לאהרן היקר
שלום רב!
צער רב הצטערתי שנקלעת למקום כזה, שבמקום לקדש שמו של הקב"ה – חיללו את שמו, והשתמשו בשמו, כדי לעשות את הרע בעיניו, ומחוסר מודעות חשבו את זה לדברים טובים ומועילים לתיקון הדת וכו'. הצער גדול ביותר, כי אין זו דרכה של תורה כלל וכלל, ואף הקנאי הגדול ביותר, אם הוא ירא שמים, מכיר את דרך העברת המסרים בצורה אחרת, הוגנת ותורתית, ולא כדרך אנשי הרחוב, שפותרים בעיות וסכסוכים בכוח הזרוע.
אבל כנגד זה, צריך שתדע, כי בדרך כלל כשרואים מעשי ביזה, או שריפה וכו', יש המון דומם, הרוב הדומם, של אותה קהילה ממש, ואותן דעות ממש, שבאותם רגעים עכורים יושבים בביתם ומתעסקים בדברים חשובים יותר, זה לומד וזה מתפלל וזה עוזר בביתו, וכנראה, רובם של רובם של הקנאים – גם לא ילכו להשחית ולהעביר מסר אלים, גם אם הם מאד מתנגדים לדרך כלשהי.
ייאמר ברורות, אין בעולם שום היתר להשתמש כנגד הזולת, שאינו סובר כמוך באלימות ובהידים ידי עשו, אדרבה, היהודים הכשרים ידעו תמיד, שאנו בגלות, ארוכה ומרה, גם גלות הגוף וגם גלות הנפש, ואין שום פתרון לשום דבר בחיינו בעולם הזה בדור הזה, אלא רק על ידי תפילה ותיקון המעשים, חינוך הדורות והתבדלות הגיונית מכל מה שמפריע לך לקיום התורה והמצוות לפי מה שקבלת מרבותיך.
הטשטוש בין התבדלות לאלימות, נובע מדעות כוזבות, להשתמש במוטיבים לאומיים וציוניים בכינון הקנאות, יהודי קנאי לא שורף פחים… יהודי קנאי לא מרביץ וזורק דברים, יהודי קנאי בוכה וצועק… ויודע שאין כוחו אלא בפיו, ברגע שהוא משתמש בידים, הוא כמו השוטר המכה וחובט בו, כל אחד חובט על דבר אחר, כל אחד חובט במה שהוא לא מאמין.
הכאב והצער שלנו על דברים שאינם מתוקנים, צריך להביא אותנו לתרגם את זה לאור גדול מאד, לשיעורים עמוקים יותר בכינון היהדות החרדית, אם אנו רואים פירצה, והגישה הנוחה היחידה שאנו מכירים זה לתלות מודעות ברחוב – לא תיקנו בזה כלום, ואם כן… אז כן. אבל אם לא, עלינו לחשוב מחשבות עמוקות יותר, כיצד אנו מייצרים חינוך כזה, שיגרום לאנשים לעשות את הטוב בעיני ה', גם כשלא מרביצים להם או שורפים להם חנויות.
דרכי, שאני רואה מעשי ביזה כאלו, או דברים דומים שאינם מתאימים לאור של הקב"ה כפי שקבלתי מרבותיי, היא להפנות את זה כלפי עצמי, לראות אם אין בי אלימות מול דעות שאינן מקובלות עלי, הרי ברור לנו, שבהרבה מקרים, הדברים האלו נעשים על ידי אנשים טובים, שחושבים לתומם שהם עושים טוב, והם משרתים את הרצון העליון, בכך שהם מכניעים את הרשעים, ועל התנועה הטובה הזו שלהם, אנו אמורים להביע בהכלה ובקבלה, גם אם לבנו מלא רחמנות על התדר ועל קו המחשבה, הרצון הטוב שפועם בלבבות, אמור להדריך אותנו לא לשנוא אותם, וגם לא להתנגד להם במהות אלא במעשים.
אני מכיר אנשים רבים ליברלים שאוהבים כל אחד, מלבד את אלו שהם לא אוהבים… אם אנו נראה בהם מושחתי אמת, אנו לא נהיה מסוגלים להקשיב לכאב שלהם, לא נבין לעולם אנשים שהם לא אנחנו, ולכן עלינו לפתוח את הלב, גם להבין את הטעות האיומה הזו, שבאה מול עינינו כשיעור עמוק, עד כמה האמת חמקמקה, וכמה אפשר לשרת אותה בשירותי שקר איומים. ומצד שני עלינו להבין מה אומלל האיש, שמחנכים אותו בחינוך חיצוני, בלי החדרת הבורא האמת בלבבו, שהוא מסוגל לכל רעה ולכל חטאת.
הקב"ה יעזור לנו שנזכה להיות טובים באמת, ושהטוב שלנו לא יהיה הגורם להפיכתינו לאנשים לא מתוקנים.
ותודה על השיתוף והשאלה
שלמה ברוך