וּפְרֹשׂ סֻכַּת שְׁלוֹם אַהֲרֹן עָלֵינוּ
יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת הֵם יָמִים הַמּוֹרִים עַל הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יְהוּדִים, בַּסֻּכָּה מִתְאַחֲדוֹת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה כז ע"ב), עַל הַפָּסוּק (וַיִּקְרָא כג, מב): "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" – מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת, כִּי הֵם יָמִים הַמְּאַחְדִים יְהוּדִים מִזָּוִיּוֹת שׁוֹנוֹת, נִגּוּדִים שׁוֹנִים וְכוּ', כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים כִּבְנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הָאוֹהֶבֶת אֶת כֻּלָּם.
וְכֵן מִדַּת הַשָּׁלוֹם – הַשְּׁלֵמוּת, נִקְרֵאת 'סֻכָּה', כִּי הֲלֹא כָּךְ אָנוּ מִתְפַּלְּלִים: וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְסֹכָכִים בְּנוֹכְחוּת הַשְּׁכִינָה כְּאִמָּא הַמְגוֹנֶנֶת עַל בָּנֶיהָ, אָנוּ זוֹכִים לְשָׁלוֹם וּשְׁלֵמוּת, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד סֻכּוֹת, שֶׁבָּהֶם אָנוּ נוֹטְלִים אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁמְּסַמְּלִים נִגּוּדִים קוֹטְבִיִּים בֵּין חֶלְקֵי הָעָם וְהֶבְדֵּלֵי מַעֲמָדוֹת רַבֵּי-פְּעָרִים, כֻּלָּם מִתְאַגְּדִים לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
אֶחָד מִבְּנֵי הָאֻשְׁפִּיזִין הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים לְסֻכָּתֵנוּ הוּא אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אִישׁ הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הָיָה 'אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה' (אָבוֹת א, יב), הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַמּוּרָם מֵאֶחָיו, הָיָה נִכְנַס לִמְקוֹמוֹת בְּזוּיִים שֶׁל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּנְחוּתִים, מַאֲזִין לִכְעָסִים קַטְנוּנִיִּים, וּבַהֲדַר כְּהֻנָּתוֹ הָיָה מַרְעִיף טוֹב אֲצִילִי שֶׁגָּרַם לְכֻלָּם לִהְיוֹת טוֹבִים.
אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה הוֹלֵךְ מֵאָדָם לְזוּלָתוֹ, מְגַלֶּה סוֹד כָּמוּס לַנִּפְגָּע עַל שְׁאִיפָתוֹ הַכְּמוּסָה שֶׁל הַפּוֹגֵעַ לְהִתְפַּיֵּס, בְּדֶרֶךְ דּוֹמָה הִצְלִיחַ לְרַכֵּךְ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַפּוֹגֵעַ, וּכְשֶׁהֵם נִפְגְּשׁוּ, נָפְלוּ אִישׁ בְּצַוָּאר רֵעֵהוּ, הַהִתְפַּיְּסוּת הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, זוֹ הִיא עֻבְדָּא דְּאַהֲרֹן.
וְכָךְ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, מִדַּת הַהוֹד, מְלַמֵּד זְכוּת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְגַלּוֹת לִיהוּדִי אֶת הָאֱמֶת תֵּדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ, אַתָּה חָשׁוּב בְּעֵינָיו מְאֹד, לֵךְ אֵלָיו וְהִתְפַּיֵּס. אַחַר הַוִּדּוּיִּים הַיּוֹקְדִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּאָה הַהִתְפַּיְּסוּת שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת.
הָאָדָם הַמְּרֻחָק מִן הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֻפְתַּע מֵהַחֲבִיבוּת הַנְּעִימָה וְהַחֲמִימָה שֶׁהִרְעִיף עָלָיו הָאָדָם הַשָּׁלֵם שֶׁבָּאֻמָּה, אִישׁ הֶהָדָר וּנְצִיגוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּמְשָׁרְתוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים, הָיָה מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּלִבּוֹ, וּמֵנִיד לַנָּאִיבִיּוּת וְהַתְּמִימוּת שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, "אִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה" חִשַּׁב "מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת… לֹא הָיָה מְדַבֵּר אִתִּי בִּכְלָל"… אֲבָל אַהֲרֹן דִּבֵּר, וְעוֹד אֵיךְ דִּבֵּר, "כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם עַל עַמּוֹ", כָּךְ הָיָה מְקָרְבָם לְתוֹרָה.
וְלֹא גִּלּוּי 'תְּמִימוּת' הָיָה זֶה, דַּוְקָא אַהֲרֹן רָאָה אֶת הָאֱמֶת שֶׁבַּחוֹטֵא הַזֶּה, זֶה שֶׁכִּבְיָכוֹל, רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, מְגַלֶּה לוֹ הַצַּדִּיק, בְּחִינַת אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל, תֵּדַע לְךָ שֶׁלַּמְרוֹת מַעֲשֶׂיךָ הַלֹּא טוֹבִים, עֲדַיִין רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּךָ, אַל תִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא הִגִּיד אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּפֵרוּשׁ, הוּא יָצַר סְבִיבוֹ אֲוִירָה טוֹבָה שֶׁל הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁל רָצוֹן לְהִדַּבֵּק בַּבּוֹרֵא, מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְחֵשֶׁק לָאֱלֹקוּת.
סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ הִיא כָּזֹאת, בְּפִתְחָהּ שֶׁל שָׁנָה, מַמְתִּינוֹת לָנוּ מַטָּלוֹת וְהִתְמוֹדְדוּיוֹת שׁוֹנוֹת לְאֵין סְפֹר, עָלֵינוּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַאֲבָקִים לֹא פְּשׁוּטִים, שֶׁיִּדְרְשׁוּ מֵאִתָּנוּ כּוֹחוֹת רוּחָנִיִּים עֲנָקִיִּים, אָנוּ חַיָּבִים לִשְׁאֹב מֵהָאֱמֶת הַיְּהוּדִית שֶׁבְּלִבֵּנוּ פְּנִימָה, אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן הַקָּדוֹשׁ לְגַלּוֹת בַּיְּהוּדִים.
כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת צֵל הַסֻּכָּה, צֵל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת הָאֱלוֹקִית, עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בְּקִרְבֵּנוּ אֶת קִרְבַת הָאֱלֹקִים הַזֹּאת, הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר 'לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם', לֹא רַק בֵּינֵינוּ לְבֵין זוּלָתֵנוּ, זוֹ הִיא מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא, גַּם עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, הִתְפַּיַסְנוּ בְּחִיל כִּפּוּר… הַחִדּוּשׁ הוּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם עַצְמֵנוּ, לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת פְּנִימִית, לְהַפְסִיק עִם הַשְּׁנִיּוּת הַסּוֹתֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, פַּעַם אָנוּ קְרֹבִים לַקְּדֻשָּׁה וּפַעַם אָנוּ מִתְרַחֲקִים מִמֶּנָּה – עַכְשָׁו אָנוּ "וּמְקָרְבָן לְתוֹרָה" – – -מִתְקָרְבִים!
אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הִתְיַחֵד בְּכָךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת גְּדֻלַּת אָחִיו, הִתְבַּשֵּׂר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שְׁמוֹת ד, יד), לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, הוּא לֵב שֶׁאוֹהֵב לִרְאוֹת בִּגְדֻלַּת זוּלָתוֹ, מַה שֶׁנִּקְרָא כַּיּוֹם 'לְפַרְגֵּן', שֶׁכַּיָּדוּעַ, לַמְרוֹת שֶׁקַּל לְדַבֵּר אוֹדוֹת הָעִנְיָן, לְבַצְּעוֹ זֶה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, הַנִּסָּיוֹן לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַזּוּלַת הוּא נִסָּיוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא.
לָמָּה קָשֶׁה כָּל כָּךְ לִרְאוֹת בִּגְדֻלַּת הַזּוּלַת וְלִשְׂמֹחַ? כִּי אֵין אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית מִתְיַשֶּׁבֶת בַּלֵּב, הַלֵּב מִיָּד מַרְגִּישׁ קִנְאָה, לָמָּה אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ, וּמִבְּלִי מֵשִׂים הוּא מְפַתֵּחַ בְּקִרְבּוֹ תְּחוּשׁוֹת שְׁלִילִיּוֹת הַמְבַטְּלוֹת אֶת הַזּוּלַת וּמַשְׁפִּילוֹת אוֹתוֹ, בְּמִקְרֶה הַיּוֹתֵר גָּרוּעַ, הוּא מְבַטֵּא אֶת הַתְּחוּשׁוֹת הַלָּלוּ בְּפִיו, וְנִכְשַׁל בְּשִׂנְאָה, קִנְאָה, לְשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת הֵפֶךְ עוּבְדָא דְּאַהֲרֹן.
הַיּוֹדֵעַ, זוֹכֵר וּמַאֲמִין בְּמַאֲמָרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא לח ע"א): אָמַר בֶּן עַזַּאי בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה. וְכֵן (תַּעֲנִית כא ע"ב): 'לֹא מָצִית לְמֶעְבַּד כְּעוֹבָדָא דְּאַבָּא אוּמָּנָא', לְעוֹלָם לֹא יְקַנֵּא בַּזּוּלַת, וְיִהְיֶה מְסֻגָּל אַף גַּם לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ וּבְחֵלֶק זוּלָתוֹ, מִבְּלִי לָחוּשׁ מְאֻיָּם וּמְקֻפָּח.
קְדֻשַּׁת מִצְוַת סֻכָּה מְסֻגֶּלֶת לְהַגְבִּיר אֶת הַמּוּדָעוּת הַזֹּאת, בַּבַּיִת, אָנוּ עֲשׂוּיִים לְקַבֵּל בִּטָּחוֹן שִׁקְרִי מֻפְרָז, כְּאִלּוּ אָנוּ שׁוֹלְטִים עַל מִבְצָרֵנוּ וּתְחוּם שְׁלִיטָתֵנוּ. בַּסֻּכָּה, אָנוּ מַבִּיטִים לַגַּג הַמְּסֻכָּךְ, וּמִשָּׁם, מְצִיצִים לְעֶבְרֵנוּ הַכּוֹכָבִים הַנִּרְאִים מִתּוֹכָהּ, רְאֵה נָא בֶּן אָדָם, אוֹמֶרֶת לָנוּ הַסֻּכָּה: מִי מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם… וְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם.
הַשָּׁלוֹם בֵּין הַבְּרִיּוֹת הוּא מוּצָר שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ בְּיוֹתֵר, הַפּוֹרֵשׁ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ יִפְרֹס עָלֵינוּ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְאַהֲבָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.