לתקן את רושם החטא
כ' סיון תש"פ
המצב האידאלי בין יהודי לקונו הוא מצב כמו של זוגיות, אי אפשר לכונן זוגיות טובה וחמה, כשאחד מבני הזוג פוגע בזולתו באופן מוסרי, ונתפס לא שומר אמונים, כל הסליחות שבעולם לא ימחקו את הצער הגדול, את תחושת הריק והפרידה מכל התקוות והאימון, זה נורא ממש, אם יצטרכו בני זוג לסלוח ולהמשיך הלאה אם יזקקו לעבודת חיים ממש, להתעלות מעל עצמם, ולראות איך ואם בכלל אפשר להמשיך לחיות ביחד.
המדהים אנו שאנו בוגדים בהקב"ה פעמים רבות, אנו כביכול מזנים תחת גבו, לשתות מים מבארת מבארת נשברים, אנו מתרחקים במודע, ואחר שובנו וניחמנו אנו פשוט באים ומבקשים סליחה, והכל עובר, כי אל סלחן הוא ומוחל לשבטי ישורון. אנו מקבלים, כביכול, את הסליחה שלו, אבל אנו לא מבינים איך מעתה יהיה התדר, התדר של תשובה, של התקרבות אמיתית, לאור החשוך של הבגידה הכואבת, אפשר להיות כמו לפני החטא, ממש נקי בלי שום כתם, האמנם?
כנראה שכן, הבגידה בינינו לא התרחשה במקום החדש שהגענו אליו בעקבות התשובה, עונות נעשין כזכויות, זה שם העצם של התחדשות הבריאה בכל רגע, אכן, עלינו לעשות תשובה על כל מה שעשינו כל החיים, אבל בתודעה האמיתית, אנו יכולים להתחבק עמו יתברך ולהתרפק על אהבתו בלי להרגיש לא נעים, משום שכעת נולד רגע חדש, שהוא פונקציה חדשה להתקרבות אל השם יתברך.