הומה לבי אל דודיך
בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר בחוקותי, תשע"ט.
לכבוד אחי ורב חביבי, רעי אשר כנפשי, האברך היקר והנעלה ר' … שיחי'.
הנה זה זמן רב רציתי לבוא עדיך בכתובים, היות ושלחת לי מכתב נאה כזה, והשתוממתי על הלשון היפה שלך, ועל לשון הלימודים והעומק בדברי רבנו ז"ל, והיה טוב שתרגיל עצמך בכתיבה, כי יש בכח של כל אחד מאתנו להאיר את כל העולם כולו באור אלוקותו יתברך שמו, ואני הזנחתי את התשובה ואת המשלוח החוזר, ולא כתבתי כלום, ובודאי תלמד עלי זכות מרוב הבלבולים והטרדות העצומים שעוברים עלי כמו שעוברים על כל אחד ואחד בזה העולם, ולא כל מה שרוצים – יכולים לקיים, ובפרט את הענין הנשגב הזה, שהנפשות מתחברות לעשות את רצון הבורא יתברך, שזה ממש גירא בעיני דשטנא, ורק הקב"ה יודע, כמה מעלות תלויות בזה, בודאי המניעות רבות כפי הנחשק, כידוע.
עתה לקחתי זמן קטן לכתוב לך קצת, בפרט שלבי הומה אל דודיך ואל אהבתך הישנה, ובפרט שהפקדתי בידך כתבים נפלאים, שעלינו נפלה חובת היום, לסדר אותם לדפוס, כי אם לא אנחנו – מי יעשה זאת, ועל כן באתי בלשון של רחמים ותחנונים, מבלי חלילה לדרוש ולבקש, כי מה אני ומי אני שאומר לך שתעשה ותפעל, ואתה בעצמך מטופל בקיום החיים, אבל כיון שידעתי שלבך הטהור חפץ ומתאוה לקדושות נפלאות כאלו, בודאי אתה תתעורר ביותר למצוא איזה זמן, ובפרט שרב חשקי וכיסופי, להראות את נועם זיו החיבור הזה, כאשר הוא עוד באה"ק, כיון שהפכתי את כל חדרו למצוא את הגנזים הללו, ואם יראה שאנו רציניים, אזי המעין הנובע ינבע עוד מים חיים לחיותנו כהיום הזה.
גם רציתי להתנצל התנצלות מעומק הלב, שהרגשתי בך שנפגעת קצת מהתגובה שלי, בהיותי בארה"ב, כי ידעתי גם ידעתי, כמה קשה להוריד שיעור אחד מן השמיעה אל הכתיבה, וכמה שעות רבות זה לוקח, וכמה סבלנות צריכים לזה, ואחרי כל זאת, שומעים רק ביקורת וביטול, אך תדע ידידי, שחלילה וחלילה והס מלהזכיר, לתת דופי בעבודת הקודש שלך, ואדרבה, אני מתפלא כל כך, איך יש לך לב טהור לזה, לשבת שבוע אחר שבוע, שלא על מנת לקבל פרס גשמי לעת עתה, ואתה מוציא את האור מן ההעלם אל הגילוי, ומי יודע מה יעשו הדיבורים הללו בדורות הבאים, והיתה לי עגמת נפש כל השבת, מזה שהצטערת, וחי נפשי לא היתה כוונה כלל לפגוע בך, או להחליש אותך, כלל וכלל, ובאמת תסלח לי, ואדרבה, תתחזק בכל עוז ותעצומות, להמשיך ביתר שאת ויתר עוז, כי רק כשתהיה בעולם העליון, אחר אריכות ימים ושנים, תראה מה פעלת בזה העולם, ואיך עשית דבר נצחי לגמרי לגמרי, שנשאר לעד ולעולם, וכל מי שיעיין בזה ויתחזק – הכל יהיה לזכותך הנצחית, וקצת מזה עוד תראה בחיי חיותך, איך שהקב"ה יסובב אותך בחסדים ורחמים ללא גבול, ועל כן אל תפול בדעתך כלל, ותמשיך בחשק עז ונמרץ לערוך השיעורים בהתמדה גדולה, ותראה אור גדול בחייך.
ראה נא לעשות לעצמך חיים טובים ונפלאים על ידי שתלמד כל השיעורים, כאשר זכיתי בעניי לדבר עמך באריכות, וצריך למסור נפש על זה, כי רק זה מה שישאר מן האדם – מה שחוטף מתוך העולם העובר הזה, טוב אמיתי ונצחי שאינו נעלם לעולם, וזה מה שילוה אותו לעולם הנצחי, ואסור להטעות את עצמו בזה, כי כל אחד רוצה להגיע ליעד, אבל לא כל אחד רוצה להשקיע ולוותר, וכמעט שאין מי שמוכן לוותר, ורק אלו שיודעים שהדרך אל ההצלחה כרוכה ביגיעה והתמסרות – זוכים לתורה באמת, והאחרים רק מטעים את עצמם, ואתה חביבי, לא מאלו שרוצים להטעות את עצמם, וברוך השם התקרבת אל המקום הכי מתאים לצמיחה בעבודת השם יתברך, ובזכות זו תזכה להתעלות מעלה מעלה בסולם היראה והאהבה להשם יתברך, והלואי שיהיה חלקי עמך.
נא ונא שלא ישאר שום רושם מהאי נעימות שהיתה, ואדרבה, צריך בכל פעם לבחור המלים הנכונות שלא יפגעו בהזולת, וזה כל האדם.
יְדִידְךָ חֲבֵרְךָ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ.