האור של חמשה עשר באב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ וָאֶתְחַנַּן, נַחֲמוּ תשע"ח.
לִכְבוֹד אֲהוּבִי חֲבֵרִי הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה מְאֹד … נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח.
הִנֵּה אָנוּ נִמְצָאִים בַּיָּמִים הֲכִי קְדוֹשִׁים בַּשָּׁנָה, הָחֵל מֵהַיּוֹם מַתְחִילָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאַף שֶׁכָּאן בְּזֶה הָעוֹלָם אֲנָשִׁים רְדוּמִים, לֹא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יָדְעִין בְּיִקְרָא דְּמָארֵיהוֹן, אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כְּבָר מְלַמְּדִים אֶת תַּלְמִידֵיהֶם אֵיךְ לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ זָכִינוּ לְמַה שֶּׁזָּכִינוּ עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן עַל יְדֵי מוֹהֲרָא"שׁ, כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת עַיִן לֹא רָאָתָה.
עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא הָרָצוֹן, הָרָצוֹן לִהְיוֹת טוֹב בֶּאֱמֶת, לַחְדֹּל מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִמַּחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת, וְכָל זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים וְלֹא מִתּוֹךְ יִרְאָה רָעָה שֶׁל עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְכַעַס עַצְמִי, כִּי כָּל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ לֹא יַסְפִּיקוּ אֶת אֲשֶׁר עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל שֶׁאָנוּ זוֹכִים לָדַעַת מֵאוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, וְלִהְיוֹת יְהוּדִים כְּשֵׁרִים שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וַהֲלֹא דָּבָר הוּא שֶׁפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בִּסְבִיבוֹת ט"ו בְּאָב וְכוּ', מַתְחֶלֶת וָאֶתְחַנַּן, כִּי כָּל הָעִנְיָן שֶׁלָּנוּ זֶה רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי תַּחֲנוּנִים גְּדוֹלִים שֶׁאָנוּ מַמָּשׁ מְבַקְשִׁים בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ אֶת פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אוֹר כָּזֶה וְלִי זֶה חָשׁוּךְ, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד לִהְיוֹת כֵּלִים נְקִיִּים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַזֶּה, וּנְקִיּוּת הַגּוּף וּנְקִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה וּנְקִיּוּת הַלֵּב, כָּל אֵלּוּ תּוֹרְמִים לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתִּשְׁרֶה עַל הָאָדָם.
בְּוַדַּאי יָדַעְתָּ כִּי כָּעֵת עַתָּה מַתְחִילִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֶת כָּל הַשִּׁעוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל, בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבִרְצִינוּת עֲצוּמָה, כִּי עִם מַה נָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שַׂק? אֲבָל כָּל זֶה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה בְּבֶהָלָה וּבְחִפָּזוֹן, וְלִהְיוֹת מְבֹהָל לִתְפֹּס אֶת הַכֹּל וּלְבַסּוֹף נוֹפְלִים, כִּי אֲפִלּוּ שִׁעוּרִים קְטַנִּים חֲשׁוּבִים מְאֹד לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה דַּפִּים אֶלָּא שָׁעוֹת, כָּל הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאָדָם רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק לַעֲשׂוֹת רַק טוֹב בָּעוֹלָם וְלַחְטֹף מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הָעוֹבֵר אֵיזֶה טוֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמּוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי.
הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן, מֵחֲמַת טִרְדוֹת הַשַּׁבָּת, וּטְרָדוֹת הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה – שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ.