בִּקּוּר הַמַּלְאָכִים בַּזְּמַן הַקְּרִיטִי שֶׁל הַהִתְגַּלּוּת
מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה
הַגְּאוֹנוּת הַמַּפְעִימָה שֶׁל אַבְרָהָם, אָבִינוּ הָעִבְרִי, בְּמִדַּת הַחֶסֶד הָאַדִּירָה שֶׁלּוֹ – פָּנִים רַבּוֹת לָהּ.
כְּבָר קָרָאנוּ עַל הַטִּרְחָה, הַיְגִיעָה, הֶעָמָל, הַמַּאֲמָץ, הַהַקְרָבָה, הַנְּדִיבוּת, הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד. אֲשֶׁר כָּל אַחַת מֵהַתְּכוּנוֹת הַלָּלוּ הָיוּ בְּאוֹצַר מִדּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם בְּשִׂיא הַשְּׁלֵמוּת, אֲבָל יֵשׁ עוֹד הֶבֵּט שֶׁעוֹלֶה עַל כֻּלָּם.
סֵדֶר הָעֲדִיפוּיוֹת ! ! !
הָבָה נַרְגִּישׁ הַרְגָּשׁוֹת מְסֻיָּמוֹת לְגַבֵּי הַהִתְרַחֲשׁוּת שֶׁהָיְתָה אָז בְּאוֹתוֹ אֹהֶל, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם.
'וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא'.
אַבְרָהָם אָבִינוּ זָכָה לְהִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ חִפֵּשׂ מִקַּטְנוּת. אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל מַהוּתָהּ שֶׁל הִתְגַּלּוּת זוֹ, עִנְיָנָהּ וּפִשְׁרָהּ, אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת אַבְרָהָם וְסוֹדוֹ, הָיִינוּ הוּא עַצְמוֹ… [בִּבְחִינַת 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הָיִיתִיו'], אֲבָל בְּוַדַּאי הָיְתָה זוֹ רָמַת שִׂיא שֶׁל יְכֹלֶת רוּחָנִית שֶׁל יְלוּד אִשָּׁה – לַעֲמֹד פָּנִים בְּפָנִים מוּל הֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ.
הָיְתָה זוֹ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּגַדְלוּת שֶׁלֹּא הִכִּיר אַבְרָהָם עַד עַכְשָׁו. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא אִישׁ מָהוּל, מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' כְּשֶׁהוּא תָּמִים.
לָבֶטַח הָיָה אַבְרָהָם נִמְצָא אָז בְּשִׂיא אוֹשְׁרוֹ, בְּחַיָּיו הַטְּהוֹרִים וְהָרוּחָנִיִּים הוּא לֹא חָוָה חֲוָיָה שֶׁכָּזוֹ מֵעוֹלָם. כְּכָל שֶׁנְּנַסֶּה, לֹא נַצְלִיחַ לְהַרְגִּישׁ אֶפֶס קָצֶהָ שֶׁל הַרְגָּשָׁה זוֹ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים עג, כח): "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".
אֲפִלּוּ בְּחִירַת הַמִּקּוּם בּוֹ הָיְתָה הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, לֹא הָיְתָה סְתָמִית.
אֵלוֹנֵי מַמְרֵא! 'הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה'.
וְהַהִתְגַּלּוּת עַצְמָהּ? הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה? עַיִן לֹא רָאֲתָה!
וְכָךְ אוֹר ה' חוֹפֵף בִּמְלֹא עֻזּוֹ עַל אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן לְאַחַר מַעֲשֶׂה הַמִּילָה, "וְהוּא יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", אוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לוֹהֵט בְּמַרְאֶה שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחִזָּיוֹן הַנִּשְׂגָּב, דַּם הַמִּילָה שׁוֹתֵת, הַכְּאֵב חַד וְחוֹתֵךְ, מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ בֶּן הַמֵּאָה הִגִּיעָה לְשִׂיאֵי שִׂיאִים – יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה וּבָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.
יֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג לְפֵשֶׁר הַמִּלִּים הָאֵלּוּ?
יְדִידוּת הֲדוּקָה עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁפָּשׁוּט, כִּבְיָכוֹל, בָּא לְבַקֵּר אֶת יְדִידוֹ הַסּוֹבֵל.
וְהִנֵּה בְּכָל יְקִידַת-הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, מַבְחִין הוּא בִּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי-עַם, לֹא מוּדָע לַמַּלְאָכִיּוּת שֶׁל אֵלּוּ, מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַבּוֹרֵא הַמְּבַקֵּר, וְרָץ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמוּלָם, מְבַקֵּשׁ, מִתְחַנֵּן, שֶׁיּוֹאִילוּ בְּטוּבָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו הַבַּיְתָה, לֶאֱכוֹל, לָלוּן וּלְהִתְרַוֵּחַ.
מַדְהִים!
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, אַבָּא הָעוֹשֶׂה בְּרִית לִבְנוֹ, וְהֵכִין אֶת עַצְמוֹ כָּל הַלַּיְלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לִקְרַאת הַיּוֹם הַגָּדוֹל, בּוֹ הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ 'לִבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ', וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְיֻחֶלֶת, הָאוֹרְחִים כְּבָר הִגִּיעוּ, הַמּוֹהֵל מַתְחִיל בַּמִּצְוָה, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲשׂוֹת 'עֲמִידָה לִבְרָכוֹת' וּלְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
וְהִנֵּה הָאִישׁ רוֹאֶה מֵהַחַלּוֹן שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים… זָרִים… וּמַרְגִּישׁ שֶׁהֵם רְעֵבִים…
פּוֹשֵׁט אֶת הַטַּלִּית, מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּהָל לִדְאֹג לְסִיּוּם הָעִנְיָן בְּטוֹב.
וְדוֹהֵר בְּמוֹרָד הַמַּדְרֵגוֹת לְעֵבֶר הַחוּץ…
לִדְאֹג לָאוֹרְחִים הַחֲדָשִׁים – לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.
מְשֻׁגָּע!
אֲבָל אַבְרָהָם, כַּיָּדוּעַ, הָיָה שִׂיא הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא הָיָה מֻנָּע עַל יְדֵי גַּחֲמוֹת, מִשְׁנָתוֹ הָיְתָה סְדוּרָה עָלָיו.
זֹאת הָיְתָה דֶּרֶךְ חַיָּיו.
אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רָאָה בְּמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים אֶת שִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם. גִּלּוּי הַשֵּׁם בְּבֵיתוֹ בִּשְׁעַת בִּקּוּר חוֹלִים לֹא הָיָה עָדִיף בְּעֵינָיו כְּגִלּוּי הַשְּׁכִינָה בְּעֵת בּוֹא הָאוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ, וְהַטִּפּוּל הַמָּסוּר בִּצְרָכָיו – – –
דַּוְקָא שָׁם רָאָה אַבְרָהָם אֶת שִׂיא הַהִתְגַּלּוּת, וְלֹא בְּבִקּוּר הַחוֹלִים שֶׁעָרַךְ לוֹ ה'.
לֹא הַפֶּצַע הַפָּעוּר הַמַּצְרִיךְ שְׁקִיעָה בְּכֻרְסָה נוֹחָה, וַאֲפִלּוּ שְׁכִיבָה בְּמִטָּה מְרֻוַּחַת. לֹא הַחֻלְשָׁה שֶׁאָפְפָה אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַמַּכְאִיב. וְאַף לֹא הַהִתְגַּלּוּת הַשְּׁמֵימִית הַנְּדִירָה. כְּלוּם! לֹא מָנְעוּ אֶת אַבְרָהָם לֶאֱחֹז בְּעַמּוּד הַחֶסֶד רַב-מְמַדִּי שֶׁכָּזֶה, כִּי כָּזֶה הוּא הָיָה, אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד.
מִכָּאן אָנוּ מְצִיצִים בַּהֲבָנָה לַמִּתְרַחֵשׁ בְּאֹהֶל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּלֵב מִדְבַּר הָעַמִּים… שָׁם לֹא נִתְלוּ מוֹדָעוֹת בְּנֻסַּח: 'בַּעַל הַבַּיִת עָבַר נִתּוּחַ, נָא לְהִתְכַּבֵּד לְבַד'… אַבְרָהָם לֹא הִתְכַּנֵּס פְּנִימָה כְּמִתְעַטֵּף בִּכְאֵבָיו הַנּוֹרָאִים לְעֵת זִקְנָה מַתֶּשֶׁת. הוּא כָּאַב כְּאֵב מִסּוּג אַחֵר:
– "לָמָּה לֹא בָּאִים אוֹרְחִים"?
לָמָּה נִפְסְקוּ פְּעִילוּיוֹת הָ'אִרְגּוּן-לַהֲפָצַת-תּוֹדָעַת-הָאֱלֹקוּת-בָּעוֹלָם'?
לָמָּה?
אוּלַי אֵינִי אָחוּז מַסְפִּיק בְּשֹׁרֶשׁ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל מִדַּת הַחֶסֶד? וְלָכֵן נִמְנַע מִמֶּנִּי לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ?
הַכְּאֵב הַנּוֹרָא הַזֶּה הֶאֱפִיל עַל הַכְּאֵב הַפִיזִי מִן הַמִּילָה הַמַּחְלִישָׁה.
וְתֵכֶף כַּאֲשֶׁר שָׂמַח לְהִתְבַּדוֹת – – – עָזַב הַכֹּל, כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא, כָּל פְּרָס שְׁמֵימִי, רוּחָנִי כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה.
וְטָס לְעֵבֶר הַמַּטָּרָה.
הַמַּטָּרָה הָיְתָה בְּרוּרָה: רַק כָּךְ מִתְקָרְבִים לַה', בְּבִטּוּל הָרְצוֹנוֹת הָאִישִׁיִּים, הַצְּרָכִים הָעַצְמִיִּים אֵינָם תּוֹפְסִים מָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ בְּמַסֶּכֶת חַיִּים מְפֹאֶרֶת זוֹ שֶׁל אַבְרָהָם – לֹא כְּאֵב וְלֹא הִתְגַּלּוּת.
עַכְשָׁו מִתְקָרְבִים לַה', וְזֶה הָעִקָּר!
וְלִכְבוֹד הַמִּצְוָה הַנְּדִירָה, הוּכְנָה סְעֻדַּת מְלָכִים לֹא מֻכֶּרֶת לָנוּ, נִשְׁחֲטוּ שְׁלֹשָׁה פָּרִים רַק בִּשְׁבִיל לְלַפֵּת אֶת לְשׁוֹנָם בְּחַרְדָּל, לְהַגִּישׁ לִפְנֵי נְשׂוּאֵי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהֶחְזִירָהּ אֶת אַבְרָהָם לְשֹׁרֶשׁ מִדַּת חַסְדּוֹ.
וְאָכֵן הָיָה זֶה בִּקּוּר גּוֹרָלִי.
שֵׁב, וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ.
אָמַר הַשֵּׁם.