{015 אגרות לב בשר}

מִכְתָּב חֲמִשָּׁה עָשָׂר

יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר חֻקַּת, ל' סִיוָן, א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז תש"פ.

לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר' … שֶׁיִּחְיֶה.

הִנֵּה הַיּוֹם – רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז, שֶׁהוּא יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, כִּי בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, כִּי אוֹמֵר, הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, וּתְשׁוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַדְהֶדֶת בְּכָל הָעוֹלָם, כִּי הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, וְאוֹסֵף תַּחַת כַּנְפֵי תְּשׁוּבָתוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְגַם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ כָּל כָּךְ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְהִנֵּה אָנוּ מְגַלִּים שֶׁגַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא "רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה", הוּא חֵפֶץ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב, שֶׁנַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְהוּא יְקַבֵּל אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת. שִׂים לֵב, שֶׁאָנוּ לֹא כָּל כָּךְ מַאֲמִינִים בְּעֹמֶק הַהִתְקַבְּלוּת שֶׁלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם הָיִינוּ מַאֲמִינִים, הֲרֵי זֶה כָּל כָּך שָׁוֶה, לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, וּתְמוּרַת זֶה יִמְחֹל לָנוּ כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ מַמָּשׁ, וְאִם הָיִינוּ מַאֲמִינִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, אֵין מְחִיר בָּעוֹלָם שֶׁהוּא מִדַּאי יָקָר, לִזְכּוֹת בִּסְלִיחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הַיּוֹם הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּעֹמֶק הַגָּדוֹל שֶׁל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָרָאוּי הַכַּוָּנָה, שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁמּוֹצִיאִים מֵהַפֶּה, הִיא מְלֵאָה כַּוָּנָה, שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה, אִם נַחְשֹׁב פַּעַם אֵיךְ נִרְאוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, אֵיךְ אָנוּ מְרִיצִים אֶת הַמִּלִּים בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל בִּכְלָל, בְּלִי לַעֲצֹר וְלַחְשֹׁב, לִפְנֵי מִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל, וְאֵיךְ אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וּמַה אֲנִי רוֹצֶה בַּתְּפִלָּה הַזּוֹ, הַאִם כָּל הַתַּכְלִית הִיא, שֶׁאֶחְטֹף הַתְּפִלָּה וְאֶעֱשֶׂה "יוֹצֵא זַיין"? בָּרוּר שֶׁלֹּא, הֲרֵי הַתְּפִלָּה הִיא סוֹד הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַתְּפִלָּה הִיא עֲמִידַת הָעֶבֶד מוּל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל מִלָּה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַפֶּה, צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּעֹמֶק הַכַּוָּנָה, וּבְעֹמֶק הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ שֶׁל הַלֵּב הַשָּׁבוּר מוּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכַמָּה קָשֶׁה לַעֲבוֹר תְּפִלָּה אַחַת בְּלִי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.

וְיָדוּעַ לְךָ מַה שֶּׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אוֹדוֹת תְּפִלָּה בְּכֹחַ, הַכַּוָּנָה לֹא צְעָקוֹת וַהֲרָמַת קוֹל, שֶׁלִּפְעָמִים גַּם זֶה טוֹב, כַּמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה כ"א, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיד הַמּוֹחִין מתעלומותן אֲזַי צָרִיךְ לִצְעֹק בֵּין בְּתוֹרָה וּבֵין בִּתְפִלָּה וְכוּ', אֶלָּא הַכַּוָּנָה כֹּחַ הָרִכּוּז דִּקְדֻשָּׁה, לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּבּוּר בְּלִי מַחֲשָׁבָה, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא, כִּי כָּךְ מַמָּשׁ נִפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, בְּאֹרַח חַיִּים, סִימָן צח, סְעִיף א', וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, יִשְׁתֹּק עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַמַּחֲשָׁבָה". הַיְנוּ שֶׁנִּפְסָק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁאָסוּר לוֹמַר מִלִּים בְּלִי מַחֲשָׁבוֹת, וְצָרִיךְ לִשְׁתֹּק אָז, וְלֹא לְהִתְפַּלֵּל תּוֹךְ כְּדֵי הַמַּחֲשָׁבָה הַמְהִירָה שֶׁמְּבִיאָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמַחְשָׁבָה רוֹדֶפֶת מַחֲשָׁבָה, עַד שֶׁנּוֹפְלִים אֶל תְּפִלָּה לְלֹא כַּוָּנָה שֶׁהִיא כְּגוּף לְלֹא נְשָׁמָה, וְזוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד, כִּי כְּבָר אָמַר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיךְ נִרְאֵית הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ, כַּמְּבֹאָר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קכא) פַּעַם אֶחָד הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחוֹת כַּמְּבֹאָר בִּסְפָרָיו הַרְבֵּה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד לַתְּפִלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ. וְאָמַר: שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלָּכֶם בְּכֹחַ הוּא כְּמוֹ שֶׁמָּשַׁכְתִּי אֲנִי אֶת הַחֶבֶל עִם האנקיר כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַסְּפִינָה. הַיְנוּ בִּהְיוֹתוֹ עַל הַסְּפִינָה הָיָה פַּעַם אֶחָד בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁהָיוּ מַכְרִיחִים אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה שֶׁיִּמְּשְׁכוּ בְּכָל כֹּחָם אֶת הַחֶבֶל הַנַּ"ל וְהָיִיתִי מוֹשֵׁךְ בְּכָל כֹּחִי הַחֶבֶל אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא הִכְנַסְתִּי שׁוּם כֹּחַ, רַק הָיָה לְפָנִים. כִּי הֻכְרַחְתִּי לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם כְּאִלּוּ אֲנִי מוֹשֵׁךְ בְּכָל כֹּחִי. כָּךְ הוּא הַתְּפִלָּה שֶׁלָּכֶם בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה. כְּלוֹמַר שֶׁעֲדַיִן אֵין אָנוּ מַכְנִיסִין כָּל כֹּחֵנוּ בֶּאֱמֶת לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי לֹא בְּיוֹם אֶחָד זוֹכִים אֶל תְּפִלָּה כָּזוֹ, שֶׁהָאָדָם מְרַכֵּז אֶת כָּל חוּשָׁיו לַדִּבּוּר שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, אֲבָל לִפְנֵי כָּל זֶה, עוֹד קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ, יֵשׁ תְּנַאי גָּדוֹל וְנוֹרָא לְכָל הַסִּפּוּר, שֶׁהוּא צָרִיךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה חָשׁוּב אֶצְלוֹ… וְאַף שֶׁזֶּה לֹא נָעִים לְדַבֵּר כָּךְ, אֲבָל זֶה נִרְאֶה שֶׁהַרְבֵּה בָּא מֵשִּׁכְחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָנוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁצָּרִיךְ כִּי צָרִיךְ, לֹא מֵחֲמַת הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו, אָדָם שֶׁה' חָשׁוּב אֶצְלוֹ, הוּא בָּא מֻקְדָּם, וְיוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב עַל הַתְּפִלָּה שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל (שֶׁגַּם זֶה נִפְסַק לַהֲלָכָה שָׁם בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ), וְחוֹשֵׁב עַל גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא וְשִׁפְלוּת עַצְמוֹ, וְאֵיךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֵ'ל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְנִגַּשׁ בְּסִלוּדֵי סִלּוּדִין אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וּמְנַגֵּן הַתֵּבוֹת בִּנְעִימָה גְּדוֹלָה, כָּךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, כִּי אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה – הוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל. כִּי הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בְּכָל זֶה – לִרְצוֹת לְהִתְפַּלֵּל.

וְאַחַר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, הוּא צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּכָל יוֹם בְּרִכּוּז הַמַּחֲשָׁבָה, בְּחֵשֶׁק נִפְלָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם בָּאָה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת – לִשְׁתֹּק וּלְהָעִיף אוֹתָהּ מִמְּךָ, זֶה עוֹשִׂים בְּאֹפֶן שֶׁל תִּרְגּוּל יוֹם יוֹמִי, לְנַסּוֹת עֲבוֹדָה כָּזוֹ שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת מְיֻשָּׁבוֹת, לֹא כָּאֵלּוּ שֶׁרוֹדְפוֹת וְהוֹמוֹת וְטוֹרְדוֹת וְטוֹרְפוֹת וְאֵין פְּנַאי לְהַעֲמִיק בְּשׁוּם דָּבָר, רַק לִחְיוֹת חַיֵּי אֱמֶת הַדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד. וְאַף אִם הַמַּחֲשָׁבָה אֵינָהּ כָּרָאוּי, וּכְבָר חָשַׁבְנוּ מַה שֶּׁחָשַׁבְנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עָלֵינוּ לְדַעַת, שֶׁבְּשַׁעְתָּא חֲדָא וּבְרֶגַעא חֲדָא, אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם נַתְחִיל מֵרֶגַע זֶה דַּיְקָא, וּבִפְרָט בַּתְּפִלּוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ – לְאָמְרָן בְּרֶגֶשׁ, בְּחִיּוּת, בְּהִתְעוֹרְרוּת, בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת, בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּהִתְלַהֲטוּת, עַד שֶׁיָּאִיר נֵרֵנוּ בְּאוֹר הָאֲבוּקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.

הֲרֵי כָּאֵלּוּ דִּבְרֵי יְדִידְךָ עֹז, בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאֹד, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח – אוֹהַבְךָ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ