חוברת שנכתבה למען תלמידי ישיבת ברסלב לרגל בין הזמנים
הַקְדָּמָה קְצָרָה
בְּרֹב רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְרֹב חֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים, זָכִינוּ לִלְמֹד בְּיַחַד שְׁמוֹנֶה חֳדָשִׁים כִּמְעַט רְצוּפִים, בִּישִׁיבָתֵנוּ הָרָמָה, וְרָאִינוּ פֵּרוֹת בַּעֲמָלֵנוּ אֲשֶׁר הַתַּלְמִידִים הַצְּעִירִים, הִצְמִיחוּ וְגַם עָשׂוּ פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה', וְהַתְמָדָתָם וּשְׁקִידָתָם בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִרְקִיעָה שְׁחָקִים, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵין דּוֹמֶה לִישִׁיבָה זוֹ, בָּאֵיכוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁזָּכִינוּ לָהּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיק שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלּוֹ.
לֹא פָּשׁוּט הָיָה לְכוֹנֵן אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה בְּאַרְבַּע אַמּוֹתֵנוּ, כִּי רַבִּים הַקְּשָׁיִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ לְמוּלֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי דָּבָר נוֹרָא וְנִפְלָא שֶׁכָּזֶה – הוּא גִּירָא בְּעֵינֵי דְּשִׂטְנָא, הַכֹּחַ הַמִּתְנַגֵּד לַקְּדֻשָּׁה לֹא נוֹתֵן וְלֹא מַסְכִּים שֶׁיָּשְׁבוּ צְעִירִים וְיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה, וִיסַיְּמוּ מַסֶּכְתּוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה, עַד שֶׁאֵין רֶגַע דַּל בִּישִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, קוֹל הַתּוֹרָה בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה עַד שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, הַחֲזוֹן שֶׁהָיָה כַּחֲלוֹם קָם וְקָרַם עוֹר וְגִידִים, הִתְגַּשֵּׁם בְּפֹעַל מַמָּשׁ לְמוּל עֵינֵינוּ, וְזָכִינוּ שֶׁקְּרִיאָתוֹ הַמְהַדְהֶדֶת שֶׁל כְּבוֹד קְדֻשַּׁת מָרָן מוֹהֲרָא"שׁ – יַבְנְאֵל תִּהְיֶה מָקוֹם תּוֹרָה! – לֹא שָׁבָה רֵיקָם, הִנֵּה הִיא לְעֵינֵינוּ, אַשְׁרֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ.
וְאַתֶּם תַּלְמִידִים יְקָרִים, יוֹשְׁבִים בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי, הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת הַתּוֹרָה, הִנְּכֶם הַיְסוֹדוֹת הָאֵיתָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם תַּעֲמֹד הַיְּשִׁיבָה לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים מַמָּשׁ שֶׁל עוֹלָם הַתּוֹרָה הַהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה כָּאן לְמַרְגְּלוֹת צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע, אַתֶּם תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אַתֶּם בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁהִצְלִיחָה לְשַׁלֵּב אֶת עוֹלָמָהּ הַקָּסוּם שֶׁל חֲסִידוּת בְּרֶסְלֶב עִם עוֹלָם הַתּוֹרָה הַיְּשִׁיבָתִי הַמְּקֻבָּל, כִּי אֵין חָסֵר כְּלוּם בַּיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, לִמּוּד הָעִיּוּן, לִמּוּד הַבְּקִיאוּת, לִמּוּד הַהֲלָכָה, לִמּוּד הַגִּרְסָה, לִמּוּד הַחֲסִידוּת וְכוּ' וְכוּ'.
בְּחוֹבֶרֶת זוֹ רְצוֹנִי לְזָרֵז אֶת הַמְזֹרָזִים, לְהַחְדִּיר אֶת הָאֱמֶת שֶׁאָנוּ כְּבָר יוֹדְעִים אוֹתָהּ, הֵיטֵב הֵיטֵב לְתוֹךְ הַלְּבָבוֹת, כִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁלֹּא נִטְעֶה אֶת עַצְמֵנוּ, וְעָלֵינוּ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִתְפַּתּוֹת לְקַלְקֵל אֶת הָעִנְיָן הַיָּפֶה שֶׁלָּנוּ בְּאִי שִׂימַת לֵב, וְעַל זֶה בָּאתִי בְּשׁוּרוֹת אֵלּוּ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁהַלְּבָבוֹת הַטְּהוֹרִים שֶׁלָּכֶם יַסְכִּימוּ עִם הַדְּבָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ כָּאן לְמַעַנְכֶם, מִתּוֹךְ לֵב אוֹהֵב וְחָרֵד לְגוֹרָלְכֶם וְהַצְלָחַתְכֶם, וְתִזְכּוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.
מַה יֵּשׁ לְהוֹסִיף?
זָכִינוּ בִּזְכוּת עֲצוּמָה, שֶׁבֵּין שְׁלַל הַיְּרֻשּׁוֹת הָרוּחָנִיּוֹת הָרַבּוֹת מִסְּפֹר, שֶׁהוֹתִיר לָנוּ מָרָן מוֹהֲרָא"שׁ זי"ע, נִמְצָא קוּנְטְרֵס 'בֵּין הַזְּמַנִּים' שֶׁכָּתַב מוֹהֲרָא"שׁ בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת, וּבֶאֱמֶת, קוּנְטְרֵס זֶה, הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא – יָכוֹל לְהַצִּיל לָנוּ אֶת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת שֶׁל יְמֵי נִיסָן הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי כָּל סְעִיף שָׁם מַקִּיף עוֹד וְעוֹד עִנְיָן שֶׁעָלֵינוּ לָדַעַת וּלְהַפְנִים, וּכְדַאי לְכָל תַּלְמִיד מִישִׁיבָתֵינוּ – לַחֲזֹר פַּעַם וּפַעֲמַיִם עַל הַקּוּנְטְרֵס הַזֶּה, שֶׁעוֹמֵד לְנֶגֶד עֵינַי בְּעֵת כְּתִיבָתִי אֶת הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ – הָבָה וּנְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁהִזְהִיר אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל – חִדְלוּ מִלִּהְיוֹת עֲנִיִּים – הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּאוֹצָרוֹת שֶׁלָּכֶם, הָאוֹצָר שֶׁלָּנוּ הוּא הַקּוּנְטְרֵס הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִתֵּן לָנוּ מָנוֹחַ, עֲלֵיכֶם לָקַחַת חַבְרוּתָא וְלִקְרֹא אֶת זֶה בְּיַחַד, בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת, לַעֲשׂוֹת סִמּוּנִים לְעַצְמְכֶם מַה אַתֶּם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא מֵהַקּוּנְטְרֵס הַזֶּה – לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה! אֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִים לִגְרֹם לְעַצְמֵנוּ לְנַצֵּל אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לַעֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה וְלֹא חָלִילָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם.
הַתְּחוּשָׁה הַנְּכוֹנָה שֶׁעָלֵינוּ לְסַגֵּל לְעַצְמֵנוּ אַחֲרֵי הַקְּרִיאָה בַּקֻּנְטְרֵס הַהוּא, שֶׁתְּחוּשַׁת הַ'חֹפֶשׁ' הַמִּזְדַחֶלֶת אֶל הַלְּבָבוֹת כַּאֲשֶׁר הָעִנְיָן שֶׁל 'תִּינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר' נִפְסַק – הִיא תְּחוּשָׁה כּוֹזֶבֶת, אַשְׁלָיָה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, כִּי הָעֹל הַתְּמִידִי שֶׁל הַשְּׁאִיפָה הַבִּלְתִּי הַפּוֹסֶקֶת, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לְבֶן תּוֹרָה, בְּאֹפֶן קָבוּעַ וּמַתְמִיד – אָסוּר לָהּ לְהִפָּסֵק אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד בּוֹדֵד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בְּיָמִים גְּדוֹלִים וּקְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁל יְמֵי נִיסָן הַקְּדוֹשִׁים – יְמֵי הַתְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, יְמֵי הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּכְדִבְרֵי מוֹהֲרָא"שׁ שָׁם: עִנְיַן בֵּין הַזְּמַנִּים לֹא נִגְרַס אֵצֶל יִרְאֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל… וְאִם בְּכָל זֹאת אָנוּ כֵּן מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ הַפְחָתָה בָּעֹל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ – עָלֵינוּ לִבְדֹּק אֶת עַצְמֵנוּ: מַה עִם יִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּנוּ? הַאִם שָׁכַחְנוּ מַה הַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה? הַאִם יֵשׁ תַּכְלִית אַחֶרֶת חוּץ מִלָּשֶׁבֶת וְלִלְמֹד אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?
לֹא 'לְהִשְׁתַּחְרֵר' מֵעֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם
הַתַּלְמִידִים הַיְּקָרִים, שֶׁזֶּה חֲצִי שָׁנָה בִּרְצִיפוּת רְגִילִים לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר, בִּתְפִלָּה מְתוּנָה וּמְכֻבֶּדֶת, עִם שִׁעוּר קָצָר לְאַחַר הַתְּפִלָּה, עִם הֲמוֹן מַעֲלוֹת שֶׁאֵין בִּתְפִלּוֹת רְגִילוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – כְּבוֹדָם בִּמְקוֹמָם מֻנָּח, יוֹצְאִים כָּעֵת אֶל הַמֶּרְחָב הָאַחֲרַאי שֶׁלָּהֶם, הֵם הַמַּשְׁגִּיחִים שֶׁל עַצְמָם, הֵם הַשַּׁגְרִירִים שֶׁל הַיְּשִׁיבָה – לְהַרְאוֹת לְעַצְמָם וּלְכֻלָּם, שֶׁכָּאן מְדֻבָּר בְּבַחוּרִים בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁיִּרְאַת שָׁמַיִם חוֹפֶפֶת עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם. אֵין שׁוּם הֶתֵּר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפְסִיד זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא מִדְּאוֹרַיְתָא, וְגַם אָסוּר לְכַתְּחִלָּה לְאַחֵר זְמַן תְּפִלָּה לְלֹא סִבָּה שֶׁל אֹנֶס וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן בְּעִנְיַן 'תְּפִלָּה בְּצִבּוּר' (כַּמּוּבָא בְּקֻנְטְרֵס בִּסְעִיף ב) – שֶׁהוּא חִיּוּב מִצַּד הַדִּין וְלֹא מִדַּת חֲסִידוּת, וְאָסוּר לְהַפְסִיד תְּפִלָּה אַחַת – שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית בְּמִנְיָן דַּיְקָא, וּבִזְמַנָּהּ דַּיְקָא.
וְאִם אָמְנָם נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁאֵין הַגְבָּלָה מִטַּעַם הַיְּשִׁיבָה מָתַי לָקוּם וּמָתַי לְהִתְפַּלֵּל… אֲבָל יֵשׁ הַגְבָּלָה אַחֶרֶת – יוֹתֵר חֲמוּרָה וְיוֹתֵר עֶרְכִּית – הַהַגְבָּלָה שֶׁל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ… מָתַי נִכָּר עַל בָּחוּר חֲסִידִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת כָּזֶה? מָתַי נִבְחָן תַּלְמִיד יְשִׁיבָה – שֶׁהַיְשִׁיבָה אָכֵן חָרְשָׁה בּוֹ תְּלָמִים קְדוֹשִׁים? כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בַּחוּץ… בַּזְּמַנִּים שֶׁנִּקְרָאִים 'בֵּין הַזְּמַנִּים', אַף אֶחָד לֹא אוֹמֵר לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת – לִכְאוֹרָה, וְאָז, אִם יֵשׁ לוֹ מִשְׁמַעַת עַצְמִית – לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ וְרַק בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ! זֶה בָּחוּר יָרֵא הַשֵּׁם וְחָסִיד אֲמִתִּי. לָכֵן הִנְּנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם מֵעֹמֶק הַלֵּב, אַל תַּהַרְסוּ אֶת מַה שֶּׁזְכִיתֶם לִקְנוֹת בַּיְּשִׁיבָה, הַקִּימָה מֻקְדָּם, הַתְּפִלָּה הָרְצִינִית שֶׁזְּכִיתֶם לָהּ בְּאֹרַח רָצִיף, יוֹם אַחַר יוֹם הִיא מַתָּנָה שֶׁלֹּא תְּסֻלָּא בַּפָּז… מַה עַכְשָׁו? בֵּין הַזְּמַנִּים? חָלִילָה וְחַס! כָּעֵת בָּא חֹדֶשׁ קָדוֹשׁ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ דָּבָר מַמָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּשְׁבִיל פְּנִיָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אֶלָּא בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ.
כִּבּוּד אָב וָאֵם דְּאוֹרַיְתָא
כָּל מִי שֶׁהָיָה מַקְשִׁיב לַתּוֹרוֹת וְלַדְּרָשׁוֹת שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל זוֹכֵר עַד כַּמָּה הָיָה מְעוֹרֵר וּמְחַזֵּק עַל עִנְיַן קִיּוּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם בְּהִדּוּר, כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יָכוֹל לְצַטֵּט אֶת מַאֲמָר חֲזַ"ל שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא 'חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת' מֵרֹב שֶׁשָּׁמַעְנוּ עַל זֶה, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב… וּמַה לְמַעֲשֵׂה? בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, מֻרְעָבִים וּכְמֵהִים לִקְצָת שֶׁקֶט, שֶׁהַצֶּוֶת הַיָּקָר כְּבָר לֹא 'חוֹפֵר' לָהֶם, אֲבָל הַהוֹרִים… אוֹי הַהוֹרִים, הֵם מַמָּשׁ חַיָּבִים לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּשְׁבִילֵנוּ, מַה זֹאת בַּקָּשַׁת הָעֶזְרָה הַזֹּאת, הַחוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית בְּפֶה אַבָּא וְאִמָּא… אִם נַשְׂכִּיל וְנַחְשׁׂב מְעַט, עַד כַּמָּה יָכוֹל לִהְיוֹת יָפֶה הַיַּחַס הַהוֹגֵן שֶׁבָּחוּר נוֹתֵן לַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה זֶה קַל וְנָעִים לִחְיוֹת בְּבַיִת שֶׁאֵין בּוֹ חֻצְפּוֹת וּמְרִיבוֹת, הָאַבָּא וְהָאִמָּא מִסְתַּכְּלִים עַל הַבֵּן יַקִּיר שֶׁחָזַר מִשְּׁמוֹנֶה חָדְשֵׁי יְשִׁיבָה, וְהִנֵּה הוּא מָלֵא מִדּוֹת טוֹבוֹת, שָׁקֵט וְסַבְלָן, נוֹשֵׂא בְּעֹל וּמְסַיֵּעַ – כַּמָּה אֹשֶׁר זֶה יָכוֹל לִגְרֹם לָהֶם? זֶה לֹא מַגִּיעַ לָהֶם? אֲבָל מַה כּוֹאֵב לִרְאוֹת בָּחוּר מַתְמִיד, גּוֹרֵס, מִתְפַּלֵּל מִתְבּוֹדֵד… אֲבָל כְּבוֹד הוֹרִים? אֶפֶס! (אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה), צָרִיךְ לִזְכֹּר, וּלְשַׁנֵּן בְּלִי הֶרֶף לְעַצְמוֹ, שֶׁמִּצְוָה זוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא הֲכִי קָשָׁה שֶׁבַּתּוֹרָה – אֲבָל הִיא מִצְוַת ה'… בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁאַתָּה מְכַבֵּד אֶת הָאַבָּא אוֹ אֶת הָאִמָּא – אַתָּה מְכַבֵּד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! הֲרֵי לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה לוֹמֵד, לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מִתְפַּלֵּל וְכוּ' – וְאִם קָשֶׁה? וְאִם הַהֶרְגֵּל מִקַּטְנוּת עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה יֵשׁ תְּפִלָּה…
הַתְמָדַת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה – יוֹתֵר וְיוֹתֵר
פָּשׁוּט וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁאֵין יָמִים אֵלּוּ אֲחֵרִים מֵהַיָּמִים שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בִּישִׁיבָה, וּכְשֵׁם שֶׁאָז הֱיִיתֶם מְחַיְּבִים אֶת עַצְמְכֶם לִסְדָרִים עַל גַּבֵּי סְדָרִים, יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, כֵּן גַּם כָּעֵת, וְעוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הָאַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עַל כָּל בָּחוּר וּבָחוּר, לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בְּיוֹם, בְּהַתְמָדָה רַבָּה וּבְלִי דִּבּוּר בְּאֶמְצַע, וְאַדְרַבָּה! בְּיָמִים כָּאֵלּוּ צָרִיךְ לְהוֹסִיף עוֹד שִׁעוּרִים, וְעוֹד יְדִיעוֹת בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְזַכֵּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ לִקְרַאת הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְרַגֵּשׁ עָלֵינוּ בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם, לֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מַגִּיעִים לִפְקֹד כָּל יְהוּדִי בְּעֵת הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ, וְהַהֲכָנָה הַמַּתְאִימָה לָזֶה, הִיא עוֹד תּוֹרָה וְעוֹד תּוֹרָה, כִּי בְּלִי תּוֹרָה אֵין כְּלוּם לָאָדָם, רַק הַתּוֹרָה יְכוֹלָה לְחַיּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים מוּל אֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְיֵשׁ אֵיזֶה מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינְכֶם בְּקִיאִים בּוֹ, אֵין זְמַן לְבַטֵּל … אֶלָּא לַעֲמֹל עוֹד וְעוֹד בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא תַּעֲנוּג שֶׁל כָּל הַתַּעֲנוּגִים, אַף שֶׁבַּהַתְחָלָה לֹא מַרְגִּישִׁים אֶת זֶה, מִקַּטְנוּת הַדַּעַת וְהַגִּיל, אֲבָל מִי שֶּׁמַּכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ לִמּוּד הַתּוֹרָה – לֹא יָכוֹל לְהִתְנַתֵּק מִמֶּנָּה כְּלָל, וְאֵין שׁוּם צֹרֶךְ לְזָרֵז אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד, כִּי הוּא מָכוּר לְתוֹרָה… הִיא כָּל חִיּוּתוֹ, הַאִם צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אָדָם לִנְשֹׁם? לֶאֱכֹל? לִישׁוֹן? הֲרֵי דְּבָרִים שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בָּהֶם. זֶה בְּדִיּוּק עִנְיַן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
בָּחוּר שֶׁשָּׁקוּעַ בַּתּוֹרָה מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן שֶׁל רַחֲמָנוּת עַל בָּחוּר שֶׁמַּעֲדִיף לְטַיֵּל אוֹ לַעֲבוֹד בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, אֵיךְ הוּא לֹא רוֹצֶה לְהִתְעַנֵּג עֹנֶג שֶׁל מַמָּשׁ. כָּךְ צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בֵּין הַזְּמַנִּים שֶׁל תַּלְמִיד יְשִׁיבָתֵנוּ – יְמֵי הַגְבָּרַת הַשְּׁאִיפוֹת וְהָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם וְאִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת הַמְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל.
לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם
יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִי, הוּא לְהִתְהַלֵּךְ בְּגַן עֵדֶן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹר נָקִי בְּיוֹתֵר, שֶׁהַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף יִהְיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, בְּרֶגַע שֶׁנִּפְגֶּמֶת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם – הַיֵּצֶר אוֹרֵב לְפִתְחוֹ לְהַשִּׂיל מֵעָלָיו הַרֲרֵי עַד שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלַהֲגוֹתוֹ מִן הַמְּסִלָּה הָעוֹלָה אֶל עָל, כְּמוֹ חַיָּל מְיֻמָּן, הַוָּתִיק וְלָמּוּד מִלְחֲמוֹת אָמוּר לִהְיוֹת בֶּן תּוֹרָה – דָּרוּךְ וְעֵר לְמוּל כָּל הַמִּתְקָפוֹת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר. הֲרֵי בְּחֹדֶשׁ קָדוֹשׁ כָּזֶה אֲשֶׁר הַיְשׁוּעוֹת בּוֹ מַקִּיפוֹת, וְהַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הֶחָג, וּבְפֶסַח צוֹעֲקִים בִּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעוֹד הַרְבֵּה אוֹרוֹת בְּהִירִים שֶׁמְּאִירִים בְּחֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶפְשָׁר לִקְנוֹת הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה, שֶׁמִּתְבַּטֵּאת בְּהַרְבֵּה פְּרָטִים, וְרֵאשִׁית לְכֻלָּם הִיא קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה! בְּעַיִן דּוֹמַעַת אֶתְחַנֵּן לִפְנֵיכֶם, אַל תתפתו לָגֶשֶׁת לְשׁוּם עִנְיַן וְדָבָר שֶׁיָּכוֹל חָלִילָה לְטַמֵּא אֶת מִשְׁכַּן הַמֹּחַ, שֶׁשָּׁם נִמְצֵאת הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּמֶּנָּה תּוֹצְאוֹת חַיִּים! אֵינִי רוֹצֶה לִנְקֹב בְּשֵׁם מַכְשִׁירֵי הַטֻּמְאָה הָאוֹרְבִים לַפֶּתַח בְּכָל עֵת, וְדַי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא, לִבְרֹחַ מִצ"ט שַׁעֲרֵי הֶתֵּר שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בְּשַׁעַר אֶחָד שֶׁל אִסּוּר, וּבְעֶצֶם, בָּעִנְיַן הַזֶּה אֵין בִּכְלָל שַׁעַר שֶׁל הֶתֵּר, אֶלָּא "צֵא תֹּאמַר לוֹ", לִבְרֹחַ מֵפִּתְחֵי הַטֻּמְאָה וּמִן הַמַּחְזִיקִים בָּם, כְּבוֹרְחִים מִפְּנֵי הָאֵשׁ… הָאֵשׁ שֶׁמִּתְקָרֶבֶת… שֶׁשּׂוֹרֶפֶת… שֶׁמְּכַלָּה אֶת הַכֹּל… בְּעֵינַי רָאִיתִי וְלֹא זָר, בַּחוּרִים וְתַלְמִידִים שֶׁהָיוּ שְׁקוּעִים בַּתּוֹרָה, וּבְרֶגַע קַל שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת מִן הַקְּדֻשָּׁה צָנְחוּ אֶל מַעֲמַקֵּי הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו עַל יְדֵי פִּתּוּי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הָיוּ מוּכָנִים לִקְרָאתוֹ. הֱיוּ נָא, תַּלְמִידִים יְקָרִים! גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁהַנִּצָּחוֹן וְהַהִתְגַּבְּרוּת מִשְׁתַּלֶּמֶת, רַק כָּךְ נוּכַל לִרְאוֹתְכֶם בְּפָנִים מְאִירוֹת מְלֵאֵי זְכוּת וּקְדֻשָּׁה בַּזְּמַן הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.