל בָּרוּר לוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּרִיא לַגּוּף, שֶׁיִּזָּהֵר לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ מִצַּד רָצוֹן ה' הַמֻּחְלָט בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם הִיא הוֹדָעָה נְחוּצָה, וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ, וְדַי לַמֵּבִין. וְלֹא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַחֲשֹׁב בָּהֶם כְּלָל – כָּאן מְבֹאֶרֶת דֶּרֶךְ עֲמוּקָה בְּיוֹתֵר, כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם מִסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִמָּשֵׁךְ אֲלֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ בָּז לָהֶם בְּלִבּוֹ וּבְדִבּוּרוֹ, אֲבָל עֶצֶם הַהִתְעַסְּקוּת בָּזֶה, הִיא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּךְ טִבְעוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עָלוּל לִמְשֹׁךְ אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי אֵלָיו, וְלִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנַס אֶל עִנְיְנֵי עוֹלָם־הַזֶּה עַל־יְדֵי עַסְקָנוּת לְשֵׁם־שָׁמַיִם, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל רוּחָנִיּוּת וְקִרְבַת אֱלֹקִים, וְהִנֵּה פִּתְאֹם הוּא שַׁיָּךְ לְעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מַחְשַׁבְתּוֹ מִכָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁל עוֹלָם עוֹבֵר, וְתָמִיד כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר לוֹ מַחֲשָׁבָה עַל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, יַחֲשֹׁב, אֵיךְ אֲנִי חוֹשֵׁב עַל דָּבָר שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וְכוּ', כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וַהֲלוֹא אָנוּ חַיִּים כָּאן רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית. רַק יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָעִנְיָנִים – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּצָרְכֵי חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים, שֶׁאַף אִם הוּא מְבַצֵּעַ אוֹתָם עַל צַד הַהֶכְרֵחַ, יִזָּהֵר לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר, שֶׁתִּהְיֶה עֲשִׂיָּתוֹ נְקִיָּה, וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַגַּשְׁמִיּוּת – הַיְנוּ שֶׁגַּם אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמְּצִיאוּת הַגַּשְׁמִית שֶׁסְּבִיבוֹ, לֹא תִּכָּנֵס עַצְמִיּוּתוֹ בָּזֶה, וְתֹאבַד שָׁם בְּיַם הַתַּאֲוָה, אֶלָּא יַקְפִּיד לִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ מִחוּצָה לָהּ. וּבְכָל זֶה יֵשׁ לִמּוּדִים עֲמוּקִים מְאֹד, כִּי מִצַּד אֶחָד, הֲרֵי הָאָדָם צָרִיךְ לִחְיוֹת 'כָּרָאוּי' בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל צְרָכָיו בִּשְׁלֵמוּת וְלִהְיוֹת כְּכָל אָדָם מִן הַשּׁוּרָה בְּכָל עִנְיָנָיו וְאָרְחוֹת חַיָּיו, כִּי לֹא סַגִּי בְּלָאו הָכֵי, וְגַם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לֹא תִכּוֹן אִם יֶחֱטָא בְּהֶפְקֵרוּת גְּמוּרָה מֵאִשָּׁה וּבָנִים וְכוּ', [וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן נא): 'הֶפְקֵרוּת אֵין צְרִיכִין כְּלָל'], וּמִצַּד שֵׁנִי, לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, עַד שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם יִהְיוּ אֶצְלוֹ כְּמוֹ עֲרַאי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עִנְיָן כְּדֵי לִפְטֹר אֶת חוֹבוֹ, וְיֵשׁ חִלּוּק עָצוּם בֵּין עֲשִׂיָּה 'כְּדֵי לִפְטֹר חוֹבוֹ' לְבֵין עֲשִׂיָּה שֶׁהִיא 'אוֹפֶפֶת אֶת כָּל כֻּלּוֹ', וְלָכֵן בְּכָל עִנְיָן שֶׁעוֹשֶׂה, צָרִיךְ לְהַפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מִן הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁבָּעִנְיָן, שֶׁלֹּא יָשִׂים אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּרְכָּז, אֶלָּא יַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּשְׁמִיּוּת – יִבְרַח מִמֶּנּוּ, וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו בָּאֲצִילוּת הָרוּחָנִית הַפְּנִימִית שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ. כִּי בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה – מְגַשֵּׁם עַצְמוֹ – צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי הָאָדָם הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְהוּא נִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף הַגַּשְׁמִי כְּדֵי לְהַעֲלוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ, אֲבָל יֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁיְּגַשֵּׁם אֶת עַצְמוֹ בְּהַאי עָלְמָא, וְלָכֵן כָּל נְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מְגַשֶּׁמֶת אֶת הָאָדָם, וּמַרְחִיקָה מִמֶּנּוּ אֶת הַרְגָּשַׁת הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית, שֶׁמְּחַיָּה אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַסַּכָּנָה כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁאֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת, אוֹ הִסְתַּכְּלוּת שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת – יְכוֹלָה לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם. וְאַל יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם זָרִים לְגַמְרֵי מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְיַרְחִיקוּ אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם הַמְצִיאוּתִי, אֶלָּא עָלָיו לֵידַע, אֲשֶׁר אַדְּרַבָּה, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן לְגַמְרֵי, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם דִּמְיוֹן, עוֹלָם עוֹבֵר, עוֹלָם שֶׁאֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת, וְכָל מִי שֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לַפְּנִימִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית הַשּׁוֹרָה בְּכָל הַבְּרִיאָה – זוֹכֶה לְאֹשֶׁר הַנִּצְחִי וְלִדְבֵקוּת בִּמְקוֹר הַתַּעֲנוּג, וְעִקָּר קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בָּא עַל־יְדֵי זִכּוּךְ רְאוּת הָעַיִן, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת מג ע"ב): 'רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה' – כִּי כָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם – יֵשׁ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵיוָן שֶׁרְאִיַּת הָעַיִן בְּצִיצִית מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, הֲרֵי שֶׁטָּבַע הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ, כִּי רְאִיַּת הָעַיִן יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁוּת מַמָּשׁ, וְהִיא הַמַּזְכֶּרֶת לְאָדָם מַה שֶּׁרָאָה, שֶׁנֶּחְקַק בְּמוֹחוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה, כֵּן הוּא בְּ'זֶה לְעֻמַּת זֶה', שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וְאִם יִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִרְאוֹת, הֲרֵי שֶּׁהִפְסִיד מְאֹד בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָכֵן הָרְאִיָּה, הִיא אֲשֶׁר מְבִיאָתוֹ גַּם כֵּן לִידֵי תַּאֲוָה – כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק (בַּמִּדְבָּר טוּ, לט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – כְּמוֹ (שָׁם יג, כה): "מִתּוּר הָאָרֶץ", הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם מְרַגְּלִים לַגּוּף וּמְסַרְסְרִים לוֹ אֶת הָעֲבֵרוֹת, הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד וְהַגּוּף עוֹשֶׂה אֶת הָעֲבֵרוֹת; רַחֲמָנָא־לִיצְלָן. וּכְתִיב בַּחֵטְא שֶׁל עֵץ הַדַּעַת, כַּאֲשֶׁר חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאָכַל מֵהָעֵץ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל, כְּתִיב קֹדֶם אֶת עִנְיַן הָרְאִיָּה, שֶׁרָאָה אֶת הָעֵץ, אֵיךְ שֶׁהוּא (בְּרֵאשִׁית ב, ט): "נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל" – שֶׁמֵּחֲמַת הָרְאִיָּה – שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, דַּיְקָא, לָכֵן הוּא נֶחְמָד – כִּי אָז מִיָּד הַלֵּב חוֹמֵד וְחוֹשֵׁק, אֲבָל אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לִקְרֹא עַל דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ: 'נֶחְמָד', מֵחֲמַת שֶׁאֵין עַיִן שֶׁרוֹאָה וּמִמֵּילָא אֵין לֵב שֶׁחוֹמֵד. וְזֶה חִזּוּק גָּדוֹל לָאָדָם, שֶׁאִם יֹאמַר, הֲרֵי מָה אֶעֱשֶׂה? וַהֲלֹא אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים נֶחְמָדִים עָלַי! וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ: כָּל זֶה בָּא לְךָ מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אֲבָל אִם הָיִיתָ מַפְנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל – הָיִיתָ נִמְשָׁךְ אֶל תַּעֲנוּגִים אֲחֵרִים וַאֲמִתִּיִּים, כִּי רַק הָרְאִיָּה גּוֹרֶמֶת לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא טוֹב לְמַאֲכָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל, אִם הוּא מַפְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָרוּחָנִיּוּת, וְאִם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי, וְאִם נִשְׁקַע בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְיָדוּעַ מַה שֶׁאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע: 'עוֹלָם עוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּךָ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהָיָה בְּךָ וְלֹא הִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ', וְהַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְפִי עֶרְכֵּנוּ. אֲבָל עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים נָטְעוּ בָּעוֹלָם דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל יָדָם יָכוֹל כָּל אִישׁ לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה בְּכֹחַ הַדְּבָרִים – מְבִיאָה אֶת הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית, כִּי מֵרֹב אֱמוּנָה נִמְשָׁךְ רָצוֹן מֻפְלָג לִזְכּוֹת אֶל הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית אֲשֶׁר בּוֹ תָּבוֹא וְתִתְגַּלֶּה לְכָל דּוֹרְשֶׁיהָ [וְאִם אָמוֹר יֹאמַר אָדָם, הֵן אֱמֶת שֶׁהָרְאִיָּה מְבִיאָה לִי אֶת הַנֶּחְמָדוּת לַדָּבָר, אֲבָל דָּא עָקָא, כִּי עֶצֶם הָרְאִיָּה נֶחְמֶדֶת עָלַי – יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם נַפְשׁוֹ, אִם אָכֵן הַתּוֹצָאָה שֶׁל הָרְאִיָּה הַלָּז הָיְתָה נֶחְמֶדֶת לוֹ גַּם לְאַחַר תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַמָּרוֹת, וְדִי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ה – יְדַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ לְמַעְלָה הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

צוואת הריב"ש סימן ג' – צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ

שלמה ברוך בלוי — Wed, 17 Jun 2020 10:36:17 +0000

סִימָן ג

וְכֵן הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁהַכֹּל הוּא צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, מִפְּנֵי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל הָאוֹפַנִּים. וְהַכַּוָּנָה כִּי לִפְעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְיַחֵד יִחוּדִים, וְכֵן כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד כְּדַרְכּוֹ, וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בְּאוֹפַנִּים אֲחֵרִים. וְאַל יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּהוּ בְּכָל הָאוֹפַנִּים, פְּעָמִים בְּאֹפֶן זֶה וּפְעָמִים בְּאֹפֶן זֶה, לְכָךְ הִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם בִּכְדֵי לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי.

*

וְכָל הָאָדָם – כָּל כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָדָם, צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – לֹא רַק בְּחֵלֶק קָטָן מֵהָאָדָם שֶׁבּוֹ, אֶלָּא שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל כֹּחוֹ הַיְנוּ בְּחִינָתוֹ (כְּפִי הַגִּרְסָה הַנּוֹסֶפֶת כָּאן) – הַיְנוּ שֶׁבְּכָל פַּעַם, אָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ? כִּי רֹב בְּנֵי־אָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ וּמֹחַ – הֵם לוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים וְעוֹסְקִים בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם עֲיֵפִים אוֹ שְׁבוּרִים – הֵם מַרְגִּישִׁים בְּעַצְמָם נְפִילַת הַמּוֹחִין, וְכָבָה נֵר חֶשְׁקָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים כָּעֵת לַעֲבוֹדָה, וּמְצַפִּים לְעֵת אַחֶרֶת אֲשֶׁר בּוֹא תָבֹא, שֶׁאָז, מְקַוִּים הֵם – יַחֲלִיפוּ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּבֵינְתַיִם נָחִים הֵם מֵעֹל הָעֲבוֹדָה בְּתוֹאֲנָה זוֹ, וְזֹאת טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי צָרִיךְ 'תָּמִיד' לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לְךָ רֶגַע וּמַצָּב שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'בְּכָל כּוֹחוֹ', אִם הוּא חָלוּשׁ וַחֲסַר־כֹּחַ בְּאֵיזֶה זְמַן, עָלָיו לִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ מַהִי דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה הַמְסֻיֶּמֶת, שֶׁהוּא בְּכָל זֹאת מְסֻגָּל אֵלֶיהָ כָּעֵת, אוֹ אִם הוּא בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵהַבְּחִינָה הָרְגִילָה בְּשִׁגְרַת חַיָּיו, עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה שֶׁבִּבְחִינָה שֶׁל עַכְשָׁו. [וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן לד): כְּתִיב (תְּהִלִּים סט, כא): "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי", הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ], שֶׁהַכֹּל הוּא צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ – הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה בְּכָל עֵת הִיא, הֲרֵי כָּל מַצָּב שֶׁבָּעוֹלָם – מֵאֵת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא, וְלָמָּה עָשָׂה ה' כָּכָה? אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה עֲבוֹדָה בְּאֹפֶן הַזֶּה דַּיְקָא, וְאִם אָדָם אֵינוֹ מְרֻצֶּה לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן כָּזֶה – הֲרֵי הוּא חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' (עַיֵּן לְעֵיל בְּבֵאוּרֵינוּ, סִימָן א'; וּבְדִבְרֵי הַצַּוָּאָה סִימָן פה), וְעַל כָּל אִישׁ־יְהוּדִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' עַתָּה, אַף בְּעֵת הַנְּפִילָה הַזּוֹ דַּיְקָא, הִיא 'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ' מַמָּשׁ, וְשֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִזּוֹנִים מֵעֲבוֹדַת קָדְשׁוֹ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ דַּיְקָא מִמֶּנּוּ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ בְּעֵת מַצָּבוֹ זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַדִּינִים מֵעַל כָּל הָעוֹלָם וְנִמְשָׁכוֹת הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וְרַחֲמִים וַחֲסָדִים לְאֵין קֵץ, [וְנִמְצָא, שֶׁזּוֹ בְּחִינָה שֶׁכִּבְיָכוֹל, עֲבוֹדָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת 'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ', שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְכַנּוֹת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּשֵׁם 'צֹרֶךְ', כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, לְהוֹרוֹת לָנוּ, עַד כַּמָּה רָצָה בָּנוּ ה'; וּרְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ' לְמַהֲרַ"ם גַּבַּאי זי"ע (ב, ב): "הֱיוֹת הָעֲבוֹדָה 'צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ' יְסוֹד גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה"]. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל הָאוֹפַנִּים – וְנִמְצָא, שֶׁאֵין אֹפֶן שֶׁהוּא 'הֵפֶךְ' עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! הָאֹפֶן הַזֶּה נוֹצָר בִּמְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת־רוּחַ מְיֻחֶדֶת מֵהָאֹפֶן הַזֶּה דַּיְקָא. וְהוֹלֵךְ וּמְפָרֵט בִּפְרָטִיּוּת. וְהַכַּוָּנָה – אֵיךְ מִתְנַהֲגִים כָּךְ לְעוּבְדָא וּלְמַעֲשֶׂה? כִּי לִפְעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד – וְהָאָדָם הַלַּמְדָּן וְהַמַּתְמִיד, מַרְגִּישׁ, לְצַעֲרוֹ, שֶׁכָּעֵת הוּא מְבַטֵּל מִתּוֹרָתוֹ, וְאָז מִתְנַהֵג בִּשְׁנֵי פָּנִים, אוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִבְּנֵי־אָדָם לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁאִם אֵינוֹ יָכוֹל – מַרְגִּישׁ טַעַם מַר בָּזֶה שֶׁבְּנֵי־אָדָם אֵלּוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ מֵהָעֲבוֹדָה, וְהַנַּפְקָא־מִינָּהּ, שֶׁנִּשְׁבַּר לְגַמְרֵי, וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהָרְאָיָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר גַּם עִם בְּנֵי־אָדָם וְכוּ', וּמַה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ, שֶׁרֹב בְּנֵי־אָדָם נִתְקָלִים בָּהּ? מְגַלֶּה לָנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ – וְצָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ – הַיְנוּ שֶׁבְּפִיו הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם, אֲבָל חוֹשֵׁב עַל מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא בְּעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה [בְּכָל פַּעַם לְפִי דַּרְגַּת הָעֹמֶק שֶׁהוּא יָכוֹל לְרַכֵּז עַצְמוֹ, אֲבָל בְּעֶצֶם, אַף מַחֲשָׁבָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת מֵעֶצֶם אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִיא קְדֻשָּׁה נִשְׂגָּבָה מְאֹד וּמַמְשֶׁכֶת עַל הַחוֹשֵׁב דְּבֵקוּת אוֹר עֶלְיוֹן וְגָדוֹל מְאֹד בְּנִשְׁמָתוֹ, כִּי 'בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב שָׁם הָאָדָם – שָׁם כָּל הָאָדָם', וְאִם חוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ הֲרֵי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא פֶּלֶא; וְכָתַב בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת זי"ע (צָפְנַת פַּעְנֵחַ, פָּרָשַׁת יִתְרוֹ): שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי [הַבַּעַל שֵׁם טוֹב] זלה"ה, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדִים בְּדִבּוּר, בֵּין בְּדִבּוּר תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּבֵין בְּדִבּוּר עִם חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק, וְיוּכַל לְחַבְּרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, יֵשׁ עַל יְדֵי דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, וְיֵשׁ עַל יְדֵי דִּבּוּר חֹל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ"ב אוֹתִיּוֹת וְכוּ'. וְגַם שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ זלה"ה, שֶׁאִם אָדָם מֻכְרָח לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ אוֹ לִשְׁמֹעַ מֵחֲבֵרוֹ דְּבָרִים בְּעָלְמָא, יוּכַל לְהַעֲלוֹתוֹ גַּם כֵּן, עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ כִּי הַשְּׁמִיעָה הִיא עַל יְדֵי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, וִיכַוֵּן לְחַבְּרָהּ וּלְיַּחֲדָהּ], וְאֶת כָּל זֶה יַעֲשֶׂה תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר עִם בְּנֵי אָדָם בָּרְגִילוּת הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר, כִּי דְבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה הִיא הַדְּבֵקוּת בַּמְּצִיאוּת, וּכְשֶׁאָדָם חַי בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַמָּשׁ רוֹאֶה בְּכָל רֶגַע אֶת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה, וּמְכַוֵּן מַחְשַׁבְתּוֹ תּוֹךְ כְּדֵי חַיָּיו הָרְגִילִים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מַמָּשׁ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ וְכוּ', הֲרֵי שֶׁהוּא מַעֲלֶה אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ אֶל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וּמֵעַתָּה שׁוּם דָּבָר לֹא יְבַלְבְּלוֹ מִן הַדְּבֵקוּת, כִּי בְּעֵינָיו הַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר [וְכָתַב הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מֵלִיזֶענְסְק זי"ע (נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ, פָּרָשַׁת בָּלָק): 'הַדְּבֵקוּת הוּא דְּבַר הִתְבּוֹנְנוּת וְעִיּוּנִי בַּשֵּׂכֶל, לְהָסִיר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו, רַק שֶׁיְּהֵא חוּשָׁיו וּמַחְשַׁבְתּוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה']. וּמִמֵּילָא מְקַיֵּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַדְּבֵקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י, כ): "וּבוֹ תִדְבָּק" וְכוּ', וְיוֹתֵר מִזֶּה, אִם הוּא זוֹכֶה – מְקַשֵּׁר אֶת כָּל הַדִּבּוּר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, "הָאָדָם הַזֶּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל לִבְּךָ לַשָּׁמַיִם וְאַתָּה מַלְבִּישׁ בְּדִבּוּרְךָ תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ", וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בָּזֶה כְּלָל, וְזוֹ הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ, כִּמו שכתוב (מִשְׁלֵי כה, ב): "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר" ['הַצַּדִּיק הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ לְהַסְתִּיר דְּבָרָיו בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבִין הַמְּקַטְרֵג לְקַטְרֵג חָלִילָה, וְאִלּוּלֵי הַקִּטְרוּג הָיָה הַצַּדִּיק יָכוֹל לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כָּל דְּבָרָיו שֶׁיִּרְצֶה, רַק מֵחֲמַת הַקִּטְרוּג צָרִיךְ לְכַחֵד דְּבָרָיו תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וּשְׂפָתָיו' (נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ, פָּרָשַׁת וַיְחִי)]. וּלְיַחֵד יִחוּדִים – הוּא צִיּוּר שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּכַמָּה מִינֵי צֵרוּפִים שׁוֹנִים, וְיָכוֹל לְטַיֵּל בָּזֶה כִּמְטַיֵּל בְּגַן נֶהְדָּר, וּלְהַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי נְעִימוּת וּדְבֵקוּת, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר מָשִׁיחַ לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בְּעֵת עֲלִיַּת נְשָׁמָה, אֵימָתַי קָאָתֵי מַר? וְהֵשִׁיב לוֹ הַמָּשִׁיחַ: כַּאֲשֶׁר יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה וְיוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת עֲלִיּוֹת 'וְיִחוּדִים' כָּמוֹךָ וְכוּ' (כַּמְּבֹאָר בַּמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַח לְגִיסוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִקִּיטוֹב, בְּסוֹף סֵפֶר 'בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף'), וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רָצָה לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְמַדְרֵגַת דְּבֵקוּת נוֹרָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁהַמֹּחַ יְשׁוֹטֵט בְּיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים, בְּהַשְׁקֵט וּבַחֲשַׁאי וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּזֹאת. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ – וְנִסְיוֹנוֹת רַבִּים פּוֹקְדִים אֶת הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ בַּדְּרָכִים, כִּי כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה , וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד בַּדֶּרֶךְ כְּדַרְכּוֹ בַּבַּיִת, וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אָז בְּאוֹפַנִּים אֲחֵרִים – הַיְנוּ שֶׁבְּכָל זֹאת יִתְפַּלֵּל וְיִלְמַד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְאַל יְצַעֵר עַצְמוֹ בָּזֶה – שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ צַעַר שֶׁיֵּשׁ 'יְרִידָה' לַעֲבוֹדָתוֹ עִם קוֹנוֹ. [כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְלוֹמֵד אֶת שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְעַצְמוֹ אוֹ עִם חַבְרוּתָא – בְּהַתְמָדָה וּבְרֶצֶף, וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ הֵן כְּסִדְרָן, בְּכַוָּנָה וּבַזְּמַן וּבְמִנְיַן עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ', וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת – זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת [כִּי עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּמָקוֹם קְבִיעוּת, כַּמּוּבָא]. וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד כִּמְעַט יֵשׁ עִתִּים שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת מְטֻּלְטָל בַּדְּרָכִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מִזֶּה, וְזֶה מֵסֵב לוֹ יְרִידָה בִּמְצִיאוּת, אוֹ אָז עָלָיו לָדַעַת, שֶׁגַּם כָּעֵת בְּעֵת הַבִּטּוּל הָאֲמִתִּי, יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם מְיֻחֶדֶת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹתָהּ בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם וּבְקַבָּלַת עֹל הַדִּין בְּאַהֲבָה, וְלָכֵן אַל יִצְטַעֵר שֶׁאֵינוֹ בְּבֵיתוֹ וּבְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ, כִּי 'אַבֵּית תְּהִלָּה מִקְּרוּצֵי עָפָר וְגוּשֵׁי חֹמֶר', וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹתֵר חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ? וְיַעֲשֶׂה קְבִיעוּת מִמְּקוֹם הִמָּצְאוֹ שֶׁגַּם פֹּה תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה, וְאֶפְשָׁר, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל לְמָקוֹם וְדֶרֶךְ פְּלוֹנִי] – כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיַּעַבְדוּהוּ בְּכָל הָאוֹפַנִּים – כֵּיוָן שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, הֲרֵי שֶׁגַּם עֲבוֹדָתוֹ הִיא בְּכָל מָקוֹם וְעִנְיָן, וְזֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל הָאוֹפַנִּים יַעֲלוּ לְפָנָיו נַחַת רוּחַ, פְּעָמִים בְּאֹפֶן זֶה – שֶׁל קְבִיעוּת מָקוֹם וְיִשּׁוּב הַדַּעַת וְכוּ', וּפְעָמִים בְּאֹפֶן זֶה – שֶׁל טִרְדַּת הַדְּרָכִים וּבִלְבּוּל הַמּוֹחִין. [לִפְעָמִים רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְלִפְעָמִים מִתּוֹךְ טִרְדַּת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת], לְכָךְ הִזְדַּמֵּן לְפָנָיו מְכֻוָּן מִן הַשָּׁמַיִם דַּיְקָא לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ זוֹ שֶׁמַּטְרִידָה אוֹתוֹ, אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם שֶׁמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי – הַשּׁוֹנֶה מֵהָאֹפֶן הָרָגִיל כְּשֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ. וְהָעִקָּר הוּא, שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שָׁלַח אוֹתוֹ לַמָּקוֹם הַזֶּה דַּיְקָא, וְלֹא יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ, וְאִם מְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ, מַרְאֶה, שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה בָּזֶה, וּפוֹגֵם בִּשְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ. וְאַחֲרֵי שֶׁיֵּדַע כָּל זֹאת, יִשְׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַשֵּׁם, כִּי הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי־פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְשָׁם, אוֹ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ, יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וְרָזִין עִלָּאִין לָמָּה הוּצְרָךְ לְכָךְ, וְהַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא דַּיְקָא שֶׁתַּעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּמְּצִיאוּת הַזֹּאת וּבָאוֹפַנִּים הַלָּלוּ, וְאִם אָדָם מִתְעַצֵּב – פּוֹגֵם בַּהִתְמַסְּרוּת שֶׁלּוֹ אֶל הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן עָלָיו לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁמַּעֲלֶה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ בָּאֹפֶן הַזֶּה גַּם־כֵּן. [וּרְאֵה דְּבָרִים נִפְלָאִים מְאֹד בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' (סִימָן פה): אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיַן נְסִיעָה לְאֵיזֶה מָקוֹם, אִם יִסַּע לְשָׁם? הֵשִׁיב לוֹ: כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם נְסִיעָה לְפָנָיו – אֵין לוֹ לְהִתְעַקֵּשׁ לִמְנֹעַ מִזֶּה, לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ דַּוְקָא, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְשָׁם – הוּא מְתַקֵּן שָׁם אֵיזֶה דָּבָר, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לִהְיוֹת שָׁמוּר מִן הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רַק שָׁמוּר מִן הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כָּל אָדָם מְתַקֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְשָׁם, אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם בָּא לְשָׁם – הוּא עוֹשֶׂה שָׁם בְּוַדַּאי אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל־כָּל־פָּנִים, כִּי מִתְפַּלֵּל שָׁם, וְאוֹכֵל שָׁם וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי בְּוַדַּאי אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הָאָדָם מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם דַּוְקָא, כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן שָׁם מַה שֶּׁהוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְתַקֵּן שָׁם. עַל־כֵּן הוּא טוֹבָה לְפָנָיו מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ נְסִיעָה לְשָׁם, כִּי אוּלַי יִהְיֶה מֻכְרָח לָבוֹא לְשָׁם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל יַעֲקב אָבִינוּ: רָאוּי הָיָה יַעֲקב לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אֶלָּא וְכוּ', כְּמוֹ־כֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁהוּא טוֹבָה לְפָנָיו מַה שֶּׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ נְסִיעָה לְשָׁם, כִּי בְּלֹא זֶה אוּלַי הָיָה מֻכְרָח לֵירֵד לְשָׁם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְכוּ', חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְכָל זֶה דִּבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי אֲפִילּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי מִיִּשְׂרָאֵל – מְתַקֵּן גַּם־כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר וְכוּ'].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן ג' – צָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.

צוואת הריב"ש סימן א' – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

שלמה ברוך בלוי — Sun, 07 Jun 2020 12:30:41 +0000

סִימָן א

צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲבוֹדָה תַּמָּה. ועִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים. וְעִקָּר לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר מוּסָר הֵן רַב וְהֵן מְעַט.וְלִרְאוֹת תָּמִיד לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה, וְסִימָנָךְ הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה (אבות ב, א), פֵּרוּשׁ זָהִיר מִלְּשׁוֹן וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ (דניאל יב, ג), רוֹצֶה לוֹמַר הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, כִּי רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו, ב).

*

צַוָּאָה מֵרַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב, עָלָיו הַשָּׁלוֹם – הַיְנוּ שֶׁהַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן הֵם הַתַּמְצִית הַיּוֹצֵאת מִמַּה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְקָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה', הֲגַם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָהּ צַוָּאָתוֹ וְלֹא צִוָּה כְּלָל לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, רַק הֵם לִקּוּטֵי אִמְרוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת שֶׁלִּקְּטוֹ לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי – לְכַוֵּן הַלָּשׁוֹן עַל מַתְכֻּנְתּוֹ (לְשׁוֹן סֵפֶר הַתַּנְיָא, אִגֶּרֶת־הַקֹּדֶשׁ, פֶּרֶק כה). וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָרְאוּ לָזֶה 'צַוָּאָה' [וּפָשׁוּט, שֶׁבַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַלִּקּוּט שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּסִימָן זֶה וְתֵבוֹת אֵלּוּ, כְּבָר נִקְרָא כָּל הַסֵּפֶר עַל שֵׁם זֶה: 'צַוָּאַת הָרִיבָ"ש' (הֶעָרוֹת וְצִיּוּנִים, הוֹצָאַת קה"ת)], כֵּיוָן שֶׁהָעִקָּר הוּא הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אַף שֶׁלָּאו בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְלָלָא, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד וּמְצַוֶּה לְכָל אֶחָד לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן 'צַוָּאָה', וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקַט הוּא – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לִהְיוֹת תָּמִים וְשָׁלֵם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת, כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֲבָל לִבּוֹ אֵינוֹ שָׁלֵם עִם הָעֲבוֹדָה, וְיֵשׁ לוֹ סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּלִבּוֹ, הַאִם כָּךְ צָרִיךְ לְבַלּוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אוֹ לָאו, וְאַף אִם נֶחְקַק בּוֹ חִיּוּב עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן כְּלָלִי, עֲדַיִן אֵינוֹ שָׁלֵם לִפְעָמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּקְבִיעוּת וּבְהִתְמַסְּרוּת לְכָל שְׁעוֹת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בִּנְפִילַת הַמּוֹחִין, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, אֵיךְ שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּקְטוּ מֵרַבֵּנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע הוּא "לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ" שֶׁזֶּהוּ שֹׁרֶשׁ הַחֲסִידוּת. כִּי "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר" (קֹהֶלֶת ז, כט), וְנָטַע בּוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ אֶת מִדַּת הַתְּמִימוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּאֶמְצָעוּתָהּ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כִּי 'תְּמִימוּת' פֵּרוּשָׁהּ 'שְׁלֵמוּת', אֶלָּא שֶׁ"הֵמָּה בִּקְּשׁוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים" (שָׁם), כְּדֵי לַהֲגוֹת אֶת הָאִישׁ יִשְׂרָאֵלִי מִמְּסִלַּת עֲבוֹדַת מַלְכּוֹ, וְעַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּתו מֵהָעֲבוֹדָה עַל יְדֵי מַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְצוּיִים, מְאַבֵּד אֶת הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ [פַּעַם אָמַר הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זי"ע לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ זי"ע, שֶׁהָיָה מֻחְזָק לְחָכָם גָּדוֹל, כַּיָּדוּעַ, שֶׁלֹּא כָּתוּב בְּתוֹרָה "חָכָם" תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶלָּא תָּמִים תִּהְיֶה, וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵרָאפְּשִׁיץ שֶׁצָּרִיךְ חָכְמָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת תָמִים עִם ה' (צִדְקַת יוֹסֵף, פִּיטְסְבּוּרְג, פָּרָשַׁת נֹחַ)]. וְעַל הָאָדָם לְהַחְזִיר לְעַצְמוֹ אֶת הַתְּמִימוּת הַיְנוּ שְׁלֵמוּת, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲבוֹדָה תַּמָּה – [שְׁלֵמָה] בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו וְעִם עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה 'שְׁלֵמָה', כִּי עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לַעֲבוֹד לַאֲדוֹנוֹ בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁיַּטִּיל עָלָיו – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִקָרְאוֹת בְּשֵׁם עֶבֶד נֶאֱמָן [כִּי אִם הַהֵפֶךְ מִזֶּה], כי אֵין עֲבוֹדָתוֹ תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָדַעַת, שֶׁבְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב – יָכוֹל וְצָרִיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – עוֹבֵד הוּא אֶת קוֹנוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁנּוֹפֵל אֶל מְקוֹמוֹת וּמַצָּבִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאָבַד שָׁם אֶת דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עָלָיו לָדַעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן, וּבְכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי בּוֹ – יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּצָּב הֶחָשׁוּךְ שֶׁאוֹפֵף אוֹתוֹ. וְלָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּמִים וְשָׁלֵם, אֲשֶׁר לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקָיו. וּמוּבָא בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן קכג): וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מְלָכִים־א ה, יא): "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם", אָמַר (מִשְׁלֵי ל, ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי". וְכֵן אָמַר אָסָף (תְּהִלִּים עג, כב): "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". וְכֵן כְּתִיב (מִשְׁלֵי כא, ל): "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְעִקָּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד 'פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים' אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְגוֹ'; כִּי לִפְעָמִים אָדָם מְמַלֵּא אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וְדַעַת, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְמַעֲשֶׂה, הוּא שׁוֹכֵחַ וּמִתְנַהֵג לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁלָּמַד וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר אִישׁ הָאֱלֹקִים, הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מֵלִיזֶענְסְק זי"ע (הַנְהָגוֹת הָאָדָם): 'לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּבֹא עַל הָאֱמֶת כִּי חַטַּאת נְעוּרִים שֶׁל הָאָדָם־הָרִאשׁוֹן מְסַמִּין עֵינָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה, אַף שֶׁיָּכוֹל לְפַלְפֵּל וּלְהַגִּיד לַאֲחֵרִים דִּינוֹ, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ וְלֹא מְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ – שֶׁהָעִקָּר לֹא לִשְׁכֹּחַ הַדְּבָרִים, רַק יִהְיוּ קְבוּעִים בְּלִבּוֹ תָּמִיד, וְשֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים עַל פִּיהֶם, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו (אָבוֹת ג, ט), וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד, שֶׁהַכַּוָּנָה, שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַדְּבָרִים, כִּי אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת נִזְקָן וְנִשְׁכַּח בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם גַּם־כֵּן, וְהַפְּנִימִיּוּת נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ, כִּי שָׁכַח אֶת עֹמֶק הַדְּבָרִים וְאֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ רְגִילוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִימִיּוּת, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁמִּתְאוֹנֵן הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה כט, יג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". וְעִקָּר – דָּבָר נָחוּץ הוּא לְעוֹבֵד ה', שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר־מוּסָר – וְשִׁעוּר־הַמּוּסָר הַזֶּה שֶׁיִּלְמַד יְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַה שֶּׁלּוֹמֵד אֶל פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ יִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה, וְאֵיךְ יִזְכֶּה לְהִזָּכֵר תָּמִיד בַּתַּכְלִית הַנִּצְחִית, שֶׁאֵין עוֹד דָּבָר נֶחְשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. הֵן רַב אוֹ מְעַט – הַדִּיּוּק בָּזֶה, כִּי הָעִקָּר הוּא הַפְּנִימִיּוּת, וְלָכֵן גַּם אִם לוֹמֵד מְעַט הוּא טוֹב, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א, יז), וְלִפְעָמִים אָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵין פְּנַאי כָּרָאוּי לִלְמֹד הַשִּׁעוּר מוּסָר, וּמַמְתִּין לְיוֹם אַחֵר שֶׁיִּלְמַד בַּאֲרִיכוּת וְכוּ', וְטָעוּת הִיא זוֹ, כִּי גַּם מְעַט הוּא טוֹב מְאֹד, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה 'בְּכָל יוֹם', כִּי בְּכָךְ מַרְגִּיל אֶת חַיָּיו לִחְיוֹת חַיִּים רוּחָנִיִּים הַצְּמוּדִים אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית; וְעַל כְּגוֹן דָּא נֶאֱמַר (מְנָחוֹת קי ע"א): 'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם'. וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד – הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, הַאִם הַלִּמּוּד מֵבִיא אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְשִׁנּוּי אֲמִתִּי שֶׁל דַּרְכֵי הַחַיִּים הַלֹּא מְתֻקָּנוֹת, וּלְהַחֲלִיפָן בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית [וּרְאֵה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (תִּנְיָנָא סִימָן סז): 'וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ'] – לִדְרֹךְ אֶת עַצְמוֹ – לִבְחֹן וְלִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ בִּתְמִידוּת הַאִם הוּא אָכֵן דּוֹרֵךְ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ, שֶׁהוּא אָכֵן מִתְנַהֵג, לְאוֹר לִמּוּדוֹ בְּשִׁעוּר מוּסָר שֶׁלּוֹ – בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת – אֵלּוּ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים, מִדּוֹת טוֹבוֹת הֵן הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ וַתְּרָנוּת, סַבְלָנוּת, אַהֲבָה, שָׁלוֹם וְכוּ', וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, הֵן הַנְהָגוֹת שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, וּבִיאָה מֻקְדָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְדִקְדּוּק בְּמִצְווֹת, וְעוֹד שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁגִּלּוּ צַדִּיקֵי־אֱמֶת, וּמוּבָאִים בְּסִפְרֵי מוּסָר וְיִרְאָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּבְחֹן אֶת עַצְמוֹ, אִם בְּפֹעַל־מַמָּשׁ הוּא מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן אַחֵר מִמַּה שֶׁהִתְנַהֵג עַד הֵנָּה, וְעוֹלֶה מִדַּרְגָּה אֶל דַּרְגָּה, וְזֶה יִהְיֶה סִימָן בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הוּא לִמּוּד פְּנִימִי וְלֹא לִמּוּד שֶׁל אֵיזֶה סֵפֶר לִידִיעָה בְּעָלְמָא. וְשֶׁלֹּא יָנִיחַ שׁוּם יוֹם מֵעֲשִׂיַּת מִצְוָה, הֵן קַלָּה הֵן חֲמוּרָה – וּפָשׁוּט, שֶׁהַכַּוָּנָה לְהַזְהִיר אֶת הָאָדָם לְהַכְנִיס חִיּוּת וּמוֹחִין בַּמִּצְווֹת, וְנוֹתֵן דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בָּזֶה, שֶׁבְּכָל יוֹם יִבְדֹּק אֵיךְ יָכוֹל לְהָאִיר מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, הַיְנוּ לִשְׂמֹחַ עִם קִיּוּם הַמִּצְוָה וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ קָטָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ מְזוּזָה וְצִיצִית, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מִפְּאַת רְגִילוּתָם, אֲבָל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת הַמּוֹחִין, שֶׁנֵּלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל (תְּהִלִּים פד, ח), בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת חֲדָשָׁה. וְסִימָנְךָ: 'הָוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה' (אָבוֹת ב, א), וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, וְכִי זוֹ הִיא רְבוּתָא לִהְיוֹת זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמוֹ בַּחֲמוּרָה, וְכִי מִי גִּלָּה לָנוּ אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה חֲמוּרָה אוֹ קַלָּה? וְעוֹד, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי, שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְזַלְזֵל בְּמִצְוָה כָּלְשֶׁהִי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא 'קַלָּה', עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר עַל זֶה?! וְלָכֵן מְחַדֵּשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב פֵּרוּשׁ – חָדָשׁ וְנִפְלָא – זָהִיר מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל יב, ג): "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" – רוֹצֶה לוֹמַר, הַנְּשָׁמָה תַּזְהִיר וְתָאִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה – שֶׁהוּא לְשׁוֹן אוֹר וְחִיּוּת, וּבָזֶה מְתֹרָצוֹת שְׁתֵּי הַתְּמִיהוֹת, מִצְוָה קַלָּה הִיא מִצְוָה שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו (עַיֵּן רַשִׁ"י דְּבָרִים ז, יב), וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ חִיּוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, אַף שֶׁמְּקַיְּמָהּ בְּהִדּוּר וְכָרָאוּי, אֲבָל הַנְּשָׁמָה חֲסֵרָה בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' – כָּל רָצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הוּא בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כג, כו): "תְּנָה בְּנִי לִבְּךָ לִי", שֶׁהָאָדָם יְקַשֵּׁר לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְלָכֵן 'הֱוֵי זָהִיר' – תָּאִיר וְתַזְהִיר הַמִּצְוָה, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה נְדִירָה – הַבָּאָה מִפַּעַם לְפַעַם, כְּמוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹ נְטִילַת לוּלָב וַאֲכִילַת מַצָּה, הוּא מָלֵא רֶגֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְכָךְ, כָּךְ מַמָּשׁ יַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם עִם אֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁיִּבְחַר, אַף הַקַּלָּה בְּעֵינָיו וְהָרְגִילָה אֶצְלוֹ בְּכָל יוֹם, וְלֹא יָנִיחַ יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי אֵיזוֹ מִצְוָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חֲדָשָׁה דַּיְקָא, שֶׁבְּכָךְ יִהְיֶה לִבּוֹ מְקֻשָּׁר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל. וּרְאֵה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (עֲבוֹדָה־זָרָה יח ע"א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: 'מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים מט, ו): "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" – עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסֻבִּין לוֹ לְיוֹם הַדִּין'. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּעֵת קִיּוּם מִצְווֹת אֵלּוּ, לַעֲשׂוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן): לִבָּא בָּעֵי רַחֲמָנָא, שֶׁהַלֵּב צָרִיךְ לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְגַם יֵשׁ לוֹמַר הַכַּוָּנָה, שֶׁצָּרִיךְ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד, ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. [וּלְגַבֵּי הַהֶדְגֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם מִצְוָה בְּכָל יוֹם דַּיְקָא, עַיֵּן בְּ'בֵאוּרִים וְהֶעָרוֹת' מֵהָרַבִּי מִלִּיוּבַּאוִויטְשׁ זי"ע (שֶׁבְּסוֹף צַוָּאַת־הָרִיבָ"ש, מַהֲדוּרַת קְהָ"ת; סִימָן א'), וְזוֹ תַּמְצִית הַדְּבָרִים: 'הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לִלְבוּשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כִּי לִהְיוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נִבְרָא, וְאִי־אֶפְשָׁר לַנִּבְרָא לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה בְּאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, לָכֵן בִּכְדֵי שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא הֶאָרָה מֵאוֹר אֵין־סוֹף, בָּרוּךְ־הוּא, וּבִפְרָט לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲוָיָ"ה (תְּהִלִּים כז), צְרִיכָה הִיא לִלְבוּשִׁים, וְכִמְשַׁל אוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּחִינַת (שָׁם פד, יב): "שֶׁמֶשׁ הֲוָיָ"ה" שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַבִּיט בּוֹ, וְעַל־יְדֵי הַמָּסָךְ שֶׁהוּא כְּמוֹ לְבוּשׁ – יְכוֹלִים לְקַבֵּל וְלִקְלֹט אֶת הָאוֹר… וְתַכְלִית דְּתוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא לִפְעֹל בֵּרוּר וְזִכּוּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי… וְזֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת יוֹמִין שְׁלֵּמִין דַּוְקָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת קִיּוּם מִצְוָה, כִּי מִכֵּיוָן שֶׁגֶּדֶר הָעוֹלָם הוּא מָקוֹם וּזְמַן, הֲרֵי מוּבָן שֶׁתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁתַּכְלִיתָן לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם – צְרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן. וְלָכֵן מֻכְרָח שֶׁבְּכָל יוֹם תִּהְיֶה עֲשִׂיַּת מִצְוָה [הֲגַם שֶׁגַּם כְּשֶׁחָסֵר לוֹ יוֹמָא חֲדָא – יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַלְּבוּשׁ עַל יְדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מָחָר שְׁתֵּי מִצְווֹת], כִּי בִּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת הַיָּמִים – הַזְּמַן גּוּפָא צָרִיךְ לִהְיוֹת: "כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא עָבֵיד עֲבִידְתֵּיהּ"' (זֹהַר ח"ג צד ע"ב)].

הפוסט צוואת הריב"ש סימן א' – לִהְיוֹת תָּמִים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הופיע לראשונה ב-פשוט עמוק.