{פרשת בראשית – התחלנו מבראשית}

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל מְגֹרָשִׁים מִגַּן עֵדֶן

מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה

 

וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית עָבְרָה גַּם הִיא.

הַנִּיחוֹחַ הָאַחֲרוֹן מִימֵי הָאוֹר וְהַקְּדֻשָּׁה, נָמוֹג אַף הוּא. מֵעַכְשָׁו, יְמֵי חוֹל בִּלְבַד. אֲבָל עִם רֵיחַ שֶׁל הַתְחָלָה, כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת שָׁם, בַּהַתְחָלָה הַחֲדָשָׁה וְהַנְּקִיָּה.

כָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱצָל הַזֶּה שֶׁסִּגַּלְנוּ בִּימֵי תִּשְׁרֵי הַמְיֻחָדִים, יָכוֹל לִהְיוֹת נִצּוֹק לְתוֹךְ כְּלִי, שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר בְּנִיחוֹחוֹ הַמְּיֻחָד לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, לַכְּלִי הַזֶּה קוֹרְאִים 'בְּרֵאשִׁית', בַּהַתְחָלָה…

הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַתּוֹרָה מְגוֹלֶלֶת גְּוִילֵי חַיִּים הַמַּתְחִילִים מִנְּקֻדַּת הָאֶפֶס, שֶׁלְּפָנֶיהָ לֹא הָיָה כְּלוּם. כְּמוֹ הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי שֶׁל פָּרָשָׁה נִשְׂגָּבָה זוֹ, כָּךְ מִתְנַהֲלִים חַיֵּינוּ בְּעַצְמָם. אֲנַחְנוּ גַּם נִמְצָאִים בִּשְׁלַב כָּלְשֶׁהוּ בַּחַיִּים בְּאֵיזֶה סוּג גַּן עֵדֶן מְסֻיָּם, גַּן עֵדֶן שֶׁל גִּלּוּי אֱלֹקוּת נִפְלָא, וּלַהֲוָּתֵנוּ, כֹּשֶׁר הַהִשָּׂרְדוּת שֶׁלָּנוּ מְאַבֵּד מִיְּכָלְתּוֹ, וְאָנוּ מוּעָפִים הַחוּצָה, לְלַקֵּק אֶת פִּצְעֵי טִפְּשׁוּתֵנוּ, אֵי שָׁם בְּמֶרְחֲבֵי הַיְּשִׁימוֹן נְטוּל-הַגִּלּוּיִים.

לְשֵׁם תִּקּוּן וַחֲזוֹר, עָלֵינוּ לָשׁוּב לִנְקֻדַּת הָאַיִן הַהִיא, בָּהּ הָיִינוּ עֵרוּמִים מֵחָכְמוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת מְשֻׁחָדוֹת, לֹא נוֹגְעִים בַּדַּעַת, לֹא מִתְקָרְבִים לַיֵּשׁוּת הָעַצְמִית, בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לָאוֹר הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹרֶה בְּגַן הָעֵדֶן, כִּי שָׁם הַטּוֹבָה וְהַבְּרָכָה.

אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת הַטּוֹבוֹת הֵן – נִתַּן לַחֲזֹר לְשָׁם!

שַׁבָּת! כָּל מְלַאכְתֵּנוּ עֲשׂוּיָה (מְכִילְתָּא יִתְרוֹ ז), הַמַּרַתּוֹן הַמֵּרִיץ אוֹתָנוּ לִיצוֹר וְלִפְעֹל – פּוֹסֵק. אֵין לְךָ מַה לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר, אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם… אַתָּה שָׁם, אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּגַן עֵדֶן שֶׁל שַׁבָּת, בַּקְּדֻשָּׁה הָעִילָאִית הַקְּבוּעָה וְהַקַּיֶּמֶת, הָרְחוֹקָה מֶרְחָק אֵינְסוֹפִי מֵהַצְּרָכִים הַחוֹמְרִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַגְּבוּל וְהַחֹמֶר, זוֹ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית.

עָלֵינוּ לִצְעֹד לְשָׁם… לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה שֶׁל אַרְמוֹן הַקְּדֻשָּׁה.

אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּרַשׁ מִשָּׁם, "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" מֵגֵּנָה עַל הַהֶסְגֵּר הַהֶרְמֶטִי, מַבְטִיחָה אֶת אִי שִׁיבָתוֹ לְשָׁם.

גַּם אָנוּ, מְגֹרָשִׁים לְאָן שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מֵאוֹר ה', כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַחִסָּרוֹן שֶׁל אַל-חֲזוֹר, עָלֵינוּ לַעֲמוֹד שׁוּב מוּל פְּנֵי ה' הַמַּתְרוֹת בָּנוּ, וְשֶׁלֹּא נַחְזֹר שׁוּב עַל הַטָּעוּת שֶׁל 'תֵּרוּצִים'… זֶה אָשֵׁם, הַהוּא אָשֵׁם, הַנָּחָשׁ, הָאִשָּׁה…

בְּהִתְמוֹדְדוּתֵנוּ בְּחַיֵּינוּ, אָנוּ מִתְלַמְּדִים לָדַעַת לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה לַשְּׁאֵלָה הָאֱלוֹקִית: אַיֶכָּה?!

"הִנֵּנִי" נָשִׁיב לוֹ, "הִנֶּנּוּ לְהִתְחַבְּרוּת מְחֻדֶּשֶׁת", אָנוּ לֹא מִתְנַצְּלִים וְלֹא מַאֲשִׁימִים, כִּי אִם מְגַלִּים רָצוֹן לְהִתְקָרְבוּת מְחֻדֶּשֶׁת, לִרְצוֹת לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, וּלְלֹא שׁוּם תְּנָאִים וּטְרוּנְיוֹת.

זְהִירוּת! מְדֻבָּר בֵּאלֹקִים…

הָאֱמֶת הִיא, כִּי הַמַּעְגָּל שֶׁל הָעֹנֶשׁ שֶׁל אָדָם וְחַוָּה מַקִּיף גַּם אוֹתָנוּ בַּמּוּבָן הַפִיזִי, אָנוּ נֶאֱלָצִים לְהִלָּחֵם עַל הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ, וְכָךְ יִהְיֶה עַד עֵת בּוֹא הַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם.

אַךְ בְּוַדַּאי, לְלֹא סָפֵק, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה הָרִאשׁוֹנִית לֹא בְּטֵלָה, וְהָאָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת בַּמִּישׁוֹר הָרוּחָנִי. כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי הַחֵטְא, הוּא יָכוֹל לְהִתְנַתֵּק מֵהַנָּחָשׁ וּפִתּוּיוֹ, וְהוּא יָכוֹל לַעֲקֹף אֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, הוּא יָכוֹל לָשׁוּב וְלִהְיוֹת דָּבוּק בֵּאלֹקִים בְּשִׂיא הַיְּכֹלֶת הָאֱנוֹשִׁית, אִם רַק יַאֲמִין.

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵינָהּ סֵפֶר סִפּוּרִים אוֹ הִסְטוֹרְיַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, גַּם אִם זֶה נָכוֹן, שֶׁזֶּה הַמֵּידַע הַיָּחִיד הָאָמִין לְגַבֵּי הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא שֶׁהִתְגַּלָּה לִפְנֵי מִלְּיוֹנִים וְסִפֵּר זֹאת, אַךְ הַמְגַמָּה הִיא עֲמֻקָּה יוֹתֵר, אֲנַחְנוּ 'לוֹמְדִים' אֶת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית.

יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי בְּכָל רֶגַע בַּיְקוּם מִתְרַחֵשׁ אוֹתוֹ דּוּ שִׂיחַ: אָדָם, חַוָּה, נָחָשׁ וּלְהַבְדִּיל – הַיּוֹצֵר…

'בְּרֵאשִׁית' הִיא הַתְחָלָה, כְּשֶׁמַּתְחִילִים מֵחָדָשׁ, אָנוּ נִמְצָאִים שָׁם, בַּמָּקוֹם בּוֹ מִתְחוֹלֶלֶת הַסְּעָרָה הָאֱנוֹשִׁית הָרִאשׁוֹנָה. הָעֻבְדָּה, כִּי יָכוֹל בֶּן תְּמוּתָה לִבְחֹר אַחֶרֶת מֵרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, הִיא מֵהַמַּדְהִימוֹת שֶׁבְּתוֹפָעוֹת הַיְּקוּם, הָעֹמֶק שֶׁל הַתּוֹבָנָה הַזֹּאת מְסֻגָּל לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְזַעֲזוּעַ נוֹרָא וְאָיוֹם עַל הַמִּלְחָמָה הַמְּסֻכֶּנֶת הַנִּטֶשֶׁת עַל עֶצֶם מְצִיאוּתֵנוּ הָרוּחָנִית.

צַדִּיק אֶחָד בֵּאֵר, מַדּוּעַ בְּחַג שִׂמְחַת תּוֹרָה אָנוּ קוֹרְאִים אֶת קְטָעֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, הֲלוֹא חַג סִיּוּם הוּא! הַאִם לֹא נָכוֹן יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַהַתְחָלָה בְּאֹפֶן מְסֻדָּר בְּשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, לְשֵׁם מַה הַקְּרִיאָה הַזּוֹ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא, כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּחַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, וְיִרְאֶה אֶת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, עַל זֶה שֶׁיְּהוּדִים סִיְּמוּ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁל טְבִילָה וְשִׁכְשׁוּךְ בְּמֵי הַדַּעַת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הוּא עָשׂוּי לְהִצְטַעֵר מְעַט.

"מַה לִּי וּלְכָל זֶה"? יִתְהֶה בְּצֶדֶק. "הֲלוֹא אָנֹכִי לֹא לָמַדְתִּי"!…

וּמַמָּשׁ בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל הַחְמָצָה, הוּא יַבְחִין כִּי מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה נוֹסָף, הַמְּגוֹלָל לִתְחִלָּתוֹ, לִ'בְרֵאשִׁית'… וְכָל הָעֵדָה קוֹרֵאת בְּצַוְתָּא מֵהַהַתְחָלָה.

"הִנֵּה לְךָ יְהוּדִי יָקָר, אַל תִּתְיָאֵשׁ, יֵשׁ תָּמִיד מָקוֹם לְהַתְחָלָה. וְהִיא… מֵעַכְשָׁו!"

נוֹרָאָה שֶׁבְּנוֹרָאוֹת הִיא הַבְּחִירָה!

הִנֵּה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהָיָה יוֹקֵד בִּיקוֹד הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה, מַפְנֶה עֹרֶף מִמֶּנָּה וּפוֹנֶה לְעֵבֶר הָאֵשׁ הַזָּרָה, לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת הַחִדָּלוֹן.

אֵין לָנוּ שׁוּם יְכֹלֶת הַשָּׂגָה בְּתוֹפָעָה זוֹ.

הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁבַּבְּרִיאָה הוּא, שֶׁבְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת רָז הַבְּחִירָה שֶׁאֵינוֹ נִתַּן לִתְפִישָׂה אֱנוֹשִׁית, כָּךְ אֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת סוֹד הַהִתְחַדְּשׁוּת, אֶת הַיְּכֹלֶת וְהָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת תַּפְנִית בְּכָל רֶגַע נָתוּן, וְלִהְיוֹת שׁוּב שָׁם בְּגַן עֵדֶן. גַּם זֶה סוֹד כָּמוּס, מִנִּפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים.

הַיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁנּוֹתְרוּ עַד לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל חֹרֶף, שַׁיָּכִים לַחֲלוּטִין לִימֵי תִּשְׁרֵי, עַל כָּל מַשְׁמָעוּתָם הַמְאִירָה, נִזְכֹּר: אָנוּ 'כֵּן' יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה – לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות