הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
בעזרת השם יתברך, ערב סוכות תשפ"ג.
לכבוד הבחור היקר והנעלה ר' … שיחי'.
הנה הגיע עת דודים, הגיע הזמן שנשמות ישראל נכנסות לחיבור והחיבוק הגדול שביניהם לבין אביהם שבשמים, בסוד "וימינו תחבקני", שזהו סוד הסוכה, שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, שזו תנועה של חיבוק קדוש מאד. וכן "ופריו מתוק לחכי" סובב והולך על הארבעה מינים הקדושים, שאנו מצווים מן התורה לשמוח לפני ה' אלקינו בימים הקדושים האלו, ובפרט ביום הראשון, שלמחר יהיה האות הזה, איך שנשמות ישראל מעידים על אחדותו של ה' בנענועים הקדושים לכל הצדדים, להורות, שאין לך צד ופינה ותחום שאין בו אלוקות גלויה ופעילה, אלא שצריך לפתוח את העינים ולראות את כל זה במהלך החיים. ואת הכח לזה אנו מקבלים דווקא בימי הסוכות – זמן שמחתינו, כי דווקא על ידי שמחה אפשר להגיע להכרה באלוקות, כי עוז וחדוה במקומו. ואין שמחה כתורה, ועל כן במוצאי סוכות בא חג שמחת תורה, ועל כן צריך לראות בכל יום ויום להלעיט את נפשו ללא גבול בתורה, ולהיות כל העסק שלנו בתורה, ולרוץ ולרדוף אחר התורה, וכל הענינים האחרים יהיו טפלים ונלווים אל עיקר העסק שהוא התורה הקדושה, שהיא התשובה האמיתית לפני יודע תעלומות על כל מה שעבר עלינו.
והנה בענין "רק היום" רציתי להעתיק לך מה שמובא בדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ערב): הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה) זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם! שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיך שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך לא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל וְ גַם שֶׁלּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכחַ כָּרָאוּי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, הַיּוֹם דַּיְקָא, וְהָבֵן.
ועל כן צריך להתנהג בדרך זו, ודווקא על פי האותיות של הצדיקים האמיתיים ואין צריך להגיע לחכמה היחסית של הרחוקים מהתורה, ובפרט שבעבודת ה' רואים זאת במוחש, שאף אם ביום הקודם לא היה כדבעי, אפשר תמיד להתחזק ולהתחדש, ולא רק שאפשר, אלא זהו עיקר עבודת ה' – לעשות הכל בהתחדשות ובחיות כאילו היום נולדתי… ובפרט אחר הלידה הגדולה שחווינו ביום הכיפורים הקדוש והנורא, וצריך לקחת את היום טוב הזה במוחין גדולים, ולהתנהג בטהרה גמורה, הן טהרת הגוף והן טהרת המוח והמחשבה, ולדעת ששמחת החיים שואבים דווקא מזמן שמחתנו, וכמו שאמרו חז"ל על שמחת בית השואבה – שמשם שואבים רוח הקודש, ורוח הקודש היא לכל אחד לפי בחינתו, שהיא רוח הבאה מקודש, ששם אין שום עצבות ודכאון רוח כי אם עוז וחדוה במקומו. אשרי העם שככה לו.
הכותב מתוך רגש של איחול מעומק הלב, שתזכה לעלות מעלה מעלה בדרכי השמחה האמיתית שהיא שמחתם של ישראל בהקב"ה בבחינת ישמח ישראל בעושיו, ואז יתקיים ישמח ה' במעשיו, אמן כן יהי רצון.
מנאי ידידך
שלמה ברוך בן רבקה