שלום רב. את שואלת את שאלת השאלות של האנושות, בעצם שאלת כמה וכמה שאלות, שהתשובה מסתתרת בתוכן, אבל אם אפשר לנסח את השאלה יותר טוב, אפשר לשאול – למה יש סבל בעולם? ומזה נגזרת שאלה אחרת, למה בכלל באנו לעולם.
כשאנו מתבוננים על השאלה הזו, אנו מגלים מהר, שהשאלה נשאלת מתוך היותנו בגוף גשמי, עם צרכים גשמיים, כשאצלנו הטוב והרע הוא מאד שחור לבן, כל דבר שמצמצם את הנוחות בעולם הזה, הוא רע, וכל מה שמטיב אתנו בעולם הזה הוא רע וסבל. זה נכון, אבל לא כל האמת.
ונתחיל מההתחלה, כדי להבין את סוגיית הסבל בעולם הזה, אין צורך להגיע אל סבל מיוחד, או צרות ממש נדירות, אלא סתם כך, השאלה היא גם על ילד בן שש שכואבת לו השן, או כל החיים שהם בעצם, חיים בנוה התלאות, העולם הזה מלא סבל והתמודדות, ומה כל הענין בזה, ומי מרויח בזה.
התשובה הזו נעוצה במטרת בריאתנו בעולם, וממילא, ככל שאפשר להבין, ניתן להבין את הסבל האנושי. כתוב בספרים קדושים, כי הסיבה שבכלל ברא הקב"ה את האנושות, היתה כיון שדרך הטוב להטיב, לכן הוא ברא בריות למען שיוכל להטיב להם. זה בסיס היצירה של האדם. ואם היה מטיב להם הטבה בחסד, הרי שאין זו הטבה לגמרי בשלימות, כי זהו לחם חסד, הנקרא בספרי הקודש 'נהמא דכיסופא' – לחם של בושה. לכן רצה הבורא יתברך, שאדם ישיג את הטובה שעתידה לבוא עליו על ידי ההתמודדות בעולם הזה, שהוא עולם קשה, מלא מהמורות ומניעות, ואם כך יזכה בכל זאת לעשות את רצונו של הקב"ה, יקבל שכר אינסופי, אמיתי, שכר שמגיע לו על פי מעשיו הטובים.
נכון שגם על זה יבוא אדם ויגיד, אני רוצה בלי צרות, אני רוצה בלי התמודדות, על זה צריך לזכור, שהקב"ה יודע יותר טוב מה טוב לנו, זה נכון שהוא אבא שלנו והוא עושה לנו את הכי טוב שהוא יודע שזה טוב, והוא הרי יודע מה שאנו לא יכולים לדעת בהיותנו מלובשים בגוף גשמי, אבל מספיק שאנו יודעים את הדבר הזה, כל היסורים שבעולם, הם טובות גמורות כי הם נעשים על ידי הקב"ה בעצמו, אם לייסרנו שנשוב אליו, שזהו הטוב הנצחי, אם לכפר עונותינו שגם זו טובה עצומה, אם להרבות שכרנו לעתיד לבוא – שכל זה הן טובות גמורות, שאדם לא יכול לעשות אותן אלא הקב"ה בעצמו שהוא טוב ומטיב לכל.
שוב שאלת – אם הקב"ה רוצה שנתקרב אלינו, למה מתוך קושי וצער וכו', התשובה היא פשוטה, כך רוצה הקב"ה שנתקרב אליו, כי הוא יודע על כל אחד מאתנו, עד כמה זה טוב לו לשלימות נפשו שתוכל להשיג את האור העליון הזה, דוקא באופן כזה וקשיים כאלו. ולפעמים, עצם הידיעה הזו, שהכל מכוון לקרבת אלוקים, גורמת את ההמתקה הגדולים והיסורים פוסקים והישועה באה, כי לפעמים הנסיונות באים לשבר את ערפו הקשה של האדם, כדי לעשות אותו יותר טוב ויותר הגון בעולם הזה ובעולם הבא.
צריך שתדעי, שבעולם הנשמות, יש בושה גדולה ונוראה לנשמה שלא זכתה להשלים את עצמה בעולם הזה, ואם היא זכתה לכך, אפילו את הקצת שבקצת, זה שוה את כל העולם הזה והבליו, כל תנועה שאדם עשה לעבר הקדושה, היא תנועה נצחית, וכשהיא באה מתוך קושי והתמודדות, היא שוה פי אלף ואין ערוך אליה.
הקב"ה לא מונע מאדם הצער, כי רק הוא יודע שלפום צערא אגרא, לפי גודל הצער כך גודל השכר, וזה משהו שאת לא רוצה לוותר עליו בכלל, אם היית רק יודעת במה המדובר. ורק מה כן אפשר לעשות, אפשר ללמד את המודעות הפנימית, שתדע, שכנגד האור של ה' אין שום צער בעולם כלל. רוב הצער שאנו סובלים בעולם הזה, זה מחוסר מודעות, כשאנו חיים בעולם רדוד, בו מודדים הצלחות לפי תחרות ולפי המדד של העולם הגשמי הזה, שהוא עולם השקר, עולם הדמיון.
אדם שיודע שהוא מונהג בידי הקב"ה, שהוא טוב ומטיב לכל ממש, וכל דבר מדוייק מאד, והכל חלק מתכנית גדולה מאד, והכל לטובה באמת, ואין רע יורד מהשמים, יש דברים שנראים רעים לנו (כמו ילד שאבא שלו קושר אותו לכסא של רופא שינים, ואפילו שכואב לו, ברור שהאבא עושה טובה לילד ולא רעה), אבל הם טובים באמת, אנו לא יכולים לדעת באמת את חשבונות שמים, למה לזה כך ולמה לזה כך, אבל דבר אחד אנו יודעים – שהכל מהשמים, ואם הכל מהשמים זה לטובה ממש.
יש גם את הסוד של הגלגול, שאדם בא לתקן משהו שלא תיקן בעבר, ואת זה הוא מתקן על ידי שהוא סובל איזה סבל, האושר הכי גדול הוא הידיעה הפנימית האמיתית, שאנו בידים טובות, שאין 'מתנכלים' לנו סתם מן השמים, אלא הכל בשליטה מוחלטת של בעל הרחמים בעצמו. בחשיבה אנושית, מות וכאבים, הפסדים ונפילות וכו' וכו' הם רע. אבל זה ממש לא בהכרח כך, בהסתכלות אלוקית, שאנו נראה אותה לעתיד, הכל כה מדוייק בשביל טובתו של האדם, שאין לתאר ולשער בשכל אנושי.
אז מה נשאר לנו בחיי חיותנו בעולם הזה, לזכור טוב את הדברים הללו, לשנן אותם בכל יום ויום, ולפעמים צריך כמה פעמים ביום. אין רע יורד מן השמים! ושזה לא יהיה רק מן השפה ולחוץ, אלא באמת לחיות את זה, לדעת שגם מי שרע לו מאד – ה' מטיב איתו בדרך מיוחדת מאד, שהסיבה שלה שמורה רק לבורא עולם, ואם אדם יחיה בצורה כזו, יראה כמה טובות וחסדים ה' עושה עמו בכל יום, כמה נקודות קטנות של טוב שהוא לא יכול להספיק להודות עליהם, ועל עצם היותו בעולם הזה, עם כל הצרות, כמה הוא צריך להודות על כל נשימה ונשימה, ולדעת, שכל זה יהיה בעזרו בעולם האמיתי בו הנשמות חוזרות לשורש האמיתי שלהן.
זו העבודה הכי קשה בעולם! אבל בשביל זה באנו לכאן. לא שייך לשאול למה, כי זו זירת המשחק שלך, לכך נבחרת לבוא, אתה חלק מהמעגל הגדול הזה של בני אדם, שלכל אחד יש תפקיד מיוחד, ואי אפשר להתלונן על התפקיד, כי בשביל זה נתנו לך חיים. לכל אדם יש תפקיד משלו, במקום מסויים, עם בני אדם מסויימים, וטבע ותכונות מסויימים, ומאורעות פרטיים שקורים איתו ועם משפחתו, וזה תפור בדיוק לפי התכנית שהכין לו בורא עולם. הידיעה הזו עצמה, עונה תשובות עמוקות על כל השאלות, כי במקום לענות על שאלה, מבינים שאין כאן שום שאלה.
הנשמות בעולם העליון מאד מרחמות על הנשמות שנמצאות פה, על כרחך אתה חי, מי שרואה את השעשועים שיש בעולמות העליונים, לא רוצה לרדת למטה בכלל, הקב"ה הוריד לכאן נשמות, כדי שיזכו להזדכך דווקא על ידי התמודדות עם תלאות העולם הזה, ולצד זה הוא שלח צדיקים עם דיבורי אמונה עמוקים, שמעירים את לב האדם לבל ישן את החיים שלו, אי אפשר להתקרב להשם יתברך כל זמן שאדם שקוע בתוך החומר שלו, החומר הזה מסתיר את האור האלוקי.
הצרות, או כפי שנקרא לזה מעכשיו, הנסיונות, הם מכתתים את החומר העב, הם מרוממים את הנשמה הטהורה לקרבת אלוקים, ככל שאדם שקוע באגו שלו, בתוך העולם המגושם שלו, שהוא מקבל ונהנה מהעולם הגשמי, הוא רחוק מאד מהקב"ה, הוא לא יכול לזכור את הקב"ה, ולכן הוא מפסיד את החיים הנצחיים שלו, כי מי שחי בעולם הזה, חיים מנותקים מהאור האלוקי, יהיה האומלל הכי גדול לעתיד לבוא, מה עושה הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הרבים? הוא מזכיר לאדם באמצעות התלאות של העולם הזה, שאדם ישבר את לבבו לפני השם יתברך, ובכל פעם שהוא ממתיק את הצער שלו באור של אמונה, הוא זוכה למעלות נצחיות שאין להם סוף.
ואם אפשר לסכם את השאלות באמירה פשוטה, שדווקא השאלות הללו שהעלית, הן הטובה הגדולה שהקב"ה עושה עם האדם, הוא מביא אותו סמוך אליו, הוא מדבר אליו מתוך הכאב… אין אדם יכול בגוף הגשמי לשמוע את הקב"ה, רק על ידי כאב. וכך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש תנחומא כי תצא סימן ב): 'צריך אדם להחזיק טובה להקב"ה בזמן שהיסורין באין עליו למה שהיסורין מושכין את האדם להקב"ה שנא' (משלי ג, יב) "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה".
ואכן, על ידי תפילה ואמונה אפשר להמתיק את היסורים, ומלבד ההתחזקות שזוכים על ידי זה, אפשר לזכות שלא יהיו יותר יסורים בכלל, ונחיה חיים שקטים ורגועים, אמן.