{מועדי ישראל}

קריאות נואשות מלבו של בן אוהב טאטע זיסער! אבא שבשמים! אבא ממש, אני קורא אליך כבן לאבא איי, כאב עווני כואב לי מאד, המצב קשה

הִרְהוּרֵי פְּרֵדָה מֵהַשָּׁנָה שֶׁהוֹלֶכֶת   מַשֶּׁהוּ יֵשׁ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, הָאַחֲרוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת', הִיא נִקְרֵאת. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִלְּקַשֵּׁר בֵּין הַשֹּׁתִים: שַׁבָּת וּסְלִיחוֹת. וְהַפַּיְטָן

כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹפֵט בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא מֻשָּׂא חֲלוֹמוֹתָיו שָׁנִים שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל בַּגְרוּת וְאֵינֶנּוּ עוֹד קָטִין, הוּא בְּעִקְבוֹת שָׁרָשָׁיו הָאֲבוּדִים, מִי הוּא הָאַבָּא

רְסִיסֵי רַעְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת הִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם א' דִּסְלִיחוֹת. הַלֵּב שׁוֹאֵל בְּשֶׁקֶט: – "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת"? כָּךְ

ערב ראש השנה באומן! הָיִיתִי שָׁם… זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הַשּׁוֹאֶפֶת לְחֹמֶר אָטוּם. אֵינִי מַצְלִיחַ לְהֵרָגַע… חֲוָיָה רוּחָנִית שֶׁכָּזוֹ! זוֹ

הִרְהוּרִים לְיַד צִיּוּן מוֹהֲרַ"ן בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה   הָיִיתִי שָׁם… זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הַשּׁוֹאֶפֶת לְחֹמֶר אָטוּם. אֵינִי מַצְלִיחַ לְהֵרָגַע…

הריקוד של יוסלה השייגעץ   בדיחה יהודית חיננית מספרת, כי במוצאי שמחת תורה הגיע הביתה שמש הקהל, דמות של לא יוצלח אמיתי בכל קנה מידה,

עדיין מרחשות השפתיים חודש מרחשון הנושק לחודש תשרי, הוא מהווה השלמה נפלאה, ככלים המכילים את האור, אותו קנינו בירח האיתנים, שאיתן במצוות, בתשובה ובתפלה. בשמו

יום התגברות החשק הקדוש החדש אהה! זמן מתן תורה. מי ישוה לך ומי ידמה לך יום הששי בחודש סיוון, שבשבילך נברא העולם. היש יום גדול

מִנְהָג דְּפִיקַת הַשַּׁמָּשׁ עַל הַתְּרִיסִים בָּעוֹלָם הָעַתִּיק, בִּמְדִינוֹת אֵרוֹפָּה הַיְּהוּדִית, הָיוּ שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים בְּמַהֲלַךְ לֵיל מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשָּׁנָה, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, דְּפִיקוֹת

      להכיר את קדושת הזמנים המותאמת לנפש יהודי מצווה להשתעבד לגמרי אל הקדוש־ברוך־הוא וצו תורתו הקדושה. אין זה מהלך נגד הטבע האנושי, ההיפך הוא הנכון,

לִקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּתִשְׁרֵי   יוֹם תִּשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי, הוּא יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא עַד מְאֹד, הִנֵּה יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַנּוֹרָאִים מִתְקָרְבִים לְסִיּוּמָם, סִפְרֵי הַסְּלִיחוֹת הֻכְתְּמוּ בִּדְמָעוֹת

יחזקאל צופה במרכבה העליונה מוצאי שבועות. הנה זה קרה, היינו שם. זכינו וטבלנו בנהר-דעה של אור האורות שיא השיאים של התובנה היהודית קבלת התורה, שהיא

מַחֲשָׁבוֹת לְרֶגֶל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים שְׁלֹשֶׁת שָׁבוּעוֹת הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת מְחֻדָּשׁוֹת אוֹדוֹת מַעֲמָדֵנוּ כִּיהוּדִים הָאֱמוּנִים עָלַי תּוֹרָה. הַכְּלָלִים הַבְּרוּרִים כֵּיצַד לְנַהֵל אֶת הַיָּמִים

עמידת דום לזכר קהילות הקודש שנחרבו בקהילות רבות נהוג לציין את יום כ' בסיון כיום זכרון ותענית לחורבן שלוש מאות קהילות יהודיות ברחבי אירופה, בימים

הוּא אַבָּא שֶׁלָּנוּ – הַמֶּלֶךְ   בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא

איך נאהיב את חומרות הפסח על הילדים   אין כמו חג הפסח לגבש את המשפחה הגרעינית והמורחבת,  הגדול של הבית, שנמצא זמן חורף שלם בישיבה

לקדושת יום טוב של חמשה עשר באב לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא