המשמעות של תורה לחיי הדבקות שלנו
יום רביעי, כ"ה בסיון תש"פ
התורה הקדושה ירדה מן השמים בהר סיני, משה קיבל תורה מפי הגבורה, אנו מאמינים בזה באמונה שלימה, אבל מה שעלינו ללמוד, זה איך ללמוד את התורה הזו, אם האמת היא, שכל אות בתורה היא לימוד, הרי שמדובר פה בהמון דברים נסתרים שבהשקפה ראשונה לא יכולים לעמוד עליהם, כי אם על ידי יגיעה והתבוננות עצמית. כשאנו לומדים תורה בשביל לדעת איך להתקרב אל הקב"ה אנו רואים את הפסוקים הללו כמלמדים דרך חיים, ולא כמספרים, חלילה סיפורי דברים, זה צריך לזעזע אותנו, לחזור על דברי תורה כפשוטם היא מצוה אחת, אבל להעמיק בהם עד שההויה כולה תתאחד באלוקות – זה שורש ועומק המצוה של לימוד התורה. כשאנו חוזרים על הלכה 'יבשה' אנו חוזרים על אור אלוקי שהתלבש בעולמנו בדמות הלכה זו, הלימוד אמור לאחד אותנו עם האלוקות, אנו מוכרחים לחוש את אהבת השם אלינו תוך כדי הלימוד, כשאנו לא חשים… אנו יכולים לראות בזה את חוסר ההבנה שלנו בתורה, אנו לומדים פה נגיעות של אהבה של ה', גם אם זה מלובש בעשה ולא תעשה, בדקדוק הלכה וכו', אלו הן האותיות שבחר ה' להעביר את האור, האמונה בזה מביאה את הלומד ללהט אש תשוקה עצומה להשתייכות לתורה, החיים הופכים לנעימים באמת, תורת השם היא תורת החיים, היא אמורה לחלחל בתוך כל שבילי החיים, כל מסע חיים שלנו, אם הוא מנותק מהתורה זו דרך אבודה, ללא מוצא. המסלול האמיתי של החיים נוסע דרך פסוקי ואותיות התורה, הידיעה הזו מרעישה ממש, כי בידינו הקוד לפיצוח החידה של היקום, סודות החיים מקופלים בתורה, קשה לנו להסביר זאת לאנשים שלא למדו, ומכל שכן אלו שלמדו אותה בחיצוניותה, והיא אינה אלא פנימית, גם הקיום המעשי, המוכרח מאד מאד, ואסור להרהר על ויתור תג כלשהו ממנו, הוא פנימי לגמרי, כשאדם אוחז ארבעה מינים בידיו, הוא אוחז באלוקות ולא בצמחי השדה, כשהוא לוקח מצה בלילי פסחים, הוא מתאחד עם הרצון העליון, עם פנימיות האמונה היוקדת שבכל המצוות, אולי נתחיל שוב ללמוד תורה, תורה חדשה לגמרי, תורה של אמונה ואלוקות.