{עקמומיות שבלב}

נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה' מוצאי שמחת תורה תשפ"ד לאור המאורעות הקשים רח"ל מעתה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ