לא למכור פיסות חיים בזול
כ"ג אב תש"פ
לפעמים כשאנו נטולי חיוניות, אנו מדמים לראות במצב שלנו מין מוות מתמשך, בלי סיבה להמשיך לחיות, לא שנתאבד חס וחלילה, אבל אנו מתאבדים רוחנית ורגשית, כי כל רגע שעובר עלינו ללא שמחה – הוא רגע נטול חיים, היינו רגע מת… למות זה לא נעים, בפרט לא באמצע החיים ובמהלכם, אנו צריכים לחיות כי אנו חיים. הבשורות הטובות הן, שיש אפשרות ריאלית להתעורר מהסיפור, בכל רגע נתון… אם אנו מפסיקים את הרחמים העצמיים הללו, ואנו פשוט מחליטים שדי, אנו במו ההחלטה הזו, מביאים חזרה את החיוניות האבודה. הקטע האמיתי של ההפסקה הזו היא דמיון, אנו מייצרים סבל חדש, לא קיים, לא אמיתי, לא נכון בכלל. ומעניקים לו משמעות שלא מגיע לו, הסבל הזה הוא פרי דמיונינו, כי גם אם יש לו חיזוקים ותימוכין משפת היום יום וקשייו, עלינו לזכור, שאת הפרשנות למצב – נותנים אנחנו. וכיון שכך, אנו מחליטים אם להמשיך את שמחת החיים הזורמת או שמא להשקע לתוך הביצה הטובענית של העצבות המזעזעת, לתכונה זו של עצבות אין לגיטימציה, משום שאדם נולד עם שמחה טבעית וחיוניות, את העצבות הוא מוסיף משלו, מתוך ראיה מעוותת של החיים, המחשבות האוטומטיות המביאות עצב, הן טבעיות, אנו בסך הכל בני אדם, אבל את הפורפורציה אנו מעניקים להן, וזה תפקיד לא כל כך קל, כי הרבה יותר נח לפעמים לשבת ולחשוב על האומללות שלנו מאשר לראות את כוכבי התקוה בשמי החיים. משום שלא תרגלנו את המצב הזה, אנו מכירים מילדות מצב שכשאנו בוכים – שמים לב אלינו, בבגרות אנו מפתחים שינויים רבים בחיים, אך בנקודה זו לא השתנה דבר, הבכי אותו בכי ילדותי, הסבל הוא דמיוני כמאז ומעולם, אין את הבגרות לבלוע דברים לא נעימים ולהמשיך להיות שמח. אם נזכור, שאנו פשוט מפסידים חיים, אנו משלמים מחיר יקר מדאי למוצר זול ועלוב, אנו משלמים במו חיינו כדי להשיג אילו רחמים עצמיים שלא מתגמלים בכלל. מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
אנשים רבים מחפשים את האושר בכל מיני מקומות, תדרים, ספרים ותפישות חיים. האושר האמיתי נמצא בלב, אדם חי – הוא אדם מאושר, כך היה אמור להיות לפחות. התרגום המדוייק של חיים הוא אושר. כשהוא חסר – חסר בחיים. עלינו פשוט להתעקש להיות מאושרים, לבדוק מה חסר לנו ברגע נתון זה, לשמוח שמחה פשוטה על נשימת אף ועל חיים זורמים, למרות שהזרימה שלהם צורמת לפעמים, היא עדיין זרימה… ה' הטוב מזרים את החיים עם אושר ביחד, הבה ולא נשליך את האושר ונחיה חיים מבלעדיו, כי זה ממש לא יתכן, לא תקין, לא נכון ולא נעים. ורק לזכור תמיד – הבחירה בידינו!
האורות מאירים את הלבבות שלנו, רק הם כהים, עלינו רק להגדיל את האפשרות לאור גדול יותר, להתבונן אל הלב פנימה, לראות את הטוב שאנו מוקפים בו, מתכול שמים בהירים עד מיץ תפוזים טעים, לדעת להנות מפיסות חיים פשוטות ותמימות, הרי זה סוד הברכות שאנו מברכים, לדעת להכיר טובה לה' על דברים קטנים וקטני קטנים, ענינים פעוטים של היום יום. מי שעצוב בכל זאת – הוא פשוט כופר בטובה, במציאות הוא משתמש עם העולם הזה, רק לא זוכר שזה לא מובן מאליו, אנו מקבלים מתנות על בסיס יום יומי, על בסיס רגע ודקה… רק להתבונן! כי יש אורות רק שהם כהים מדאי, אנו צריכים אורות בהירים מאד, וזה כן תלוי בידינו, האמינו!