{אגרת התחזקות 040 – התכלית הנצחית}

התכלית הנצחית

 

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר חַיֵּי שָׂרָה תשפ"ד.

לִכְבוֹד אֲהוּבִי אָחִי, הַבָּחוּר הֶחָשׁוּב …, נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח.

אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים אֲנִי כּוֹתֵב אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ אַהֲבָה עַזָּה מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם כַּוָּנָה לְיַסֵּר אוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתְךָ, אַךְ מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל תַּחְשֹׁב, שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת מִלְּבַד הַדְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים הַכְּתוּבִים מִתּוֹךְ כֵּנוּת וּתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם רָצוֹן לִגְרֹם לְךָ אִי־נְעִימוּת, וְגַם הַדְּבָרִים לֹא בָּאִים לְחַזֵּק אוֹתְךָ, אוֹ לַחְנֹף אוֹתְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְהַצִּיב מַרְאָה וְזִכָּרוֹן בָּרוּר, לְכָל רִבּוּי הַדְּבָרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ בַּעֲלִיָּה בֵּינֵינוּ זֶה כַּמָּה [אוֹתָהּ עֲלִיָּה־גְּדוֹלָה שֶׁמִּמֶּנָּה מַרְחִיק אוֹתְךָ הַבַּעַל־דָּבָר בְּכָל כֹּחוֹ], וְשַׂר הַשִּׁכְחָה בְּחֶבְרַת הַצַּר הַצּוֹרֵר מַשְׁכִּיחִים אֶת נְקֻדַּת־הָאֱמֶת מֵאִתָּנוּ, וְעָלֵינוּ לַחֲזֹר עָלֶיהָ שׁוּב וְשׁוּב כָּל יָמֵינוּ, כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי נִנָּצֵל מִן הַהַטְעָיָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם – עָלְמָא דְּשִׁקְרָא. וְאַף שֶׁהַמִּכְתָּב מִתְאָרֵךְ, תֵּדַע, שֶׁזֶּהוּ אֲפִלּוּ לֹא אָחוּז מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי, אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי עַל כָּל פָּנִים, לִכְתֹּב מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּכֹחִי, בְּחֶמְלַת ה' עָלַי.

קֹדֶם כָּל דָּבָר, אַתָּה צָרִיךְ הַרְבֵּה לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁגִּלָּה לְךָ אֶת אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וְזָכִיתָ לִרְאוֹת מֵרְאוֹת אֱלֹקִים חַיִּים, שֶׁדַּוְקָא הַדְּבֵקוּת בְּתוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, בְּקִיּוּם הַהֲלָכָה, בִּתְפִלּוֹת וּבְלִמּוּד, זוֹכִים לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְשִׂמְחַת וְסִפּוּק הַחַיִּים, וְכָל הַטּוֹבוֹת הַנִפְלָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּחַיִּים, מִלְּבַד הַשָּׂכָר הָאֵינְסוֹפִי שֶׁעַל כָּל תְּזוּזָה וּתְזוּזָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל הַבּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַהוֹדָיָה הַזּוֹ הִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד לְדַרְכְּךָ בַּחַיִּים, שֶׁתֵּדַע, שֶׁבְּדוֹר שָׁפֵל כָּזֶה, אֲשֶׁר אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, וְאֵשׁ גָּפְרִית שֶׁל כְּפִירוּת, אַפִּיקוֹרְסוּת, מִינוּת, לֵיצָנוּת, טֻמְאָה וְטִנּוּף – מָלְאָה אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נוֹפְלִים נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, וְכַמָּה שֶׁמְּנַסִּים לְהַצִּיל מִזּוּטוֹ שֶׁל יַם עִם הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים שֶׁלּוֹ – זֶהוּ כְּאֶפֶס וּכְאֵין לארטילריה שֶׁבַּחוּץ, וּכְבָר נִבָּא עַל זֶה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה קֹדֶם הִתְגַּלּוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהָעוֹלָם יִתְמַלֵּא כָּךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּדּוֹר שֶׁכָּזֶה.

וְהִנֵּה אַתָּה פֶּלֶא פְּלָאִים, שֶׁבַּחַיִּים לֹא רָאִיתִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרָאִיתִי דְּבָרִים, מַמָּשׁ הָיָה פֶּלֶא עָצוּם לִרְאוֹת נְשָׁמָה בִּזְכוּתָהּ, אֵיךְ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַלֹּא קְשׁוּרִים נוֹפְלִים מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה רַק עיוור לֹא יַבִּיט בְּמַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה, שֶׁנָּטַע בְּךָ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה כָּזֹאת, שֶׁתֵּכֶף שֶׁהִכַּרְתָּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבִּלְבָבְךָ, עָשִׂיתָ מַעֲשִׂים כַּבִּירִים, וְעָבַרְתָּ יָמִים רַבִּים, וְנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים שֶׁעָמַדְתָּ בָּהֶם, וְעָשִׂיתָ דְּבָרִים, שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּם אֹזֶן, בְּלִי שׁוּם גֻּזְמָא, שֶׁשִּׁבַּרְתָּ שִׁנֵּי הַסָּמֶךְ מֵם, בָּזֶה שֶׁשִּׁבַּרְתָּ הַכֵּלִים, וְגִירָא בְעֵינָא דְּשִׂטְנָא, שֶׁלֹּא שָׁקֵט עָלֶיךָ כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, וְאַתָּה זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לְהִתְוַדַּע לָאוֹצָר הַבָּלוּם, אוֹצָר הַמְּנֻצָּר שֶׁל קְדֻשַּׁת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְאַתָּה רוֹאֶה בְּחוּשׁ, מַה שֶּׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עוֹשָׂה מֵהָאָדָם, אֵיזֶה אוֹר נִפְלָא מֵאִיר אֶת כָּל הַסְּבִיבָה שֶׁלְּךָ, אֵלּוּ פָּנִים קִבַּלְתָּ, מַמָּשׁ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ לֵידָה חֲדָשָׁה, וַחֲזָרָה אֶל הַשֹּׁרֶשׁ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר שֶׁלְּךָ, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ קֹדֶם הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה): "כֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְּאִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם מִימֵיכֶם"; וּמִי עוֹד בָּחוּר כַּיּוֹם, שֶׁעוֹזֵב אֶת כָּל הַהֲבָלִים הָאוֹזְקִים הַלָּלוּ, וְקוֹפֵץ לְתוֹךְ יַם הַתַּלְמוּד וְהַהֲלָכָה כָּמוֹךָ, מִשִּׂיא הַחִצּוֹנִיּוֹת לְתַכְלִית הַפְּנִימִיּוּת, אֵינִי אוֹמֵר עַל זֶה אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי חֶלְקְךָ, כִּי אִם 'אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ', כַּמָּה בַּחוּרִים עִם הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ, עִם הַתּוֹבָנוֹת שֶׁלְּךָ, לֹא מַצְלִיחִים לְגָרֵד אֶפֶס קָצֵהוּ, אִי בָּעֵית אֵימָא בְּהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר, אִי בָּעֵית אֵימָא שֶׁזִּכְרוֹן הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית לֹא קָבוּעַ בָּהֶם בִּפְנִימִיּוּת כָּל כָּךְ…

אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמְךָ, וְלָדַעַת אֶת הַמִּדּוֹת שֶׁתָּפְרוּ לְנִשְׁמָתְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְנַשֵּׂא עַל אֲחֵרִים, כִּי כְּבָר אָמַר לָנוּ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא שֵׁיךְ לְהִתְפָּאֵר בָּזֶה, אֶחָד עַל זוּלָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בַּכֵּלִים שֶׁנָּתַן לוֹ, וְלָזֶה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, בְּאֵלּוּ כֵּלִים צִיֵּד אוֹתְךָ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְמַסַּע הַחַיִּים, אֵלּוּ כִּשְׁרוֹנוֹת מִלֵּדָה, וְאֵלּוּ תְּכוּנוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכֻּלָּן לָמָּה הֵן נִבְרְאוּ? וּמַה הֵם גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ הַשֵּׁם =־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוֹצִיאֲךָ מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עֶזְרָה, רַק הוֹפָעַת רוּחַ קָדְשׁוֹ מִמַּעַל, שֶׁיֵּשׁ לְךָ טַעַם בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וְהֶאָרַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מְאִירָה עָלֶיךָ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיְּהוּדִי מְחֻיָּב לְהַשִּׂיג בְּחַיָּיו. שֵׁב וַחֲשֹׁב עִם עַצְמְךָ, בִּשְׁבִיל מַה הֶחֱרִיד עָלֶיךָ ה' אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, וּמַה אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִם הַכֵּלִים הַלָּלוּ.

אַחֲרֵי שֶׁתִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּפְנֶה אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבְּךָ לְרִבּוּי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּדוֹרֵנוּ, מַמָּשׁ לְיָדְךָ, בַּדּוֹר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ… הִתְבּוֹנֵן בְּמַחְשַׁבְתְּךָ, שֶׁיֵּשׁ אַלְפֵי אַלְפֵי בַּחוּרִים צְעִירִים בַּגִּיל שֶׁלְּךָ, שֶׁכָּל יְמֵיהֶם הֵם שׁוֹתִים תּוֹרָה מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, בְּחֶדְוָתָא דִּשְׁמַעְתְתָא, פְּנֵיהֶם מֵאֲדִימוּת מליבון סֻגְיָה וּסְבָרָא, הֵם שְׂמֵחִים עַל מִשְׁכָּבָם בַּלֵּילוֹת אַחַר יוֹם עָמוּס שֶׁל תּוֹרָה, וְהָאֲוִיר הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַמְפֹאָר בְּיָמֵינוּ, מְמֻזָּג וּמָלֵא בְּנֵי תּוֹרָה, מַמָּשׁ "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" (שִׁיר־הַשִּׁירִים ב, ד), וְאֵלּוּ הַצְּעִירִים, בְּרֻבָּם, כַּנִּרְאֶה יֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר יֵצֶר הָרַע מִמְּךָ, וְיֵשׁ גַּם נְשָׁמוֹת חֲלוּשׁוֹת, אֲבָל הֵם זָכוּ לִפּוֹל שָׁם בְּנַחֲלַת בֵּית ה', לֹא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִשָּׁבֵר מִזֶּה, אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לַחְקֹק בְּמֹחֲךָ, שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים "כָּמוֹךָ מַמָּשׁ", שֶׁכַּאֲשֶׁר הִטּוּ שִׁכְמָם לְקַבֵּל עַל עַצְמָם עֹל תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, הֵחֵלָּה הַתּוֹרָה לְהַרְאוֹת פָּנֶיהָ אֲלֵיהֶם, וְאֶת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג וְהָעֲרֵבוּת יְדִידוּת נֹעַם זִיו עֶלְיוֹן שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בְּחַיֵּיהֶם – אַתָּה יָכוֹל רַק לְתָאֵר לְעַצְמְךָ… וְתִשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ, בְּרֶגַע שֶׁל חֶשְׁבּוֹן־הַנֶּפֶשׁ נוֹקֵב, בִּרְגִיעָה וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת, בֵּינְךָ לְבֵין בּוֹרַאֲךָ, עִם הַכֵּלִים שֶׁלְּךָ… עִם הַיְכוֹלוֹת שֶׁלְּךָ… הַאִם אֵין כָּל אֵלּוּ מְעִידוֹת עַל תַּפְקִיד שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְמַלֵּא בָּעוֹלָם? הַאִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבָּרָא אֶת כֻּלָּנוּ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהַבְּרִיּוֹת יַכִּירוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְה' בָּרָא אִישׁ מֻכְשָׁר וּבַעַל מִדּוֹת, עִם הֲמוֹן נִסִּים וְהִתְגַּלּוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁמַּמָּשׁ רָאוּ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם רוֹצִים לְקָרֵב אוֹתְךָ, הַאִם כָּל זֶה הוּא לְמַעַן בֵּינוֹנִיּוּת? וַהֲלוֹא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עָשִׂיתָ עַד עַכְשָׁו זֶהוּ שִׂיא גָּדוֹל וְנִכְבָּד, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, רַק מִמַּה שֶּׁזָּכִיתָ עַד עַכְשָׁו, עַיִן לֹא רָאֲתָה, תַּחְשֹׁב שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה, מַמָּשׁ כָּל מִלָּה, הִיא מִצְוָה נוֹרָאָה, גְּדוֹלָה מִכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה… וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּסַיְּמִים מַסֶּכְתָּא, כַּמָּה חֵילוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְלִין וְנֶאֱבָדִים לְגַמְרֵי מִגּוֹמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּאֹפֶן מֻפְלָא כָּזֶה.

אֲנִי רוֹצֶה שֶּׁתֵּדַע, שֶׁבְּמִכְתָּבִי זֶה, אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן לִקְבֹּעַ לְךָ אֶת סֵדֶר יוֹמְךָ אוֹ אֶת מַהֲלַךְ חַיֶּיךָ, אֲפִלּוּ לֹא לְהַצִּיעַ (אֲפִלּוּ אֵינִי יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁתִּקְרָא אֶת הַמִּכְתָּב, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָדַעַת אִם תְּקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים אוֹ שֶׁתְּזַלְזֵל בָּהֶם), וְגַם אֵין לִי שׁוּם רָצוֹן שֶׁתִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים בַּהֶקְשֵׁר לְשִׂיחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, כִּי אֵין כַּוָּנָתִי לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ אוֹ לְהַכְרִיחַ אוֹתְךָ לְאֵיזֶה עִנְיָן שֶּׁאֵינְךָ רוֹצֶה בּוֹ, וְכָל כַּוָּנָתִי הִיא בִּתְמִימוּת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁרוֹצֶה שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל תּוֹכֵחָה וּמוּסָר, אֶלָּא לְהַרְעִיף עָלֶיךָ טַלְלֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מֵעֹמֶק פְּנִימִיּוּת לְבָבִי.

עִקַּר כַּוָּנָתִי לִזְעֹק לְתוֹךְ נִשְׁמָתְךָ דִּבּוּרֵי תַּכְלִית אֲמִתִּיִּים, דִּבּוּרִים שֶׁאֲנָשִׁים לֹא חוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם בִּכְלָל, דִּבּוּרִים שֶׁל זִכְרוֹן עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁיֵּשׁ עוֹד עוֹלָם, וְהַ'שָּׁעוֹן־הַחוֹל' שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ מְמַהֵר בְּצוּרָה נוֹרָאִית וּפְרָאִית, כָּל הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ, כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, כִבְנֵי אָדָם הַחַיִּים כָּאן בְּסַעֲרַת הַיָּמִים, נִבְלָעִים אֵי־שָׁם בְּיַחַד עִם הַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ… וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְעַצְמֵנוּ תָּמִיד, כְּמוֹ תֵּרוּץ שֶׁל יֶלֶד שֶׁנִּתְפַּס בְּבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ לֹא עֲמִידָה בִּפְנֵי הַמְּצִיאוּת, לִהְיוֹת עָנִי וְדָל מִתּוֹרָה? הַאִם אֵין זוֹ אֻמְלָלוֹת הֲכִי גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם?

מַה שֶּׁהוּא קָבוּעַ וְנִצְחִי, לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, הוּא רַק הַהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי ה' בִּרְצִינוּת, מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא לְרַצּוֹת אֶת הַחֶבְרָה, וְלֹא בִּשְׁבִיל לִרְכֹּשׁ מַעֲמָד וְקַרְיֶרָה, אֶלָּא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הָרָצוֹן שֶׁל ה', מִתּוֹךְ הֲנָאָה לִגְרֹם לוֹ נַחַת רוּחַ. לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁבְּכָל יוֹם אֲנִי אַחֲרֵי יוֹם שֶׁכְּבָר הָיָה, שֶׁאֵין לָנוּ עוֹד אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נַנְצִיחַ אוֹתוֹ עִם דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה.

תִּזְכּוֹר טוֹב, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה, הַמְּפַתֶּה כָּל כָּךְ, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה פָּנִים, הוּא מִתְעָרֵב בְּכָל מָקוֹם, גַּם בִּקְדֻשָּׁה, אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן זוֹכְרִים טוֹב טוֹב, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא בְּדִיחָה אַחַת גְּדוֹלָה, הוּא אֵינוֹ אֶלָּא מִסְדְּרוֹן שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָנוּ לַמְּנוּחָה שֶׁלָּנוּ בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, הַזֹּהֵר וְהַמֵּאִיר, שֶׁלְּשָׁם אָנוּ נוֹסְעִים בִּמְהִירוּת… כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה כָּאן לֹא חָשׁוּב בִּכְלָל, אֶלָּא אִם כֵּן הַמַּסָּע הַזֶּה מֵנִיב פֵּרוֹת נִצְחִיִּים, וְאֵין נֶצַח אֶלָּא תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

הַתּוֹרָה הִיא כָּל כָּךְ מַזְמִינָה, יֵשׁ בָּהּ הַכֹּל וּלְכֻלָּם, הִכָּנֵס נָא לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ מָלֵא סְפָרִים, תִּסְתַּכֵּל עַל הַסִּפְרוּת הַמַּדְהִימָה שֶׁל הָאָרוֹן הַסְּפָרִים הַיְּהוּדִי, הָחֵל מֵהָעַמּוּד שֶׁל הַתּוֹרָה וּמְפָרְשֶׁיהָ, הַמִּשְׁנָה וּמְפָרְשֶׁיהָ, הַתּוֹסֶפְתָּא וּמְפָרְשֶׁיהָ, הַתַּלְמוּד בַּבְלִי וְכָל מְפָרְשָׁיו, הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי וּמְפָרְשָׁיו, אַגָּדוֹת חֲזַ"ל בְּרִבּוּי מִדְּרָשִׁים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, עַתִּיקִים וּמְלֻקָּטִים, וְהַהֲלָכָה הָרְחָבָה מִנִּי יַם, הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, עַד הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כְּשֶׁלְּכָל זֶה מִתְלַוֶּה אֵינְסוֹף סְפָרִים, מִסִּפְרֵי חֲסִידוּת וּמוּסָר וְיִרְאָה, קַבָּלָה וּפְנִימִיּוּת וּמַחְשָׁבָה, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, דְּרוּשׁ וּפִלְפּוּל, עִיּוּן וּבְקִיאוּת. מִי שֶׁנִּכְנַס לַגַּן־עֵדֶן הַזֶּה, הוּא שׁוֹאֵף לְעוֹד וְעוֹד, הוּא מֵבִין שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא כָּל הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ מֵהַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּטֶבַע אֶצְלוֹ, כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים אֶל הַתַּאֲוָה הַנְּעִימָה וְהַמְּתֻקָּה הַזּוֹ, לִלְמֹד עוֹד וְעוֹד, בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה, בְּהִתְמַסְּרוּת וּבְקַבָּלַת־עֹל, כִּמְשָׁרֵת ה' בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

מַה עוֹשֶׂה הַבַּעַל־דָּבָר? הוּא מַכְנִיס רִפְיוֹן בְּכָל הַמַּעֲרֶכֶת, הוּא מַרְאֶה לָנוּ שֶׁזֶּה עַל חֶשְׁבּוֹן הָעוֹלָם־הַזֶּה שֶׁלָּנוּ, כְּאִלּוּ הַחִיּוּת מְצֻמְצֶמֶת כְּשֶׁעֲסוּקִים רַק בְּדִבְרֵי רוּחַ, אֲבָל אַתָּה כְּבָר שָׁמַעְתָּ הַרְבֵּה עַל הַהֶבְדֵּל הַדַּק שֶׁבֵּין חַיִּים לְקִיּוּם, וְאֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ אַתָּה גִּלִיתָ, אֶת קָצֶה קָצֵהֶם שֶׁל הַחַיִּים הַלָּלוּ, כִּי חַיֵּי תּוֹרָה יֵשׁ בָּהֶם עֲמָקִים גְּדוֹלִים מְאֹד, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת יוֹתֵר שֶׁיִּכָּנֵס לַעֲמוּקִים יוֹתֵר, וְיִטְבֹּל אֶת נַפְשׁוֹ בְּמֵי הַדַּעַת, וְיוּכַל לִצְלוֹחַ אֶת הַחַיִּים בְּשָׁלוֹם.

שֶׁקֶר יַעֲנֶה הַיֵּצֶר בְּךָ, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב לְרֶגַע, שֶׁהַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ הֵם קִיצוֹנִיִּים וּמֻפְרָכִים מִצַּד כָּל מִי שֶׁאַתָּה מַכִּיר, מִי שָׁקוּעַ כָּל כָּךְ? אָז תֵּדַע, שֶׁרַק כָּךְ, וְרַק כָּךְ, אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאַהֲבָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תַּרְאֶה פָּנִים אֵלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר הַחִבּוּר בֵּינֵינוּ יִהְיֶה אַלְמוּתִי וּמֻחְלָט, לְלֹא סְפֵקוֹת וּסְדָקִים. וּמִי הוּא אִישׁ מְאֻשָּׁר וְיַצִּיב, אִם לֹא הָאָדָם שֶׁמִּלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בְּשַׁ"ס וּבַפּוֹסְקִים, בְּמִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא וּמִדְרָשׁ וְכוּ', וּבְדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁפָּסַק לָן הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד־תּוֹרָה.

אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפָּסוּק הַנִּפְלָא שֶׁעוֹרַרְתָּ אוֹתָנוּ עָלָיו: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קֹהֶלֶת ז, כט), אַתָּה יוֹדֵעַ מַה זֶה 'חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים'? כָּל מַה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְ'אָדָם יָשָׁר' – הָאָדָם שֶׁעָשָׂה אֱלֹקִים, הָאֱלֹקוּת הַנְּקִיָּה הַמְבַקֶּשֶׁת לְהִתְגַּלּוֹת, כָּל מַה שֶּׁלֹּא בְּתוֹךְ זֶה, הוּא חֶשְׁבּוֹנוֹת! חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת…

עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם הִתְחַכְּמוּת, רַק לַעֲשׂוֹת תָּמִיד מַה שֶׁהָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מְצַוֶּה מֵאִתָּנוּ, לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁאֶת כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים בַּחַיִּים, הוּא יַעֲזֹר לָנוּ לְהַגְשִׁים, וְהָעִקָּר שֶׁאִם הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם הוּא חָזָק וְאֵיתָן, שֶׁהוּא לֹא עוֹזֵב אֶת מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, הוּא רַק מִתְקַדֵּם הָלְאָה הָלְאָה, מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין, וְזֶה נוֹגֵעַ לְכָל תְּחוּם בַּחַיִּים, שֶׁלֹּא לוֹמַר, פַּעַם הָיִיתִי כָּכָה, נוּ טוֹב, עָבַרְתִּי שִׁנּוּי, מַה לַּעֲשׂוֹת? אֶלָּא תָּמִיד לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, כָּל הַנְּפִילוֹת הֵן נְפִילוֹת מֻכְרָחוֹת בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה, לֹא בִּשְׁבִיל יְרִידָה, חַס וְשָׁלוֹם. כָּל הֶפְסֵק בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֵיזֶה מִנְהָג טוֹב, אוֹ רָצוֹן לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר בְּהִדּוּר, אִם נָפַלְתִּי קָמְתִּי, צָרִיךְ תָּמִיד לָקוּם לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּמוֹ בְּרֶגַע הַגִּלּוּי, כְּמוֹ גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקָטָן שֶׁנּוֹלַד, כְּמוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁגִּלָּה אֶת הָאוֹר, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים', כְּאִלּוּ הַיּוֹם בָּאת עִמּוֹ בִּבְרִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (אֵיכָה ג, כג), הָאֱמוּנָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל בֹּקֶר, הַכֹּל חָדָשׁ, כָּל רָצוֹן טוֹב, לְהַגְבִּיר אוֹתוֹ בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים, בְּלִי הֲבָנָה וּבְלִי הַעֲמָקָה בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַעֲמִיק, כִּי 'אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ', אֲנַחְנוּ בְּמִלְחָמָה מְהִירָה עַל זְמַן פּוֹרֵחַ, וְצָרִיךְ לַחֲטוֹף בְּלִי סוֹף, מַה שֶּׁאֶפְשָׁר וְנִתַּן בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיַעֲרִיב ["תְּנוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד, בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ, וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף, וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת, יָשִׁית לַעֲרָפֶל" (יִרְמְיָה יג, טז)].

וְזֶה יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַהַצְלָחָה בְּרוּחָנִיּוּת – מִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת, וְהַהִתְחַזְּקוּת הַתְּמִידִית לְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד, וּכְאִלּוּ רַק הַיּוֹם הִתְלַהֵב לְהַתְחִיל, מִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת הַמַּתָּנָה הַזּוֹ, וְנִזְרַק לְתוֹךְ הַשִּׁגְרָה, הַשְּׁחִיקָה תָּעִיף מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל, וְצָרִיךְ רַחֲמִים רַבִּים שֶׁלֹּא יִפּוֹל מִמֶּנּוּ.

לָמָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּפָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַר כְּגִיגִית אַחֲרֵי שֶׁהֵם כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? מְפָרֵשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם מִתְלַהֵב, יֵשׁ לוֹ מוֹחִין, הַלֵּב שֶׁלּוֹ מִתְעוֹרֵר, הוּא בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הוּא מַסְכִּים לְהַכֹּל, הוּא חָשׁ עֹנֶג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל קְפִיצָה וַאֲמִירַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אֲבָל מַה יִהְיֶה עִם הַזְּמַנִּים הָאֲפוּרִים, שֶׁהַקְּשָׁיִים מִתְגַּלִּים בעוצמה שֶׁלָּהֶם,  הַזֹּהַר שֶׁל הַהַתְחָלָה הוּעַם… מַה עוֹשִׂים אָז? זֶהוּ השימוש בְּכֹחַ שֶׁל הַר כְּגִיגִית, ה' נָתַן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לִכְפּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בִּזְמַנֵּי נְפִילַת הַמּוֹחִין, וּבְכָל זֹאת לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתּוֹךְ הִתְחַדְּשׁוּת וְהַהַתְחָלָה, וְזֶה חוֹזְרִים מוֹחִין חֲדָשִׁים, שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַנְּפִילוֹת, וְנִמְצָא, שֶׁכָּךְ עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.. רַק כָּךְ, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.

מַה עוֹשִׂים אֲנָשִׁים, כְּשֶׁהֵם מְגַלִּים אֶת הָרֵיקָנוּת שֶׁפָּשְׁתָה בָּהֶם? הֵם מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת כָּךְ… אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ… אוּלַי זֶה יַעֲזֹר לִי… אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ אַחֵר… הֵם מְנַסִּים פֹּה וּמְנַסִּים שָׁם, אֶלָּא שֶׁהַסִּפּוּר הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, אִם אָדָם לֹא קָם בַּבֹּקֶר בְּהִתְחַדְּשׁוּת מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר וּבְחֶדְוָה לָנֶצַח אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת, הוּא יָחוּשׁ לָכוּד בַּעֲבוֹדָה שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֶת טִּיבָהּ… הַבַּעַל דָּבָר יוֹדֵעַ אֶת זֶה, הוּא מְחַכֶּה לְכָל אָדָם בְּדִיּוּק בַּפִּנָּה הַזּוֹ.

הַבַּעַל־דָּבָר לְאַט לְאַט מַטְמִיעַ יֵאוּשׁ וְחֹסֶר רָצוֹן, וְאָז כָּל הַשְּׁאִיפוֹת הַטּוֹבוֹת פּוֹרְחוֹת בָּרוּחַ, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגָּל… אִם הָיָה אֶפְשָׁר לִלְחֹשׁ לְכָל אֶחָד אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ – "זֶהוּ הַסִּימָן הַמֻּבְהָק שֶׁאַתָּה 'כֵּן' מְסֻגָּל… אַתָּה פָּשׁוּט נִמְצָא בְּנִסָּיוֹן, בְּתוֹךְ הַיְרִידָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה, וְאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה, בֶּאֱמֶת אַתָּה מְסֻגָּל לִקְלֹט אֶת זֶה כִּירִידָה, וְזֶה חֲבָל, כִּי הִיא לֹא"… אִם כָּל אֶחָד הָיָה יוֹדֵעַ אֶת זֶה, כְּבָר לֹא הָיְתָה לוֹ בְּחִירָה אִם לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַיְרִידָה, אוֹ לְהִתְנַעֵר מִמֶּנָּה, כִּי הִיא נוֹצְרָה בִּשְׁבִיל זֶה, וְלֹא בִּשְׁבִיל מַשֶּׁהוּ אַחֵר בִּכְלָל.

אַתָּה בֶּטַח מְתָאֵר לְעַצְמְךָ אֶת הַבּוּשָׁה וְאֶת תְּחוּשַׁת הַהֶפְסֵד הַצּוֹרֶבֶת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁחָיוּ כָּאן וְלֹא עָשׂוּ מַסְפִּיק, לֹא דִּיְּקוּ בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּהֶם, וְהַשֵּׁם מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, מַה הֵם כֵּן עָשׂוּ בַּזְּמַן הַזֶּה? אֵיךְ מִלְאוּ אֶת יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁנִּכְנַס הָאָדָם לַדִּין שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ, עֲרֹךְ מִקְרָא שֶׁקָּרָאתָ, מִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ וְכוּ', תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, שָׁם בַּשָּׁמַיִם יֵשׁ דִּיּוּק גָּדוֹל, אֵין שׁוּם תֵּרוּצִים, כָּל תּוֹרָה שֶׁיָּכַל אָדָם לִלְמֹד וְלֹא לָמַד, הוּא מִצְטַעֵר עַל זֶה בְּצַעַר שֶׁאֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהָכִיל בָּעוֹלָם הַזֶּה… וּמִצַּד שֵׁנִי, אִם נִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי הַזְּכֻיּוֹת שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּנַחַת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, אָנוּ צְרִיכִים לִקְפֹּץ מִשִּׂמְחָה, עַל הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת הַמְאַפְשְׁרוֹת לָנוּ לִחְיוֹת חַיֵּי קֶסֶם כָּאֵלּוּ, שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת, הֵם חַיִּים מַמָּשׁ נֶהְדָּרִים, כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מֵעַצְמְךָ, וְאִם אַתָּה כְּבָר בַּר הָכֵי, בַּר סֵפֶר, וְאַתָּה מֵבִין אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן לְמַעְלָה, אָז תְּכַוֵּן אֶת הַחַיִּים שֶׁלְּךָ רַק לְשָׁם, וְתִזְכֶּה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי.

דַּע לְךָ אָחִי, שֶׁהַסֵּפֶר מוּסָר הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאָדָם, הוּא סֵפֶר הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, אִם הוּא מְסֻגָּל לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּדְרָכָיו בַּחַיִּים מוּל הָרָצוֹן שֶׁל ה', וּמַעֲמִיק לְבָרֵר הַאִם יֵשׁ פַּעַר בֵּין הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, זוֹ תְּחִלַּת הַיְשׁוּעָה, כִּי אֵין הָאָדָם יָכוֹל לֵהָנוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְלִגְרֹם לָהּ לִהְיוֹת רְצִיפָה, בְּאֹפֶן יַחֲסִי כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, רַק עַל יְדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה מְקוֹר הֲנָאָתוֹ וּמְקוֹר חִיּוּתוֹ. וְאֵיךְ זוֹכִים שֶׁזֶּה יִפְעַל בַּנֶּפֶשׁ? קֹדֶם־כֹּל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, הַיְּדִיעָה הַחֲזָקָה שֶׁאֵין לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת בָּעוֹלָם, כִּי אִם לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא בְּתוֹךְ חַיַּי, לָקוּם אִתּוֹ וְלִישֹׁן אִתּוֹ, לִנְשֹׁם אוֹתוֹ וְלָחוּשׁ אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, זֶה אוֹמֵר – 'לְהִתְקָרֵב הַיּוֹם – יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶתְמוֹל', וְעִקָּר הַהִתְקָרְבוּת הוּא אַךְ וְרַק לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמַּאֲמָר שֶׁצֻּטַּט בַּהַתְחָלָה – מָתַי זוֹכִים לְתִקּוּן שָׁלֵם וּלְכַפָּרַת עֲוֹנוֹת הֲכִי מֻשְׁלֶמֶת? כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם 'עֹל' תּוֹרָה… מַהוּ עֹל תּוֹרָה? לָמָּה לֹא כָּתוּב אוֹר תּוֹרָה? לָמָּה לֹא כָּתוּב בִּטּוּי אַחֵר, רַק עֹל? וַהֲרֵי מִי אוֹהֵב עֹל?

אֶלָּא שֶׁזֶּה תְּנַאי סַף לִדְבֵקוּת הַתּוֹרָה. כְּמוֹ בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה טוֹב לְאִשְׁתּוֹ בְּבֵיתוֹ, אַךְ זֶה לֹא יִהְיֶה לִרְצוֹנָהּ, הִיא תָּחוּשׁ שֶׁאֵין דְּבֵקוּת וְחִבּוּר מַסְפִּיק, הַחֲבִילָה תִּתְפָּרֵד… כְּמוֹ כֵן הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אוֹרָיְיתָא לֹא אתגליא אֶלָּא לְמָאן דְּרָחִים לָהּ, מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, הוּא מוּכָן לִבְחִינָה שֶׁל "וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל" (בראשית מט, טו), 'עֹל' כִּפְשׁוּטוֹ, כְּמוֹ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק – וְהוּא קָם דָּרוּךְ בַּבֹּקֶר, לְבָרֵר מַה עִם הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ, אִם הַכֹּל דּוֹפֵק, אִם הַכֹּל כְּסִדְרוֹ, וְאִם הָעֵסֶק הַזֶּה יִהְיֶה בֶּאֱמֶת רִוְחִי. אֶלָּא שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ סְגֻלָּה, שֶׁלָּעֹל הַזֶּה יֵשׁ כָּל מִינֵי עֲרֵבוּת וִידִידוּת, אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ.

כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּחַיֵּי הָאָדָם, הוּא מֵבִין מְאֹד מְאֹד טוֹב מַהִי אַחֲרָיוּת? הֲרֵי הוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁאִם הוּא יַזְנִיחַ אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ, הוּא יִתְפָּרֵק וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה הַזּוֹ, הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ דְּרִיכוּת, רְצִינוּת וְאַדִּיקוּת בְּמַטָּרָה, גַּם אִם לַאֲחֵרִים זֶה נִרְאָה שֶׁזֶּה עֹל גָּדוֹל וּמְיֻתָּר, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ, זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, שֶׁהַמַּעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וְחַיֵּי הַדְּרִיכוּת שֶׁהוּא פִּתֵּחַ, הֵם הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמְּסֵבִּים לוֹ עֹנֶג, יַצִּיבוּת וּפַרְנָסָה. מִי מַצְלִיחַ לַעֲנֹד לְרֹאשׁוֹ כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה? מִי שֶׁהַתּוֹרָה הִיא בְּעֵינָיו הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל שֵׂכֶל וְהִגָּיוֹן, וְשֶׁהוּא לָמַד בַּסְּפָרִים קְדוֹשִׁים, וּמְדַקְלֵם אֶת הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָא וְשָׁמַע, אֶלָּא הִיא נוֹבַעַת מִמְּקוֹר חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, הוּא חָשׁ אֶת הַתּוֹרָה כִּמְמַלֵּאת אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה. הַאִם יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם? בְּוַדַּאי יֵשׁ. הַאִם כֻּלָּם יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לָזֶה? חַד מַשְׁמָעִית. וְלָמָּה כֻּלָּם לֹא עוֹשִׂים אֶת זֶה? אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הַתְּשׁוּבָה? כִּי הֵם לֹא קְשׁוּרִים, הֵם נֶהֱנִים מֵהַתּוֹרָה, הֵם לוֹמְדִים פֹּה וְשָׁם, אֲבָל הַחִיּוּת… הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם הִיא לֹא נוֹבַעַת מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, הַתּוֹרָה מוֹסִיפָה לָהֶם צֶבַע יָפֶה בַּחַיִּים, חָכְמָה וּתְבוּנָה, מִדּוֹת וְאֹשֶׁר, אֲבָל הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא "דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא", לְשָׁם הֵם לֹא הִגִּיעוּ, וְזֶהוּ הַנֶּשֶׁק הַיָּעִיל שֶׁבְּיַד הַיֵּצֶר לַהֲרֹס אֶת הַכֹּל.

יֵשׁ הֶבְדֵּל בָּרוּר בֵּין בֶּן תּוֹרָה לְבֵין מִי שֶׁאֵינוֹ כָּזֶה. הַהֶבְדֵּל, לְהַפְתָּעָה, אֵינוֹ נָעוּץ בְּכַמָּה זֶה לָמַד אוֹ שֶׁזֶּה לָמַד, הֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁלָּמְדוּ יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בַּחוּרֵי יְשִׁיבוֹת וְהֵם בַּחוּץ? מַה בֶּאֱמֶת הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִם נָשִׂים עָלָיו אֶת הָאֶצְבַּע, נִזְכֶּה לְדַיֵּק יוֹתֵר… עַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֲגִיגָה ט' ע"ב) עַל הַפָּסוּק: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" (מַלְאָכִי ג, יח), שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים הוּא "לֹא עֲבָדוֹ", וְאִם לוֹמֵד מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת הוּא "עֲבָדוֹ". מַבְהִיל הָרַעְיוֹן, פַּחַד פְּחָדִים… בִּגְלַל הַפַּעַם אַחַת? כִּי הַתְּשׁוּבָה נְעוּצָה בִּשְׁאֵלָה, כֵּיוָן שֶׁהַסִּפּוּר פֹּה הוּא לֹא 'כַּמָּה' לוֹמְדִים, אֶלָּא 'אֵיךְ' לוֹמְדִים… הֲרֵי בָּרוּר לְכֻלָּנוּ, שֶׁאָדָם שֶׁחָזַר עַל מַשֶּׁהוּ מֵאָה פְּעָמִים – הוּא הֲרֵי כְּבָר יוֹדֵעַ, וְלָמָּה הוּא לוֹמֵד עוֹד פַּעַם? בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא! וְאִם לוֹמְדִים בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – הֲרֵי זֶה 'עֲבָדוֹ', וְאִם לֹא – הֲרֵי זֶה 'לֹא עֲבָדוֹ', נוֹרָא נוֹרָאוֹת. זֹאת אוֹמֶרֶת, יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה הַרְבֵּה פְּעָמִים וְאַף לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהוּא נִקְרָא אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶחָד שֶׁהוּא 'אֵינוֹ עוֹבֵד הַשֵּׁם', לָמָּה? הַסִּבָּה הִיא פְּשׁוּטָה: הַלִּמּוּד הוּא כְּלִי וּמַכְשִׁיר לְהִתְקָרְבוּת לַבּוֹרֵא, שָׁם הַסִּימָן וְשָׁם הַבְּדִיקָה, אִם אָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרַת ה' אוֹ לֹא, חַס וְשָׁלוֹם.

הַסִּבָּה שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת מִכְתָּבִי בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְהַלּוּל אֵלֶיךָ, אֵינָהּ כְּמוֹ שֶּׁבָּטַח תַּחְשֹׁב, שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא הָ'אֲבָל'… וְהַכֹּל רַק לִמְשֹׁךְ אֶת לְבָבְךָ וְכוּ', לֹא זוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה, כִּי אָכֵן, אֵין שׁוּם 'אֲבָל', וְהַשְּׁבָחִים הַלָּלוּ – אֵינָם שְׁבָחִים סְתָם, כִּי עָלֶיךָ לִרְאוֹת אוֹתָם בְּדֶרֶךְ שֶׁל תְּבִיעָה גְּדוֹלָה וְנֶחְרֶצֶת, שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמְךָ, לְלַקֵּט בְּךָ אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת מִי אַתָּה, וּמִכֹּחַ זֶה לְהַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת עוֹד טוֹב בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִזְכּוֹת שֶׁיְּצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם תִּהְיֶה כְּבִיאָתְךָ בְּלֹא חֵטְא.

בְּכָל מַצָּב בַּחַיִּים, בְּכָל תְּזוּזָה וּפְנִיָּה, צָרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵר עִם עַצְמוֹ, לֹא הַאִם הַדָּבָר הַזֶּה 'רַק' מֻתָּר עַל פִּי הַהֲלָכָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ רְאָיוֹת לִדְבָרָיו מִמַּאַמְרֵי חֲזַ"ל, אֶלָּא רַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו: – "הַאִם כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִתְגַּדֵּל מֵהַצַּעַד שֶׁעוֹשֶׂה?", אוֹ שֶׁלֹּא יִתְגַּדֵּל, בְּכָל יוֹם שֶׁהוֹלְכִים לִישׁוֹן, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן־נֶפֶשׁ, הַאִם בֶּאֱמֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי מֻקְדָּשִׁים לְצֹרֶךְ הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, שֶׁלִּשְׁמָהּ אֲנִי חַי בָּעוֹלָם, וְעָלֶיהָ אִדָּרֵשׁ בְּהַהוּא יוֹמָא… הַחֶשְׁבּוֹן הוּא אֶחָד, לֹא 'חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים' שֶׁמַּעֲמִיסִים עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַיָּחִיד, וְהַחֶשְׁבּוֹן הַיָּחִיד הוּא – "חֶשְׁבּוֹן חַיַּי עִם הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית שֶׁלִּי". הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, לִשְׁאוֹל אֶת עַצְמוֹ, הֵן: "הַאִם אֲנִי מִתְקַדֵּם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה? הַאִם אֲנִי זוֹכֶה לִלְמֹד כְּפִי שֶׁה' רוֹצֶה, וּמַה שֶׁה' רוֹצֶה, וּבְדֶרֶךְ שֶׁה' רוֹצֶה", וְכֵן בִּתְפִלָּה, וְכֵן בִּצְדָקָה, וְכָל דָּבָר יְהוּדִי שֶׁעוֹשִׂים – נִמְלָכִים בַּשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְיוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ.

מִי שֶׁלֹּא זוֹכֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּאֹפֶן קָבוּעַ – הוּא עָשׂוּי לְגַלּוֹת, עַד כַּמָּה הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְכַמָּה מִינֵי דְּרָכִים שֶׁהָלַךְ בָּהֶם, הִתְבָּרְרוּ לוֹ כְּלֹא נְכוֹנִים, הַכֹּל בִּגְלַל שֶׁהַיְּסוֹד נֶעְלָם מִשָּׁם, וְהַיְּסוֹד הוּא: לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁלִּי נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ. וְאָז בְּכָל פַּעַם, שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּרוּחָנִיּוּת מִשְׁתַּבֵּשׁ, פּוֹנִים וְהוֹלְכִים אֶל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ – הַאִם אֲנִי הוֹצֵאתִי אֶת ה' מֵהָעִנְיָן, וְסִבַּת הַשִּׁבּוּשׁ הוּא לְהַזְכִּיר לִי, שֶׁלֹּא הָיָה ה' בְּלִבִּי, וּמִמֵּילָא הַשִּׁעוּר הַנָּכוֹן, לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר עֹז, אֲבָל עִם הַתַּגְלִית הַזּוֹ, צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת הָרִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם בַּחַיִּים.

הֶאֱרַכְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ עוֹד וְעוֹד, וְאִם תִּקְרָא אֶת הַמִּכְתָּב בְּעַיִן אֱמֶת וּבְלֵב פָתוּחַ, תִּזְכֶּה שֶׁהַדְּבָרִים הַלָּלוּ יַעַזְרוּ לְךָ בְּדַרְכֵי הַחַיִּים, וְתִירַשׁ עוֹלָמְךָ בָּזֶה וּבַבָּא.

מְנָאֵי

הַשָּׁפֵל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, הַדּוֹרֵשׁ טוֹבָתְךָ 'בֶּאֱמֶת' כָּל הַיָּמִים

שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ בֶּן רִבְקָה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

001 אגרות לב בשר

מכתב ראשון יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, ז' בִּשְׁבָט תש"פ לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה … שֶׁיִּחְיֶה.

001 מכתבי נשמה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר שְׁמוֹת תשע"ו. לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי הָאַבְרֵךְ הֶחָשׁוּב …., שֶׁיִּחְיֶה.

002 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שֵׁנִי   יוֹם שני לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, ח' בִּשְׁבָט תש"פ לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה… שֶׁיִּחְיֶה.

002 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, י' באדר תשע"ד. לכבוד ידיד נפשי … שיחי'. יש לי היום התרגשות,

003 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שְׁלִישִׁי   יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, ט' בִּשְׁבָט תש"פ לִכְבוֹד  הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר'

003 מכתבי נשמה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' לְסֵדֶר שְׁמוֹת תשע"ו לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי … שֶׁיִּחְיֶה הִנֵּה שָׂמַחְתִּי

004 אגרות לב בשר

מִכְתָּב רְבִיעִי   יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח, י' בִּשְׁבָט תש"פ לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה … שֶׁיִּחְיֶה.

004 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, ליל כ"ב בשבט, אור ליום חמישי משפטים, תשע"ד. לכבוד ידיד נפשי האהוב

005 אגרות לב בשר

מִכְתָּב חֲמִישִׁי   יוֹם שְׁנֵי לְסֵדֶר יִתְרוֹ, ט"ו בִּשְׁבָט תש"פ לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר'

005 מכתבי נשמה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, י"א בְּטֵבֵת תשע"ו. לִכְבוֹד יְדִידִי הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה, אָהוּב וְנֶחְמָד עַד לִמְאֹד …

006 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שִׁישִׁי   יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר יִתְרוֹ, ט"ז בִּשְׁבָט תש"פ. לִכְבוֹד  הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר'

006 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר ויצא, ד' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

007 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר ויצא, ה' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

008 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שְׁמִינִי   יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר שְׁלַח, יט סִיוָן תש"פ. לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה ר'

008 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר ויצא, ו' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

009 אגרות לב בשר

מִכְתָּב תְּשִׁיעִי   יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר קֹרַח, יוֹם כ"ב סִיוָן תש"פ. לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה

009 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר ויצא, ז' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

010 אגרות לב בשר

מִכְתָּב עֲשִׂירִי   יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר קֹרַח, יוֹם כ"ג סִיוָן תש"פ. לִכְבוֹד בֶּן אָחִי, הָאַבְרֵךְ

010 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום חמישי לסדר ויצא, ח' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

011 אגרות לב בשר

מִכְתָּב אחד עשר יום שלישי לסדר קרח, כ"ד סיון תש"פ.   לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה

011 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שישי עש"ק לסדר ויצא, ט' בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי

012 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שנים עשר ערב שבת קודש לסדר קרח, כ"ז סיון תש"פ.   לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר

012 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת לסדר ויצא, יא בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

013 אגרות לב בשר

מכתב שלושה עשר מוצאי שבת קודש לסדר קרח, כ"ח סיון תש"פ.   לכבוד חברי האברך

013 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישלח, יא בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

014 אגרות לב בשר

מִכְתָּב אַרְבָּעָה עָשָׂר   יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר חֻקַּת, כ"ט סִיוָן תש"פ.   לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר

014 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר וישלח, יב בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

015 אגרות לב בשר

מִכְתָּב חֲמִשָּׁה עָשָׂר   יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר חֻקַּת, ל' סִיוָן, א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז תש"פ.

015 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר וישלח, יג בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

016 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שִׁשָּׁה עָשָׂר   ערב שבת קודש לסדר חוקת, ד' תמוז תש"פ.   לִכְבוֹד הָאַבְרֵךְ

016 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר וישלח, יד בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

017 אגרות לב בשר

מִכְתָּב שִׁבְעָה עָשָׂר מוצאי שבת קודש לסדר חוקת, ה' תמוז תש"פ.   לכבוד האברך היקר

017 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שישי ערב שבת קודש פרשת וישלח, טז בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי

018 אגרות לב בשר

מכתב שמונה עשר יום ראשון לסדר בלק, ו' תמוז תש"פ.   לכבוד האברך היקר והנעלה

018 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום שישי ערב שבת קודש פרשת וישלח, טז בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי

019 אגרות לב בשר

מכתב תשעה עשר יום שני לסדר בלק, ז' תמוז תש"פ.   לכבוד האברך היקר והנעלה

019 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש פרשת וישלח, יז בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי

020 אגרות לב בשר

מכתב עשרים בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר בלק, ח' תמוז תש"פ.   לכבוד האברך

020 מכתבי נשמה

בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר וישב, יח בכסליו תשע"ז. לכבוד ידידי היקר לי מאד,

021 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ואחד בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר בלק, ט' תמוז תש"פ.   לכבוד

קטגוריות