{אמרת כבר תפלת השל"ה?!}

או: למה אנחנו כל כך רוצים ילדים טובים?!

 

לפני שאתחיל לומר מילה אחת או שתים, אני רוצה להבהיר, אין דבר יותר גדול בעולם מלומר תפילת השל"ה, ולא רק ביום ערב ראש חודש סיון…

ראינו יהודים שהיו אומרים תפילה זו בכל יום, אשריהם ואשרי חלקם, אולי נזכה אף אנו לכך, ביום מן הימים.

אגב, יש אומרים, שלא השל"ה הקדוש עצמו חיבר זאת, כי היא היתה תפילה קדמונית מאד, והשל"ה ריענן אותה, והיה אומר אותה, וגם פרסם את מעלת אמירתה, ובפרט בערב ראש חודש סיון; כך או כך, כבר פשט המנהג בכל ישראל, כשמשנה לשנה הוא תופש תאוצה והרחבת מעגל, אשרי ישראל קדושים, אכשור דרי, אין כמו תפילות.

ברם, בשורות אלו, רצוני לחדד זווית נוספת, כדאי לנו להסתכל על ההסתערות החיובית, כאמור, על התפילה הזו ומה שמסביב לה (יש המונים הפוקדים את ציון קבר השל"ה הקדוש זי"ע בטבריה, ויש כאלו שבודאי חושבים שזהו יום ההילולא שלו, גם טוב… ), מה הסיבה לכך?

התשובה היא פשוטה ומקסימה עד מאד, כולם, ממש כולם, רוצים ילדים טובים. הרעיון של תפילה זכה אחת שתפתור את כל הבעיות קוסם לכולנו, הנה תפילת השל"ה, כבר אמרת היום?

אני מודה, וגם מתפאר בכך, שאני מאמין באמונה שלימה כי תפילת השל"ה, כך ממש, כמו שישראל קדושים אומרים בחיל, יש בכוחה להשפיע אצילות על ילדינו, ואפילו בפעם אחת של אמירה כלשהי, כי מי יכול לשער ערכה של אנחה יהודית אמיתית, ולו של פעם אחת ויחידה…

רצוני רק לרומם את הרצון הזה, ולהבליטו, ואף לגרום לו שייחקק חזק בלבנו, בסתם ימים של חול, בכל עידן מזדמן לרצות בטוב טובם של ילדינו הקטנים עם הגדולים. אם אנו כה רוצים שהילדים יהיו טובים? הבה ונחנך אותם, התפילה היתה בסייעתא דשמיא בחינוך זה עצמו, בלי השם יתברך אי אפשר לעשות כלום, אך הוא יתברך גם רוצה שנעשה מה שהצטוינו לעשות.

ומה הצטוינו? הקדוש־ברוך־הוא אומר על אברהם אבינו:

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. אנחנו מצווים לצוות את בינו ובנותינו את דרך ה', עלינו לדבר עמם תמיד על השם, אהבתו ויראתו. לנטוע את אותו רצון קדוש שמתגלה בחוטפינו את דף הצילום של תפילת השל"ה הקדוש, ובאמרינו אותה בדמעות שליש.

התפילה הזאת עוד עזור תעזור, אך הכלי לחלות של אותה השפעה אלוקית היא בדמות החינוך לתורה ואהבת השם, שנחנך את הילדים.

עלינו לדעת, מה שרבים לא מודעים לכך, כי הילדים שלנו שומעים היטב את הדברים הטובים שאנו מנסים לומר להם, גם אם נדמה שעכשיו, בשעת מעשה, הדברים לא נקלטים כראוי, חולפים איכשהו ליד האוזניים, ולצביטת לבו של האב 'פורחים עם הרוח' אך אין הדבר כן.

אין הדבר כן, משום שאם הדיבורים הטובים נאמרים בניחותא, לא כהוכחה משפילה או מוסר כועס, הם יחלפו במחלפות מחשבות ראשו של הבן פעמים רבות מאד בימי חייו, והוא עוד ימצא את עצמו מדבר כך, ממש בסגנון של אבא, אל הילד שלו, אין לנו מושג עד כמה עמוקה ההשפעה שלנו על הילדים.

ה' לא ציוה אותנו להשפיע על הילדים או לגרום להם שיהיו קשובים, או חלילה לנסות לעשות אותם "שיהיו כמונו"… אבי אבות הטעויות החינוכיות הקריטיות! עלינו רק להשמיע, נכון וטוב, את הדברים היקרים הללו, ולא לצפות לכלום… רק לעשות את הדברים לשם פועלם, משום שה' ציוה אותי להנחיל את האמת הזאת לבני, ולא משום שאני רוצה עינים מעריצות בילדיי המתוקים והמחונכים ברחובה של שכונה.

תתפלאו לשמוע, הילד גם קולט את זה, האמת המחלחלת עמוק מאד, יודעת את הנתיב לתבונתו של הילד, הוא ידוע להבחין מה היא אמת, ומה היא פוזה! וכיון שיש לנו המון מן האמת הכי אמיתית בעולמנו השקרי, למה לנו להתעסק בשטויות? הבה וניצוק את מי תפילת השל"ה לאורחות חיים של אהבה ויראה, של שלימות אמונה יוקדת שבאה לידי ביטוי בחיי היומיום.

כל ברכה, כל תפילה, כל מצוה עשו זאת לעיניהם ובאמת… דברו על גודל מעלת הדבקים בהשם, אל תבושו מלדבר דיבורי אמת תמימים ולא מקובלים כל כך בעולמנו הציני והמבזה. כי הדברים הללו, גם אם אינם נאמרים בסגנון מצועצע ומהוקצע, אך לבושים באדרת האמת סופם שיתקבלו.

שמעתי על מרצה מוכשר ודגול, שהוזמן לדבר בפני קבוצת נערים מבתים טובים במסגרת מיוחדת, שהקימו אנשים טובים שרצו בכל זאת להטעים לנשמות קדושות כאלו טעם ערב של לימוד תורה ותפילה בדרך המיוחדת לשורש נפשם ההומיה, ובכן, הרעיון שהביע האיש בפניהם היה כזה.

בדבריו, הוא ניסה להזכיר להם, את העתיד הדי קרוב, בו ישאו נשים כשרות ויביאו לעולם ילדי חמד, אתם מודעים לכך, שגם אתם, ככל משפחתכם, תביאו את המלאך הקטן ביום מלאות לו שלוש, לחצר מערת רבי שמעון בר יוחאי, שם עטוף בשיראין צבעוניים ונוצצים, ירקוד על כתפיכם הזאטוט שלא יודע חטא מהו? ואתם תניפו מספרים אימתניות על מחלפות תלתליו… האם תחבשו לראשו כיפת נושרים? או שמא תעשו לו תספורת עדכנית שאתם כה אוהבים? אותו חינוך שאתם חוויתם, תחפצו להנחית על הגוזל החדש והטהור

את האמת שבכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבה ללא תנאי

הסיבה לאהבה – הוא הילד שלך! אחד מיסודות ושרשי החינוך המוצלח, שיפה לשעתו וכוחו ממשיך

אל תתחצף ילד

דרכי התמודדות עם ילד 'חוצפן' לא אהיה כאותם מנחי חינוך ודרשנים המעזים לומר באופן גורף

אמנות הענישה

לדעת להעניש – לדעת להענש כל הורה ומחנך מודעים היטב לשוט העונש המרחף מעל ראשו

אני ואתה ביחד…

חינוך לתפילה על ידי שיתוף מנהג ישראל עתיק, הנפוץ בכמה קהילות, בברכת כהנים, מכניס האבא

ארבעה בני הסוכות

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה האתרוג, הלולב, ההדס והערבה מרמזים כידוע על ארבע סוגי העם,

בין פיסול לעיצוב

האם הילד הוא 'כחומר ביד היוצר'? 'כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר'…

ברוך מציב גבול!

המורכבות שביצירת גבולות נכונים ומכבדים   במסכת חינוך התקשו רבים, זו עולם-הבא-מסכתא הדורשת למידה עיונית

ברצון קיבלו עליהם

לא לרצות בשבילו עולם החינוך וההשפעה עולם מרתק הוא לגמרי. יש בו כללים ברורים וגם

הילדים המתאגרים

לדעת (לא) לסווג נשמות הנה משפט נכון ששמעתי מאיש חכם: אין מושג כזה 'בעיה', יש

הילקוט או הברכה

סדר העדיפויות שלנו הקובע בחינוך כמה מתרונן הלב כשאנו מבחינים כי ילדנו בוגרים כרצוננו, אף

המעיל הגורלי

כיצד נעניק חום לילדינו שלא יצטנן סיפר המשגיח הנודע, הגה"צ רבי אליהו לופיאן זי"ע בעל

התענוג שבתענית

איך נאהיב על ילדנו את הימים הנוראים? הנפש היהודית מוזנת הרבה מחינוכה הראשון. צביון פסיעותיו

חוויית סעודת שבת

לא לפספס את הרגעים הנעלים אחת המתנות היפות שקבלנו מאת הבורא היא מתנת השבת. וכמו

חינוך בשמחה תמיד

האפשרות לחנך לרקע אליו נולדים וגדלים ילדים – חשיבות ממדרגה ראשונה. אם הבית הוא מקום

חינוך ללא כללים

חינוך ללא כללים, וזה הכלל היחיד… תחום החינוך הוא תחום מרתק מאד, יש משהו מאד

חינוך למשמעת חיובית

להפוך מושפעים לחסידי המשמעת בכל מסגרת חינוכית קיימת, המשמעת היא הגורם העיקרי להצלחה. אך עלינו

חינוך לקדושת התורה

איך גורמים לילדנו להרגיש רגש כבוד ואהבה לתורה? אני למדתי בחיידר גור. היה לי מלמד

ילד לא פשוט

ילד שעתיד לדבר עם השכינה החינוך הוא מקצוע לכל דבר, אך אם במקצוע רגיל, על

כאשר יש מקום בלב

מה יצא לך מכל זה?! קבלתי שיחת טלפון מוזרה ומקוממת. היה זה אחד התלמידים שהתעסקתי

כואב לילד

ההזדהות עם הכאב הילד שב ממקום הלימודים, מתלונן: "המורה בייש אותי"… התגובה הרגילה: "אה? מה

לא בשפה זרה

לדבר אל הלב בשפתו החינוך אינו אילוף החניך לעשות כרצונך, גם אם רצונך בדברים מועילים

ליל סדר של חינוך

חינוך מתוך חויה ליל הסדר… הלילה הקסום הזה, אשר יש בו כל כך הרבה מהחויות

מה אתה מתערב?

לדמותו האחראית של המתערב האנונימי   הוא יצא נסער מחדרו של המשגיח, זהו, ההודעה סופית,

מסכת חינוך

א. ה' שמעתי שמעך יראתי   חבקוק הנביא אומר (ג, ב): "ה' שמעתי שמעך יראתי",

מקום בעולם

אל תשליכנו מעולמו! מכירים את הילד ה'פושע'? אימת השכונה, בית הספר, המשפחה, החברים וכו'. בכל

משני צדי המתרס

אסון ניגוד האינטרסים שבין החניך למחנך את החינוך הטוב ביותר לא ניתן להעניק, כאשר הרקע

ניחוח הכח

תן עוצמה לילד שלך! טבע העולם שהחזק מרגיש את עדיפות כוחו על החלש, גם אם

עונש ולא נקמה

סיכום תורת העונש כל מי שנמצא אי שם במעגל השפעה כלשהו, יודע שלעיתים, למרבה הצער,

צינור ושמו קשר

מוכרחים להיות בקשר – – – כל מחנך בכל מעגל-חינוך מצוי בדילמות, הכללים הלא ברורים

קשר של חוצפה

חוצפה כסימן של חולשה מחנכים רבים נוטים לסווג את הילדים שתחת חסותם לשתי מחלקות, יש

תפילה בכפיה

איך נאהיב על ילדנו (ועל עצמנו) את ערך התפילה מה עובר בראש של הילד שהכריחו

תתחיל קודם אתה…

יסודותיה הקריטיים של הדוגמה האישית רבות כבר נכתב על הדוגמה האישית, ועד כמה היא נחוצה

קטגוריות