יְדִיד נַפְשִׁי
יז שבט תשפ"ב
[שיר געגוע למוהרא"ש]
יְדִיד נַפְשִׁי
חֶמְדַּת לְבָבִי
מוֹלִיד נִשְׁמָתִי
מְאַלְפֵנִי
וּמְגַדְּלֵנִי
אֲשֶׁר אוֹר נִשְׁמָתוֹ
נִצּוֹק לְתוֹכְכֵי הֲוָיָתִי
אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּרֶצֶף
לַיְלָה לֹא יָנוּם
וְיוֹם לֹא יְדַלֵּג
וְהַמִּלִּים
וְהַהַדְרָכוֹת
קוֹפְצוֹת בְּמֹחִי
מִפַּעַם לְפַעַם
בְּנַפְתּוּלֵי חַיִּים
וּבִשְׁאוֹל מֻצָּע
כִּי מוֹרֶה כָּזֶה
חַד פַּעֲמִי
אוֹר בָּהִיר כָּל כָּךְ!
מַבְלִיחַ מָתַיְשֶׁהוּ
וּמוֹתִיר רֹשֶׁם
נִצְחִי