התחדשות של ראש השנה
רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
זְמַן שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת.
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹאֵף לְהִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ, הַכֹּל עוֹמֵד לְבִקּוֹרֶת מְחֻדֶּשֶׁת, הַבְּרוּאִים כֻּלָּם מְנֹעָרִים וְנִבְדָּקִים מֵחָדָשׁ.
חַי הַחַיִּים בְּעַצְמוֹ מְחַלֵּק אֶת הַחַיִּים לַחַיִּים, וְהוּא בּוֹדֵק: הַאִם הֵם כְּדָאִיִּים, הַאִם הַבְּרִיאָה מַצְדִּיקָה אֶת קִיּוּמָהּ?
מַלְאֲכֵי מָרוֹם זַכִּים, נְבוֹכִים, חָגִים סְבִיב הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה וְנֶחְפָּזִים בְּחִיל וּרְעָדָה, הֵם הָיוּ אֵלּוּ אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ תָּהוּ עַל בְּרִיאַת הָאָדָם בִּכְלַל. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַנּוֹרָא – תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ גַּם הֵם לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינָיו בַּדִּין.
מַה קוֹרֶה פֹּה?
עַל מַה הָרַעַשׁ?
מַדּוּעַ הֵם פּוֹחֲדִים?!
אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כְּלוּם.
הֲלֹא אָנוּ סְתוּמֵי עֵינַיִם, אֲטוּמֵי לֵב וְעַקוּמֵי גַּב מִנֵּטֶל תְּלָאוֹת הַשָּׁנָה, נִקְרֵאנוּ אֶל דֶּגֶל הַמַּלְכוּת. אֲבָל כָּךְ הֻחְלַט מִלְמַעְלָה, הוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ, שֶׁאָנוּ, הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּעָם – נַכְתִּיר אֶת רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ בַּעֲטֶרֶת כִּתְרוֹ הָרָם וְהַנִּשָּׂא.
כָּךְ מַמָּשׁ אָנוּ, בְּיָדֵינוּ הַמְגֻיָּדוֹת, הַמּוּכְתָּמוֹת, הַפְּצוּעוֹת, הַמְּטֻנָּפוֹת, הַמְזֹהָמוֹת, הַמְלֻכְלָכוֹת, הַמַּזִיעוֹת, הַמְאֻבָּקוֹת, הַסְאוּבוֹת וְהַטְּמֵאוֹת וְכוּ', נָרִים כֶּתֶר מַלְכוּת אֶל עָל!
– מַה מַּהוּתָהּ שֶׁל הַכְתָּרָה זוֹ?
– מִי רוֹצֶה בָּנוּ כָּל כָּךְ?
– מַה פֵּשֶׁר הָאֵימָה וְהַיִּרְאָה הַנִּלְווֹת אֶל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ?
מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין דִּין הָאֱמֶת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְבֵין הַמְלָכַת הָאֵ'ל, וְאֵיךְ בְּדִיּוּק אָנוּ נִגְרֹם שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא?!
וְלָמָּה זֶה בִּכְלָל?
וּמִי אָנוּ בִּכְלָל?
אֲהָהּ! מְלוּכָה אֵינָהּ דָּבָר פָּשׁוּט… זוֹ מִטִּבְעָהּ תּוֹבַעַת הִתְבַּטְּלוּת, לֹא עוֹד 'אֲנַחְנוּ וְהוּא'. לֹא רָצוֹן עַצְמִי, אִישִׁיּוּת מִשֶּׁלִּי אֲשֶׁר תּוֹבַעַת צְרָכֶיהָ וּמַאֲוָיֶהָ, כִּי אִם חִבּוּר מֻחְלָט וְאַמִּיץ עִם הַצַּד הַמּוֹלֵךְ – וְהָיוּ לְאֶחָד!
מְלוּכָה אֵינָהּ מוֹלֶכֶת מֵעַצְמָהּ, הַהֵפֶךְ מִשִּׁלְטוֹן אֲשֶׁר שׁוֹלֵט תּוֹךְ כְּדֵי שִׁמּוּשׁ בְּכֹחַ – מְלוּכָה מוֹלֶכֶת עַל יְדֵי רָצוֹן וְחֵשֶׁק הַנִּמְלָכִים, הִיא נִתְמֶכֶת בְּהִתְבַּטְּלוּתָם הַבִּלְתִּי מְסֻיֶּגֶת וּבִמְסִירַת עַצְמִיּוּתָם אֶל הַמּוֹלֵךְ.
אֵין הַמֶּלֶךְ מוֹלֵךְ לְלֹא הָעָם, עָנִי וְדַל הוּא לָהֶם הוּא צָרִיךְ, מַלְכוּתוֹ אֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ כְּלוּם!
הַמַּלְכוּת כֻּלָּהּ מְיֻסֶּדֶת עַל שֶׁלָּהֶם, עַל מַה שֶּׁהֵם מְבִיאִים מִמְּחוֹזוֹתֵהֶם, תְּרוּמָה וְהַפְרָשָׁה לְשֶׁטַח הָאָדוֹן הַמּוֹלֵךְ אֶת כָּל עַצְמִיּוּתָם.
מֵעֵת הַהַמְלָכָה הֵם מְבֻטָּלִים לַמֶּלֶךְ, הֵם מַעֲנִיקִים לוֹ אֶת הַיְקָרָה שֶׁבָּהַעֲנָקוֹת, אֵין כָּאן 'הֵם וְהוּא'… אֶלָּא רַק יְחִידָה אַחַת שֶׁל מוֹלֵךְ וְנִמְלַךְ כְּאֶחָד, לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ!
וְהִנֵּה זֶה תֵּימָה – "מִי הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?!", שֶׁהוּא נִיהוּ מְקוֹר כָּל הַמַּמְלָכוֹת וְהַמֶּמְשָׁלוֹת? –
הֲלוֹא הוּא הַנֶּעֱלָם הַגָּדוֹל, אֵ'ל מִסְתַּתֵּר! בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ…
אֵיךְ יִהְיֶה זֶה כָּךְ? אֲשֶׁר הֵעָלְמוּת שֶׁכָּזֹאת תִּהְיֶה נִגְלֵית דַּוְקָא עַל יָדֵינוּ! וַהֲלֹא אַף מֵאִתָּנוּ הוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר…
אֵין שׁוּם בְּרֵירָה אַחֶרֶת, אָנוּ שׁוֹמְרֵי הַכֶּתֶר, עָלֵינוּ מֻטֶּלֶת חוֹבַת הַהַכְתָּרָה, וְאַף כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עַד מַה – אֶת מִי אָנוּ מַכְתִּירִים וְכֵיצַד אָנוּ מַכְתִּירִים… בְּרַם, בְּעֶצֶם יְדִיעַת הַהַמְלָכָה, בַּנְכוֹנוּת שֶׁלָּנוּ הַמַּסְכִּימָה לְהַכְתִּירוֹ וּלְהַמְלִיכוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן – הוּא יֻכְתַּר, כִּבְיָכוֹל, כִּי אָז נַצְלִיחַ לְסַלֵּק אֶת הַמַּעֲרֶכֶת בַּת שְׁנֵי צִדֵּי הַמִּתְרָס, נָזוּז כְּאִלּוּ מִמַּצַּב 'הָעֲמִידָה מוּלוֹ'… וְנִצָּמֵד אֵלָיו מַמָּשׁ, כִּבְיָכוֹל, נִדַּבֵּק בּוֹ, נִתְאַחֵד עִמּוֹ, נִהְיֶה כֻּלָּנוּ 'הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ', כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ.
אֵלּוּ הֵם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה…
הִרְהוּרֵי עֹמֶק אוֹדוֹת הַמְלָכַת אֲדוֹנֵינוּ, מְבִיאוֹת אוֹתָנוּ לְרוֹמְמוּת נִשְׁמָתִית. הָעֲמִידָה בְּחַד-סְטַר עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ הוֹרֶסֶת אֶת מְחִיצוֹת הַתְּמִיהָה מוּל אִי-הַסִּימֶטְרִיוּת שֶׁל יָדֵינוּ הַמְּגֹאֶלֶת לְמוּל 'הוּא בַּהֲדָרוֹ', כִּי אָנוּ לֹא פֹּה בִּכְלָל. לֹא יָדֵינוּ הֵן הַמַּכְתִּירוֹת, אֶלָּא אָנוּ מְסַלְּקִים אֶת כָּל-יְכֹלְתָהּ הַכּוֹזֶבֶת שֶׁל יֵשׁוּתֵנוּ הַכּוֹזֶבֶת, וְיוֹדְעִים וּמְעִידִים שֶׁאֵין כָּאן כְּלוּם חוּץ מִמֶּנּוּ.
וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְחַי הָעוֹלָמִים…
שַׂמְתֶּם לֵב מִי מַפְרִיעַ לְהִתְגַּלּוּת מַלְכֵּנוּ?
דְּחִקָתֵנוּ אֶת רַגְלֵי שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ!
בְּעֶצֶם גַּאֲוַת גַּסּוּתֵנוּ, הַמְעַוֶּרֶת אֶת עֵינֵי נִשְׁמָתֵנוּ מִלְּהַבִּיט בְּנוֹכְחוּת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה…
אָז פּוֹנֶה הָרַעַד הֶעָצוּם לִשְׁכּוֹן בְּקִרְבֵּנוּ – – –
רַעַד שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פַּחַד יִצְחָק, פַּחַד נוֹרָא וְאָיוֹם! וְכִלְשׁוֹן הַפַּיִט: "וּמֵאֵימַת הַדִּין נַפְשִׁי תַּבְחִיל"!
כִּי עַל מַה דָּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה?
עַל נְקֻדַּת פְּרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, עַל אִי-בִּטּוּל לַמֶּלֶךְ, עַל הֱיוֹתֵנוּ יֵשׁוּת דּוֹחֶקֶת שְׁכִינָה, הֲרֵי זוֹ אַהֲבָה מְעֹרֶבֶת בְּיִרְאָה.
אִם אָנוּ נִבְחַרְנוּ לְהַמְלִיךְ מַלְכֵּנוּ – הֲרֵי אַהֲבָה.
אִם אָנוּ הַגּוֹרְמִים לְהֶעְלֵם הֲדַר גְּאוֹן עֻזּוֹ – הֲרֵי יִרְאָה.
וּמִי גֶּבֶר אֲשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵלּוּ תְּרַחֵפְנָה בְּמַדָּעָיו בְּבוֹאוֹ לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַכֶּסֶא, וְלֹא יֶהֱמֶה לִבּוֹ מֵרֹב אַהֲבָה? הִתְרַגְּשׁוּת וְיִרְאָה נוֹרָאָה מִפַּחַד הַשֵּׁם וַהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ, וְכָאן מַגִּיעַ תּוֹרָן שֶׁל דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת.
"וּצְרִיכִין לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. גַּם צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה", קָרָא רַבִּי נַחְמָן בִּנְשִׁימָה אַחַת (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן כא).
וְאָמַר עוֹד (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קעה): "עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִֹּמְחָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, וְזֶה בְּכִיָּה הוּא רָאשֵׁי-תֵּבוֹת בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם (תְּהִלִּים פט, יז) – שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ".
אוֹ אָז, בְּיוֹמָא דְּדִינָא רַבָּה, כְּשֶׁהַכֹּל מַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְגַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי כְּדֻגְמַת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, אָנוּ נִזְכָּרִים בַּמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם פְּרִי הִתְנַהֲגוּתֵנוּ…
שָׁם נִמְצָא לְהַוָּתֵנוּ – יְשִׁימוֹן שׁוֹמֵם לְלֹא תַּמְרוּרֵי הַמְלָכָה, מָקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, זֶה מָקוֹם פְּנִימִיּוּתֵנוּ הַתּוֹבַעַת שִׁנּוּי, הַכְּמֵהָה אֶל בִּנְיָן מְחֻדָּשׁ שֶׁל בּוֹנֵי הַמְּלוּכָה.
הַכְּאֵב הַמְלֻוֶּה לְתוֹדָעָה זוֹ, עִם תּוֹבָנָה שֶׁל קִרְבָה נֶאֱדֶרֶת בַּקֹּדֶשׁ אֶל הָאֱלֹקוּת, מְבִיאִים אוֹתָנוּ אֶל דְּמָעוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּמָעוֹת שֶׁל כְּאֵב וְגַעֲגוּעִים, בֶּכִי שֶׁל כְּמִיהָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, וְהִתְיַּפְּחוּת שֶׁל כִּסּוּפִין, לִהְיוֹת נִכְלָל בֵּין מַכְתִּירֵי-מֶלֶךְ, בְּתוֹךְ מְבֻטָּלֵי עַצְמִיּוּת – לְמוּל נוֹכְחוּתוֹ הַמְּצִיאוּתִית שֶׁל אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלָךְ.
אִי לָכֶם מַלְאֲכֵי מָרוֹם, אֲשֶׁר קִטְרַגְתֶּם עַל 'אֱנוֹשׁ כִּי יִזָּכֵר', הַאִם אַתֶּם נִמְצָאִים בַּאֲזוֹרֵי הַחֻצְפָּה? הַאִם מִשְׁכַּנְכֶם בְּאֶרֶץ הַבְּחִירָה, בּוֹ יָכוֹל קָרוּץ מֵחֹמֶר לוֹמַר מוּל הַמְּצִיאוּת מַמְּצִיאַת הַנִּמְצָאִים "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד", וַאֲשֶׁר רַק בְּמָקוֹם כָּזֶה תִּכּוֹן מַלְכוּת ה' בָּעוֹלָם?
אַיֵּה אַתֶּם וְאַיֵּה הַמְלָכַתְכֶם?!
וּמַלְאָכִים בּוֹ יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן, וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין – – –
שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּמְעַט מִתְמוֹטְטִים מֵאִיּוּם הַהֶעְדֵּר… מֵהַבְּרִיאָה הַמְבַקֶּשֶׁת לְהִתְאַפֵּס לְרֵאשִׁיתָהּ… מֵהַנִּצְרָכוּת שֶׁלָּהּ אֶל עַם קָדוֹשׁ יוֹדְעֵי תְּרוּעָה אֲשֶׁר בְּאוֹר פָּנָיו הַמְאִירוֹת יְהַלֵּכוּן.
הֵמָּה אֶרְאֶלֵּי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר שׁוֹכְנִים רוּם-מַעַל, יוֹדְעִים לַאֲמִתָּה שֶׁל דַּרְגָּתָם חֲלָלָהּ שֶׁל אֵימָה זוֹ, אֲשֶׁר מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְלָכֵן זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאוֹ יִתְבָּרַךְ.
לֹא כֵן אָנוּ, אֲשֶׁר לִבֵּנוּ פָּשׁוּט וְתַם, סוּמִין אֲשֶׁר לֹא רָאוּ מְאוֹרוֹת מִימֵיהֶם, בֶּאֱמוּנָה אָנוּ עוֹשִׂים! אֱמוּנָה זוֹ לִכְשֶׁתִּתְעַצֵּם וְתִנְסֹק אֶל רוּם דַּרְגָּתָהּ תָּבִיא בִּכְנָפֶיהָ זַעֲזוּעַ שֶׁל חִלְחוּל וּמוֹרָא.
קִרְבָתֵנוּ אֶל ה' נוֹבַעַת מֵאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, כְּאוֹתוֹ חַקְלָאִי אֲשֶׁר נִצָּב אֶל הַכְתָּרַת מַלְכּוֹ כְּשֶׁהוּא נוֹטֵף מֵעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לוֹ.
רְעָדָה אֲחָזָתַנוּ בְּשָׁמְעֵנוּ קוֹל שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חֶרְדַת הַדִּין אוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ "בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם" (אִיּוֹב לז, ז). מַעֲשֵׂינוּ הַמַּכְרִיעִים לְהִתְגַּלּוּת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד אוֹ הֶפְכָהּ, חַס וְשָׁלוֹם.
הָבָה אַחִים, בּוֹאוּ וְנַחְשׂב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹדוֹת מַהוּתוֹ שֶׁל יוֹם, עַל עֹמֶק הַדִּין וְשַׁיָּכוּתֵנוּ אֵלָיו, נְסַלֵּק אֶת קַטְנוּת רְצוֹנוֹתֵינוּ לְמוּל הָאַחֲרָיוּת הָרוֹבֶצֶת עָלֵינוּ – לְהַוּוֹת נְצִיגִים נֶאֱמָנִים לִשְׁלִיחוּתֵנוּ עָלַי אֲדָמוֹת לְהָנִיף אֶל עָל אֶת דֶּגֶל הַמְּלוּכָה.
"אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת" בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ בְּמַלְכוּתוֹ,
– "כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם".