לאלימלך היקר
שלום רב
התשובה היא פשוטה לחלוטין, אנחנו רגילים לקחת מאד אחריות על החיים שלנו, כי אנו בטוחים שאנו עושים הכי טוב, ואנחנו רק פשוט צריכים לשים לב יותר, וכל הזמן אנו בבחינת כוחי ועוצם ידי ברוחניות, ומסירת מודעה היא דבר ידוע, שמוסר האדם מודעה שהוא מכוון את כל מעשיו כרצונו יתברך, ואז הקב"ה בעזרו שיהיה באמת כרצונו, ואף אם תהיה לו הפרעה בעבודת השם, יבין שזה מאת ה', לא כן אם לא מוסר את העתיד הזה, הרי שהוא לא מזמן את האמת של הקב"ה שתהיה בתוך המעשים שלו.
וזה דבר ידוע בזוה"ק כשאומרים זה הכסא של אליהו הנביא, שאם לא אומרים "מקודם" אינו בא, וכן מה שאומרים לפני בהמ"ז הב לן ונבריך, שצריך לזמן את הקדושה שתבוא, מסירת המודעה היא התמסרות אל הקב"ה, שאנו מסכימים לעבוד אותו באותו תדר, שהוא יתברך מזמן לנו. כי הרבה פעמים רואים איש כשר, שמכין את עצמו לאיזה יו"ט קדוש בקדושה ובדבקות גדול, ופתאום באה איזו הפרעה שלא חלם ולא ציפה, וכבר נתבלבל כל הענין שלו, ואינו עובד כלל, ומחכה שיעבור היום וכבר יהיה יום אחר, יותר טוב, לא כן מי שמכין את עצמו בהכנה מקודם, שאיך שלא יהיה אני עובד את השם יתברך, כי כבר מסרתי הכל להשם יתברך, ואני מסכים לכל מה שיזמין לי בזה היום, וכך באמת אעבוד את השם יתברך, ודוק כי שורש גדול בעבודת השם שנינו כאן.
בודאי אפשר למסור את העתיד לבוא, הרבה יותר ממה שאפשר למסור את מה שכבר חלף ועבר, כי מה שלא היה בעולם, יש לי את ההזדמנות ואת הרשות לקרוא לו שם, כמו שרואים בנדרים, שאדם נודר על ימים שיבואו ועוד לא באו, ועוד הרבה דברים ביהדות, שרואים שבידינו לקבוע איך יהיה הענין, ובפרט כשמזמינים בלשון ובפה את הענין שיבוא, הרי שנמסר מן השמים כח שהכל יהיה כרצונו.
וכבר כתבתי על זה בשיעורים בשיחות הר"ן, השיחה הראשונה, הרחבת דברים על זה, עיין שם.
המאחל לך הצלחה בדרכי עבודת השם.