משמעות החטא
ה' תשרי תשפ"א
לחטא יש משמעות, הוא מביא לנו את המודעות הפנימית, שנלמד אודותינו, השיעור הזה לא נעים, הוא מורכב מאד, הוא סוג של מבחן שלא הצלחת בו, אבל אתה נחוש ללמוד שוב למבחן חוזר, וזהו, שלא הלימוד שוב ושוב יביא את הפתרון, כי אם משהו אחר, עוצמתי יותר, הוא אמור להיות יותר עוצמתי מהחטא עצמו. המירוץ הזה סביב ההתגברות על החטא, ללא הצלחה של ממש, אמור להעצר ולשנות את דפוסי הפעולה. מאבקים שמסתיימים בכשלון – אמורים להתחלף במאבקים יעילים יותר. אם אנו לא נחשוב לאחר החטא מי אנו בכלל, יוצא שאנו ממשיכים לחטוא, אנו מזוהים אתו כי לא הבנו את השיעור שלו, אז הוא נושף בעורף, ממתין לתשובה שלנו תרתי משמע, אין יכולת להתנתק מחטא בלי להבין את הגורם לו, לא שצריך דו שיח פורה עם החטא, הוא לא בר שיח אמיתי, הוא די פורץ ללא נימוס, לכן לא הדו שיח עמו הוא העיקר, אלא נקודת ההקשר שלו, למה הוא הגיע ומי אני שאיפשרתי לו את זה. ככל שאנו נכיר ונהיה מודעים לעצמנו, נוכל לפתוח בתהליך של הפניית עורף אמיתית לחטא. פעם נוכחתי בשיחה של זקן מימים קדמונים שרצה לסנוט בצעיר מעשן, הוא לא אמר לו כמו כולם שזה מסוכן ומבזבז כסף, הוא אמר לו משפט מדהים: "אתה לא צריך את זה"… כשהחטא מתגלה כלא מספק וכלא יעיל, בבחינת מה שאנו אומרים בתחנון: "ולא שוה לנו", הרי שהרצון הפנימי מתנער מהחטא, זה נקרא לשרש את החטא, לחפור בקרקע שבה נבט החטא, עד שמגיעים לשרשיו המפלצתיים ואז לפחות עומדים מול האמת… משל לאחד שצמח עץ רעיל בחצרו, והוא גודע את הגזע שוב ושוב, אך השרשים במעבה האדמה מתפשטים ללא רחם, הם מרעילים את אדמתו. אם נשכיל לפנות אל השורש תמיד, ננקה את החיים מהרעל, נהיה טובים ומדוייקים יותר. ואז נבין באמת שאנחנו פשוט לא צריכים את זה.