פאה או מטפחת?

לכבוד שרה תחי'

שלום וברכה

המכתב שלך, אתגר אותי מאד, כי הענין הוא יותר קשור לדברים שבלב, לאמת הפנימית שלך, ולולא שהייתי נדרש לכך על ידך, הייתי ממלא את פי מים בנושא סבוך כזה, הקשור יותר לעדות שונות, תפישות עולם שונות ועוד פרטים שקשה להקיף אותם. ובפרט, שאצלנו, במשפחתי שלי, חובשות פאה, בדרך של העברה מאמא לבת, וכל זה לא ימנע מאתנו לומר את האמת, למרות הקושי.

אך כיון שהתחלנו, נאמר את האמת שבלבנו, למרות שהדברים נכתבים על ידי אחד, שבנות משפחתו, בחלקן, חובשות פאה, ולכן הדברים דלהלן שווים לכל נפש, ונכתבים באמת ובתמימות.

אני מוצא את עצמי מתפלל שאומר רק את הנכון בעיני ה', כפי שהאיר בלבי, ואת המעט הזה אנסה להעביר במכתב זה.

ברור לכל מי שמודה על האמת, כי כיסוי ראש מלא עם מטפחת, (באופן שאין רואים כלל את השיער בחוץ) – הוא באין ערוך יותר צנוע מהפאה, וגם אנו ואמותינו הצנועות שנהגו בחבישת פיאה – נהגו כן בדיעבד גמור ועל ידי כל מיני היתרים, במשך הזמן, הפך להיות המראה הרגיל של אשה חרדית עם פאה, שיש בה את המעלה שמכסה את הכל ממש, וזה כמו כובע המכסה, ובפרט שיש כאלו שמקצצות את השיער וכו'. והקפידו שלומי אמוני ישראל, שגם הפיאה תהיה לה מראה של כיסוי ולא של שיער טבעי, עם כל מיני רעיונות שבאים מבחוץ. וכמו שהיה כותב מוהרא"ש ז"ל בענין פיאה, (הוא היה מהמתירים, ועיקר מה שהזהיר היה על תספורת השיער וכו' ועכ"פ שלא יראה אפילו קצת שיער החוצה), אך גם מדבריו משמע שהמטפחת היתה יותר טובה, אם היה אפשר, והעיקר שלא יצא השיער החוצה), שאמנם התירו, אבל צריך להזהר שלא תהיה פאה פרוצה וכו'.
אבל הכל יודו, שהכיסוי שהיה נהוג בעם ישראל מקדמת דנא, היה כיסוי ראש אמיתי, עם מטפחת צנועה, וכי אפשר לומר, שעד שהגיעה הפאה לעולם – היתה פחות צניעות, ההיפך הוא הנכון. שנית, הפיאות, איך שהן נראות היום, שלעיתים הן יותר יפות מהשיער עצמו, אז יש בזה טעם לפגם, לקחת שיער יותר יפה ולכסות את השיער, ועם זה לקיים את המצוה של כיסוי ראש? ואין אני נכנס לפלפולים של מקור איסור גילוי שיער ויסוד התקנה של הכיסוי וכו', ואז למצוא את ההיתר, כי בודאי אני נדרש למצוא צד זכות אמיתית, כפי שכבר הזכרתי שגם אנו נוהגים כן.
אבל צריך להיות מודה על האמת, שמי שזוכה לחבוש מטפחת – זוכה בזכות שאי אפשר לתאר ולשער בשכל אנושי, אשר כל ימי חייה עלי אדמות, היא מעידה במו עצמה שיש הקב"ה בעולם, ושהיא עושה כמו שנהגו נשי ישראל מימי עולם ממש, והיא מתחברת על ידי זה לנשים הצדקניות שבכל הדורות, והיא גם מצילה את הדורות הבאים אחריה, כי אין אנו יודעים עדיין לאן יתגלגל כל ענין הכיסוי בדרך של תירוצים וכו', וכבר נחר גרונם של מנהיגי ישראל לרדת לפרטים ופרטי פרטים של גבולות לסוג הפיאה והניראות שלה וכו', והרבה אמהות, עיניהן רואות וכלות על הגולם שקם על יוצרו, דבר שאמור היה להיות צניעות לבת ישראל – הפך להיות קצת אחרת, אם כי, איני כמו המקטרגים על אלפי ורבבות בנות ישראל הכשרות, שהולכות עם כיסוי ראש כזה לשם שמים. אבל זה שאת הולכת עם מטפחת – יכול להציל את הדורות הבאים, שלא יגדלו על כיסוי שבכל פעם צביונו משתנה, ולא תמיד לטובה.
מאד קשה לתת לך עצה בפרטיות, כי מי יכול להתערב בבחירה של השני, אך כיון שהעלית את זה כשאילה, את כן מזמינה את התשובה, שיכולה להיות אחרת ממה שחשבת בעצמך. העלית בשאלה, כמה דילמות, קודם כל לצער את ההורים, שנית כל, מה יחשבו עלי ברחוב, ושלישית ציינת שבעלך רוצה יותר את המטפחת או אם אני מבין נכון, זה טוב לו ככה. יש כאן רשימת ערכים, שונה מבחינת המהות והדירוג. קודם כל הדבר חשוב ביותר, הוא "אל תטוש תורת אמך", שלא לעזוב את הדרך של האמא, ובפרט שזה לא קריטי כל כך, כי את חיה בחברה כזו, שכולן הולכות כך, האמא, האחיות וכו', שנית, מה שיגידו ברחוב הוא לא שיקול באמת, ולכן קשה להתייחס לזה, ואם בעלך רוצה זאת, הרי שאיזו אשה כשרה העושה רצון בעלה.
ברור לי מהמכתב, שהענין אצלך לא קריטי ביותר, כי אשה שלא הורגלה במטפחת, לא תשאל שאלה כזו, ואף אם יהיה לה חשק, היא צריכה כוחות עצומים לעשות את הצעד הזה, לכן אני מייעץ לך, שלא תחליפי בכלל, וכמו שציינת בסוף מכתבך, שאת רוצה לברר מה יותר טוב, דעי, שברור כשמש, שהכי טוב שבעולם הוא הכיסוי המלא מבד וכו', והראיה, שאת הפיאה יש פוסקים שאוסרים לגמרי, ואת המטפחת אין פוסק שאוסר, כלל וכלל, ואף אם נאמר שבציבור שלנו נפסקה הפאה להיתר, אבל לא אמרו שהמטפחת אסורה (אלא אם כן, המטפחת היא על חלקי שיער מגולים, ואפילו במעט, שאז עדיף באמת פיאה), ואדרבה, זה יזכה אותך לכל מיני ישועות שבעולם, וכמו שאמר הבעל שם טוב שהוא ראה באיסטנבול נשמות גבוהות מאד, והכל בזכות צניעות אמותיהן, ואם נוסף לזה קושי מסויים, התגברות על רצון אישי, ההקרבה היא גדולה יותר, והיא מעוררת שעשועים נפלאים בשמים, ובסופו של דבר, ההנאות האמיתיות של החיים עוד מחכים לך, בפרט שבאופן יום יומי את עובדת את הקב"ה, ונמשך עלייך חן דקדושה על ידי חבישת מטפחת דווקא, כמו שהורגלת עד עתה, וההרגל עושה את הכל פחות קשה.
לי אין את הסמכות לקבוע לך את הדרך בחיים, וכן לא להתערב במחלוקת שבין הפוסקים, רק דעתי משוכנעת, שעלייך להסכים להיות מה שאת, ולאמץ את הדרך שקבלת מהורייך, ובפרט שאין לזה שום התנגדות מבעלך, ומה שכתבתי למעלה, במעלת הכיסוי הזה, שהוא, לפי כל הדעות, עדיף ועדיף, יכול לעזור לך מאד בלהיות מרוצה באמת על המראה היהודי האוטנטי שזכית לו מן השמים. בסופו של דבר, אנו חיים את החיים של עצמנו ולא של אחרים, ואת יכולה להעניק משמעות לכל מה שאת עושה, כי בלי משמעות – זה סבל, ועם משמעות זה הופך להיות משהו נהדר. כאשר תדעי היטב בלב שלך, שאת עושה את הטוב ביותר – זה יתן לך את הסיפוק בחיים, ופשוט תהני מזה, ותרגישי שאת ברמה גבוהה של קרבת אלקים, בכל רגע ממש.
עם זאת, כדי להרגיש את החופש לבחור, את יכולה לקנות זאת, וללכת עם זה בבית וכו', ואז הדבר פחות יאיים עלייך, כי מלבד בעלך, מי עוד צריך לראות אותך עם פיאה, ודי לחכימא ברמיזא.
והעיקר להתפלל הרבה להקב"ה שיאיר עינינו, ושלא תעשו טעויות, ותמיד הויתור וההכנעה מבורא עולם מביאים דברים טובים. ובעיני ראיתי סיפור, שהיתה משפחה אחת, שאבי המשפחה היה חולה מאד, וכל הבנות קבלו על עצמם הידור בכיסוי ראש לזכותו, ונרפא מחליו באופן נפלא ביותר, נגד כל הסיכויים, וראו את זה במוחש, ואין לי ספק שהמעשה הזה הוא אמת לאמיתה. כמובן, שאין כאן איזו שהיא אמירה של הפך הענין ח"ו, שאם לא וכו', וטעות עושים כל המקללים למיניהם, אך בודאי שלצד הטוב – זה מביא הרבה הרבה טובות, יותר ממה שאנו יכולים לשער.

ולסיום, עוד פנינה יקרה וחשובה, כתבת "אמי וכל משפחתינו", זה בדיוק יהיה הגאון שלך, שתהיי מי שאת, ולא תצטרכי להתנצל על המקום והחינוך שממנו באת, שלא כפי שזה נראה, במציאות, אנשים מעריכים את בעלי הבטחון העצמי, שבאים לחברה שונה עם כל מה שמביאים אתם מהבית, וזה מתקבל בחינניות מופלגת, וכמו שאומרים, זה דווקא מגניב… אנשים אוהבים את האמת הפשוטה שמקרין האדם מתוך בטחון בצדקת דרכו ואישיותו.
המאחל לך ברכה והצלחה במלחמת החיים הרוחניים בהנאה ובשמחה.