אַהֲבָה
ו' תַּמּוּז תשפ"ב
אַהֲבָה
רָצִיתִי לָשִׁיר לָךְ עַצְמֵךְ
שִׁיר הָאַהֲבָה
כֻּלָּם שָׁרִים בִּשְׁמֵךְ
וְאַתְּ מַהִי?
מִי אַתְּ אַהֲבָה?
הָאַהֲבָה זֹאת אֲנִי
הֲוָיָתִי, קִיּוּמִי וְחָסְנִי
הִיא כֻּלִּי וְעַצְמִי
נַפְשִׁי וְחִיּוּתִי
שִׁיר הָאַהֲבָה הַמּוּשָׁר
כְּלַפֵּי בּוֹרֵא וּבָרוּא
הוּא שִׁיר הָעַצְמִי שֶׁלָּנוּ
כִּי כֻּלָּנוּ אֵינֶנּוּ
אֶלָּא
הָאַהֲבָה