{אגרת התחזקות 002 – התחדשות!}

בעזרת השם יתברך, י"ג תמוז תשע"ח

לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי, הָאַבְרֵךְ הֶחָשׁוּב, שֶׁקֵּרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאוֹר הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים ….  נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח.

הִנֵּה הִגִּיעָה עוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק, וְעָלֵינוּ לְעוֹרֵר אֶת עַצְמֵנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה – לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים חֲדָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף שֶׁרָצִינוּ לִהְיוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וְלֹא הִצְלַחְנוּ כְּלָל לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר עִם שְׁאִיפַת לְבָבֵנוּ, וְזֶה דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר – לְשַׁבֵּר הַלֵּב בְּכָל פַּעַם, וְאַף שֶׁאֵין אוֹמֵר זֹאת בְּפֵרוּשׁ, כִּי אִם תִּשְׁאַל אֶת הָאָדָם, הַאִם יֵשׁ לְךָ תִּקְוָה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, מִיָּד יֹאמַר שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ תִּקְוָה וְכוּ', אֲבָל בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ, הוּא עֲדַיִן נִשְׁאַר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ כְּבָר לֹא יִהְיֶה כְּלוּם, וּכְאִלּוּ כְּבָר נִזְקָן בַּחֲטָאָיו, וְזֶה הוּא הַיֵּאוּשׁ שֶׁעָלָיו אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל – גִּיוַואלְד זַייט אַיְיךְ נִישְׁט מְיָאֵשׁ.

עָלֵינוּ לָדָעַת, כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם נוֹלָד מֵחָדָשׁ, וְכָל רֶגַע הוּא מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ נִפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְעוֹדֵד לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַנְּקִיּוּת, וְאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד, הַיְנוּ, שֶׁלֹּא רַק בִּכְלָלִיּוּת, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן מֵרֹב שָׁנִים וְיָמִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ זִקְנָה שֶׁל רְגָעִים, שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה כְּבָר כָּל כָּךְ הָלַךְ לְאִבּוּד וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים אֲנָשִׁים לוֹמַר, וּמְחַכֶּה לַיּוֹם הַמָּחָר, מָתַי יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָקוּם בַּבֹּקֶר בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַמּוֹחִין וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְזֶהוּ הַשֶּׁקֶר הֲכִי גָּדוֹל.

כִּי מִי בִּקֵּשׁ מוֹחִין, וּמִי דָּרַשׁ יִשּׁוּב הַדַּעַת, בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין צָרִיךְ כִּי אִם אֶת הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁבּוֹ אַתָּה עוֹמֵד, וְשָׁם לִיצוֹר אֶת הַיִּשּׁוּב הַדַּעַת לְפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, וּכְמוֹ הַפֵּרוּשׁ – אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְחַשֵּׁב בְּכָל פַּעַם, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּעֵת, לְפִי הַמַּצָּב שֶׁלִּי כָּעֵת, לְפִי הַמֹּחַ שֶׁלִּי כָּעֵת, וְרַק כָּךְ עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כְּשֶׁאָדָם מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲזַי הוּא נִקְרָא עֶבֶד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִכָּל וְכָל, וְגַם כְּשֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מַצִּיב אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּרְכָּז, כְּאִלּוּ טוֹב לוֹ אוֹ לֹא טוֹב לוֹ, אֶלָּא עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַאִם בֶּאֱמֶת אֲנִי עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ וּמַעֲלֶה לוֹ נַחַת רוּחַ, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת אֶת הַהַסְתָּרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעִקָּר הַדָּבָר, הוּא עַל פִּי מַה שֶּׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעִנְיַן כַּסֵּדֶר  וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר – זֶה בִּגְלַל הַגֵּאוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבּוֹ מִתְנַגֶּשֶׁת עִם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם טְהוֹרָה, וְאֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתוֹ לַעֲבוֹד אוֹתָהּ, וְזֶהוּ דָּבָר נִפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁאֶפְשָׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִבְדֹּק הֵיכָן הוּא אוֹחֵז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל צָרִיךְ לְהַגְדִּיר קֹדֶם מַהוּ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַאִם כַּאֲשֶׁר נִתְבַּלְבֵּל לוֹ הַסֵּדֶר לִמּוּד? אוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְרַכֵּז דַּעְתּוֹ? הַתְּשׁוּבָה לָזֶה, הִיא הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם! כַּאֲשֶׁר נִכְנָסוֹת בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת – שֶׁהוּא רָחוֹק כָּעֵת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה סִימָן שֶׁהוּא מָלֵא יֵשׁוּת וְגֵאוּת, וְרוֹצֶה רַק אֶת עַצְמוֹ, וּכְשֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לוֹ הוּא שָׁבוּר לְגַמְרֵי, כִּי לֹא הָלַךְ לוֹ לְפִי מַה שֶּׁהֶחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ.

לָכֵן חֵלֶק מֵעֲבוֹדַת הַהִתְחַדְּשׁוּת הִיא לְהִתְבַּטֵּל! לִרְצוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וּבְכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה קִרְבַת אֱלֹקִים, עָלָיו לְהָרִים עֵינָיו אֶל מַעְלָה – "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ", וְצָרִיךְ לְהַרְבּוֹת לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בְּלִי סוֹף מַמָּשׁ, כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי, נִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ רוֹצִים רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ.

וְזֶה הַסּוֹד שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, דַּרְכִּי כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר אֶת הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶהוּ עֹמֶק הָעִנְיָן, אֲנִי רוֹצֶה רַק לַעֲשׂוֹת אֶת רָצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁאֶעֱבֹד אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בִּלְבּוּלִים.

רָצִיתִי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אֲבָל אִם תִּתְבּוֹנֵן, זֶהוּ פְּגָמוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, הַטָּמֵא, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, וּמִי יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בְּמַדְרֵגָה זוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַרְגָּה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר, עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה מַמָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהַכָּרַת הַבּוֹרֵא בְּלִי הַכְנָעָה, לֹא מְבִיאָה לִידֵי שׁוּם מַעְלָה, וּמַה שֶׁחָשׁוּב בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא רַק הַכְנָעָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.

אָחִיךָ אוֹהַבְךָבלעם