התשובה לשאלה – "למה לא אינטרנט"?
רשימה זו נכתבת מתוך כאב עמוק וחד.
אני לא אוהב את הנכתב כאן, אבל אני כואב אותו!
וכותב אותו לעצמי, על נפילותיי ומצבי הרוחני הנמוך.
כאשר סיים רבי נתן לכתוב ולהדפיס את ספרו הקדוש 'לקוטי הלכות', התבטא: "לזה שאין חושב על תכליתו האמיתית אין כוונתי כלל בספרי"…
ואין כוונתי אליו ברשימה זו. [את האמת? אני מתכוון יותר מכל – לעצמי…]
יש גישה נבונה האומרת, אל תטיף נגד האינטרנט, הגולשים יודעים לעשות זאת יותר טוב ממך… הם יודעים היטב ולא סתם… עד כמה האינטרנט מסוכן, הם הרי שם!
אחלק את האנושות לשלושה:
א. אלו המאמינים בתמימות כי אין דין ואין דיין – – – אין שום בעיה בגלישה לא בטוחה במרחבי הרשת – התמידו באורח חייכם, זה כיף, לא?
ב. אלו היודעים כי הם עתידים להתייצב לפני בית דין של מעלה, אלו לבטח אין צריכים את הרשימה הזאת, הם תמהים על עצם הרעיון לשבת מול אוסף כה עצום של תרבות קלוקלת, ועוד ליהנות מזה?
ג. אלו, כמונו, ששוחים בסערת החיים, מאין באנו, ולאן אנו הולכים ובאמצע 'מתפקשש' לנו להיות במקומות, שאנו לא מאמינים בכלל למעשינו, זה אנחנו?
ייאמר ברורות, אין עוד חטא יותר גדול בעולם מלהניח את האינטרנט בבית בו רוצים לגדל תרבות יהודית אותנטית! אין עוד חטא כזה. אין.
היצר הזה, שהוא בעצם המלאך המשטין, הגה תכנית נועזת איך ללכת על כל הקופה – לא עוד הצצה פה ושם, לא קריאה אסורה, לא דת אחרת, לא תאוה פלונית, או חדשות ממחוזות הרוע והלכלוך – – – אלא 'הכל' ביחד… ככה בבית שלך יהיו מסגדים, כנסיות, מכוני כפירה, פונדקי ניאוף – – – ולא כדאי לפרט מה עוד.
מישהו היה גר בבית כזה, שבכל חדר יש איזו תרבות אחרת?
לא מי שרוצה ליצור בביתו אוירה יהודית של קדושה וטהרה. של תום וצניעות. של חינוך וכבוד. לא זה…
רחובות הריכוזים החרדיים מכוסים במודעות אימה הקוראים לציבור לפרוש מן האינטרנט, כמה מהפעילים הגו תכנית פעילות מקורית, הם נוקטים בלשון חריפה, מקללת, מאיימת, מתריעה ומתרה…
אם היו מתייעצים איתי, הייתי מנסח מודעה כזאת:
"אחיי הגולשים! בבקשה, ספרו לאלו שלא גלשו עדיין, כמה שזה לא כדאי"…
אם היינו רוצים להוכיח ידיד שגולש למדרון החלקלק הזה, עלינו רק להסתכל לו טוב טוב בעינים: אחי, מה קרה לך? איפה החבר הטוב והתמים שהכרנו?
ברור שהכלי הזה, במקורו, היה אמור לשרת אנושות הוגנת ויעילה פי כמה, אך אנו מכירים את האנושות בה אנו חברים, מדובר במסגרת של יצורים חיים שיעשו הכל כדי לגרום לחיסולם העצמי…
העדות על כך היא דווקא האינטרנט!
כמה אידיוטי זה לקחת כלי-עזר ראשון במעלה, שאמור לקדם את האנושות באלף פסיעות קדימה, ולהפוך אותו לכלי משחית, שהופך את הכפר הגלובלי הקטן של עולמנו, לסמטאות תועבה חשוכות.
– זו חולשתו של האדם היצרי…
אנו כבר יודעים, מניסיון ומהיכרות קרובה כי לא קיים גורם מאיים מסוכן יותר מהאינטרנט הרע הזה על קדושתו של ילד יהודי, בחור יהודי, אברך יהודי וכו'. אין יותר רע מזה. זה אויב אכזרי המחופש לידיד, המנסה בכל כוחותיו לערטל את הצופה והגולש מכל זיק של יראת שמים ואמונה.
שלמה המלך החכם, כבר קלט את המנגנון של חיסול עצמי הקיים בנו, קיראו מילים:
לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים (קהלת ז, כט).
האדם נולד ישר, תמים ופשוט, רוצה בטוב ובשלוה לחיות חיים שקטים ונכונים זה בבסיס, במהות, בשורש, בעצמוּת האנושית.
והמה האנשים, מעוותי הארחות, בקשו חשבונות רבים… אנו חייבים לדעת הכל מוחנו ולבנו כמחסני-ענק שיאפסנו כל זוהמה אפשרית שמסתובבת בעולם העשיה…
אבל למה?
ככה!
זו תרבות, זו נאורות, זו פתיחות, זה יֶדע…
לא הייתי מאחל לחבריי הגולשים, למצוא את עצמם בגיל הגבורות, כשהם באצבעותיהם הגרומות והישנות מזוקן מקליקים במהירות של סבא על המחשב, כדי לבקר בעוד ועוד אתרי הבל וזוהמה, כשהדיין בבית דין של מעלה ממתין לביקורם הקרוב.
מי שמבין את הזעקה הגדולה שנזעקים למול סכנת האינטרנט, הוא עדיין האיש הרגיש והמבין רגש יהודי מהו. הוא יכול להתחבר לפניית העורף הקולקטיבית מחופן האיסורים המתומצתים בתוך מקשי המחשב המאיימים עד שיימצא פתרון הולם לרגישים שעוד נותרו באנושות.
וידידיי המהלכים ברחובה של עיר ולמראה המודעות המצמררות מותחים חיוך של בוז, הם לא חכמים יותר מהכותבים התמימים [שפשוט לא מתייעצים איתי איך לנסח מודעות] הם כבר גולשים…
ולכן הם כבר יודעים טוב יותר איך לנסח מודעות חריפות יותר.
וגם יותר אמינות יש להם מידע מבפנים. מאזור האויב.
אלא שלמרבה הצער – כבר לא אכפת להם… . כי הם כבר נגועים!
באיזה צד אתם?