טיבה של אמונלוגיה – פרק הקדמה
בעולם הרחב, קיימות אינסוף דרכים ושיטות לחיים, המבטיחות, שדווקא הן המובילות לחיים תקינים ולהחשת מזור לתחלואיהם של בני אדם, הגשמיים והרוחניים. בתקופות שונות, החל מהעולם הקדום ועד ימינו אנו, עמלים בני המין האנושי – להפוך את חייהם לקלים יותר, הכל רוצים להיות מאושרים! ולכן הם מחפשים את תכלית האושר המקווה. כי אדם חי – הוא אדם שואף־אושר.
הגדילו לעשות השיטות המתמקדות בהבנת הנפש, אלו ניסו לרדת לשורש נפשו המורכבת של האדם. ביקשו להבין את שפתה המיוחדת, רגישותה, התנהלותה, נפילתה ותקומתה… תרומה גדולה תרמו לאנושות חכמים אלו, המובחנוּת שהם העניקו לעולם תוהה – לא תסולא בפז, מאות רבות של שיטות ותת־שיטות, כולן זכורות לברכה, המנוהלות בידי מטפלים, מנחים, מורים רוחניים, תודעתיים ומפיצי ידע למיניהם מנסים להרגיע את העולם המבולבל שלנו.
[הקושי לחוות את חווית החיים ללא שיצטרפו אליה הרהורי סרק מחסלי חיים, הוא קושי נפוץ, העוטף כמעט את כל בני האדם, הרצון להיות מאושרים, גורם לאושר הזה עצמו לחמוק מאתנו, משום שהדברים המטרידים אותנו – אם נקשיב להם, נראה בהם כלי אושר ולא ההיפך].
ימים רבים לוחשת בלבי אש זכרון, לאותה שיטה עתיקת יומין, וכשם שהיא נושנה – כך היא חדשה ומתחדשת, זאת הדרך שהובאה לעולם על ידי יוצר הנפש בעצמו, אֱמוּנָלוֹגְיָה! היא דרך האמונה! הבנת המציאות על ידי האמונה. האש הזאת משתלהבת לעיתים עד שרוצה לפרוץ החוצה, ולפעמים מתעממת בגחלי היאוש, כאומרת, ממילא לא אובן בעולם ציני ומתנכר.
ההמוניות הבינונית הרדודה תופשת את האמונה ככלי מוכשר לטפל במקרים דואבים, נחמת חיזוק בלבד. נפשי קוראת תיגר על זה, הרי אנו מאמינים שהמציאות היחידה הקיימת היא מציאות אלוקית, וממילא התנאים להתנהל בה בהצלחה, הם שימוש יעיל ופעיל, חכם ומדוייק לפי קווי המתאר של האמונה הזו. זו היא דרך שתרומם את חיינו למשהו טוב יותר.
בפרקים הבאים אנסה לעשות מעשה, להכליל את יסודות הגישה האמונית לחיים מעשיים, בכלי שורות ומילים, אף כי ממש אינסוף לידע החבוי בתוכה, היא כה כבירה, עד שאף מעט ממנה מסוגל להועיל לנו מאד, ואף בנגיעות הזוטריות שלנו בקצה אדרתה, כי מאמין אנכי, כי בורא העולם בעצם הזירה שהועיד לנו, הביא לנו כלים נכונים לחיים תקינים ומבורכים.
אֱמוּנָלוֹגְיָה! כשמה כן היא – זו הבנת המציאות לפי הקוד הקדום הנטוע בעולמו של הבורא! הקוד הזה מסתתר בבריאה, מקופל בכל רבדיה, פועל באורח דינאמי למדי, מפיץ את האנרגיות החיוביות המסוגלות ליצור מציאות מושלמת. כיון שהבורא יתברך הועיד אותנו בעולמו, כשהוא בעצמו מסתיר את גילויו, הרי שבכך רמז לנו, כי את החיפוש אחריו אנו נבצע דווקא על ידי אמונה, וכיון שכך, הרי שבמינוח זה טמון כל סוד הבריאה, ושם נמצא הפתרון לכל התחלואים האנושיים שלנו.
הדברים אינם חדשים, אלא שהם מאובקים באבק המונה של רומי, עולם התמורות המוזר הזה מאפשר גם לאנשי האמונה להתמזג עם האשליות של החיים, לטעום את מרירותם ולעמוד תוהה מול חידתם הבלתי פתורה. הסכנה הטמונה בחיים שכאלו, היא אינה רק ההתמודדות העיוורת עם עולם בלתי מוכר, אלא השגיאה לחיות חיים שאינם חיים, היא שגיאה יותר מקריטית.
המחשבה הפשוטה שלא ייתכן שה' יתן לנו חיים ללא כלים, הביאה אותי לחשוב, שכשם שהחיים עצמם הם בבחינת "ויפח באפיו נשמת חיים" – מאן דנפח מתוכו נפח, כך הכלים לחיות את החיים הללו הם הארה אלוקית של דבקות בבורא והבנת הכלים המעשיים שמביאה עמה האמונה בבורא עולם, אמונה ברמה של 'יכולת לעשות איתה משהו'.
אותה נטיה עדינה של הנפש הטהורה, המסוגלת להכיר את יוצרה, מביאה את הנפש לתיקון השלם, גרמת לו לחיות חיי שלוה ורוגע, לא ביום אחד ולא ביומיים מגלים את הנטיה הזאת, הקיימת בגנים העתיקים שלנו, אלא על ידי עמל קבוע ועקבי – לפתח את היכולת הזאת, הנטועה בנו כיהודים, לבדוק את הנקודה המסתתרת הזאת – נקודת האמונה והדבקות בבורא יתברך שמו.
ידעתי גם ידעתי, כי הספר הזה שלפנינו לא מיועד לכולם, ההיפך, הוא עשוי גם להרגיש חלק מאתנו. הוא אינו משכנע אנשים לאמונה, אין לו התיימרות לחדש שום חידוש, הוא נוגע במשהו מאד קיים בתוכנו, הוא מחפש לפגוש במישהו שיכול להרגיש את הקיים הזה, מסוגל ליהנות מהשורות הכתובות כאן, אחרים יכולים לנוד לרעיון, ויש שאף יכעסו… אך בטוח אני, שדברי האמת שכתובים כאן, הבדוקים ומנוסים, ללא ספק וספק ספיקא עשויים להועיל לכל מי שרק ינסה – דרך ה' בעולמו.
הנוכחות האלוקית בחיים, לא כניסיון לרפא איזה פצע בלבד, או לנחם נפש סוערת וכאובה, אלא כדרך חיים מובנית – היא מתנה שאין כמוה, המתנה הזאת מגוללת לפתחנו הזדמנויות הצלחה בחיים, אושר מתמשך והבנה במה שקורה אתנו בעבר ובהווה, וכמאמר הכתוב: "אשרי אדם עוז לו בך"!
בניגוד לשיטות רוחניות שונות, זו איננה עוד שיטה, ניתן אף לומר, כי גם המשתמש בשיטות שונות לריפוי העצמי שלו, יצטרך באורח קריטי לרפד את כלי העבודה שלו באור הזה של הנוכחות האלוקית בחייו, זו היא נשמת אפו של האדם המואר, זו נקודת החיים עצמה, אשר כל בן אנוש זקוק לה נואשות.
תפלתי ותחנתי שהשורות הללו יגעו בנפש הקורא, יגרמו לו להציץ בתוככי נבכי נפשו, ויגלה הוא בעצמו את האור האישי שלו, שלשם גילויו הוא בא לעולם.