מלים של השתוקקות
ב' תמוז תש"פ
אבא בשמים, אני רוצה להיות צדיק, כמוך, טוב כזה, נקי כזה, טהור לגמרי, בלי שום רצון אגואיסטי, אני רוצה להישאב לתוך ההויה הקדושה שלך, לחיות חיים טהורים של דבקות, חיים של אהבה אינסופית, כמו שאתה חי החיים כביכול חי, אני מאמין שלא שמת אותי פה סתם, אני מאמין בך, רואה אותך כל הזמן, אתה עושה דברים כאלו יפים, אבל למה בהסתרה אבא, למה, אתה יודע שאי אפשר להסתיר מאתנו כלום, ילדים הם סקרנים, הם קולטים את האבא, אז מה אתה עושה אז, אתה פשוט משכיח מאתנו שאנו ילדים, וכבר לא מעניין אותנו אתה, אבל אני לא מוכן לזה, אני לא רוצה לשכוח לרגע אחד שאני בן שלך, והעולם היפה הזה הוא רק הלבוש שלך, אוי כמה שזה מקסים, המשחק הזה, אני אוהב אותך אבא, אני אספר לכולם עליך, ואז מה יהיה, שוב תהיה הסתרה? אי אפשר גילוי? למה ככה? רבונו של עולם, אתה כל כך גלוי, אז למה אומרים שאתה מסתיר, אתה מתפשט לעין כל, כל רגב אדמה ממש זועק שזה אתה, איך אפשר שעולם שלם יעמוד מולנו ואנו נחשוב שכל זה סתם, אי אפשר… זה אחד מהפלאות שלך, ההסתרה הזו. אבל אותי היא לא משכנעת, כי כן התגלית לנו, הבאת לנו צדיקים, החדרת בנו מודעות של אמונה, ואני רק מבקש שתתן לי אותה, במתנה, בנצחיות, שתתאהב בנו ונתאהב בך, אומרים עליך שאתה אהבה… אז אני רוצה אותה את האהבה הענקית הזו, אתה כתבת: אני אמרתי אלוקים אתם, אז אם אנו אלוקים, אנו חלק ממך, אנו רוצים ומשתוקקים לאהוב ממש כמוך…