בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, תשע"ו.
לִכְבוֹד אַחַי וְרֵעַי הַיְּקָרִים, תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה …. הֲוָיָ"ה יִהְיֶה בְּעֶזְרְכֶם תָּמִיד.
הִנֵּה הַשָּׁבוּעַ לָקִינוּ בְּכִפְלַיִם, "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם", לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים נָאִים מְאֹד, בְּרֶגַע אֶחָד כַּאֲשֶׁר הַשְּׁמוּעוֹת הִגִּיעוּ – נִקְרְעוּ כָּל הַלְּבָבוֹת, הֵבִין כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, כִּי יַד ה' נָגְעָה בּוֹ, בִּנְגִיעָה מֻרְגֶּשֶׁת מַמָּשׁ, בְּשִׂיא הַכְּאֵב הַפְּנִימִי הַקַּיָּם אֵצֶל אָדָם, וַאֲנַחְנוּ כֹּה צְעִירִים וְרַכִּים, מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְנוּ אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהִנֵּה כָּעֵת, חֲבֵרֵנוּ וידידינו הָאָהוּב מוּבָל לִמְנוּחוֹת, וְאָנוּ, אָנָה אָנוּ בָּאִים? אֵיךְ נִרְגָּעִים וּמִתְחַזְּקִים?
חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת קו ע"א): 'אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ'; לְמַה הַכַּוָּנָה "תִּדְאַג"? הַאִם צְרִיכִים אָנוּ לִחְיוֹת בִּתְחוּשָׁה לֹא נְעִימָה כִּי גַּם לָנוּ יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ, חָלִילָה וְחָלִילָה. הַכַּוָּנָה 'לִדְאֹג' – זֶה לְהָבִין מַה רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא… מַה הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ בְּעֵת הַזֹּאת… זֹאת הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּנוּ! יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁשָּׁם לְמַעְלָה, בְּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת – הַחַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר, עוֹלָם נָאֶה מִבְּכָאן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל.
אֶת הַצַּעַר הַטִּבְעִי, הֶעָמֹק כָּל כָּךְ, שֶׁל פְּטִירָה טְרָאגִית שֶׁל שְׁנֵי בַּחוּרִים מֻבְחָרִים, עָלֵינוּ לְתַעֵל לִמְקוֹמוֹת נְכוֹנִים וּטְהוֹרִים, לְהָבִיא אוֹתוֹ לְמַדְרֵגָה רוּחָנִית נַעֲלֵת, שֶׁנָּבִין מַה הַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַקָּצָר הַזֶּה, בְּעוֹלָם שֶׁזְּמַן הַפְּרֵדָה מִמֶּנּוּ אֵינוֹ יָדוּעַ, הַתַּפְקִיד מַתְחִיל לִהְיוֹת רְצִינִי בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן קָצָר, הַמְּלָאכָה מְרֻבָּה וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק… זֶה לֹא שֶׁאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים חֲדָשִׁים אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּעֵת הֵם נִהְיִּים מוּחָשִׁיִּים עַד לְאַחַת.
הִנֵּה הַפִּנְקָסִים הַיְּקָרִים שֶׁל לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, מְלֵאִים בִּכְתָב בָּרוּר עַל מַה שֶּׁזָּכָה לַחֲטוֹף בְּכָל יוֹם, אֲהָהּ, יוֹם שֶׁעָבַר לֹא יָשׁוֹב עוֹד? זוֹכְרִים? הִנֵּה זֶה נָכוֹן! רַק זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מֵהַיּוֹם, אֲבָל אָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמַן, כִּי עוֹד נִחְיֶה וְנִחְיֶה וְנַסְפִּיק הַכֹּל. אָז זֶהוּ שֶׁלֹּא! מַה שֶּׁלֹּא חוֹטְפִים הַיּוֹם – לֹא חוֹטְפִים מָחָר, הַיְּדִיעָה הַזֹּאת, כְּכָל שֶׁהִיא מְהַדְהֶדֶת בְּלֵב הָאָדָם – עוֹשָׂה אוֹתוֹ טוֹב יוֹתֵר, נָכוֹן יוֹתֵר, מְדֻיָּק יוֹתֵר, מְמֻקָּד לַמַּטָּרָה יוֹתֵר.
הָבָה וְנַחְשׂב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן מַה קָּרָה לָנוּ, בְּפָרָשָׁה בָּהּ אָנוּ קוֹרְאִים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד", לָקַח מֵאִתָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, בָּחוּר בֶּן זַ"ךְ שָׁנִים, לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְנֵר תָּמִיד, אוֹתָן מִצְווֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו – נֶהֱפָכוֹת לְנֵר שֶׁאִתּוֹ הוּא יְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכֵן הַשֵּׁנִי בְּדוֹמֶה לוֹ, הַבָּחוּר בֶּן טוֹ"ב שָׁנִים, שֶׁעָלָה וְנִתְעַלָּה וְתַלְמוּדוֹ הָרַב בְּיָדוֹ, מִן הָרָאוּי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּדְמוּתָם שֶׁל הָנֵי תְּרֵי צַנְתְּרֵי דְּדַהֲבָא, לְהָבִין אֶת עִנְיָנָם בְּהַאי עָלְמָא, וּלְהַשְׁלִיךְ מִשָּׁם מוּדָעוּת עֲמוּקָה עַל חַיֵּינוּ אָנוּ.
הָאֶחָד הָיָה יַעֲקֹב מֵאִיר זַ"ל, בָּחוּר שֶׁלֹּא נָח וְלֹא שָׁקַט, עִנְיַן יוֹם הַמִּיתָה לֹא זָז מִפִּיו, כָּל הַזְּמַן הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסְפִּיק עוֹד וְעוֹד, הַהֲפָצָה, לְזַכּוֹת עוֹד וְעוֹד יְהוּדִים, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ בִּטּוּל הַיֵּשׁוּת מֻפְלָאָה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה תְמִימָה וּפְשׁוּטָה שֶׁזֶּה יִעוּדוֹ בַּחַיִּים. כַּמָּה אֲנָשִׁים אָנוּ מַכִּירִים, שֶׁכָּל רֶגַע בַּחַיִּים שֶׁלָּהֶם מֻקְדָּשׁ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית? מַמָּשׁ כָּל רֶגַע! כָּל בֹּקֶר וְכָל עֶרֶב, כָּל נְשִׁימַת חַיִּים… וְהִנֵּה בַּחֲטָף, בַּדֶּרֶךְ הֲכִי טְרָאגִית, נֶעְלָם הָאוֹר הַזֶּה מֵאִתָּנוּ, הִשְׁאִיר אוֹתָנוּ בְּלִי… הַאִם זֶה לֹא הַזְּמַן לִבְדּוֹק אֶת חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ, מַה אָנוּ עוֹשִׂים אִתָּם, וְאֵיךְ אָנוּ מְנַצְּלִים אֶת הַחַיִּים הַקְּצָרִים בְּהַאי עָלְמָא?
הַשֵּׁנִי לְצַעֲרֵנוּ, הוּא בֶּן כִּתַּתְכֶם בֶּן גִּילְכֶם, שֶּׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ תָּמִיד, חַי וְנוֹשֵׁם בֵּינֵיכֶם, לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, שֶׁקָּרוּי עַל שֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבַּארְדִיטְשׁוֹב זי"ע, עָדִין נֶפֶשׁ וְאָצִיל הַמִּדּוֹת, שֶׁהִתְהַלֵּךְ עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּנָסִיךְ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתַלְמִיד הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו לְמַלְּאוֹת אֶת הַחַיִּים בְּתֹכֶן רוּחָנִי מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, שִׁעוּרִים כְּסִדְרָן, וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ עוֹד… קָשֶׁה לָנוּ לְהַבִּיט בְּעֵינֵי הַהוֹרִים הַמְיֻסָּרִים, קָשֶׁה לָנוּ לַחֲשֹׁב עַל הַמַּצָּב הַזֶּה, אֲבָל הוּא יֶשְׁנוֹ, וּבַעַל הָרַחֲמִים בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ מֵאִתָּנוּ, וְאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק וּבְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁאֵינָם מֻשָּׂגִים בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. מַה עִם הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת שֶׁלָּנוּ? אֵיךְ אָנוּ מְבַלִּים אוֹתָם?
עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁמַּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה – הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם סְתָם, אֵין מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ מַשְׁמָעוּת, אִם כַּמָּה וְכַמָּה צְעִירִים נגדעו מִן הָעוֹלָם בְּאֹפֶן מוּזָר שֶׁכָּזֶה, בְּפִרְסוּם עֲנָק שֶׁכָּל הָעוֹלָם שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, הֲרֵי שֶׁהַצְּעָקָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה מְהַדְהֶדֶת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהַנְּחִיצוּת שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר נִהְיֵית דְּחוּפָה בְּיוֹתֵר, כַּמָּה אַכְזָרִיּוּת הִיא לְהִתְעַלֵּם מֵהַקּוֹל הַנּוֹרָא הַזֶּה – שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים.
אֵין צֹרֶךְ לְהַגְדִּיר בְּמִלִּים בַּמֶּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק, אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְכָךְ, אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, זָכִינוּ וְאָנוּ יוֹשְׁבִים בִּישִׁיבָה, מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבָּהּ יוֹשְׁבִים בַּחוּרִים צְעִירִים וְלוֹמְדִים תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בִּרְצִינוּת וּבִנְחִישׁוּת, הֵן בְּלִמּוּד הָעִיּוּן וְהֵן בְּלִמּוּד הַבְּקִיאוּת, הֵן בְּגִרְסַת כָּל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה… יַד ה' פָּגְעָה בָּנוּ תְּחִלָּה. דַּוְקָא אָנוּ, מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁהִזְדַּעְזַע מֵהַסִּפּוּר – חֲבֵרִים קְרוֹבִים שֶׁל שְׁנַיִם מֵהַהֲרוּגִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, זֶה אוֹמֵר לָנוּ – שֶׁשִּׂיחַת הַמּוּסָר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָפְנְתָה אֵלֵינוּ, כֵּן, אֵלֵינוּ מַמָּשׁ.
אָסוּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לְהַעֲלוֹת עַל הַמַּחֲשָׁבָה מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חִדָּלוֹן וְעַצְבוּת, זֶהוּ נֶזֶק גָּדוֹל וְעָצוּם לְכָל הָעִנְיָן, כְּמוֹ קָרְבָּן שֶׁאָסוּר שֶׁתִּהְיֶינָה בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת פִּגּוּל, כָּךְ קָרְבָּנוֹת הַצִּבּוּר הַלָּלוּ בָּאִים לְרוֹמֵם אוֹתָנוּ וְלֹא לְהַחְלִישׁ, עָלֵינוּ לִרְצוֹת בַּחַיִּים, עָלֵינוּ לִשְׂמוֹחַ בַּחַיִּים, עָלֵינוּ לְהָבִין אֶת הַחַיִּים, דַּוְקָא בְּרֶגַע שֶׁל הַהִפָּרְדוּת מִן הַחַיִּים – אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַחַיִּים, אֶת נְחִיצוּת שְׁמִירַת הַזְּמַן, אֶת הַנִּצְחִיּוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁמְּסַגֶּלֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶת הַיֹּפִי וְהֶהָדָר שֶׁל בַּחוּרִים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת רַק אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
צְרִיכִים אָנוּ לַחְקוֹק בְּדַעְתֵּנוּ, כִּי אֲנָשִׁים לֹא יְכוֹלִים לָמוּת וְלֹא לְהֵהָרֵג, הַגּוּפוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם לֹא עֲמִידוֹת בִּפְנֵי שׁוּם דָּבָר, וַעֲתִידוֹת לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר, אֲבָל הַגּוּף זֶה לֹא אֲנַחְנוּ… אֲנַחְנוּ נְשָׁמוֹת אֱלֹקִיּוֹת, שֶׁלֹּא נִגְמָרוֹת לְעוֹלָם, תְּקוּפָה אָנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה, וּתְקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר אָנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת הַנִּצְחִי…
אָמְנָם, הַצַּעַר עַל מִיתַת אָדָם קָרוֹב הוּא טִבְעִי בְּיוֹתֵר, הוּא מְעוֹרֵר גַּעְגּוּעִים וּכְאֵב עָמוֹק, אֲבָל הוּא נָמוֹג וְהוֹלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁעִקַּר הַחַיִּים הוּא שָׁם לְמַעְלָה, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ לֵוִי יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֵאִיר שְׂמֵחִים מְאֹד, נֶהֱנִים מִכָּל פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת שֶׁלָּמְדוּ, חַיִּים מִכָּל דַּף גְּמָרָא, מִכָּל סֵפֶר קֹדֶשׁ שֶׁעִיְּנוּ בּוֹ, מִכָּל רָצוֹן שֶׁלֹּא נֶאֱבַד לְעוֹלָם, מִכָּל אֲנָחָה יְהוּדִית שֶׁלִּבָּם הַטָּהוֹר הִשְׁמִיעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ… מְדֻבָּר בְּמִילְיוֹנֵי חֶלְקִיקֵי חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלֹּא נֶאֱבָדִים לְעוֹלָם.
אַחַי וְרֵעַי, תַּלְמִידִים יְקָרִים, כְּשֻׁתָּף לַתְּחוּשׁוֹת שֶׁלָּכֶם, רָצִיתִי לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם בִּתְחוּשַׁת הַחִזּוּק הָאֶפְשָׁרִית לְכָל אֶחָד. לֹא צָרִיךְ לְהַדְחִיק וּלְהִתְעַלֵּם מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת הַכּוֹאֲבוֹת, לֹא צָרִיךְ לְהַגִּיד שֶׁזֶּה לֹא נוֹגֵעַ לִי… וְלֹא מֵזִיז לִי… צָרִיךְ לִדְמֹעַ, צָרִיךְ לִבְכּוֹת, צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ. אֲבָל כָּל זֶה מִתּוֹךְ הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁאֵין הַמְּדֻבָּר כָּאן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכִלָּיוֹן וְחִדָּלוֹן מֻחְלָט, חָלִילָה וְחָלִילָה. מְדֻבָּר כָּאן בַּהֲשָׁבַת הַנְּשָׁמָה לְשָׁרְשָׁהּ, כַּאֲשֶׁר בֶּן מַגִּיעַ לְחֵיק אָבִיו, לְקַבֵּל אֶת הַגְּמוּל שֶׁהוּא יָצַר בְּמוֹ יָדָיו בָּעוֹלָם.
תְּחוּשׁוֹת כָּאֵלּוּ, נְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת – מְמַלְּאוֹת אוֹתָנוּ שִׂמְחַת חַיִּים! מְבִיאוֹת אוֹתָנוּ לַמָּקוֹם הַתַּקִּין שֶׁל הַחַיִּים, כָּךְ הַמָּוֶת וְהַהֶרֶג לֹא פּוֹעֵל בָּנוּ שׁוּם דָּבָר, הוּא פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל לְהָמִית, לֹא יָכוֹל לִגְרֹם נֶזֶק בִּכְלָל, לֹא, לֹא, כִּי אֵין הָאָדָם מֵת, אֶלָּא עוֹבֵר מֵעוֹלָם לְעוֹלָם.
הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, הִיא הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר – בִּשְׁבִילֵנוּ ובגללנו נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּדִיּוּק בִּשְׁבִיל רְגָעִים כָּאֵלּוּ שֶׁל נִסָּיוֹן מַר מְאֹד, כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהָבִין אֶת הַשָּׂפָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, הוּא מַקְשִׁיב לְזַעֲקַת הַשְּׁכִינָה, בִּשְׁבִיל זֶה נוֹצַר הַכֹּל, וּבַעֲבוּר זֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל.
מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים בְּעֵת כָּזֹאת, זֶה רַק דָּבָר אֶחָד פָּשׁוּט – לְקַבֵּל קַבָּלָה טוֹבָה, קְטַנָּה מְאֹד, יְעִילָה, אֶפְשָׁרִית, שֶׁאֶפְשָׁר וְנִתַּן לַעֲמֹד בָּהּ, שֶׁאֵינָהּ קָשָׁה לְיִשּׂוּם, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת תְּמִידִית וְעִקְבִית לְכָל הַחַיִּים, אִם נְקַבֵּל זֹאת עַל עַצְמֵנוּ, כָּל אֶחָד בְּדָבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אוֹ בַּמֶּה שֶׁמֵּאִיר לוֹ, וְהִיא תִּהְיֶה קַבָּלָה שֶׁאֵין מְפֵרִים אוֹתָהּ, הֵן מֵחֲמַת שֶׁהִיא קַלָּה לְקַיֵּם וְהֵן מֵחֲמַת הַהִתְעוֹרְרוּת בָּהּ נֶעֶשְׂתָה הַקַּבָּלָה, הִיא תַּעֲנִיק חַיִּים חֲדָשִׁים בְּעוֹלָם הַתְּלָאוֹת הַזֶּה, כִּי הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַקַּבָּלוֹת הַטּוֹבוֹת הֵם אוֹרוֹת חַיִּים וּמְחַיִּים, נִבְרָאִים מִכָּל אַחַת מֵהֶן מַלְאֲכֵי חַיִּים, מַלְאֲכֵי רַחֲמִים…
נְשָׁמָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּגַן עֵדֶן, שֶׁמִּתְחַזְּקִים בִּגְלָלָהּ, שֶׁמִּשְׁתַּפְּרִים בְּגִין הַהֶעְדֵּר שֶׁלָּהּ מֵהַאי עָלְמָא, הִיא שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת, הִיא נִזּוֹנֶת מִמַּעֲשֵׂי הַתַּחְתּוֹנִים, הִיא כְּמוֹ מְבַקֶּשֶׁת וּמִתְחַנֶּנֶת מֵאִתָּנוּ שֶּׁנַּעֲשָׂה הַרְבֵּה בִּשְׁבִילָהּ וּבַעֲבוּרָהּ, וְאִם אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַיְּקָרִים הַלָּלוּ, שֶׁעָלוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, הָבָה וְנַעֲשֶׂה מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, וְנַתְחִיל בְּדָבָר קָטָן, אִישִׁי.
עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד, הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב, שֶׁהַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם חַיִּים אֲרָעִיִּים, שֶׁאָנוּ פֹּה בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת הוֹן אֲמִתִּי שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְשֶׁאֶת מְלֶאכֶת הָאִסּוּף הַזֹּאת שֶׁל הַרֲרֵי עַד שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה לֹא מַתְחִילִים בְּגִיל מִתְקַדֵּם וּמְבֻגָּר, אֶלָּא בִּימֵי הַבַּחֲרוּת מַמָּשׁ, אָז הַזְּמַן לַחְשֹׁב עַל הַתַּכְלִית, כִּי אָנוּ קְרוֹבִים אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהֲרֵי לֹא מִזְּמַן בָּאנוּ מִשָּׁם, עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת הַמָּקוֹר שֶׁלָּנוּ, אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּנוּ, אֶת הַבַּיִת הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁלְּשָׁם נָשׁוּב אַחַר אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים.
וְאִם כָּל הַדִּבּוּרִים הָאֲמִתִּיִּים הַלָּלוּ יִכָּנְסוּ בְּלִבֵּנוּ, וַיַּחֲרִשׁוּ תְּלָמִים בִּשְׂדֵה הַנְּשָׁמוֹת הָרַכּוֹת שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּן הַנּוֹרָא וְהָאָיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיָה לָרִיק חָלִילָה, אֶלָּא אָנוּ נִקַּח אֶת הַמּוּסָר הָאֱלֹקִי לְעֹמֶק הַלְּבָבוֹת הַצְּעִירִים שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ נִהְיֶה אֵלּוּ שֶׁמַּקְשִׁיבִים לְמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִהְיֶה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
אוֹהֲבְכֶם לָנֶצַח – רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה