הִרְהוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר
לוּ הָיִיתִי בַּשָּׁמַיִם הָיִיתִי קוֹרֵא לְמוּל כִּסֵּא הַכָּבוֹד:
"הַבִּיטָה שׁוֹכֵן שְׁחָקִים"!
"הַאֲזִינָה נָא, לְקוֹל הַפַּטִּישִׁים וְהַדְּפִיקוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר".
יְהוּדִים עוֹשִׂים סֻכָּה! אֵלּוּ הַיְהוּדִים הַמְּעוּנִים שֶׁלִּפְנֵי זְמַן לֹא רַב הִרְעִישׁוּ בִּתְפִלַּת הַנְּעִילָה, וְדָפְקוּ עַל לוּחַ לִבָּם בְּעֹז.
וְכָכָה, חַלָּשִׁים וּלֵאִים מִצּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְאַמְּצִים בָּנֶיךָ לִבְנוֹת אֶת סֻכַּת הֶחָג הַקָּרֵב, לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד, ח): "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל!
אֵיפֹה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב? סַנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל… אֵיפֹה?
הַשֶּׁקֶט שֶׁל עֶרֶב מְיֻחָד זֶה, בּוֹ כֻּלָּם מְשַׁחְרְרִים נְשִׁיפַת רְוָחָה שֶׁל מוֹצָאֵי צוֹם קָשֶׁה, מוּפָר עַל יְדֵי הַלְמוּת הַפַּטִּישִׁים, שֶׁיּוֹצְרִים קוֹלוֹת מְיֻחָדִים… פְּעִימוֹת תִּקְוָה לְשָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר, לְיָמִים מְלֵאֵי מִצְווֹת כָּרִמּוֹן.
לִפְעָמִים, דּוֹמֶה, כִּי הַהַקָּשׁוֹת הַלָּלוּ וְרַעַשׁ הַבְּנִיָּה הַמְנַסְּרִים בַּחֲלַל דּוֹמִים יוֹתֵר לְמַנְגִּינָה עֲרֵבָה שֶׁל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.
מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל הַמְּהַוֶּה הֶמְשֵׁךְ רָצִיף לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁזֶּה עַתָּה 'עָבַר'.
כְּאִלּוּ זוֹ הִיא הַקְּרִיאָה הַשְּׁמִינִית שֶׁל "ה' הוּא הָאֱלֹקִים".
דּוֹפְקֵי הַקְּרָשִׁים וּמוֹתְחֵי הַוִּילוֹנוֹת מְכוֹנְנִים הֲכָנָה מַעֲשִׂית לַמְּגַמָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם".
– לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בָּעוֹלָם!
הֵרָגְעוּ שְׁכֵנִים!
אַתֶּם, אֲשֶׁר מְנוּחַתְכֶם הֻפְרְעָה עַל יְדֵי הַבִּלְתִּי־אַחֲרַאי מִלְּמַטָּה, זֶה שֶׁלֹּא מְרַחֵם עַל יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ עַל זְקֵנִים.
– "לָמָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו, נוּדְנִיק"! אַתֶּם זוֹעֲמִים בַּחֲרוֹן.
הַקְשִׁיבוּ, שְׁכֵנִים, לַדְּפִיקוֹת, הַאֲזִינוּ נָכוֹן לַפְּעִימוֹת הַנֶּהְדָּרוֹת הַלָּלוּ אַל תִּקְרְאוּ לָהֶן דְּפִיקוֹת!
הֵן אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת הַמַּנְגִּינוֹת הַנְּעִימוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁשְּׁמַעְתֶּם אֵי פַּעַם…
אֵלּוּ דְּפִיקוֹת נְדִירוֹת, דְּפִיקוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁל "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ה), שֶׁל "הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִּתְשׁוּבָה"…
כִּי אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה תִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבָה מִזּוֹ?
– תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה!
תְּשׁוּבָה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּשׁוּבָה שֶׁל סֻכּוֹת.
דְּפִיקוֹת שֶׁל סֻכּוֹת…
הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, גִּלָּה לְאִישׁ סוֹדוֹ שֶׁהַסִּבָּה לְמַה שֶּׁזָּכָה בְּכָל מַדְרְגוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת הִיא עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ שָׂמֵחַ בְּקִיּוּם כָּל מִצְוָה 'כְּעַל כָּל הוֹן דְּעָלְמָא'…
שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, מִסְתַּבֵּר, בְּכֹחָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְקִרְבַת אֱלֹקִים בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁל הַמֻּשָּׂג – – –
הַשָּׂמֵחַ בְּמִצְווֹת ה' מְגַלֶּה טֹהַר לֵב. הוּא מֵעִיד עַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל אֱמוּנָתוֹ הָעֲמֻקָּה בִּקְדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת וּבַעֲרָכֶיהָ הַנִּשְׂגָּבִים.
בְּדַקּוֹת מְיַגְּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַעֲמָדַת סֻכָּה וְקִשׁוּטָהּ, כַּאֲשֶׁר אֶגְלֵי זֵעָה נוֹטְפִים מִן הַמֵּצַח, הַחֻלְצָה דְּבִיקָה, בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, בִּמְיֻחָד הַפָּרָזִיטִים שֶׁבָּהֶם, מַשִּׂיאִים עֵצוֹת שָׁוְא… כְּאִלּוּ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁל 'לֹא לִכְעוֹס'…
אוֹ אָז – – –
… זֶה הַזְּמַן לְהִתְבּוֹנֵן בַּפְּעֻלָּה וְלִיצוֹק לָהּ תֹּכֶן רוּחָנִי קָדוֹשׁ: מְקַיֵּם אָנֹכִי עַכְשָׁו אֶת "מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" (תְּהִלִּים יט, ט), אֲנִי מַעֲמִיד סֻכַּת הֶחָג, הֲכָנָה לְמִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת נַעֲלָה בְּיוֹתֵר לְכָאן, לַחֲצֵרִי, לְמִרְפַּסְתִּי, לְתוֹךְ חַיַּי הָאִישִׁיִּים.
כָּךְ אוֹכַל, כָּאן אֶשְׁתֶּה, כָּאן אִישַׁן, כָּאן אֲשׂוֹחֵחַ עִם מִשְׁפַּחְתִּי כָּאן אֶחְיֶה חַיִּים גַּשְׁמִיִּים וּרְגִילִים שֶׁיַּהַפְכוּ, עִם כָּל הַמִּכְלוֹל שֶׁבָּהֶם, לְחַיֵּי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה!
הַאִם זוֹ לֹא סִבָּה לִשְׂמֹחַ?
הַאִם אֵין זֶה הַזְּמַן לַעֲשׂוֹת הֲסָבָה מִקְצוֹעִית מִסְּתָם-נַגָּר בּוֹנֶה סֻכּוֹת מִקְּרָשִׁים, לְכֹהֵן מְשָׁרֵת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ?!
לְמִצְוַת סֻכָּה יֵשׁ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לְעוֹרֵר זְכֻיּוֹת רְדוּמוֹת, וּבִמְיֻחָד בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר.
הַגְּמָרָא (עֲבוֹדָה זָרָה ג' ע"א) מְסַפֶּרֶת עַל אַחֲרִית הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר יִטְעֲנוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל הַהַפְלָיָה בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי שְׂכַר הַמִּצְווֹת.
– "תֶּן לָנוּ גַּם מִצְווֹת" תּוֹבְעִים בְּנֵי הָאֻמּוֹת.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דִּיּוּן, הִנֵּה הַתֵּאוּר לְמַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ:
– 'מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל, וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה סֻכָּה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַקְדִּיר עֲלֵיהֶם חַמָּה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְבָעֵט בְּסֻכָּתוֹ וְיוֹצֵא'.
כְּלוֹמַר, אִי לָכֶם גּוֹיִם, לֹא תָּבִינוּ מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה… חַם לָכֶם? בְּסֵדֶר, לְכוּ הַבַּיְתָה, חַכּוּ לִזְמַן מַתְאִים יוֹתֵר… אֲבָל 'מְבָעֵט' לָמָּה?
בֶּטַח מְבָעֵט. כִּי הֶחָסֵר בְּשִׂמְחַת קִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם – נִשְׁמַת מִצְוָתוֹ מֵתָה, וְלָמָּה שֶׁלֹּא יִבְעַט? הֲלֹא אֵין אֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּם מִצְוָה כְּתִקּוּנָהּ לְלֹא חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (תְּהִלִּים מ, ט): "לַעֲשׂוֹת 'רְצוֹנְךָ' אֱלֹקַי חָפָצְתִּי"… כִּי עִקַּר קִיּוּם הַמִּצְוָה הוּא גִּלּוּי 'רָצוֹן' הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בּוֹנִים סֻכָּה, מִתְעַסְּקִים עִמָּהּ, מִתְבַּזִּים עָלֶיהָ, נֶאֱנָקִים תַּחַת עֻלָּהּ, מַזִּיעִים בְּגִין הֲקָמָתָהּ, מְקַשְּׁטִים, מְיַפִּים, מְיַעֲלִים וּמְשַׁדְרְגִים אֶת סֻכַּת הַפֶּלֶא הַפְּרָטִית שֶׁלָּנוּ – – –
אָז אֵינֶנּוּ בִּבְחִינַת 'מְבָעֵט', הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שְׁמוֹת טו, ב), אֲיַפֵּהוּ, אֲפָאַרֵהוּ, אֶבְנֶה לוֹ נָוֶה יָפֶה וְאַרְמוֹן מַרְהִיב. כָּאן אָנוּ נוֹגְעִים בְּשֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת.
כָּל דְּפִיקָה, כָּל הַקָּשָׁה, כָּל תְּנוּדָה…
קְשׁוּרָה עִם הַהֶבְדֵּל הַזֶּה שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָנוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה.
"וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן!" (דְּבָרִים כו, יט).
וְיִסְלְחוּ לָנוּ הַשְּׁכֵנִים…