{מאמרים}

אני לדודי ועלי תשוקתו   כל נקודת החיבור שבין יהודי לבורא עולם היא נקודת האהבה. כל קשר בעולמנו מושתת על היסוד הזה, אם לא בחיצוניותו

על העדות השבועית שלנו אודות בורא הבריאה   השבוע שוחחתי עם יהודי נכבד בעל צורה, ונסובה השיחה אודות העדות שאנו מעידים, כביכול, על בריאת שמים

עֹנֶג מְדֻיָּק ו' תמוז תשפ"ב   רַבִּים הַחברים הַנִּכְשָׁלִים בְּדַרְכֵי הַחַיִּים, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת פִתּולי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁיִּפְקְדוּ אוֹתָם, הֵם יְכוֹלִים לַחֲשֹׁב עַל מָקוֹם שֶׁהוּא

נכתב על ידי א. ר. עִנְיַן שַׁבָּת־קֹדֶשׁ א. בְּ'קַבָּלַת־שַׁבָּת' אָנוּ מְשׁוֹרְרִים: "לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה"; וְצָרִיךְ לְהָבִין, לָמָּה נָקַט פַּעֲמַיִם לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְגַבֵּי שַׁבָּת־קֹדֶשׁ [לְכוּ

אור שאי אפשר לכבותו ערב ראש חודש כסליו תשפ"א   אור השם יתברך הוא אור שאי אפשר לכבות אותו, גם אם אדם החשיך מאד ועשה

שִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים אֶצְלְךָ בִּפְנִים   פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, מִתְקַשֶּׁרֶת עִם אוֹר. שִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה הַמְּאִירִים אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה (בַּמִּדְבָּר ח, ב), מְאִירִים אֶת

להאזין בעיון לתשובות הרוחניות שבת האזינו תשפ"א   האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. האזנה היא פעולה חריפה ומדוייקת, המאזין אינו שומע סתם, הוא

מהותו של צום גדליה ג' תשרי תשפ"א   ביום אחר ראש השנה, בכל שנה ושנה, מתענים כל בני ישראל תענית מיוחדת בשם "צום גדליה", המדובר

הרהורים של תקיעת שופר ב' תשרי תשפ"א   קול השופר המהדהד זה חודש שלם, ומקבל את הגושפנקא החיובית שלו בימי ראש השנה הקדושים, מעורר בנו

רוח הקודש צווחת לאור המאורעות הנוראים, מוצאי שמחת תורה תשפ"ד   כשהשר שלום מבעלזא בנה את הבית כנסת המפורסם שלו, היתה הרבנית זו שביקשה ממנו,

אוי גדלות, כמה חמקמקה את כ"א אב תש"פ   שגעון גדלות, הוא תדר קיים בעולמנו, אם אמרת שגעון גדלות משמע שהודית בעצם קיומה של הגדלות,

אִם הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ… י' חֶשְׁוָן תשפ"ד   מִנְּקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' לֵיבּ גְּלוֹיבֶּערְמַאן זַצַ"ל, יְהוּדִי מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, שֶׁעוֹד זָכָה לְהִסְתּוֹפֵף

אֱמוּנָה בַּצַּדִּיקִים – אֻמָּנוּת הַצַּדִּיקִים י"ח חֶשְׁוָן תשפ"ד   אֲנַחְנוּ מִתְפַּעֲלִים מֵעֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים עַל עֲבוֹדָה שֶׁל עֶרְלִיכֶער יוּד, אָנוּ מִתְמוֹגְגִים בְּגַעְגּוּעֵי נֶפֶשׁ, אָנוּ

תְּמִימוּת   הוֹלֵךְ לוֹ אִישׁ בַּעֲרוּגוֹת הַחַיִּים שָׁלֵם הוּא עִם אֱלֹקָיו כָּל הַיָּמִים אֵינוֹ מִתְעָרֵב בִּגְמוּל עַל גֵּאִים מְקַיֵּים מִצְווֹת וְשׁוֹמֵעַ לַחֲכָמִים מִדַּת הַתְּמִימוּת אֵם

האזינו בני אדם לתדר החדש…. אנחנו רגילים לחשוב במונחים של "כוחי ועוצם ידי", גם כשאנו אומרים בדיוק ההיפך, ואנו כל הזמן אומרים 'בעזרת השם' ו'אם