עבודת הקרבנות – עבודת התפלה
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ (ו, ב). הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָן בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה כָּרָאוּי, אֵינָן פּוֹרְחוֹת לְמַעְלָה וְאֵין הֵן בַּשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית, וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר פַּעַם מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, נִכְנַס לְבֵית מִדְרָשׁ אֶחָד, שֶׁהָיוּ שָׁם גְּאוֹנִים וְלַמְדָנִים, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס כִּי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה מְמַלְּאוֹת אֶת חֲלַל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּכְשֶׁתָּמְהוּ עַל דְּבָרָיו, הִסְבִּיר, שֶׁהֲרֵי מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל תּוֹרָה בְּלִי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ לֹא פָּרְחַת לְעֵילָא, וּמִמֵּילָא הַכֹּל נִשְׁאַר פֹּה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים זֹאת לְשֵׁם שָׁמַיִם, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
וְהִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת מְרַמְּזִים עַל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת עוֹלָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, מַשְׁמַע, שֶׁיֵּשׁ שַׁיָּכוּת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה עִם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּלְהַפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ, כְּכָל שֶׁיּוּכַל מִכָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ, עַד שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּכָּנְסוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְתוֹךְ מֵעָיו, יִתְפַּלֶּל שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵרָה לְתוֹךְ מֵעָיו. וְזֶהוּ עִנְיַן קָרְבָּן.
וְזֶהוּ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה – אֵיךְ לוֹמְדִים תּוֹרָה שֶׁהִיא תַּעֲלֶה לְמַעְלָה. הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה – כָּזֹאת תּוֹרָה שֶׁעוֹלָה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹקְדִים בִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ הִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ – שֶׁתִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת וְהָאֵשׁ נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת מִכֹּחַ הַוִּתּוּר עַל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.