{מועדי ישראל}

חיפוש אחר ההתעוררות שהיתה פעם ברחבי העולם היהודי כבר הדהדה בבוקרו של יום השבת פרשת ראה, יריית הפתיחה לחודש אלול, שהוא ההכנה לימי הדין הנוראים,

אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם י"ד אלול תש"פ   ביום ראש השנה, אנו נדרשים לבוא אל הכתרת מלכנו, יתברך שמו, הדבר המפעים הזה, שבורא

התעוררות לקראת ליל הסדר   הנה בראש כל מועדות נשאת פסח, הימים המבורכים והקדושים, שיש בהם את עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, וכמאמר המאור עינים,

הִרְהוּרִים שֶׁל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד

לִמּוּד מְחֻדָּשׁ בְּמַהוּתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז כָּל מַה שֶּׁעָבַר וְעוֹבֵר עַל הָעָם הַיְּהוּדִי הוּא אֵרוּעַ מְכוֹנֵן, לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. לֹא קַיָּם פָּרִיט, קָטָן כְּכָל

מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה בְּעִקְבוֹת סֵפֶר יוֹנָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁעָבַר עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, קָרָאנוּ אֶת הַהַפְטָרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל 'מַפְטִיר יוֹנָה', סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה

מַחֲשָׁבוֹת לִסְעֻדַּת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הַתְּפִישָׂה רוֹוַחַת, כִּי אֲכִילַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הִיא לֹא יוֹתֵר מֵהֲכָנָה לְהָקֵל עַל הַצּוֹם הַקָּרֵב, כְּאִלּוּ, אִם נִהְיֶה שְׂבֵעִים זֶה

הִרְהוּרִים בְּרִגְעֵי הַכַּפָּרוֹת! מִנְהַג הַכַּפָּרוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל יְסוֹדוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, בִּיסוֹדוֹת טְמִירִים וְנֶעֱלָמִים מֵעוֹלָם הָרָז וְהַסּוֹד. דִּבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ מְלַמְּדִים אוֹדוֹת מִתּוּק הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַמִּתְחוֹלֵל

סוֹד הַחִבּוּק הָאֱלֹקִי, הַנִּפְלָא וְהַנָּעִים בחַג הַסֻּכּוֹת "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ו) – זֶה סֻכּוֹת, הַקִּרְבָה שֶׁלָּנוּ אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם בִּימֵי רָצוֹן אֵלּוּ, עוֹלָה

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – שבת נחמו קשה לנחם אבלים. קשה שבעתיים להתנחם. ובמיוחד כשהאבל הוא על בסיס קיומי אשר אין מציאות להתמודד עמו.

טעימות של ארוחה חלבית בבוקרו של חג השבועות נהגו כל ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. זה יכול להיות דווקא חידוש מרענן, במקום אוכל כבד,

הֲכָנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַמִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּמַהוּת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַקְּדוֹשִׁים, הַמַּתְחִילִים מִיּוֹם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמִסְתַּיְּמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, כְּשֶבַּתָּוֶּךְ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים הַכּוֹלְלִים

(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד – וְנִרְאֶה לוֹמַר, שֶׁעִנְיָן אֵיכָה הוּא בְּחִינַת אֵי כֹּה, כִּי כֹּה מְרַמֵּז עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא סוֹד כ"ה אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמַע

מַבָּט מְחֻדָּשׁ עַל סֵדֶר אֲמִירַת הַקִּינוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַם יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, כַּאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ, בְּיָדָם סִפְרוֹן הַקִּינוֹת הַמְסוֹרָתִי, כָּל עֵדָה אוֹחֶזֶת בְּשֶׁלָּהּ,

קָרָא עָלַי מוֹעֵד דרשת תשעה באב תשפ"ג   ענין תשעה באב הוא כיסופים לבית המקדש חדש, הבכיה על חורבן בית המקדש אינה בכיה על בית

כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹפֵט בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא מֻשָּׂא חֲלוֹמוֹתָיו   שָׁנִים שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל בַּגְרוּת וְאֵינֶנּוּ עוֹד קָטִין, הוּא בְּעִקְבוֹת שָׁרָשָׁיו הָאֲבוּדִים, מִי הוּא

שִׂמְחַת הַמְּחִילָה הַמֻּשְׁלֶמֶת   "אִם לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יָבִינוּ זֹאת, הָיִיתִי מְאַרְגֵּן רִקּוּדִים בְּיוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה", כָּךְ הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן

יום תענית יחידים – ערב שבת פרשת חוקת היום, ערב שבת פרשת חוקת, הוא יום עצוב לעם היהודי, יום גורלי ומכונן, כדי 'להיות שם', עלינו