{בשבח הנאורות}

להאיר את ה'נאורות' באור נקי

הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר (ישעיה ה, כ)

האדם, מטבע ברייתו, הינו בריה שאפתנית וסקרנית, הכול הוא רוצה לכבוש, ללא קשר ליכולת הריאלית, במה שאינו יכול לנגוע במגע פיזי, הוא משלים באמצעות החלום, הדמיון, הציור המחשבתי, הפנטזיה.

כיון שכך, נוצר מצב, בו האנושות מסווגת את עצמה לשנים, החלק הנאור, החושב חשיבה עצמאית נטולת מקובעות, והחלק החשוך, הפאנאטי, החושב מחשבות מוכתבות מראש, ללא כל רעיון עצמי יצירתי משובח.

כך אנחנו יכולים לשמוע את ההגדרה המתארת איש מועדף – "אדם פתוח!" לא כזה סגור ונעול על עצמו ועל דעותיו. לעומת זאת, יש אנשים שלא יזכו להכרה, משום שהם מקובעים קיצוניים, לך תבנה איתם משהו.

כשלעצמי אני מתפלא על הטעות המתאזרחת כה בקלות ואין מי שיסיר את הלוט.

למי אנו קוראים 'פתוח'?

רק למי שמסכים עם דעתך שלך?

או אולי למי שמוכן לוותר בקלות על דעתו שלו? הרי זה איש סתום וחסר בינה לחלוטין! ההיפך היה יכול להיות נכון, איש נבון אשר גיבש לו דעה מוצקה, וממנה לא יזוע ולא יתפתה להמירה באחרת, אולי אותו הייתי מכתיר בכתר הנבונות השלימה זה איש רציני להדהים!

ככל שהדברים נוגעים בעניני פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה עולמית, או אידיאולוגיות שונות, ושאר עניני העולם החרשתי… כל אחד יכול להכתיר את בן בריתו לדעה והשקפה ככל שיחפוץ.

אך הדבר מקומם שבעתיים, כאשר איש אמונה ודת מוכתר בתואר הפתוח והנאור, לעומת הפורק עול דתי ואמוני כלשהי איש העולם השפוי… גורף ונחרץ.

מה קרה לכם?

יתכן והאיש ללא-דת הינו איש סגור ונעול מאד, הוא גם לא פתוח לאמונה ולדברי תורה. שמתם לב לזה? נסו לעורר את ידידכם החומרי על הצצה ברבדים היותר עמוקים שבחיים, תראו את הסגירות, האטימות, הדחיה, וחוסר הנאורות הבולט, מיד ברגע הראשון.

כלומר, כל אחד סגור וסתום במה שלא מעניין אותו… .

הטענה המושמעת על אנשי האמונה, כי אינם מסוגלים לשמוע דברים שונים ממה שהורגלו, אינה נכונה, משום שאיש האמונה אינו חסר סובלנות כלפי דעות שונות הוא פשוט מקיים אחת ממצוות התורה שהזהירה שלא לתור אחר דברי מינות, לא בגלל הפחד מהמרת השקפה ולא מסגירות, רק קיום מצוה כפשוטה יש כאן, ולא זולת.

רבים במחנינו מתהלכים בתחושה, כי החיים הפתוחים נעדרים מהם, הם חשים באיזה הפסד חווים סבל השקפתי מיותר, ולמה מיותר? כי אין אדם בעולם שיכול לחיות ולחוות את הכל, כאן ועכשיו, כל אדם ריאלי ובעל ראיה מפוכחת יודע את מוגבלותו הפיסית והמחשבתית, הוא גם זוכר כמה וכמה וכמה פעמים טעה בחייו, ומן הסתם הוא גם עתיד לטעות ככל האדם כך שברור, שאין הוא יודע הכל, וגם במה שהוא יודע, יתכנו אי אילו שינויי טעות…

מה שאומר, שבעצם, אנו עיוורים לגורלנו ועתידינו.

הדרך היחידה לדעת דברים על אשורם, היא ההאזנה לדברי היוצר בעצמו, תורת ישראל, מתאפיינת בריבוי הידיעות הנכונות שלה בדבר ההוה והעתיד, צר לי לומר, אבל ברור, שהפונה עורף מדברי תורה וחוכמתה האצילית, אין לו שום קשר לנאורות, ורק ההיפך העגום הוא הנכון.

מאות רבות של גדולי ישראל חקרו ודרשו את חידת היקום והעולם, דבריהם מכונסים בספרים שרק לנבונים מאד הגישה אליהם. ההיסטוריה העולמית הוכיחה, כי חיי היהדות האמיתיים הובילו את האנושות לאור וקידמה, למרות שבשעתם ובזמנם היו נראים אלו כחיים חסרי תוכן לעומד מבחוץ.

ועוד הפתעה, הגישה הסוברת כי היהדות היא מסגרת מיושנת שאין לה מקום בשנות האלפיים, היא מגוחכת ומשעשעת, ובפרט לאור העבודה, כי טענה זו נשמעת בחלל עולמנו זה כאלפיים שנה, כבר אז, בראשית התהוותנו כעם, היו חדשים, נאורים, פורקים, ומבינים-יותר-טוב את המטרות העדיפות בחיים וכולי…

חיים ללא בורא עולם שחיו אותם רבים, הביא אותם להמון מלל המנסה להפריך אמיתות מקודשות, הם עלזו בחברת מכריהם כשלא היה מי שיענה, הם שמחו במסקנה הידועה להם מראש, כי כך טוב לחיות, הרחק מהבערות של אבותיהם המאמינים וכיוצא בהם. אך במרחק של זמן, אנו רואים את ההבדל הבולט כל כך, בין חיי אמונה לנטולים מהם.

מיליוני אנשים בעולמנו המתחדש, הצטרפו לצבא המאמינים באלוקות, דווקא מתוך נאורות ופתיחות לשמוע על דברים שלא שמעו עד היום, להתנהג במנהגים שאבותיהם בחרו להרחיק ואף לסלוד מהם. הנאורות שהיתה בהם, ברבים כל כך, גרמה להם לבחון כל דבר מהצד הנקי שבהם שלא הוכתם על ידי דעות קדומות. האמת של התורה וחיי הטוהר, הינה אמת ללא כחל ושרק, אלו שבחרו בה, לא בחרו מתוך קושי שבחיים אחרים, אלא מתוך התעניינות נאורה בטהרתה, מה שמלמד שבסך הכול נאורות היא מידה טובה – – –

מי שחושב שכוונתי במאמר זה היא להתווכח עם לא דתיים וכו', טועה. אני כותב לי ולשל כמותי, אנשים שגדלו על ברכי הדת, ועדיין הנאורות שבה אינה נהירה להם דיה, אולי אנו לוקים באטימות? אטימות המוח ואטימות הלב, כשהם יהיו פתוחים, נוכל לבחון את הכול אחרת תחי הפתיחות, הנאורות, התבונה – – –

כבר אמרנו?