הַלֵּב הַיְּהוּדִי הַמִּתְנַקֶּה בִּימֵי הֶחָג הַקְּדוֹשִׁים
מַרְנִין הַלֵּב לִרְאוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים עוֹמְדִים לְיַד דּוּכָנֵי מְכִירוֹת הַמִּינִים בְּעַרְבוֹ שֶׁל חַג, אֵשׁ יוֹקֶדֶת שֶׁל אַהֲבַת מִצְווֹת מִשְׁתַּלְהֶבֶת שָׁם, זֶה בָּא בְּחֻמְרָתוֹ וְזֶה בָּא בְּעִיּוּנוֹ, מוֹכְרִים זְרִיזִים מְזַהִים אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל הַמִּסְחָרִי, וּפוֹנִים לַמַּתְאִימִים לִרְכִישָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ.
הַתְּכוּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הִיא סָבִיב הָאֶתְרוֹג, הַפְּרִי הַנָּדִיר וְהַמְּיֻחָד הַזֶּה, יָקָר בְּמַהוּתוֹ וּבִמְחִירוֹ, קָשֶׁה לַגָּדוֹל וְנִשְׁמַר כְּיַהֲלוֹם, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה קָרְאָה לוֹ לַפְּרִי הַיָּפֶה וְהָרֵיחָנִי הַזֶּה "פְּרִי עֵץ הָדָר", עַל כֵּן עָלָיו לִהְיוֹת הָדוּר וְיָפֶה, לְלֹא רְבָב וּלְלֹא כֶּתֶם, הַשָּׁלֵם וְהַנָּקִי בְּכָל צְדָדָיו הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
הָאֶתְרוֹג כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים דּוֹמֶה לַלֵּב, לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּעֶצֶם מַהוּתוֹ הַפְּנִימִית, לִפְנֵי שֶׁהוּעַם זוֹהֲרָהּ, הוּא לֵב נָקִי לְלֹא כֶּתֶם, הוּא בְּעֶצֶם נָקִי מְאֹד, אַךְ אֵין לָנוּ דֶּרֶךְ לְגַלּוֹת זֹאת.
כְּשֶׁיַּגִּידוּ לָנוּ: "יְהוּדִים יְקָרִים! הַלֵּב שֶׁלָּכֶם קָדוֹשׁ וְנָקִי"… אֲנַחְנוּ לֹא נַאֲמִין, הֲלוֹא לְעֵינֵינוּ נִרְאֶה הַלֵּב כְּשֶׁהוּא בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מִזֶּה, הַלֵּב… מָלֵא שְׂרִיטוֹת, עַקְמוּמִיּוּת וְרֹעַ פְּנִימִי הַמִּסְתַּתֵּר תַּחַת שִׁכְבוֹת שֶׁל צְבִיעוּת וְהַעֲמָדַת פָּנִים.
אַךְ בְּעַרְבוֹ שֶׁל חַג זֶה אָנוּ לוֹמְדִים שִׁעוּר בְּאֻמָּנוּת הַלֵּב, כֵּיצַד בּוֹדְקִים לֵב, גַּם אִם הַגִּדּוּל נָאֶה, הַצֶּבַע מַרְשִׁים, וְהָרֵיחַ עוֹד יוֹתֵר, אֵינֶנּוּ מוֹחֲלִים לָהֶם, לַכְּתָמִים הַסּוֹרְרִים הַמְּבַצְבְּצִים אֵי שָׁם מֵחֶצְיוֹ וּלְמַעְלָה, כָּל נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה, כָּזֹאת אוֹ אַחֶרֶת, דִּינָה לִפְסִילָה, אָנוּ מַנִּיחִים אֶת הָאֶתְרוֹג הַנִּבְדַּק, בְּבִטּוּל, וְנוֹטְלִים אֶת מִשְׁנֵהוּ הַמָּעֳדָף.
לֵב טוֹב, הוּא לֵב נָקִי, לְלֹא שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת, לְלֹא הַחְמָצָה שֶׁל כַּעַס, אַכְזָרִיּוּת, טִינָה, קִנְאָה, תַּחֲרוּת וְשִׂנְאַת חִנָּם, וּבַלֵּב, כְּמוֹ בְּאֶתְרוֹג, אֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה אַחַת מֵהָרְשִׁימָה הַנִּזְכֶּרֶת, וְגַם מֵרְשִׁימוֹת אֲחֵרוֹת, מְאַבֶּדֶת מֵהַלֵּב אֶת הַתֹּאַר 'הָדָר', עָלֵינוּ לִהְיוֹת זַכִּים וּנְקִיִּים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת – תַּפְקִידוֹ שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת.
אוֹתָם יְהוּדִים הַבּוֹדְקִים אֶת הָאֶתְרוֹג בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, הֵם הַיְהוּדִים הַנִּדְרָשִׁים לִבְדֹּק אֶת הַלֵּב בְּשֶׁבַע בְּדִיקוֹת עֲמֻקוֹת, נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד הַתְּהוֹם, לְלֹא וִתּוּר עַצְמִי, לְלֹא סַלְחָנוּת עַצְמִית, רַק לָעֹמֶק עֹמֶק הָאֱמֶת, "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" (תְּהִלִּים נא, יב).
חַג הַסֻּכּוֹת מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁאָנוּ אָמְנָם כָּאֵלּוּ, נְקִיִּים וְזַכִּים, לְלֹא שׁוּם קֶשֶׁר לַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂינוּ אוֹ שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ, מַהוּת הַלֵּב הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ הוּא טָהוֹר, עָלֵינוּ רַק לָחוּשׁ אֶת הַלֵּב הַזֶּה, וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, מַעֲשִׂים טוֹבִים
הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְזַהֶה אֶת הָאֶתְרוֹג עִם סְפִירַת הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, עִנְיָנָהּ שֶׁל הַסְּפִירָה הַזֹּאת, הוּא הַדְּבֵקוּת שֶׁל נְשָׁמָה יְהוּדִית בֶּאֱלֹקִים. הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרָה בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל מְצַפָּה לִשְׁלֵמוּת וְטָהֳרָה לְלֹא רְבָב, הַזּוֹכֶה לִזְכֹּר זֹאת, בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, מֵבִין הֵיטֵב, עַד כַּמָּה עֲמוּקָה מַחֲשֶׁבֶת הַיַּהֲדוּת בִּבְחִירַת אֶתְרוֹג נָקִי.
הָיוּ צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ קוֹנִים אֶת הָאֶתְרוֹג קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְרוֹאִים אוֹתוֹ מְנֻגָּב מִכָּל כֶּתֶם אַחַר דְּמָעוֹת מְזֻכָּכוֹת וּמְנַקוֹת של יום הַכִּפּוּרִים, אֶתְרוֹג לְלֹא כְּתָמִים שֶׁנּוֹצַר עַל יְדֵי לֵב לְלֹא כְּתָמִים, עַל יְדֵי אֱמוּנָה נְקִיָּה לְלֹא כְּתָמִים, זוֹ הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה.
לִפְעָמִים נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַשְּׁלֵמוּת הִיא רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ, הָבָה וְנִסְתַּפֵּק, לוֹחֵשׁ לָנוּ יִצְרֵנוּ, לְהִתְעַסֵּק בַּפַּשְׁטוּת, וְלֹא נֵלֵךְ בִּ'גְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת' מֵאִתָּנוּ, זוֹ לֹא אֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַיַּהֲדוּת תְּלוּיָה רַק בַּלֵּב, וְאִם הַלֵּב לֹא נָקִי, הֲרֵי שֶׁהַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ לֹא נְקִיָּה, לָכֵן אָנוּ זְקוּקִים לִכְלִי עֲבוֹדָה נָקִי וּמְהֻדָּר, לֵב לְלֹא כֶּתֶם.
וְדַוְקָא בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, בָּהֶם הַשּׁוּק מֻצָּף בְּבוֹדְקֵי אֶתְרוֹגִים עַד לְאַחַת, זֶה הַזְּמַן לִבְדּוֹק אֶת חַדְרֵי הַלֵּב, יוֹם רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת – הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִנְטִילַת אֶתְרוֹג וּמִינָיו, סְגֻלַּת הַמִּצְוָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת גְּדוֹלָה לְזִכּוּךְ הַלֵּב הַדָּבֵק בַּבּוֹרֵא, אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לְזֹאת בִּימֵי רָצוֹן וִישׁוּעָה אֵלּוּ.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הִמְלִיצוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֶתְרֹ"ג, "אַ'ל תְּ'בוֹאֵנִי רֶ'גֶל גַּ'אֲוָה" (תְּהִלִּים לו, יב). כִּי הֲלֹא מַה הִיא גַּאֲוָה? הַעֲמָקַת הַהַבְחָנָה הָעַצְמִית שֶׁל חֹמֶר מְנֻתָּק מִקְּדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ… כְּכָל שֶׁאָדָם גַּס יוֹתֵר, רָחוֹק מֵה' יוֹתֵר, כָּךְ הוּא קָרוֹב יוֹתֵר לְמִדַּת הַגַּאֲוָה וְגַסּוּת הָרוּחַ, בִּימֵי הַסֻּכּוֹת, אָנוּ עוֹזְבִים בַּיִת נֹחַ לְטוֹבַת סֻכָּה אַרְעִית, קוֹנִים שָׁם שְׁבִיתָה וְעוֹשִׂים שָׁם אֶת כָּל צָרְכֵּנוּ הַגַּשְׁמִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, אָנוּ מְגַלִּים בְּכָךְ אֶת הָאַפְסִיּוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר אָדָם לְלֹא בַּיִת אֵיזֶה מִין אָדָם הוּא? כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הָאֶחָד וְהַיָּחִיד אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ כָּאֵלּוּ.
כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין לָנוּ כְּלוּם, שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לִכְלוּם, אֵין אָנוּ 'אַחְרָאִים' עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה לָנוּ, וְאֵין בְּכֹחֵנוּ לִמְנֹעַ כְּלוּם, כִּי אָנוּ נְתוּנִים לְגַמְרֵי בְּיָדוֹ הָרְחִימָאִית שֶׁל הַבּוֹרֵא, הַמַּחְלִיט הַיְּחִידִי, וַאֲשֶׁר הוּא מַנְהִיג אֶת הַכֹּל – יְדִיעָה זוֹ הִיא יְדִיעָה שֶׁל סֻכּוֹת, שעליה נאמר: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם" (וַיִּקְרָא כג, מג)… "לְמַעַן דַּעַת" (מְלָכִים א' ח, ס)… יְדִיעָה זוֹ הִיא יְדִיעַת הַלֵּב, הַנָּקִי, הַטָּהוֹר, הַנִּכְנָע, מַמָּשׁ כְּמוֹ הָאֶתְרֹג הֲכִי יָקָר בְּשׁוּק הַמִּינִים, כִּי אֶתְרֹג הוּא הַלֵּב.
חַג נְטִילַת הַמִּינִים, הוּא חַג כַּפָּרַת עָוֹן, כְּהַשְׁלָמָה לִימֵי הַדִּין הַנּוֹרָאִים, אָנוּ עֲסוּקִים בַּעֲשִׂיַּת טוֹב, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בְּכַפָּרָה עַל צְדָדִים נוֹסָפִים שֶׁלֹּא תֻּקְּנוּ עֲדַיִן, הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, נְקִיָּה מִכִּתְמֵי נֶפֶשׁ – – –