{זוגיות}

חיי הנישואין כיצירה אמנותית איך יתכן דבר כזה, שכל דבר בחיים אנו 'לומדים' ומתרגלים, החל מהרגע שאנו פותחים את העינים, דרך 'כתיב וכתב', עד המיומנות

על 'אונאת דברים' בבית ובחוץ אנשים, יצירתיים הם עד להפליא, מסוגלים לקחת משהו הכי גרוע שבעולם, להעניק לו אידיאליזציה והרי הוא 'הטוב שבטוב'. בטח שמעתם

כיצד נבנה נכון את חיי הנישואין? המשפחה היהודית, מכונה במקורות בשם 'בית', בכמה התייחסויות, "ביתו" – 'זו אשתו' וכו'. וכן הפעם הראשונה בה התבשר האדם

תכלית האדם בעולמו היא להגיע אל שלמות קומת-האדם שבו, השנים, בבואם למפגש הנצחי של חיים־בשנים, מביאים אתם בעל כרחם את כל שדה נפשם, השטחים המלבלבים

לדעת לדבר… "לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר, בְּחִינַת (תְּהִלִּים יט): "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם"

לדעת להקשיב… אחד מיסודות התקשורת הנכונה בין איש לרעהו, הוא לדעת להקשיב, רבות נאמר ונכתב בענין זה, אך מידה מרובה של נחיצות יש בין שנים

השקפת חז"ל מעשית שבונה עולם כולם מכירים את המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", כמוך ממש, וכלשון חז"ל: 'מה שעליך שנוי אל תעשה לחברך', נכון שלא

לדעת לוותר… חכמינו אמרו במדרשם הטוב (במדבר רבה ט, ב): "לימדה אותך התורה, שתהא ותרן בתוך ביתך, נשפך יין? הוי ותרן". מידת הוותרנות היא מהמקלות

למצוא את הזמן! עם כל הרצון הטוב, לא ייתכן לבנות את הקשר האמיתי בין שְׁנַיִם-נְשׂוּאִים, אם לא 'יִפָּגְשׁוּ' מפעם לפעם. והכונה שעליהם לקיים 'פגישה' נפשית

החוזה הבלתי כתוב באותם רגעי־שמחה של עמידה תחת החופה, ושמיעת הברכות מתוך לב טהור ומקוה לטוב, אין בני הַשְּׁנַיִם מתארים לעצמם את מה שיתרחש במסגרת

פשוט להיות טוב הקדוש ברוך הוא כתב בתורתו: "לא טוב היות האדם לבדו", ומכח מאמרו יתברך אשר כפטיש יפוצץ סלה – ומתחלק לכמה ניצוצות, הרי

אתה לא יודע הכל… ברצוני בשורות אלו לשרטט קוים לדמותה של החולשה האנושית הדי נודעת, הגורמת לנו להחשיב את עצמנו כיודעים הכל! מבינים לעומק! וגם

לדעת לכבד… לרבים מאתנו, נתפש נושא הכבוד דווקא ככזה הקשור למידת הגאוה המאוסה, לגאוותן הקלאסי אנו רגילים לקרוא: חולה כבוד! אכן, כל הרודף אחר הכבוד

לדעת את הלב ולהכיר את הביחד בית יהודי נבנה על מציאות ולא על חלומות. ההכרה של המתרחש חיונית לשנים-הנשואים כדי שיוכלו לממש את האתגר הגדול

השם היפה – לכלוכית חכמינו זכרונם לברכה, מורי דרכנו הם, לא רק בהלכות התורה הקדושה ובאורחות נתיבותיה כי אם חיינו היומיומיים מונהגים על ידי ראייתם

לכבד את הפרט חישבו על הפלא הגדול שבחיי הנישואין בכלל. שני אנשים, לא, אחד איש ואחת אשה שניהם בעלי רקע שונה, טבעים שונים עם דעות

לדעת לשלם מחיר רישמו כלל זה לפניכם – בחיים אין שום דבר בחינם, לכל דבר יש מחיר! גם אם אינו משולם במטבעות של כסף ממשיות,

היופי של הניגודים "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה כך אין דעתם שוה זה לזו", וכשם שאין דעתם דומה זל"ז כך אין תכונות נפשם, תפישות