{מדת השתוות}

סימן י   כְּלָל גָּדוֹל מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה הִשְׁתַּוּוּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְכֵן

סִימָן ב שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהלים טז, ח), שִׁוִּיתִי לְשׁוֹן הִשְׁתַּוּוּת, בְּכָל דָּבָר הַמְּאוֹרָע הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ, בֵּין בְּעִנְיָן שֶׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם אוֹ