יב. לְהַאֲמִין בַּשִּׁנּוּי
יב. כְּדֵי לְחוֹלֵל שִׁנּוּי בְּעַצְמְךָ – אַתָּה חַיָּב לְהַאֲמִין בַּשִּׁנּוּי. לֹא כְּאֶחָד שֶׁמְּנַסֶּה, אֶלָּא כְאֶחָד שֶׁצּוֹעֵד בְּבִטְחָה בְּדֶרֶךְ מֻכֶּרֶת לוֹ שֶׁתָּבִיאוּ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. דֶּרֶךְ הַשִּׁנּוּי
יב. כְּדֵי לְחוֹלֵל שִׁנּוּי בְּעַצְמְךָ – אַתָּה חַיָּב לְהַאֲמִין בַּשִּׁנּוּי. לֹא כְּאֶחָד שֶׁמְּנַסֶּה, אֶלָּא כְאֶחָד שֶׁצּוֹעֵד בְּבִטְחָה בְּדֶרֶךְ מֻכֶּרֶת לוֹ שֶׁתָּבִיאוּ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. דֶּרֶךְ הַשִּׁנּוּי
