{הסתרה}

משהו ודאי ביותר ערב ר"ח תמוז תשפ"א   האמונה נתפשת בלב בני אדם כמנוס במקום של אי ידיעה, אך האמונה האמיתית יושבת על ידיעה ברורה,

מכתב מאה ארבעים ושבעה מוצאי שבת קודש פרשת שמות תשפ"א לכבוד אהובי אחי היקר … ….. שיחי'. מה אומר לך, חבל שלא היית עמנו בסעודה

לחוות אלוקות בתדר קבוע כ"א טבת תשפ"א   אי ההרגשה של נוכחות אלוהית היא צרת רבים, קשה לשתף בענין האלוקי לבבות תוהים, כי אם להחוותם,

אֱלוֹהַי! מַה נִסְתָּר אַתָּה נר חמישי דחנוכה תשפ"א   אֱלוֹהַי! מַה נִסְתָּר אַתָּה עֶלְיוֹן עַל כָּל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹן מִכָּל תַּחְתּוֹנִים אֶקְרָא אַחֲרֶיךָ בְּקוֹל גָּדוֹל וְתַעֲזֹב

כשהמלים יוצאות מהלב כ"ג כסליו תשפ"א   אהבה לאלוקים אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ בּוֹרְאִי, הֵבֵאתָ אוֹתִי לָעוֹלָם כְּדֵי לִיצוֹר אוֹתִי לְטוֹב גָּמוּר, הֲמוֹן דְּבָרִים אֲנִי לֹא

יַעֲקֹב מִתְמוֹדֵד עִם הֶעְדֵּר וְהַסְתָּרָה מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה   וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. חַכְמֵי הַסּוֹד וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, זִהוּ אֶת בְּאֵר

הגילוי מול ההסתרה י"ב תשרי תשפ"א   יש לי קושיא גדולה ואולי תפתור לי אותה. הרי המציאות האלוקית היא הדבר הכי גלוי, משום שלכל הנמצאים

נפשי חולת אהבתך כ"ט תמוז תש"פ   בעומק העונג האנושי – מונח הסבל התוחם. לא כן העונג האלוהי, הוא אינסופי לגמרי, עולם ההסתרה הזה, הוא

תשוקה לאלוקות י' בתמוז תש"פ   היי השם יתברך אני אוהב אותך אני רוצה שתתגלה אלי אני רוצה להיות הכי קרוב אליך רוצה להרגיש את

גילוי והסתרה בחדא מחתא י"ג סיון תש"פ   אנו חיים בעולם של הסתרה וגילוי, שמצד אחד רואים פלאי פלאות את גילוי אלוקותו יתברך, ומצד שני

מכתב תשעה עשר יום שני לסדר בלק, ז' תמוז תש"פ.   לכבוד האברך היקר והנעלה ר' …, שיחיה. בענין הגילוי אלוקות שיש בעולם, חשבתי הרבה,

על יצועי ז' תמוז תש"פ   בְּהַעֲלוֹתִי עַל יְצוּעִי זְכַרְתִּיךָ אָבִי הָרַחֲמָן מֶלֶךְ הָעוֹלָם בְּהָקִיצִי מִיָּד יְדַעְתִּיךָ אֱלוֹקַי אֵל מִסְתַּתֵּר וְנֶעֱלָם בַּהֲגִיגִי תָּמִיד הִכַּרְתִּיךָ אֲסַפְּרָה

מלים של השתוקקות ב' תמוז תש"פ   אבא בשמים, אני רוצה להיות צדיק, כמוך, טוב כזה, נקי כזה, טהור לגמרי, בלי שום רצון אגואיסטי, אני

א. פֶּתַח דְּבָרֵנוּ יָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, בְּדִבְרֵי מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, שֶׁדִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ (סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ 'תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף'; פָּרָשַׁת תָּבֹא): 'הָאֱמוּנָה הִיא דְּבֵקוּת

בית מלא ספרים ובגד שכולו תכלת ערב שבת פרשת קרח, כ"ז סיון תש"פ   קרח רוצה רק שלימות, הוא מבין טוב ב'בית מלא ספרים', אבל

דרושים מחפשי ה' בעולם החיפוי   אנחנו מחפשים אותו, מדברים אודותיו, חיים ממנו ובגללו, ואיננו יודעים אותו. הכול שלו, ואף אנו בעצמנו, ואיננו מודעים אליו

אֱמוּנָה בָּרָה רְאִיתִיךָ חֲמִיתִּיךָ חֲזִיתִיךָ עַיִן בְּעַיִן בְּבֵרוּר נִבְהַלְתִּי מֵהַסְתָּרָתְךָ וּפָנִים קִבְּצוּ פָּארוּר אֵיךְ נִתַּן לְהִתְעַלֵּם מִנּוֹכְחוּתְךָ הַבְּרוּרָה כִּי אֵין לְהִמָּלֵט מִמַבָּטְךָ כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה אַבִּיט